Talmud Builders

    Yoma 78a

    Back to index

    English translation — Yoma 78a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1in the future, will bubble from under the threshold of the Temple. From this point forward, the spring will grow in strength and rise until it reaches the opening of David’s house, i.e., his grave, which is outside of Jerusalem. When it reaches the opening of David’s house, it will become a flowing river in which zavim and zavot , menstruating women, and women after childbirth will bathe to purify themselves. As it is stated: “On that day there shall be a fountain opened for the house of David and to the inhabitants of Jerusalem for purification and for sprinkling” (Zechariah 13:1).

    2Rav Yosef said: From here, there is an allusion that a menstruating woman must be able to sit up to her neck in water, i.e., that this is the appropriate depth for waters of a ritual bath to purify. The Gemara comments: But the halakha is not in accordance with his opinion. Rather, the depth of the water is irrelevant. As long as the water can cover an entire adult body, the ritual bath is kosher.

    3§ The Gemara investigates the permissibility of crossing water in order to fulfill a mitzva: It works out well that on Yom Kippur it is permitted because there are no shoes, and there is no problem going through water barefoot. However, on Shabbat, when there are shoes, what is the halakha ? Is one permitted to cross water wearing shoes? Is there a concern that his shoe might come off and he may pick it up, thereby violating the prohibition of carrying out? Neḥemya, the son-in-law of the Nasi , said: I saw Rabbi Ami and Rabbi Asi come to a pool of water that they had to cross on Shabbat, and they crossed it while wearing their shoes without removing them first.

    4The Gemara asks: It works out well that shoes are permitted, since one can tie them tightly, but what is there to say about sandals? Since they do not fit tightly on the foot, they might come off in the water. Rav Riḥumi said: I saw Ravina cross a river while wearing sandals on his feet. Rav Ashi said: If he is wearing sandals, he should not cross the water ab initio , lest the sandal fall off his foot and he violate the prohibition of carrying on Shabbat by picking it up.

    5Incidental to this, the Gemara reports: The Exilarch came to deliver a lecture in Rav Natan’s study hall in Hagronya. Rafram and all the Sages came to the lecture, but Ravina did not come. The next day, when he came, Rafram wanted to remove any anger towards Ravina from the mind of the Exilarch, for missing the lecture. Rafram therefore asked Ravina: What is the reason that the Master did not come to the lecture? He said to him: My foot hurt. He said to him: You should have put shoes on. Ravina answered him: It was the back of the foot that hurt, so wearing shoes would have been hard for me.

    6Rafram said to Ravina: You should have worn sandals, which leave the heel exposed. He said to him: There was a pool of water on the way that I would have had to cross. He said to him: You should have crossed it wearing the sandals. He said to him: Does the Master not hold with that which Rav Ashi said: One should not wear sandals when crossing a river on Shabbat, ab initio ? From this conversation, the Exilarch understood that Ravina meant no disrespect in not attending the lecture.

    7§ The Gemara continues to discuss the laws of Yom Kippur: Yehuda bar Gerogarot taught: It is prohibited to sit on damp clay on Yom Kippur. Rabbi Yehoshua ben Levi said: This prohibition applies only when the clay is dripping wet, when one feels its wetness when touching it. Abaye said in clarification: It must be dripping wet enough to make something else wet. Rav Yehuda said: One is permitted to cool off with fruit on Yom Kippur, and it is not considered bathing. Similarly, when Rav Yehuda suffered from the heat on Yom Kippur he cooled off by putting a squash on himself.

    8Rabba cooled off by placing a baby [ yanuka ] next to him, because a baby’s body is cold. Rava cooled off with a silver cup. Rav Pappa said: If the silver cup is full, it is prohibited; however, if it is not full, it is permitted. With regard to a ceramic cup, both this and that are prohibited, since the water seeps through the cup, causing a violation of the prohibition of bathing. Rav Ashi said: A silver cup that is not full is also prohibited because it can slip [ mizderiv ] from his hand and spill.

    9Ze’eira bar Ḥama, the host of the home where Rabbi Ami, and Rabbi Asi, and Rabbi Yehoshua ben Levi, and all the Sages of Caesarea stayed, said to Rav Yosef, son of Rabbi Yehoshua ben Levi: Son of a lion, come, I will tell you about a wonderful custom that your father used to perform. He had a cloth that he would prepare on the day before Yom Kippur by soaking it in water and wringing it out, making it almost like a dried cloth. And the next day he wiped his face, hands, and feet with it. On the day before the Ninth of Av, on which the prohibition of bathing is by rabbinic law and not Torah law, he would soak the cloth in water and the next day pass it over his eyes.

    10Similarly, when Rabba bar Mari came from Eretz Yisrael he said: The day before the Ninth of Av they bring one a cloth, and he may soak it in water and place it under his head. The next day, when only some moisture remains, he may wipe his face, hands, and feet with it. On the day before Yom Kippur, they bring one a cloth, and he may soak it in water and wring it out to make it like a dried cloth. The next day, he may pass it over his eyes. Rabbi Ya’akov said to Rabbi Yirmeya bar Taḥlifa: You told us the opposite. What you told us about Yom Kippur was really what he did on the Ninth of Av, and we objected to you with regard to the prohibition of wringing, since Yom Kippur has the same prohibition of wringing that Shabbat has.

    11§ Rav Menashya bar Taḥalifa said that Rav Amram said that Rabba bar bar Ḥana said: They asked Rabbi Elazar ben Pedat: Must an Elder who sits and studies Torah in a yeshiva receive permission from the Nasi to permit him to render firstborn animals permitted, like others who must get permission from the Nasi to render firstborn animals permitted, or not? A firstborn animal may not be eaten until it has a blemish. Knowing which blemishes are permanent and permit the animal to be eaten and which are temporary is specialized knowledge.

    12The Gemara asks: What are they asking? What is the basis of the question? The Gemara explains: This is what they are asking, like this statement of Rav Idi bar Avin, who said: This matter, the authority of the Nasi to grant permission, was given to the house of the Nasi to raise its stature. Therefore, must permission be received, since the request itself honors the Nasi ? Or, perhaps because the individual in question is an Elder who sits and studies Torah in a yeshiva, there is no need. Rav Tzadok ben Ḥaluka rose to his feet and said: I saw Rabbi Yosei ben Zimra, who was an Elder who sat in the yeshiva and who stood before the grandfather of this current Nasi , ask permission from him to permit firstborn animals.

    13Rabbi Abba said to him: The way you described it was not how the incident was. Rather this was the incident: Rabbi Yosei ben Zimra was a priest, and he raised the following dilemma: Is the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said: One who is suspect in a certain area may not judge it and may not testify about it? Priests are suspected of inflicting blemishes on firstborn animals because after the destruction of the Temple, even priests may not benefit from a firstborn animal until it becomes blemished. The question was not one of seeking permission from the Nasi , but it was a question of halakha . Are priests who are Torah scholars also suspected of inflicting blemishes? Or perhaps the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, who said: One who is suspect is believed about his fellow but is not believed about himself. He resolved the question for him: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.

    14§ They raised another dilemma before them, the same Sages mentioned: What is the halakha with regard to going out in sandals made of

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מפכיןכמין הפך הן כשמגיעין למפתן ההיכל:

    לפתח בית דודהיא ציון חוץ לירושלים:

    מכאן רמז לנדהמדלא קרי ליה ראוי לנדה עד שמתגבר כנחל שוטף שמגיע לפתח בית דוד רמז שצריכה לטבילת מים עמוקים שתשב בהן עד צוארה ואע"ג דלא רמיז קרא עד צוארה רמיז מיהא דניהוו עמוקים עומק הראוי וזה כראוי:

    התינח יום הכפורים לא גרסינן וה"ג שבת דאיכא מנעל מאימי שרי לעבור במים או דילמא חיישינן דילמא נפקי מכרעיה ואתי לאיתויינהו:

    ועברוה דרך מלבושבנעליהם עברו אותו:

    סנדל מאישאינו יכול להדקו ולקשרו יפה ברגלו כמו מנעל:

    איקלע להגרוניאושבת שם:

    לפירקאלדרשא דריש גלותא:

    מדעתיה דריש גלותאשלא ישנאהו:

    איבעי לך למירמא סנדלשהוא רחב:

    על גבי טינאשלחלוח הטיט הוי עונג קרוב לרחיצה:

    מטפחתמקיאה מים:

    מלא אסורשמא ישפכו מים על בשרו:

    משחל שחילפולט מים שבולע טרישטריש"א בלע"ז:

    דמזדריבמחליק ונשמט מידו וישפכו המים עליו:

    מטפחתסודר כמין כלים נגובים ואני שמעתי דה"ג ערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ומקנח בה ידיו ולמחר פושטה ומעבירה על עיניו והיא לחה קצת מקינוח הידים דאתמול:

    איפכא אמרת לןבתשעה באב עושה אותן כמין כלים נגובים ובערב יוה"כ לא אמרת עושה אותן כמין כלים נגובים ואותיבנך סחיטה לשון ששמעתי הכי קאמר איפכא אמרת לן ערב תשעה באב מקנח בה ידיו ולמחר פושטה וכו' וערב יום הכפורים שורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובים ואותיבנך סחיטה דכמין כלים נגובים עדיין יש כדי לסחוט:

    שאלו את רבי אלעזרגרסינן והוא רבי אלעזר בן פדת:

    זקן ויושב בישיבה וכו'אמרינן בסנהדרין (דף ה.) שאין חכם מתיר את הבכור ביחיד לראות את מומו אלא אם כן נטל רשות מן הנשיא פעם אחת והכא מיבעיא להו דאם זקן יושב בישיבת סנהדרין הוא מי צריך רשות' או לא והא דנקט לה הכא משום דבעי למימר ותו קמבעיא להו מהו לצאת בסנדל של שעם ביוה"כ:

    דבר זהנטילת הרשות:

    להתגדרלשון גדולה:

    למעלה מזקנו של זהלפני זקינו של נשיא זה שבדורנו:

    כהנים חשודין על מומי הבכור להתיר את האסור ואף להטיל בו מום לפי שהבכור בזמן הזה אין לו תקנה אלא אם כן יש בו מום ועל הכהן ליטפל בו משנתנוהו לו לשומרו ולזונו דרבי מאיר ודרבן שמעון במסכת בכורות (דף לה.):

    ותו קמבעיא להוקמיה דרבי אלעזר:

    יומא 78 עמוד א

    1מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. מכאן ואילך היה מתגבר ועולה עד שמגיע לפתח בית דוד, כיון שמגיע לפתח בית דוד נעשה כנחל שוטף שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות, שנאמר: ״(זכריה יג״, א) ״ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם לחטאת ולנדה״.

    2אמר רב יוסף: מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים. ולית הילכתא כוותיה.

    3(תינח יום הכפורים דליכא מנעל) שבת דאיכא מנעל, מאי? אמר נחמיה חתניה דבי נשיאה: אנא חזיתיה לרבי אמי ורבי אסי דמטו עורקומא דמיא, ועברוה דרך מלבוש.

    4תינח מנעל, סנדל מאי איכא למימר? אמר רב ריחומי: אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש. רב אשי אמר: סנדל לכתחלה לא.

    5ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן, רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא. למחר, בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא, אמר ליה מאי טעמא לא אתא מר לפירקא? אמר ליה: הוה כאיב לי כרעאי. איבעי לך למיסם מסאני. גבא דכרעא הוה.

    6איבעי לך למרמא סנדלא. אמר ליה: עורקמא דמיא הוה באורחא. איבעי לך למעבריה דרך מלבוש. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי: סנדל לכתחלה לא?!

    7תני יהודה בר גרוגרות: אסור לישב על גבי טינא ביום הכפורים. אמר רבי יהושע בן לוי: ובטינא מטפחת. אמר אביי: ובטופח על מנת להטפיח. אמר רב יהודה: מותר להצטנן בפירות. רב יהודה מצטנן בקרא.

    8רבה מצטנן בינוקא, רבא מצטנן בכסא דכספא. אמר רב פפא: כסא דכספא, מלא אסור, חסר שרי. דפחרא אידי ואידי אסור, משום דמישחל שחיל. רב (פפא) אמר: כסא דכספא, חסר נמי אסור, משום דמזדריב.

    9זעירא בר חמא אושפיזכנין דרבי אמי ורבי אסי ורבי יהושע בן לוי ודכולהו רבנן דקיסרי הוה. אמר ליה לרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי: בר אריא! תא אימא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך: מטפחת היה לו בערב יום הכפורים, ושורה אותה במים, ועושה אותה כמין כלים נגובין, ולמחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו. ערב תשעה באב, שורה אותה במים, ולמחר מעבירה על גבי עיניו.

    10וכן כי אתא רבה בר מרי, אמר: בערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ומניחה תחת מראשותיו, ולמחר, מקנח פניו ידיו ורגליו. בערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים, ועושה אותה כמין כלים נגובין, ולמחר מעבירה על גבי עיניו. אמר ליה ר' יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: איפכא אמרת לן, ואותיבנך סחיטה.

    11אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב עמרם אמר רבה בר בר חנה: שאלו את רבי אלעזר: זקן ויושב בישיבה, צריך ליטול רשות להתיר בכורות, או אינו צריך?

    12מאי קא מיבעי להו? הכי קא מיבעי להו, כי הא דאמר רב אידי בר אבין: דבר זה הניחו להם לבי נשיאה כדי להתגדר בו: צריך ליטול רשות; או דילמא, כיון דזקן ויושב בישיבה, אין צריך. עמד ר' צדוק בן חלוקה על רגליו, ואמר: אני ראיתי את רבי יוסי בן זימרא, שזקן ויושב בישיבה היה, ועמד במעלה מזקנו של זה, ונטל רשות להתיר בכורות.

    13אמר ליה ר' אבא: לא כך היה מעשה, אלא כך היה מעשה: ר' יוסי בן זימרא כהן היה, והכי קא מיבעיא ליה: הלכה כר"מ דאמר: החשוד בדבר לא דנו, ולא מעידו. או דילמא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר: נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו. ופשט ליה: הלכה כרשב"ג׃

    14ותו קא מבעיא להו: מהו לצאת בסנדל של׃

    Tosafot

    מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במיםשאלו מקמי רב יהודה גאון זצ"ל טבילת נדה מדאורייתא מנלן והשיב קל וחומר ממגעה ור"ת פירש דנפקא מדכתיב במי נדה ודרשינן במסכת עבודת כוכבים (דף עה:) מים שהנדה טובלת בהן ור"י פירש מדכתיב והדוה בנדתה ודרשינן בפ' במה אשה (שבת דף סד:) בנדתה תהא עד שתבא במים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ושנינן שני נחל משום דשטפי מימיו חייש דילמא ישטפוהו אבל כגון אגמים מים דליכא חששא לשטפא אפילו המים עד צוארו עובר כו':

    כתיב ביום ההוא יהיה מקור לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנדה.

    אמר רב יוסף מיכן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים ולית הלכתא כוותיה. תינח ביוה"כ דליכא מנעל עובר במים.

    בשבת דאיכא מנעל מאיואסיק' היכא דאיכא מנעל מעבר להו דרך מלבוש ושרי. פירוש כשהוא לבוש בהן ברגליו. ויש מי שאומר דרך מלבוש ואפי' שלא ברגליו.

    רב אשי אמר סנדל לכתחלה לא.

    תני ר' יהודה [בר] גרוגרות פי' שם אדםאסור לישב ע"ג טיט ביוה"כ ואוקמא אביי בטופח ע"מ להטפיח. וכבר פירשנוה פעמים רבות. מותר להצטנן בפירות וכן בקרא וכן בינוקא בכולהו שרי אבל במני דפחרא בין מלא בין חסר אסור משום דשחלי פי' שואבין המים ומקיאין אותן בחוץ ונמצא המצטנן בהן שהמים המתקבצין רוחצין את גופו. ומני דכספא ומני מתכות משום דמזדרבי. פי' כשמנענעים הכלים ניתזין מן המים שבתוכן ונופלין על בשרו של אדם המצטנן בהן: ירושלמי [ר' זעירא וכו' בשם ר' יהושע] בן לוי בתענית צבור מרחיץ פניו וידיו כדרכו ובט' באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. וביוה"כ מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר המפה על פניו. ר' יונה הוה תרי מרטוטא ויהיב לה תיתיבו היה הולך אצל רבו או מי שגדול ממנו עובר בים או בנהר ואינו חושש נטנפו רגליו מרחיצין במים ואינו חושש. הורה ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו מותר להרחיצן במים. אבל ומנודה המהלכין בדרך מותר בנעילת הסנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו. וכן בט' באב וכן בתענית צבור. סיכה בין סיכה של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אם בשבת מותר אם ביוה"כ אסור. בט' באב ובתענית צבור של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר. כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ. אית תנא תני יוצאין באפליא ואוקימנא באפליא של בגד ביוה"כ. אית תנא תני אין יוצאין. ואוקימנא באמפליא של עור. ריב"ל נפיק לביש סליסיה ביוה"כ אומר אסטנס [אנא] חד תלמיד מן דר' מנא הורי לחד מן קריבוי דנשיא דמלביש סיליסיה דהוה אסתנס מן הדה דריב"ל: הא דריב"ל תריצנא הכי ערב יוה"כ היה מקנח ידיו ורגליו במטפחת ולמחר ביוה"כ היה מעבירה ע"ג עיניו ואינו חושש. ערב ט' באב היה שורה מטפחת ומניחה מראשותיו ובט' באב היה מקנח בה פניו ידיו ורגליו ואינו חושש: שאלו לר' אלעזר זקן יושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות אי לא כדגרסינן בסנהדרין [דף ה] א"ל ר' חייא לר' בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות וכו' וא"ר יצחק חקולא אני ראיתי ר' יוסי בן זמרא כהן והכי קא מיבעיא ליה הלכתא כרשב"ג דאמר נאמן אדם על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו או הלכתא כר' מאיר דאמר החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו ופשטו ליה הלכתא כרשב"ג הואיל ותנן סתמא כוותיה כדתנן בנגעים סוף פרק ב' כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 78a

    Yoma 78a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 520 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מפכין כמין הפך הן כשמגיעין למפתן ההיכל:

    לפתח בית דוד היא ציון חוץ לירושלים:

    מכאן רמז לנדה מדלא קרי ליה ראוי לנדה עד שמתגבר כנחל שוטף שמגיע לפתח בית דוד רמז שצריכה לטבילת מים עמוקים שתשב בהן עד צוארה ואע"ג דלא רמיז קרא עד צוארה רמיז מיהא דניהוו עמוקים עומק הראוי וזה כראוי:

    התינח יום הכפורים לא גרסינן וה"ג שבת דאיכא מנעל מאי מי שרי לעבור במים או דילמא חיישינן דילמא נפקי מכרעיה ואתי לאיתויינהו:

    ועברוה דרך מלבוש בנעליהם עברו אותו:

    סנדל מאי שאינו יכול להדקו ולקשרו יפה ברגלו כמו מנעל:

    איקלע להגרוניא ושבת שם:

    לפירקא לדרשא דריש גלותא:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 78a · Sefaria

    Tosafot

    מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים שאלו מקמי רב יהודה גאון זצ"ל טבילת נדה מדאורייתא מנלן והשיב קל וחומר ממגעה ור"ת פירש דנפקא מדכתיב במי נדה ודרשינן במסכת עבודת כוכבים (דף עה:) מים שהנדה טובלת בהן ור"י פירש מדכתיב והדוה בנדתה ודרשינן בפ' במה אשה (שבת דף סד:) בנדתה תהא עד שתבא במים:

    Tosafot on Yoma 78a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ושנינן שני נחל משום דשטפי מימיו חייש דילמא ישטפוהו אבל כגון אגמים מים דליכא חששא לשטפא אפילו המים עד צוארו עובר כו':

    כתיב ביום ההוא יהיה מקור לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנדה.

    אמר רב יוסף מיכן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים ולית הלכתא כוותיה. תינח ביוה"כ דליכא מנעל עובר במים.

    בשבת דאיכא מנעל מאי ואסיק' היכא דאיכא מנעל מעבר להו דרך מלבוש ושרי. פירוש כשהוא לבוש בהן ברגליו. ויש מי שאומר דרך מלבוש ואפי' שלא ברגליו.

    רב אשי אמר סנדל לכתחלה לא.

    תני ר' יהודה [בר] גרוגרות פי' שם אדם אסור לישב ע"ג טיט ביוה"כ ואוקמא אביי בטופח ע"מ להטפיח. וכבר פירשנוה פעמים רבות. מותר להצטנן בפירות וכן בקרא וכן בינוקא בכולהו שרי אבל במני דפחרא בין מלא בין חסר אסור משום דשחלי פי' שואבין המים ומקיאין אותן בחוץ ונמצא המצטנן בהן שהמים המתקבצין רוחצין את גופו. ומני דכספא ומני מתכות משום דמזדרבי. פי' כשמנענעים הכלים ניתזין מן המים שבתוכן ונופלין על בשרו של אדם המצטנן בהן: ירושלמי [ר' זעירא וכו' בשם ר' יהושע] בן לוי בתענית צבור מרחיץ פניו וידיו כדרכו ובט' באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. וביוה"כ מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר המפה על פניו. ר' יונה הוה תרי מרטוטא ויהיב לה תיתיבו היה הולך אצל רבו או מי שגדול ממנו עובר בים או בנהר ואינו חושש נטנפו רגליו מרחיצין במים ואינו חושש. הורה ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו מותר להרחיצן במים. אבל ומנודה המהלכין בדרך מותר בנעילת הסנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו. וכן בט' באב וכן בתענית צבור. סיכה בין סיכה של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אם בשבת מותר אם ביוה"כ אסור. בט' באב ובתענית צבור של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר. כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ. אית תנא תני יוצאין באפליא ואוקימנא באפליא של בגד ביוה"כ. אית תנא תני אין יוצאין. ואוקימנא באמפליא של עור. ריב"ל נפיק לביש סליסיה ביוה"כ אומר אסטנס [אנא] חד תלמיד מן דר' מנא הורי לחד מן קריבוי דנשיא דמלביש סיליסיה דהוה אסתנס מן הדה דריב"ל: הא דריב"ל תריצנא הכי ערב יוה"כ היה מקנח ידיו ורגליו במטפחת ולמחר ביוה"כ היה מעבירה ע"ג עיניו ואינו חושש. ערב ט' באב היה שורה מטפחת ומניחה מראשותיו ובט' באב היה מקנח בה פניו ידיו ורגליו ואינו חושש: שאלו לר' אלעזר זקן יושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות אי לא כדגרסינן בסנהדרין [דף ה] א"ל ר' חייא לר' בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות וכו' וא"ר יצחק חקולא אני ראיתי ר' יוסי בן זמרא כהן והכי קא מיבעיא ליה הלכתא כרשב"ג דאמר נאמן אדם על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו או הלכתא כר' מאיר דאמר החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו ופשטו ליה הלכתא כרשב"ג הואיל ותנן סתמא כוותיה כדתנן בנגעים סוף פרק ב' כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 78a · Sefaria

    Ritva

    ג״ה התינח יום הכפורים דליכא מנעל שבת דאיכא מנעל מאי פי׳ רש״י ז״ל מוחק אותו דלא אשכחן מאן דשרי הכי בשבת כי הכא דנימא האי לישנא אלא ה״ג שבת דאיכא מנעל מאי. וזה הוא ששואל הש״ס וכך אפשר לפרש לגרסת הספרי׳ דגרסי לשון זר והרבה יש בתלמוד לשונות זרים שאינם לפי סדר התלמוד.

    סנדל מאי פי׳ לפי שהסנדל אינו יכול להדקו ברגליו כמו המנעל ודילמא נפיק ואתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים: ע״כ נמצא מדברי הרב ז״ל במסכת זו:

    Ritva on Yoma 78a · Sefaria

    Meiri

    כבר ידעת שכל טבילה צריך שיהו המים בכדי שיהא כל הגוף עולה בהם וצריך שלא יהו זרועותיה נדחקים על צדדיה ולא ירכותיה סמוכות זו לזו ומתוך כך אינה עומדת זקופה ממש ולא שוחה שטוחה מכל וכל אלא דרך גדילתה והוא לענין ירכותיה ושוקיה כדרך הלוכה ולענין זרועותיה כדרך שמשתמשת בהם תמיד וכאורגת לבית השחי וכעורכת לבית הסתרים וכמניקה את בנה לתחת הדד וכל שעומדת כן אע"פ שיש שם קמטים שאין המים נכנסין בהן אין מקפידין בכך ולמדת מ"מ שאינה צריכה למים עמוקים כל כך שתהא יכולה לעמוד בהם עד צוארה במים וכבר ביארנו ענינים אלו בכדי צרכם באחרון של נדה ס"ז א':

    היה שבת ורצה לעבור במים לאיזו סבה אם היו מנעלים ברגליו מותר לעבור במנעליו דרך מלבוש ר"ל כשהן ברגליו ואין חוששין שמא יבוא לשלפם מעל רגליו ולהביאם ביד ברה"ר אבל סנדל שאין קשורו והדוקו על הרגל חזק כבמנעל אסור לכתחלה שמא יפול מרגלו ויעבירנו ויש חולקים להתיר לכתחלה אף בסנדל וממה שאמרו בסוגיא זו אנא חזיתיה לרבינא דמטא עורקמא דמיא ועברינהו לסנדליה דרך מלבוש ואין הדברים נראין חדא שהרי רב אשי חלק עמו ואמר סנדל לכתחלה לא ועוד שהרי רבינא עצמו חזר לחוש לדברי רב אשי והוא שאמרו ריש גלותא איקלע להגרוניא ויש גורסין לאכזותא והוא שם עיר רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא רבינא לא אתא בעא רפרם לאפוקי מדעתיה דריש גלותא ר"ל לפרסם סבתו כדי להוציא הדבר מלבו של ריש גלותא שלא ישנאנו בכך א"ל מאי טעמא לא אתי מר לפירקא א"ל כייבן לי כרעאי א"ל וניסום מר סנדלא כלומר שהן רחבות אמר ליה עורקמא דמיא הוה באורחא א"ל ונעברינהו מר לסנדליה דרך מלבוש א"ל הא אמר רב אשי סנדל לכתחלה לא:

    מכלל דברינו למדת שכל שהוא נעשה ברחיצה להקר ולהתענג אסור לא סוף דבר רחיצה בלבד אלא אף ישיבה במקומות הלחים לכוונה זו אסור מעתה אסור לישב על גבי הטיט ביום הכפורים ופירשוה דוקא בטופח על מנת להטפיח הא בפחות מכן מותר שאין איסור להצטנן ולהקר אלא במקום שיש שם לחות מים ומגדולי החכמים היו מצטננים בפירות בדלועים וקשואים ודומיהן ומהם בתינוקת שבשרם רך וקר ומהם בכוסות של כסף ומ"מ דוקא שאין מים בתוך הכוס שאילו יש שם מים אפילו לא היה מלא יש לחוש שמא יתנועע הכלי ויפלו מים על בשרו ואין צריך לומר בכוס מלא או בשל חרס אפי' בחסר שהרי המים יוצאים דרך דפנותיו:

    מטפחת היתה לו לריב"ל ערב תשעה באב היו מביאין אותה והיו שורין אותה במים ולמחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו ומעבירה על גבי עיניו ואינו חושש ערב יום הכפורים מביאין לו ושורה אותה ועושה אותה כמין כלים נגובים ר"ל שהיה סוחטה מאתמול ומתנגבת כל הלילה ולמחר מעבירה על גבי עיניו ר"ל להצטנן בה ולא הוזכרה כאן פניו ידיו ורגליו שלא לרחיצה היה מתכוין אלא להצטנן והראיה ממה שהביאוה בסוגיא זו עם הדברים שהתירו להצטנן בהם ונטילת ידים מיהא כבר ביארנו את דינה אם לאיסור אם להיתר ויש גורסין בשמועה זו שבערב תשעה באב לא היה שורה במים אלא מביאין לו מטפחת ומקנח בה פניו ידיו ורגליו ולמחר מעבירה על גבי עיניו ואינו חושש ולא שיהא תשעה באב חמור מיום הכפורים אלא משום תוספת אבילות ומ"מ מפה שרויה ביום הכפורים עצמו או מאתמול ועדיין לא נסחטה אסור ביום הכפורים משני צדדים אחד משום לחות שבה ואחת משום סחיטה:

    ראיית מומין שבבכור אם הוא מום עובר לאסרו או קבוע להתירו צריך מומחה ומורשה מפי נשיא כמו שיתבאר במקומו אפי' זקן ויושב בישיבת סנהדרין צריך ליטול רשות להתיר בכורות:

    החשוד בדבר נחלקו בו ר' מאיר ורבן שמעון בן גמליאל שר' מאיר אומר לא דנו ולא מעידו ורבן שמעון בן גמליאל אומר נאמן הוא בשל אחרים ואינו נאמן בשל עצמו והלכה כרבן שמעון בן גמליאל ומ"מ יש אומרים דוקא בשאינו חשוד גמור אלא חששא בעלמא וכגון זו שנחלקו בבכורות פרק פסולי המוקדשין ל"ה א' שחששו לכל כהן בבכור להתיר בו את האסור או אף להטיל בו מום שהרי בזמן הזה אין לו היתר אלא במום אבל חשוד גמור לא דנו ולא מעידו ומביאים ראיה מסתם משנה שבבכורות פרק עד כמה ל' א' החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין אין לוקחים ממנו אפילו מים ומלח זה הכלל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ולא נזכר שם מחלוקת ומ"מ רוב מפרשים פסקוה אף בחשוד גמור ואין הלכה כסתם משנה שכתבנו שהרי סתם ואח"כ מחלוקת הוא:

    Meiri on Yoma 78a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 78, Amud Aleph, about 520 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 146 words

      Opens “מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.…”

    2. Segment 214 words

      Opens “אמר רב יוסף: מכאן רמז לנדה שצריכה…”

      Named: רב יוסף.

    3. Segment 326 words

      Opens “(תינח יום הכפורים דליכא מנעל) שבת דאיכא…”

      Named: רבי אמי, רבי אסי.

    4. Segment 421 words

      Opens “תינח מנעל, סנדל מאי איכא למימר? אמר…”

      Named: רב ריחומי, רב אשי.

    5. Segment 544 words

      Opens “ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן,…”

      Named: רב נתן.

    6. Segment 628 words

      Opens “איבעי לך למרמא סנדלא. אמר ליה: עורקמא…”

      Named: רב אשי.

    7. Segment 734 words

      Opens “תני יהודה בר גרוגרות: אסור לישב על…”

      Named: רבי יהושע, רב יהודה, אביי.

    8. Segment 833 words

      Opens “רבה מצטנן בינוקא, רבא מצטנן בכסא דכספא.…”

      Named: רב פפא, רבה, רבא.

    9. Segment 966 words

      Opens “זעירא בר חמא אושפיזכנין דרבי אמי ורבי…”

      Named: רבי אמי, רבי אסי, רבי יהושע, רב יוסף, רב יום, רב תשעה.

    10. Segment 1056 words

      Opens “וכן כי אתא רבה בר מרי, אמר:…”

      Named: רב תשעה, רב יום, רבי ירמיה בר תחליפא, רבה.

    11. Segment 1128 words

      Opens “אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב…”

      Named: רב מנשיא בר תחליפא, רב עמרם, רבי אלעזר, רבה.

    12. Segment 1263 words

      Opens “מאי קא מיבעי להו? הכי קא מיבעי…”

      Named: רב אידי בר אבין, רבי יוסי.

    13. Segment 1353 words

      Opens “אמר ליה ר' אבא: לא כך היה…”

      Named: רבן שמעון, אבא.

    14. Segment 148 words

      Opens “ותו קא מבעיא להו: מהו לצאת בסנדל…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yoma 78a · Segment 2 — “אמר רב יוסף: מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Yoma 78a · Segment 13 — “אמר ליה ר' אבא: לא כך היה מעשה, אלא…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Yoma 78a · Segment 5 — “…רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא. למחר, בעי רפרם…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 78a · Segment 7 — “…ובטינא מטפחת. אמר אביי: ובטופח על מנת להטפיח. אמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 78a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026