Talmud Builders

    Yoma 44a

    Back to index

    English translation — Yoma 44a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1I might have thought nobody should be present, even in the Temple courtyard. Therefore, the verse states “in the Tent of Meeting,” limiting the prohibition to the Temple itself. I have derived only that a prohibition exists in the Tent of Meeting of the Tabernacle that was in the desert, from where do I derive that the prohibition applies also to the Tabernacle that stood in Shiloh, and that it applies also to the Eternal House, i.e., the Temple in Jerusalem? The verse states “in the Sanctuary,” indicating that the prohibition applies to any Sanctuary.

    2I have derived only that a prohibition exists during the burning of the incense; from where do I derive that the prohibition applies also during the presentations of the bull’s blood in the Holy of Holies? The verse states: “When he goes in to make atonement,” and atonement is achieved through the presentations of blood. I have derived only that a prohibition exists from the time of his entrance into the Holy of Holies; from where is it derived that the prohibition remains in force until his exit? The verse states: “Until he comes out.”

    3The baraita concludes by expounding the final part of the verse: “And have made atonement for himself, and for his household, and for all the assembly of Israel” (Leviticus 16:17). This teaches that his atonement precedes the atonement of his household; the atonement of his household precedes that atonement of his brethren, the priests; the atonement of his brethren, the priests, precedes the atonement of the entire community of Israel.

    4The Gemara analyzes the baraita : The Master said in the baraita : I have derived only that a prohibition exists during the burning of the incense. From where in the verse could this have been inferred? Rava said, and similarly Rabbi Yitzḥak bar Avdimi said, and similarly Rabbi Elazar said: The conclusion of that verse states: “And have made atonement for himself, and for his household, and for all the assembly of Israel.” Which act of atonement is the same for him, and for his household, and for his brethren, the priests, and for the entire community of Israel? You must say this is the burning of the incense.

    5Does incense effect atonement? The Torah mentions the concept of atonement only with regard to offerings. Yes, as Rabbi Ḥananya teaches in a baraita : We learned of the incense that it effects atonement, as it is stated: “And he put on the incense and made atonement for the people” (Numbers 17:12). And the school of Rabbi Yishmael taught: For what does incense effect atonement? For slander. And why is that? Let something that is done in secret, i.e., the incense, which is burned in seclusion within the Sanctuary, come and effect atonement for an act done in secret, i.e., slander, which is generally said in private.

    6We learned in a mishna there: They remove themselves from the area between the Entrance Hall and the altar during the burning of the incense. Rabbi Elazar said: They taught that this is true only during the burning of the incense of the Sanctuary, but during the burning of the incense in the innermost chamber, i.e., the Holy of Holies, people are required to remove themselves only from the Sanctuary. They do not need to remove themselves from the area between the Entrance Hall and the altar.

    7Rav Adda bar Ahava raised an objection to Rabbi Elazar’s opinion from a baraita , and some say it unattributed: Rabbi Yosei says: Just as they remove themselves from the area between the Entrance Hall and the altar during the burning of the incense, they similarly remove themselves during the blood presentations of the bull of the anointed priest, i.e., of the High Priest, which he brings if he issues an erroneous halakhic ruling and acts upon it; and also during the blood presentations of the bull for an unwitting communal sin brought if the Sanhedrin issues an erroneous halakhic ruling and the community acts upon it; and also during the blood presentations of the goats of idol worship brought for an inadvertent communal transgression of idol worship.

    8The baraita continues: If so, what higher standard is applicable to the Sanctuary relative to the area between the Entrance Hall and the altar? Only that those in the Sanctuary remove themselves both during the incense burning and also during the blood presentations, which is not during the incense burning. Those who are in the area between the Entrance Hall and the altar remove themselves only during the incense burning but not during the blood presentations.

    9The Gemara explains the challenge: In any case, it is evident from the baraita that during the incense burning they do remove themselves. What, is it not referring to during the burning of the incense of the innermost chamber, i.e., the Holy of Holies? This would contradict Rabbi Elazar’s opinion.

    10The Gemara defends his opinion: No, it is referring to during the burning of the incense of the Sanctuary. The Gemara asks: If so, how can the baraita say: What higher standard is applicable to the Sanctuary? This implies that it is superior only with respect to one higher standard. Are there not more? Surely, there is this higher standard, that whereas the people in the Sanctuary remove themselves both during its own, i.e., the Sanctuary’s, incense burning and during the incense burning of the innermost chamber, i.e., the Holy of Holies, but in the area between the Entrance Hall and the altar they remove themselves only during the burning of the incense of the Sanctuary.

    11The Gemara explains: This is in fact what the baraita is teaching: It is teaching only that those in the Sanctuary remove themselves both during the burning of the incense and also during the blood presentations, which is not during the burning of the incense; from the area between the Entrance Hall and the altar they do not remove themselves,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    יכול אף בכל העזרהלא יהא אדם עומד כשהכהן מקטיר קטרת לפני ולפנים:

    אין לי אלא בשעת הקטרת קטורתלקמיה מפרש מאי משמע:

    הוי אומר זו הקטרת קטרתדאילו מתן דמים אין שוה בכולם שהפר מכפר עליו ועל הכהנים והשעיר על ישראל:

    על לשון הרעכי ההיא דקרח לשון הרע הוה דכתיב (במדבר י״ז:ו׳) אתם המיתם את עם ה' וסתם לשון הרע בחשאי הוא:

    מבין האולם ולמזבחמכל אויר כ"ב אמות שביניהם:

    ל"ש אלא בשעת הקטרה דהיכלדמזבח הפנימי שחרית וערבית שהרי סמוך לו:

    אבל בשעת הקטרה דלפני ולפניםמהיכל שהוא סמוך לו פרשי אבל מבין האולם ולמזבח שהוא מרוחק לא פרשי:

    בשעת מתן פר כהן משיחהבא על אחת מכל המצות שטעה בהוראת עצמו ועשה ומתן דמו על הפרוכת ועל מזבח הזהב:

    ושעירי עבודת כוכביםציבור שעבדו ע"ז בהוראת בית דין מביאים פר לעולה ושעיר לחטאת כדכתיב בפרשת שלח לך אנשים (שם טו) ואותו שעיר מתן דמו על הפרוכת ואינו נאכל כדילפינן בסיפרא וסיפרי ובמסכת זבחים (דף מז.):

    הא מה מעלה יש כו'האי הא כמו הרי כלומר מעתה מעלה יש בפרישה בין היכל לבין אולם ולמזבח:

    בין בשעת הקטרה כו'קא סלקא דעתיה בין בשעת הקטרה דלפני ולפנים בין שלא בשעת הקטרה דלפני ולפנים אלא בשעת מתן דמים דלפני ולפנים:

    ומבין אולם ולמזבח אין פורשיןמשום לפני ולפנים אלא בשעת הקטרה אבל לא בשעת מתן דמים:

    מאי לאו כו'כדפרישית:

    לא בשעת הקטרה דהיכלקאמר דפורשים מבין האולם ולמזבח והכי קתני כשם שפורשים מבין האולם בשעת הקטרה דהיכל כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח דהוי נמי בהיכל:

    אי הכידכשם שפורשין בשעת הקטרה אהיכל קאי ולא אדלפני ולפנים הא מה מעלה יש בתמיה וכי אין עוד מעלה אלא הא דשלא בשעת הקטרה דלפני לפנים דקתני שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה בין דהיכל בין לפני לפנים בין שלא בשעת הקטרה אלא בשעת מתן דמים בין דהיכל בין לפני ולפנים ומבין האולם ולמזבח לא פרשינן שלא בשעת הקטרה דהיא שעת מתן דמים דלפני ולפנים אלא בשעת הקטרה דהיכל דהא אפילו בשעת הקטרה יש מעלה דאילו מהיכל פרשי כו':

    הא קתניבניחותא ה"נ קאמר האי שלא בשעת הקטרה דקאמר שלא בשעת הקטרה דהיכל קאמר אלא בשעת הקטרה היא לפני לפנים:

    בין בשעת הקטרה[דהיכל] והא שלא בשעת הקטרה דקתני תנא שלא בשעת הקטרה דידיה אלא בשעת הקטרה דלפני ולפנים:

    יומא 44 עמוד א

    1יכול אפי' בעזרה ת"ל ״באהל מועד״. אין לי אלא באהל מועד שבמדבר, שילה ובית עולמים מנין? ת"ל ״בקודש״.

    2אין לי אלא בשעת הקטרה, בשעת מתן דמים מנין? ת"ל ״בבואו לכפר״. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? ת"ל ״עד צאתו״.

    3״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״, כפרתו קודמת לכפרת ביתו, כפרת ביתו קודמת לכפרת אחיו הכהנים, וכפרת אחיו הכהנים קודמת לכפרת כל קהל ישראל.

    4אמר מר: אין לי אלא בשעת הקטרה. מאי משמע? אמר רבא, וכן א"ר יצחק בר אבדימי, וכן א"ר אלעזר, אמר קרא: ״(ויקרא טז״, יז) ״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״, איזהו כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל הוי אומר זה הקטרת הקטורת.

    5וקטורת מכפרת? אין, דהא תני ר' חנניא: למדנו לקטורת שמכפרת, שנאמר: ״(במדבר יז״, יב) ״ויתן את הקטורת ויכפר על העם״, ותנא דבי ר' ישמעאל: על מה קטורת מכפרת על לשון הרע. יבא דבר שבחשאי, ויכפר על מעשה חשאי.

    6תנן התם: פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. א"ר אלעזר: לא שנו אלא בשעת הקטרה דהיכל, אבל בשעת הקטרה דלפני לפנים מהיכל פרשי, מבין האולם ולמזבח לא פרשי.

    7מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי, ר' יוסי אומר: כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה, כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודת כוכבים׃

    8הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח? אלא, שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה ובין שלא בשעת הקטרה, ומבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה.

    9בשעת הקטרה מיהא פרשי. מאי לאו, בשעת הקטרה דלפני לפנים?

    10לא, בשעת הקטרה דהיכל. אי הכי, הא ״מה מעלה״ ותו לא, הא איכא הא מעלה: דאילו מהיכל פרשי בין בשעת הקטר' דידיה, בין בשעת הקטרה דלפני לפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בשעת הקטרה דהיכל!

    11הא קתני: אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה ובין שלא בשעת הקטרה, ומבין האולם ולמזבח אין פורשין׃

    Tosafot

    בשילה ובית עולמים מנייןוכי האי גוונא אמרינן לקמן בפרק הוציאו לו (יומא דף נג.) גבי מעלה עשן ובפרק שני שעירי (לקמן יומא דף סז:) תניא (. מדבר) המדברה לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים ובפרק שני דסוטה (דף טז. ושם) גבי עפר סוטה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן קאמר שילה ובית עולמים מניין וכו' ובפ"ב דשבועות (דף טז:) דקאמר מכדי מקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש לימא או אידי ואידי משכן או אידי ואידי מקדש אלמא אע"ג דמקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש איצטריך תרי קראי חד למקדש וחד למשכן ולא גמירי מהדדי וקשה דבפרק קמא דחולין (דף כד.) גבי שנים שפוסלים בלוים קאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן ת"ל (. זאת) ובפ"ק דעירובין (דף ב.) שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין במקדש מנא לן אשכחן מקדש דאיקרי משכן וי"ל בההיא דעירובין שמא איכא שום פסוק להשוות מקדש למשכן לההיא מילתא וכן בפ' קמא דחולין ובתר דמעטינן שילה ובית עולמים (מזאת) אז נוקי אותו פסוק לדרשא אחריתי וריב"א גרס בפרק שני דשבועות תרי קראי למה לי ולי נראה אע"ג דמקדש איקרי משכן כו' אפי' הכי בההיא דשבועות דאיירי לענין טומאה סד"א לחלק בינייהו כיון דחלוקין הן לענין טומאה דאי כתב מקדש ה"א דין הוא דטמא שנכנס למקדש חייב שהרי איסורו איסור עולם ואפילו בתר דנפיל מחיצה חייבין על המקום משום טומאה אבל במשכן לאחר שנסעו משם ופירקוהו והעמידוהו במקום אחר אין חייבין על מקומו הראשון ואי כתב משכן ה"א דין הוא שחייב עליו לפי שנמשח בשמן המשחה ואסור ליגע בו בטומאה אפילו כשהוא מפורק אבל אבני היכל שנשרו מותר ליגע בהם בטומאה ובהא נמי מיתרצא הא דמצרכינן קרא בפרק היה מביא (סוטה דף טז.) לרבות בית עולמים משום דאפקיה קרא בלשון טומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה וכל הלכות ספק טומאה גמרינן מסוטה להכי סד"א כיון דמקדש ומשכן חלוקים לענין טומאה כדפרי' לענין טומאת סוטה נמי יהא חילוק ביניהם ותדע דהיינו טעמא דאיסי בן יהודה דמצריך קרא לרבות שילה ובית עולמים מדפליג עליה התם איסי בן מנחם ואמר אינו צריך ק"ו הוא ומה בטומאות קלות לא חילק הכתוב בין שילה ובית עולמים טומאת אשה חמורה לא כ"ש פירוש טומאות קלות הנכנס למשכן ולמקדש בטומאת הגוף חייב כרת אתרוייהו אע"ג דיש חילוק ביניהן כדפרישית אפילו הכי השוה אותם לענין כרת הנכנס להם ומשום האי חילוק אין נראה לו לחלק ומדבר המדבר סד"א דווקא במשכן כשהיו ישראל במדבר סמוכין למדבר ודמעלה עשן משום דכתיב בההוא קרא אהרן והאי קרא דשמעתא סד"א משום דכתיב אהל מועד ולא איקרי אהל מועד אלא במדבר ומקרא יתירא הוא דלא הוה צריך למיכתב אלא וכל אדם לא יהיה בבאו לכפר בקדש וסד"א דאתא למעוטי שילה ובית עולמים ובתר דמרבינן שילה ובית עולמים אהל מועד דכתב רחמנא למעוטי עזרות איצטריך:

    כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיחה"נ הוה מצי למימר בשעת מתן פר ושעיר של יוה"כ בהיכל אלא לא פסיקא ליה משום דיש מהן נמי לפני לפנים:

    מה מעלה יש בין היכל וכו'טובא איכא דמזבח הזהב ומנורה ושלחן ומתן דמים בהיכל מה שאין כן בין האולם ולמזבח אלא לענין פרישה קאמר:

    מאי לאו בשעת הקטרה דלפני ולפניםתימה לי מ"ש דגזרו לפרוש מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה דלפני ולפנים ולא בשעת הזאה והא בין הקטרה בין הזאה מחד קרא נפקא לעיל וי"ל בהקטרה דכתב בקרא בהדיא טפי גזרו בה רבנן ולא בהזאה דמייתורא דלכפר נפקא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    פי' על הרובד הרביעי של היכל מבחוץת"ר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו ודרישניה דפריש אפילו בשעת הקטרה. ומיבעיא לן כפרה בהקטרה מנ"ל ואמרינן מדכתיב הכא כפרה שנאמר לכפר בקודש וכתיב ביו"כ וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל איזהו היא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל ישראל הוי אומר זו הקטורת שאם תאמר כפרת דמים חלוקה כפרתם הוא וביתו ואחיו הכהנים מתכפרים בפרו וכל קהל ישראל בשעיר.

    וקטורת מי מכפרה אין דכתיב ויתן את הקטורת ויכפר על העםותני רב חנניה מיכן למדנו לקטורת שמכפרת ותנא דבי רבי ישמעאל על מה הקטורת מכפרת על לשה"ר יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי ועיקר זו השמועה בזבחים סוף פ' המזבח מקדש (זבחים פח:) ובערכין פרק יש בערכין להקל ולהחמיר (טז.) ומפרש התם בבירור מבואר כי בגדי כהונה מכפרין דאמר למה נסמכה בגדי כהונה לקרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת אשפיכות דמים מכנסים מכפרים על ג"ע. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר [על] הרהורי הלב. מעיל מכפר על לשון הרע. חשן מכפר על הדינין. אפוד מכפר על ע"ז. ציץ מכפר על עזי פנים. קשיא לה"ר אלה"ר ופרקינן לה"ר בצניעות קטורת מכפרת לשה"ר בפרהסיא מעיל מכפר:

    תנן התם בפרק ראשון במסכת כלים פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה א"ר אלעזר לא שנו שפורשין מבין האולם ולמזבח אלא [בשעת] הקטרה דהיכל אבל כשמקטיר לפני ולפנים מהיכל פרשי מבין האולם [ולמזבח לא פרשי] ומותבינן עליה מיהא דתני מה מעלה יש [בין ההיכל] לבין האולם ולמזבח אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה בין שלא בשעת הקטרה.

    ומבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בשעת הקטרהבשעת הקטרה מיהת פרשי ואפי' בהקטרה דלפני ולפנים ופרקינן לא הקטרה דהיכל.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 44a

    Yoma 44a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 302 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    יכול אף בכל העזרה לא יהא אדם עומד כשהכהן מקטיר קטרת לפני ולפנים:

    אין לי אלא בשעת הקטרת קטורת לקמיה מפרש מאי משמע:

    הוי אומר זו הקטרת קטרת דאילו מתן דמים אין שוה בכולם שהפר מכפר עליו ועל הכהנים והשעיר על ישראל:

    על לשון הרע כי ההיא דקרח לשון הרע הוה דכתיב (במדבר י״ז:ו׳) אתם המיתם את עם ה' וסתם לשון הרע בחשאי הוא:

    מבין האולם ולמזבח מכל אויר כ"ב אמות שביניהם:

    ל"ש אלא בשעת הקטרה דהיכל דמזבח הפנימי שחרית וערבית שהרי סמוך לו:

    אבל בשעת הקטרה דלפני ולפנים מהיכל שהוא סמוך לו פרשי אבל מבין האולם ולמזבח שהוא מרוחק לא פרשי:

    בשעת מתן פר כהן משיח הבא על אחת מכל המצות שטעה בהוראת עצמו ועשה ומתן דמו על הפרוכת ועל מזבח הזהב:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 44a · Sefaria

    Tosafot

    בשילה ובית עולמים מניין וכי האי גוונא אמרינן לקמן בפרק הוציאו לו (יומא דף נג.) גבי מעלה עשן ובפרק שני שעירי (לקמן יומא דף סז:) תניא (. מדבר) המדברה לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים ובפרק שני דסוטה (דף טז. ושם) גבי עפר סוטה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן קאמר שילה ובית עולמים מניין וכו' ובפ"ב דשבועות (דף טז:) דקאמר מכדי מקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש לימא או אידי ואידי משכן או אידי ואידי מקדש אלמא אע"ג דמקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש איצטריך תרי קראי חד למקדש וחד למשכן ולא גמירי מהדדי וקשה דבפרק קמא דחולין (דף כד.) גבי שנים שפוסלים בלוים קאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן ת"ל (. זאת) ובפ"ק דעירובין (דף ב.) שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין במקדש מנא לן אשכחן מקדש דאיקרי משכן וי"ל בההיא דעירובין שמא איכא שום פסוק להשוות מקדש למשכן לההיא מילתא וכן בפ' קמא דחולין ובתר דמעטינן שילה ובית עולמים (מזאת) אז נוקי אותו פסוק לדרשא אחריתי וריב"א גרס בפרק שני דשבועות תרי קראי למה לי ולי נראה אע"ג דמקדש איקרי משכן כו' אפי' הכי בההיא דשבועות דאיירי לענין טומאה סד"א לחלק בינייהו כיון דחלוקין הן לענין טומאה דאי כתב מקדש ה"א דין הוא דטמא שנכנס למקדש חייב שהרי איסורו איסור עולם ואפילו בתר דנפיל מחיצה חייבין על המקום משום טומאה אבל במשכן לאחר שנסעו משם ופירקוהו והעמידוהו במקום אחר אין חייבין על מקומו הראשון ואי כתב משכן ה"א דין הוא שחייב עליו לפי שנמשח בשמן המשחה ואסור ליגע בו בטומאה אפילו כשהוא מפורק אבל אבני היכל שנשרו מותר ליגע בהם בטומאה ובהא נמי מיתרצא הא דמצרכינן קרא בפרק היה מביא (סוטה דף טז.) לרבות בית עולמים משום דאפקיה קרא בלשון טומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה וכל הלכות ספק טומאה גמרינן מסוטה להכי סד"א כיון דמקדש ומשכן חלוקים לענין טומאה כדפרי' לענין טומאת סוטה נמי יהא חילוק ביניהם ותדע דהיינו טעמא דאיסי בן יהודה דמצריך קרא לרבות שילה ובית עולמים מדפליג עליה התם איסי בן מנחם ואמר אינו צריך ק"ו הוא ומה בטומאות קלות לא חילק הכתוב בין שילה ובית עולמים טומאת אשה חמורה לא כ"ש פירוש טומאות קלות הנכנס למשכן ולמקדש בטומאת הגוף חייב כרת אתרוייהו אע"ג דיש חילוק ביניהן כדפרישית אפילו הכי השוה אותם לענין כרת הנכנס להם ומשום האי חילוק אין נראה לו לחלק ומדבר המדבר סד"א דווקא במשכן כשהיו ישראל במדבר סמוכין למדבר ודמעלה עשן משום דכתיב בההוא קרא אהרן והאי קרא דשמעתא סד"א משום דכתיב אהל מועד ולא איקרי אהל מועד אלא במדבר ומקרא יתירא הוא דלא הוה צריך למיכתב אלא וכל אדם לא יהיה בבאו לכפר בקדש וסד"א דאתא למעוטי שילה ובית עולמים ובתר דמרבינן שילה ובית עולמים אהל מועד דכתב רחמנא למעוטי עזרות איצטריך:

    כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ה"נ הוה מצי למימר בשעת מתן פר ושעיר של יוה"כ בהיכל אלא לא פסיקא ליה משום דיש מהן נמי לפני לפנים:

    מה מעלה יש בין היכל וכו' טובא איכא דמזבח הזהב ומנורה ושלחן ומתן דמים בהיכל מה שאין כן בין האולם ולמזבח אלא לענין פרישה קאמר:

    מאי לאו בשעת הקטרה דלפני ולפנים תימה לי מ"ש דגזרו לפרוש מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה דלפני ולפנים ולא בשעת הזאה והא בין הקטרה בין הזאה מחד קרא נפקא לעיל וי"ל בהקטרה דכתב בקרא בהדיא טפי גזרו בה רבנן ולא בהזאה דמייתורא דלכפר נפקא:

    Tosafot on Yoma 44a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    פי' על הרובד הרביעי של היכל מבחוץ ת"ר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו ודרישניה דפריש אפילו בשעת הקטרה. ומיבעיא לן כפרה בהקטרה מנ"ל ואמרינן מדכתיב הכא כפרה שנאמר לכפר בקודש וכתיב ביו"כ וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל איזהו היא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל ישראל הוי אומר זו הקטורת שאם תאמר כפרת דמים חלוקה כפרתם הוא וביתו ואחיו הכהנים מתכפרים בפרו וכל קהל ישראל בשעיר.

    וקטורת מי מכפרה אין דכתיב ויתן את הקטורת ויכפר על העם ותני רב חנניה מיכן למדנו לקטורת שמכפרת ותנא דבי רבי ישמעאל על מה הקטורת מכפרת על לשה"ר יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי ועיקר זו השמועה בזבחים סוף פ' המזבח מקדש (זבחים פח:) ובערכין פרק יש בערכין להקל ולהחמיר (טז.) ומפרש התם בבירור מבואר כי בגדי כהונה מכפרין דאמר למה נסמכה בגדי כהונה לקרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת אשפיכות דמים מכנסים מכפרים על ג"ע. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר [על] הרהורי הלב. מעיל מכפר על לשון הרע. חשן מכפר על הדינין. אפוד מכפר על ע"ז. ציץ מכפר על עזי פנים. קשיא לה"ר אלה"ר ופרקינן לה"ר בצניעות קטורת מכפרת לשה"ר בפרהסיא מעיל מכפר:

    תנן התם בפרק ראשון במסכת כלים פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה א"ר אלעזר לא שנו שפורשין מבין האולם ולמזבח אלא [בשעת] הקטרה דהיכל אבל כשמקטיר לפני ולפנים מהיכל פרשי מבין האולם [ולמזבח לא פרשי] ומותבינן עליה מיהא דתני מה מעלה יש [בין ההיכל] לבין האולם ולמזבח אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה בין שלא בשעת הקטרה.

    ומבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בשעת הקטרה בשעת הקטרה מיהת פרשי ואפי' בהקטרה דלפני ולפנים ופרקינן לא הקטרה דהיכל.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 44a · Sefaria

    Ritva

    כפרתו קודמת לכפרת ביתו פירשו בו לענין וידוי שמתודה תחלה עליו ואחר כך על ביתו ואחר כך על אחיו הכהנים ויש מקשי׳ דא״כ מאי קאמר קודמת לכפרת כל ישראל דהא בוידוי של פר אינו מתודה בו על ישראל וי״ל דקים להו בוכפר בעד כל קהל ישראל אם אינו ענין לוידוי זה תנהו ענין לוידוי השעיר אלא דאשמועי׳ קרא הכא אגב אורחיה דין סדר הוידוי ויש שפי׳ דמיירי לענין קרבנות שכהן גדול מקריב קרבנותיו בכל מקום קודם לכל הקרבנות וקרבן אחיו הכהנים קודם לקרבן כל ישראל:

    מאי משמ׳ פי׳ דקרא בהקטרה מיירי.

    איזהו דבר ששוה בו ובכהנים ובכל ישראל הוי אומר זה הקטורת פי׳ שמכפר על כולן בשוה כאחת דאלו מתן דמים אינו שוה בכלן שהפר עליו ועל הכהנים והשעיר על ישראל כן פרש״י ז״ל.

    מנין לקטורת שמכפרת על לשון הרע שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם. פרש״י ז״ל דלעיל מינה איירי בלשון הרע שאמרו למשה ולאהרן אתם המתם את עם ה והחל הנגף בעם ואח״כ ויתן את הקטורת ויכפר על העם.

    יבא דבר שבחשאי פירשו בו שהקטורת דבר שבחשאי שאין עליו שום דבור מה שאין כן בהזאות שהיה בו דבור כדאמרי׳ בפרק הוציאו לו שהיה מונה אחת אחת ואחת וכו'.

    תנן התם פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרת הקטורת פי׳ ופרישה זו מדרבנן דאילו מדאורייתא אין איסור אלא דאוהל מועד כדאיתא לעיל ואוהל מועד היינו היכל או אולם למ״ד קדושת היכל ואולם חדא היא.

    לא שאנו אלא בשעת הקטרה דהיכל פרש״י ז״ל שהוא קרוב לבין האולם אבל בשעת הקטרה דלפני לפנים מהיכל פרשי שהוא קרוב מבין האולם לא פרשי כי רחוק הוא לפני לפנים וקשה דהא בשעת הקטרה דלפני לפנים אסור מן התורה להיות בהיכל כדאמרינן לעיל ואם כן אמאי לא גזרינן בבין האולם דילמא עייל להיכל וי״ל דמידי דמתעבד לפני לפנים חמיר להו לאינשי ולא עייל כלל ותו דכי הויא גופה דהקטרה בהיכל שהוא קרוב איכא למיחש דילמא משתלי ועייל אבל היכא דהקטרה ליתא אלא לפני לפנים שהוא רחוק אפילו להיכל למה להו למיעל:

    ויש מתרצים דכי עביד הקטרה לפני לפנים ניחא להו לרבנן לאוקומה אדינא דאורייתא כי היכי דליחזו ליה ולירתת שלא יתקן מבחוץ ויכניס לפנים כצדוקי. ואע״גב דאכתי מצי עביד בין הפרוכות מאי דאפשר לתקוני מתקנינן:

    2 more comments on this page.

    Ritva on Yoma 44a · Sefaria

    Meiri

    אין הכהנים רשאים ליכנס להיכל שלא בשעת עבודה שנ' ואל יבא בכל עת וכו' ואע"פ שזה נאמר [ב]בית קדשי [הקדשים] מ"מ מבית לפרוכת לרבות כל ההיכל וכל שנכנס חוץ לקדש הקדשים שלא לצורך לוקה ובקדש הקדשים חייב מיתה בידי שמים אחר שכן יש לשאול על מה הוצרך להקשות בסוגיא זו מוכל אדם לא יהיה באהל מועד ואף הפסוק למה הוצרך והלא חייב על הביאה הואיל ושלא לצורך עבודה היא אפשר שאינו חייב אלא בדרך ביאה ר"ל דרך פתח המזרח אבל הנכנס דרך גגות ופספסין ר"ל פתחים קטנים שבצידי העזרה פטור ובא להשמיענו שבשעה זו מיהא לא יכנס בשום פנים או שמא בא להזהיר ליכנס אף לצורך עבודה כגון להכניס את המחתה:

    זה שביארנו במשנה שאין אדם רשאי לעמוד בהיכל בשעה שהכהן עומד ומקטיר לפנים ביום הכפורים לא סוף דבר בשעת הקטרה אלא אף בשעת מתן דמים ולא סוף דבר בעוד שהוא מקטיר אלא אף ביציאתו וביאתו שנאמר בבואו וכו' עד צאתו כלומר עד שיצא לגמרי:

    פרו של כהן גדול ביום הכפורים מכפר על כהן גדול ועל אשתו מכל וכל ועל שאר הכהנים בטומאת מקדש וקדשיו אבל שאר (עבודות) [עבירות] אף שאר הכהנים מתכפרים בהם עם שאר ישראל בשעיר המשתלח ונמצאו הכפרות חלוקות זו מזו ואיזו היא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל ישראל זה הקטרת שמכפרת על לשון הרע וכמו שאמרו יבא דבר שבחשאי ויכפר על דבר שבחשאי וסתם לשון הרע ורכילות בחשאי הם:

    כל ימות השנה היו מקטירין קטרת במזבח הזהב שבהיכל והוא הנקרא מזבח פנימי שתי פעמים ביום אחת לתמיד של שחר ואחת לתמיד של בין הערבים וביום הכפורים מקטיר לפני ולפנים וכן מזה מדם הפר והשעיר לפני ולפנים ובשעה שהוא עושה דברים שלפני לפנים ר"ל הקטרת ומתן הדמים הכל פורשין מן ההיכל מ"מ שמפתח האולם ולפנים שכל שמפתח אולם ולפנים נקרא היכל וקדושתם אחת אבל יכולין הן לעמוד בין האולם למזבח שהרי רחוק הוא מפני פנים אבל שאר ימות השנה כשמקטירין במזבח שבהיכל וכן במתן דמים שבו כגון פר כהן משיח ופר העלם ושאר חטאות הפנימיות הכל פורשין אף מבין האולם למזבח כי קרוב הוא אבל יכולים הם לעמוד בצדי המזבח בעזרת כהנים וממנה ואילך כל אחד לפי מקומו:

    Meiri on Yoma 44a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה הא מה מעלה כו' בין היכל לבין האולם כו' ובד"ה בין בשעת כו' דלפני ולפנים הס"ד ובד"ה לא בשעת כו' והכי קתני כשם שפורשין בין האולם כו' ובד"ה אי הכי כו' מתן דמים דלפני ולפנים אלא בשעת כו' כצ"ל:

    בד"ה והא קתני בניחותא ה"נ כו' תוס' בד"ה בשילה כו' תניא מדבר המדבר לרבות כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 44a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 44, Amud Aleph, about 302 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “יכול אפי' בעזרה ת"ל ״באהל מועד״. אין…”

    2. Segment 221 words

      Opens “אין לי אלא בשעת הקטרה, בשעת מתן…”

    3. Segment 326 words

      Opens “״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל…”

    4. Segment 447 words

      Opens “אמר מר: אין לי אלא בשעת הקטרה.…”

      Named: רבא.

    5. Segment 538 words

      Opens “וקטורת מכפרת? אין, דהא תני ר' חנניא:…”

    6. Segment 628 words

      Opens “תנן התם: פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת…”

    7. Segment 733 words

      Opens “מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה…”

      Named: רב אדא בר אהבה.

    8. Segment 827 words

      Opens “הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין…”

    9. Segment 910 words

      Opens “בשעת הקטרה מיהא פרשי. מאי לאו, בשעת…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “לא, בשעת הקטרה דהיכל. אי הכי, הא…”

    11. Segment 1117 words

      Opens “הא קתני: אלא שבהיכל פורשין בין בשעת…”

    Sages named on this page

    • Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…

      Source: Yoma 44a · Segment 7 — “מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי, ר'…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 44a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026