Talmud Builders

    Yoma 9b

    Back to index

    English translation — Yoma 9b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that they deferred the sacrifice of their bird-offerings by women after childbirth; nevertheless, the verse ascribes to them as if they lay with them. These women came to the Tabernacle to sacrifice doves or pigeons as bird-offerings as part of their purification process, which would permit them to engage in sexual relations with their husbands. Eli’s sons delayed the sacrifice of these offerings and thereby delayed the return of these women to their husbands and their fulfillment of the mitzva of procreation. Even though, according to this opinion, Eli’s sons did not actually engage in sexual relations with these women, the verse attributes that degree of severity to their conduct.

    2Eli’s sons also sinned in the degradation of consecrated items, as it is written: “Before the fat was made burned, the priest’s servant came and said to the man who sacrificed: Hand over some flesh to roast for the priest, for he will not take cooked flesh from you, but raw. And if the man said to him: Let the fat be burnt first and then take as much as you want, then he would say: No, hand it over right now, or I will take it by force. The sin of the young men against the Lord was very great, for the men treated the Lord’s offerings with contempt” (I Samuel 2:15–17).

    3§ The Tosefta continues with a discussion of the sins of the Jewish people over the generations: Due to what reason was the First Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there were three matters that existed in the First Temple: Idol worship, forbidden sexual relations, and bloodshed. Idol worship, as it is written: “The bed is too short for stretching [ mehistare’a ], and the cover is too narrow for gathering” (Isaiah 28:20).

    4What is the meaning of: “The bed is too short for stretching?” Rabbi Yonatan said: This bed is too short for two counterparts [ re’im ] to dominate [ mehistarer ]. Mehistare’a is a contraction of mehistarer re’im . It is inconceivable that there would be in one Temple both service of God and worship of the idol placed there by King Manasseh.

    5What is the meaning of: And the cover [ vehamasseikha ] is too narrow [ tzara ] for gathering [ kehitkannes ]? Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that when Rabbi Yonatan reached this verse, he wept and said: For He about Whom it is written: “He gathers [ kones ] waters of the sea together as a heap” (Psalms 33:7), the idol [ masseikha ] became a rival [ tzara ]? In the homiletic interpretation, masseikha is interpreted as idol and tzara is interpreted as rival, as in the term used to describe the relationship between two women married to the same husband, isha tzara .

    6With regard to forbidden sexual relations, it is written: “The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes, walking and mincing as they go and making a tinkling with their feet” (Isaiah 3:16). Because the daughters of Zion are haughty, indicates a tall woman walking alongside a short one so that the tall woman would stand out. And walk with outstretched necks, indicates that they would walk with upright stature and carry themselves in an immodest way. And wanton eyes, indicates that they would fill their eyes with blue eye shadow in order to draw attention to their eyes. Walking and mincing as they go, indicates that they would walk in small steps, heel to toe, so onlookers would notice them. Making a tinkling [ te’akasna ] with their feet, Rabbi Yitzḥak said: This teaches that they would bring myrrh and balsam and place them in their shoes and would walk in the marketplaces of Jerusalem. And once they approached a place where young Jewish men were congregated, they would stamp their feet on the ground and splash the perfume toward them and instill the evil inclination into them like venom of a viper [ ke’eres bikhos ].

    7With regard to bloodshed it is written: “Moreover, Manasseh shed innocent blood very much, until he had filled Jerusalem from one end to another” (II Kings 21:16).

    8However, considering that the people during the Second Temple period were engaged in Torah study, observance of mitzvot, and acts of kindness, and that they did not perform the sinful acts that were performed in the First Temple, why was the Second Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there was wanton hatred during that period. This comes to teach you that the sin of wanton hatred is equivalent to the three severe transgressions: Idol worship, forbidden sexual relations and bloodshed.

    9The Gemara continues: They were wicked; however, they put their faith in the Holy One, Blessed be He. With that statement we have come to the First Temple era, about which it is written: “Her chiefs judge for bribes, her priests give rulings for a fee, and her prophets divine for pay; yet they rely on the Lord, saying: The Lord is in our midst, no tragedy will overtake us” (Micah 3:11). At least the final portion of the verse was to their credit. Therefore, the Holy One, Blessed be He, brought upon them three decrees corresponding to their three wicked sins, as it is stated: “Therefore, due to you Zion will be plowed as a field, Jerusalem will become heaps of ruins, and the Temple Mount will be a like a shrine in the woods” (Micah 3:12).

    10The Gemara asks: And in the First Temple era was there really no baseless hatred? Isn’t it written: “Cry and wail, son of man, for this will befall my people, this will befall all the princes of Israel: They will be cast before the sword together with my people, therefore strike the thigh” (Ezekiel 21:17)? Rabbi Eliezer interpreted this verse and said: These are people who eat and drink with each other, and stab each other with verbal barbs. Apparently, even those who were close were filled with hatred toward one another.

    11The Gemara answers: That behavior was found only among the princes of Israel, as it is written: “Cry and wail, son of man, for this will befall my people”; and it was taught in a baraita : “Cry and wail, son of man, for this will befall my people”; one might have thought that this unsavory trait was common to all. Therefore, the verse states: “This will befall all the princes of Israel.” It was only the leaders of the nation who harbored baseless hatred for each other; the people of the nation as a whole did not hate one another.

    12§ It was Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar who both said: In the case of the former, the people in the First Temple era, whose sin was exposed and no attempt was made to disguise their conduct, the end of their punishment was exposed, and the prophet informed them that they would return to their land in seventy years. In the case of the latter, the people in the Second Temple era, whose sin was not exposed; rather, they attempted to disguise their conduct, the end of their punishment was not exposed.

    13Rabbi Yoḥanan said: The fingernails of the former are preferable to the belly of the latter. Reish Lakish said to him: On the contrary, the latter were superior; even though there is subjugation by the kingdoms, they are engaged in Torah study. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: The Temple will prove that the former were superior, as it was restored to the former. The Second Temple was constructed after the destruction of the first. However, after the destruction of the Second Temple, it was not restored to the latter. Apparently, the former were superior to the latter.

    14Similarly, the Sages asked Rabbi Elazar: Are the former greater or are the latter greater? He said to them: Look to the Temple and see if it has been restored, as it was to our predecessors. Some say the exchange was slightly different: He said to them: The Temple is your witness. The restoration of the Temple after the destruction of the First Temple, attests to the fact that the former generation was greater.

    15Reish Lakish was swimming in the Jordan River when Rabba bar bar Ḥana came and gave him a hand to help him out. Reish Lakish said to him: My God! I hate you Babylonians, as it is written: “If she be a wall we will build a silver turret upon her, if she be a door we will cover her with boards of cedar” (Song of Songs 8:9). This is the meaning of the verse as it applies to the Jewish people: Had you rendered yourselves a solid bloc like a wall and all ascended to Eretz Yisrael in the days of Ezra, you would have been likened to silver, which rot does not infest, in the sense that you would have merited experiencing the Divine Presence in all its glory. Now that you ascended like doors, and only some of you came to Eretz Yisrael, you are likened to cedar, which rot infests, and you merit experiencing only partial revelation of the Divine Presence.

    16The Gemara asks: What rot infests cedar? Ulla said: It is sasmagor , a type of worm. The Gemara asks: What does sasmagor have to do with the Divine Presence during the Second Temple era? Rabbi Abba said: Just as little remains from a cedar tree infested by this worm, similarly, all that remained from the Divine Presence during the Second Temple period was a Divine Voice, as it was taught in a baraita : After the last prophets Haggai, Zechariah, and Malachi died, the Divine Spirit of prophetic revelation departed from the Jewish people, and they were still utilizing a Divine Voice, which they heard as an echo of prophecy.

    17The Gemara asks: And would Reish Lakish speak with Rabba bar bar Ḥana in public? Just as Rabbi Elazar, who was the master of Eretz Yisrael in wisdom and character, and nevertheless, Reish Lakish would not speak with him in public, as Reish Lakish was sparing in his speech and extended friendship to only a select few prominent, righteous people, to the extent that a person to whom Reish Lakish was seen speaking in the marketplace, one would give him a loan and do business with him without witnesses; would he have spoken with Rabba bar bar Ḥana?

    18Rav Pappa said: Cast a man between them, and say that the incident did not involve Reish Lakish and Rabba bar bar Ḥana. It was either Reish Lakish bathing in the river and Ze’iri, the prominent Babylonian Sage, who extended him a hand, or it was Rabba bar bar Ḥana who was in the river and Rabbi Elazar extended a hand to him. In any event, when the Sage who heard what Reish Lakish said came before Rabbi Yoḥanan and related it, Rabbi Yoḥanan said to him: That is not the reason; even had they all ascended in the days of Ezra, the Divine Presence would not have rested in the Second Temple, as it is written: “God will enlarge Japheth, and dwell in the tents of Shem” (Genesis 9:27).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ששהו את קיניהןשהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:

    מהשתרעדריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:

    שני ריעיםצלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):

    ועליהםאמקדש ראשון קאי:

    ראשיה בשוחד ישפוטוסיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':

    ושלש גזירותשדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):

    שנתגלה עונםלא היו מכסין פשעיהם:

    נתגלה קצםלפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):

    אחרונים לא נתגלה עונםבני מקדש שני רשעים היו בסתר:

    בירה תוכיחבית המקדש:

    עידיכם בירהבנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:

    סנינא לכולכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני:

    נמשלתם ככסףשאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה:

    כדלתותשער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין:

    שהרקב שולט בומקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה:

    מאי ארזמאי נמשלתם לארז דקאמר:

    אמר עולא ססמגורמכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת:

    מאי ססמגורכלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה:

    א"ר אבא בת קולנשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:

    שדי גברא בינייהואו הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור"א היה הרוחץ:

    כי אתאר"ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני:

    יומא ט עמוד ב

    1ששהו את קיניהן, מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.

    2בזיון קדשים, דכתיב: ״(שמואל א ב״, טו) גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה'׃

    3מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ע"ז דכתיב: ״(ישעיהו כח״, כ) כי קצר המצע מהשתרע׃

    4מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד׃

    5(ישעיהו כח, כ) והמסכה צרה כהתכנס א"ר שמואל בר נחמני כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי אמר מאן דכתיב ״ביה (תהלים לג״, ז) כונס כנד מי הים נעשית לו מסכה צרה׃

    6גלוי עריות דכתיב ״(ישעיהו ג״, טז) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות בקומה זקופה ומשקרות עינים דהוו מליין כוחלא עיניהן הלוך וטפוף תלכנה שהיו מהלכות עקב בצד גודל וברגליהן תעכסנה א"ר יצחק שהיו מביאות מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה"ר כארס בכעוס׃

    7שפיכות דמים דכתיב ״(מלכים ב כא״, טז) וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא את ירושלם פה לפה׃

    8אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים׃

    9רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן למקדש ראשון דכתיב ״(מיכה ג״, יא) ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה לפיכך הביא עליהן הקב"ה ג' גזרות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר ״(מיכה ג״, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

    10ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם והכתיב ״(יחזקאל כא״, יז) מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירך וא"ר (אליעזר) אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם׃

    11ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב ״(יחזקאל כא״, יז) זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי ותניא זעק והילל בן אדם יכול לכל תלמוד לומר היא בכל נשיאי ישראל׃

    12ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם׃

    13אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים׃

    14שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים אמר להם תנו עיניכם בבירה איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה׃

    15ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב ״(שיר השירים ח״, ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו׃

    16מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול׃

    17וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה ומה רבי (אליעזר) דמרא דארעא דישראל הוה ולא הוה משתעי ר"ל בהדיה דמאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוק יהבו ליה עיסקא בלא סהדי בהדי רבב"ח משתעי׃

    18אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או ריש לקיש הוה וזעירי או רבה בר בר חנה הוה ור"א כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב ״(בראשית ט״, כז) ״יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם״,׃

    Tosafot

    רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב"ל בהדיהפי' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו כדאשכחן בפ"ק דזבחים (דף ה.) גבי רמי ר"ל על מעוהי ומקשי אם כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ומפורש במסכת שבת פרק [במה בהמה דף נה] מקדש ראשון חרב על ג' דברים ע"ז ג"ע וש"ד אבל שנאת חנם לא היתה אלא בנשיאיהם ולא בשאר העם. רשעים הם ותלו בטחונם בהקב"ה שנאמר ועל ה' ישענו לאמר.

    מקדש שני אע"פ שהיתה בהם [תורה ומצות וגמ"ח חרב משום שנאת חנם] ללמד ששקולה שנאת חנם כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. פי' אם עלו כולם היו כחומה ולא היו נמאסים כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס (איוב לו) והיו נבנים בטירת כסף והיה רוה"ק בהם וכיון שעלו כדלתות נסתלקה מהן רוה"ק ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז.

    פי' בת קול דאמר מר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול כו' אמאי לא שריא במקדש שני שכינה דכתיב וישכון באהלי שם אין השכינה שורה אלא באהלי שם.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 9b

    Yoma 9b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 634 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ששהו את קיניהן שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:

    מהשתרע דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:

    שני ריעים צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):

    ועליהם אמקדש ראשון קאי:

    ראשיה בשוחד ישפוטו סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':

    ושלש גזירות שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):

    שנתגלה עונם לא היו מכסין פשעיהם:

    נתגלה קצם לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):

    13 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 9b · Sefaria

    Tosafot

    רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב"ל בהדיה פי' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו כדאשכחן בפ"ק דזבחים (דף ה.) גבי רמי ר"ל על מעוהי ומקשי אם כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו:

    Tosafot on Yoma 9b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ומפורש במסכת שבת פרק [במה בהמה דף נה] מקדש ראשון חרב על ג' דברים ע"ז ג"ע וש"ד אבל שנאת חנם לא היתה אלא בנשיאיהם ולא בשאר העם. רשעים הם ותלו בטחונם בהקב"ה שנאמר ועל ה' ישענו לאמר.

    מקדש שני אע"פ שהיתה בהם [תורה ומצות וגמ"ח חרב משום שנאת חנם] ללמד ששקולה שנאת חנם כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. פי' אם עלו כולם היו כחומה ולא היו נמאסים כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס (איוב לו) והיו נבנים בטירת כסף והיה רוה"ק בהם וכיון שעלו כדלתות נסתלקה מהן רוה"ק ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז.

    פי' בת קול דאמר מר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול כו' אמאי לא שריא במקדש שני שכינה דכתיב וישכון באהלי שם אין השכינה שורה אלא באהלי שם.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 9b · Sefaria

    Ritva

    שדי גברא בינייהו פי׳ שלישי היה ביניהם שעמו היה מדבר או זעירי או ר׳ אלעזר שמדבר עמו בכיוצא בכאן ורש״י ז״ל פירש בע״א שאין הלשון הולמו.

    Ritva on Yoma 9b · Sefaria

    Meiri

    קני יולדת אין מעכבין אותה מבעלה שאין הקרבת הקנים מעכבת אלא ביאת מקדש ואכילת בשר קודש ומה שאמרו כאן מתוך שהיו משהין את קניהן מעלה עליהם כאלו שכבום ר"ל שבשביל כך היו מתאחרות מלחזור לבעליהן ונמצאו משניאים אותן עמהן לא היה הענין אלא שאף הן היו נוהגות סלסול בעצמן שלא לחזור לבעליהן עד שיקרבו קניהן:

    Meiri on Yoma 9b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ושלש גזירות שדה עיין ובמות יער ועיין חורבה ומטאטאי השמד כמו ויעה ברד מחסה כזב הס"ד כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 9b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מִתּוֹךְ שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִנֵּיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבוּם קשה וכי משום ד'מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבוּם' תחרב שִׁילֹה? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (עירובין מא. וראה סוטה מה:) בתר רישא אזיל גופא וכיון דהראשים היה להם חטא זה דנחשב כאלו חטאו בגילוי עריות לכן המון העם היה בידם חטא זה של גילוי עריות ממש דכתיב (ויקרא ד, ג) אשר נשיא יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם ובעבור חטא גילוי עריות ממש חרבה.

    רְשָׁעִים הֵם, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כלומר מה שלא נעשה בהם כליה אלא שפך חמתו על עצים ואבנים מפני שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דאף על פי שהיו עובדים עבודה זרה לא היתה עבודתם בלב שלם אלא היה נוטה לבם לשמים. ונראה לי שלשה גזרות שָׂ דֶה וְ עִ יִּין וּ בָ מוֹת יָעַר ראשי תיבות עֵשֶׂב, ובני אדם נמשלו לעשבי השדה ואף על פי שקילקלו שדינם ראוי להיות להם כליה וכריתה ככריתה של עשב, עשה עמהם רחמנות שנתקיימו בהם ג' גזירות אלו במקום כליה וכריתה.

    קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד קשה איך קורא לכבוד השכינה ולצלם בשם 'רֵעִים'? ונראה לי בס"ד דריעים קאי על הכהנים כי כאשר העמיד הצלם בהיכל ודאי העמיד לו כהן בפני עצמו ונמצא מַצָּע זֶה שהוא ההיכל מִשְׂתָּרְרִים בּוֹ שְׁנֵי רֵעִים שהוא כהן גדול לשמים וכהן של הצלם.

    מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם", תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה. הקשה הרי"ף ז"ל למה זכר שבח זה ולא אמר 'הַבּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ'? יעוין שם. ונראה לי בס"ד אמר 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' להודיע בזה דהשכינה לא נסתלקה משם בעת שבאה הַמַסֵּכָה שם אלא נשאר השראת שכינה שם, ונמצא דעשו את הַמַסֵּכָה צָרָה. והענין הוא כשהבדיל הקב"ה ביום שני דימי בראשית בין מים למים וגזר על מים התחתונים שיהיו יורדים ונקוים בתוך הים דעל זה קאמר הכתוב (תהלים לג, ז) 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' נתרעמו מים התחתונים על אשר נתרחקו מאור השכינה שלמעלה וגזר הקב"ה שיהיה חלק מאור השכינה שוכן למטה בהר המוריה במקום בית המקדש ובזה יהיו מים התחתונים קרובים, ולכן כשבא אברהם אבינו ע"ה להקריב את יצחק ראה 'הַמָּקוֹם מֵרָחֹק' (בראשית כב, ד) כי נגלה לעיניו אור השכינה השוכן שם וידע שאותו מקום מקודש להקריב בו. וכן משה רבינו ע"ה קודם שנכנסו ישראל קראו (דברים ג, כה) 'הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן' יען כי באמת היה שוכן שם חלק מאור השכינה מששת ימי בראשית לפייס את מים התחתונים ואין הכי נמי אחר שבנה שלמה המלך ע"ה את בית המקדש שם נעשה שם אור השראת שכינה במדרגה גדולה יותר ועל זה גילוי הנוסף אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה לא.) 'גלתה שכינה מהיכל וקודש קדשים' אבל אותו החלק ששכן בששת ימי בראשית לא זז משם לעולם שבזה נתפייסו מים התחתונים. וזהו שאמרו הכא אל תאמר אין כאן מַסֵּכָה צָרָה מפני דאור השכינה נסתלק משם קודם שתבא הַמַסֵּכָה לזה אמר הכתוב בו 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' שעל ידי כך באותו זמן פייס את מים התחתונים בהשראת חלק אור השכינה שהשרה שם שלא יזוז משם לעולם תעשה לו מַסֵּכָה צָרָה כי מחמת כניסת המים מוכרח דאור השכינה לא יזוז משם לעולם ונמצא היתה הַמַסֵּכָה צָרָה.

    (ישעיהו ג, טז) "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן", שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה קשה והלא הכתוב אומר 'נְטוּיוֹת גָּרוֹן' אם כן אין כאן 'קוֹמָה זְקוּפָה'? ונראה לי כי מחמת שהיו מהלכים תמיד בְּקוֹמָה זְקוּפָה לכן באמצע הילוכם הולכים קצת נְטוּיוֹת גָּרוֹן מרוב הטורח שהיה נעשה על צוארם בהליכתם בְּקוֹמָה זְקוּפָה דאם לא כן למה ילכו נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וכי שפלים הם כדי שיכופו כאגמון ראשם? ומה שאמרו 'שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרֻכָּה בְּצַד קְצָרָה' מפיק לה מן (ישעיהו ג, טז) 'גָבְהוּ' דמשמע שהם היו עושין הגובה לעצמן.

    רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, נִתְגַּלָּה קִצָּם אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. יש להקשות לפירוש רש"י ומהרש"א הוה ליה למימר נתקצר קיצם ונתארך קיצם? ועוד יש להקשות הלא המאמר עצמו קאמר 'שְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת' ואיך כאן שבעים שנה וכאן יותר מעשרים פעמים שבעים ולא נגאלו? ונראה לי בס"ד דקלות העונש תלוי בתשובה ועיקר התשובה תלויה בחרטה ולכן בבית ראשון שחטאו בשלש עבירות חמורות מאד ודאי אחר כך נתחרטו חרטה גמורה ושלימה והוי תשובה מעלייא להקל העונש מעליהם והספיק להם שבעים שנה, ומאחר דהגלות היה קצר שהוא שבעים לכן נתגלה הקץ שאם לא היה מגלהו הם היו חושבים שהוא ארוך הרבה שני אלפים או יותר ועל ידי כך היו מתים מרוב דאגה וצער שהיו מתייאשים הם וזרעם וזרע זרעם אך עתה גילהו שהוא שבעים כל אחד יצפה לראות בבנין בית המקדש. אבל אחרונים בבית שני שהיה עונם שִׂנְאַת חִנָּם שהוא קל בעיני האדם אין אדם חושבו לעון פלילי כדי שיתחרט עליו הרבה, וכיון דהחרטה חלושה ורכה לכך נתארך הגלות הרבה לצערם! ומאחר שנתארך אם היה מזכיר מקודם כמה הוא היו מתים מרוב דאגות וצער בראותם אורך הגלות המר! נמצא קלות העון גרם התעלמות הקץ וחומר העון גרם התגלות הקץ.

    טוֹבָה צִפָּרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָן שֶׁל אַחֲרוֹנִים נראה לי בס"ד נקיט הדמיון בצפורן וכרס כי האדם כשאוכל בידו כל המאכל יורד לכרס אך ישאר מעט תחת הצפורן לזה אמר 'טוֹבָה צִפָּרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָן שֶׁל אַחֲרוֹנִים' רוצה לומר לא יבא שיעור חכמה של אחרונים אפילו כשיעור מעט המאכל הטמון תחת הצפורן לגבי מאכל שיש בכרס.

    אָמַר לֵיהּ בְּאֵר תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לְמֹשֶׁה וְלֹא חָזְרָה לִיהוֹשֻׁעַ! כן הגירסא בעין יעקב ומקשים מאי הוכחה זו לדברי ריש לקיש שהוא אחרונים עדיפי שיש להם שעבוד מלכיות ועם כל זאת עוסקים בתורה והלא בימי יהושע לא הוה טירדה דשעבוד מלכיות? ונראה לי בס"ד דהוה ליה בימי יהושע טירדה יותר שהיא של מלחמת ל"א מלכי כנען ועם כל זה היו עוסקים בתורה בלילה, וכאשר מצינו שבא המלאך להוכיחם בימי יהושע על שביטלו לילה אחת מעסק התורה וטרדת המלחמה קשה יותר ועם כל זה היו עוסקים בתורה. ברם קשה אמאי נקיט 'בְּאֵר' ולא אמר ענני כבוד שפסקו בפטירת אהרן הכהן ע"ה וחזרו בזכות משה רבינו ע"ה דהא ודאי היו צריכים בימי יהושע לענני כבוד ובפרט בעת המלחמה? ונראה לי משום דחזרת הבאר היתה קודם להכי נקטה. אי נמי גבי 'בְּאֵר' איכא רבותא טפי דבאמת אותו הסלע שהיה נותן להם מים נכנס עמהם לארץ ישראל והונח בים של טבריה כמו שאמרו רבותינו ז"ל ]ראה שער הגלגולים בהקדמה לז: בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים [ ועם כל זה לא זכו שיתן להם מים. אי נמי בבאר איכא רבותא טפי כי הבאר היה בסוד המלכות ולכן היה בזכות מרים שהיא בסוד המלכות וחזרה הבאר למשה רבינו ע"ה שהיה בבחינה גבוהה יותר ולא חזרה ליהושע שהיה הוא גם כן בסוד המלכות כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא עה.) פני יהושע כפני לבנה וכמו שאמרו בזוהר הקדוש על מה שאמרו פינחס וכלב לרחב כאשר בקשה מהם 'סִימָנָא דְמשֶׁה רַבֵּנוּ' ע"ה.

    4 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Yoma 9b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 9, Amud Bet, about 634 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “ששהו את קיניהן, מיהא מעלה עליהן הכתוב…”

    2. Segment 265 words

      Opens “בזיון קדשים, דכתיב: (שמואל א ב, טו)…”

      Named: שמואל.

    3. Segment 324 words

      Opens “מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג'…”

      Named: רב מפני.

    4. Segment 414 words

      Opens “מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן קצר…”

    5. Segment 532 words

      Opens “(ישעיהו כח, כ) והמסכה צרה כהתכנס א"ר…”

      Named: רבי יונתן, שמואל.

    6. Segment 676 words

      Opens “גלוי עריות דכתיב (ישעיהו ג, טז) ויאמר…”

    7. Segment 721 words

      Opens “שפיכות דמים דכתיב (מלכים ב כא, טז)…”

      Named: רבה.

    8. Segment 829 words

      Opens “אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות…”

      Named: רב מפני.

    9. Segment 959 words

      Opens “רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם…”

      Named: רב היו.

    11. Segment 1129 words

      Opens “ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב (יחזקאל כא,…”

    12. Segment 1217 words

      Opens “ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה…”

    13. Segment 1334 words

      Opens “אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    14. Segment 1420 words

      Opens “שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או…”

      Named: רבי אלעזר.

    15. Segment 1558 words

      Opens “ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה…”

      Named: רבה.

    16. Segment 1628 words

      Opens “מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור…”

      Named: רבי אבא, עולא, אבא.

    17. Segment 1734 words

      Opens “וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר…”

      Named: רבה.

    18. Segment 1848 words

      Opens “אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או…”

      Named: רב פפא, רבי יוחנן, רבה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yoma 9b · Segment 12 — “ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yoma 9b · Segment 2 — “בזיון קדשים, דכתיב: (שמואל א ב, טו) גם בטרם…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Yoma 9b · Segment 16 — “מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 9b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026