Talmud Builders

    Yoma 32a

    Back to index

    English translation — Yoma 32a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1ten sanctifications, as according to his opinion each of the five immersions is accompanied by two sanctifications. However, according to the opinion of the Rabbis who do not require sanctification before donning the garments for the first time, only nine sanctifications are performed. The Gemara answers that The Rabbis could have said to you: With regard to the final sanctification, when he removes the sacred garments and dons non-sacred garments, he performs it there. According to the Rabbis’ opinion, he sanctifies his hands and his feet when he removes the sacred garments. Rabbi Meir holds that sanctification of his hands and feet is performed only before donning sacred garments.

    2§ The Sages taught the following with regard to the verse: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting” (Leviticus 16:23). Why does he come there? He already completed the service in the Sanctuary. He comes only to remove the spoon and the coal pan that he left in the Holy of Holies, as the entire Torah portion in which the Yom Kippur service is discussed was stated in the order in which it is performed in the Temple except for this verse, which should have been written after the sacrifice of the burnt-offering in the following verse. The High Priest does not remove the spoon immediately after he places it in the Holy of Holies. Rather, after placing it there, he emerges and performs certain services outside the Sanctuary and changes his garments again. The Gemara asks: What is the reason that the High Priest interrupts the inner rite of the incense to offer his ram and the people’s ram before removing the spoon and the coal pan?

    3Rav Ḥisda said: We learned as a tradition that five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur; and if the service is performed in the order that appears in the Torah, you find only three immersions and six sanctifications. The first immersion is before sacrifice of the daily morning offering; the second is between the daily offering and the rest of the service of the day, including the removal of the spoon and the coal pan from the Holy of Holies. The High Priest immerses a third time between removal of the ladle and the coal pan from the Holy of Holies and the sacrifice of his ram and the people’s ram, which were part of the additional offering and the daily afternoon offering that follow. According to the revised sequence, the High Priest performs a service outside the Sanctuary after placing the spoon and the coal pan in the Holy of Holies, and then he reenters the Holy of Holies to remove those vessels. The High Priest immersed and changed his garments both before entering and after exiting the Holy of Holies, for a total of five immersions.

    4It was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: From where are derived the five immersions and ten sanctifications that the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur? They are derived from the verse that states: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting and he shall remove the linen garments that he put on when he entered the Sanctuary and leave them there. And he shall wash his flesh in water in a sacred place and put on his garments, and he shall go out and perform his own burnt-offering and the burnt-offering of the people” (Leviticus 16:23–24). From this you learned: Anyone who moves from an inner service, in the Holy of Holies, to an outer service, and vice versa, requires immersion. According to the order of the services there are a total of five immersions.

    5Rabbi Yehuda HaNasi said: From where are derived the five immersions and ten sanctifications that the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur? They are derived from that which is stated: “He shall be dressed in a sacred linen tunic, and with linen trousers next to his flesh, and he shall be girded with a linen belt, and he shall wear a linen mitre; they are sacred garments, and he shall wash his flesh in water and then put them on” (Leviticus 16:4). From this you learned: Anyone who moves from an inner service, in the Holy of Holies, to an outer service requires immersion. And the verse says: “They are sacred garments”; all of the garments are equated to one another. Just as the High Priest immerses when donning the linen garments, so he immerses when donning the golden garments.

    6And they are five services: The sacrifice of the daily morning offering, performed in golden garments; the service of the day, the sacrifice of the bull and the goat, which is performed in white garments; the sacrifice of his ram guilt-offering and the ram of the people in golden garments. After that he removes the spoon and the coal pan from the Holy of Holies in white garments. He emerges from the Holy of Holies and sacrifices the daily afternoon offering in golden garments .

    7And from where is it derived that each and every immersion requires two sanctifications of the hands and the feet? It is derived from the verse that states: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting and he shall remove the linen garments that he put on when he entered the Sanctuary and leave them there. And he shall wash his flesh in water” (Leviticus 16:23–24). And it says: “And he shall wash his flesh in water in a sacred place and put on his garments” (Leviticus 16:24). This indicates that one sanctifies his hands and feet when he removes garments, and one likewise sanctifies his hands and feet when he dons garments.

    8Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says that it is derived by means of an a fortiori inference: Just as in a place where the Torah does not require immersion, i.e., for a priest before he enters the Temple to perform service, it nevertheless requires sanctification of the hands and feet; in a place where the Torah requires immersion for all changes of garments, i.e., on Yom Kippur, is it not right that it requires sanctification of the hands and feet?

    9If based on that inference the suggestion arises: Just as there, in the case of a priest entering to perform the Temple service, only one sanctification is required, so too here, on Yom Kippur, only one sanctification should be required for the changes of garments throughout all the services of the day. Therefore, the verse states: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting and he shall remove the linen garments that he put on” (Leviticus 16:23). What is the meaning when the verse states: “That he put on”? Does a person remove any garments other than those that he put on? Rather, this phrase comes to equate removal of garments to donning of garments: Just as donning garments requires sanctification, so too, removal of garments requires sanctification.

    10The Gemara explains the position of Rabbi Yehuda that was mentioned earlier. Rabbi Yehuda said: From where are derived the five immersions and ten sanctifications that the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur? They are derived from the verse that states: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting and he shall remove the linen garments that he put on when he entered the Sanctuary and leave them there. And he shall wash his flesh in water in a sacred place” (Leviticus 16:23–24). From this you learned: Anyone who moves from an inner service, in the Holy of Holies, to an outer service, and vice versa, requires immersion. The Gemara asks: We found proof that the High Priest requires immersion when he changes from white garments to golden garments; however, from where is it derived that he requires immersion when he changes from golden garments to white garments?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    עשרה קידושיןלחמש טבילות:

    תשעה הוודחסרא ליה טבילה ראשונה חד קידוש:

    אמרי לך רבנןקידוש עשירי החסר כאן:

    קידושא בתראכשגמר עבודת כל היום ופושט בגדי קודש ולובש בגדי חול:

    עביד ליה התםכשבא לפשוט בגדי קודש דלדידן סבירא לן קידוש חד אפשיטה וחד אלבישה ולר' מאיר לא מקדש מידי שהרי אינו בא ללבוש בגדי קודש:

    ובא אהרן אל אהל מועדנאמר אחר שגמר הקטרה ומתן דמים פר ושעיר:

    למה הוא באאל ההיכל הרי גמר עבודותיו אף במקרא זה לא פירש מה יעשה לשם:

    אינו בא אלא להוציא כף ומחתהשהניח בין הבדים כדכתיב ונתן את הקטרת על האש וגו':

    שכל הפרשהנאמרו המקראות על סדר העבודות המחלפות כסידרן בפרשה כך סדר עבודתם חוץ ממקרא זה שכתב הוצאת כף ומחתה עם עבודות הפנימיות ולא הפסיק עבודת אילו ואיל העם בנתיים והיה לו לכתוב בתחילה ויצא ועשה את עולתו וגו' ואח"כ ובא אהרן להוציא כף ומחתה ואח"כ ופשט את בגדי הבד והניחם שם ורחץ את בשרו במים ולבש את בגדיו שמונה של כל השנה ועשה המוספין ותמיד של בין הערבים:

    מאי טעמאצריך להפסיק באילו ואיל עם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה:

    אמר רב חסדא גמיריהלכה למשה מסיני:

    חמש טבילותבו ביום:

    ואי כסידרןשל עבודות כתיב מקרא זה:

    לא משכחת בהן אלא שלש טבילותאחת לתמיד של שחר ואחת בינו ובין עבודת היום כולה עם הוצאת כף ומחתה ואחת בין הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ועמהם המוספין ותמיד של בין הערבים לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה והוצאתן תפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים הרי חמש תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב על המזבח החיצון הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ומוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב:

    ולבש את בגדיושמונה בגדים המיוחדים לו כל ימות השנה:

    מעבודה לעבודהמעבודת פנים לעבודת חוץ וה"ה מחוץ לפנים ולקמן מסיים מילתיה וקתני חמש עבודות הוו הרי חמש טבילות:

    כתונת בד קודש ילבש ורחץ במים וגו'הרי כשהוא משנה מעבודת התמיד להתחיל בעבודת היום שהיא פנימית כדכתיב בתריה ולקח את שני השעירים וגו' וכוליה עניינא:

    ואומר בגדי קדש הםבתוך מקרא זה עצמו לדרוש יש לך שלש תיבות הללו שהן יתירות כולן ולקמיה מפרש מאי דרשה:

    וחמש עבודות הןאתיא בין לרבי בין לר"י:

    ת"ל ופשט ורחץ וגו'הך מילתא רבי קאמר לה דגמר טבילות מורחץ במים דכתיב בבגדי לבן ואייתר ליה האי קרא דר"י ודריש לה לקידושין ופשט ורחץ ורחץ ולבש הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה:

    מה מקום שאין טעון טבילהכל ימות השנה הבא לעבוד אין טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרים לזכור טומאה ישנה:

    טעון קידושדכתיב (שמות מ׳:ל״ב) בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו:

    מקום שטעון טבילהביוה"כ לכל חליפות בגדים:

    מה לבישה טעון קידושדנפקא לן מק"ו מטבילה כדאמרן ומופשט ורחץ לא דריש ר"א בר"ש שטעון קידושין דמיבעי ליה לטבילה להחליף בבגדי זהב כר' יהודה:

    יומא 32 עמוד א

    1עשרה קידושין. אלא לרבנן, תשעה הוו! אמרי לך רבנן: קידושא בתרא, כי פשיט בגדי קדש ולביש בגדי חול, עביד ליה התם.

    Baraita

    2ת"ר (ויקרא טז, כג) ״ובא אהרן אל אהל מועד״, למה הוא בא? אינו בא אלא להוציא את הכף ואת המחתה. (שכל) הפרשה כולה נאמרה על הסדר, חוץ מפסוק זה. מאי טעמא?

    3אמר רב חסדא: גמירי, חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום. ואי כסדרן, לא משכחת להו אלא שלש טבילות וששה קידושין.

    Baraita

    4תניא, אמר ר' יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום? ת"ל ״ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה״. הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה.

    5אמר רבי: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום, שנאמר: ״(ויקרא טז״, ד) ״כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם״, הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. ואומר: ״בגדי קדש הם״, הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה.

    6וחמש עבודות הן: תמיד של שחר בבגדי זהב, עבודת היום בבגדי לבן, אילו ואיל העם בבגדי זהב, כף ומחתה בבגדי לבן, תמיד של בין הערבים בבגדי זהב.

    7ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קידושין? ת"ל ״ופשט... ורחץ״, ״ורחץ... ולבש״׃

    8ר"א ברבי שמעון אומר, ק"ו ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש, מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש.

    9אי מה להלן קידוש אחד, אף כאן קידוש אחד? ת"ל (ויקרא טז, כג) ״ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש״, מה ת"ל ״אשר לבש״, כלום אדם פושט אלא מה שלבש! אלא להקיש פשיטה ללבישה: מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש.

    10א"ר יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום? תלמוד לומר: ״ובא אהרן אל אהל מועד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש״, הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב, מבגדי זהב לבגדי לבן מנין?

    Tosafot

    גמירי חמש טבילות וכו'תימה לי אי הלכתא קרא למה לי לקמן וי"ל אי לאו קרא הוה אמינא חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ביחד להכי אצטריך קרא דכשהוא משנה מעבודה לעבודה עביד להו ואי לאו הלכתא הוה אמינא אינו משנה מעבודה לעבודה אלא ג' פעמים דהוו להו ג' טבילות ותו לא:

    ואי כסדרן לא משכחת להו ה' טבילותוא"ת ומנלן דהאי קרא שלא על הסדר נאמר טפי משאר קראי דילמא קטורת דיום הכפורים שלא על הסדר נאמר ומשכחת לה ה' עבודות תמיד של שחר בבגדי זהב קטורת דיוה"כ בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן מוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב וי"ל אם איתא דלא הוה הפסק בין הוצאת כף ומחתה לעבודת היום שלפניה למה נאמר בה ובא אהרן והא התם קאי אלא ש"מ משום דאפסקה בעבודה חיצונה להכי כתב ובא וא"ת א"כ לימא משום דכתיב ובא אהרן ש"מ שלא על הסדר נאמר ומאי איצטריך רב חסדא למימר טעמא משום דגמירי ה' טבילות וי"ל דה"א גזירת הכתוב הוא שיוציא כף ומחתה לאחר גמר עבודת פנים ושוב חוזר לפנים ופושט את בגדי הבד והניחם שם ושוב יוצא ועושה אילו ואיל העם ומוספין ותמיד של בין הערבים וא"ת ואימא דהאי ובא אהרן לאו להוציא כף ומחתה אלא להפסיק בעבודת פנים ונימא ובא אהרן להקטיר קטורת או להזאת פר ושעיר ואי משום ה' טבילות נימא דמפסיק באילו ואיל העם בין קטורת להזאות אבל הוצאת כף ומחתה מנלן דעבודה היא להצריך לה טבילה בפני עצמה י"ל משום דכבר כתב בכולהו עבודות היום ובא והביא אבל הוצאת כף ומחתה לא כתיב להכי איכא למימר דבהוצאת כף ומחתה איירי:

    ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש וכו'ליכא למימר טמא ליכנס לעזרה יוכיח שטעון טבילה ואין טעון קידוש די"ל מה להתם שאינו עובד תאמר ביוה"כ שהוא רוצה לעבוד:

    מה לבישה טעון קידוש אף פשיטהואם תאמר והא לבישה גופה בק"ו אתיא ובעיא היא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ:) למ"ד בתר מלמד אזלינן אי דבר הבא בק"ו חוזר ולמד בהיקש בקדשים וי"ל דהני מילי בקדשים כגון קרבנות גופייהו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב חסדא גמירי ה' טבילות וי' קדושין כ"ג טובל ומקדש בו ביום ואם תעשה העבודות כמה דכתיבי קראי בשחר כשיוצא לעשות תמיד של שחר בגדי זהב צריך טבילה כמו בכל יום ויום כדכתיב בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה'. הנה טובל בתמיד של שחר. בא לעשות עבודת היום בבגדי לבן צריך טבילה אחרת כדכתיב כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו וגו' עד בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם הנה ב' טבילות. ולובש בגדי לבן ועובד כל עבודת היום.

    וכתיב ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם ורחץ את בשרו במים במקום קדוש. הנה ג' טבילות. ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו' שלמה עבודת יוה"כ בין עבודת פנים בין עבודת חוץ אלא ובא אהרן אל אהל מועד שלא על הסדר הוא כתוב. וכך סידור הענין תמיד של שחר בבגדי זהב.

    עבודת היום בבגדי לבןאילו ואיל העם בבגדי זהב על מזבח החיצון. ואח"כ ובא אהרן אל אהל מועד להוציא את הכף ואת המחתה בבגדי לבן. תמיד של בין הערבים והקטרת והנרות בבגדי זהב. הנה ה' עבודות.

    וכל המשנה מעבודה לעבודה צריך טבילה הנה ה' טבילותומנ"ל שעל כל טבילה ב' קדושין שנאמר ופשט ורחץ ורחץ ולבש דרוש הרחיצה עם הפשיטה ועם הלבישה כלומר תן רחיצה לפשיטה ותן רחיצה ללבישה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 32a

    Yoma 32a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 325 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    עשרה קידושין לחמש טבילות:

    תשעה הוו דחסרא ליה טבילה ראשונה חד קידוש:

    אמרי לך רבנן קידוש עשירי החסר כאן:

    קידושא בתרא כשגמר עבודת כל היום ופושט בגדי קודש ולובש בגדי חול:

    עביד ליה התם כשבא לפשוט בגדי קודש דלדידן סבירא לן קידוש חד אפשיטה וחד אלבישה ולר' מאיר לא מקדש מידי שהרי אינו בא ללבוש בגדי קודש:

    ובא אהרן אל אהל מועד נאמר אחר שגמר הקטרה ומתן דמים פר ושעיר:

    למה הוא בא אל ההיכל הרי גמר עבודותיו אף במקרא זה לא פירש מה יעשה לשם:

    אינו בא אלא להוציא כף ומחתה שהניח בין הבדים כדכתיב ונתן את הקטרת על האש וגו':

    16 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 32a · Sefaria

    Tosafot

    גמירי חמש טבילות וכו' תימה לי אי הלכתא קרא למה לי לקמן וי"ל אי לאו קרא הוה אמינא חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ביחד להכי אצטריך קרא דכשהוא משנה מעבודה לעבודה עביד להו ואי לאו הלכתא הוה אמינא אינו משנה מעבודה לעבודה אלא ג' פעמים דהוו להו ג' טבילות ותו לא:

    ואי כסדרן לא משכחת להו ה' טבילות וא"ת ומנלן דהאי קרא שלא על הסדר נאמר טפי משאר קראי דילמא קטורת דיום הכפורים שלא על הסדר נאמר ומשכחת לה ה' עבודות תמיד של שחר בבגדי זהב קטורת דיוה"כ בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן מוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב וי"ל אם איתא דלא הוה הפסק בין הוצאת כף ומחתה לעבודת היום שלפניה למה נאמר בה ובא אהרן והא התם קאי אלא ש"מ משום דאפסקה בעבודה חיצונה להכי כתב ובא וא"ת א"כ לימא משום דכתיב ובא אהרן ש"מ שלא על הסדר נאמר ומאי איצטריך רב חסדא למימר טעמא משום דגמירי ה' טבילות וי"ל דה"א גזירת הכתוב הוא שיוציא כף ומחתה לאחר גמר עבודת פנים ושוב חוזר לפנים ופושט את בגדי הבד והניחם שם ושוב יוצא ועושה אילו ואיל העם ומוספין ותמיד של בין הערבים וא"ת ואימא דהאי ובא אהרן לאו להוציא כף ומחתה אלא להפסיק בעבודת פנים ונימא ובא אהרן להקטיר קטורת או להזאת פר ושעיר ואי משום ה' טבילות נימא דמפסיק באילו ואיל העם בין קטורת להזאות אבל הוצאת כף ומחתה מנלן דעבודה היא להצריך לה טבילה בפני עצמה י"ל משום דכבר כתב בכולהו עבודות היום ובא והביא אבל הוצאת כף ומחתה לא כתיב להכי איכא למימר דבהוצאת כף ומחתה איירי:

    ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש וכו' ליכא למימר טמא ליכנס לעזרה יוכיח שטעון טבילה ואין טעון קידוש די"ל מה להתם שאינו עובד תאמר ביוה"כ שהוא רוצה לעבוד:

    מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה ואם תאמר והא לבישה גופה בק"ו אתיא ובעיא היא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ:) למ"ד בתר מלמד אזלינן אי דבר הבא בק"ו חוזר ולמד בהיקש בקדשים וי"ל דהני מילי בקדשים כגון קרבנות גופייהו:

    Tosafot on Yoma 32a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב חסדא גמירי ה' טבילות וי' קדושין כ"ג טובל ומקדש בו ביום ואם תעשה העבודות כמה דכתיבי קראי בשחר כשיוצא לעשות תמיד של שחר בגדי זהב צריך טבילה כמו בכל יום ויום כדכתיב בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה'. הנה טובל בתמיד של שחר. בא לעשות עבודת היום בבגדי לבן צריך טבילה אחרת כדכתיב כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו וגו' עד בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם הנה ב' טבילות. ולובש בגדי לבן ועובד כל עבודת היום.

    וכתיב ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם ורחץ את בשרו במים במקום קדוש. הנה ג' טבילות. ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו' שלמה עבודת יוה"כ בין עבודת פנים בין עבודת חוץ אלא ובא אהרן אל אהל מועד שלא על הסדר הוא כתוב. וכך סידור הענין תמיד של שחר בבגדי זהב.

    עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב על מזבח החיצון. ואח"כ ובא אהרן אל אהל מועד להוציא את הכף ואת המחתה בבגדי לבן. תמיד של בין הערבים והקטרת והנרות בבגדי זהב. הנה ה' עבודות.

    וכל המשנה מעבודה לעבודה צריך טבילה הנה ה' טבילות ומנ"ל שעל כל טבילה ב' קדושין שנאמר ופשט ורחץ ורחץ ולבש דרוש הרחיצה עם הפשיטה ועם הלבישה כלומר תן רחיצה לפשיטה ותן רחיצה ללבישה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 32a · Sefaria

    Ritva

    אלא לרבנן תשעה הוו פי׳ דהא בלבישה ראשונה ליכא אלא קדוש אחד ומהדרי׳ דבאורייתא כשמשלים כל העבודות ופושט בגדי זהב ללבוש בגדי חול בעי למיעבד חד קדוש אפשיטה דבגדי קדש. מה שאין כן לר׳ מאיר דלא עביד שום קדוש אלא אלבישה.

    ת״ר ובא אהרן אל אהל מועד כו׳ פי׳ הפסוק הזה בפרש׳ אחרי מות כי אחר שהשלים עבודת היום שבבגדי לבן אמר הכתוב ובא אהרן אל אהל מועד יפשט את בגדי הבד אשר לבש וכו׳ ואמרי׳ למה הוא בא כי הכתוב לא פי׳ למה ובודאי אינו בא לפשוט בגדיי שם כפשוטו של מקרא ולהכי קתני שנכנס להוציא את הכף ואת המחתה שהניח שם כשעשה הקטורת וכל הפרשה נאמרה על הסדר חוץ מן הפסוק הזה פי׳ כי לפי סדרו של פסוק הוא מוציא כף ומחתה כשגמר עבודת היום בעוד שהוא לבוש בגדי לבן שלבש לעבודת היום וזה אי אפשר ואמרי׳ מאי טעמא כלו למה אנחנו אומרי׳ שנכתב שלא במקומו ומהדרי׳ גמירי דחמש טבילות ועשרה קדושין עביד כהן גדול ביום הכפורים ואם עכשיו הוא נכנס להוציא כף ומחתה הרי אינו צריך ללבוש בגדי לבן אלא פעם אחת ביום ואינו משנה בגדיו אלא ג׳ פעמים כיצד עבודת תמיד בבגדי זהב עבודת היום והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן אילו ואיל העם ושאר מוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב אלא על כרחין פסוק זה שלא במקומו נכתב ואין הוצאת כף ומחתה אלא לאחר שפשט בגדי לבן ולבש בגדי זהב ועשה אילו ואיל העם שאז פושט בגדי זהב ולובש בגדי לבן ונכנס לפנים להוציא כף ומחתה וכדאמרינן בסמוך בסדר חמש עבודות והא דאמרי דגמירי חמש טבילות ועשרה קדושין תמיהא מלתא דהא לקמן מוכחי מקראי דבעי טבילה ושני קדושין בין עבודה לעבודה. וי״ל דמ״מ לא מוכח לקמן כמה פעמים צריך לשנות בגדים לשנו? העבודו? ודילמא אינם אלא שלש. הלכך אתאי הלכתא וגמירי בה שהוא משנה בגדי׳ חמשה פעמי וממיל׳ אתי לן מינה דאיכא חמש טבילו׳ ועשרה קדושין.

    ת״ל ופשט ורחץ רחץ ולבש פירוש דלהכי שדייה רחמנא לרחיצה בין פשיטה ללבישה דנשדייה אכל חדא מינייהו והוו להו שתי רחיצות.

    ומה במקום שאין טעון טבילה פירו׳ דרבי אלעזר ב״ר שמעון כרבי יהודה סבי׳ ליה דאמר לעיל שאין הנכנס למקדש אפילו לעבודה טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרי׳ לזכור טומאה ישנה שעליו וכן פרש״י ולקמן אוקמינן ליה דרבי יהודה כרבי אלעזר ב״ר שמעון סבירא ליה בהא. ומהכא נפקי ליה קדושין:

    מה לבישה טעון קדוש אף פשיטה טעון קדוש וא״ת והא פשיטה גופה לא באה אלא בק״ו ואמרינן בזבחים דבקדשים דבר הלמד בשום בנין אב אינו חוזר ומלמד בבנין אב אחר ואפי׳ היקש פי׳ רשב״ם ז״ל דהשתא מלבישה ראשונה של בגדי זהב לתמיד שטעון קדוש מן התורה ילפינן ולא נהיר דהא קרא דכתיב אשר לבש בבואו אל הקדש דילפי׳ מיניה הכא בגדי לבן הם. ור״ת ז״ל תיר׳ דהא דאין למדין למד מלמד בקדשים דוקא בעבודת קדשים עצמן אבל לבישת כהן אינה עבודה אלא הכשר לצורך עבודה:

    ורבי יהודה אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב פי׳ דהא דכתי׳ הכא ופשט את בגדיו היינו שפושט בגדי לבן ולובש בגדי זהב מבגדי זהב לבגדי לבן מנא לן:

    Ritva on Yoma 32a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה עשרה כו' טבילות הס"ד ובד"ה לא משכחת וכו' להוצאת כף ומחתה והוצאתן תפסיק כו' עבודת היום בבגדי לבן אילו כו' בין הערבים בבגדי זהב עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מה לבישה כו' כדאמרן ומופשט ורחץ לא כו' שטעון קידושין דמיבעי ליה לטבילה וכו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ואי כסדרן וכו' דילמא קטרת דיה"כ שלא על הסדר כו' עכ"ל לכאורה דר"ל דהבאת קטרת שלא על הסדר נאמר ולא ידעתי מי הכריח אותם לזה דאימא דהבאת קטרת במקומו הוא אלא דאילו ואיל העם היה מפסיק בין הקטרת ובין עבודת היום והוא הנאמר שלא כסדר וכקושיא דלקמן ויש לפרש דקטרת דקאמר לאו היינו הבאת קטרת שהוא ודאי נאמר כסדר אלא דר"ל הוצאת כף ומחתה של קטרת הוא הנאמר שלא כסדר כי מקומו אחר הבאת קטרת קודם עבודת היום אבל אילו ואיל העם מקרי כסדר שהיה אחר הוצאת כף ומחתה אע"ג דהשתא נמי האי קרא דהוצאת כף ומחתה שלא כסדר נאמר דאילו ואיל העם היה קודם לו מ"מ לגבי הבאת קטרת הוה כסדר שלא היה ההוצאה של כף ומחתה [אלא] אחר הבאת קטרת וצ"ע ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yoma 32a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה מה לבישה וכו' כגון קרבנות גופייהו עי' לעיל דף כג ע"ב תוס' ד"ה ולבש:

    Gilyon HaShas on Yoma 32a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    תד"ה גמירי ואי לאו הלכתא קשה לי, דמאי פרכינן בסוגיא אשכחן לבגדי זהב לבגדי לבן מנ"ל הא כיון דגמירי ה' טבילות א"א כלל לומר דרק לבגדי זהב טעון טבילה, דא"כ הי' רק ג' טבילות:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma 32a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 32, Amud Aleph, about 325 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “עשרה קידושין. אלא לרבנן, תשעה הוו! אמרי…”

    2. Segment 231 words

      Opens “ת"ר (ויקרא טז, כג) ״ובא אהרן אל…”

    3. Segment 324 words

      Opens “אמר רב חסדא: גמירי, חמש טבילות ועשרה…”

      Named: רב חסדא.

    4. Segment 443 words

      Opens “תניא, אמר ר' יהודה: מנין לחמש טבילות…”

    5. Segment 558 words

      Opens “אמר רבי: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין…”

    6. Segment 627 words

      Opens “וחמש עבודות הן: תמיד של שחר בבגדי…”

    7. Segment 712 words

      Opens “ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קידושין?…”

    8. Segment 819 words

      Opens “ר"א ברבי שמעון אומר, ק"ו ומה במקום…”

      Named: רבי שמעון.

    9. Segment 946 words

      Opens “אי מה להלן קידוש אחד, אף כאן…”

    10. Segment 1044 words

      Opens “א"ר יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 32a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026