Talmud Builders
    Chapter 1 - Shivat Yamim

    גם: יומא דף י״ז ע״ב, פרק א׳ שבעת ימים

    English translation - Yoma 17b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Granted, if you say that the Chamber of the Lambs was actually closer to the southwest corner, that is how Rav Huna resolves the contradiction between one mishna discussing the shewbread and the other mishna discussing the shewbread. However, if you say that the Chamber of the Lambs was in the northwest corner, ultimately, what is the resolution with regard to the shewbread? Even if you envision the path from the other direction, the Chamber of the Seals interposes between the Chamber of the Lambs and the chamber where the shewbread is prepared. Rather, must one not conclude from it that the Chamber of the Lambs was indeed in the southwest? The Gemara concludes: Indeed, conclude from it that this is so.

    2The Gemara questions the assertion that one tanna envisions the chambers as one coming via the left. But didn’t the Master say: All turns that you turn should be only to the right, which in certain cases is to the east? Here the turns are to the left. The Gemara answers: This restriction applies only in the course of performing the Temple service; however, here, it is a mere reckoning, and no priest actually proceeded that way from one chamber to the other.

    3§ It was taught in the mishna: As the High Priest sacrifices any portion that he chooses first and takes any portion that he chooses first. The Sages taught in a baraita : How does the High Priest sacrifice any portion that he chooses first? If the High Priest so desires, he says: This burnt-offering, I am sacrificing, or: This meal-offering, I am sacrificing. That is sufficient, and the High Priest does not participate in a lottery.

    4How does the High Priest take any portion that he chooses first? The High Priest says: This sin-offering, I am eating, or: This guilt-offering, I am eating. And he may even take one loaf of the two loaves offered on the festival of Shavuot . He may take four or five of the twelve shewbread loaves that are distributed to the priests every Shabbat. Rabbi Yehuda HaNasi says: The High Priest always takes five of the twelve shewbread loaves, as it is stated: “It shall be for Aaron and his sons and they shall eat it in a sacred place” (Leviticus 24:9). From the fact that Aaron and his sons are listed separately, it is derived that half of the loaves were given to Aaron, or the High Priests who succeeded him, and half were given to his sons. Since, as explained below, only ten of the loaves were actually distributed, the High Priest received five.

    5This baraita is itself difficult, as it is self-contradictory. First you said: He takes one loaf of the two loaves offered on the festival of Shavuot . Whose opinion is this? It is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said that the High Priest takes half. Say the middle clause of the baraita as follows: The High Priest takes four or five of the twelve shewbread loaves; we have come to the opinion of the Rabbis, who say that the High Priest does not take half but takes less than half. Say the last clause of the baraita as follows: Rabbi Yehuda HaNasi says that the High Priest always takes five. The Gemara asks: Is that to say that the first clause and the last clause of the baraita are in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and the middle clause is in accordance with the opinion of the Rabbis? That conclusion is difficult.

    6Abaye said: The first clause and the middle clause of the baraita are in accordance with the opinion of the Rabbis, and in the case of the two loaves, the Rabbis concede with regard to a piece of a loaf that it is inappropriate to give it to the High Priest. According to the Rabbis, the High Priest should actually receive less than one loaf, as in their opinion he is entitled to less than half; however, since it is inappropriate to give him a piece of the loaf, he takes an entire loaf as his portion.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אי אמרת בשלמא - תנא דתמיד גופיה דתני לשכת הטלאים בצפונית מערבית מודי הוא דלצד מערבית דרומית הואי טפי אלא לפי מראית עינו שנה משנתו ודאתי מדרום מיתחזיא ליה מצפון ולעולם מקרן [דרומית] מערבית בא להתחיל למנות היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים להיות בדרומית מזרחית כדקתני במדות דלא ליקשי אהדדי כיצד לשכת הטלאים בדרומית מערבית לשכת החותמות כי אזלת דרך שמאל במערבית צפונית לשכת בית המוקד צפונית מזרחית לשכת לחם הפנים במזרחית דרומית:

    אלא אי אמרת - דוקא תנא לשכת הטלאים במקצוע צפונית מערבית סוף סוף מאי תרצתא לחם הפנים כי מני דרך שמאל הוה לשכת לחם הפנים בדרומית מערבית לפי מניינו:

    והאמר מר - לקמן (יומא דף נח:):

    משתי חלות - של עצרת:

    ארבע או חמש - בכל שבת ושבת ולקמיה מפרש מתי ארבע ומתי חמש:

    והיתה לאהרן ולבניו - בלחם הפנים כתיב:

    מחצה לאהרן כו' - ואף על פי שהן שנים עשר יש בהן שתי חלות שאינן מתחלקות כדמפרש ואזיל:

    אתאן לרבנן - דאמרי לא שקיל פלגא דאי שקיל פלגא בציר מחמש לא שקיל:

    רישא ומציעתא רבנן - דאמרי לא שקיל פלגא אלא בציר מפלגא ודקשיא לך חלה דשתי לחם דשקיל לה כולה מודו רבנן דלאו אורח ארעא למיפרסיה ולמיתב פרוסה לכ"ג:

    יומא 17 עמוד ב

    1אי אמרת בשלמא במערבית דרומית הואי, היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים. אלא אי אמרת צפונית מערבית הואי, סוף סוף מאי תירוצא דלחם הפנים! אלא לאו שמע מינה, במערבית דרומית הואי. שמע מינה.

    2והאמר מר: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח? הני מילי בעבודה. אבל הכא חושבנא בעלמא הוא.

    3שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש. תנו רבנן: כיצד מקריב חלק בראש? אומר: עולה זו אני מקריב, מנחה זו אני מקריב.

    4כיצד נוטל חלק בראש? אומר: חטאת זו אני אוכל, אשם זה אני אוכל. ונוטל חלה משתי חלות, ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים. רבי אומר: לעולם חמש, שנאמר: ״(ויקרא כד״, ט) ״והיתה לאהרן ולבניו״ מחצה לאהרן ומחצה לבניו.

    5הא גופה קשיא: אמרת נוטל חלה אחת משתי חלות, מני רבי היא, דאמר פלגא שקיל. אימא מציעתא: ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים, אתאן לרבנן, דאמרי: לא שקיל פלגא. אימא סיפא, רבי אומר: לעולם חמש. רישא וסיפא רבי, ומציעתא רבנן?

    6אמר אביי: רישא ומציעתא רבנן ומודו רבנן בפרוסה, דלאו אורח ארעא למיתבה לכ"ג׃

    Tosafot

    והא אמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין - פי' משום דגמרינן מים שעשה שלמה הקשה רבינו אפרים זצ"ל אדגמרינן מהתם נגמור ממגרש דכתיב (במדבר ל״ה:ה׳) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב וכו' דהיינו דרך שמאל כשהופך פניו לעיר ומקיף מבחוץ ונראה לי לתרץ דמים גמרינן משום דכתיב פונים פונים והכי איתא בהדיא בזבחים פרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) דפריך ההוא מיבעי ליה לגופיה פירוש בעלמא מנא לן ומשני א"כ פונים פונים למה לי ומצאתי כתוב שהק' ריב"א אמאי לא משני אקושיא דלשכת טלאים דהא דקאמר דהוה במקצוע צפונית מערבית היינו בקרן צפונית מערבית של עזרה דהיינו מערבית דרומית של בית המוקד שהרי משמע במסכת מדות (פ"א משנה ה) דבית המוקד גדול היה לצפון העזרה כזה וקאי התם אעזרה והכא אבית המוקד ועוד דאלחם הפנים נמי הוה מצי לשנויי דחשיב נמי התם דרך ימין ונימא דלשכת החותמות ולשכת המוקד דקא חשיב בתמיד ולא חשיב במסכת מדות (שם) לשכות אחרות היו ובתוך העזרה היו אחת במקצוע צפונית מזרחית של עזרה ואחת במקצוע מערבית צפונית של עזרה שהוא דרומי של בית המוקד גדול דכשתמנה מלשכת טלאים דרך ימין ארבע לשכות הויא לחם הפנים רביעית לה דרומית מזרחית של בית המוקד גדול כזה וי"ל דלא מסתבר לומר שהיה אומר על זה ד' לשכות היו שם כיון דלא היו שם בעזרה אלא שתים מהם ועוד איך יתכן קרנות העזרה וקרנות בית המוקד גדול שוות ומסתמא העזרה גדולה יותר מבית המוקד אבל תימה לי מאי דוחקיה דרב הונא בריה דרב יהושע לאוקמה סתמא דתמיד דלא פליגי אהדדי ולאוקמה בחד תנא והא על כרחיך פליגי אהדדי דסתמא דמדות קא סברא או כוליה מזבח בדרום או רוביה כדאשכחן הכא וסתמא דתמיד מוכח בריש פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דההיא סברה מזבח ממוצע וי"ל אי פליגי במילתא דאשכחן פלוגתא דתנאי בהא לא חיישינן אבל במקום הלשכות לא אשכחן תנאי דפליגי בהדיא:

    ומודו רבנן בפרוסה דלאו אורח ארעא - תימה מעיקרא דלא אסיק אדעתא להאי שינויא ארבע או חמש היכי הוה ניחא לרבנן כיון דלרבנן דר"י יהיב לכהן חמש ובציר ליה שתות מפלגא אם כן לרבי יהודה אמאי לא יהיב ליה אלא ארבע דהיינו חומש בציר מפלגא ליתיב ליה ארבע שלימות ופרוסה קטנה דלא ניבציר ליה אלא שתות מפלגא או כיון דלר"י בציר ליה חומשא לרבנן נמי ניבציר ליה חומשא ויש לומר דלעולם אסיק אדעתיה דלאו אורח ארעא למיתב ליה פרוסה ובלבד דנימטייה בציר מפלגא ולהכי גבי לחם הפנים כיון דכי בצרת ליה חדא מפלגא לא מטא ליה כמו לכל אחיו הכהנים יהבינן ליה שלימות ולא מצמצמינן כולי האי להשוות הדבר לר"י ורבנן דלמטייה אליבא דתרוייהו בציר חומשא או בציר שתות מפלגא דלאו אורח ארעא למיתב ליה פרוסה אבל גבי שתי הלחם הוה ס"ד דטפי הוי אורח ארעא למיתב ליה פרוסה מלמיתב ליה פלגא ממש דלאו אורח ארעא כלל ליתב ליה כמו לכל אחיו הכהנים שיהא הוא לבדו שקול כנגד כולם ומשני אפי' הכי הא עדיפא להשוותו כנגד כולם מלמיתב ליה פרוסה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואסיק' ש"מ בדרומית מערבית הוות קיימא ש"מ פי' האי תנא דקתני דרומית מערבית לשכת טלי קרבן כו' נקיט דרך ימין וחשיב שניה לה דרומית מזרחית לשכת עושי לחם התמיד. שלישית מזרחית צפונית רביעית מערבית צפונית נמצאת לשכת עושי לחם הפנים שנייה ללשכת הטלאין כי היא מצידה כשפונה דרך ימין למזרחי. ואידך תנא חשיב ללשכת עושי לחם הפנים רביעית ללשכת הטלאין. דנקיט דרך שמאל כשפונין למזרח ונמצאת לבסוף וזהו מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים דהאי תנא חשיב לה שניה והאי חשיב לה רביעית ומשני רב הונא [מר] קחשיב דרך ימין דהויא [שנייה לה] ומר קא חשיב דרך שמאל דהויא [רביעית לה] אלא אי אמרת לשכת הטלאים בצפונית מערבית הות קיימא היכי מיתרצי לשכת עושי לחם הפנים. שלישית הות בעי לאחשובה. הנה נתברר שמצד לשכת הטלאין היא. אלא ש"מ לשכת הטלאין בדרומית מערבי' הוות קיימא ש"מ. והאי תנא דתני והלא לשכת בית הטלאין היתה במקצוע צפונית מערבית צפונית מערבית עזרה. וד' לשכות היו שם נמצאת לשכת הטלאין היא בסוף המקצוע המערבי לעזרה צפונית. ולד' לשכות שהיו שם [היתה] דרומית. ואקשינן והא אמרינן כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח.

    ושנינן הני מילי [בעבודה] הכא חושבנא הוא הא רמויא דפריש הכא מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים כו' לא מצאנו לה מקום מפורש בתלמוד אלא ודאי כך היתה הגירסא דרמו ופרקו ולא הוצרכו לכתוב ולפרש יותר מזה. ועלתה השמועה דלשכת טלה קרבן היתה במקצוע דרומית מערבית סמוכה לעזרה ומיהו אית' צפוני' מערבית לחיל שכ"ג מקריב חלק בראש כו':

    ת"ר כיצד מקריב חלק בראש או' עולה זו אני מקריב כו'.

    כיצד נוטל חלק בראש אומר חטאת זו אני אוכל כו' - ונוטל חלה מב' חלות של עצרת. ר' אומר ה' מלחם הפנים ר' אומר לעולם ה' שנאמר והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו. והא דר' בפ' מי שמת.

    הא גופה קשיא כו' - ופריק אביי רישא ומציעתא רבנן היא דאמרי לא שקיל פלגא אלא פחות דהא לא תנן במתניתין נוטל מחצה וגם לא תנן חולק אלא נוטל חלק בראש תנן. ואמאי נוטל חלה מב' חלות של עצרת לפי שאינן אלא ב' בלבד כדכתיב ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים וגו'.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 17b

    Yoma 17b. The full printed text of this folio side - 6 numbered segments, about 167 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 17b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026