Talmud Builders

    Yoma 11a

    Back to index

    English translation — Yoma 11a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1All the gates that were there on the east side of the Temple courtyard did not have a mezuza except for the Gate of Nicanor, as in the courtyard just inside the gate was the Chamber of Parhedrin , in which there is an obligation to affix a mezuza . Therefore, a mezuza was affixed to the gate as well.

    2Let us say that the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis and not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, a difficulty arises. The principle is that decrees are issued only to prevent violation of a Torah prohibition. The fact that a mezuza was affixed to the Parhedrin chamber itself is due to a rabbinic decree, and will we then proceed to issue a decree to affix a mezuza on the gate before the chamber in order to prevent violation of the existing decree? The Gemara rejects this reasoning: Even if you say that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is not difficult, as the entire obligation to affix the mezuza on both the chamber and the gate is the result of a single decree.

    3§ Apropos the mezuza in the High Priest’s chamber, the Gemara discusses other halakhot of mezuza . The Sages taught with regard to the verse: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates” (Deuteronomy 6:9): With regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, all of them are obligated in the mitzva of mezuza in that place, due to the fact that it is stated: “And you will write them upon the doorposts of your houses and upon your gates.”

    4Abaye said to Rav Safra: If there is an obligation to affix a mezuza on city gates, with regard to those city gates [ abbulei ] of Meḥoza, a city with a Jewish majority, what is the reason that the Sages did not affix a mezuza on them? Rav Safra said to him: Those gates are not the city gates. They are made as reinforcement to the fort [ akra ] of turrets above the gate, and therefore no mezuza is required. Abaye said to him: And shouldn’t the fort of turrets itself require a mezuza , since there is a residence for the prison guard in the fort? As, wasn’t a similar case taught in a baraita : A synagogue in which there is a residence for the synagogue attendant requires a mezuza ? Although no one lives in the synagogue itself, since the attendant lives in an adjacent room, the synagogue requires a mezuza .

    5Rather, Abaye said: The reason that no mezuza was affixed there was due to the danger involved. The gates of a city populated by Jews certainly require a mezuza ; however, since gentiles live there as well, the danger is that the gentiles would suspect the Jews of witchcraft or espionage, as it was taught in a baraita : The mezuza belonging to an individual is examined twice every seven years to determine whether it was stolen or became disqualified. And in order to avoid excessive burden on the community, the mezuza belonging to the public is examined twice in a fifty-year Jubilee period.

    6And Rabbi Yehuda said: There was an incident involving an examiner [ artavin ], who was examining mezuzot in the upper marketplace of Tzippori during a period when decrees were issued against the Jewish people, and a Roman official [ kasdor ] found him and collected a fine of one thousand zuz from him. The Gemara raises a difficulty: But didn’t Rabbi Elazar say that those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm throughout the process of performing the mitzva? The Gemara responds: In a place where danger is permanent it is different, as one should not rely on a miracle, as it is written with regard to God’s command to Samuel to anoint David as king in place of Saul: “And Samuel said: How will I go, and Saul will hear and kill me; and God said: Take in your hand a calf and say: I have come to offer a sacrifice to God” (I Samuel 16:2). Even when God Himself issues the command, there is concern with regard to a clear and present danger.

    7§ Rav Kahana taught a baraita before Rav Yehuda: A storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse are exempt from the obligation of mezuza , due to the fact that the women make use of them. And what is the meaning of the term: Make use? It means that the women bathe in them. Since women bathe there unclothed, it is inappropriate to affix a mezuza there. Rabbi Yehuda said to him: The reason that there is no requirement to affix a mezuza there is due to the fact that women bathe there; one can learn by inference that standard buildings of this kind, where women do not bathe, are obligated in the mitzva of affixing a mezuza there. But wasn’t it taught in a different baraita : A cattle barn is exempt from the obligation of mezuza , unrelated to whether or not women bathe there?

    8Rather, the term should be understood otherwise. What is the meaning of the term: Make use? It means that the women adorn themselves there, and this is what the baraita is teaching: Although these structures are solid and clean to the extent that the women adorn themselves in them, they are exempt from the obligation of mezuza since they are not residences. Rav Kahana said to him: Are you saying that structures where the women adorn themselves are exempt from the mitzva of mezuza ? But wasn’t it taught in a different baraita : A cattle stable is exempt from the obligation of mezuza , and a barn in which women adorn themselves is obligated in the mitzva of mezuza ?

    9Rather, what have you to say, that with regard to the requirement of mezuza the status of places where women adorn themselves is subject to a dispute between tanna’im ? Just as there are different opinions in that case, in my opinion, the status of standard cattle barns is also subject to a dispute between tanna’im , as it was taught in a baraita that it is written: Upon the doorposts of your house, meaning your house that is designated as a residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza , and some obligate these structures in the mitzva of mezuza . Apparently, the Rabbis dispute the requirement of affixing a mezuza in a standard stable.

    10Actually they said: There is a legal tradition that a building housing a bathroom, and a building housing a tannery [ burseki ], and a bathhouse, and a building housing a ritual bath for immersion, and any places of which women make use are exempt from the obligation of mezuza . This baraita is inconsistent with the opinions of both Rav Kahana and Rav Yehuda. Therefore, Rav Kahana interprets the baraita according to his line of reasoning, and Rav Yehuda interprets it according to his line of reasoning.

    11Rav Kahana interprets it according to his line of reasoning: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza in a case where their use is standard and they are not used for bathing or other immodest acts. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where their use is standard. In truth they said the following with regard to a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, and any places of which women make use; and what is the meaning of the term: Make use? It is that women bathe there. These places are exempt from the obligation of mezuza .

    12The Gemara challenges this interpretation: If so, that make use in this context means bathe, this is identical to the bathhouse. Why would the baraita need to list both a bathhouse and a place where women bathe? The Gemara answers: The baraita teaches us the halakha with regard to the bathhouse of the public, and it teaches us the halakha with regard to the bathhouse of an individual. As it could enter your mind to say: A bathhouse of the public, whose filth is extensive, is exempt from mezuza ; however, the bathhouse of an individual, whose filth is not extensive, as only women of that house bathe there, I would say it is obligated in the mitzva of affixing a mezuza . Therefore, the baraita teaches us that the bathhouse of an individual is also exempt.

    13And Rav Yehuda interprets the baraita according to his line of reasoning, and this is what it is teaching: Your house means your house that is designated for your residence, to the exclusion of a storehouse for hay, and a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, which are exempt from the mitzva of mezuza even in a case where women adorn themselves there. And some obligate these structures in the mitzva of mezuza in a case where women adorn themselves there. However, in a case where use of the building is standard, everyone agrees that these structures are exempt from the mitzva of mezuza . In truth they said that a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion, even though women adorn themselves there, are exempt from the obligation of mezuza , because its filth is extensive.

    14The Gemara asks: And according to Rav Yehuda, in cases where use of the building is standard, does everyone agree that a storehouse is exempt from the mitzva of mezuza ? But wasn’t it taught in a baraita that it is written with regard to the mitzva to affix a mezuza : And upon your gates, meaning that with regard to the gates of houses, and the gates of courtyards, and the gates of cities, and the gates of towns, and a barn, and chicken coops, and a hay storehouse, and wine storehouses, and oil storehouses, all of them are obligated in the mitzva of mezuza ? I might have thought that I include in the obligation of mezuza even

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כל השעריםשערי מזרח עזרה:

    אחד שערי מדינותיש מדינה מוקפת הרים ויערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר:

    אבולי דמחוזאשערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל:

    לאקרא דכוביבנין בנוי עליהן ונקרא כובי והשערים תחתיו עשויין ככיפה ובניין הבנוי על גבי כיפין חזק יותר:

    ואקרא דכובי גופהמשום אותו בנין עצמו תבעי השער מזוזה שדרך אותו השער נכנסין לו:

    משום סכנהשלא יאמר המלך כשפים עשיתם בשערי עירי:

    נבדקתשמא נרקבה או נגנבה:

    ושל רביםשערי חצירות ומדינות ועיירות:

    פעמים ביובלכל דבר שהוא של רבים אין להטריח עליו הרבה שאם תטרח יהא כל אחד אומר יעשו חביריי:

    בארטביןשם האיש ואמרי לה על שם האומנות:

    קסדורשם פקידות הוא כגון סרדיוט והוא שוטר:

    דקביע היזקאעלילות המושל מזומנות תמיד:

    איך אלךלמשוח את דוד ע"פ הדיבור:

    בית אוצרותשל יין ושמן ותבואה ואין אדם דר בו:

    מאי נאותות רוחצותנאותות לשון הנאה ומשום דמקום גנאי הוא שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה:

    אע"פ שהנשים מתקשטותשם בבשמים וס"ד אמינא דירה היא אשמעינן דלאו דירה היא:

    אלא מאי אית לך למימרכי פרשת נאותות מתקשטות שם ותיקשי מתני' אמתני' ונימא תנאי היא:

    ויש מחייביןוהיינו תנאי וכל חד מן אמוראי מתרץ לטעמיה רב כהנא מתרץ דבסתמא פליגי אבל מתקשטות דכ"ע חייבין ורב יהודה מתרץ דבמתקשטות פליגי אבל סתמא דכולי עלמא פטור:

    ושהנשים נאותות בהןכלומר בית התבן ובית הבקר ובית העצים ושהנשים רוחצות בהן ובית הטביל' אע"ג דאשמעי' מרחץ איצטריך לאשמועינן בית הטבילה אע"ג דליכא זוהמא:

    ולוליןמקום גידול התרנגולין:

    יומא 11 עמוד א

    1כל השערים שהיו שם לא היה להם מזוזה, חוץ משער ניקנור, שלפנים ממנו לשכת פרהדרין.

    2לימא רבנן היא ולא ר' יהודה? דאי ר' יהודה, היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה? אפילו תימא ר' יהודה, כולה חדא גזירה היא.

    Baraita

    3ת"ר ״בשעריך״ אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות יש בהן חובת מצוה למקום, משום שנא' (דברים ו, ט) ״וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך״.

    4א"ל אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו להו רבנן מזוזה? אמר ליה: הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי. א"ל ואקרא דכובי גופה תבעי מזוזה, דהא אית בה דירה לשומר בית האסורין, דהא תניא: בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייבת במזוזה!

    5אלא אמר אביי: משום סכנה. דתניא: מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע, ושל רבים פעמים ביובל.

    6וא"ר יהודה: מעשה בארטבין אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי, ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז. והאמר ר' אלעזר: שלוחי מצוה אין ניזוקין? היכא דקביע היזקא, שאני. דכתיב: ״(שמואל א טז״, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי.

    7תני רב כהנא קמיה דרב יהודה: בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות פטורים מן המזוזה, מפני שהנשים נאותות בהן. ומאי ״נאותות״? רוחצות. א"ל רב יהודה: טעמא דרוחצות, הא סתמא חייבין? והתניא: רפת בקר פטורה מן המזוזה!

    8אלא: מאי ״נאותות״ מתקשטות. והכי קתני: אע"פ שהנשים מתקשטות בהן, פטורין. א"ל רב כהנא: ושהנשים מתקשטות בהן פטורין, והתניא: רפת בקר פטורה מן המזוזה, ושהנשים מתקשטות בה חייבת במזוזה!

    9אלא מאי אית לך למימר, מתקשטות תנאי היא? לדידי נמי סתמא תנאי היא. דתניא: ״ביתך״ ביתך המיוחד לך, פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות, שפטורין מן המזוזה, ויש מחייבין.

    10באמת אמרו, בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה, ושהנשים נאותות בהן פטורים מן המזוזה. רב כהנא מתרץ לטעמיה ורב יהודה מתרץ לטעמיה.

    11רב כהנא מתרץ לטעמיה: ״ביתך״ ביתך המיוחד לך, פרט לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות, שפטורים מן המזוזה בסתם. ויש שמחייבים בסתם. באמת אמרו: בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים נאותות בהן, ומאי ״נאותות״ רוחצות, פטורין מן המזוזה.

    12אי הכי, היינו מרחץ! אשמעינן מרחץ דרבים ואשמעינן מרחץ דיחיד. דס"ד אמינא: מרחץ דרבים דנפיש זוהמיה, אבל מרחץ דיחיד דלא נפיש זוהמיה אימא ליחייב במזוזה, קמ"ל׃

    13ורב יהודה מתרץ לטעמיה, הכי קתני: ״ביתך״ ביתך המיוחד לך, פרט לבית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות שפטורין מן המזוזה, אפי' מתקשטות, ויש מחייבין במתקשטות, אבל סתם דברי הכל פטור. באמת אמרו: בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה, אע"פ שהנשים מתקשטות בהן פטורין מן המזוזה, משום דנפיש זוהמיה.

    14ולרב יהודה סתמא דברי הכל פטור, והתניא: ״בשעריך״ אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות, ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן חייבין במזוזה. יכול שאני מרבה אף׃

    Tosafot

    והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזהתימה לי לימא ההיא איירי כשהנשים רוחצות בו וי"ל ברפת בקר אין הנשים רוחצות דדוקא בית הבקר דלעיל דהיינו שעשוי לבקר אבל אין מעמידין בה בהמות בקביעות נשים רוחצות בו אבל רפת בקר משמע שעומד בו בקר בקביעות והוא מלוכלך בזבל הבקר אין הנשים רוחצות בו:

    אף על פי שהנשים מתקשטות בהןאינו מגיה הברייתא דה"ק מפני שהנשים נאותות ומתקשטות רק בהן ואינם דרים בה דירה גמורה והא דקאמר אע"פ שהנשים מתקשטות פי' לא מיבעיא אם לא היו אפילו מתקשטות דפטורין אלא אף על פי שמתקשטות:

    והתניא אחד שערי בתים ורפת כו'לא הוה מצי לשנויי במתקשטות חדא דברפת אינן מתקשטות כיון דמלוכלך הוא ובהמה עומדת בו בקביעות כדפי' לעיל אי נמי כיון דקתני לה בהדי הנך דאפי' סתמא חייבת א"כ רפת בקר נמי בסתמא איירי:

    יכול שאני מרבה אף בית שער וכו'משמע דבית שער פטור מן המזוזה ותימה דבפרק הקומץ רבה (מנחות דף לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבת במזוזה וכן משמע בפ"ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער ותתחייב במזוזה וי"ל דהכא מדאורייתא קאמר והתם מדרבנן א"נ נ"ל דהכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת והא דקתני בית שער אכסדרה פירוש של אכסדרה והאלפסי תירץ התם בפתוחין לבית:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר בשעריך בין שערי בתים בין שערי חצירות בין שערי מדינות בין שערי עיירות יש בהן מצוה למקום שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך על כל שער ושער:

    הני אבולי כו'פי' תיקרא של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי עשויה שעושין אותם הכובים עליה דירה לשומר המבוי ולא משום צורת פתח ואקשינן גם זה (חיים) חייב. דתניא ביה"כ שיש בה בית דירה לחזן או לשומר ביהכ"נ חייב במזוזה. ופרקינן לעולם כי האי גוונא חייב והני אבולי אמאי לא עבדי בהו מזוזה (א"ל) פעמים שבא לבודקה ורואין אותו הגוים העוברין והשבין ואומרים לו יהודי אתה ומכשפות אתה עושה ואתי לידי סכנה. והיכא דשכיח היזקא ראוי להתרחק ממנה ואע"ג דהיא מצוה כדכתיב ויאמר שמואל איך אלך וגו'.

    תני רב כהנא בית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות פטורין מן המזוזה מפני שהנשים ניאותות בהן. ופריש רב כהנא מאי ניאותות רוחצות ממש. הא סתמא חייבין. ואקשינן והתניא רפת בקר פטורין מן המזוזה.

    ופירק רב יהודה מאי ניאותות מתקשטות והכי קתני ואע"פ שמתקשטות בהן הנשים פטורין ואקשינן עליה והתניא אם נשים מתקשטות בה חייבין א"ל רב כהנא לרב יהודה מאי אית לך למימר מתקשטות תנאי היא יש תנא שמחייב ויש תנא שפוטר לדידי נמי דפרישנא ניאותות רוחצות ממש אבל סתם חייבין תנאי היא דתניא ביתך ביתך המיוחד לך כו'.

    רב (הונא) [כהנא] מתרץ לטעמיה זו הברייתא ומפרש בה פטור מן המזוזה בסתם ויש שמחייבין בסתם. הנה תנאי נינהו דבסתמא אחד מחייב ואחרים פוטרין ורב [יהודא] מתרץ לטעמיה מן המזוזה במתקשטות ויש שמחייבין במתקשטות הנה תנאי במתקשטות [פליגי] וסבירא ליה שמעתא לרב כהנא רפת וכיוצא בה אם עשויות בפירוש למרחץ פטורין הא סתמא יש תנא דמחייב במזוזה ולרב יהודה יש תנא שמחייב מפני שמתקשט בהן שהן כמו בית דירה אבל בסתם פטורין ויש תנא שאמר אע"פ שמתקשטות בהן פטורין.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 11a

    Yoma 11a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 459 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כל השערים שערי מזרח עזרה:

    אחד שערי מדינות יש מדינה מוקפת הרים ויערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר:

    אבולי דמחוזא שערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל:

    לאקרא דכובי בנין בנוי עליהן ונקרא כובי והשערים תחתיו עשויין ככיפה ובניין הבנוי על גבי כיפין חזק יותר:

    ואקרא דכובי גופה משום אותו בנין עצמו תבעי השער מזוזה שדרך אותו השער נכנסין לו:

    משום סכנה שלא יאמר המלך כשפים עשיתם בשערי עירי:

    נבדקת שמא נרקבה או נגנבה:

    ושל רבים שערי חצירות ומדינות ועיירות:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 11a · Sefaria

    Tosafot

    והתניא רפת בקר פטורה מן המזוזה תימה לי לימא ההיא איירי כשהנשים רוחצות בו וי"ל ברפת בקר אין הנשים רוחצות דדוקא בית הבקר דלעיל דהיינו שעשוי לבקר אבל אין מעמידין בה בהמות בקביעות נשים רוחצות בו אבל רפת בקר משמע שעומד בו בקר בקביעות והוא מלוכלך בזבל הבקר אין הנשים רוחצות בו:

    אף על פי שהנשים מתקשטות בהן אינו מגיה הברייתא דה"ק מפני שהנשים נאותות ומתקשטות רק בהן ואינם דרים בה דירה גמורה והא דקאמר אע"פ שהנשים מתקשטות פי' לא מיבעיא אם לא היו אפילו מתקשטות דפטורין אלא אף על פי שמתקשטות:

    והתניא אחד שערי בתים ורפת כו' לא הוה מצי לשנויי במתקשטות חדא דברפת אינן מתקשטות כיון דמלוכלך הוא ובהמה עומדת בו בקביעות כדפי' לעיל אי נמי כיון דקתני לה בהדי הנך דאפי' סתמא חייבת א"כ רפת בקר נמי בסתמא איירי:

    יכול שאני מרבה אף בית שער וכו' משמע דבית שער פטור מן המזוזה ותימה דבפרק הקומץ רבה (מנחות דף לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבת במזוזה וכן משמע בפ"ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער ותתחייב במזוזה וי"ל דהכא מדאורייתא קאמר והתם מדרבנן א"נ נ"ל דהכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת והא דקתני בית שער אכסדרה פירוש של אכסדרה והאלפסי תירץ התם בפתוחין לבית:

    Tosafot on Yoma 11a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר בשעריך בין שערי בתים בין שערי חצירות בין שערי מדינות בין שערי עיירות יש בהן מצוה למקום שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך על כל שער ושער:

    הני אבולי כו' פי' תיקרא של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי עשויה שעושין אותם הכובים עליה דירה לשומר המבוי ולא משום צורת פתח ואקשינן גם זה (חיים) חייב. דתניא ביה"כ שיש בה בית דירה לחזן או לשומר ביהכ"נ חייב במזוזה. ופרקינן לעולם כי האי גוונא חייב והני אבולי אמאי לא עבדי בהו מזוזה (א"ל) פעמים שבא לבודקה ורואין אותו הגוים העוברין והשבין ואומרים לו יהודי אתה ומכשפות אתה עושה ואתי לידי סכנה. והיכא דשכיח היזקא ראוי להתרחק ממנה ואע"ג דהיא מצוה כדכתיב ויאמר שמואל איך אלך וגו'.

    תני רב כהנא בית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות פטורין מן המזוזה מפני שהנשים ניאותות בהן. ופריש רב כהנא מאי ניאותות רוחצות ממש. הא סתמא חייבין. ואקשינן והתניא רפת בקר פטורין מן המזוזה.

    ופירק רב יהודה מאי ניאותות מתקשטות והכי קתני ואע"פ שמתקשטות בהן הנשים פטורין ואקשינן עליה והתניא אם נשים מתקשטות בה חייבין א"ל רב כהנא לרב יהודה מאי אית לך למימר מתקשטות תנאי היא יש תנא שמחייב ויש תנא שפוטר לדידי נמי דפרישנא ניאותות רוחצות ממש אבל סתם חייבין תנאי היא דתניא ביתך ביתך המיוחד לך כו'.

    רב (הונא) [כהנא] מתרץ לטעמיה זו הברייתא ומפרש בה פטור מן המזוזה בסתם ויש שמחייבין בסתם. הנה תנאי נינהו דבסתמא אחד מחייב ואחרים פוטרין ורב [יהודא] מתרץ לטעמיה מן המזוזה במתקשטות ויש שמחייבין במתקשטות הנה תנאי במתקשטות [פליגי] וסבירא ליה שמעתא לרב כהנא רפת וכיוצא בה אם עשויות בפירוש למרחץ פטורין הא סתמא יש תנא דמחייב במזוזה ולרב יהודה יש תנא שמחייב מפני שמתקשט בהן שהן כמו בית דירה אבל בסתם פטורין ויש תנא שאמר אע"פ שמתקשטות בהן פטורין.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 11a · Sefaria

    Ritva

    דאי רבי יהודה היא גופה גזירה וכו׳ דאלמא לרבנן חיוב מזוזה בלשכה מדאורייתא היא ועדיפא מסוכה שבנינה בנין עראי משא״כ בזו שהיא בנין קבוע ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה אבל דירה דסוכה לאו דירה בעל כרחה היא דהא דר שם אשתו ובני ביתו וכיון דסוכה דירה קבוע היא לרבי יהודה דירה דבית גמור חשיבא.

    ואחד שערי מדינות פי׳ רש״י ז״ל שיש מלכות שיש בתוכה עיירות רבות וכולן מוקפין הרים סביב ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כארץ הגר:

    יש בהם מצוה למקום כלומר שחייבוה במזוזה ומיהו חיוב עיירות ומדינות וחצרות אינם אלא מדרבנן דאסמכוה רבנן אקראי וכ״כ הר׳ ז״ל.

    ושל רבים נבדקת פעמים ביובל פירש רש״י ז״ל דכל דבר של רבים אין להטריח עליהם הרבה והקשו בתוספו׳ דא״כ היכי אייתי עלה מעשה דההוא ארטבין לכך פירשו דטעמא כי כדי שלא יבואו לידי סכנה הקלו עליהם בבדיקה כל מאי דאפשר וזהו שהביאו עלה מעשה דההוא ארטבין.

    איך אלך ושמע שאול וגו׳ כבר פרשתיה יפה ביבמות בס״ד:

    מאי נאותות רוחצות פי׳ מלשון הנאה וגנאי הוא למזוזה כיון שהם עומדות שם ערומו׳ מאי נאותות מתקשטות פי׳ מלשון נוי. וה״ק אע״פי שהנשים וכו׳ כלומר דתנא ה״ק פטורין מן המזוזה והוצרכנו לפטרם מפני שהנשים מתקשטות בו וסד״א דדירה היא.

    מתקשטות תנאי היא לדידי נמי סתמא תנאי היא פי׳ דלרב יאודה סתמא דברי הכל פטור ומתקשטות תנאי. ולרב כהנא מתקשטות דברי הכל חייב וסתמא תנאי היא ומאי נאותות רוחצות. פרש״י ז״ל דה״ק שהנשים נאותות ורוחצות בו לאתויי כל מקום בית הטבילה.

    Ritva on Yoma 11a · Sefaria

    Meiri

    כל שער שאינו פתוח לבית העשוי לדירה אם הוא עשוי ליכנס ממנו למקום אחר החייב במזוזה הרי הוא כבית שער לבית החייב ונמצא גם הוא חייב במזוזה ומה שאמרו בסוגיא זו יכול אף בית שער אכסדרה ומרפסת וכו' שמשמעו שלא יהא בית שער חייב פירושו בית שער של אכסדרה אבל בית שער של בית חייב ואין חילוק בחיוב מזוזה בין שיהא שער של יחיד בין שיהא של רבים מעתה שערי עיירות של ישראל שאין אצלם סכנה בהנחתם ושערי מבואות ושערי חצירות הואיל ובתים הפתוחים לתוכן חייבים במזוזה אף הם חייבים והוא שנא' בשעריך לשון רבים ואם אין בתים החייבים במזוזה פתוחים לאלו אף הן פטורין וכן בכל בית שער ובאכסדרה ובמרפסת ואפילו היו עשרה שערים זה לפנים מזה וכולן צריכין לכניסת פנימי אם הפנימי חייב כולן חייבין לא היו עשויין ליכנס שם אלא לדבר אחר אע"פ שאפשר לו ליכנס ממנו לשם הואיל ועיקר עשייתן לדבר אחר פטורין ומ"מ אם היתה באותן השערים עצמם בתי דירה לאיזה דבר כגון לשומר בית האסורים או לשומר הממונה לשמור שם בלילה וכיוצא באלו חייבין וכן שער גינה הפתוח לחצר חייבת:

    בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצר וכיוצא באלו פטורין מן המזוזה שאין כאן דירה היו הנשים קובעות דירתם לשם בזמן שהן מתקשטות כדי להתקשט בצניעות נעשה זה מקום דירה וחייב וכן שער גנה ודיר וכיוצא בהן פטורין אא"כ בהן בתים המחוייבים פתוחים להם:

    כל בית שהוא עשוי לדברים שאינן של כבוד כגון בית הכסא ובית הטבילה ובית המרחץ אף של יחיד ובית הבורסקי ובית עיבוד העורות ובית האשפה וכיוצא באלו אפילו היתה שם דירת אדם פטורה שאין זה דירת כבוד:

    נמצא שדירת חיוב צריכה ארבעה תנאים דירת אדם ודירת חול ודירת קבע ודירת כבוד ויש מוסיפין שאף הבית יהא במקום חול ואם תשיבני לשכת פרהדרין אף היא פתוחה לחול היתה ותנן כל הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות בחול תוכן חול ופונדק שעוברי דרכים ושבים נכנסים בו כגון בית המיוחד לאורחים וכיוצא בו פטורין מן המזוזה שאינו דירת קבע ומ"מ התבאר במנחות מ"ד א' שאם דר בו שלשים יום בארץ ישראל חייב משלשים ואילך:

    Meiri on Yoma 11a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה יכול כו' משמע דבית שער פטור מן המזוזה ותימה כו' עכ"ל מהך דפרק הקומץ ה"ל לאקשויי נמי מאכסדרה ומרפסת דפטר הכא מן המזוזה והתם מחייב אלא דנקטי בקושייתם בית שער דמהך דפ"ק דסוכה ל"ק רק בית שער וק"ל:

    בד"ה והתניא כו' חדא דברפת אינן מתקשטות כו' עכ"ל ודקתני לעיל ושהנשים מתקשטות בה כו' לא קאי ארפת בקר דקתני ברישא אלא אשאר מקומות שנשים מתקשטות בהו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 11a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו בה רבנן מזוזה פירש"י שערי העיר ששמה מחוזא, והיה רובן ישראל. קצת קשה מה בכך דהוי רוב ישראל, והא מ"מ הוי שותפות נכרי מכח מיעוט נכרים שיש להם חלק בדירה זו לצאת ולבא דרך שערי העיר:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma 11a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    תָּנוּ רַבָּנָן " בִּשְׁעָרֶיךָ " אֶחָד שַׁעֲרֵי בָּתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת. קשה הוה ליה להקדים שַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת לְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת על דרך לא זו אף זו כיון דנקיט תחילה בָּתִּים ואחריהם חֲצֵרוֹת? ונראה לי בס"ד בשערי מדינות דרכם לעשות בנין אצל השערים לישב שם השומרים מה שאין כן בשערי עיירות אין עושין בנין כלל אצל השער אלא השער לבדו קבוע בחומה עצמה ולכן כיון שיש בנין בשערי מדינות יש צד לחייבם במזוזה טפי משערי עיירות וכמו שאמרו בגמרא על אבולי [שערי] דמחוזא אקרא דכובי גופה תבעי מזוזה ועיין רש"י ז"ל ולהכי נקיט הסדר כך לא מבעיא בָּתִּים אלא אפילו חֲצֵרוֹת ולא מבעיא חֲצֵרוֹת אלא אפילו שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת שיש בנין שם ונכנסין בו דרך השער ולא מבעיא זה אלא אפילו שַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת דליכא שם בנין כלל.

    וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר אֶחָד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶלֶף זוּז פירוש היה נוטל המזוזות הקבועים בשערים ובודקן ומחזירן אחר כך וזה הַקַסְדּוֹר עשה לו עלילה שעושה מעשה כשפים בזה כי השערים פתוחים לרשות הרבים. ודע כי גרסת התלמוד עיקר דגריס 'מַעֲשֶׂה בְּאַרְטְבִין אֶחָד' והיינו שנקרא על שם מדינתו כמו בבלי או פרסי או ירושלמי.

    Ben Yehoyada on Yoma 11a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 11, Amud Aleph, about 459 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 115 words

      Opens “כל השערים שהיו שם לא היה להם…”

    2. Segment 225 words

      Opens “לימא רבנן היא ולא ר' יהודה? דאי…”

    3. Segment 329 words

      Opens “ת"ר ״בשעריך״ אחד שערי בתים ואחד שערי…”

    4. Segment 446 words

      Opens “א"ל אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא…”

      Named: רב ספרא, אביי.

    5. Segment 515 words

      Opens “אלא אמר אביי: משום סכנה. דתניא: מזוזת…”

      Named: אביי.

    6. Segment 652 words

      Opens “וא"ר יהודה: מעשה בארטבין אחד שהיה בודק…”

      Named: שמואל.

    7. Segment 738 words

      Opens “תני רב כהנא קמיה דרב יהודה: בית…”

      Named: רב כהנא, רב יהודה.

    8. Segment 829 words

      Opens “אלא: מאי ״נאותות״ מתקשטות. והכי קתני: אע"פ…”

      Named: רב כהנא.

    9. Segment 932 words

      Opens “אלא מאי אית לך למימר, מתקשטות תנאי…”

    10. Segment 1024 words

      Opens “באמת אמרו, בית הכסא ובית הבורסקי ובית…”

      Named: רב כהנא, רב יהודה.

    11. Segment 1143 words

      Opens “רב כהנא מתרץ לטעמיה: ״ביתך״ ביתך המיוחד…”

      Named: רב כהנא.

    12. Segment 1226 words

      Opens “אי הכי, היינו מרחץ! אשמעינן מרחץ דרבים…”

    13. Segment 1352 words

      Opens “ורב יהודה מתרץ לטעמיה, הכי קתני: ״ביתך״…”

      Named: רב יהודה.

    14. Segment 1433 words

      Opens “ולרב יהודה סתמא דברי הכל פטור, והתניא:…”

      Named: רב יהודה, רבה.

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Yoma 11a · Segment 7 — “תני רב כהנא קמיה דרב יהודה: בית התבן ובית…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yoma 11a · Segment 6 — “…היזקא, שאני. דכתיב: (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 11a · Segment 4 — “א"ל אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא מ"ט לא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 11a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026