Talmud Builders

    Yoma 45a

    Back to index

    English translation — Yoma 45a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1because it resembles the luster of pearls [ paz ] in the way it glistens. Shaḥut gold is named as such because it is very malleable and is spun like thread [ shenitve keḥut ]. Shaḥut is a contraction of the words shenitve keḥut . Closed gold is so called because when a shop opens to sell it, all the other shops close, as no one is interested in purchasing any other type of gold. Parvayim gold is so called because its redness resembles the blood of bulls [ parim ].

    2Rav Ashi said: There are in fact only five types of gold, the last five in Rav Ḥisda’s list. Gold and good gold are not independent categories; rather, each and every one of the types of gold has two varieties: Regular gold and a superior variety called good gold. That was also taught in a baraita with regard to parvayim gold: On every other day the coal pan was made of greenish gold, but on this day it was made of a red gold, and this is the parvayim gold which resembles the blood of bulls.

    3§ The mishna states: On every other day, a priest sacrificed a peras , half of a maneh , of incense in the morning, and a peras in the afternoon, but on this day the High Priest adds an additional handful of incense and burns it in the Holy of Holies. On every other day, the incense was ground fine as prescribed by the Torah, but on this day it was superfine. The Sages taught in a baraita : The verse states with regard to the incense on Yom Kippur that it is “finely ground aromatic incense” (Leviticus 16:12). What does the verse mean to teach by this? Has it not already been stated: “And you shall grind some of it finely” (Exodus 30:36)? Rather, it teaches that on Yom Kippur the incense has to be superfine.

    4§ The mishna states: On every other day, priests ascend on the eastern side of the ramp. A baraita explains the reason for this: As the Master said: All the turns that you turn should be only to the right, which, after ascending the altar, means one will turn to the east and will mean one will circulate the altar in a counter-clockwise fashion. When they descended, they again turned to the right, which is to the west of the ramp.

    5§ The mishna continues: But on this day the priests ascend in the middle of the ramp and descend in the middle. What is the reason? Due to the eminence of the High Priest he should not walk on the side but in the middle.

    6§ We learned in the mishna that every other day the High Priest sanctifies his hands and his feet from the laver like the other priests, and on this day he sanctifies them from the golden flask. What is the reason? Due to the eminence of the High Priest.

    7§ The mishna states: On every other day, there were four arrangements of wood there, upon the altar, but on this day there were five. The Sages taught in the Tosefta : On every other day there were two arrangements of wood on the altar, but on this day there were three: One, the large arrangement; and one, the second arrangement for coals for the incense; and one, the additional arrangement of wood, which they add on that day for the incense that is burned in the Holy of Holies. This is the statement of Rabbi Yehuda.

    8Rabbi Yosei says: On every other day there were three arrangements, but on this day there were four: One, the large arrangement; and one, the second arrangement for the incense; and one, for the upkeep of the fire, so that if the fire of the large arrangement begins to die down, wood from this arrangement may be added to it to raise the flames; and one, the additional arrangement of wood that they add on that day for the incense that is burned in the Holy of Holies.

    9Rabbi Meir says: On every other day there were four arrangements of wood on the altar but on this day there were five: One, the large arrangement; and one, the second arrangement for the incense; and one, for the upkeep of the fire; and one, for burning the limbs and fats that were not fully consumed on the altar the previous evening; and one, the additional arrangement of wood that they add on that day for the incense that is burned in the Holy of Holies.

    10The Gemara analyzes the different opinions: At any rate, everyone has at least two arrangements in their calculations. From where do we derive this? The verse states: “It is the burnt-offering on the flame on the altar all night” (Leviticus 6:2); this is referring to the large arrangement. It states further: “And the fire of the altar shall be kept burning thereby” (Leviticus 6:2), this additional mention of a fire is referring to the second arrangement, which is for the incense. And from where does Rabbi Yosei learn about the additional arrangement for the upkeep of the fire? He derives it from the verse: “And the fire upon the altar shall be kept burning thereby” (Leviticus 6:5), which mentions fire for the third time.

    11And how does Rabbi Yehuda, who holds that normally there are only two arrangements, explain this third mention of a fire? That additional mention comes to teach about the kindling of the thin wood chips, which were used to ignite the fires on the altar, as it was taught in a baraita : Rabbi Yehuda would say: From where is it derived that the kindling of the wood chips should be done only at the top of the altar, rather than setting them alight at the bottom of the altar and carrying them up? The verse states: “And the fire upon the altar shall be kept burning thereby” (Leviticus 6:5), which indicates that the fire that is brought there has to be lit on the altar itself. Rabbi Yosei said: From where is it derived that an arrangement for the upkeep of the fire is made? The verse states: “And the fire upon the altar shall be kept burning thereby” (Leviticus 6:5).

    12And from where does Rabbi Yosei derive that the kindling of the wood chips should be at the top of the altar? He derives it from the same place that Rabbi Shimon derives it. As it was taught in a baraita : The verse states: “And the sons of Aaron the priest shall put fire upon the altar” (Leviticus 1:7), which teaches about the kindling of the wood chips that it may be done only by a fit priest and one who is robed in the priestly vestments of service; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon said to him: There is no need for a verse to teach that a priest must kindle the chips, for could it enter your mind that a non-priest could approach the altar? Rather, this verse teaches about the kindling of the wood chips, that they may be lit only at the top of the altar.

    13And what would Rabbi Yehuda respond to Rabbi Shimon’s reasoning? If this halakha was derived from there, I would have said a non-priest could light the fire on the altar by standing on the ground below and using a bellows to fan the flames on the top of the altar. Therefore, this verse teaches us that in all circumstances the person kindling the fire must be a priest.

    14And from where does Rabbi Meir learn about an additional arrangement for the limbs and the fats that were not fully consumed on the altar the previous evening? He derives it from the phrase “and the fire.” The apparently superfluous word “and” alludes to the existence of an additional arrangement. And the Rabbis, i.e., Rabbi Yosei and Rabbi Yehuda, who disagree, do not expound the word “and.”

    15And according to the Rabbis, what do they do with the limbs and the fats that were not fully consumed on the altar the previous evening? Where are they burned? A priest returns them to the large arrangement, where the process of their burning is completed. As it was taught in a baraita : From where is it derived that for limbs and fats that were not fully consumed on the altar the previous evening,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    שדומה לפזמצהיב כמרגלית:

    שנטווה כחוטמפני שהוא רך:

    כל החנויות נסגרותשאין מכר לזהב אחר מפני זה:

    תניא נמי הכידעל שם שדומה לדם הפרים נקרא זהב פרוים בדברי הימים (ב ג):

    והלא כבר נאמרבשל כל ימות השנה ושחקת ממנה הדק:

    אלא דרך ימיןשהוא למזרח שהרי הכבש בדרום לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין:

    משום כבודולהראות חשיבותו שהוא כבן בית ומקיף לצורך ושלא לצורך:

    שמוסיפין לבו ביוםליטול ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים אבל קטורת של מזבח הפנימי הרי הוא כקטורת של כל השנה:

    של קיום האששאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר מוסיפין עליו מזה:

    שלא נתעכלושלא ניתנו על מערכה או ניתנו ולא הספיקו להתעכל:

    להצתת האליתאלהצית בהן אור מערכה גדולה:

    אליתאקיסמים דקים:

    ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליהשתהא בראשו של מזבח ולא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקין על המזבח:

    ובכלי שרתבלבוש בגדי כהונה:

    וכי תעלה על דעתךמאחר שאתה למד מן האש על המזבח תוקד בו שיהא בראשו של מזבח כלום הוצרכנו למקרא זה להטעינה כהן וכי תעלה על לב שזר קרב לגבי מזבח והלא נאמר (במדבר י״ח:ג׳) אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו:

    אלא לימד על הצתת האליתא שלא תהא אלא על ראש המזבחואידך קרא לקיום האש אתא כרבי יוסי וכהונה דכתיב בהאי קרא לגופא איצטריך לה שנתינת אש צריכה כהן ולא יטלנה זר ויזרקנה למזבח:

    ורבי יהודהאמר לך:

    אי מהתםמהאש על המזבח כו' אע"ג דשמעינן מינה שהצתה בראש המזבח לא שמעינן דפסולה בזר הוה אמינא קאי זר אארעא ועביד במפוחא:

    מנא ליהדבעי מערכה:

    נפקא ליה מואשוא"ו דריש:

    יומא 45 עמוד א

    1שדומה לפז. זהב שחוט שנטוה כחוט. זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות. זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

    2רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב. תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

    3בכל יום מקריב פרס שחרית וכו'. בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה. תנו רבנן: ״דקה״ מה ת"ל והלא כבר נאמר: (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק אלא, להביא דקה מן הדקה׃

    4בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח׃

    5והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע מאי טעמא משום כבודו דכהן גדול׃

    6בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו' מאי טעמא משום כבודו של כהן גדול׃

    7בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה. ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה׃

    8רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום׃

    9רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום׃

    10דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן אמר קרא ״(ויקרא ו״, ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו׃

    11ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו׃

    12ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח׃

    13ורבי יהודה אי מהתם הוה אמינא קאי אארעא ועביד במפוחא קמ"ל׃

    14ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה נפקא ליה מואש ורבנן וא"ו לא דרשי׃

    15ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב׃

    Tosafot

    רבי יוסי אומר בכל יום ג' והיום ד'תימה בפרק שני דתמיד (דף כט.) תנן ביררו משם עצי תאנה וכו' ומוקי לההיא מתניתין כר' יוסי בפרק קדשי קדשים במסכת זבחים (דף נח.) והיכי מתוקמא כרבי יוסי והא קתני סיפא והציתו שתי מערכות ירדו ובאו ללשכת הגזית ולרבי יוסי הא קאמר בכל יום היו שם שלש ודוחק הוא לומר סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דאכתי הואי חדא לקיום האש ולא קא חשיב אלא הנך תרתי דדמיין להדדי ומציתין אותן ביחד ומחד קרא מפיק להו והקשה רבי אלחנן במזבח הנחשת שלא היה מקום מערכה אלא אמה כדאמר בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) ואמרינן נמי התם גיזרין שעשה משה ארכן ורחבן אמה א"כ כל הני מערכות היכא הוו קיימי וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות:

    וכי תעלה על דעתך שזר קרב אצל המזבחהקשה רש"י לדידיה נמי תקשי דמוקי קרא להצתת אליתא הכהן למה לי וכי תעלה על דעתך שזר קרב כו' ותירץ דאיצטריך משום דדרשינן לעיל בסוף פרק קמא (יומא דף כא:) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וסד"א שיהא כשר בזר ואפשר דקאי אארעא וזריק אש של הדיוט למעלה וקשיא לן א"כ מנא ליה דאתא קרא להצתת אליתא דילמא כוליה קרא לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו בני אהרן הכהן אש וערכו עצים על האש ואנא ידענא דנתינת האש על המזבח הוה מדכתיב וערכו עצים על האש דמערכה בראש המזבח היא על המזבח למה לי אלא למידרש אש על המזבח להצתת אליתא שמבעירין אותה על המזבח ותימה לי והא ר"ש לית ליה סברא דאפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא א"כ לא הוה צריך הכהן לנתינת אש דהדיוט דליכא למימר כמו שפרש"י דאפשר דקאי אארעא וזריק דהא ר"ש לית ליה האי סברא וי"ל דבאש דהדיוט שפיר אית ליה דאפשר דקאי אארעא וזריק לה כיון דשל הדיוט היא אבל הצתת אליתא שהבערתה על המזבח לאו אורח ארעא למיעבד במפוחא ברחוק וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח תוקד בו להצתת אליתא שהבערתה על המזבח למה לי תיפוק ליה מונתנו בני אהרן אש על המזבח דהא רבי יהודה גמר מהתם הצתת אליתא שתהא בכהן כשר וכלי שרת וי"ל אי לא כתב והאש על המזבח תוקד בו לא הוה דרשינן מונתנו אלא נתינת האש דהדיוט על המזבח ושתהא בכהן כשר וכלי שרת אבל הצתת אליתא לא דרשינן אבל השתא דנפקא מוהאש על המזבח הצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח גמרינן שפיר מונתנו הצתת אליתא ונתינת אש דהדיוט שלא יהו אלא בכהן כשר וכלי שרת דמסתמא בני אהרן דנפקא לן מיניה כהן כשר וכלי שרת קאי אכל מצות שעל המזבח:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    רב אשי אמר חמשה הן ובכל אחד יש בו זהב וזהב טובבכל יום היה מקריב פרס כו' פרס הוא חצי מנה כי בכל יום היה מקטיר במזבח הקטרת מנה חציו בשחרית וחציו בין הערבים דגרסינן בכריתות פרק א' ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה שס"ה מנה כנגד ימות החמה מנה בכל יום. ג' מנין שמהן כ"ג מכניס מלא חפנים ביוה"כ והשאר ניתנין לאומנין בשכרן. ת"ר קטורת היו מכניסין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בוזרה כדי שלא תתעפש בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה:

    בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' דברי ר' מאיר כו'תנו רבנן בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' מערכה גדולה ומערכה של קטרת ומערכה של קיום האש ומערכה לאברים ופדרין שלא נתעכלו מבערב ומערכה שמוסיפין בו ביום.

    כ"ע ר' יהודה ור' יוסי ור' מאיר כלהו שוין בב' מערכות שנא' העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת ור' יוסי ור"מ דאית ליה מערכה שלישית לקיום האש מפיק להאי קרא להצתת האליתה והיא הלהבת עצי המערכה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח שנאמר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה.

    פי' קאי אארעא ועביד במפוחאכגון שעומד אדם בקרקע העזרה ומנפח במפוח ארוך של נחושת וכיוצא בו ממערכה שע"ג המזבח ומשלהבה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 45a

    Yoma 45a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 413 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    שדומה לפז מצהיב כמרגלית:

    שנטווה כחוט מפני שהוא רך:

    כל החנויות נסגרות שאין מכר לזהב אחר מפני זה:

    תניא נמי הכי דעל שם שדומה לדם הפרים נקרא זהב פרוים בדברי הימים (ב ג):

    והלא כבר נאמר בשל כל ימות השנה ושחקת ממנה הדק:

    אלא דרך ימין שהוא למזרח שהרי הכבש בדרום לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין:

    משום כבודו להראות חשיבותו שהוא כבן בית ומקיף לצורך ושלא לצורך:

    שמוסיפין לבו ביום ליטול ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים אבל קטורת של מזבח הפנימי הרי הוא כקטורת של כל השנה:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 45a · Sefaria

    Tosafot

    רבי יוסי אומר בכל יום ג' והיום ד' תימה בפרק שני דתמיד (דף כט.) תנן ביררו משם עצי תאנה וכו' ומוקי לההיא מתניתין כר' יוסי בפרק קדשי קדשים במסכת זבחים (דף נח.) והיכי מתוקמא כרבי יוסי והא קתני סיפא והציתו שתי מערכות ירדו ובאו ללשכת הגזית ולרבי יוסי הא קאמר בכל יום היו שם שלש ודוחק הוא לומר סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דאכתי הואי חדא לקיום האש ולא קא חשיב אלא הנך תרתי דדמיין להדדי ומציתין אותן ביחד ומחד קרא מפיק להו והקשה רבי אלחנן במזבח הנחשת שלא היה מקום מערכה אלא אמה כדאמר בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) ואמרינן נמי התם גיזרין שעשה משה ארכן ורחבן אמה א"כ כל הני מערכות היכא הוו קיימי וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות:

    וכי תעלה על דעתך שזר קרב אצל המזבח הקשה רש"י לדידיה נמי תקשי דמוקי קרא להצתת אליתא הכהן למה לי וכי תעלה על דעתך שזר קרב כו' ותירץ דאיצטריך משום דדרשינן לעיל בסוף פרק קמא (יומא דף כא:) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וסד"א שיהא כשר בזר ואפשר דקאי אארעא וזריק אש של הדיוט למעלה וקשיא לן א"כ מנא ליה דאתא קרא להצתת אליתא דילמא כוליה קרא לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו בני אהרן הכהן אש וערכו עצים על האש ואנא ידענא דנתינת האש על המזבח הוה מדכתיב וערכו עצים על האש דמערכה בראש המזבח היא על המזבח למה לי אלא למידרש אש על המזבח להצתת אליתא שמבעירין אותה על המזבח ותימה לי והא ר"ש לית ליה סברא דאפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא א"כ לא הוה צריך הכהן לנתינת אש דהדיוט דליכא למימר כמו שפרש"י דאפשר דקאי אארעא וזריק דהא ר"ש לית ליה האי סברא וי"ל דבאש דהדיוט שפיר אית ליה דאפשר דקאי אארעא וזריק לה כיון דשל הדיוט היא אבל הצתת אליתא שהבערתה על המזבח לאו אורח ארעא למיעבד במפוחא ברחוק וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח תוקד בו להצתת אליתא שהבערתה על המזבח למה לי תיפוק ליה מונתנו בני אהרן אש על המזבח דהא רבי יהודה גמר מהתם הצתת אליתא שתהא בכהן כשר וכלי שרת וי"ל אי לא כתב והאש על המזבח תוקד בו לא הוה דרשינן מונתנו אלא נתינת האש דהדיוט על המזבח ושתהא בכהן כשר וכלי שרת אבל הצתת אליתא לא דרשינן אבל השתא דנפקא מוהאש על המזבח הצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח גמרינן שפיר מונתנו הצתת אליתא ונתינת אש דהדיוט שלא יהו אלא בכהן כשר וכלי שרת דמסתמא בני אהרן דנפקא לן מיניה כהן כשר וכלי שרת קאי אכל מצות שעל המזבח:

    Tosafot on Yoma 45a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    רב אשי אמר חמשה הן ובכל אחד יש בו זהב וזהב טוב בכל יום היה מקריב פרס כו' פרס הוא חצי מנה כי בכל יום היה מקטיר במזבח הקטרת מנה חציו בשחרית וחציו בין הערבים דגרסינן בכריתות פרק א' ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה שס"ה מנה כנגד ימות החמה מנה בכל יום. ג' מנין שמהן כ"ג מכניס מלא חפנים ביוה"כ והשאר ניתנין לאומנין בשכרן. ת"ר קטורת היו מכניסין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בוזרה כדי שלא תתעפש בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה:

    בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' דברי ר' מאיר כו' תנו רבנן בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' מערכה גדולה ומערכה של קטרת ומערכה של קיום האש ומערכה לאברים ופדרין שלא נתעכלו מבערב ומערכה שמוסיפין בו ביום.

    כ"ע ר' יהודה ור' יוסי ור' מאיר כלהו שוין בב' מערכות שנא' העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת ור' יוסי ור"מ דאית ליה מערכה שלישית לקיום האש מפיק להאי קרא להצתת האליתה והיא הלהבת עצי המערכה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח שנאמר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה.

    פי' קאי אארעא ועביד במפוחא כגון שעומד אדם בקרקע העזרה ומנפח במפוח ארוך של נחושת וכיוצא בו ממערכה שע"ג המזבח ומשלהבה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 45a · Sefaria

    Ritva

    לקיום האש פי׳ שאם אין אש כל הצריך במערכה גדולה מוסיפין עליו מזה:

    ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו פי׳ ולא משלה בהם האור להוציאם מתורת בשר דאי משלה בהם האור הא אמרי׳ לעיל דחצות לילה עושה עכול לענין שאם פקעו לא ירדו וכיון דכן ה״ה דכיון שעבר עליהם כל הלילה דהוו להו כדשן ואין עושין להם מערכה אחרת אלא ודאי כדאמרן ומיירי באיברים קשים שאין האור מושלת בהן ודוגמת׳ ההיא דאמרי׳ בזבחים גבי איברים שפקעו מעל המזבח קודם חצות יחזיר דהוינן בה היכי דמי אי דאית בהו ממשא אחר חצות נמי ואי דלית בהו ממשא קודם חצות נמי לא ופרקי׳ לא צריכה בשרירי הכא נמי דהוו שרירי טובא שלא נתעכלו בכל הלילה:

    אמר לו ר׳ שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח פרש״י ז״ל למה לי קרא ללמד שתהא הצתת אליתא בכלי שרת והלא כבר אמרת דהצתת אליתא בראשו של מזבח נפקא לן מדכתיב והאש על המזבח תוקד בו והיאך תהא בזר וכי זר קרב לגבי מזבח והכתיב ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו ואפילו ללויים אלא ודאי דהאי קרא בא ללמד על הצתת אליתא שיהא בראשו של מזבח וההוא קרא דהאש על המזבח תוקד בו אתא לקיום האש כדר׳ יוסי ומאי דכתב קרא כהן בהאי קרא לגופיה איצטריך לומר שנתינת אש צריכה כהן ע״כ. והקשו בתוספות ונימא לרבי שמעון לנפשיה דכיון דמוקי׳ האי קרא בהצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח דתו לא בעי למכתב כהונה שהרי אין זר לגבי מזבח ואמאי קשיא לר׳ יהודה טפי מלר׳ שמעון. וי״ל דלר׳ יהודה דנפקא ליה הצתת אליתא מוהאש על המזבח תוקד בו משמע שהיקידה עצמה כשנופח באש להציתו הויא בראשו של מזבח והא דלא אפשר בזר. אבל האי קרא דלא כתיב ביה אלא ונתנו אפשר לנתינת אש בזר דקאי אארעא ויהיב אש בראשו של מזבח. והיינו דמהדרי׳ דלר׳ יהודה נמי איצטריך קרא דהא הוה אפשר לנתינת אש מארעא דקאי אארעא ועביד במפוחא:

    Ritva on Yoma 45a · Sefaria

    Meiri

    בכל יום היה מקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים ר"ל משקל פרס שהוא משקל חמישים דינרים והיום מוסיף פעם שלישית הקטרה אחרת לפני לפנים מלא חפניו כמו שביארנו:

    בכל יום היתה דקה והיום ר"ל באותה שלפני לפנים דקה מן הדקה והוא שכל שנה ושנה היו מחוייבים לעשות את הקטרת והיה עומד שחוק כל השנה אלא ששתי פעמים בשנה היו מחזירין אותם למכתשת ועושין משקל שלש מאות וששים ושמנה מנים שס"ה כנגד ימות החמה מנה לכל יום ושלשה מנים שהיה לוקחן כהן גדול ערב יום הכפורים ומחזירן למכתשת ומוסיף בשחיקתו כדי לקיים בו מצות דקה מן הדקה ונוטל מהן להקטרה זו מלא חפניו גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו והשאר נקרא מותר הקטרת שביארנו עניינו בשבועות ובשקלים:

    בכל יום ויום כשהכהנים עולים למזבח להעלות איברי הקרבן היה הזוכה עולה למזרח הכבש ויורד במערבו והוא שהכבש היה בדרום העזרה לשמאל הנכנס והעולה היה פניו לצפון העזרה ושמאלו למערב וימינו למזרח ונאמר בקבלה כל פונות שאתה פונה במזבח לא יהו אלא בימין והיה הזוכה עולה בצד שפת הכבש המזרחית והיה מקיף המזבח לסידור האברים ושאר דברים הצריכים לו כגון לארבע מתנות או לשתי מתנות הולך כל צד המזרח וממנו לצד הצפוני וממנו לצד המערבי ומשם יורדין דרך הכבש ר"ל בצד שפת המערבית שבו ולא היה הולך באמצע המזבח משום יראת שמים והיום כהן גדול לכל שנעשה במזבח החיצון הולך באמצע ולא דרך הקפה להראות חבתו וחבת הצבור שהוא שלוחו שהוא כבן בית לפני הקב"ה ור' יהודה אומר שאף בכל השנה כל שהכהן גדול עובד עולה באמצע וכו' ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא:

    בכל יום ויום כהן מקדש מן הכיור אפי' כהן גדול והיום בכל עשרה קדושין מקדש מקיתון של זהב דרך כבוד וחשיבות ור' יהודא אומר שבכל השנה היה כה"ג מקדש מן הקיתון ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא:

    בכל יום ויום היו שם ר"ל על המזבח ארבע מערכות של עצים ופי' בגמ' אחת מערכה גדולה להקטרת חלבים ואיברים שניה מערכה שניה של קטורת שממנה חותה להכניס מחתה מלאה גחלים להוליכה למזבח פנימי להקטיר עליהם על המזבח כמו שהתבאר שלישית למצות קיום האש שכל שאין אש של מערכה גדולה מוסיפין לה מזו רביעית לאיברים ופדרים של תמיד הערב שלא נתאכלו הלילה כל צרכן או שלא נתאכלו כלל או אפי' לא נתנו על האש שלא נפסלו בלינה אחר שלא לנו למטה מן המזבח והיום חמש שהיו מוסיפין בה חמישית לחתות ממנה להקטרת לפני לפנים ור' יוסי אומר בכל יום שלש והם אותם שהזכרנו תחלה על הסדר והיום ארבע לחתות ממנה להקטרה המיוחדת ליום אבל איברים שלא נתעכלו לא היו עושים להם מערכה אלא שהיו מחזירים אותם למערכה גדולה שעושין היום ונשרפים שם בצידי המערכה שלא להתערב עם אותם של היום ור' יהודה אומר כל יום שתים והם אותם שהזכרנום תחלה על הסדר והיום שלש להקטרה המיוחדת אבל לא היו עושין מערכה שלישית לקיום האש שבכל שעה ושעה היו הכהנים מוסיפין על עצי המערכה והלכה כר' יוסי:

    זהו ביאור המשנה וכולה על הדרך שביארנו וכתבנו הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' שלא ביארנוה במשנה אלו הן:

    כשהיה הכהן מסדר את המערכה הגדולה היה דרכו להביא קסמין דקים להצית בהן את האור להתאחז מהם עצי המערכה בנקל והצתה זו היא נקראת הצתת אלואתא ואף זו כל שעושין אותה אי אפשר לו להציתה למטה מן המזבח להביאה מודלקת משם למזבח אלא דוקא בראשו של מזבח ר"ל שאינו יכול להציתה אלא על גג המזבח ומאחר שאי אפשר לו אלא על המזבח אין צריך לומר שאינה אלא בכהן וכלי שרת ר"ל בגדי כהונה ולא עוד אלא אפילו היה עומד הוא למטה ובא להדליק ע"י מפוח ארוך אי אפשר אלא דוקא בכהן וכלי שרת ר"ל בלבישת בגדי כהונה:

    Meiri on Yoma 45a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה אלא דרך כו' לימין הס"ד ובד"ה ובכלי שרת כו' כהונה הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וכי תעלה על דעתך כו' לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו וגו' כו' וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 45a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' זהב שחוט מ"א י טז:

    שם זהב מגור מ"א י כא:

    שם זהב פרוים דה"ב ג ו:

    Gilyon HaShas on Yoma 45a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם וְהַיְנוּ "זְהַב פַּרְוַיִם". מקשים למה ביום הכיפורים יהיה דומה לדם פרים והלא זהב סגור הוא יקר יותר? ונראה לי בס"ד כי זה היום נקרא יום הכפורים וכמו שאמר הפסוק (ויקרא כג, כז) 'אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם' ונקרא כפורים מלא בוא"ו, ואם תסיר כ"ו מן כ פ ו רים ישאר פרים, והוא כי אותיות פרים מורים על הדין כי מנצפ"ך הוא פ"ר דינים והם כפולים הרי הם פרים לשון רבים, ויתמתקו על ידי העבודה שעושים אותו היום לשם ה' וכמו שנאמר (ויקרא טז, ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי הֳ' תִּטְהָרוּ' כלומר כל עבודתכם תהיה בקדושת המחשבה שהיא לִפְנֵי הֳ' גם תכונו לְשֵׁם הֳ' ואז תִּטְהָרוּ שתושלם כפרה שלכם במיתוק הדינים שיתחברו אותיות כ"ו שהם מספר שם הוי"ה עם אותיות 'פרים' שמורים על הדינין ובזה יהיה אצלכם צירוף 'כפורים' לְטַהֵר אֶתְכֶם. ולכן עושים הזהב של אותו היום דומה לדם הפרים להורות שצריכין היום הזה להשלים ולתקן אותיות 'פרים' לעשותם 'כפורים' על ידי הכונה שתהיה לְשֵׁם הֳ' שהוא מספר כ"ו. או יובן בס"ד הטעם שעושין את המחתה מזהב הדומה לדם הפרים לרמוז לו שצריך אחר הקטרת הקטורת בפנים להזות גם כן בפנים מדם הפר תחילה שאם שינה והזה מדם השעיר תחילה עבודתו פסולה.

    רַב אַשִׁי אָמַר חֲמִשָּׁה הֵן, וְכָל חַד וְחַד אִית בֵּיה " זָהָב " וְ " זָהָב טוֹב ". פירוש זָהָב סתם הוא המצוי ביד כל אדם שיש בו סיגים וְ'זָהָב טוֹב' הוא שאין בו סיגים ושתים אלו נמצאים בכל אותם החמשה דרך משל זְהַב אוֹפִיר יש בו זהב סתם שיש בו סיגים וְזָהָב טוֹב שאין בו סיגים וכן בכולהו.

    Ben Yehoyada on Yoma 45a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 45, Amud Aleph, about 413 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “שדומה לפז. זהב שחוט שנטוה כחוט. זהב…”

    2. Segment 229 words

      Opens “רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד…”

      Named: רב אשי.

    3. Segment 333 words

      Opens “בכל יום מקריב פרס שחרית וכו'. בכל…”

    4. Segment 419 words

      Opens “בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש…”

    5. Segment 511 words

      Opens “והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע מאי טעמא…”

    6. Segment 617 words

      Opens “בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו…”

    7. Segment 730 words

      Opens “בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו…”

      Named: רבי יהודה.

    8. Segment 825 words

      Opens “רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום…”

      Named: רבי יוסי.

    9. Segment 932 words

      Opens “רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום…”

      Named: רב ואחת.

    10. Segment 1045 words

      Opens “דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן…”

      Named: רבי יוסי.

    11. Segment 1146 words

      Opens “ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    12. Segment 1261 words

      Opens “ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא…”

      Named: רבי יוסי, רבי שמעון, רב לגבי.

    13. Segment 1311 words

      Opens “ורבי יהודה אי מהתם הוה אמינא קאי…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 1416 words

      Opens “ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב…”

      Named: רבי מאיר, רב מנא.

    15. Segment 1520 words

      Opens “ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי…”

      Named: רב מאי.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 45a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026