Talmud Builders

    Yoma 69b

    Back to index

    English translation — Yoma 69b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Sitting in the Temple courtyard is permitted only for kings of the House of David, as it is stated: “Then King David went in and sat before the Lord” (I Chronicles 17:16)? How, then, could the High Priest have been sitting? The Gemara explains: As Rav Ḥisda said in a similar context: This took place not in the Israelite courtyard, where the prohibition against sitting applies, but in the women’s courtyard. Here, too, the reading was in the women’s courtyard, where it is permitted to sit.

    2§ The Gemara clarifies: And where was this statement of Rav Ḥisda originally stated? It was stated in relation to the following: The Sages raised an objection based on that which was taught in a baraita : Where did they read the Torah scroll in fulfillment of the mitzva of assembly, in which the Torah is publicly read on the Sukkot following the Sabbatical Year? It was read in the Temple courtyard. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: It is read on the Temple Mount, as it is stated concerning the public reading performed by Ezra: “And he read from it before the wide road that was before the Gate of the Water” (Nehemiah 8:3). And Rav Ḥisda said: The courtyard referred to by the first tanna is the women’s courtyard.

    3Apropos the verse in Nehemiah, the Gemara interprets an adjacent verse homiletically. It is stated: “And Ezra blessed the Lord, the great God” (Nehemiah 8:6). The Gemara asks: What is the meaning of “great” here? Rav Yosef said that Rav said: It means that he ascribed greatness to Him by enunciating God’s explicit name. Rav Giddel said: He established that one should say at the conclusion of every blessing: “Blessed be the Lord, God of Israel, from eternity to eternity” (I Chronicles 16:36).

    4Abaye said to Rav Dimi: Why does Rav Giddel interpret it this way? Perhaps the meaning of “great” is that he ascribed greatness to Him by enunciating God’s explicit name? Rav Dimi said to him: The explicit name may not be enunciated in the provinces, i.e., outside the Temple courtyard.

    5The Gemara asks: And is this really not permitted? Isn’t it written: “And Ezra the Scribe stood upon a pulpit of wood, which they had made for the purpose... and Ezra blessed the Lord, the great God” (Nehemiah 8:4-6); and Rav Giddel said: “Great” in this verse means that he ascribed greatness to Him by enunciating God’s explicit name. Since this event took place outside the Temple (see Nehemiah 8:3), it suggests that God’s explicit name may indeed be enunciated outside the Temple. The Gemara answers: That cannot be proven from here because the permission to use God’s explicit name in that context was a provisional edict issued in exigent circumstances, since the people had uniquely come together in a prayerful commitment to God.

    6The Gemara recounts the event described in the verses: The verse states: And they cried with a loud voice to the Lord their God (Nehemiah 9:4). What was said? Rav said, and some say it was Rabbi Yoḥanan who said: Woe, woe. It is this, i.e., the evil inclination for idol worship, that destroyed the Temple, and burned its Sanctuary, and murdered all the righteous ones, and caused the Jewish people to be exiled from their land. And it still dances among us, i.e., it still affects us. Didn’t You give it to us solely for the purpose of our receiving reward for overcoming it? We do not want it, and we do not want its reward. We are prepared to forgo the potential rewards for overcoming the evil inclination as long as it departs from us.

    7In response to their prayer a note fell to them from the heavens upon which was written: Truth, indicating that God accepted their request.

    8The Gemara makes a parenthetical observation. Rav Ḥanina said: Learn from this that the seal of the Holy One, Blessed be He, is truth.

    9In response to the indication of divine acceptance, they observed a fast for three days and three nights, and He delivered the evil inclination to them. A form of a fiery lion cub came forth from the chamber of the Holy of Holies. Zechariah the prophet said to the Jewish people: This is the evil inclination for idol worship, as it is stated in the verse that refers to this event: “And he said: This is the evil one” (Zechariah 5:8). The use of the word “this” indicates that the evil inclination was perceived in a physical form.

    10When they caught hold of it one of its hairs fell, and it let out a shriek of pain that was heard for four hundred parasangs. They said: What should we do to kill it? Perhaps, Heaven forfend, they will have mercy upon him from Heaven, since it cries out so much. The prophet said to them: Throw it into a container made of lead and seal the opening with lead, since lead absorbs sound. As it is stated: “And he said: This is the evil one. And he cast it down into the midst of the measure, and he cast a stone of lead upon its opening” (Zechariah 5:8). They followed this advice and were freed of the evil inclination for idol worship.

    11When they saw that the evil inclination for idol worship was delivered into their hands as they requested, the Sages said: Since it is an auspicious time, let us pray also concerning the evil inclination for sin in the area of sexual relationships. They prayed, and it was also delivered into their hands.

    12Zechariah the prophet said to them: See and understand that if you kill this evil inclination the world will be destroyed because as a result there will also no longer be any desire to procreate. They followed his warning, and instead of killing the evil inclination they imprisoned it for three days. At that time, people searched for a fresh egg throughout all of Eretz Yisrael and could not find one. Since the inclination to reproduce was quashed, the chickens stopped laying eggs. They said: What should we do? If we kill it, the world will be destroyed. If we pray for half, i.e., that only half its power be annulled, nothing will be achieved because Heaven does not grant half gifts, only whole gifts. What did they do? They gouged out its eyes, effectively limiting its power, and set it free. And this was effective to the extent that a person is no longer aroused to commit incest with his close relatives.

    13The Gemara returns to its discussion of the verse in Nehemiah cited above: In the West, i.e., Eretz Yisrael, they taught the debate concerning the verse “the Lord, the great God” as follows: Rav Giddel said: “Great” means that he ascribed greatness to Him by enunciating God’s explicit name. And Rav Mattana said: They reinserted the following appellations of God into their prayers: “The great, the mighty, and the awesome God” (Nehemiah 9:32).

    14The Gemara comments: This interpretation that Rav Mattana said leans to, i.e., is consonant with, the exposition of Rabbi Yehoshua ben Levi. As Rabbi Yehoshua ben Levi said: Why are the Sages of those generations called the members of the Great Assembly? It is because they returned the crown of the Holy One, Blessed be He, to its former glory. How so? Moses came and said in his prayer: “The great, the mighty, and the awesomeGod” (Deuteronomy 10:17). Jeremiah the prophet came and said: Gentiles, i.e., the minions of Nebuchadnezzar, are carousing in His sanctuary; where is His awesomeness? Therefore, he did not say awesome in his prayer: “The great God, the mighty Lord of Hosts, is His name” (Jeremiah 32:18). Daniel came and said: Gentiles are enslaving His children; where is His might? Therefore he did not say mighty in his prayer: “The great and awesome God” (Daniel 9:4).

    15The members of the Great Assembly came and said: On the contrary, this is the might of His might, i.e., this is the fullest expression of it, that He conquers His inclination in that He exercises patience toward the wicked. God’s anger is flared by the gentile nations’ enslavement of His people, yet He expresses tremendous might by suppressing His anger and holding back from punishing them immediately. Therefore, it is still appropriate to refer to God as mighty. And these acts also express His awesomeness: Were it not for the awesomeness of the Holy One, Blessed be He, how could one people, i.e., the Jewish people, who are alone and hated by the gentile nations, survive among the nations?

    16The Gemara asks: And the Rabbis, i.e., Jeremiah and Daniel, how could they do this and uproot an ordinance instituted by Moses, the greatest teacher, who instituted the mention of these attributes in prayer? Rabbi Elazar said: They did so because they knew of the Holy One Blessed be He, that He is truthful and hates a lie. Consequently, they did not speak falsely about Him. Since they did not perceive His attributes of might and awesomeness, they did not refer to them; therefore, they cannot be criticized for doing so.

    17§ It was taught in the mishna: And he reads from the scroll the Torah portion beginning with the verse: “After the death” (Leviticus 16:1), and the portion beginning with the verse: “But on the tenth” (Leviticus 23:26). Although both of these portions appear in the book of Leviticus, they are not adjacent to one another. Perforce, the High Priest skipped the sections in between the two portions. The Gemara raises a contradiction: It is taught in a mishna in tractate Megilla : One may skip sections when reading the haftara in the Prophets, but one may not skip sections when reading in the Torah.

    18The Gemara answers: This is not difficult: There, in the mishna in tractate Megilla that teaches that one may not skip, the intention is that one should not skip if the sections are so far apart from one another that the delay caused by doing so will be of such length that the translator who recites the Aramaic translation will conclude his translation before the next section is reached. In that case, the community would have to remain in silence while waiting for the next section to be reached, which is considered disrespectful of the community’s honor. Here, in the case of the mishna, where it is permitted to skip, the delay caused is of such short length that the translator will still not conclude his translation before the new section is reached.

    19The Gemara challenges this resolution: But it was taught concerning this statement in the continuation of that mishna: One may skip sections when reading in the Prophets, and one may not skip sections when reading in the Torah. And how much may one skip? One may skip when the section skipped is of such short length that when the furling of the scroll is completed the translator will still not have concluded his translation. The baraita implies that the qualification for the length of the section that may be skipped applies only to reading the Prophets, but when reading the Torah, one may not skip at all. The Gemara’s resolution is therefore refuted.

    20The Gemara offers a different resolution. Abaye said: This is not difficult. Here, in the case of the mishna here, where it is permitted to skip, it is referring to when both sections pertain to a single topic, and therefore the listeners will be unaware that sections were skipped. There, in the mishna in tractate Megilla , which teaches that one may not skip, it is referring to when the two sections pertain to two different topics.

    21As it was taught in a baraita : One may skip sections when reading in the Torah when both sections read pertain to one topic, and in the Prophets one may skip from one section to another even if they pertain to two different topics. Both here and there, one may skip only when the section skipped is of such short length that when furling is completed the translator will still not have concluded his translation. But one may not skip from one book of the Prophets to another book of the Prophets even if both pertain to the same topic, and even if the gap between them is short. However, among the books of the Twelve Prophets one may skip, as the twelve are considered one book for these purposes.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אין ישיבה בעזרהדכתיב לעמוד לשרת (דברים י״ח:ז׳) העומדים שם לפני ה' (שם) ולא מצינו בה ישיבה:

    אלא למלכי בית דוד שנאמר ויבא המלך דוד וישב וגו'כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו':

    ויברך עזרא וגו'בההוא ענינא דויקרא לפני הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית (יג.):

    בגבוליןכל חוץ לעזרה קרי גבולין:

    לקבולי אגראשנכוף אותו ונקבל שכר:

    בייא בייאלשון זעקה וקובלנא:

    האי דאחרביה לבית המקדשמבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים:

    פיתקאכתב:

    אמתכלומר מסכים אני עמכם:

    אמר להו נביאזכריה בן עדו:

    ביניתאשיער:

    בדודא דאבראבסיר של עופרת:

    זאת הרשעהוישלך אותה אל תוך האיפה (ויתן) את אבן העופרת אל פיה:

    שאיב קלאנכנס הקול לתוך העופרת ואינו יוצא ממנו:

    כליא עלמאיכלה העולם שלא תהא פריה ורביה:

    ביעתא בת יומאביצה הנולדה בו ביום לפי שפסק החימום מן המעים ואפילו אותן שעיברה התרנגולת כבר אינן מתבשלין במעיה:

    שהוא אמתימסכים על האמת ושונא את השקר:

    לפלגאשיהא שולט באדם ליזקק לאשתו ולא לאחרת:

    כחלינהוסימו את עיניו ע"י כחול:

    האל הגדול הגבור והנוראאשר לא ישא פנים:

    עובדי כוכבים מקרקרים בהיכלושראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם:

    לא אמר נוראבפרשת הנה חנמאל כתיב עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול והגבור ה' צבאות שמו (ירמיהו ל״ב:י״ח):

    עובדי כוכבים משתעבדים בבניוזה שבעים שנה:

    דניאל לא אמר גבורבתפלתו בספרו (דניאל ט):

    זו היא גבורתושכובש יצרו כל השנים הללו שנשתעבדו בהן ומאריך אפו על כל הגזירות שגוזרים על בניו:

    ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו וכו'מן יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן:

    ורבנןירמיה ודניאל:

    שהוא אמתימסכים על האמת ושונא את השקר:

    כאן בכדי שיפסיק התורגמןהא דקתני אין מדלגין בפרשה הרחוקה מזה שקודם שגולל ספר תורה עד מקום הדילוג יפסיק התורגמן המתרגם פסוק שקרא הקורא ונמצאו צבור יושבין ומצפין אין זה כבוד צבור אבל אך בעשור סמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול שם קודם שיפסיק התורגמן:

    בענין אחדכגון הכא ששתי הפרשיות מדברות בענין יוה"כ מדלגינן ובכדי שלא יפסיק התורגמן והא דקתני דאפילו בכדי שלא יפסיק נמי לא ידלג בשני ענינים לפי שדברי תורה היא אזהרות ועונשין ומצות וצריך שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוצא משיטה לשיטה אחרת אינו נוח להתבונן:

    והתניאבניחותא:

    יומא 69 עמוד ב

    1אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. שנאמר: ״(דברי הימים א יז״, טז) ״ויבא המלך דוד וישב לפני ה'״? כדאמר רב חסדא בעזרת נשים, הכא נמי בעזרת נשים.

    2והיכא איתמר דרב חסדא? אהא. מיתיבי: דתניא, היכן קורין בו בעזרה, ראב"י אומר: בהר הבית, שנאמר: ״(נחמיה ח״, ג) ״ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים״, ואמר רב חסדא: בעזרת נשים.

    3(נחמיה ח, ו) ״ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול״. מאי ״גדול״? אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם המפורש. רב גידל אמר: (דברי הימים א טז, לו) ״ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם״.

    4אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש? א"ל אין אומרים שם המפורש, בגבולים׃

    5ולא והכתיב ״(נחמיה ח״, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר: רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה׃

    6(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן׃

    7נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת׃

    8אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת׃

    9אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר ״(זכריה ה״, ח) ויאמר זאת הרשעה׃

    10בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר ״(זכריה ה״, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה׃

    11אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו׃

    12אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה׃

    13במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא׃

    14והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור׃

    15אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות׃

    16ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו׃

    17וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין, בנביא ואין מדלגין בתורה׃

    18לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן׃

    19והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא׃

    20אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינין׃

    21והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין׃

    Tosafot

    אין ישיבה בעזרהפירשתי לעיל בפרק שני (יומא דף כה.) גבי זקן יושב במערבה:

    ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמןלא בעי לשנויי דאתורה קאי משום דקתני אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי"ל דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ודייקינן מדקתני עומד עכשיו מכלל שהיה יושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. ושנינן כדאמר רב חסדא כי עזרא דכתיב ביה ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים בעזרת הנשים קרא. כך כ"ג בעזרת הנשים היה קורא ומותר לו לישב שם:

    כתיב ויברך עזרא את ה' אלהים מאי אמראמר רב יוסף ברוך המבורך.

    א"ל אביי לרב דימי אימא שיברכו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולין כלומר אין מברכין בשם המפורש חוץ לעזרה.

    ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב יהודה אמר רב שגידלו בשם המפורש והנה זה בגבולין הוה. ושנינן הוראת שעה היתה. דכתיב ויצעקו בקול גדול אל ה' האלוהים. מאי אמרו אר"י ואיתימא רבי נתן בייא בייא כו' רב מתנא אמר ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול שגידלו בשם המפורש אמר ברוך ה' האלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם.

    במערבא מתנו [רב] גידל אמר שגידלו בשם המפורשרב מתנא אמר. אמר האל הגדול הגבור והנורא.

    והא דרב מתנא נטייא לדר' יהושע בן לוי דאמר למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה כאשר אמר משה רבינו האל הגדול הגבור והנורא. כי בא ירמיה ולא אמר גבור בא דניאל ולא אמר נורא. באו אלו ואמרו אדרבה זהו גבורתו שכובש אפו ומאריך לרשעים. נורא שאלמלא נוראותיו אין אומה אחת מתקיימת בין ע' אומות. וירמיה ודניאל הנביאים הללו איך באו לעקור דברי משה רבינו. ושני רבי יצחק מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמת לא כיזבו:

    וקורא אחרי מות ואך בעשור מכלל דמדלגי והתנן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ושנינן הא דתני אין מדלגין בשני ענינין מענין לענין אחר והא דתני מדלגין בענין אחד.

    והתניא כך מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא אפילו בשני עניניןוזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו כלומר למפרע לא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 69b

    Yoma 69b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 536 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אין ישיבה בעזרה דכתיב לעמוד לשרת (דברים י״ח:ז׳) העומדים שם לפני ה' (שם) ולא מצינו בה ישיבה:

    אלא למלכי בית דוד שנאמר ויבא המלך דוד וישב וגו' כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו':

    ויברך עזרא וגו' בההוא ענינא דויקרא לפני הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית (יג.):

    בגבולין כל חוץ לעזרה קרי גבולין:

    לקבולי אגרא שנכוף אותו ונקבל שכר:

    בייא בייא לשון זעקה וקובלנא:

    האי דאחרביה לבית המקדש מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים:

    פיתקא כתב:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 69b · Sefaria

    Tosafot

    אין ישיבה בעזרה פירשתי לעיל בפרק שני (יומא דף כה.) גבי זקן יושב במערבה:

    ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן לא בעי לשנויי דאתורה קאי משום דקתני אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי"ל דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':

    Tosafot on Yoma 69b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ודייקינן מדקתני עומד עכשיו מכלל שהיה יושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. ושנינן כדאמר רב חסדא כי עזרא דכתיב ביה ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים בעזרת הנשים קרא. כך כ"ג בעזרת הנשים היה קורא ומותר לו לישב שם:

    כתיב ויברך עזרא את ה' אלהים מאי אמר אמר רב יוסף ברוך המבורך.

    א"ל אביי לרב דימי אימא שיברכו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולין כלומר אין מברכין בשם המפורש חוץ לעזרה.

    ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב יהודה אמר רב שגידלו בשם המפורש והנה זה בגבולין הוה. ושנינן הוראת שעה היתה. דכתיב ויצעקו בקול גדול אל ה' האלוהים. מאי אמרו אר"י ואיתימא רבי נתן בייא בייא כו' רב מתנא אמר ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול שגידלו בשם המפורש אמר ברוך ה' האלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם.

    במערבא מתנו [רב] גידל אמר שגידלו בשם המפורש רב מתנא אמר. אמר האל הגדול הגבור והנורא.

    והא דרב מתנא נטייא לדר' יהושע בן לוי דאמר למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה כאשר אמר משה רבינו האל הגדול הגבור והנורא. כי בא ירמיה ולא אמר גבור בא דניאל ולא אמר נורא. באו אלו ואמרו אדרבה זהו גבורתו שכובש אפו ומאריך לרשעים. נורא שאלמלא נוראותיו אין אומה אחת מתקיימת בין ע' אומות. וירמיה ודניאל הנביאים הללו איך באו לעקור דברי משה רבינו. ושני רבי יצחק מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמת לא כיזבו:

    וקורא אחרי מות ואך בעשור מכלל דמדלגי והתנן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ושנינן הא דתני אין מדלגין בשני ענינין מענין לענין אחר והא דתני מדלגין בענין אחד.

    והתניא כך מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא אפילו בשני ענינין וזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו כלומר למפרע לא:

    Rabbeinu Chananel on Yoma 69b · Sefaria

    Ritva

    רב גדל אמר ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם פרש״י ז״ל כי קודם לכן היו עונין אמן ולא נהיר לר״י ז״ל כי בודאי לא ענו אמן במקדש לעולם. אלא בתחלה היו אומרי׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם. והיו המינין אומרי׳ בימי עזרא שלא היה אלא עולם אחד. ותקנו לומר מן העולם ועד העולם:

    הא דתנן וקורא אחרי מות ואך בעשור פי׳ מדלג וקורא אחרי כן ואך בעשור שבפרשת אמור אל הכהנים. ורמי׳ עלה מהא דתניא שאין מדלגין בתורה ואוקי׳ דכל היכא דהוי באותו ענין ובכדי שלא יפסיק התורגמן מדלגין. אבל ליכא הני תרתי אין מדלגין:

    Ritva on Yoma 69b · Sefaria

    Meiri

    זה שביארנו במשנתנו שמדלגין בתורה כל שאין בגלילתו שהות בכדי שיפסיק התורגמן פירושו בענין אחד כגון זו שבמשנתנו שקורא אחרי מות ואך בעשור שהכל ענין של יום הכפורים אבל בשני ענינים אין מדלגין בה שדברי תורה אזהרות ועונשין ואין נוחות להבין בדילוג מענין לענין ובנביא מדלגין אף מענין לענין אלא שאף בזו דוקא בכדי שלא יפסיק התורגמן ולעולם אין מדלגין מנביא לנביא ובתרי עשר מיהא הכל כספר אחד ומדלגין בו מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו ר"ל למפרע ושאר הדברים שבסוגיא כבר ביארנום במשנה:

    Meiri on Yoma 69b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין כו' כצ"ל ועיין בסוגיא זו במסכת סוטה פרק א"נ:

    Chidushei Halachot on Yoma 69b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    שם לעולם תחת ראשיהן עי' באר שבע סוף הוריות ד"ה דמניח כליו:

    Gilyon HaShas on Yoma 69b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    'וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת הֳ' הָאֱלֹקִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן' (נחמיה ח, ו) מַאי 'הַגָּדוֹל'?.. שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. הקשה הרי"ף מאי קא בעי הלא 'הַגָּדוֹל' הוא אחד משבחיו יתברך ולמה לא שאל על מה שאמר משה רבינו ע"ה בתורה (דברים י, יז) 'הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא'? עיין שם. ונראה לי בס"ד דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בספר מבוא שערים דשם אֵל הוא בחסד דכתיב (תהלים נב, ג) 'חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם' אך יש שם אֵל ביצירה ועשיה שהוא אֵל גִּבּוֹר כמו שאמר הכתוב (ישעיהו ט, ה) 'וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם' וכנזכר שם בשער ג' פרק י"ו יעוין שם. ואנא עבדא אמינא לכך הגבורה נקרא 'שמאל' שהוא אותיות 'שם אֵל' רוצה לומר גם בגבורה יש 'שם אֵל' וידוע שהחסד מכונה בשם גדולה כמו שאמר הכתוב (דברי הימים א' כט, יא) 'לְךָ הֳ' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד' ולכן כיון שיש אֵל בחסד הנקרא גָּדוֹל ויש אֵל בגבורה לכך פירש משה רבינו ע"ה בתורה ואמר 'הָאֵל הַגָּדֹל' אך כאן קאמר ' הֳ' הָאֱלֹקִים הַגָּדוֹל' דקאי הַגָּדוֹל על שם הוי"ה שהוא שם הרחמים שאין בו בחינה של דין כמו שיש בשם אֵל כדי שיצטרך לפרש לומר הַגָּדוֹל. ולכך שאל מַאי ' הַגָּדוֹל '? והשיב שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ פירוש עיקר שם המפורש הוא בכח הנקודות שקוראו ומכוין בנקודות המיוחדים לו, וידוע שהנקודות הם מגדלים את האותיות לכך אמר שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. ועוד נראה לי שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שצריך לאמרו בנעימה ארוכה ומאריך הרבה בקריאתו כדי שלא ירגישו השומעין הגייתו איך היא. ומה שענו אָמֵן אָמֵן ב' פעמים לעורר בזה זכות יעקב אבינו ע"ה שעולה ב' פעמים אמן [אָמֵן91×2=יעקב182] גם מכוונים אחת בשילוב דברכות ואחת בשילוב דקדישים.

    מַאי אָמוּר? אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן "בַּיָיא בַּיָיא". נראה לי בס"ד רמזו בלשון זה של צעקתם זכות ענין אחד שיהיה לעזרתם והוא זכות בירור י"א סימני הקטורת שהוא שתי פעמים ביום פעם אחת בשחרית ופעם אחת בין הערבים ובכל אחת מהם יש שתי בחינות בירור י"א אחד בסוד תפארת וכנגד זה אנחנו אומרים פסוקים (שמות ל, לד) של קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה וכו' ואחד בסוד המלכות וכנגד זה אנחנו אומרים ברייתא (כריתות ו.) של הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה וכו' שהיא תורה שבעל פה ולזה אמר בַּיָיא בי י"א בַּיָיא בי י"א. גם עוד רמזו בלשון צעקתם על שם קדוש שהוא יאא " י הרמוז בראשי תיבות (תהלים סח, ב) ' יָ קוּם אֱ לֹהִים יָ פוּצוּ א וֹיְבָיו מִפָּנָיו' והוא ראש השמות ובו ברא הקב"ה את עולמו, וכמו שאיתא בספר הליקוטים בתהלים וזהו 'בי י"א בי י"א'. ומה שאמר הַיְנוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵי מִקְדְּשָׁא וְקַלְּיֵיהּ לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן אַרְעַהוֹן זכרו ד' דברים כנגד מה שהחטיאם לפגום בארבע אותיות שם אדנ"י. ומה שאמר נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דְּכָתוּב בָּהּ : ' אֱמֶת '! נראה לי רמז להם כמו שעשיתי חסד בבריאת האדם להשליך כת של אמת ארצה שערערה על בריאת האדם כדי שירבו המזכין שהם חסד וצדק וישאר כת שלום לבדו, כן אעשה חסד עמכם לעשות רצונכם. או רמז להם בתיבת ' אֱמֶת ' על שם ' אֶהְיֶה ' יען כי מספר אהיה פעמים אהיה עולה מספר 'אֱמֶת' [אהיה 21×21= אֱמֶת 441]. וכתב הגאון חיד"א ז"ל מצאתי כתוב בגנזי המקובלים אם יתפלל אדם לשם (שמות ג, יד) 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה' ורק שיהיה טהור תקובל תפלתו ותמלא שאלתו ולכן רמזו להם מן השמים בתיבת 'אֱמֶת' שהוא אֶהְיֶה פעמים אֶהְיֶה שתקובל תפלתם ויעשה בקשתם. או יובן רמזו להם שצריכין לעשות תקון לפגם של עון עבודה זרה שהוא ככופר בכל כ"ב אותיות התורה אשר ראשם ואמצעם וסופם 'אֱמֶת', וכן עשו ישבו בתענית ג' ימים וג' לילות כנגד ג' אותיות הנזכר לתקן פגם עון עבודה זרה שהיה לראשונים גם לתקן חטא ועון ופשע, גם לתקן פגם מחשבה ודיבור ומעשה. גם צמו ע"ב שעות כנגד שם הוי"ה במלוי יודי"ן [יו"ד ה"י וי"ו ה"י=72] ואחר שעשו התיקון הראו להם מן השמים דבר אחד שנראה לעיניהם שיצא ניצוץ אש מבית קודש קדשים שהוא כנגד הלב כמו שאמרו בירושלמי. ואמר לו נביא הַיְנוּ הוּא יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה רוצה לומר כמו כמות ניצוץ זה הקטן כן הוא כמות היצר ועם כל זה אין אדם יכול לו! ' וּבַּהֲדֵי דְּתָפְסוּ לֵיהּ ' הוא לשון מליצה רוצה לומר שתפסו בכונות שלהם כח החיות שלו למתקו ונשמט שיעור קטן מידם כפי שיעור שער אחד משערות הראש רוצה לומר חלק קטן שלא נתבטל בידם. ומה שאמר רָמָא קָלָא אָזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי לא היה כן ממש אלא כך בא קול למשמע אזנם שהשמיעו אותם מן השמים קול גדול שיעור מהלך ת' פרסי להורות להם שהוא הגורם חרבן ארץ ישראל שהיא ת' פרסה. ' וְאַמְרֵי : דִּילְמָא מְרַחֲמֵי לֵיהּ ' לזה חלק הקטן באומרו שהוא עושה שליחות המקום כמשל בן המלך והשפחה שאמרו בזוהר הקדוש ואם כן זה הנשאר יקטרג אחר כך ויתגבר? ואמר להם הנביא ' שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דְּאִבְרָא ' פירוש שיעשו כונות להוריד זה החלק הנשאר לנוקבא דתהומא רבא שלא יוכל להתגבר עוד ' וְחַפְיוּהוּ לְפוּמָא בְּאִבְרָא, דְּשָׁאִיב קָלָא ' פירוש הארת שם אֱלוֹהַּ אשר במילואו עולה מספר אֲבָר [אל"ף למ"ד ו"ו ה"א = אֲבָר 203] והוא המגין על הנשמה בסוד (איוב ג, כג) 'וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ' ושאר המאמר מובן מאיליו כי יש בו דברים שהם דברי מליצה ואינם כפשוטן.

    לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. מקשים הוה ליה לקראם 'כְּנֶסֶת הַגְּבוּרָה' או 'הַנּוֹרָאָה' כי החדוש שעשו הוא בתוארים של הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא? ונראה לי בס"ד דאם יקראום 'הַגְּבוּרָה' אין זה חדוש לגבי ירמיה ואם יקראום 'הַנּוֹרָאָה' אין זה חידוש לגבי דניאל, אך קראום 'הַגְּדוֹלָה' דהם עשו חידוש בתואר הַגָּדוֹל דמשה רבינו ע"ה אמר אחר תואר הַגָּדוֹל שני תוארים נמצא תואר הַגָּדוֹל נאמר למעלה משני תוארים ואתא ירמיה וחסר תואר אחד הרי נתמעט ח"ו כבוד הַגָּדוֹל שעתה אינו נזכר אלא למעלה מתואר אחד, וכן דניאל שחסר גם כן תואר אחד והניח רק תואר אחד אחר הַגָּדוֹל גם כן נתמעט תואר הַגָּדוֹל וכאשר באו אנשי כנסת הגדולה והזכירו שני תוארים אחר תואר הַגָּדוֹל הרי החזירו תואר הַגָּדוֹל למעלתו ולכן על זה החידוש קראום 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'. ומה שאמר הֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ ולא אמר 'הֶחֱזִירוּ הַגְּדוֹלָה'? נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות בענין שלשה ההי"ן הנזכרים בשלשה תוארים אלו שהם ' הַ גָּדוֹל הַ גִּבּוֹר וְ הַ נּוֹרָא' הנה שלשה תוארים אלו עצמן הם חג"ת [חסד, גבורה, תפארת] של בחינת וא"ו דשם ה ו י"ה והשלשה ההי"ן הנוספין עליהם הם סוד הבינה שהיא ה"א ראשונה שבשם ה וי"ה שיורדת בחסד הנקרא גָּדוֹל ונעשה הַגָּדוֹל ויורדת בגבורה ונעשה הַגִּבּוֹר ויורדת בתפארת הנקרא נּוֹרָא ונעשה הַנּוֹרָא, נמצא אלו השלשה הה"ין הם עֲטָרָה לשלש תוארים שהם 'גָּדוֹל גִּבּוֹר נּוֹרָא' שהם חג"ת [חסד, גבורה, תפארת] דבחינת אות וא"ו דשם ה ו י"ה. ואמרתי בס"ד דאלו השלשה ההי"ן נרמזים בשם האחד וארבעים משמות ע"ב שהוא הה"ה ולכן הוא שם מ"א כי הבינה נקראת 'אֵם' בסוד (משלי ב, ג) 'אִם לַבִּינָה תִקְרָא' ולכן ירמיה שלא אמר הַנּוֹרָא חיסר חלק מן הָעֲטָרָה גם כן שהיא אות ה' וכן דניאל שלא אמר הגבור חיסר גם את הָעֲטָרָה ואתו אנשי כנסת הגדולה ואמרו 'הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא' הֶחֱזִירוּ גם הָעֲטָרָה שהיא שלשה ההי"ן לְיָשְׁנָהּ.

    Ben Yehoyada on Yoma 69b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 69, Amud Bet, about 536 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד…”

      Named: רב חסדא.

    2. Segment 232 words

      Opens “והיכא איתמר דרב חסדא? אהא. מיתיבי: דתניא,…”

      Named: רב חסדא.

    3. Segment 335 words

      Opens “(נחמיה ח, ו) ״ויברך עזרא את ה'…”

      Named: רב יוסף, רב גידל.

    4. Segment 415 words

      Opens “אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו…”

      Named: רב דימי, אביי.

    5. Segment 523 words

      Opens “ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא…”

      Named: רב גידל.

    6. Segment 646 words

      Opens “(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים…”

      Named: רב ואיתימא.

    7. Segment 78 words

      Opens “נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה…”

    8. Segment 89 words

      Opens “אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של…”

      Named: רב חנינא.

    9. Segment 931 words

      Opens “אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו…”

    10. Segment 1054 words

      Opens “בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא…”

    11. Segment 1113 words

      Opens “אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי…”

    12. Segment 1243 words

      Opens “אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא…”

    13. Segment 1320 words

      Opens “במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול…”

      Named: רב גידל, רב מתנא, רבא.

    14. Segment 1454 words

      Opens “והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן…”

      Named: רב מתנא, רבי יהושע.

    15. Segment 1529 words

      Opens “אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת…”

      Named: רבה.

    16. Segment 1620 words

      Opens “ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין…”

      Named: רבי אלעזר.

    17. Segment 1711 words

      Opens “וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין,…”

    18. Segment 1811 words

      Opens “לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן…”

    19. Segment 1920 words

      Opens “והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין…”

    20. Segment 2010 words

      Opens “אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד…”

      Named: אביי.

    21. Segment 2123 words

      Opens “והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yoma 69b · Segment 6 — “…אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yoma 69b · Segment 3 — “…מאי ״גדול״? אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 69b · Segment 4 — “אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש?…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 69b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026