Talmud Builders

    Yoma 73a

    Back to index

    English translation — Yoma 73a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1therefore, the verse states: “Seven days shall he wear them, the one who serves in his stead from among his sons, who comes into the Tent of Meeting to serve in the Sanctuary” (Exodus 29:30). The verse describes a son serving in the place of his father, indicating that the position is inherited. The conclusion of the verse implies that the rule that a son inherits his father’s position applies only to a High Priest who is fit to enter the Tent of Meeting, but not to the priest anointed for war. Based on this baraita , the following challenge is posed: And if it is so, since the priest anointed for war also serves wearing the same garments as the High Priest, he is also fit to enter the Tent of Meeting and should bequeath his position to his son.

    2Rav Naḥman bar Yitzḥak said that this is what the baraita is saying: The rule that a son inherits his father’s position applies to anyone for whom the primary purpose of his anointment is to come and serve in the Tent of Meeting. That excludes this priest for whom the primary purpose of his anointment is for war.

    3The Gemara raises an objection to Rav Dimi’s claim: It was taught in a baraita that the priest anointed for war serves neither in four garments, like a common priest, nor in eight garments, like a High Priest.

    4Abaye said to him: Would you make him like a non-priest? If he dresses like neither a High Priest nor a common priest, then effectively he is like a non-priest, but that is certainly not true. Rather, the meaning of the baraita is that the priest anointed for war does not dress like a High Priest due to the animosity that could be caused between him and the High Priest if they both wore similar garments. Therefore, although according to Torah law the priest anointed for war should dress like a High Priest, the Sages decreed that he should not, out of concern that animosity might result. And he does not dress like a common priest, due to the principle: One elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Since the priest anointed for war attained the level of sanctity of a High Priest, he may not now be demoted to serve as an ordinary priest and dress accordingly.

    5Rav Adda bar Abba said to Rava: But there is this tanna of the following baraita who does not accept the concern of animosity as a reason to prevent one from wearing similar garments, and yet even according to him the priest anointed for war does not serve wearing the eight garments. Clearly, there must be a different reason.

    6As it was taught in a baraita : The matters in which there are differences between a High Priest and a common priest are as follows: The bull of the anointed priest, also called the bull brought for all the mitzvot, which is brought for unwittingly deciding and following an erroneous halakhic ruling in a case for which one would be liable to receive the penalty of karet had he committed it intentionally; And the bull of Yom Kippur; And the tenth of an ephah that the High Priest offers each day. Only the High Priest brings the above offerings.

    7In addition, when in mourning, a High Priest does not let his hair grow wild, nor does he rend his clothing in the way other mourners do. But he does rend his clothing from below, in a place that is not noticeable, while the common priest rends from above in the normal manner. And he may not become ritually impure in the event of the death of his close relatives, but a common priest may. And he is commanded to marry a virgin, and he is prohibited from marrying a widow, in contrast to a common priest who is prohibited to marry only a divorcee. And his death allows the return of the accidental killer from the city of refuge.

    8And he sacrifices offerings even when he is an acute mourner, i.e., on the first day of his mourning, but he may not eat from the offerings on that day and he may not take a portion from them. And he takes his portion first from any offering of his choice. And he has the first right to sacrifice any offering he wants. And he serves wearing eight garments. And he is exempt from bringing an offering for unwittingly causing ritual impurity to the Temple and its sacred objects. And all parts of the Yom Kippur service are valid only when performed by him.

    9And all these halakhot unique to the High Priest are not limited to one who was consecrated with anointing oil, but apply also to a High Priest of many garments. During the Second Temple period, when the oil used for anointing was no longer available for anointing High Priests, the High Priests were consecrated by virtue of wearing the eight garments. This is true except with regard to the bull brought for all the mitzvot, which is brought only by a High Priest consecrated with anointing oil.

    10And all these halakhot apply to a former High Priest who had been consecrated to substitute for a High Priest who had become disqualified. If the disqualification of the original High Priest is removed, he may return to his position. Although the substitute no longer serves as a High Priest, he retains the sanctity of a High Priest and the halakhot of the High Priest continue to apply to him. This is true except with regard to the sacrifice of the bull on Yom Kippur and the sacrifice of the tenth of an ephah each day.

    11And none of them applies to the priest anointed for war, except for the five items stated explicitly in the passage about the High Priest (Leviticus 21:10–15): When in mourning, he does not let his hair grow wild nor does he rend his clothing in the way regular mourners do. And he may not become ritually impure in the event of the death of his close relatives. And he is commanded to marry a virgin, and he is prohibited from marrying a widow. And his death allows the return of the accidental killer from the city of refuge, in accordance with the statement of Rabbi Yehuda in tractate Makkot (11a). And the Rabbis say: His death does not allow the return of the accidental killer from the city of refuge. The baraita teaches that a former High Priest also wears the eight garments of the High Priest. It is therefore apparent that the tanna of the baraita is not concerned about animosity which could be caused if the High Priest and the former High Priest wear similar garments. Despite this, the baraita agrees that the priest anointed for war does not wear the eight garments. This suggests that the reason for this is not out of concern that animosity might result.

    12The Gemara rejects this proof: When the High Priest has no animosity toward someone else wearing the same garments, it is only where that person is similar to him, such as a former High Priest who held the same rank. But toward someone inferior to him who wears the same garments, such as the priest anointed for war, he does feel animosity.

    13The Gemara relates: Rabbi Abbahu was sitting before the Sages and saying this halakha of Rav Dimi, that the priest anointed for war serves in the same garments as the High Priest, in the name of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Ami and Rabbi Asi turned their faces away to show that they disagreed. Some say it was not Rabbi Abbahu but Rabbi Ḥiyya bar Abba who said it, and it was away from him that Rabbi Ami and Rabbi Asi turned their faces.

    14Rav Pappa strongly objects to the alternative account: Granted, if you say that Rabbi Abbahu reported the halakha , it is understandable that Rabbi Ami and Rabbi Asi did not state outright that they disagreed with him due to the honor of the house of the caesar, as Rabbi Abbahu was close to the government (see Ḥagiga 14a). But if the alternative account were true, then they should have said outright to Rabbi Ḥiyya bar Abba that they held that Rabbi Yoḥanan did not say this, since there would have been no reason not to have done so. Therefore, Rav Pappa claimed this account must be incorrect.

    15The Gemara cites an opinion that conflicts with that of Rav Dimi: When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said: The teaching that the priest anointed for war wears the eight garments of the High Priest was stated only with regard to being consulted for the decision of the Urim VeTummim . To be consulted he must wear all eight garments; however, he never serves in them. That was also taught in a baraita : The garments in which the High Priest serves are also worn when the priest anointed for war is consulted for the decision of the Urim VeTummim .

    16§ The Sages taught: How does one consult the Urim VeTummim ? The one asking stands with his face toward the one who is asked, i.e., the High Priest or the priest anointed for war. And the one who is asked, the High Priest, turns his face toward the Divine Presence, i.e., the Urim VeTummim , in which the explicit name of God is found, by tilting his head downward toward it.

    17The one who asks says his question, e.g.: “Shall I pursue after this troop?” (I Samuel 30:8). And the one who is asked answers him according to the response he receives and says, for example: Thus says God: Go up and succeed. Rabbi Yehuda says: He need not say the words: Thus says God; rather, it is sufficient to relay the content of the response and say: Go up and succeed, since he is obviously only repeating what he was told.

    18One does not ask in a loud voice, as it is stated: “And he shall stand before Elazar the priest, who shall inquire for him by the judgment of the Urim ” (Numbers 27:21), which implies that the inquiry is to be audible only to the person asking. And he should not think his question in his heart but should enunciate it, as it is stated: “And…who shall inquire for him by the judgment of the Urim before God” (Numbers 27:21), and immediately afterward it states: “By his mouth” (Numbers 27:21). Rather, how shall he inquire? He should do so akin to the way that Hannah spoke in her prayer, as it is stated: “Now Hannah spoke in her heart; only her lips moved, but her voice could not be heard” (I Samuel 1:13), which indicates she did enunciate the words but spoke so quietly that no one else could hear.

    19One does not ask about two matters simultaneously; rather, one asks one question, and after he is answered he asks a second question. And even if he asks about two matters simultaneously, he is answered only with regard to one of them, and he is answered only with regard to the first question. As it is stated with regard to King David that he asked two questions simultaneously: “Will the men of Keilah deliver me into his hand? Will Saul come down?” (I Samuel 23:11). And he was answered with regard to only one: “And God said: He will come down.” (I Samuel 23:11). The Gemara asks: But didn’t you say that if one asks two questions, he is answered only with regard to the first question? Yet the verse states that David received an answer for his second question, not the first. The Gemara answers: David asked the questions

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תלמוד לומר אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד - לכפר בקודש ביום הכפורים עליו אני אומר לך תחתיו מבניו שבנו יהיה תחתיו יצא זה שאינו ראוי וכו' דלאו כהן גדול הוא:

    ואם איתאדבח' בגדים הוא משמש כל השנה האי נמי מיחזא חזי דכתיב ביוה"כ וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו וכל מילוי ידים על ידי הבגדים הוא כדכתיב ובגדי הקדש אשר לאהרן (שמות כ״ט:כ״ט):

    משום איבהאבל מדאורייתא חזי:

    דלית ליה איבהדלא חייש לאיבה:

    ולא קמשמשכלומר וקאמר דלא משמש משוח מלחמה בשמונה:

    פר כהן משיח לא גרסינןדהיינו פר הבא על כל המצות כהן משיח שחטא בהעלם דבר ועשה דבר שחייבין על זדונו כרת מביא פר וההדיוט מביא כשבה או שעירה כשאר יחיד שבישראל:

    ועשירית האיפהשבכל יום כדכתיב הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה (ויקרא ו׳:ט״ו):

    לא פורעראשו לגדל שיער מחמת אבילות:

    מלמטהשיפולי בגדיו:

    ומוזהר על האלמנהבלאו:

    ומחזיר את הרוצחבמיתתו:

    ומקריב אונןדכתיב ומן המקדש לא יצא (ויקרא כ״א:י״ב) כדפרישית בפרק קמא (דף יג:):

    ואינו אוכלכלומר אף על פי שהוא חלוק מן ההדיוט לענין הקרבה שוה הוא לו לענין אכילה:

    ואינו חולקכשהוא אונן לאכול לערב כשתעבור האנינות דאמרינן בזבחים פרק טבול יום (זבחים דף צט.) הראוי לאכילה חולק שאינו ראוי לאכילה אינו חולק:

    ומקריב חלק בראשמפורש בפ"ק (דף יד.):

    ופטור על טומאת מקדשבהוריות נפקא לן מקרא בפרק בתרא וכולה הך מתניתא מפרש לה התם:

    מרובה בגדיםכהנים גדולים ששימשו מיום שנגנז שמן המשחה שלא היה להם לכהונה גדולה אלא בריבוי בגדים:

    חוץ מפר הבא על כל המצותדמשיח כתיב ביה ואע"ג דגבי עשירית האיפה נמי משיח כתיב איתרבי נמי מרובה בגדים מוהכהן בת"כ אבל הכהן דכתיב גבי פר הבא על כל המצות איצטריך לגופיה כדתניא בת"כ משיח יכול זה מלך ת"ל הכהן:

    וכולן נוהגות במשוח שעברכגון אם אירע פסול בכהן גדול ומינו אחר תחתיו ולאחר זמן חזר ראשון לעבודתו ועבר זה ממשיחותו כולן נוהגות בו:

    חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפהשהם חובה קבועה וחדא אמר רחמנא דתיקרב ולא שתים:

    האמורין בפרשהגבי והכהן הגדול מאחיו (ויקרא כ״א:י׳) דהתם איתרבי נמי משוח מלחמה כדמפרש בהוריות (דף יב:) מאשר יוצק (ויקרא כ״א:י׳) ואלו הן חמשה דברים לא פורע ולא פורם ואינו מטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה אבל לא מקריב אונן ואף על גב דכתיב בההיא פרשתא דהכי תניא בהוריות יכול יקריב אונן תלמוד לומר עליו ולא על חבירו:

    ואינו מטמא לקרוביואבל הדיוט מטמא לאותן האמורין בפרשה:

    ומצווה על הבתולהבעשה:

    ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודהדמרבי ליה במסכת מכות (דף יא.) מקראי ופליגי רבנן עליה אלמא האי תנא לית ליה איבה מדקתני כולן נוהגות במשוח שעבר דמשמש [בח'] בגדים ואפילו הכי משוח מלחמה לא דקתני כולן אין נוהגות במשוח מלחמה:

    כי לית ליה איבה בדכוותיהמשוח שעבר גדול היה כמותו אבל משוח מלחמה דזוטר מיניה חושש לאיבתו:

    להא שמעתאדכי אתא רב דימי:

    אהדרינהו לאפייהוכלומר לא אמרה ר' יוחנן:

    רבי אבהוחשוב היה בבית המלך כדאמרינן במסכת חגיגה (דף יד.) נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר ובסנהדרין (דף יד.) נמי אמרינן דנפקי אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרו ליה:

    נימרו ליה מימרבהדיא לא אמרה רבי יוחנן:

    כי אתא רבין אמרלאו משמש בהן איתמר אלא נשאל בהן איתמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל כשיוצא למלחמה ונשאל באורים ותומים שהמלך נשאל לו בהן:

    השואלמלך או אב בית דין:

    פניו כלפי נשאלכלפי כהן:

    כלפי שכינהכלפי אורים ותומים ושם המפורש שבתוך החושן:

    ושאל לומשמע לו לבדו שאין שומע אלא הוא:

    אינו מהרהר בלבואלא יוציא בשפתיו מה הוא שואל שנאמר ושאל לו במשפט האורים וסמיך ליה על פיו יצאו קרי ביה הכי ושאל לו השואל על פיו שמוציא דברים בפיו:

    שני דברים כאחדאלא לאחר שהשיבו לו על הראשון שואל לו על השני:

    יומא 73 עמוד א

    1תלמוד לומר: (שמות כט, ל) ״שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד״, מי שראוי לבא אל אהל מועד. ואם איתא מיחזא חזי!

    2אמר רב נחמן בר יצחק, הכי קאמר: כל שעיקר משיחתו לאהל מועד. יצא זה, שעיקר משיחתו למלחמה.

    3מיתיבי: משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט, לא בשמונה ככהן גדול.

    4אמר ליה אביי: אלא זר משוית ליה! אלא: ככהן גדול משום איבה, ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין.

    5אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: והאי תנא דלית ליה איבה, ולא קא משמש.

    6דתניא, דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט: פר כהן משיח, ופר הבא על כל המצות, ופר יום הכפורים, ועשירית האיפה.

    7לא פורע, ולא פורם, אבל פורם הוא מלמטה, וההדיוט מלמעלה. ואין מטמא לקרוביו, ומצווה על הבתולה, ומוזהר על האלמנה, ומחזיר את הרוצח.

    8ומקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק, ונוטל חלק בראש, ומקריב חלק בראש. ומשמש בשמנה כלים, ופטור על טומאת מקדש וקדשיו, וכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו.

    9וכולן נוהגות במרובה בגדים, חוץ מפר הבא על כל המצות.

    10וכולן נוהגות במשוח שעבר, חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה.

    11וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה, חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה: לא פורע, ולא פורם, ולא מטמא לקרוביו, ומצווה על הבתולה, ומוזהר על האלמנה, ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה, וחכמים אומרים: אינו מחזיר.

    12כי לית ליה איבה בדכוותיה, בדזוטר מיניה אית ליה.

    13יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן. אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו. איכא דאמרי, רבי חייא בר אבא אמרה, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.

    14מתקיף לה רב פפא: בשלמא רבי אבהו משום יקרא דבי קיסר, אלא לרבי חייא בר אבא נימרו ליה מימר: לא אמר רבי יוחנן הכי.

    15כי אתא רבין, אמר: נשאל איתמר. תניא נמי הכי: בגדים שכ"ג משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן.

    Baraita

    16תנו רבנן: כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה.

    17השואל אומר: (שמואל א ל, ח) ״ארדוף אחרי הגדוד הזה״, והנשאל אומר: ״כה אמר ה' עלה והצלח״. רבי יהודה אומר: אין צריך לומר ״כה אמר ה'״, אלא ״עלה והצלח״.

    18אין שואלין בקול, שנאמר: ״(במדבר כז״, כא) ״ושאל לו״. ולא מהרהר בלבו, שנאמר: ״ושאל לו לפני ה'״, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה, שנאמר: ״(שמואל א א״, יג) ״וחנה היא מדברת על לבה״.

    19אין שואלין שני דברים כאחד. ואם שאל אין מחזירין אלא אחד, ואין מחזירין לו אלא ראשון, שנאמר: ״(שמואל א כג״, יא) ״היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול וגו' ויאמר ה' ירד״. והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון! דוד שאל׃

    Tosafot

    וכולן נוהגות במשוח שעברתימה דתנן בפרק אלו הן הגולין (מכות דף יא:) ומייתי ליה בסנהדרין ר"פ כהן גדול (סנהדרין דף יח:) ההורג כ"ג או כ"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר אף לרבנן או משוח מלחמה לר' יהודה שגם הם מחזירים הרוצח ושמא י"ל דכ"ג עיקר וכיון דהוה כ"ג בשעה שהרג לא הדר במיתת הני או במיתת כהן גדול אחר שיעמידו תחתיו והא דקתני דמחזירין הרוצח היינו כגון דלא הוה כהן גדול בשעה שהרג א"נ הא דקתני אינו יוצא משם לעולם כגון דלא הוו משוח שעבר ומשוח מלחמה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    איני והתניא יכול יהא בן [של] משוח מלחמה עומד תחתיו כדרך שבן כ"ג עומד תחתיו כו' ואם איתא משוח מלחמה נמי בא אל אהל מועד שהוא משמש בח' בגדים.

    ושני רב נחמן בר יצחק ה"ק מי שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה. ואותבינן תוב והתניא משוח מלחמה אינו משמש לא בשמנה ולא בארבעה ודחינן כי תניא ההיא דחייש משום איבה דכ"ג. לפיכך תני אינו משמש בח'.

    והא האי תנא דלא חייש לאיבה דקתני וכולן אלו י"ו דברים שבין כ"ג המשוח בשמן המשחה לכהן הדיוט והן פר הבא על כל המצות ופר יוה"כ.

    ועשירית האיפה לא פורע ולא פורם אבל (פורע) [פורם] מלמטה וכהן הדיוט מלמעלה.

    ואין מטמא לקרוביוומצווה על הבתולה. ומוזהר באלמנה ומחזיר הרוצח ומקריב אונן ואינו אוכל ומקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש ומשמש בח' ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יוה"כ אינה כשירה אלא בו.

    וכולן נוהגות במרובה בגדיםכהן במקדש שני שלא היה להן שמן המשחה והיה בהן כ"ג מתמנה בריבוי בגדים (הוא) והיה נקרא מרובה בגדים. אבל פר הבא על כל המצות דכתיב בה בפירוש אם הכהן המשיח לא היה נוהג בהן בו. וכולן נוהגין בו במשוח שעבר כגון שאירע בו פסול ונתמנה אחר תחתיו ואח"כ חזר הראשון לעבודתו. כל אלו נוהגין בכהן משיח שעבר חוץ מפר יוה"כ ועשירית האיפה.

    ואלו כולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מה' דברים האמורים בפרשה לא פורע ולא [פורם] מלמעלה אלא מלמטה ואין מטמא לקרובין כו' הנה האי תנא לא חייש לאיבה דתני וכולן נוהגין במשוח שעבר ותני אין נוהגין במשוח מלחמה ודחינן כי לא הויא ליה איבה במשוח שעבר אבל משוח מלחמה דזוטר מיניה אם יראהו שמשמש בח' כלים ישמור לו איבה.

    כי אתא רבין אמר נשאל בח' בגדים איתמר כדתניא בגדים שכ"ג משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן:

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 73a

    Yoma 73a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 404 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    תלמוד לומר אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד - לכפר בקודש ביום הכפורים עליו אני אומר לך תחתיו מבניו שבנו יהיה תחתיו יצא זה שאינו ראוי וכו' דלאו כהן גדול הוא:

    ואם איתא דבח' בגדים הוא משמש כל השנה האי נמי מיחזא חזי דכתיב ביוה"כ וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו וכל מילוי ידים על ידי הבגדים הוא כדכתיב ובגדי הקדש אשר לאהרן (שמות כ״ט:כ״ט):

    משום איבה אבל מדאורייתא חזי:

    דלית ליה איבה דלא חייש לאיבה:

    ולא קמשמש כלומר וקאמר דלא משמש משוח מלחמה בשמונה:

    פר כהן משיח לא גרסינן דהיינו פר הבא על כל המצות כהן משיח שחטא בהעלם דבר ועשה דבר שחייבין על זדונו כרת מביא פר וההדיוט מביא כשבה או שעירה כשאר יחיד שבישראל:

    ועשירית האיפה שבכל יום כדכתיב הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה (ויקרא ו׳:ט״ו):

    לא פורע ראשו לגדל שיער מחמת אבילות:

    28 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 73a · Sefaria

    Tosafot

    וכולן נוהגות במשוח שעבר תימה דתנן בפרק אלו הן הגולין (מכות דף יא:) ומייתי ליה בסנהדרין ר"פ כהן גדול (סנהדרין דף יח:) ההורג כ"ג או כ"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר אף לרבנן או משוח מלחמה לר' יהודה שגם הם מחזירים הרוצח ושמא י"ל דכ"ג עיקר וכיון דהוה כ"ג בשעה שהרג לא הדר במיתת הני או במיתת כהן גדול אחר שיעמידו תחתיו והא דקתני דמחזירין הרוצח היינו כגון דלא הוה כהן גדול בשעה שהרג א"נ הא דקתני אינו יוצא משם לעולם כגון דלא הוו משוח שעבר ומשוח מלחמה:

    Tosafot on Yoma 73a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    איני והתניא יכול יהא בן [של] משוח מלחמה עומד תחתיו כדרך שבן כ"ג עומד תחתיו כו' ואם איתא משוח מלחמה נמי בא אל אהל מועד שהוא משמש בח' בגדים.

    ושני רב נחמן בר יצחק ה"ק מי שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה. ואותבינן תוב והתניא משוח מלחמה אינו משמש לא בשמנה ולא בארבעה ודחינן כי תניא ההיא דחייש משום איבה דכ"ג. לפיכך תני אינו משמש בח'.

    והא האי תנא דלא חייש לאיבה דקתני וכולן אלו י"ו דברים שבין כ"ג המשוח בשמן המשחה לכהן הדיוט והן פר הבא על כל המצות ופר יוה"כ.

    ועשירית האיפה לא פורע ולא פורם אבל (פורע) [פורם] מלמטה וכהן הדיוט מלמעלה.

    ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה. ומוזהר באלמנה ומחזיר הרוצח ומקריב אונן ואינו אוכל ומקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש ומשמש בח' ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יוה"כ אינה כשירה אלא בו.

    וכולן נוהגות במרובה בגדים כהן במקדש שני שלא היה להן שמן המשחה והיה בהן כ"ג מתמנה בריבוי בגדים (הוא) והיה נקרא מרובה בגדים. אבל פר הבא על כל המצות דכתיב בה בפירוש אם הכהן המשיח לא היה נוהג בהן בו. וכולן נוהגין בו במשוח שעבר כגון שאירע בו פסול ונתמנה אחר תחתיו ואח"כ חזר הראשון לעבודתו. כל אלו נוהגין בכהן משיח שעבר חוץ מפר יוה"כ ועשירית האיפה.

    ואלו כולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מה' דברים האמורים בפרשה לא פורע ולא [פורם] מלמעלה אלא מלמטה ואין מטמא לקרובין כו' הנה האי תנא לא חייש לאיבה דתני וכולן נוהגין במשוח שעבר ותני אין נוהגין במשוח מלחמה ודחינן כי לא הויא ליה איבה במשוח שעבר אבל משוח מלחמה דזוטר מיניה אם יראהו שמשמש בח' כלים ישמור לו איבה.

    כי אתא רבין אמר נשאל בח' בגדים איתמר כדתניא בגדים שכ"ג משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן:

    Rabbeinu Chananel on Yoma 73a · Sefaria

    Ritva

    ולא כהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין תימה מאי זה טעם היה לנו להורידו דהא לא דמי למשיח שעבר וכל היכא דליכא טעמא הוה ליה מחוסר בגדים. תירץ ריב״א דמיירי שהיה זקן או חולה שאינו ראוי לצאת במלחמה ומושחין כהן אחר ואפילו הכי אין מורידין אותו מקדושת כהונתו לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:

    ה״ג דברים שבין כ״ג לכהן הדיוט פר הבא על כל המצות וה״פ פר כהן משיח הבא על כל המצות דאלו פר העדה ליכא למימר דההוא צבור מייתו ליה ואי להקרבתו הא קי״ל דקרב אפילו בכהן הדיוט כדאיתא בת״כ. הלכך מאן דגריס פר כהן משיח ופר הבא ע״כ המצוות טועה הוא ובמס׳ מגלה תנן אין בין כהן משיח למרובה בגדים אלא פר הבא ע״כ המצות והיינו פר הכהן משיח כדפריש'. ובתוספת׳ נמי כך הגרסא כמו שכתבנו וכן פי׳ בתוס'.

    ומחזיר את הרוצח טעמיה מפרש במס׳ הוריות והא האי תנא לית ליה איבה מדקתני דכהן שעבר משמש בח׳ בגדים. ואפ״ה ס״ל דמשוח מלחמה אינו משמש בח':

    כי לית ליה איבה בדכוותיה דהיינו כהן שעבר שנתכהן לעמד במקומו בזוטר מיניה דהיינו משוח מלחמה אית ליה איבה:

    נשאל איתמר פי׳ דההיא דרב דימי אר״י לא איתמר דכהן משוח מלחמה משמש בח׳ כלים אלא שנשאל באורים ותומים בח׳ כלים ואסיקנא דכהן משוח מלחמה אינו נשאל באורים ותומים לבדן אלא דמסייעי סיועי

    ה״ג ולא מהרהר בלבו שנ׳ ושאל לו פי׳ דליש׳ דשאלה לא משמ׳ אלא להוציא בשפתיו. ויש גורסי׳ שנ׳ על פיו יצאו וקשה דההוא על פיו של כהן הנשאל קאמר. ויש מתרצי׳ בזו דדריש ליה מדסמיך לושאל לו מכלל דנדרש גם על השואל ולא נהיר:

    Ritva on Yoma 73a · Sefaria

    Meiri

    דברים שבין כ"ג לכהן הדיוט שכ"ג מביא קרבן פר על שגגת כרת כדכתיב בפרשת אם הכהן המשיח וכו' והדיוט כשבה או שעירה כשאר יחידים וגירסא הנכונה פר הבא על המצות או פר כהן משיח אבל מי שגורס את שניהם שבוש הוא וכן שכהן גדול מקריב פר משלו ביום הכפורים ומביא בכל יום עשירית האיפה למנחת חבתים וכהן הדיוט אינו מביאה אלא ביום שנתחנך וכן שכהן גדול אינו פורע ר"ל שאינו מגדל פרע שלשים יום אף באבילות ואפילו לא היה בא למקדש אבל כהן הדיוט אינו אסור אלא בשעת ביאה למקדש ולא פורם ר"ל קורע אלא שפורם למטה בשולי בגדיו וכהן הדיוט מלמעלה ואינו מיטמא לקרוביו אפילו לאב ואם והדיוט מטמא לקרובים האמורים בתורה וכן מצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה והרוצח והוא שהמית בשוגג וגלה לערי מקלט חוזר במיתתו ומקריב אונן ר"ל שאפילו מת לו מת אינו מניח עבודתו אלא שאינו אוכל בקדשים כל אותה הלילה ומקריב בראש והוא שאומר עולה זו אני מקטיר חטאת זו אני מקריב ואינו צריך פייס ונוטל חלק בראש לומר חטאת זו או אשם זה אני אוכל ועובד בשמנה בגדים וכל עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בו אבל חייב הוא על שגגת טומאת מקדש וקדשיו קרבן כשאר בני אדם וכל שביארנו שנוהג בכ"ג אין בו חלוק בין משוח בשמן המשחה למרובה בגדים והם הכהנים שנתמנו אחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה מיאשיה ואילך חוץ מפר הבא על מצות שנאמר בו בהדיא והכהן המשיח ואע"פ שבמנחת חביתין נאמר [גם] כן המשיח בתורת כהנים הביאוהו ממה שנאמ' בו והכהן וכולם נוהגות במשוח שעבר מחמת שלא נתמנה אלא לפיסולו של ראשון וכשחזר הראשון לעבודתו זה עובר ואם בא לשמש כל דיני כהונה גדולה עליו חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה שבכל יום ומפני שאי אפשר להביא מהן שתים וכלם אינן נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה האמורות בפרשת והכהן הגדול מאחיו והם לא פורע ולא פורם ואין מיטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ושאר דברים אין בו דין כהונה גדולה כלל אלא שיש פוסקין ששואלין לו לישאל באורים ותומים וכשהוא נשאל צריך ללבוש שמונה בגדים ככהן גדול שהרי הם בחשן ומשוח שעבר מיהא לא ישמש לכתחלה אא"כ ברשות משום איבה ר"ל שלא יקנא בו כהן גדול:

    כל שהכהן נשאל באורים והוא בא להשיב מה שראה לנשאל אינו צריך לפרט בתשובתו כה אמר ד' אלא שיאמר מה שהאותיות מורות לבד שהוא תשובת עצם הענין כגון עלה והצלת רדוף כי השג תשיג והצל תציל ואע"פ שגזרת נביא שהיא לרעה חוזרת בתשובה כדרך שאתה מוצא בנינוה גזרת אורים ותומים אינה חוזרת שלא היו שואלים אלא לדבר בחון ואין הלב פנוי לתשובה גמורה כל כך ושאר דברים שבצורת השאלה ועניניה האמורים בסוגיא כבר ביארנום במשנה: ונשלם הפרק תהלה לאל:

    יום הכפורים וכו' כבר ביארנו בפתיחת המסכתא על החלק הרביעי ממנה שבא לבאר דברים שבעינוי וטכסיסי התשובה והתפלה ושזה הפרק אמנם יבא לבאר אלו הענינים ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשלשה חלקים הראשון לבאר שחמשה ענויים בכלליהם ופרטיהם ועונש העובר עליהם השני לבאר בו מי שהוא חייב (בענינים) [בעינוים] אלו ומי הוא שנפטר מהם ובכלל זה שיש שם צדדים שאף האחרים רשאים לחלל קדושת היום עליו השלישי לבאר ענייני התשובה ויום הכפורים על איזה צד מכפר ובכלל זה סדור התפלות ותכונתם זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:

    Meiri on Yoma 73a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה וכולן כו' במיתת משוח שעבר אף לרבנן או משוח מלחמה לרבי יודא שגם כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 73a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' שנאמר וחנה היא מדברת על לבה עיין ברכות דף לא ע"א:

    Gilyon HaShas on Yoma 73a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וְאֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, וְאִם שָׁאַל, אֵין מַחֲזִירִין לוֹ אֶלָּא אֶחָד. מקשים כיון דאמר אֵין מַחֲזִירִין אֶלָּא רִאשׁוֹן ידענו ד'אֵין מַחֲזִירִין אֶלָּא אֶחָד'? ונראה לי בס"ד דהוה אמינא הקפידה היא רק על שני עניינים חלוקים כגון ירידה והסגרה אבל אם שואל בענין אחד של ירידה כמה שאלות משיבין לו כגון אם ישאל: אם ירד? וכמה חיל ירדו עמו? ואם יש עמו מלך פלוני ומלך פלוני לעזרו? ואימתי ירדו? ישיבו לו על כל שאלות אלו מפני שכולם הם בענין של ירידה, ולכן הוצרך לפרש דאין משיבין אלא תשובה אחת ועוד אין משיבין אלא על ענין ראשון בלבד. ועוד נראה לי בס"ד דהוה אמינא הא דאין מחזירין אלא ראשון זה דוקא בהיכא שהם שתי עניינים הבאים בזה אחר זה וכמו הא דיסגירו והירד שהירידה מוכרח להיות קודם ההסגרה ובזה ישיבו על ענין ראשון בלבד שירד, אבל אם הם שתי שאלות בשני ענינים שהם באים ונעשים כאחד כגון דאיכא שני מקומות לאוייב שיעמיד שם חילו שם להלחם בישראל על הגבולין שלהם או שיש לו כניסה אחת מצד הים וכניסה אחת מצד היבשה והם אינם יודעים אם האוייב שם חיל בשני המקומות כדי שגם הם ישלחו חיל כאן וכאן או אם הוא הוציא כל חילו במקום אחד דוקא, גם אין יודעין אם שלח חצי חילו כאן וחצי כאן או אם רוב חילו הוא במקום אחד דוקא כדי שגם הם יעשו כנגדו, ושאלות אלו אף על פי שהם שני עניינים אך נשאלין על זמן אחד ושעה אחת דאפשר על זה ישיבו וקא משמע לן אפילו בכהן גדול לא ישיבו אלא אחת.

    Ben Yehoyada on Yoma 73a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 73, Amud Aleph, about 404 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 126 words

      Opens “תלמוד לומר: (שמות כט, ל) ״שבעת ימים…”

    2. Segment 217 words

      Opens “אמר רב נחמן בר יצחק, הכי קאמר:…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    3. Segment 313 words

      Opens “מיתיבי: משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה…”

    4. Segment 419 words

      Opens “אמר ליה אביי: אלא זר משוית ליה!…”

      Named: אביי.

    5. Segment 515 words

      Opens “אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא:…”

      Named: רב אדא בר אבא, אבא, רבא.

    6. Segment 620 words

      Opens “דתניא, דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט:…”

    7. Segment 722 words

      Opens “לא פורע, ולא פורם, אבל פורם הוא…”

    8. Segment 828 words

      Opens “ומקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק, ונוטל…”

    9. Segment 910 words

      Opens “וכולן נוהגות במרובה בגדים, חוץ מפר הבא…”

    10. Segment 1010 words

      Opens “וכולן נוהגות במשוח שעבר, חוץ מפר יום…”

    11. Segment 1133 words

      Opens “וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה, חוץ מחמשה…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 129 words

      Opens “כי לית ליה איבה בדכוותיה, בדזוטר מיניה…”

    13. Segment 1329 words

      Opens “יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא…”

      Named: רבי אבהו, רבי יוחנן, רבי אמי, רבי אסי, רבי חייא בר אבא, אבא.

    14. Segment 1424 words

      Opens “מתקיף לה רב פפא: בשלמא רבי אבהו…”

      Named: רב פפא, רבי אבהו, רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, אבא.

    15. Segment 1517 words

      Opens “כי אתא רבין, אמר: נשאל איתמר. תניא…”

    16. Segment 1612 words

      Opens “תנו רבנן: כיצד שואלין? השואל פניו כלפי…”

    17. Segment 1729 words

      Opens “השואל אומר: (שמואל א ל, ח) ״ארדוף…”

      Named: רבי יהודה, שמואל.

    18. Segment 1832 words

      Opens “אין שואלין בקול, שנאמר: (במדבר כז, כא)…”

      Named: שמואל.

    19. Segment 1939 words

      Opens “אין שואלין שני דברים כאחד. ואם שאל…”

      Named: שמואל.

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Yoma 73a · Segment 13 — “…לאפייהו. איכא דאמרי, רבי חייא בר אבא אמרה, ואהדרינהו…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yoma 73a · Segment 17 — “השואל אומר: (שמואל א ל, ח) ״ארדוף אחרי הגדוד…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 73a · Segment 4 — “אמר ליה אביי: אלא זר משוית ליה! אלא: ככהן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 73a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026