Talmud Builders

    Yoma 79b

    Back to index

    English translation — Yoma 79b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara clarifies: Food that has the volume of an egg-bulk is required to be eaten in a sukka . If it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than the volume of an egg-bulk, there is a contradiction. Now, comparing the two episodes, it seems that two dates without their pits are not the volume of an egg. If so, can the volume of a large date and its pit be greater than that of an egg-bulk? Rav Yirmeya said: Yes, although two dates without their pits are not equal to an egg-bulk, the volume of a large date and its pit are larger than an egg-bulk, since date pits are very large. Rav Pappa said: This explains the folk saying that people say: In two kav of dates there is one kav and more of pits, meaning that the volume of the pit is larger than that of the fruit itself.

    2Rava said: This entire line of questioning has no basis: There, in the incident of the sukka , this is the reasoning that the halakha permits eating the dates outside of the sukka , due to the fact that dates are fruit, and fruit need not be eaten in a sukka but may be eaten outside of a sukka . The Gemara raises an objection. Rabbi Yehuda HaNasi said: When we would learn Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, they brought before us figs and grapes, and we ate them as a casual meal outside of the sukka . The Gemara analyzes this: This implies that in the case of a casual meal, yes, it may be eaten outside of a sukka ; but a fixed meal may not be eaten outside of a sukka . Therefore, a meal consisting of fruit must be eaten in a sukka . The Gemara rejects this: That is the wrong inference. Instead, say we ate them as if they were a casual meal, which may be eaten outside of the sukka , meaning that eating fruit is always considered a snack.

    3If you wish, say instead that it can be understood in this way: We ate that fruit as a fixed meal, and we ate bread as a casual meal with the fruit, to temper their sweetness, outside of the sukka .

    4The Gemara suggests: Let us say that this baraita supports Rava. It teaches: Therefore, if one completed consuming the amount that one is required to eat in the sukka with types of sweets, he has fulfilled his obligation of sitting in the sukka . If it should enter your mind to say that fruit is required to be eaten in a sukka , then it should not say sweets; let it teach fruit. The Gemara rejects this proof: What do the words types of sweets mean? It means fruit. Therefore, this baraita is not a support for Rava’s opinion. And if you wish, say that this baraita is referring to a place where fruits are uncommon, and therefore other sweet foods are eaten, but fruit can similarly complete the requirement. Consequently, no support can be brought from here.

    5Until now, the Gemara has assumed that the volume of a large date is more than that of an egg. Rav Zevid disagreed with what was mentioned earlier and said: This is not so. Rather, the volume of a large date that they spoke of is less than an egg-bulk, as we learned in a mishna: Beit Shammai say: With regard to leaven, the sourdough used to make dough rise, ownership of the volume of an olive-bulk violates the prohibitions in the following verses stated regarding Passover: “And no leavened bread shall be seen with you” (Exodus 13:7) and “Seven days shall there be no leaven found in your houses” (Exodus 12:19). However, the amount of leavened bread that must be owned to violate the prohibition is the volume of a large date.

    6The Gemara continues. And we discussed it: What is the reason for the opinion of Beit Shammai? If both leaven and leavened bread had the same measure that determines liability, let the Merciful One write only: “Leavened bread,” and He would not need to write: “Leaven.” I would say, based on logic: If leavened bread, whose leavening ability is not as strong, is prohibited at an olive-bulk, all the more so should not leaven, whose leavening ability is strong because it causes dough to rise, be also prohibited at an olive-bulk? Since the Merciful One distinguishes between them and states both “leaven” and “leavened bread,” this taught you that the measure for one is not the same as the measure for the other. The measure that determines liability for leaven is an olive-bulk, like in the case of most prohibitions from the Torah, and the measure that determines liability for leavened bread, whose leavening ability is weaker, is the volume of a large date.

    7The Gemara clarifies: And if it should enter your mind to say: The volume of the large date that they spoke of is greater than an egg-bulk, since Beit Shammai are searching for the measure one size larger than an olive-bulk, as they proved that leavened bread must have a larger measure than an olive-bulk, and if the measure one size larger than an olive-bulk is an egg-bulk, then let them teach an egg-bulk and not a date. Alternatively, if they are exactly the same volume, and the volume of a large date has the same volume as an egg-bulk, they should have taught an egg-bulk, which is the more commonly used measure. Rather, must one not conclude from here that the volume of a large date is less than an egg-bulk?

    8The Gemara rejects this: From where is your proof? Perhaps I could actually say to you that the measure of the volume of a large date that they said is larger than an egg-bulk; however, the volume of a date of normal size is the same as an egg-bulk, and Beit Shammai were referring to a normal-sized date. Alternatively, say that the volume of a large date and an egg-bulk are equal, and the mishna chose to use one of them. Either way, there is no proof from here that the volume of a large date is greater than an egg-bulk.

    9Rather, it cannot be proven from here. Proof can be found from here: How much must one eat to obligate those with whom he ate in an invitation [ zimmun ] for Grace After Meals? An olive-bulk of food suffices to obligate those with whom they ate in a zimmun ; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: An egg-bulk is the minimum measure to obligate those with whom they ate in a zimmun . The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? Rabbi Meir holds that the verse “And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God” (Deuteronomy 8:10) should be understood as follows: “And you shall eat”; this is referring to eating. “And be satisfied”; this is referring to drinking. The definition of eating throughout the Torah is consuming an olive-bulk. Rabbi Yehuda holds: “And you shall eat and be satisfied” is referring to eating that causes satisfaction, and what is that? The volume of an egg-bulk. Less than that amount of food is not satisfying.

    10And if it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than an egg-bulk, the following question can be asked: Now that we have said that the volume of an egg-bulk satisfies, can we say that it does not settle the mind, and thereby remove the affliction of Yom Kippur? Rather, must one not conclude from this that the volume of a large date that they said is less than the size of an egg-bulk? Eating the larger amount of an egg-bulk satisfies a person, but eating the volume of a large date only settles his mind.

    11It was taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הא כביצה בעי סוכהאלמא שתי כותבות דאמרן לעיל לא שהלכה כן פחותות הן מכביצה:

    שתי כותבות בלא גרעינןשאכלן רבן גמליאל בסוכה ואמרו עלייהו לא שהלכה כן:

    תרי קבי דתמריבגרעינהון הוו קבא דקשייתא:

    וסריחיש בהן קב גרעינין ויותר אלמא הגרעין יותר מן הכותבת וסריח לשון עודף כמו תסרח על אחורי המשכן (שמות כ״ו:י״ב):

    אם השליםי"ד סעודות שאדם חייב לאכול בסוכה לדברי רבי אליעזר במסכת סוכה:

    תרגימאליפתן:

    שאור בכזיתלענין בל יראה ובל ימצא:

    שיעורו של זה לא כשיעורו של זהעל כרחך דחמץ נפיש מכזית ולהכי כתב שאור דאי לא כתביה וגמר מחמץ הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ולא מיחייב עליה אלא בשיעורא רבה להכי כתביה רחמנא לחיוביה אכזית דאילו בפחות מכזית ליכא למימר דלא תהא ראיה חמורה מאכילה דסתם אכילה בכזית על כרחך החמור בכזית והקל ביותר מכזית:

    מכדי בית שמאילא אמרו ככותבת אלא משום דבעו שיעור חמץ טפי משל שאור שהוא בכזית מדאיצטריך קרא למכתבינהו ואם מצאו שיעור פחות מככותבת והוא יתר על כזית היו משערין בו ואם כביצה פחותה מככותבת ליתני כביצה ואי נמי כי הדדי נינהו לימא כביצה שהוא שגור במשנה יותר מככותבת לענין טומאת אוכלין:

    כותבת סתמא כביצהובית שמאי כותבת סתמא אמור:

    מזמניןמברכין על המזון אחריו:

    יומא 79 עמוד ב

    1הא כביצה בעי סוכה. ואי סלקא דעתך כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה, השתא שתי כותבות בלא גרעינן לא הוו כביצה, כותבת הגסה וגרעינתה מי הוי יתירה מכביצה?! אמר ר' ירמיה: אין, שתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו כביצה, כותבת הגסה וגרעינתה הוי יתירה מכביצה. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: תרי קבי דתמרי חד קבא דקשייתא וסריח.

    2רבא אמר: התם היינו טעמא משום דהוו ליה: פירי ופירי לא בעו סוכה מיתיבי אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע הביאו לפנינו תאנים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה אכילת עראי אין אכילת קבע לא אימא אכלנום כאכילת עראי חוץ לסוכה׃

    3איבע"א אכלנום אכילת קבע ואכלנו פת אכילת עראי בהדייהו חוץ לסוכה׃

    4לימא מסייע ליה לפיכך אם השלים במיני תרגימא יצא ואי סלקא דעתך פירי בעו סוכה ליתני פירות מאי מיני תרגימא פירות ואיבעית אימא באתרא דלא שכיחי פירי׃

    5רב זביד אמר כותבת הגסה שאמרו חסרה מכביצה. דתנן בית שמאי אומרים שאור בכזית חמץ בככותבת׃

    6והוינן בה מ"ט דב"ש נכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור ואנא אמינא ומה חמץ שאין חמוצו קשה אסור בכזית שאור שחמוצו קשה לא כל שכן מדפלגינהו רחמנא לימדה לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה שאור בכזית וחמץ בככותבת׃

    7ואי ס"ד כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה מכדי ב"ש אשיעורא דנפיש מכזית קא מהדרי ליתני כביצה ואי נמי כי הדדי נינהו ניתני כביצה אלא לאו שמע מינה כותבת פחותה מכביצה׃

    8ממאי דילמא לעולם אימא לך כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה הא סתמא כביצה ואי נמי כי הדדי נינהו וחדא מינייהו נקט׃

    9אלא מהכא עד כמה מזמנין עד כזית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר: עד כביצה במאי קא מיפלגי ר' מאיר סבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה ואכילה בכזית ור' יהודה סבר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה ואי זה זה כביצה׃

    10ואי ס"ד כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה השתא כביצה שבועי משבעא דעתא לא מיתבא אלא לאו שמע מינה כותבת הגסה שאמרו פחות מכביצה כביצה משבעא ככותבת מיתבא דעתיה׃

    Baraita

    11תניא רבי אומר׃

    Tosafot

    הא כביצה בעי סוכהבפרק הישן (סוכה דף כז.) פריך מינה לרב יוסף ואביי דאמרי אוכלין עראי חוץ לסוכה ומפרש רב יוסף תרתי תלת ביעי ואביי מפרש כדקא טעים בר בי רב ואזיל לכלה ומשני לא הא כביצה בעי נטילת ידים וברכה ולא משתרי במפה דחישינן דילמא נגע כדאמר בפר' כל הבשר (חולין דף קז:) ותימה והא רבי צדוק כהן הוה ואמר בפרק כל הבשר (שם) התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות יש לומר דלא התירו מפה אלא לאוכלי תרומה בשעת אכילת תרומה דזהירי ביה טפי אבל לא התירו לאוכלי טהרות אפילו כהנים האוכלין על טהרת תרומה והכא לאו תרומה הוה:

    מיני תרגימאבפ' הישן (סוכה דף כז.) גבי אם השלים י"ד סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה במיני תרגימא יצא פרש"י כגון פירות וכיסנין וקפלוטות מבושלין והכא משמע דמיני תרגימא לאו פירות נינהו ואין ללמוד מכאן שיועילו מיני תרגימא להשלים שלש סעודות של שבת מדאמר הכא אם השלים במיני תרגימא יצא דשאני התם דילפינן להו מדכתב תלתא זימנין היום גבי מן שהוא במקום פת ואפילו אי הוה אמרינן דנפיק בג' סעודות במיני תרגימא כמו גבי סוכה מכל מקום בפירי לא נפיק דלא מהני נמי בסוכה:

    לומר לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זהתימה ונימא שאור בכזית וחמץ כגרוגרת דנפישא כדמשמע ריש פרק המצניע (שבת דף צא.) גבי זרק כזית תרומה לבית טמא דפריך אי לענין שבת כגרוגרת בעינן ולא סגי בכזית וכותבת סתמא הוא כביצה או מעט פחות מכביצה כדמשמע בשמעתא ואילו גרוגרת הויא בציר טובא מכביצה כדמשמע בעירובין בפרק חלון (עירובין דף פ:) כמו שאפרש בסמוך ושמא יש לומר כיון דאפיקתיה מכזית אוקמינן אשיעורא דיום הכפורים מכאן קשה דקאמר בסמוך דחמץ ככותבת לאו היינו ככותבת הגסה דיום הכפורים ואפילו הכי מספקא ליה אי חמץ ככותבת הוי כביצה או לא אמאי מספקא ליה פשיטא דהוי כביצה דמכדי בית שמאי אשיעורא דנפיש מכזית מהדרי נוקמה אכגרוגרת ויש לומר דלא מיסתבר להו לאוקמה אכגרוגרת משום דאית להו דרשה דר' חנן דאמר בפרק קמא דסוכה (דף ה:) ודעירובין (דף ד.) ארץ חטה ושעורה וגו' כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר ודריש תאנה דקרא להוצאת שבת כדתנן כגרוגרת להוצאת שבת ולא מסתבר להו לאוקמא קרא דתאנה להוצאה ולאכילה אלא הכל להוצאה כיון דאכילה והוצאה לאו חד עניינא להכי מוקמי להו בכותבת דנפקא לן מדבש דההוא קרא דהיינו דבש תמרים בכותבת הגסה ביום הכפורים דהיינו מידי דאכילה ומיניה נמי גמרינן חמץ בכותבת ואפילו מאן דבעי למימר בסמוך דחמץ לאו ככותבת הגסה מכל מקום שפיר גמרינן מינה תרוייהו דלא מסרן הכתוב אלא לחכמים גבי יום הכפורים בגסה משערינן דבהכי מיתבא דעתיה וגבי חמץ בכותבת בינונית ולא בגסה שלא יהא מופלג יותר מדאי משאור ואף על גב דפריך נוקמה אכביצה אף על גב דלא כתב בההוא קרא בזה אין לחוש דהא בכעדשה נמי לא כתב בההוא קרא אבל בכגרוגרת לא מוקמינן דלא מוקמינן תאנה דקרא באכילה והוצאה כדפרישית ועוד בכביצה מוקמינן שפיר כיון דהיינו שיעור אוכל הנאכל בבת אחת אבל בכגרוגרת ליכא טעמא כולי האי תימה לי אמאי לא קאמר דבהלכה למשה מסיני פליגי דקיימא לן שיעורין הלכה למשה מסיני מר סבר הכי גמירי שאור בכזית וחמץ בככותבת ומר סבר דהכי גמירי זה וזה בכזית והשתא לא תיקשי ליה ליתני כביצה ויש לומר דבפרק קמא דביצה (דף ז:) מוכחי דבקראי פליגי דטעמא דבית שמאי לאו מכח הלכתא דמייתי התם ברייתא דתניא ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור זה הוא חילוק שבין ב"ש וב"ה שבית שמאי אומרים שאור בכזית וכו' ומדמייתי קרא ש"מ דמכח קראי קא דרשי ליכתוב רחמנא שאור ולא בעי חמץ:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    וכגרעינתה חייב ושקלי וטרו ופשוט' היא ואוקמוה דככותבת הגסה פחותה מכביצה היא ויתובי מיתבא דעתיה. אבל שבועי לא משבעה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 79b

    Yoma 79b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 323 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הא כביצה בעי סוכה אלמא שתי כותבות דאמרן לעיל לא שהלכה כן פחותות הן מכביצה:

    שתי כותבות בלא גרעינן שאכלן רבן גמליאל בסוכה ואמרו עלייהו לא שהלכה כן:

    תרי קבי דתמרי בגרעינהון הוו קבא דקשייתא:

    וסריח יש בהן קב גרעינין ויותר אלמא הגרעין יותר מן הכותבת וסריח לשון עודף כמו תסרח על אחורי המשכן (שמות כ״ו:י״ב):

    אם השלים י"ד סעודות שאדם חייב לאכול בסוכה לדברי רבי אליעזר במסכת סוכה:

    תרגימא ליפתן:

    שאור בכזית לענין בל יראה ובל ימצא:

    שיעורו של זה לא כשיעורו של זה על כרחך דחמץ נפיש מכזית ולהכי כתב שאור דאי לא כתביה וגמר מחמץ הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ולא מיחייב עליה אלא בשיעורא רבה להכי כתביה רחמנא לחיוביה אכזית דאילו בפחות מכזית ליכא למימר דלא תהא ראיה חמורה מאכילה דסתם אכילה בכזית על כרחך החמור בכזית והקל ביותר מכזית:

    3 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 79b · Sefaria

    Tosafot

    הא כביצה בעי סוכה בפרק הישן (סוכה דף כז.) פריך מינה לרב יוסף ואביי דאמרי אוכלין עראי חוץ לסוכה ומפרש רב יוסף תרתי תלת ביעי ואביי מפרש כדקא טעים בר בי רב ואזיל לכלה ומשני לא הא כביצה בעי נטילת ידים וברכה ולא משתרי במפה דחישינן דילמא נגע כדאמר בפר' כל הבשר (חולין דף קז:) ותימה והא רבי צדוק כהן הוה ואמר בפרק כל הבשר (שם) התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות יש לומר דלא התירו מפה אלא לאוכלי תרומה בשעת אכילת תרומה דזהירי ביה טפי אבל לא התירו לאוכלי טהרות אפילו כהנים האוכלין על טהרת תרומה והכא לאו תרומה הוה:

    מיני תרגימא בפ' הישן (סוכה דף כז.) גבי אם השלים י"ד סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה במיני תרגימא יצא פרש"י כגון פירות וכיסנין וקפלוטות מבושלין והכא משמע דמיני תרגימא לאו פירות נינהו ואין ללמוד מכאן שיועילו מיני תרגימא להשלים שלש סעודות של שבת מדאמר הכא אם השלים במיני תרגימא יצא דשאני התם דילפינן להו מדכתב תלתא זימנין היום גבי מן שהוא במקום פת ואפילו אי הוה אמרינן דנפיק בג' סעודות במיני תרגימא כמו גבי סוכה מכל מקום בפירי לא נפיק דלא מהני נמי בסוכה:

    לומר לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה תימה ונימא שאור בכזית וחמץ כגרוגרת דנפישא כדמשמע ריש פרק המצניע (שבת דף צא.) גבי זרק כזית תרומה לבית טמא דפריך אי לענין שבת כגרוגרת בעינן ולא סגי בכזית וכותבת סתמא הוא כביצה או מעט פחות מכביצה כדמשמע בשמעתא ואילו גרוגרת הויא בציר טובא מכביצה כדמשמע בעירובין בפרק חלון (עירובין דף פ:) כמו שאפרש בסמוך ושמא יש לומר כיון דאפיקתיה מכזית אוקמינן אשיעורא דיום הכפורים מכאן קשה דקאמר בסמוך דחמץ ככותבת לאו היינו ככותבת הגסה דיום הכפורים ואפילו הכי מספקא ליה אי חמץ ככותבת הוי כביצה או לא אמאי מספקא ליה פשיטא דהוי כביצה דמכדי בית שמאי אשיעורא דנפיש מכזית מהדרי נוקמה אכגרוגרת ויש לומר דלא מיסתבר להו לאוקמה אכגרוגרת משום דאית להו דרשה דר' חנן דאמר בפרק קמא דסוכה (דף ה:) ודעירובין (דף ד.) ארץ חטה ושעורה וגו' כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר ודריש תאנה דקרא להוצאת שבת כדתנן כגרוגרת להוצאת שבת ולא מסתבר להו לאוקמא קרא דתאנה להוצאה ולאכילה אלא הכל להוצאה כיון דאכילה והוצאה לאו חד עניינא להכי מוקמי להו בכותבת דנפקא לן מדבש דההוא קרא דהיינו דבש תמרים בכותבת הגסה ביום הכפורים דהיינו מידי דאכילה ומיניה נמי גמרינן חמץ בכותבת ואפילו מאן דבעי למימר בסמוך דחמץ לאו ככותבת הגסה מכל מקום שפיר גמרינן מינה תרוייהו דלא מסרן הכתוב אלא לחכמים גבי יום הכפורים בגסה משערינן דבהכי מיתבא דעתיה וגבי חמץ בכותבת בינונית ולא בגסה שלא יהא מופלג יותר מדאי משאור ואף על גב דפריך נוקמה אכביצה אף על גב דלא כתב בההוא קרא בזה אין לחוש דהא בכעדשה נמי לא כתב בההוא קרא אבל בכגרוגרת לא מוקמינן דלא מוקמינן תאנה דקרא באכילה והוצאה כדפרישית ועוד בכביצה מוקמינן שפיר כיון דהיינו שיעור אוכל הנאכל בבת אחת אבל בכגרוגרת ליכא טעמא כולי האי תימה לי אמאי לא קאמר דבהלכה למשה מסיני פליגי דקיימא לן שיעורין הלכה למשה מסיני מר סבר הכי גמירי שאור בכזית וחמץ בככותבת ומר סבר דהכי גמירי זה וזה בכזית והשתא לא תיקשי ליה ליתני כביצה ויש לומר דבפרק קמא דביצה (דף ז:) מוכחי דבקראי פליגי דטעמא דבית שמאי לאו מכח הלכתא דמייתי התם ברייתא דתניא ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור זה הוא חילוק שבין ב"ש וב"ה שבית שמאי אומרים שאור בכזית וכו' ומדמייתי קרא ש"מ דמכח קראי קא דרשי ליכתוב רחמנא שאור ולא בעי חמץ:

    Tosafot on Yoma 79b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    וכגרעינתה חייב ושקלי וטרו ופשוט' היא ואוקמוה דככותבת הגסה פחותה מכביצה היא ויתובי מיתבא דעתיה. אבל שבועי לא משבעה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 79b · Sefaria

    Meiri

    החמץ והשאור שניהם שיעורם בכזית וברכת זימון שיעורה בכזית וכן מי שהיה בידו בשר קדשים קלים ושכח ויצא עמה חוץ לירושלים אם עבר צופים הואיל ועבר תחום הקדש שורפו במקומו ואם לא עבר צופים אם יש בו כזית חוזר ושורפו בירושלים בביתו ואם אין לו בית שורפו בבית הבירה מעצי המערכה שחזרתו כאיסורו מה איסורו בכזית אף חזרתו בכזית:

    Meiri on Yoma 79b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה לומר לך כו' אמאי מספקא ליה פשיטא דהוי כביצה כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דודאי אי שיעורו כביצה לא תיקשי דנוקמא אגרוגרת דמצינו שיעור דביצה גבי אוכל וכמ"ש לעיל דכיון דאפיקתיה מכזית אוקמינן אשיעורא די"ה דאע"ג דגרוגרת פחות משיעורא די"ה והיינו משום די"ה נמי מידי דאכילה הוא וכמ"ש לקמן אבל אי לא הוה כביצה ולא הוה נמי כשיעורא די"ה א"כ נוקמוה אגרוגרת נ"ל ודו"ק:

    בא"ד דבעי למימר בסמוך דחמץ לאו ככותבת הגסה מ"מ כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 79b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' הא סתמא כביצה מדברי תוס' ד"ה לומר מבואר דהיה להם הגירסא הא סתמא פחות מכביצה:

    תוס' ד"ה הא כביצה אלא לאוכלי תרומה בשעת אכילת תרומה. עיין טורי אבן חגיגה כד ע"ב ד"ה ל"צ:

    Gilyon HaShas on Yoma 79b · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    תוס' ד"ה לומר לך כו' ואפ"ה מספקא לי' קשה לי, הא לאו מספקא בזה כלל בסוגיא דהא לפי מה דמוקמי דבביצה כותבות סתם, א"כ באמת שיעור דב"י בכביצה:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma 79b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 79, Amud Bet, about 323 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 157 words

      Opens “הא כביצה בעי סוכה. ואי סלקא דעתך…”

      Named: רב פפא.

    2. Segment 245 words

      Opens “רבא אמר: התם היינו טעמא משום דהוו…”

      Named: רבי כשהיינו, רבי אלעזר, רבא.

    3. Segment 311 words

      Opens “איבע"א אכלנום אכילת קבע ואכלנו פת אכילת…”

    4. Segment 427 words

      Opens “לימא מסייע ליה לפיכך אם השלים במיני…”

    5. Segment 516 words

      Opens “רב זביד אמר כותבת הגסה שאמרו חסרה…”

      Named: רב זביד.

    6. Segment 640 words

      Opens “והוינן בה מ"ט דב"ש נכתוב רחמנא חמץ…”

    7. Segment 730 words

      Opens “ואי ס"ד כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה…”

    8. Segment 821 words

      Opens “ממאי דילמא לעולם אימא לך כותבת הגסה…”

    9. Segment 945 words

      Opens “אלא מהכא עד כמה מזמנין עד כזית…”

      Named: רבי יהודה.

    10. Segment 1028 words

      Opens “ואי ס"ד כותבת הגסה שאמרו יתירה מכביצה…”

    11. Segment 113 words

      Opens “תניא רבי אומר…”

      Named: רבי אומר.

    Sages named on this page

    • Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.

      Source: Yoma 79b · Segment 5 — “רב זביד אמר כותבת הגסה שאמרו חסרה מכביצה. דתנן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 79b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026