Talmud Builders

    Yoma 59a

    Back to index

    English translation — Yoma 59a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And if you wish, say instead: If we hold that the encircling is performed by foot, i.e., the priest walks around the inner altar, everyone agrees that we learn the method of sprinkling inside from the sprinkling outside. And here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Akiva, holds that the priest stands in his place and sprinkles on all the corners from there, which means his encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is done by foot.

    2And if you wish, say instead: Everyone agrees that the encircling was performed by hand, and here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Yosei, holds that we derive the halakhot of an encircling performed by hand from those of an encircling by foot, and therefore the ritual of the inner altar is the same as that of the outer altar. And one Sage, Rabbi Akiva, holds that we do not derive the encircling performed by hand from the encircling done by foot.

    3§ The Gemara asks: And does Rabbi Yosei HaGelili hold that the encircling is performed by hand? But from the fact that it is taught in the latter clause of the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there, it can be learned by inference that the first tanna , whom the Gemara identified as Rabbi Yosei HaGelili, does not maintain that the rite is performed in this manner. Rather, it is clear as we originally answered, that one Sage, Rabbi Akiva, holds that the encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is performed by foot.

    4And if you wish, say instead that they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Akiva, holds that the perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Since the entire inner altar is only one cubit by one cubit, like a single corner of the outer altar, the halakhot of the outer altar are not relevant to the inner altar.

    5It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael said: Two High Priests remained from the days of the First Temple. This one says: I encircled by hand and sprinkled, and I did not encircle the perimeter of the inner altar by foot. And that one says: I encircled by foot. This one gave a reason for his statement, and that one gave a reason for his statement.

    6The one who said that he encircled by foot gave the following reason for his statement: The perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, which is encircled by foot for sprinkling. And the one who said that he encircled by hand gave the following reason for his statement: The entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Just as for one corner of the outer altar, the priest sprinkles the blood by hand, the same applies to the entire inner altar.

    7§ It was taught in the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna? The Gemara answers: The mishna is taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who explained Rabbi Eliezer’s ruling in the following manner. As it was taught in a baraita , later tanna’im disagreed with regard to the opinion of Rabbi Eliezer. Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says as follows: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he presented the blood from above downward, so as not to drip blood down the sleeve of his garment, except for that corner on the diagonal [ alakhson ] across from him. Since it was difficult for him to sprinkle on that corner from top to bottom, he sprinkled from below upward.

    8Conversely, Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he sprinkled from below upward, as it is more convenient to sprinkle in that manner, except for that one which was directly before him, on which he would present from above downward. The reason is so as not to dirty his garments with blood. If he sprinkled on the corner next to him from below upward, the blood might fall on his clothes, and he would have to change garments, as dirty priestly garments may not be worn for the Temple service.

    9§ The mishna taught: He sprinkled blood on the pure gold [ tohoro ] of the altar. The Gemara asks: What is the meaning of the term tohoro ? Rabba bar Rav Sheila said: It means half of the altar, as people commonly say: Tehar tihara , the light of noon shines and it is the middle of the day. Here, too, tohoro of the altar means half the altar, i.e., he sprinkled on the midpoint of the altar wall.

    10The Gemara raises an objection: When he sprinkles on the inner altar, he sprinkles neither on top of the ash nor on top of the coals; rather, he rakes and removes the coals to both sides and sprinkles. This indicates that this sprinkling was performed on top of the altar, not on its side. Rather, Rabba bar Rav Sheila retracted his previous interpretation and said: On tohoro of the altar means on the exposed area of the altar, as it is written: “And the like of the very heaven for clearness [ letohar ]” (Exodus 24:10), which shows that tohar is an expression of clarity.

    11§ It was taught in a baraita that Ḥananya says: The priest presents seven sprinklings on the north side of the altar, and Rabbi Yosei says: He presents them on the south side. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains: One Sage, Ḥananya, holds that the entrance was positioned in the south, and therefore the High Priest begins the sprinklings from that side. And one Sage, Rabbi Yosei, holds that the entrance was positioned in the north, and he therefore begins to sprinkle on the altar from the north side.

    12The Gemara comments: Everyone agrees in any case that in the place where he finishes the presentations of the corners, that is where he places the blood on the altar’s top. They disagree only about the location of the final presentation, whether it is on the south or the north side. The Gemara asks: What is the reason for this agreement? The Gemara answers that the verse states: “And he shall sprinkle of the blood upon it with his finger seven times, and cleanse it and sanctify it” (Leviticus 16:19), which indicates that the place he sanctified by sprinkling blood, the corner of the altar where he sprinkled last, there he shall also begin to cleanse and sprinkle on top.

    13§ The mishna taught: And he would pour the remainder of the blood on the western base of the outer altar. The Gemara explains: The reason is that the verse states with regard to the sin-offering bull of the High Priest during the rest of the year: “And he shall pour out all the blood of the bull at the base of the altar of burnt-offering, which is at the door of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7), and when he goes out from the Sanctuary to pour the remainder of the blood, he first reaches that western side of the base of the altar.

    14§ The mishna further taught: And he would pour the remaining blood after the blood of an offering was sprinkled on the outer altar, on its southern base. The Sages taught in a baraita : “The base of the altar” (Leviticus 4:30), which is mentioned with regard to pouring the remainder of the blood of an individual offering, is the southern base. Do you say it is the southern base? Or perhaps that is not the case, but rather it is the western base?

    15You said: Let his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from the sin-offerings be derived from his exit from the Sanctuary with the remaining blood in his hand: Just as upon his exit from the Sanctuary he pours the remainder of the blood on the side closest to him, and which is that, it is the western base; so too, upon his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from a sin-offering, he pours the blood on the side closest to him, and which is that? It is the southern base, as when he descends from the ramp he turns to the right, i.e., the east, which means the southern base is the one closest to him.

    16It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were spilled at the western base of the altar. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Both this and that blood were spilled at the southern base. The Gemara asks: Granted, Rabbi Yishmael maintains that the halakha of outer sin-offerings, which is not clarified in the Torah, is derived from the inner sin-offerings, whose halakha is explicit: Just as the remains of the inner sprinklings are poured at the western base, so too, the remains of the outer sprinklings are poured at the western base.

    17However, with regard to Rabbi Shimon ben Yoḥai, what is the reason that he holds that both sets of remainders of blood are spilled at the southern base? Rav Ashi said: Rabbi Shimon ben Yoḥai maintains that the entrance of the Sanctuary is positioned at the south side of the altar, i.e., the altar is not located in the middle of the courtyard but to the north. Consequently, the southern base of the altar is closest to the High Priest’s exit from the Sanctuary.

    18The school of Rabbi Yishmael taught a different version of his opinion, which they learned in the school of Rabbi Shimon ben Yoḥai: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were presented at the southern base. According to this version, Rabbi Yishmael changed his opinion and agreed with Rabbi Shimon. The Gemara comments: And your mnemonic to remember the shift in opinion is: The men pulled the man, i.e., the majority overruled the individual. In this case, the numerous students of Rabbi Shimon convinced the individual Sage, Rabbi Yishmael, to accept their ruling.

    19§ It was taught in the mishna: These remainders of blood from the outer altar and those remainders of blood from the inner altar are mixed in the canal beneath the altar and flow out with the water used to rinse the area to the Kidron River, where they are sold to gardeners. Any blood that was not redeemed was subject to the prohibition against misuse of consecrated property. The Sages taught: One who takes these remainders without redeeming them misuses property consecrated in the Temple by unlawfully using blood, which is consecrated and is Temple property. It is prohibited to use consecrated objects for mundane purposes, and one who does so is committing the sin of misusing consecrated property. This is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Shimon. And the Rabbis say: One does not misuse consecrated property by benefiting from these remainders of the blood of offerings.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואי בעית אימא אי סבירא לןדהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה:

    מכלל דת"קלא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא:

    סביב דמזבח הפנימידכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז):

    כסביב דמזבח החיצוןמה זה ברגל אף זה ברגל:

    במקום חדא קרןשהקרן של חיצון אמה על אמה:

    מתניתין רבי יהודה היאדשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי:

    ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטהבזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה:

    ועל כולן נותן מלמטה למעלהשכך נוח לו לכל הרחוקות:

    דלא ניתווסי מאניהכדפרישית:

    אפלגיה דמזבחבאמצע גובה כתלו:

    טהר טיהראתרגום של צהרים (בראשית מג) שהוא בחצי היום:

    חנניה אומר בצד צפוני היה נותןכל שבע הזאות חנניה סבר פתח דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן לעיל ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי יהיב שבע הזאות:

    ורבי יוסי סבר פתח בצפוןכדקאמר במתני' הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות:

    במקום שקידשובקרנותיו שם טהרו בהזאות:

    דאמר קראגבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר וגו' (ויקרא ד׳:ז׳) ותניא בתורת כהנים הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי:

    יסוד המזבחהאמורה בחטאת החיצונה:

    ה"ג אמרת ילמד ירידתו מן הכבש וכו' ירידתו מן הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו:

    זה וזהחיצונות ופנימיות:

    ילמד סתוםחיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד:

    מן המפורשמן הפנימיות שכתוב בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד (שם) והוא יסוד מערבי:

    קסבר פיתחאדהיכל בדרומו של מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח אהל מועד היינו דרומי:

    תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זה וזה יסוד דרומי - בבית מדרשו של ר"ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל:

    וסימןשלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין:

    משכוה גברי לגבראתלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן:

    יומא 59 עמוד א

    1ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה ברגל דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ. והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר הקפה ביד, ומר סבר הקפה ברגל.

    2ואי בעית אימא: דכ"ע הקפה ביד, והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן יד מרגל, ומר סבר: לא ילפינן.

    3וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד? והא מדקתני סיפא: ר' אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא, מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה. אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא: מר סבר הקפה ביד, ומר סבר הקפה ברגל.

    4ואי בעית אימא, בהא קא מיפלגי: מר סבר: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, ומר סבר: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי.

    Baraita

    5תניא, אמר ר' ישמעאל: שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון, זה אומר: בידי הקפתי, וזה אומר: ברגלי הקפתי. זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו.

    6זה נותן טעם לדבריו: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, וזה נותן טעם לדבריו: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי.

    7רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא. מתניתין מני ר' יהודה היא. דתניא, ר' מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן ממעלה למטה, חוץ מאותה שבאלכסון, שנותן ממטה למעלה.

    8רבי יהודה אומר: ר' אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה, כי היכי דלא ניתווסן מאניה.

    9הזה ממנו על טהרו של מזבח. מאי ״טהרו״? אמר רבה בר רב שילא: פלגיה דמזבח, כדאמרי אינשי: ״טהר טיהרא והוי פלגיה דיומא״.

    10מיתיבי: כשהוא מזה אינו מזה לא ע"ג האפר ולא ע"ג הגחלים, אלא חותה גחלים אילך ואילך, ומזה. אלא אמר רבה בר רב שילא: על גלויה דמזבח, כדכתיב: ״(שמות כד״, י) ״וכעצם השמים לטוהר״.

    Baraita

    11תניא, חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן, רבי יוסי אומר: בצד דרומי הוא נותן. במאי קמיפלגי? מר סבר: פיתחא בדרום קאי, ומר סבר: פיתחא בצפון קאי.

    12דכ"ע מיהא, היכא דגמרן מתנות דקרנות, התם יהיב על גגו. מאי טעמא? אמר קרא: ״(ויקרא טז״, יט) ״וטהרו וקדשו״ מקום שקדשו, שם טיהרו.

    13שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. דאמר קרא: ״(ויקרא ד״, ז) ״ואת כל דם הפר ישפוך״, וכי נפיק בההוא פגע ברישא.

    14ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית. ת"ר (ויקרא ד, ל) יסוד המזבח זה יסוד דרומית. אתה אומר יסוד דרומית, או אינו אלא יסוד מערבית?

    15אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל. מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו, ואי זה זה יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש, בסמוך לו, ואי זה זה יסוד דרומי.

    Baraita

    16תניא, ר' ישמעאל אומר: זה וזה יסוד מערבי. ר' שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי. בשלמא, ר' ישמעאל קסבר: ילמד סתום ממפורש.

    17אלא, ר' שמעון בן יוחאי, מאי טעמא? אמר רב אשי: קסבר פתחא בדרום קאי.

    18תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי: זה וזה יסוד דרומית. וסימניך: משכוה גברי לגברא.

    19אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין וכו'. תנו רבנן: מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון. וחכ"א אין מועלין בהן.

    Tosafot

    דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועדולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לג.) פי' אין מעבירין על המצות גרסינן:

    משכוה גברי לגבראבפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) איתא נמי וגרס רש"י התם זה וזה יסוד מערבי וסימן משכוה גברי לגברא ומפרש רש"י וזה לשונו תלמידי רבי ישמעאל שהן רבים משכו את ר"ש בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא לר"י דבפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) פליגי נמי רבי ישמעאל ור"ש בקרא דאל המנוחה ואל הנחלה דר' ישמעאל אומר דזו וזו שילה ור' שמעון אומר זו וזו ירושלים תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן משכינהו גברא לגברי ומפרש רש"י ר' שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין ומושכין את היחיד וא"כ אתי למיטעי ולומר איפכא גברי לגברא א"כ מה סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן הוי איפכא גברי לגברא א"כ אתי למיטעי ע"כ נראה כמו שפרש"י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה"ג משכו גברי לגברא פירוש ר"ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו וה"ג נמי בפרק בתרא דזבחים (ג"ז שם) וכן פי' בערוך בערך משך ואפילו אי גרסינן בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש"י דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי הא אתי למיטעי ולהפך הסי' ולומר גברי לגברא די"ל דזה היה ידוע שרבי שמעון האריך ימים אחר רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת רבם ואורחא דמילתא הוא כל הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר כדברי מי שהוא נמשך אצלו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    איבעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל כולי עלמא ילפינן פנים מחוץ והכא בהא פליגי ר' יוסי סבר סביב דמזבח הפנימי בעינן דרך ימין כסביב דמזבח החיצון.

    ור"ע סבר (סביב דמזבח) [כוליה מזבח] הפנימי במקום חדא דקרן מזבח החיצון קאי כולו מזבח הפנימי אמה הוא וקרן מזבח החיצון אמה: תניא ב' כהנים נשתיירו ששימשו במקדש ראשון אחד אומר בידי הקפתי ואחד אומר ברגלי הקפתי כלומר אירע קרי באחד מהן ונכנס השני ושימש תחתיו ונשתיירו שניהן.

    ר' אלעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שנותן ממעלה למטה. מתניתין מני ר' יהודה היא דתניא ר' יהודה אומר ר' אלעזר אומר על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן ממעלה למטה כי היכי דלא נתווסו מאניה כלומר אם יזה ממטה למעלה חיישינן שמא יפול הדם על בגדיו ויטנפו כליו:

    הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים כו' אתינן לאוקומיה פלגא דמזבח ונדחית ואוקימנא גילויא דמזבח וכיון שהעמדנו טהרו של מזבח גילויו כלומר אינו מזה ע"ג הגחלים ולא ע"ג אפר אלא חותה אלו ואלו ומגלה גוף המזבח ומזה על הזהב עצמו ובאיזה המקום במזבח מזה.

    תניא ר' חנניא אומר בצד דרומו היה מזה ר' יוסי אומר בצפונו ולדברי הכל הקפה ביד ולא ילפינן הקפה מרגל. ור' חנניא סבר פתחא בדרום קאי ומהיכא דנפיק התם מדי. ור' יוסי סבר פתחא בצפון קאי כו' ודכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב ברישא מ"ט אמר שמואל דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שמקדשו שם וטהרו.

    שירי הדם היה שופך אל יסוד מערבי דקי"ל אין מעבירין על המצות וכי נפיק מן ההיכל ביסוד מערבי פגע ברישא ושל מזבח החיצון ביסוד דרומי כדתנן שהכבש היה לדרומו של מזבח. וכי נחית מן הכבש ליסוד דרומי פגע ברישא פי' הא דאמר מפורש הוא דם הפר שנשפך ביסוד מערבי שנאמר ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. הנה מפורש ביסוד המזבח שהוא כנגד פתח אהל מועד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 59a

    Yoma 59a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 474 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואי בעית אימא אי סבירא לן דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה:

    מכלל דת"ק לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא:

    סביב דמזבח הפנימי דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז):

    כסביב דמזבח החיצון מה זה ברגל אף זה ברגל:

    במקום חדא קרן שהקרן של חיצון אמה על אמה:

    מתניתין רבי יהודה היא דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי:

    ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה בזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה:

    ועל כולן נותן מלמטה למעלה שכך נוח לו לכל הרחוקות:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 59a · Sefaria

    Tosafot

    דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לג.) פי' אין מעבירין על המצות גרסינן:

    משכוה גברי לגברא בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) איתא נמי וגרס רש"י התם זה וזה יסוד מערבי וסימן משכוה גברי לגברא ומפרש רש"י וזה לשונו תלמידי רבי ישמעאל שהן רבים משכו את ר"ש בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא לר"י דבפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) פליגי נמי רבי ישמעאל ור"ש בקרא דאל המנוחה ואל הנחלה דר' ישמעאל אומר דזו וזו שילה ור' שמעון אומר זו וזו ירושלים תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן משכינהו גברא לגברי ומפרש רש"י ר' שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין ומושכין את היחיד וא"כ אתי למיטעי ולומר איפכא גברי לגברא א"כ מה סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן הוי איפכא גברי לגברא א"כ אתי למיטעי ע"כ נראה כמו שפרש"י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה"ג משכו גברי לגברא פירוש ר"ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו וה"ג נמי בפרק בתרא דזבחים (ג"ז שם) וכן פי' בערוך בערך משך ואפילו אי גרסינן בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש"י דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי הא אתי למיטעי ולהפך הסי' ולומר גברי לגברא די"ל דזה היה ידוע שרבי שמעון האריך ימים אחר רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת רבם ואורחא דמילתא הוא כל הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר כדברי מי שהוא נמשך אצלו:

    Tosafot on Yoma 59a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    איבעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל כולי עלמא ילפינן פנים מחוץ והכא בהא פליגי ר' יוסי סבר סביב דמזבח הפנימי בעינן דרך ימין כסביב דמזבח החיצון.

    ור"ע סבר (סביב דמזבח) [כוליה מזבח] הפנימי במקום חדא דקרן מזבח החיצון קאי כולו מזבח הפנימי אמה הוא וקרן מזבח החיצון אמה: תניא ב' כהנים נשתיירו ששימשו במקדש ראשון אחד אומר בידי הקפתי ואחד אומר ברגלי הקפתי כלומר אירע קרי באחד מהן ונכנס השני ושימש תחתיו ונשתיירו שניהן.

    ר' אלעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שנותן ממעלה למטה. מתניתין מני ר' יהודה היא דתניא ר' יהודה אומר ר' אלעזר אומר על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן ממעלה למטה כי היכי דלא נתווסו מאניה כלומר אם יזה ממטה למעלה חיישינן שמא יפול הדם על בגדיו ויטנפו כליו:

    הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים כו' אתינן לאוקומיה פלגא דמזבח ונדחית ואוקימנא גילויא דמזבח וכיון שהעמדנו טהרו של מזבח גילויו כלומר אינו מזה ע"ג הגחלים ולא ע"ג אפר אלא חותה אלו ואלו ומגלה גוף המזבח ומזה על הזהב עצמו ובאיזה המקום במזבח מזה.

    תניא ר' חנניא אומר בצד דרומו היה מזה ר' יוסי אומר בצפונו ולדברי הכל הקפה ביד ולא ילפינן הקפה מרגל. ור' חנניא סבר פתחא בדרום קאי ומהיכא דנפיק התם מדי. ור' יוסי סבר פתחא בצפון קאי כו' ודכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב ברישא מ"ט אמר שמואל דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שמקדשו שם וטהרו.

    שירי הדם היה שופך אל יסוד מערבי דקי"ל אין מעבירין על המצות וכי נפיק מן ההיכל ביסוד מערבי פגע ברישא ושל מזבח החיצון ביסוד דרומי כדתנן שהכבש היה לדרומו של מזבח. וכי נחית מן הכבש ליסוד דרומי פגע ברישא פי' הא דאמר מפורש הוא דם הפר שנשפך ביסוד מערבי שנאמר ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. הנה מפורש ביסוד המזבח שהוא כנגד פתח אהל מועד.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 59a · Sefaria

    Ritva

    כולה מזבח וכו׳ במקום חד קרן הוא פי׳ שהרי מזבח הזהב אמה על אמה כשיעור קרן של מזבח החיצון:

    שני כהנים גדולים נשתיירו בבית המקדש פי׳ ריב״א ז״ל דשני כהנים אלו לא נחלקו אלא דמר עביד הכי ומר עביד הכי. ומאן דעבד ככל חד מינייהו עבד והיינו לישנא דאמר אני הקפתי דאי לא תימא הכי תיקשי לן הא דאמרי׳ בתמורה בפ״ב (דף י״ו) מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היתה מחלוקת בישראל והא דאפליגו בסמיכה לסוף שניה דאיבצר ליבא:

    חוץ מזו שהיתה לפניו באלכסון פי׳ הקרן שעומד בראש האלכסון של הקרן שהתחיל בו אם התחיל בקרן דרומי מזרחי הוי קרן אלכסון צפוני מערבי ואם התחיל בצפוני מזרחי הוי האלכסון במערבי דרומי. וטורח הדבר לכוף שם להזאת מלמעלה למטה ולפי׳ כשעומד כיון שכפף עצמו בקרן הסמוך לו להזאת מלמעלה למטה מזה מלמטה למעלה:

    מר סבר פתחא דלפני לפנים בצפון קאי פי׳ דרבי יוסי סבר הכי דאמר פרוכת אחת היתה ולדידיה גמרן מתנות דקרנות בצד דרומי ומהיכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על המזבח כדמפרש ואזיל ולרבי יהודה הוי איפכא:

    דאמר קרא ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח פי׳ גבי פר כהן משיח כתיב ותניא בת״כ הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין אל היסוד:

    וכי נפיק בההוא פגע ברישא פי׳ בצד מערבי ואין מעבירין על המצות: והקשו בתוספו׳ למה לי האי טעמא תיפוק לי׳ דכתיב בהדיא בקרא אל פתח אוהל מועד והיינו כלפי מערב שהוא רואה ההיכל. וי״ל דאין הכי נמי וטעמא דקרא קא נסיב תלמודא ויש כיוצא בו במקומות אחרים:

    אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו פי׳ נקט האי טעמא אפילו למאן דלית ליה טעמא דאין מעבירין על המצות דלמ״ד אין מעבירין על המצות תיפוק לי׳ משום דכי פגע ביסוד דרומית פגע ברישא:

    קסבר פיתחא בדרום קאי פי׳ פיתחא דהיכל בדרום המזבח קאי דסביר ליה דכוליה מזבח בצפון וכיון דכן צד דרומו של מזבח בלבד הוא שרואה פתח ההיכל בחמש אמות שכנגד חצי הפתח כי מחצי הפתח מתחיל דרומו של מזבח.

    2 more comments on this page.

    Ritva on Yoma 59a · Sefaria

    Meiri

    דם שחיטת הקדשים אין הנהנה ממנו מועל בהם מן התורה ולא סוף דבר אחר זריקת הדם שכבר נעשית מצותו ודבר שנעשית מצותו אין מועלין בו אלא בקצת דברים כמו שיתבאר בסמוך שכל שנעשה מצותו אינו קרוי עוד קדשי ד' אלא אף קודם כפרה דכתי' ואני נתתיו לכם [על המזבח] לכפר וכו' לכפרה נתנו ולא למעילה ר"ל לטובה ולא לרעה שלא להתערב קטיגור בסניגורו ומ"מ מדברי סופרים שהנהנה בהם משיצאו לנחל קדרון משלם ומתוך כך הנהנה משלם את הקרן מדבריהם אבל אינו מביא קרבן ואינו מוסיף חומש:

    Meiri on Yoma 59a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ואיבעית כו' ברגל היא כהקפה כו' ובד"ה מכלל כו' קאמר בברייתא עכ"ל ובד"ה ועל כולן כו' והולך למעלה הס"ד ובד"ה במקום כו' טהרו בהזאות הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה משכוה כו' זו וזו ירושלים תנא דבי כו' וכן בערוך כו' כגירסת רש"י דהתם נראה דלא כו' עכ"ל כצ"ל ויש לדקדק בדבריהם דלפי הגירסא בתרוייהו גברא לגברא אמאי לא הניחו בתרוייהו לפרש כפרש"י בשמעתין דתלמידי ר"ש משכו את ר"י כו' וי"ל משום דלא ניחא להו לפרש כן גברא על ר"י שמשכו את ר"י גופיה אלא תלמידי של רבי ישמעאל משכו כדמשמע לישנא דבי ר"י ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yoma 59a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 59, Amud Aleph, about 474 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה…”

    2. Segment 219 words

      Opens “ואי בעית אימא: דכ"ע הקפה ביד, והכא…”

    3. Segment 334 words

      Opens “וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד? והא…”

    4. Segment 425 words

      Opens “ואי בעית אימא, בהא קא מיפלגי: מר…”

    5. Segment 526 words

      Opens “תניא, אמר ר' ישמעאל: שני כהנים גדולים…”

    6. Segment 622 words

      Opens “זה נותן טעם לדבריו: סביב דמזבח פנימי…”

    7. Segment 734 words

      Opens “רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא.…”

      Named: רבי אליעזר.

    8. Segment 828 words

      Opens “רבי יהודה אומר: ר' אליעזר אומר: במקומו…”

      Named: רבי יהודה.

    9. Segment 922 words

      Opens “הזה ממנו על טהרו של מזבח. מאי…”

      Named: רב שילא, רבה.

    10. Segment 1033 words

      Opens “מיתיבי: כשהוא מזה אינו מזה לא ע"ג…”

      Named: רב שילא, רבה.

    11. Segment 1126 words

      Opens “תניא, חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן,…”

      Named: רבי יוסי.

    12. Segment 1223 words

      Opens “דכ"ע מיהא, היכא דגמרן מתנות דקרנות, התם…”

    13. Segment 1325 words

      Opens “שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי…”

      Named: רבי של.

    14. Segment 1426 words

      Opens “ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד…”

    15. Segment 1530 words

      Opens “אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן…”

    16. Segment 1624 words

      Opens “תניא, ר' ישמעאל אומר: זה וזה יסוד…”

    17. Segment 1714 words

      Opens “אלא, ר' שמעון בן יוחאי, מאי טעמא?…”

      Named: רב אשי.

    18. Segment 1817 words

      Opens “תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון…”

      Named: רבי ישמעאל, רבי שמעון.

    19. Segment 1919 words

      Opens “אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין וכו'. תנו…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Yoma 59a · Segment 18 — “תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 59a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026