Talmud Builders
    Chapter 5 - Hotziu Lo

    גם: יומא דף נ״א ע״ב, פרק ה׳ הוציאו לו

    English translation - Yoma 51b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ Returning to Rabbi Elazar’s question as to whether a High Priest can perform substitution for his bull, the Gemara seeks to prove that the other priests were not full partners in this offering but only gained atonement incidentally. And let me derive this halakha from the fact that the Merciful One states: “And Aaron shall sacrifice the bull of the sin-offering, which is for himself” (Leviticus 16:11), indicating that the High Priest brings the bull from his own property.

    2As it was taught in a baraita : “Which is for himself” means that he brings it from his own property and not from the property of the community. I might have thought that the High Priest may not bring this offering from the property of the community because the community as a whole does not gain atonement through it, but he may bring it from the property of his fellow priests, as his fellow priests do gain atonement through it. Therefore the verse states: “Which is for himself,” i.e., it must belong to him and no one else.

    3I might have thought that the High Priest should not bring the bull from the property of the other priests ab initio, but if he did bring it from their property, the offering is valid. Therefore, the verse continues and states again: “And he shall slaughter the bull for the sin-offering, which is for himself” (Leviticus 16:11); the text repeats this phrase: “Which is for himself,” to emphasize that this requirement is indispensable and that if the High Priest brings a bull that belongs to someone else, the offering is invalid.

    4The Gemara rejects this proof: And according to your reasoning, if his fellow priests do not acquire a share in the bull, how does it atone for them? Since they achieve atonement through the offering, they must own a share in it. Rather, you must say that the property [ bei gazza ] of Aaron the High Priest is different in that the Merciful One rendered it ownerless with regard to his fellow priests. Although the High Priest brings a bull from his own funds, it is as though he sanctifies it on behalf of all of the priests. But if so, here too, with regard to substitution, we could likewise say that the property of Aaron is different in that the Merciful One rendered it ownerless with regard to his fellow priests. Consequently, there is no proof from here that a High Priest can perform substitution for his bull.

    5MISHNA: The High Priest would then walk west through the Sanctuary until he reaches the area between the two curtains that separated the Sanctuary and the Holy of Holies, and the space between them was one cubit. Rabbi Yosei says: There was only one curtain there, as it is stated: “And the curtain shall divide for you between the Sanctuary and the Holy of Holies” (Exodus 26:33).

    6GEMARA: The Gemara asks: Rabbi Yosei is saying well to the Rabbis, i.e., Rabbi Yosei provides solid support for his opinion. And the Rabbis could say to you: This applies only in the Tabernacle, which had but one curtain. However, in the Second Temple, since there was no one-cubit partition [ teraksin ] separating the Holy of Holies from the Sanctuary of the Temple, as it was only in the First Temple that there was a one-cubit partition, and the Rabbis were uncertain with regard to the sanctity of the space occupied by the one-cubit partition, whether it had the sanctity of the inside of the Holy of Holies, or the sanctity of the outside area of the Sanctuary, therefore the Sages of the time prepared two curtains to enclose this space of uncertain status.

    7§ The Sages taught: When the High Priest walked to the Holy of Holies, he walked on the south side between the inner altar and the candelabrum. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says that he walked on the north side between the table and the altar. And some say he passed between the table and the wall. The Gemara asks: Whose opinion is introduced by the title: Some say? Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei in our mishna, according to whom there is only one curtain and who said that the entrance was positioned in the north. According to all opinions, the entrance to the Holy of Holies was located in the north, and since Rabbi Yosei believed that there was just one curtain, the High Priest would walk in a straight line toward this entrance along the north side of the Sanctuary.

    8And Rabbi Yehuda maintains that there were two curtains, and therefore he could have said to you that although the entrance to the Holy of Holies was on the north side, because there were two curtains, one behind the other, the entrance was positioned in the south. The High Priest entered on the south side and walked between the curtains to the north of the inner curtain where he entered the Holy of Holies. The Gemara asks: And Rabbi Meir, in accordance with whose opinion does he hold? If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the place of the entrance, the High Priest should enter as explained by Rabbi Yehuda; conversely, if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, he should enter as explained by Rabbi Yosei.

    9The Gemara answers: Actually, Rabbi Meir holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and he could have said to you: The tables, the one holding the shewbread and other tables next to it, were arranged north to south, and the table blocked him on the north side, and therefore the High Priest could not enter in a direct line, as the space was too narrow.

    10And if you wish, say instead: Actually the tables were arranged east to west, and due to the honor of the Divine Presence, it was not proper conduct

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ותיפוק לי - בעיא דרבי אלעזר דלעיל דפר יוה"כ דהכהנים בקופיא הוא דמתכפרי ביה דהא אשר לו כתב ביה תלתא זימני למעוטי ציבור ואחיו הכהנים דלא מדידהו אתי תלתא אשר לו כתיבי ביה בתרי קראי והקריב אהרן וגו' והקריב תניינא ושחט את פר החטאת אשר לו:

    אלא שאני בי גזא וכו' גרסינן:

    אפקוריה אפקריה - לגבי הך כפרה:

    מתני' מהלך בהיכל - נכנס ומהלך לתוכו למערב:

    שתי הפרוכת - פרופות מן הצפון לדרום אחת חיצונה ואחת פנימית:

    וביניהן - אויר אמה:

    גמ' אמה טרקסין - כך נקראת כותל מחיצה שהפסיק במקדש ראשון אבל במקדש שני שהיה גבוה (מאה) אמה לא עשאוהו לפי שלא היו עוביה אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה (מאה) אמה ולהוסיף על עוביה אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דברי הימים א כ״ח:י״ט):

    ואיסתפקא להו - במקום המחיצה אי כלפנים אי כלחוץ:

    ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה:

    בין המזבח ולמנורה היה מהלך - כשבא ליכנס היה בוקע בהיכל דרך הדרום להלך בין מזבח הפנימי ולמנורה שהיא בדרום והולך עד הפרוכת:

    בין שולחן ולמזבח - דרך הצפון:

    רבי יוסי היא - דאמר במתני' לא היתה שם אלא פרוכת אחת ואצל הכותל הצפוני היה ראשה כפול ופרופה בקרס זהב כלפי החוץ ובו נכנסין לפני ולפנים כדתני מתני' אליבא דרבנן החיצונה פרופה מן הדרום הפנימית מן הצפון ורבי יוסי דאמר אין שם אלא אחת פריפתה בצפון היא דבהא לא פליג דכניסתו לתוך חלל בית קדשי הקדשים בצפון הוה:

    פיתחא בדרום קאי - דשתי פרוכת היו שם והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן מתני' ולקמן פריך לר' יהודה ניעול בין מנורה לכותל:

    שולחנות צפון ודרום מונחין - עשר שולחנות עשה שלמה שנאמר (דברי הימים ב ד׳:ז׳-ח׳) חמש מימין וחמש משמאל ותניא במנחות (צח:) אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח שאם אתה אומר כן מצינו שולחן בדרום והתורה אמרה והשולחן תתן על צלע צפון (שמות כ״ו:ל״ה) אלא של משה באמצע חמש מימינו וחמש משמאלו ופליגי בה תנאי איכא למאן דאמר מזרח ומערב מונחין ואיכא למאן דאמר צפון ודרום מונחין ור"מ סבירא ליה כמאן דאמר צפון ודרום ראשי שולחנות מן הצפון לדרום היו חמש בשורה אחת פונות ראשה של זו לראשה של זו והשולחן אמתים ארכו הרי עשר אמות ועל כרחך צריך היה לסמוך ראש השולחן הצפוני לכותל שאם אתה מושכו להלן מן הכותל נמצא מן השולחן הדרומי מקצתו יושב בדרום שההיכל רחבו עשרים אמה נמצא צפון שלו עשר אמה ואי אפשר להיות כלום מן השולחן בדרום הלכך מפסקי שולחנות את הדרך ולא מתעייל ליה בין שולחן לכותל ואם תאמר אף בין המזבח לשולחן אין דרך שהרי המזבח באמצע ההיכל וראש השולחן הדרומי סמוך למזבח הא אמרן בפרק אמר להם הממונה (לעיל יומא דף לג:) שאין המזבח מכוון כנגד השולחן אלא משוך קימעא כלפי חוץ:

    יומא 51 עמוד ב

    1ותיפוק לי (ויקרא טז, יא) דאשר לו אמר רחמנא משלו הוא מביא.

    2דתניא: ״אשר לו״ משלו הוא מביא, ולא משל ציבור. יכול לא יביא משל ציבור שאין הציבור מתכפרין בו, אבל יביא משל אחיו הכהנים שהרי אחיו הכהנים מתכפרים בו, ת"ל ״אשר לו״.

    3יכול לא יביא, ואם הביא כשר ת"ל שוב: (ויקרא טז, ו) ״אשר לו״ שנה הכתוב עליו לעכב.

    4וליטעמיך, אחיו הכהנים אי לאו דקנו בגויה היכי מכפר להו? אלא שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים. הכא [גבי תמורה] נמי: שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים.

    Mishna

    5היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. ר' יוסי אומר: לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר: ״(שמות כו״, לג) ״והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים״.

    Gemara

    6שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן! ורבנן אמרי לך: הני מילי במשכן, אבל במקדש שני כיון דלא הואי אמה טרקסין, ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה, אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכת.

    Baraita

    7תנו רבנן: בין המזבח למנורה היה מהלך, דברי ר"י ר"מ אומר: בין שלחן למזבח. ויש אומרים: בין שלחן לכותל. מאן יש אומרים? אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דאמר: פיתחא בצפון קאי.

    8ורבי יהודה אמר לך: פיתחא בדרום קאי. ורבי מאיר כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה סבירא ליה ניעול כרבי יהודה, אי כרבי יוסי סבירא ליה ניעול כר' יוסי!

    9לעולם כרבי יוסי סבירא ליה, ואמר לך: שולחנות צפון ודרום מונחין, ומפסקא ליה שלחן ולא מתעייל ליה.

    10ואיבעית אימא: לעולם מזרח ומערב מונחין, ומשום שכינה לאו אורח ארעא׃

    Tosafot

    תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא משלו הוא מביא דתניא כו' - תימה לי מאי איצטריך לאתויי ברייתא לומר דדרשינן הכי משלו הוא מביא כל שכן אי לא דרשינן הכי לא הוה דרשינן אשר לו שהוא מתכפר לו דתקשי לך טפי ועוד דבכל הספרים ישנים גרסינן בסמוך שאני בי גזא דאהרן ול"ג אלא אלא שרש"י גרס אלא ונראה לי דהכי פירושו תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא דמשמע שהוא מתכפר בו ומשמע אבל אחריני לא מכפרי ומשני האי אשר לו דרשינן משלו הוא מביא אבל לעולם אימא לך דאינהו נמי מכפרי מקיבעא כדתניא וכו' והדר פריך ולטעמיך הא דמייתי מברייתא דלא דרשינן ליה להאי אשר לו לומר שהוא לבדו מתכפר בו אלא לומר משלו הוא מביא ומברייתא משמע דאחיו מתכפרין בו מה תירצת לי בזה והא הא בהא תליא כיון דמודית לי דמשלו הוא מביא א"כ אחיו הכהנים לא מכפרי ביה דאי לאו דקנו ליה בגויה היכי מכפרי ביה ומשני שאני בי גזא וכו':

    טרקסין - פרש"י פנים [וחוץ] וי"מ טרקסין מלשון טרוקו גלי (ברכות כח.) שסגור היה לפנים הימנו הלוחות שניתנו בסיני:

    ועבוד שתי פרוכת - תימה וליעבוד פרוכת אחת שעוביה אמה ולי נראה דמשמע להו לרבנן פי' דקרא והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו' (שמות כ״ו:ל״ג) שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עוביה ולפנים יהא הכל קדש קדשים ולהכי לא מצי למיעבד פרוכת אחת שעוביה אמה ולאוקומה במקום אמה טרקסין דילמא קדושתה כלחוץ ונמצא דמתחילת עוביה ולפנים אינו הכל קדש קדשים אע"ג דבמקדש ראשון אוקמוה התם אמה טרקסין ע"פ הדבור עביד כדכתיב הכל בכתב ואי בעו למיעבד פרוכת צריכין לעשות כמו שעשו במשכן כדאיתא בפ' קמא דבבא בתרא (דף ג:) גמירי או כוליה בפרוכת או כוליה בבנין הכי נמי גמירי דאי בעי למיעבד פרוכת ליעבדו כי היכי דעבדו במשכן דמתחילת עובי הפרוכת ולפנים הוה קדש קדשים אבל השתא דעבוד שתי פרוכת ניחא חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרקסין והשנייה בסוף אמה טרקסין בקדש הקדשים בסוף חלל העשרים של קודש הקדשים לצד החוץ דבוקה למקום סוף אמה טרקסין דאי מקום אמה טרקסין כלפנים הרי מעובי פרוכת החיצונה ולפנים הוה קדשי הקדשים הכל ואי מקום אמה טרקסין כלחוץ מעובי הפרוכת השניה ולפנים הוי קדשי הקדשים אבל רבי יוסי סבירא ליה והבדילה הפרוכת היינו בין חלל לחלל דחלל שחוצה לה קדש וחלל שלפנים הימנה קדשי הקדשים דעביד עוביה אמה אי נמי דילמא פשיטא ליה דקדושת אמה טרקסין כלפנים נמצא דלדידיה דמתחילת עוביה ולפנים הוי קדש קדשים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ר' יהודה אומר דוחה אף את הטומאה התורה הזהירה עליו לעשות בטהרה לא זכה יעשנו בטומאה שנאמר ככל חקת הפסח יעשו אותו ותיפוק ליה בפר כ"ג אשר לו אשר לו כתוב ביה הכתוב שנה אשר לו לעכב שלא יביא משל צבור ולא משל אחיו הכהנים אלא משלו ממש ואמרינן ואי לא קנו להו לכהנים בפר היכי מתכפרי ביה אלא משום דאמרינן בי גזא דכ"ג אפקריה רחמנא גבי כהנים ש"מ קניה אית להו בגויה: היה מהלך בהיכל וכו'. סוגיא דשמעתא במשכן היתה פרוכת אחת מבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים. במקדש ראשון היה במקום הפרוכת כותל רחבו אמה במקדש שני נסתפק להן זו האמה מקום הכותל או כלפנים קדושתה או כהיכל לפיכך עשו ב' פרוכת וביניהם אמה והיתה נקראת אמה טרקסין והוא לשון יון פנים וחוץ. וכך מפורש בתלמוד א"י. ור' יוסי פשיטא ליה דקדושתיה כקדושת ההיכל. ת"ר בין המזבח למנורה היה מהלך כ"ג בשעה שהיה נכנס לבית קודש הקדשים דברי ר' מאיר מ"ט קסבר פתח הקדש בכותל טרקסין בדרום היה פתוח והמנורה נתונה בדרום לפיכך כיון שהיה נכנס בהיכל והפתח בדרום היה מהלך כנגדו בין מזבח הזהב למנורה עד הפתח ובין המנורה למזבח הזהב שש אמות שהיה רוחב הבית כ' אמות והיתה המנורה נתונה בדרום משוכה מן הכותל ב' אמות ומחצה והשלחן היה נתון בצפון משוך ב' אמות ומחצה הרי ה' אמות ומקום המזבח והמנורה והשלחן בשלש אמות והמזבח ממוצע ביניהן נמצא ביניהן השיעור שאמרנו ולפיכך לא היה מהלך בין הכותל למנורה שהיה מקום צר ב' אמות ומחצה ומטנפי בגדיו מן המנורה והיה מהלך בין המנורה למזבח שהמקום מרווח ולא יבא להתחבר במנורה כדי שיטנפו כליו. ור' יוסי אומר בין שלחן לכותל היה מהלך קסבר פיתחא דכותל המבדיל בין ההיכל ובין קודש הקדשים בצפון קאי שנכנס מהלך כנגדו ונכנס בקדש אצל הארון. ופשוטה היא. אבל ר' יהודה שהיה אומר בין המזבח לשלחן היה מהלך אמ' מ"ט אי קסבר פתחא בדרום קאי ליעביד כר' מאיר אי קסבר פיתחא בצפון קאי נעביד כר' יוסי. לפיכך הוצרכנו לפרש טעמו. ואמרינן לעולם ר' יהודה פתחא בצפון קאי וקסבר שלחנות בצפון ודרום היו מונחין ומפסקי ליה ולא מתעייל ליה ומפורש כך במנחות פרק שתי הלחם באחריתו ת"ר מזרח ומערב מונחין דברי רבי ר' אליעזר בר"ש אומר צפון ודרום מ"ט דרבי גמר ממנורה מה מנורה מזרח ומערב כו' ואמרינן התם בשלמא למ"ד צפון ודרם עשרה בעשרין היכי יתבי כהנים היכי הוו עיילי ופרקינן מי סברת דרא חדא הוו. תרי דרי הוו כו' וכיון שלא היה יכול ליכנס בין שלחן לכותל היה מהלך בין השלחן ולמזבח.

    איבעית אימא לעולם מזרח ומערב היו מונחין ויש לו ריוח להלך בין שלחן לכותל אלא אינו דרך ארץ ליכנס אדם ולעבור כנגדו עד שיטה מעט לפיכך מטה כמעט ומהלך.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 51b

    Yoma 51b. The full printed text of this folio side - 10 numbered segments, about 256 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 51b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026