Talmud Builders

    Eruvin 16a

    Back to index

    English translation — Eruvin 16a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1or with saddle cushions [ avitin ], or with wheat sheaves, or with boards, or with stalks [ kolaḥot ], one may carry within the enclosed area, provided that there is no camel-length gap between one camel and another, or a saddle-length gap between one saddle and another, or a cushion-length gap between one cushion and another. Apparently, from this baraita it can be understood that if the breach is equal to the standing segment, it is not a valid enclosure.

    2The Gemara rejects this conclusion. Here, too, it is referring to gaps through which the various objects can easily be inserted and extracted, so that the breached segment is in fact slightly greater than that of the standing segment.

    3The Gemara cites yet another proof: Come and hear that which was taught in the Tosefta in tractate Kilayim : Ultimately, you say that there are three measures for partitions. These partitions form a barrier that demarcates between vines and seeds. They are needed to render permitted the sowing of a field with diverse kinds of seeds. In the case of any partition consisting of boards that are each less than three handbreadths wide, it is necessary that there will not be a gap of three handbreadths between this board and that, so that a goat would not be able to leap headlong through it unimpeded. If the gap is wider than three handbreadths, i.e., wide enough that a goat can leap through it, the boards are not considered joined and it is not considered a partition.

    4In the case of any partition that consists of boards that are three handbreadths wide, as well as boards from three to four handbreadths wide, the gap between the boards may be greater than three handbreadths. Nonetheless, it is necessary that there will not be a gap equal to the full width of a board between one board and the next, so that the breached segment will not equal the standing segment. And if the breached segment is greater than the standing segment, it is prohibited to sow another species, even in the area opposite the standing segment, as the breached segment invalidates the entire partition.

    5With regard to any partition that consists of boards that are four handbreadths wide, as well as boards from four handbreadths to ten cubits wide, it is necessary that there not be a gap the full width of a board between one board and the next, so that the breached segment will not equal the standing segment. And if the breached segment equals the standing segment, then in the area opposite the standing segment, it is permitted to sow other species, as there is a partition there; however, in the area facing the breached segment it is prohibited. And if the sum of the standing segments is greater than the sum of the breached segments, sowing other species is permitted, even in the area opposite the breached part.

    6However, if, the partition was breached more than ten cubits, sowing diverse kinds is prohibited, as a breach of more than ten cubits invalidates the entire partition. But if there were pronged stakes stuck in the ground there, and one made them a braid [ pe’a ] of straw above them in the form of a doorway, even if the stakes were set more than ten cubits apart, sowing is permitted. The form of a doorway renders the partition valid, even if there is a breach wider than ten cubits.

    7The Gemara explains how the passage from the Tosefta of tractate Kilayim supports the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, contrary to that of Rav Pappa. In any case, the first clause of the Tosefta teaches that if each of the boards that make up the partition is from three to four handbreadths wide, sowing other species is permitted, provided that there is not a gap the full width of a board between one board and the next. This is a conclusive refutation of the opinion of Rav Pappa, who permits carrying when the breach equals the standing segment of the partition.

    8Rav Pappa could have said to you: What does the baraita mean by a gap the full width of a board? It means a gap through which the board could easily be inserted and extracted, which is a gap slightly wider than the board itself.

    9The Gemara comments: So too, it stands to reason, from the fact that the Tosefta teaches later: If the breached segment is greater than the standing segment, it is prohibited to sow another species, even in the area opposite the standing portion. By inference, if the breached segment equals the standing segment, sowing other species is in fact permitted. The Gemara concludes: Indeed, learn from here proof for the opinion of Rav Pappa.

    10The Gemara asks: Let us say that this conclusion is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua. The Gemara rejects this: Rav Huna, son of Rav Yehoshua, could have said to you: And according to your reasoning, say the latter clause of the Tosefta as follows: If the sum of the standing segment is greater than the sum of the breached segment, sowing other species is permitted even in the area opposite the breached segment. This clause indicates that if the breached segment equals the standing segment, sowing other species is prohibited.

    11The Gemara points out that that analysis of the baraita leads to the conclusion that the latter clause poses a difficulty for Rav Pappa’s opinion; the first clause poses a difficulty for the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.

    12The Gemara answers: The latter clause poses no difficulty to Rav Pappa. Since the first clause taught the expression: If the sum of the breached segment is greater than the sum of the standing segment, the latter clause of the baraita taught the parallel expression: If the sum of the standing segment is greater than the sum of the breached segment, even though the latter formulation is imprecise, as the same halakha applies even if the two are equal.

    13Similarly, the Gemara explains that the first clause does not pose a difficulty to Rav Huna, son of Rav Yehoshua. Since the baraita sought to teach the expression in the latter clause: If the sum of the standing segments is greater than the sum of the breached segments, in the first clause taught the parallel expression: If the sum of the breached segments is greater than the sum of the standing segments, even though this formulation is imprecise, as the same halakha applies even if the two are equal.

    14The Gemara continues: Granted, according to Rav Pappa, who permits carrying in the case where the breaches equal the standing segments, the baraita makes sense, as for that reason the tanna did not combine the case of boards less than three handbreadths wide with the case of boards three handbreadths wide and teach them in a single clause. According to Rav Pappa, there is a significant difference between the two situations. In a case where the boards are less than three handbreadths wide, the partition is invalid if there is a gap of three handbreadths between one bar and the next. However, if the boards are precisely three handbreadths wide, the partition is valid unless there is a gap of more than three handbreadths between them.

    15However, according to Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who considers a partition invalid when its breached segments are equal to its standing segments, the baraita should have combined the case of boards less than three handbreadths wide with the case of boards exactly three handbreadths wide and taught them in the following single clause: Any partition made of boards less than three handbreadths wide or exactly three handbreadths wide, it is necessary that there not be a gap of three handbreadths between one board and another. According to Rav Huna, son of Rav Yehoshua, if a partition with boards three handbreadths wide is to be valid, the gap must be less than three handbreadths.

    16The Gemara explains why the two cases were not combined according to Rav Huna, son of Rav Yehoshua. It is because the disqualification in the first clause is not similar to the disqualification in the latter clause. The reason for the disqualification in the first clause is because a valid partition must be constructed so that a goat would not be able to jump through the gap in one leap; the reason for the disqualification in the latter clause, where the boards are three handbreadths wide, is so that the breached segments will equal the combined standing segments. In practice, just as in the case of boards less than three handbreadths wide, the gap must be less than three handbreadths, so too, in the case of boards three handbreadths wide, the gap must also be less than three handbreadths. However, in terms of underlying reasoning, the case of boards three handbreadths wide must be categorized in the second grouping in the Tosefta , not the first. Therefore, no proof can be cited from here, neither in support of the opinion of Rav Pappa nor in support of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.

    17The Gemara briefly discusses the ruling cited in the Tosefta that a breach of less than three handbreadths does not invalidate a partition. In accordance with whose opinion is that ruling? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: In the case of a gap less than three handbreadths, we say, i.e., we apply, the principle of lavud , and the partitions are considered joined; however, if the gap is three handbreadths, we do not say lavud .

    18Say the latter clause with regard to a partition of boards as follows: In the case of any partition whose boards are three handbreadths wide, and any partition whose boards are from three to four handbreadths wide,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    עביטיןכר שתחת אוכף הגמל כדמתרגמינן (בראשית ל״א:ל״ד) בכר הגמל בעביטא דגמלא:

    שליפיןמשואות:

    קולחותקלחי ירקות:

    נמצאת אתה אומר כו'רישא במס' כלאים (פ"ד משנה ד) תנינן לה:

    כל שהוא פחות מג'כל גדר העשוי בקנים עומדין פחות מרוחב ג':

    צריך שלא יהא בין זה לזה ג' כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש - כלומר להדיא בלא עכוב דדקירת גדי מבטל לה מתורת לבוד ואם אין בין זה לזה שלשה אפילו פרוץ מרובה על העומד כגון קנים של שתי אצבעות וריוח ב' טפחים בין זה לזה כשר דכל ריוח פחות מג' אמרי' לבוד וכולו הוי עומד:

    ומג' ועד ד'ולא ד' בכלל:

    צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואווכל כמה דלא הוי כמלואו אע"ג דהוי ריוח שלשה כיון דעומד רבה עליו ליכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה והוו להו פתחים:

    ואם היה פרוץ כו'לקמן מתרץ לה אם היה פרוץ כעומד הוה ליה למיתני:

    אף כנגד העומד אסורלזרוע דלא אלים עומד בפחות מד' למישרי כנגדו היכא דפרוץ רבה עליו:

    ועד עשרועשר בכלל אבל יותר מי' כגון עומד י"ב או ט"ו לא מצי למיתני שיעור פירצתו במלואו דאפילו בציר ממלואו דאיכא פירצה יותר מעשרה מיתסר כולו כדתני סיפא:

    כנגד העומד מותרהואיל והיקף חשוב הוא וה"ה אם היה פרוץ מרובה ולקמן מתרץ לה הרי כאן שלש מדות במדה ראשונה דקנים פחותים מג' לא קפדינן אמלואו כיון דמלואו לא הוי פירצה שלשה ואפי' איותר ממלואו לא קפדינן עד דאיכא פירצה שלשה ובמדה שניה קפדינן אמלואו דהא איכא שיעור פירצה למיהוי קרוי אויר ואתי אויר המרובה ומבטל לעומד דאפילו כנגדו אינו מתיר ובמדה שלישית דאיכא עומד חשוב אויר לא מבטל לה לגמרי ומתיר מיהא כנגדה:

    ואם היה עומד מרובה כו'אכולה קאי ואפילו אעומד מג' ועד ד' דהא קתני בה נמי צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו הא בציר ממלואו שרי:

    נפרצה ביותר מי' אסורואפי' כולו עומד:

    היו שם קנים הדוקרניןמשופין כדקר נעוצין בארץ ועשה להן פאה קלועה מלמעלה מזה לזה:

    אפי' ביותר מעשר אמות מותרדצורת הפתח מהניא בכלאים אף ליותר מעשר:

    מאי מלואו נכנס ויוצאוהכי משמע ברייתא כל שהוא ג' ומג' ועד ד' צריך שלא יהא בין זה לזה מילואו נכנס ויוצא שלא יהא פרוץ כעומד בנכנס ויוצא דהוה ליה פרוץ מרובה ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הואיל והוקף בדבר שאינו חשוב שאין בו רוחב ד':

    איידי דתנא רישא פרוץ מרובה על העומדאסור דלא סגיא דלא קתני לה לגלויי אמלואו דלאו מצומצם קאמר דקמ"ל הא כעומד מותר אף כנגד הפרוץ:

    תנא סיפא עומד מרובה על הפרוץאע"ג דלא איצטריך ליה דהא מגופה שמעת מינה דאפי' יש עומד כפרוץ שרי מדתנא ליה שלא יהא פרוץ כעומד ותרצינן לה בנכנס ויוצא הא בצמצום שרי וכ"ש עומד מרובה על הפרוץ אלא משום רישא תנא סיפא ולא משום למידק מינה הא כפרוץ אסור:

    רישא לרב הונא לא קשיא איידי דבעי למיתני סיפא עומד מרובה על הפרוץ - מותר דלא סגי דלא קתני לה דקמ"ל הא כפרוץ אסור:

    תני נמי רישא פרוץ מרובה על העומדאע"ג דלא איצטריך דהא אפי' כעומד נמי אסור:

    בשלמא לרב פפאדאמר פרוץ כעומד מותר:

    משום הכי לא עריבג' בהדי פחות מג' ולמיתני כל שהוא פחות מג' וג' צריך שלא יהא בין זה לזה ג' דלא מצי למימר צריך שלא יהא בין זה לזה ג' דכיון דעומד ג' לא איכפת לן אי פרוץ נמי ג' דהא פרוץ כעומד מותר ומשום הכי אפסקיה לאתנייה גבי פחות מד' למיתנא ביה כמלואו דליהוי משמע בנכנס ויוצא:

    אלא לרב הונאדאמר פרוץ כעומד אסור אפי' כנגד העומד:

    ליערבג' בהדי פחות מג' וליתני צריך שלא יהא בין זה לזה ג' טפחים:

    משום דלא דמיפסולא דפחות מג' לפסולא דג' דפסולא דפחות מג' לא הוי מצי למיתלי בפרוץ מרובה על העומד דכל כמה דלא הוי פרוץ ג' אע"ג דעומד טפח ופרוץ טפחיים כשר ומכי מטא פרוץ לשלשה אשמעי' דבהכי מקרי פרוץ משום יזדקר גדי:

    פסולא דסיפאהיכא דעומד ג' לא מיפסל משום דיקור גדי דאי הוה עומד מרובה לא הוה חיישינן לגדי אלא משום מאי מיפסיל בפרוץ ג' משום דהוי פרוץ כעומד ותנא לאגמורי מדות דמחיצה קאתי ומכי מצי לחדושי טעמיה ומתלייה בפסולא אחרינא תנייה:

    פחות מג' מני רבנן היאמדקא מפליג בין פחות מג' לג' ש"מ רבנן היא דמפלגי נמי בין פחות מג' לג':

    אימא סיפא כל שהוא ג' ומג' ועד ד'מדקא מפליג בין פחות מד' לד' דקאמר פחות מד' אם פרוץ יתר עליו אף כנגד העומד אסור וד' גופיה קתני סיפא דמתיר כנגדו ואף על גב דפרוץ יתר עליו ש"מ רבן שמעון בן גמליאל היא:

    עירובין 16 עמוד א

    1בעביטין, בשליפין, בקנים, בקולחות מטלטלין בתוכה, ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלא גמל, ובין אוכף לאוכף כמלא אוכף, ובין עביט לעביט כמלא עביט!

    2הכא נמי כשנכנס ויוצא.

    3תא שמע: נמצאת אתה אומר, שלש מדות במחיצות: כל שהוא פחות משלשה, צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה, כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש.

    4כל שהוא ג' ומג' עד ד' צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, כדי שלא יהא פרוץ כעומד. ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור.

    5כל שהוא ד' ומארבעה עד עשר אמות, צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, שלא יהא פרוץ כעומד. ואם היה פרוץ כעומד, כנגד העומד מותר, כנגד הפרוץ אסור. ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר.

    6נפרצה ביותר מעשר אסור, היו שם קנים הדוקרנים ועושה להן פיאה מלמעלה, אפילו ביותר מעשר מותר.

    7קתני מיהת רישא מג' ועד ד' ובלבד שלא יהא בין זה לזה כמלואו תיובתא דרב פפא׃

    8אמר לך רב פפא מאי מלואו נכנס ויוצא׃

    9הכי נמי מסתברא מדקתני אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הא כעומד מותר שמע מינה׃

    10לימא תיהוי תיובתיה דר"ה בריה דרב יהושע אמר לך וליטעמיך אימא סיפא אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר הא כפרוץ אסור׃

    11סיפא קשיא לרב פפא רישא קשיא לר"ה בריה דרב יהושע׃

    12סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דתנא רישא פרוץ מרובה על העומד תנא סיפא עומד מרובה על הפרוץ׃

    13רישא לרב הונא בריה דרב יהושע לא קשיא איידי דבעי למיתני סיפא עומד מרובה על הפרוץ תנא רישא פרוץ מרובה על העומד׃

    14בשלמא לרב פפא משום הכי לא עריב להו ותני להו׃

    15אלא לרב הונא בריה דרב יהושע ליערבינהו וליתננהו כל שהוא פחות משלשה ושלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה׃

    16משום דלא דמי פסולא דרישא לפסולא דסיפא פסולא דרישא כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת פסולא דסיפא שלא יהא פרוץ כעומד׃

    17פחות משלשה מני רבנן היא דאמרי פחות משלשה אמרינן לבוד שלשה לא אמרינן לבוד׃

    18אימא סיפא כל שהוא שלשה ומשלשה ועד ארבעה׃

    Tosafot

    מארבעה עד עשרגרסי' ולא גרסינן עד ארבע אמות:

    אימא סיפא כל שהוא שלשה ומג' ועד ד' כו'סיפא גופה היה יכול להקשות דלא אתיא כרבנן כדקאמר הש"ס מדלא מתיר עומד שלשה כנגדו וכרשב"ג נמי לא אתיא מדקאמר וצריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו ולרשב"ג אפי' יותר ממלואו אין בכך כלום כיון דליכא ד' כלבוד דמי אלא כך דרך הש"ס שמתחיל קושיא מרישא כשיכול וכה"ג איכא פ' כירה (שבת ד' לט:) גבי חמין שהוחמו בשבת:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    מני רבנן היא דאמ' פחות מג' אמרי' לבוד אתאן לרבן שמעו' בן גמליאל דאמ' פחות מד' אמרי' לבוד וחלוקות רבנן ורבן שמעון בן גמליאל בזו הבריתא האמורה בתחלת הפרק היתה קורתו משוכה או תלויה פחות מג' אין צריך קורה אחרת:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 16a

    Eruvin 16a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 326 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    עביטין כר שתחת אוכף הגמל כדמתרגמינן (בראשית ל״א:ל״ד) בכר הגמל בעביטא דגמלא:

    שליפין משואות:

    קולחות קלחי ירקות:

    נמצאת אתה אומר כו' רישא במס' כלאים (פ"ד משנה ד) תנינן לה:

    כל שהוא פחות מג' כל גדר העשוי בקנים עומדין פחות מרוחב ג':

    צריך שלא יהא בין זה לזה ג' כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש - כלומר להדיא בלא עכוב דדקירת גדי מבטל לה מתורת לבוד ואם אין בין זה לזה שלשה אפילו פרוץ מרובה על העומד כגון קנים של שתי אצבעות וריוח ב' טפחים בין זה לזה כשר דכל ריוח פחות מג' אמרי' לבוד וכולו הוי עומד:

    ומג' ועד ד' ולא ד' בכלל:

    צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו וכל כמה דלא הוי כמלואו אע"ג דהוי ריוח שלשה כיון דעומד רבה עליו ליכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה והוו להו פתחים:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 16a · Sefaria

    Tosafot

    מארבעה עד עשר גרסי' ולא גרסינן עד ארבע אמות:

    אימא סיפא כל שהוא שלשה ומג' ועד ד' כו' סיפא גופה היה יכול להקשות דלא אתיא כרבנן כדקאמר הש"ס מדלא מתיר עומד שלשה כנגדו וכרשב"ג נמי לא אתיא מדקאמר וצריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו ולרשב"ג אפי' יותר ממלואו אין בכך כלום כיון דליכא ד' כלבוד דמי אלא כך דרך הש"ס שמתחיל קושיא מרישא כשיכול וכה"ג איכא פ' כירה (שבת ד' לט:) גבי חמין שהוחמו בשבת:

    Tosafot on Eruvin 16a · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    מני רבנן היא דאמ' פחות מג' אמרי' לבוד אתאן לרבן שמעו' בן גמליאל דאמ' פחות מד' אמרי' לבוד וחלוקות רבנן ורבן שמעון בן גמליאל בזו הבריתא האמורה בתחלת הפרק היתה קורתו משוכה או תלויה פחות מג' אין צריך קורה אחרת:

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 16a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ש שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה גמלים או באוכפין כו' עד ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלוא גמל כו' ודחינן הכא נמי כמלוא נכנס [ויוצא] ת"ש נמצאת אומר ג' מדות במחיצות כל שהוא פחות מג' צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה שלא יזדקר הגדי בבת ראש [כל שהוא] שלשה ומשלשה ועד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו שלא יהא פרוץ כעומד.

    ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור כל שהוא מארבעה ולמעלה עד עשרה צריך שלא יהא בין זה לזה במלואו שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד עומד מותר.

    כנגד פרוץ אסור ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד (עומד אסור) הפרוץ נמי מותר.

    נפרצה יותר מעשר אסור היה לו קנים מדקרין ועשה להן פאה מלמעלה אפילו ביתר מותר.

    קתני מיהא רישא כל שהוא שלשה ומג' ועד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמילואו.

    פ' צריך שלא יהא (כמילואו) [פרוץ כעומד] קשיא לרב פפא ודחי כמלוא [כמלואו] נכנס ויוצא שהוא יותר כמעט ואמרינן הכי נמי מסתברא דמלואו יתר הוא כמעט מדקתני ואם היה פרוץ מרובה על העומד. פרוץ מרובה על העומד הוא דאסור הא כעומד מותר ואמרינן רישא קשיא לרב הונא בריה דרב יהושע סיפא קשיא לרב פפא ושנינן להו ופשוטה היא. ואמרינן בשלמא לרב פפא מוקים לה לרישא כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה שאם היה העומד פחות משלשה והפרוץ שלשה אסור שנמצא הפרוץ מרובה על העומד לפיכך אסור הא זה כמו זה או אפי' הפרוץ מרובה על העומד כיון שהפרוץ אינו ג' טפחים אלא פחות מותר. ומציעתא דקתני צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו מוקים לה כמלוא נכנס ויוצא שהוא יותר כמעט הא זה כמו זה מותר משום הכי לא מערב. ותני להו ברישא אפילו פרוץ מרובה על העומד שרי ומציעתא אי הוי פרוץ מרובה אסור. אלא לרב הונא בריה דרב יהושע דלא שנא ג' ולא שנא פחות מג' פרוץ כעומד אסור ליערבינהו וליתנינהו כל שהן פחות משלשה ושלשה צריך שלא יהא בין זה לזה כמילואו.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 16a · Sefaria

    Rashba

    שלש מדות במחיצה כלומר: במחיצת כלאים, ואלו הן השלש מדות, ראשונה כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראשו, דמחיצה גרועה היא ובקיעת גדיים מבטלתה. השניה כל שהוא משלשה ועד ארבעה ולא ארבעה בכלל, צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, בנכנס ויוצא לרב פפא או אפילו כמלואו מכוון לרב הונא. ואם היה פרוץ כמלואו אף כנגד העומד אסור, דמחיצה גרועה היא עדיין שאינה מתרת אפילו כנגד העומדת, ומיהו חשיבא מקמייתא דבקיעת גדיים לא מבטלה לה. השלישית ארבעה ומארבעה ועד י' אמות להתיר כנגד הפרוץ צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, בנכנס ויוצא לרב פפא אי נמי אפילו כמלואו מכוון לרב הונא. אבל אם היה כמלואו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כנגד הפרוץ אסור, אבל כנגד העומד מיהא מותר דמחיצה חשובה היא ואין בקיעת גדיים ולא אפילו פרוץ מרובה מבטלין את העומד שלא להתיר כנגד העומד, אבל כנגד הפרוץ מיהא אסור. אבל אם היה עומד כפרוץ שהוא כאילו עומד מרובה לרב פפא אי נמי עומד מרובה ממש על הפרוץ לרב הונא, אפילו כנגד הפרוץ מותר, ולאו דוקא במדה שלישית כן אלא אפילו בכל המדות כן. והא דקתני במדה השניה כדי שלא יהא פרוץ כעומד, פירושו לדעת רב פפא כדי שלא יהא פרוץ כעומד בנכנס ויוצא.

    נפרצה ביתר מעשר אסור כלומר: כנגד הפרוץ, שאף על פי שהעומד רבה עליו כיון שהוא פרוץ יתר מעשר פרצה היא ואין העומד מתירתה, אבל כנגד העומד מיהא מותר. והא לאו מדה רביעית היא חשיב לה, משום דתנא מדות המחיצות שיש כנגדן פרצה יתרה מן המחיצה קחשיב, כלומר: שמחיצה שהיא ופרצתה מותרין ואף ע"פ שפרצתה מרובה ממנה והיינו מדה הראשונה ובכללה קנים הדוקרנין ועשה להם פאה מלמעלה. ויש מחיצה שהיא ופרצתה אסורין בין שפרצתה מרובה ממש לרב פפא בין שפרצתה אפילו כמוה לרב הונא, דהיינו כאילו פרצתה מרובה והיא מדה שניה. ויש מחיצה שהיא עצמה מותרת ופרצתה אסורה, ואע"פ שפרצתה יתרה ממנה ולכולי עלמא, והיינו מדה שלישית, ובכללה פרצה יתרה מעשר שהיא מותרת ופרצתה אסורה. כן נראה לי.

    Rashba on Eruvin 16a · Sefaria

    Ritva

    ת״ש נמצא׳ אומר כו׳ פי׳ משנ׳ היא במסכת כלאים לעניין מחיצות כלאים דקיימא לן שזה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן: ג׳ מדות במחיצה פי׳ שלשה דינים תמצא בה כשיש שם פרוץ ועומד המדה האחת הוא שיהא הכל מותר בין העומד בין הפרוץ והמדה השנית הוא שיהא הכל אסור והמדה השלישית שיהא העומד מותר והפרוץ אסור ואי אפשר לעשות בזה חלוק רביעי שהרי אי אפשר לומר שיהא העומד אסור והפרוץ מותר ולפי׳ הג׳ מדות עיין ותמצא כי המדה הראשונה הפרוץ מרובה על העומד ואם בין זה לזה ג׳ טפחים יהא הכל מותר כי הלבוד עושה אותו כסתום וזו הוא מדה כשהעומד פחות מג׳ ואפילו הוא קנה קנה הלכך מדה אח׳ להכשיר הכל ואפילו פרוץ מרובה והמדה השנית כשיש כעומד ג׳ שלמים או יותר עד פחות מד׳ בזו לדברי הכל אם הפרוץ מרובה על העומד הכל אסור ואם הוא פרוץ כעומד פלוגתא דרב פפא ורב הונא דלרב הונא הכל אסור ולרב פפא הכל מותר מ״מ המדה הואת באה ללמדנו לאסור הכל או בפרוץ מרובה לרב פפא או בפרוץ כעומד לרב הונא וכדמתרץ כל חד וחד מתניתא אליבא דידיה לקמן בשמעתין. והמדה השלישית כשהעומד הוא ד׳ טפחים או מד׳ טפחים ועד עשר אמות ועשר בכלל שבזה לא בפרוץ מרובה לדברי הכל ולא בפרוץ כעומד לרב הונא אין העומד נפסל לעולם אלא הפרוץ בלבד והטעם מפני שכל העומד ד׳ טפחים או יותר הרי הוא דבר חשוב ואין שום פרצה פוסלו הרי כאן ג׳ מדות עיין ותמצאם בבריותא מעתה מה שאמר התנא דברביעית בנפרצה יותר מעשר אסור אינה מדה רביעיתוהרי היא בכצל המד׳ השלישי׳ דההא מידי אפי׳ כשהעומד מרובה מאד אלא שיש שם פרצה יותר מי׳ ובודאי נהי דאיהי אינה מתבטלת מפני ריבוי העומד ואסור לזרוע כנגדה אין העומד נאסר׳ ק״ו מהמדה שלישית שהפרוץ מרובה על העומד שאין עומד על ד׳ טפחים נפסל וזה הדין הוא בכלאים מפני שאנו הולכין אחר ערבובי׳ מה שאין כן לענין שבת דפרצ׳ ביותר מעשר או פרוץ מרובה על העומד אוסר כל המבוי וכל החצר מפני שמוציאו מרשות היחיד ועושה אותו כרמלי׳ וזה ברור וכן הסכימו כל המפרשים ז״ל מיהו אפילו כשתמצא לומר דכי קתני נפרצה ביותר מעשר הכל אסור לזרוע ואפילו כנגד העומד אין זו מדה רביעי׳ שכבר שנינו מדה זו במדה השנית ואחר שפירשתי הבריית׳ ומדותי דרך כלל אחזור לפר׳ בה בפרט מה שצריך ביאור דהא דקתני במדה ראשונה ובלבד שלא יהא בין זה לזה ג׳ שאין בו לג׳ אלא דהא גופא קמ״ל דטעמ׳ דלא אמרי׳ לבוד בג׳ היינו מפני שהוא חשוב לבקיעת גדי להדיא בלא עכוב וזקיר׳ הגדי מבטלת אותו מתור׳ לבוד ומדקתני במדה שנית ובלבד שלא יהא פרוץ במלואו שמעי׳ דבהכי סגי לגמרי לד״ה כיון שהעומד מרובה. והא דקתני במדה הרביעית שאם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד פרוץ מותר לזרוע אכולה מתני׳ קאי וכן פרש״י ז״ל והא דקתני במדה השלישית כל שהוא מד׳ טפחים ועד ד׳ אמות ועד עשר אלא שרצה לפרוט לנו הדברים החשובים שאנו אומרי׳ בכל מקום ד׳ טפחים לעניין רשות היחיד ד׳ אמות שיש לאדם בכל מקום ושיעור מקום שהוא חשוב לפתח. ובירוש׳ לא גרסי׳ לה אלא מד׳ טפחים ועד עשר והא דקתני ואם היה פרוץ כעומד העומד מותר והפרוץ אסור רב הונא מוקי׳ לה בפרוץ כעומד ממש ואע״פ שסובר דפרוץ כעומד אסור ואפ״ה אין העומד נאסר כיון שהוא ד׳ טפחים או יותר שהו׳ דבר חשוב ולדידי׳ ה״ה כשהפרוץ מרובה על העומד העומד מותר דהא לדידיה פרוץ כעומד שוה הוא לדין פרוץ מרוב׳ על העומד ולרב פפא הא דקתני ואם היה פרוץ מרוב׳ על העומד היינו שהפרוץ ביוצא ונכנס והוא מרובה על העומד דאלו שוה בשוה אף הפרוץ מותר אלא ודאי בשהפרוץ ביוצא ונכנס שהו׳ מרוב׳ ואפ״ה כנגד העומד מותר נמצאת למד דכל שיש בעומד ד׳ טפחים או יותר אפי׳ שפרוץ מרוב׳ על העומד מות׳ הוא לדברי הכל ואין מחלוקות של רב פפא ורב הונא בזה אלא לעניין הפרוץ דרב פפא מתיר כשהוא פרוץ כעומד ומפר׳ ברייתא כשהפרוץ יוצא ונכנס ולרב הונא פרוץ כעומד ממש הפרוץ אסור וזה פשוט:

    בשלמא לרב פפא משום הכי לא ערבינהו כלומ׳ שלא שוה במדה הראשונה דין ג׳ טפחים עם פחות מג׳ דבשלשה טפחים עומדי׳ אע״פ שיש ריוח ביניהם ג׳ טפחים הכל כשר דפרוץ כעומד מותר ואלו כשהעומד פחות מג׳ אם יש ריוח ג׳ בנתים הכל פסול אלא לרב הונא בריה דרב יהושע אף כשהעומד ג׳ טפחים אם יש ביניהם ריוח שלשה טפחים הכל פסול משום דפרוץ כעומד אסור ואשתכח דג׳ ופחות מג׳ דינם שזה וא״כ לערבינהו וליתנינהו ופריק דלא מצי לערבינהו כי אע״פ שדינם שוה אין טעם פסולם שוה דאלו בעומד פחות מג׳ כשאתה פוסלו מפני ריוח ג׳ אינו מטעם פרוץ מרובה שהרי כשיש בריוח ג׳ פחות משהו ואין העומד אלא קנה אתה מכשירו ואע״פ שהפרוץ מרוב׳ מעתה אין טעם פסול ריוח ג״ט אלא לפי שא״א בו לבוד וטעמ׳ דליכא לבוד הוא מפני בקיעת גדי שיכול לבקע בו ואלו כשהעומד ג׳ והריוח ג׳ כשאתה פוסלו אינו מדין לבוד שהרי אם היה עומד מרובה ואפילו יש בפרוץ ג׳ ויותר מג׳ אתה מכשיר א״כ כשהעומד כפרוץ אינו נפסל מטעם לבוד אלא מטעם פרצה שהעומד כפרוץ בטל וכיון דלא שוו ג׳ ופחות מג׳ בטעמא לא בעי תנא לערובינהו ותנא ג׳ בהדי מג׳ ועד ד׳ פחות משהו דהוו מחד טעמא ופרכינן אעיקר מתני׳ בין לרב פפא בין לרב הונא ולכ״ע דקשיא רישא אמצעיתא דלא אתיא אליבא דחד תנא דברישא כיון דעבדינן לבוד בפחות מג׳ בלבד אלמא רבנן היא דאלו לרשב״ג יש לבוד עד פחות מד׳ והדר קתני במדה שנית דכל שיש בעומד ג׳ טפחים עד פחות מד׳ נפסל טפח יש לו מדה שנית דלא חשיבא כמידה שלישית כשיש בעומד ד״ט כי ד׳ טפחים עומד עושה דבר חשוב שאינו נפסל אפילו בפרוץ מרובה ואלו ג׳ טפחים נפסל בפרוץ מרובה:

    Ritva on Eruvin 16a · Sefaria

    Meiri

    כבר ידעת בענין כלאים שכל שאין שם מראית העין אעפ״י שיש שם יניקה זורעים בצד גפנים מכאן אמרו שתי מדות במחיצה לענין כלאים ולענין ביאור זה שאמרו שלש פירשו בסוגיא זו שלדעת רבן שמעון בן גמליאל נאמרה שסובר תורת לבוד בכל פחות מארבעה ואמר לדעתו כל שעשה מחיצה שאין רחבה שלשה כגון מחיצות קנים צריך שלא יהא בין קנה לקנה שלשה שאעפ״י שעדיין יש בה תורת לבוד לדעתו מכל מקום הרי הגדי מזדקר שם בבת ראש ר״ל בהדיא וזקירת גדי מבטלת תורת לבוד ואין דעתו לומר לבוד בפחות מארבעה אלא במקום שאין זקירת גדי כגון שתי קורות הסמוכות זו לזו שהוא מקום גבוה אבל כל שאין שם שלש אעפ״י שהפרוץ מרובה לבוד הוא וכל שמחיצתו ברחבים שלשה עד ארבעה אינה מתבטלת בזקירת גדי מפני שפרצתו כעין פתח ונקראת מחיצה גמורה להתיר זקירת גדי אלא צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו ר״ל בריוח עד שיהא פרוץ מרובה שאם היה פרוץ מרובה אף כנגד העומד אסור לזרוע ואם עומד כפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ מארבעה עד עשר אמות צריך גם כן שלא יהא בין זה לזה כמלואו בריוח שאם היה פרוץ מרובה אסור כנגד הפרוץ וכנגד העומד מותר לזרוע הואיל והמחיצה מארבעה ולמעלה מה שאין כן לשבת ואין צריך לומר שבעומד מרובה מותר אף כנגד הפרוץ וכל זה דוקא בפרצת עשר הא יתר מעשר עד שיעשה בו צורת פתח וכמו שאמרו למעלה בקנים הדוקרנים עושה להם פאה מלמעלה ואף ביתר מעשר מותר ומכל מקום לדעת רבנן שאין סוברים תורת לבוד אלא בפחות משלשה אין כאן אלא שתי מדות הראשונה כל מחיצה הנעשית בפסים רחבים פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שיהא בו תורת לבוד וכל שהוא משלשה עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו בריוח שלא יהא פרוץ מרובה ויאסר כנגד הפרוץ ובפרוץ כעומד מותר אף כנגד הפרוץ:

    Meiri on Eruvin 16a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה כנגד העומד מותר הואיל והיקף חשוב הוא וה"ה אם היה פרוץ כו' עכ"ל דאין חילוק בשום דבר בין מג' ועד ד' ובין מד' ועד י' אלא בהך מלתא לחוד דמד' ועד י' היקף חשוב הוא ומותר מיהת כנגדו אפי' בפרוץ מרובה משא"כ מג' ועד ד' דאין חילוק בין כנגדו ובין אינו כנגדו דאסור דכיון דלאו היקף חשוב הוא ודו"ק:

    בד"ה משום כו' דפסולא דפחות מג' לא הוי מצי למתלי בפרוץ מרובה כו' עכ"ל יש לדקדק בזה לפירושו דהא ודאי כי מטא פרוץ לג' אם העומד פחות מג' מצי שפיר למתלי בפרוץ מרובה על העומד דלא עדיף מפרוץ ג' ועומד ג' דפסול משום דפרוץ כעומד ומכ"ש דפסול בפרוץ מרובה ויש ליישב דה"ק דע"כ אית לן למתלי האי פסולא דפרוץ ג' ועומד פחות מג' נמי משום דיקור גדי דאי משום פרוץ מרובה לחוד א"כ בעומד טפח ופרוץ טפחיים אמאי כשר הרי ג"כ פרוץ מרובה אלא דכשר משום דלית ביה דיקור גדי משא"כ בפרוץ ג' דהוה דיקור גדי ומיהו פסול נמי משום פרוץ מרובה וצ"ע:

    Chidushei Halachot on Eruvin 16a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 16, Amud Aleph, about 326 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “בעביטין, בשליפין, בקנים, בקולחות מטלטלין בתוכה, ובלבד…”

    2. Segment 24 words

      Opens “הכא נמי כשנכנס ויוצא.…”

    3. Segment 325 words

      Opens “תא שמע: נמצאת אתה אומר, שלש מדות…”

    4. Segment 428 words

      Opens “כל שהוא ג' ומג' עד ד' צריך…”

    5. Segment 538 words

      Opens “כל שהוא ד' ומארבעה עד עשר אמות,…”

    6. Segment 616 words

      Opens “נפרצה ביותר מעשר אסור, היו שם קנים…”

    7. Segment 716 words

      Opens “קתני מיהת רישא מג' ועד ד' ובלבד…”

      Named: רב פפא.

    8. Segment 88 words

      Opens “אמר לך רב פפא מאי מלואו נכנס…”

      Named: רב פפא.

    9. Segment 919 words

      Opens “הכי נמי מסתברא מדקתני אם היה פרוץ…”

    10. Segment 1025 words

      Opens “לימא תיהוי תיובתיה דר"ה בריה דרב יהושע…”

      Named: רב יהושע.

    11. Segment 1110 words

      Opens “סיפא קשיא לרב פפא רישא קשיא לר"ה…”

      Named: רב פפא, רב יהושע.

    12. Segment 1218 words

      Opens “סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דתנא…”

      Named: רב פפא.

    13. Segment 1322 words

      Opens “רישא לרב הונא בריה דרב יהושע לא…”

      Named: רב הונא, רב יהושע.

    14. Segment 1410 words

      Opens “בשלמא לרב פפא משום הכי לא עריב…”

      Named: רב פפא.

    15. Segment 1520 words

      Opens “אלא לרב הונא בריה דרב יהושע ליערבינהו…”

      Named: רב הונא, רב יהושע.

    16. Segment 1621 words

      Opens “משום דלא דמי פסולא דרישא לפסולא דסיפא…”

    17. Segment 1714 words

      Opens “פחות משלשה מני רבנן היא דאמרי פחות…”

    18. Segment 188 words

      Opens “אימא סיפא כל שהוא שלשה ומשלשה ועד…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 16a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026