Talmud Builders

    Eruvin 86b

    Back to index

    English translation — Eruvin 86b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1A cross beam of four handbreadths laid across a cistern located between two courtyards permits one to draw water from that cistern.

    2With this in mind, the following difficulty arises: The bucket he uses to draw the water might drift under the cross beam to the other side of the cistern and bring water from the other courtyard. The Gemara answers: The Sages have established that a bucket does not drift more than four handbreadths from the point where it was lowered, and it will therefore stay on its original side of the partition.

    3The Gemara raises a difficulty: Nonetheless, the water becomes intermingled under the cross beam, and consequently the bucket will bring up water from the other courtyard. Rather, it must be that the reason for the leniency is not that the cross beam actually prevents the flow of the water, but because the Sages were lenient with regard to water. They allowed a partition suspended above the water to be considered as though it blocked the flow of the water. As Rav Tavla asked of Rav: With regard to a suspended partition, does it permit carrying in a ruin? Do we say that the remnants of the walls suspended in the air are considered as though they descended to the ground and closed off the area, thereby rendering it a private domain? Rav said to him: A suspended partition of this kind permits carrying only in the case of water, as the Sages were lenient with regard to water.

    4The mishna teaches: Rabbi Yehuda said: There is no need for a partition in the cistern, as a partition inside a cistern is no better than the wall above it. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Yehuda stated this in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said: A suspended partition permits carrying even on land, as it is considered as though it descended to the ground and sealed off the area. Accordingly, there is no need to erect a partition inside the airspace of a cistern.

    5As we learned in a mishna: One who lowers sukka walls from above going downward, when the walls are three handbreadths higher than the ground, the sukka is invalid, as they are not considered partitions; but if he constructed walls from below going upward, if they are ten handbreadths high the sukka is valid, even if they do not reach the roofing.

    6Rabbi Yosei, however, says: Just as with regard to walls constructed from below going upward, ten handbreadths suffice, so too, in the case of walls built from above going downward, ten handbreadths are enough for it to be considered a whole wall, even if it more than three handbreadths above the ground. Similarly, Rabbi Yehuda maintains that a partition suspended above a cistern is considered as though it descended and sealed off the area.

    7The Gemara rejects this argument: But this is not so, for we can distinguish between the two opinions and claim that neither Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yosei, nor does Rabbi Yosei hold in accordance with Rabbi Yehuda.

    8The Gemara elaborates: Rabbi Yehuda does not necessarily hold in accordance with Rabbi Yosei, as a distinction can be made between the two cases. Rabbi Yehuda stated his opinion only with regard to the joining of courtyards, which are required by rabbinic law, but in the case of a sukka , which is required by Torah law, no, he did not say that we can rely on suspended partitions.

    9And conversely, Rabbi Yosei does not necessarily hold in accordance with Rabbi Yehuda, as Rabbi Yosei stated his opinion only with regard to a sukka , which is a prohibition stated in the Torah from a positive commandment. The prohibition is not written as a negative commandment, but it can be inferred from a positive commandment. Neglect of the positive commandment of sukka is not punishable by the court, therefore we are not stringent in this regard. But with regard to Shabbat, which is a prohibition punishable by stoning, Rabbi Yosei did not state his opinion. Consequently, Rabbi Yosei might agree that we must be very stringent with regard to all halakhot of Shabbat, even those that are rabbinic in origin.

    10And if you ask: That incident, which occurred in Tzippori, when they relied on suspended partitions on land for Shabbat, on whose authority was it performed? It was done not on the authority of Rabbi Yosei, but rather it was performed on the authority of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, who maintains that a suspended partition renders it permitted to carry even if it is over land and even on Shabbat.

    11The incident transpired in the following manner. As when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: It once happened that the people forgot and did not bring a Torah scroll to the synagogue on Friday while it was still day, which meant they were left without a scroll from which to read on Shabbat. On the following day, Shabbat, they spread a sheet over the pillars positioned between the house where the scroll was kept and the synagogue, thereby forming a corridor with partitions suspended on each side. And in this manner they brought the Torah scroll to the synagogue and read from it.

    12The Gemara expresses surprise at the wording of this account: Did they actually spread sheets on Shabbat? Is it permitted to do so ab initio ? But doesn’t everyone agree that one may not erect a temporary tent on Shabbat ab initio ? Spreading sheets over pillars is considered constructing a temporary tent.

    13Rather, what happened was that they found sheets spread over the pillars, which they used as partitions, and in this manner they brought the Torah scroll to the synagogue and read from it.

    14Rabba said: Rabbi Yehuda and Rabbi Ḥananya ben Akavya said the same thing. Both were very lenient with regard to the halakha of a partition over water. The ruling of Rabbi Yehuda is that which we just said, that the wall of the courtyard permits a cistern. The ruling of Rabbi Ḥananya ben Akavya is as we learned: Rabbi Ḥananya ben Akavya says: In the case of a balcony that contains four cubits by four cubits, which is suspended over water,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתרת במיםבבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

    לאידך גיסאתחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

    עריבי מיאורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

    אלא קל הוא שהקילו חכמים במיםוליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ה"ג אלא קל הוא כו':

    מחצה תלויה מתרת אף ביבשההלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

    המשלשלטריציי"ר בלע"ז:

    מלמעלה למטהשהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

    גבוהות מן הארץ שלשהדגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

    מלמטה למעלהשנוגעות בקרקע:

    אם גבוהות עשרה טפחים כשירהואע"פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

    כשם שמלמטה למעלהמכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

    כך מלמעלה למטהדי לה באריג עשרה ואע"פ שאינה מגעת לארץ:

    אבל שבת דאיסור סקילהאע"ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

    ואם תאמרהואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

    מעשה שנעשה בציפוריעל ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

    ע"פ מי נעשהוהלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין (דף לב:) אחר ר' יוסי לציפורי:

    ה"ג לא ע"פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה - שכבר נפטר ר' יוסי ול"ג לא ע"פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

    ולא הביאו ספר תורהלבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

    הכל מודיםר"א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ"ד פוקקין בו ואע"ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (שבת דף קכה:):

    אמרו דבר אחדהקילו הרבה במים:

    גזוזטראשהיא למעלה מן הים:

    שיש בה ארבעהמרובעות שהן כ"ד טפחים על כ"ד טפחים:

    עירובין 86 עמוד ב

    1קורה ארבעה מתרת במים.

    2הא קא אזיל דלי לאידך גיסא, ומייתי? קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים.

    3תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.

    4א"ר יהודה, לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה.

    5דתנן: המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה. ממטה למעלה, אם גבוהות י' טפחים כשירה.

    6רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה.

    7ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי יהודה.

    8רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי: עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן, אבל סוכה דאורייתא לא.

    9ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה: עד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא לא אמר.

    10ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי, על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל בר' יוסי נעשה.

    11דכי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום. למחר פרסו סדין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו.

    12פרסו?! לכתחילה מי שרי? והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת.

    13אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו.

    14אמר רבה: ר' יהודה ור' חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. ר' יהודה, הא דאמרן. ר' חנניא בן עקביא, (דתנן) ר' חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות׃

    Tosafot

    הא קאזיל דלי לאידך גיסאפירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת"ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת"ק היינו מלמעלן דרשב"ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב"ג ה"ה לת"ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א"כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:

    אלא קל הוא שהקילו חכמים במיםפירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור"ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול"ג אלא ור"ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה"פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה"י אבל כרמלית גמורה דלאו בר איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה"פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע"י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (עירובין פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:

    עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירותוא"ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי"ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

    גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה כו'משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה"י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא"כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה"י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה"י והא טרסקל לא הוי רה"י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף לג:) וי"ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א"נ סתמא פתוח לרה"י והויא כחור היחיד ור"י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא"ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ"ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן עירובין דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי"ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל עירובין דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה (דף יח:) בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    פי' חייש רב יהודה שלא יהיה זה דולה מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה בשל זה לפיכך מצריך ראשי הקנים שיהיו בולטין מן המים למעלה טפח או חוצבין ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו זאלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה מתיר (ברחבה) [בחורבה] ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה [ארבעה] מתיר במים הא קא אזיל דלי ואייתי מיא מאידך גיסא דבורו ואם תאמר קים להו לרבנן דאין דלי מהלך וחוצב מים חוץ מארבעה תותי קורה מיהא עריבי מיא וקא חציב דלי מיא דביני ביני ופרקינן קל הוא שהקילו חכמים שאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים וקל הוא שהקילו חכמים במים קיי"ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין:

    פיסקא א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם א"ר יוחנן רבי יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דסבר מחיצה תלויה מתרת דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ ג' טפחים כו' כבר פירשנו שמועה זו במס' סוכה ואסיקנא לא ר' יהודה סבר כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה ואם תאמר מעשה שנעשה בצפורי על פי מי נעשה לא על פי ר' יוסי נעשה (אמרה לא על פי ר' יוסי נעשה) אלא על פי ר' ישמעאל בר' יוסי נעשה שפעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מע"ש ומצאו סדינין שהיו פרוסין ע"ג העמודים במבוי וסמכו בהן משום מחיצה והביאו ס"ת וקראו בו אמר רבה ר' יהודה ור' חנינא בן עקביא שניהם אמרו מחיצה תלויה מתרת. ר' יהודה הא דאמרן ר' חנינא בן עקביא דתניא ר' חנינא בן עקביא אומר גזוזטרא שהיא תקרה משוכה מן הכותל על הים ועומדת על ארבעה עמודים שיש בה ד' אמות על ד' אמות חוקק בה ד' טפחים על ד' טפחים וממלא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 86b

    Eruvin 86b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 275 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתרת במים בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

    לאידך גיסא תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

    עריבי מיא ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

    אלא קל הוא שהקילו חכמים במים וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ה"ג אלא קל הוא כו':

    מחצה תלויה מתרת אף ביבשה הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

    המשלשל טריציי"ר בלע"ז:

    מלמעלה למטה שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

    גבוהות מן הארץ שלשה דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 86b · Sefaria

    Tosafot

    הא קאזיל דלי לאידך גיסא פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת"ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת"ק היינו מלמעלן דרשב"ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב"ג ה"ה לת"ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א"כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:

    אלא קל הוא שהקילו חכמים במים פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור"ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול"ג אלא ור"ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה"פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה"י אבל כרמלית גמורה דלאו בר איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה"פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע"י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (עירובין פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:

    עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות וא"ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי"ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

    גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה כו' משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה"י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא"כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה"י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה"י והא טרסקל לא הוי רה"י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף לג:) וי"ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א"נ סתמא פתוח לרה"י והויא כחור היחיד ור"י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא"ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ"ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן עירובין דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי"ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל עירובין דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה (דף יח:) בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:

    Tosafot on Eruvin 86b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    פי' חייש רב יהודה שלא יהיה זה דולה מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה בשל זה לפיכך מצריך ראשי הקנים שיהיו בולטין מן המים למעלה טפח או חוצבין ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו זאלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה מתיר (ברחבה) [בחורבה] ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה [ארבעה] מתיר במים הא קא אזיל דלי ואייתי מיא מאידך גיסא דבורו ואם תאמר קים להו לרבנן דאין דלי מהלך וחוצב מים חוץ מארבעה תותי קורה מיהא עריבי מיא וקא חציב דלי מיא דביני ביני ופרקינן קל הוא שהקילו חכמים שאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים וקל הוא שהקילו חכמים במים קיי"ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין:

    פיסקא א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם א"ר יוחנן רבי יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דסבר מחיצה תלויה מתרת דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ ג' טפחים כו' כבר פירשנו שמועה זו במס' סוכה ואסיקנא לא ר' יהודה סבר כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה ואם תאמר מעשה שנעשה בצפורי על פי מי נעשה לא על פי ר' יוסי נעשה (אמרה לא על פי ר' יוסי נעשה) אלא על פי ר' ישמעאל בר' יוסי נעשה שפעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מע"ש ומצאו סדינין שהיו פרוסין ע"ג העמודים במבוי וסמכו בהן משום מחיצה והביאו ס"ת וקראו בו אמר רבה ר' יהודה ור' חנינא בן עקביא שניהם אמרו מחיצה תלויה מתרת. ר' יהודה הא דאמרן ר' חנינא בן עקביא דתניא ר' חנינא בן עקביא אומר גזוזטרא שהיא תקרה משוכה מן הכותל על הים ועומדת על ארבעה עמודים שיש בה ד' אמות על ד' אמות חוקק בה ד' טפחים על ד' טפחים וממלא.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 86b · Sefaria

    Rashba

    הכי גריס רש"י ז"ל אלא קל הוא שהקלו חכמים במים. ופירש הכי ז"ל: אלא ליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי, דבהיכר מחיצה סגי. והראב"ד ז"ל גריס ג"כ אלא קל הוא שהקלו חכמים במים, אלא שפירש בענין אחר ואמר: דרב יהודה לא אמר צריך לשקע אלא לרשב"ג, אבל לת"ק דאמר בין מלמטה בין מתוך אוגנו ודאי אין צריך לשקע כלל, דקל הוא שהקלו חכמים דמתניתין במים להתיר אף במחיצה תלויה אפילו אינה מגעת למים, ואפילו אזיל דלי ומייתי מאידך גיסא. ורב נחמן דאמר כתנא קמא וקיימא לן כוותיה והלכך מסקנא דשמעתא כרב הונא רב יהודה הכי ס"ל. והביא הראב"ד ז"ל ראיה מגזוזטרא שהיא על המים דסגי ליה במחיצה עשרה בין מלמעלה בין מלמטה (להלן עירובין פז, ב), כלומר: מלמעלה תחת הגזוזטרא ממש, בין מלמטה במים אע"פ שמחיצת העשרה העשויה מלמעלה תחת הגזוזטרא אינה מגעת למים וכ"ש אינה משוקעת. והא מתני' אתיא כרשב"ג אליבא לדעת רב הונא והלכך עבדינן כוותיה. ולפי דבריהם כל היכא דאיכא מחיצה אע"פ שאינה רחבה ארבעה אפילו למעלה ממש מתוך אוגנו, ואי נמי קורה ארבעה דאיכא פי תקרה מותר, ובלבד שיהא ניכר שנעשה בשביל המים, הא לאו הכי לא. והיינו טעמא דגזוזטרא דאף ע"ג דרחבה ארבעה או יותר ואפילו נתונה בקרן זוית שיש לה שתי מחיצות גמורות עד המים ושתים נמי דעריבן, אפילו הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. והיינו טעמא נמי דתנאי דפליגי עליה דר' יהודה ואמרי גבי בור שבין שתי חצרות וגבי אמת המים העוברת בחצר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם. וכתבו בתוספות דע"ז סומכין העולם שיש להם בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות עד המים ששופכין משם בשבת, ומשום דקיי"ל כרב הונא. ואע"ג דאמרינן לקמן (עירובין פח, ב) גבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים, לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. לית הלכתא הכין אלא כלישנא בתרא דמסיק אפילו לשפוך, דבשל סופרים הלך אחר המיקל. זו היא שיטתן של רש"י והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל. אבל הגאונים כולם ז"ל פסקו כרב יהודה דסוגיא דשמעתא כוותיה, דהא רב ור' חייא ודתאני יעקב קרחאה כוותיה קיימי, ולא גרסינן הכא אלא, ולאו למדחייה לדרב יהודה קאמרי. ותדע לך דהא מסייעינן ליה מדרב דאמר אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים, ורב כרב יהודה קאי דאמרינן אמר רב יהודה אמר רב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה מן המים טפח. ולמאן דמטי בה משמיה דר' חייא מ"מ כיון דר' חייא ודתאני יעקב קרחאה כוותיה קיימי כוותיה עבדינן. וחכמים הכי קאמרי אלא הא דאמר רב יהודה וכו'. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה ארבעה מתרת במים אלמא בהיכר מחיצה בלחוד סגי כרב הונא, דאי כרב יהודה הא בעינן שלא ידלה משל חבירו. והכא אזיל דלי בשל חבירו חוץ לקורה ומייתי. ופרקינן קים להו לרבנן דאין דלי הולך יותר מד'. ואקשינן תו מ"מ תחת הקורה מיהא ערבי מיא [ואזיל דלי] ומייתי. ופרקינן קל הוא שהקלו חכמים במים דכל היכא [דאינו דולה] ממש בשל חבירו ואיכא היכר מחיצה שרי. והלכך קורה ארבעה דאיכא פי תקרה יורד וסותם קים להו לרבנן דאין דלי הולך יותר מד' טפחים, ולא אזיל לאידך גיסא דלחבריה ממש, אע"ג דדלי תחותי קורה לית לן בה, ואפרוקא קמא דאין דלי הולך יותר מד' טפחים סמוך. אבל מחיצה תלויה לעולם אינה מתרת אפילו במים אלא אם משוקעת טפח במים. ואם היא למטה בתוך המים צריך שיהיו ראשי הקנים נראים למעלה מן המים טפח כדי שלא יהא דלי דולה להדיא משל חבירו. ומאי דאמר ליה רב לרב טבלא דמחיצה תלויה מתרת במים, היינו דוקא בכי האי גוונא שראשי הקנים משוקעים במים. זו היא שיטת הרב אלפאסי ור"ח ושאר הגאונים ז"ל. ואם היתה המחיצה התלויה רחבה ארבעה, אע"ג דלא שייך פי תקרה יורד וסותם במחיצה אלא בקרוי, מ"מ כיון דאיכא היכר מחיצה ולא אזיל דלי לאידך גיסא שרי, ולא נחלקו רב יהודה ורב הונא אלא במחיצה שאינה רחבה ארבעה כן נ"ל לפי שיטתן של הגאונים ז"ל. ומיהו מתניתין דגזוזטרא צריכא עיונא לפי שיטתן, דהא משמע בגמרא לכאורה דמחיצת הגזוזטרא אינה מגעת עד המים וכדמשמע לעיל (עירובין פה, א) בשמעתא דבור מופלגת מכותל זה בארבעה. וכן מההוא דר' חנניא בן עקביא דשרי בכוף וגוד. והרמב"ם ז"ל (הל' שבת פט"ו, הט"ו) כן כתב בגזוזטרא שאם היתה מחיצה עשרה יורדת מן הגזוזטרא כנגד המים רואין אותה כאילו י(ו)רדה ונגעה עד המים, ואע"פ שהוא ז"ל פסק (הל' ערובין פ"ג, הכ"א) במחיצות הבור כרב יהודה דצריך לשקע ראשי הקנים במים טפח. ושמא נאמר שלא הצריך רב יהודה שיקוע אלא בבור וכיוצא בזה שמן המחיצה ולהלן לאחד ומן המחיצה ולצד האחר לאחר וכדי שלא ידלה משל חבירו ממש להדיא. אבל גזוזטרא שעל הים שאפילו חוץ לגזוזטרא יש לבעל הגזוזטרא שותפות [רשות] בו, כיון דאיכא היכר מחיצה שרי אפילו לרב יהודה דהוה ליה כוליה ואפילו מה שחוץ לגזוזטרא כמים שתחת הקורה דעריבי מיא, ואפילו הכי כיון דלא מייחדי לחד מינייהו אלא יד שניהם שוה בהן הקלו בהן חכמים והתירו, והכא נמי דכוותה היא. ולפי זה אף לפי שיטת הגאונים ז"ל יש להתיר אותן בתי כסאות שעל המים, ואע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים, ובלבד שיהו להן מחיצות גבוהות עשרה למטה מהן כנגד המים, וכן למעלה סמוך להן וכנגד המים בין למטה ממש סמוך למים כדעת רב הונא בבור כנ"ל.

    פרסו לכתחילה מי שרי ומכאן מוכח דאפילו במחיצה המתרת שייך איסור עשיית אהל עראי, ושלא כדברי רש"י ז"ל. וכבר הארכתי בזה בשבת בס"ד בשלהי כתבי הקודש ולעיל בפרק מי שהוציאוהו בשמעתא דנחמיה תלמידך שרוי בצער גמרא פעם אחת לא נכנסו לנמל.

    גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות וכו' כבר כתבתי למעלה (ד"ה ה"ג רש"י) דאע"ג דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, הכא גבי מים לא שרי אלא א"כ ניכר שנעשית מחיצה בשביל המים. ומיהו איכא למידק דהא גבי גזוזטרא משמע דכולי עלמא מודו בה דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואפילו ר' יהודה (במשנה לעיל עירובין פו, א) דלא בעי מחיצה העשויה לשם מים, מדלא פליג במתניתין בגזוזטרא (להלן עירובין פז, ב) כדפליג בבור שבין שתי חצרות ובאמת המים העוברת בחצר (להלן פז א). ולפי דברי רש"י ז"ל שפירש בפירקין (קמא) [תנינא] (כה, ב ד"ה והכא) דעבידא כארזילא שעשויה במדרון, וכן לקמן בשלהי כל גגות (עירובין צד, ב) גבי קירויו באלכסון דכל שהוא משופע אין אומרים בו פי תקרה, הכא נמי איכא לאוקומה בגזוזטרא העשויה באלכסון. ושמא כך דרכן לעשותן משופעות. ואי נמי י"ל דגזוזטרא דהכא ודמתני' בשאין פיה חלק אלא פגימות פגימות שאין לומר בה פי תקרה יורד וסותם. וזה רחוק דא"כ לימא הכין וליתני אין ממלאין ממנה אלא א"כ היה פיה חלק או שעשה לה מחיצה גבוה עשרה. ומיהו לפי דברי רת"ם ז"ל שפירש (לעיל עירובין כה, א תוס' ד"ה אכסדרא ולהלן (עירובין צד, א) ד"ה בשתי) דאפילו רב דאית ליה פי תקרה יורד וסותם לא אמר אלא דוקא באכסדרה שיש לה שלש מחיצות גמורות או שתים דעריבן לפחות, אבל בשאין לה אלא דופן אחד או אפילו שתים דלא עריבן לא, הכא נמי איכא למימר הגזוזטרא זו אין לה אלא מחיצה אחת שהיא קבועה בכותל בזיזין היוצאין מן הכותלים, ולפיכך לא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם לכ"ע, ואסור למלאות ממנה אלא אם כן עשה לה מחיצה לתנא דמתני', או שראויה לכך ע"י כוף וגוד אליבא דר' חנניה בן עקביא.

    Rashba on Eruvin 86b · Sefaria

    Ritva

    ע״כ לא קאמר רבי יוסי כו׳ לפום האי טעמא מחיצ׳ תלויה מתרת היא דבר תורה דכיון דשם מחיצה אחת היא היכי פליג בדאורייתא בין מצות עשה לאיסור סקיל׳ א״ו דאין זה אלא מדרבנן דגבי סוכ׳ אוקמוה אדאורייתא ג״ה לא ע״פ ר׳ יוסי ולא ע״פ ר׳ יהודה שהם הביאו ס״ת דרך רה״ר ור׳ יהודה לא שרי אלא בדרבנן ואע״פ שאין צפורי מקומו של רבי יהודה דרך התלמוד לומר כן לומר שלא נעשה ברצונו ובדעתו. ורש״י ז״ל מוחק דלא גרסינן ולא ע״פ ר׳ יהודה שאין צפורי מקומו ועוד דהתם בדרך חצר שאינה מעורבת הביאוהו וכדברי ר׳ יהודה. וה״ג לא ע״פ ר׳ יוסי שהיה מקומו בצפורי אלא ע״פ ר׳ ישמעאל בנו לאחר מיתת אביו. ג״ה וכן גרש״י ז״ל בכאן פורסו ואפילו לכתחלה היכי פרסי כלומר דהא עשיית אהל עראי הוא לכתחלה והא אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי אבל במס׳ סוכה יש לרבי׳ ז״ל גרס׳ אחרת ופירוש אחר ושם פירשתי שאינו נוטלת וכדכתיבנ׳ נמי במס׳ שבת ולעיל במכלתין בס״ד גזוזטרא שיש בה ד׳ אמות על ד׳ אמות שהם כ״ד טפחים על כ״ד טפחים באמת ו׳ טפחים חוקק בה ד׳ על ד׳ פירש באמציעתה לפי שאין מחיצה לפחות מחלל ארבע טפחים. וממלא פי׳ דאמרינן בכל מה שהוא חוץ לנקב מכל צד נוף וגוד והרי יש מחיצות י׳ מכל צד ואמרינן גוד אחית מחיצת׳ ומפני שזו קולא גדולה ודברי רבי יהודא ג״כ קולא גדולה דהא בחדא מינייהו ליכא היכר מחיצות כלל מ״ה קאמר אמרו דבר אחד כלומר דודאי דמקל בהא מקל בהא ואף על פי שאין זו דומה לזו בצורת הענין כלל כנ״ל:

    Ritva on Eruvin 86b · Sefaria

    Meiri

    לענין סוכה המשלשל בדפנות מלמעלה ועשה דופן גבוהה עשרה משפת הסכך תלויה כנגד הארץ ורחוקה מן הארץ שלשה טפחים או יתר מהן פסולה שאין מחיצה תלויה מתרת שכל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אינה מחיצה אבל מלמטה למעלה כל שגבוהה עשרה כשרה אפי׳ רחוקה כמה מן הסכך ובלבד שיהו הדפנות מכוונות כנגד שפת הגג אבל אם אין הכותל מכוון תחת שפת הגג בפחות משלשה פסולה שאויר פוסל בשלשה אף מן הצד כמו שיתבאר במקומו:

    זה שכתבנו שאין מחיצה תלויה מתרת פירושו אף מחצר לחצר שאינה מעורבת ומה שהזכירו בגמרא שנעשה בצפרי ששכחו ולא הביאו ספר תורה ולמחר מצאו סדינים פרושים והביאוה דרך מחיצתם מחצר לחצר בלא עירוב ואותה מחיצת הסדינים מחיצה תלויה היתה לא כדין נעשה. ויש מפרשי׳ שברשות הרבים היה ומכל מקום הדין שוה בהם וכבר ביארנוה בראשון של סוכה:

    כבר התבאר במסכת שבת פרק כלים שאין עושין אהל עראי [בשבת] ומכל מקום אם נעשה האהל כגון שנפרס טפח מאתמול מוסיפין אותו בשבת. ומכאן סוברים קצת מפרשים שאלו רצו להשפיל ראשי הסדינים עד שיגיעו לארץ או לפחות משלשה רשאים אלא שהדברים נראין שזו אינה מחיצה כלל והשפלתם תחלת מחיצה היא מה שאין כן באהל שכל שהוא פרוס טפח נקרא אהל ומחיצה נעשית לצניעות בעלמא ולא להכשיר מותרת לכתחלה כמו שביארנו בשבת פרק כלים:

    Meiri on Eruvin 86b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ולא הביאו ס"ת כו' ובחצר אחת שאינה מעורבת כו' עכ"ל כצ"ל וכן נראה מפירושו דבית שהיה בו ס"ת והבהכ"נ בחצר א' היה אבל מדברי התוס' נראה דמחצר לחצר היו מביאין הס"ת דרך מבוי שלא נשתתפו בו וק"ל:

    תוס' בד"ה קורה ד' מתרת כו' אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה"ר לא כו' עכ"ל ורב יהודה סתמא קאמר קורה ד' מתרת בחורבה משמע אפילו בפרוצה לרה"ר ועי"ל דע"כ איירי בפרוצה [לרה"ר] דאי בפרוצה למבוי הוי סגי בקורה טפח דמתיר במבוי דרבנן וק"ל:

    בד"ה הא קאזיל כו' דהא מתוך אוגנו דת"ק היינו מלמעלן דרשב"ג דכי היכי כו' עכ"ל ק"ק שינוי לשון לפי זה אמאי קרי ליה ת"ק מתוך אוגנו ורשב"ג קרי ליה מלמעלה כיון דחדא נינהו וע"ק וכי רשב"ג טעמא דבית שמאי אתי לאשמועינן דאין סברא לומר דב"ש דוקא מלמעלה קאמר וב"ה מלמעלה קאמר אלא דלמטה עדיף טפי ושרי לכ"ע ודברי רע"ב נכונים בזה שהוא פי' מלמטה ומלמעלה כרב יהודה וגבי מתוך אוגנו פי' דלא בעי נוגעת המחיצה במים וי"ל דברי התוס' דבין מתוך אוגנו דת"ק ובין מלמעלה דרשב"ג היינו שיהיו משוקעין ראשי קנים לרב יהודה אלא דבהא פליגי דת"ק דקאמר מתוך אוגנו היינו דבעי שתהיה המחיצה מתחלת משפת הבור דהיינו אוגן ומושכת עד שיהיו ראשי קנים משוקעין במים ומ"ד מלמעלה לא בעיא שתהא מתחיל משפת הבור אלא אף באמצע הבור ומושכת מלמעלה למטה י' טפחים עד שיהא ראשי קנים משוקעים שם ודו"ק:

    בא"ד ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת כו' עכ"ל ויש לדקדק ומאי קושיא דמ"מ פריך שפיר דניחוש דקאזיל דלי מחודה ולחוץ תחת הקורה כדפריך מעיקרא הא קאזיל דלי לאידך גיסא כו' משום דא"א לכוין לדלות מתחת הקורה ממש וי"ל דתחת הקורה ממש ודאי א"א לכוין וחוששין דקאזיל מחודה השניה ולחוץ לאידך גיסא אבל ברשותו ממש דהיינו מחודה ולפנים ודאי דאיכא לכוין דלא קאזיל מחודה ולחוץ תחת הקורה והוא דחוק ודו"ק:

    בד"ה אלא קל כו' ומצינו לפרש קל הוא כו' דקורה דמתרת בלא שיקוע אבל כו' עכ"ל ויש לדקדק דא"כ מאי מייתי אקורה ד' מהך כדבעי מיניה רב טבלא מרב מחיצה תלויה מהו כו' דהא לרב יהודה לא מהני מחיצה תלויה במים עד שישקעו ראשי קנים והכא בקורה מתיר בלא שיקוע ויש ליישב דהכי מייתי ראיה דכמו דאשכחן למאן דאית ליה מחיצה תלויה במים ולא בחורבה משום דקל הוא במים ה"נ לענין קורה מפרש לרב יהודה לא ניחוש להא דתחת קורה מיהא עריב משום דקל הוא במים ועוד נראה לרב יהודה נמי מחיצה תלויה דמתרת היינו דלא בעי שתגיע המחיצה עד הקרקע ולא ניחוש לעריבי מיא מתחת המחיצה ה"נ לגבי קורה שרי ולא ניחוש לעריבי מיא כלל אפי' בלא שיקוע ועוד לרב יהודה נמי מחיצה תלויה ממש מהני בגזוזטרא וכמ"ש התוס' לקמן (שיקוע) ודו"ק:

    בד"ה גזוזטרא כו' וכיון דלית ליה מחיצות אמאי כו' וי"ל דבקיעת דגים לא הויא כו' והוי כחורי רה"ר כו' כצ"ל:

    בא"ד לפי' הקונטרס שפי' כו' דאמרי' פי תקרה בכל הד' רוחות כו' עכ"ל וה"ה דאיכא לאקשויי הכי אף לפירושם לאביי בסמוכה לכותל אמאי בעי ארכה ארבע אמות ורחבה י"א ומשהו דהא בד' טפחים סגי ויהיה פי תקרה לג' רוחות ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Eruvin 86b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 86, Amud Bet, about 275 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “קורה ארבעה מתרת במים.…”

    2. Segment 216 words

      Opens “הא קא אזיל דלי לאידך גיסא, ומייתי?…”

    3. Segment 335 words

      Opens “תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא…”

      Named: רבי טבלא, רבה.

    4. Segment 425 words

      Opens “א"ר יהודה, לא תהא מחיצה. אמר רבה…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    5. Segment 519 words

      Opens “דתנן: המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות…”

    6. Segment 611 words

      Opens “רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה,…”

      Named: רבי יוסי.

    7. Segment 716 words

      Opens “ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    8. Segment 821 words

      Opens “רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי:…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    9. Segment 925 words

      Opens “ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה:…”

    10. Segment 1023 words

      Opens “ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי, על…”

      Named: רבי יוסי, רבי ישמעאל.

    11. Segment 1124 words

      Opens “דכי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת…”

      Named: רב דימי.

    12. Segment 1212 words

      Opens “פרסו?! לכתחילה מי שרי? והא הכל מודים…”

    13. Segment 1311 words

      Opens “אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו…”

    14. Segment 1433 words

      Opens “אמר רבה: ר' יהודה ור' חנניא בן…”

      Named: רבה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Eruvin 86b · Segment 10 — “…אלא על פי רבי ישמעאל בר' יוסי נעשה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 86b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026