Talmud Builders

    Eruvin 95a

    Back to index

    English translation — Eruvin 95a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1A cross beam four handbreadths wide renders carrying in a ruin that is breached into a public domain permitted, as the edge of the cross beam is considered to descend and seal the breach. And that which Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: A cross beam four handbreadths wide renders carrying in water permitted like a partition. In accordance with whose opinion were these rulings stated?

    2The Gemara explains: According to this version that you stated, that Rav and Shmuel agree with regard to an opening no wider than ten cubits, here it is referring to a cross beam that is no longer than ten cubits, and everyone, both Rav and Shmuel, agrees with these rulings. According to that other version that you stated, that they disagree with regard to an opening no wider than ten cubits, these rulings are in accordance with the opinion of Rav alone.

    3The Gemara suggests: Let us say that Abaye and Rava are disagreeing with regard to the point that was the subject of a dispute between Rav and Shmuel. As it was stated: If one placed roofing on top of a portico that has doorposts, i.e., pillars that form the beginnings of partitions, it is a valid sukka . If, however, he placed the roofing atop a portico that has no doorposts, there is a dispute. Abaye said: It is a valid sukka . And Rava said: It is invalid.

    4The Gemara elaborates: Abaye said: It is valid. As he said: The edge of a roof descends and seals. Since the portico is roofed, it is considered to have partitions as well. And Rava said: It is invalid, as he did not say: The edge of a roof descends and seals. Let us say that Abaye holds in accordance with the opinion of Rav, and Rava holds in accordance with the opinion of Shmuel?

    5The Gemara answers: According to the opinion of Shmuel, everyone, including Abaye, agrees that this sukka is invalid. Where they disagree is according to the opinion of Rav. Abaye holds in accordance with the opinion of Rav in a straightforward manner. And Rava claims: Rav stated his opinion, that the edge of the portico descends and seals, only there, where those partitions formed by the roof were built for the portico, and they are therefore viewed as sealing it. However, here, where these partitions were not built for the mitzva of sukka , no, even Rav would agree that the partitions are not sufficiently significant to utilize for the purpose of this mitzva.

    6We learned in the mishna: Rabbi Yosei says: If they are permitted to carry there on that Shabbat, they are likewise permitted to do so in the future, and if they are prohibited from carrying there in the future, they are also prohibited from carrying there on that Shabbat A dilemma was raised before the Sages: Did Rabbi Yosei intend to prohibit carrying even on that Shabbat, or to permit carrying even in the future?

    7Rav Sheshet said: His intention was to prohibit carrying even on that Shabbat. And similarly, Rabbi Yoḥanan said: His intention was to prohibit carrying even on that Shabbat. This opinion was also taught in a baraita : Rabbi Yosei said: Just as they are prohibited from carrying in the future, so are they prohibited from carrying on that Shabbat.

    8It was stated: Rav Ḥiyya bar Yosef said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, while Shmuel said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    9The Gemara expresses surprise: But did Shmuel really say this? Didn’t we learn in a mishna that Rabbi Yehuda said: In what case are these matters, that an eiruv may be established for a person only with his knowledge, stated? It is with regard to a joining of Shabbat boundaries, but with regard to a joining of courtyards, one may establish an eiruv for another person both with his knowledge and without his knowledge, because one may act in a person’s interest even when not in his presence, but one may act to his disadvantage only in his presence. One may take unilateral action on another’s behalf when it is to that other person’s benefit. However, if it is to that person’s disadvantage, or when the action entails both benefits and disadvantages, he may act on the other person’s behalf only if he was explicitly appointed as his agent. A joining of courtyards is always to a person’s benefit, and therefore it can be established even without his knowledge. However, with regard to a joining of Shabbat boundaries, any distance that a person gains in one direction he forfeits in the opposite direction. Consequently, this type of eiruv may be established only with his knowledge.

    10And Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. And furthermore, anyplace where Rabbi Yehuda taught with regard to the halakhot of eiruv , the halakha is in accordance with his opinion.

    11And Rav Ḥana of Baghdad said to Rav Yehuda: Did Shmuel state this ruling even with regard to an alleyway whose cross beam or side post was removed during Shabbat? And Rav Yehuda said to him: I spoke to you with regard to the acquisition of an eiruv , and not with regard to partitions. The Gemara asks: How, then, could Shmuel rule that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda in this case, after explicitly stating that the halakha is not in accordance with his opinion in the case of fallen partitions?

    12Rav Anan said: This matter was explained to me personally by Shmuel himself: Here, where Shmuel rules in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is in a case where the courtyard was breached into a karmelit . In that case the halakha is lenient, as there is no concern lest one transgress a Torah prohibition. There, where Shmuel states that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it is in a case where the courtyard was breached into a public domain, and the halakha is therefore stringent, due to the concern lest one transgress a Torah prohibition.

    13MISHNA: With regard to one who builds an upper story atop two houses on opposite sides of a public domain that passes beneath it, and likewise bridges with a thoroughfare beneath them that rest on walls on opposite sides of a public domain, one may carry beneath the upper story and beneath the bridge on Shabbat. This is the statement of Rabbi Yehuda, who maintains that these areas are considered private domains. And the Rabbis prohibit carrying in these areas.

    14And furthermore, Rabbi Yehuda said: One may establish an eiruv even for an alleyway that is open at both ends, with no need for any additional measures, and the Rabbis prohibit doing so.

    15GEMARA: Rabba said: Do not say this is Rabbi Yehuda’s reason; that he maintains that by Torah law two partitions constitute a private domain, i.e., the areas beneath the upper story and the bridge are considered private domains, as each has two partitions, one on each side of the public domain. Rather, the reason for Rabbi Yehuda’s opinion is because he maintains that the edge of a roof descends and seals. The edges of the upper story and the bridge are considered to seal the areas beneath them.

    16Abaye raised an objection to Rabba from a baraita : Furthermore, Rabbi Yehuda said: With regard to one who has two houses on two sides of a public domain and seeks to carry from one house to the other on Shabbat via the public domain, he places a side post from here, adjacent to one of the houses, and another side post from there, adjacent to the other house, or he places a cross beam from here and another cross beam from there, and he may subsequently carry objects and place them in the middle of the area, as he transformed it into a private domain. His colleagues said to him: One cannot establish an eiruv to transform a public domain into a private domain in this manner. Clearly, the rationale for Rabbi Yehuda’s opinion in that case is not that the edge of the roof descends and seals, as the area is not covered. Rather, he apparently holds that by Torah law, two walls suffice to form a private domain.

    17Rabba said to him: From that baraita , yes, it is indeed possible to arrive at this conclusion. But from this, the mishna, nothing can be learned from this source, as there could be a different reason for Rabbi Yehuda’s opinion.

    18Rav Ashi said: The mishna is also precise in its wording, as it indicates that the rationale for Rabbi Yehuda’s opinion is that the edge of a roof descends and seals. As the mishna teaches: And furthermore, Rabbi Yehuda said: One may establish an eiruv even for an alleyway that is open at both ends, and the Rabbis prohibit doing so.

    19Granted, if you say that the reason for Rabbi Yehuda’s leniency with regard to carrying beneath an upper story and a bridge is that he maintains that the edge of a roof descends and seals, that is why the mishna states: And furthermore, to introduce the ruling for an alleyway. In other words, the tanna of our mishna is saying that the ruling applies not only to a roofed area, but also to an unroofed alleyway, despite the fact that the reason there is that two partitions suffice to create a private domain by Torah law.

    20However, if you say that Rabbi Yehuda permitted the first case as well because he maintains that by Torah law two partitions suffice to create a private domain, what is the need for the introduction: And furthermore? The rationale for the second ruling is no different from the rationale for the first. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is correct.

    21MISHNA: One who finds phylacteries outside the city on Shabbat, where they are in danger of becoming lost or damaged, brings them in to his house pair by pair by donning them in the manner in which they are typically donned for the mitzva. Rabban Gamliel says: He brings them in two pairs by two pairs. In what case is this statement that one is permitted to carry phylacteries inside said? It is with regard to old phylacteries, which have already been used and are designated for the mitzva. However, with regard to new ones, as it is unclear whether they are phylacteries or merely amulets in the form of phylacteries, he is exempt from performing the task.

    22If one finds phylacteries tied in bundles or in wrapped piles, in which case he is unable to carry them in pairs, he sits there and waits with them until dark, guarding them until the conclusion of Shabbat, and then brings them in to his house.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קורה ארבעה מתיר בחורבהחורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:

    שיש לה פצימיןעמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

    אליבא דשמואל כ"ע לא פליגיכלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ"ה אסר בטלטול שבת כ"ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

    כי פליגי אליבא דרבכלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע"כ לא קא שרי רב לענין שבת:

    אלא דהני מחיצותפי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

    לאו לסוכהלשם סוכה אע"ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

    במה דברים אמוריםדצריך להודיע בפרק חלון:

    ערובי חצירותלעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

    נפרצה לכרמליתשרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

    מתני' על גבי שני בתיםוהם בשני צידי רה"ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

    וכן גשרים המפולשיםשיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

    מערבין למבוי המפולשהואיל ואיכא שתי מחיצות:

    גמ' דאורייתאהלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ"ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

    יתר על כן וכו'רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה"ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה"ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה"ר:

    מההיא איןמצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

    מתני' נמי דייקאדאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

    אי אמרת בשלמאטעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע"ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה"ג אא"ב דטעמא דר"י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע"ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו:

    מתני' המוצא תפיליןבשדה במקום שנאבדין:

    מכניסןלעיר ולבית:

    זוג זוגאחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

    שנים שניםזוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

    בישנותשניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

    אבל בחדשות פטורמלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

    צבתיםקשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

    מחשיך עליהןימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:

    עירובין 95 עמוד א

    1קורה ד' מתיר בחורבה, ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ד' מתיר במים, מני?

    2להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי: בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי: כרב.

    3לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי, דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה, אין לה פצימין, אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה.

    4אביי אמר כשירה, אמר פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל?

    5אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי אליבא דרב: אביי כרב. ורבא עד כאן לא קאמר רב התם, אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי לא.

    6רבי יוסי אומר: אם מותרין. איבעיא להו רבי יוסי לאסור, או להתיר?

    7אמר רב ששת: לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם שאסורין לעתיד לבא, כך אסורין לאותו שבת.

    8איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: הלכה כרבי יוסי, ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה.

    9ומי אמר שמואל הכי?! והתנן, א"ר יהודה: בד"א בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין שלא בפניו.

    10ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד, אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו.

    11וא"ל רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? וא"ל בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות.

    12אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל: כאן שנפרצה לכרמלית, כאן שנפרצה לרשות הרבים.

    Mishna

    13הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין.

    14ועוד א"ר יהודה: מערבין למבוי המפולש. וחכמים אוסרין.

    Gemara

    15אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר ב' מחיצות דאורייתא. אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם.

    16איתיביה אביי: יתר על כן א"ר יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רה"ר עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רה"ר בכך!

    17א"ל מההיא אין, מהא ליכא למשמע מינה.

    18אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני: ועוד א"ר יהודה: מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין.

    19אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם היינו דקתני ״ועוד״.

    20אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא מאי ״ועוד״?! שמע מינה.

    21הדרן עלך כל גגות׃

    Mishna

    22המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. ר"ג אומר: שנים שנים. בד"א בישנות, אבל בחדשות פטור.

    23מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן.

    Tosafot

    מתני' המוצא תפיליןהך פירקא במסכת שבת ה"ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

    מכניסן זוג זוגבספ"ק דביצה (דף טו.) מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע"ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

    אבל בחדשות פטוראיסור נמי איכא דלקמן (עירובין צז.) תניא אוסר בחדשות:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    והוא הדין לבית אמות בפרצה י' כולי עלמא לא פליגי דפתחא הוא ושרי כי פליגי ביתר מי' (היכא דאמרי) [ואיכא דאמרי ביותר מי'] כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי בי' ורב לטעמיה ושמואל לטעמיה אלא הא דאמר רב יהודה קורה מתיר בחורבה פי' כשמניחה ע"ג פסין ומותר לטלטל בחורבה הסמוכה לו לביתו ורב נחמן אמר קורה ד' אם תלויה או עומדת מתיר במים כלומר באילין חלוקות המים כמחיצה בתוך המים לפיכך מותר לו למלאות מים ולהכניסו לביתו כמאן אמרה לשמעתייהו ופרשינן לההוא לישנא דאמרינן בי' פליגי הני כרב דאמר בעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם קורה חזינן לה כאלו פיה במקום פי תקרה זו אינה מתרת. אבל לשמואל דלית ליה פי תקרה יורד וסותם גם קורה זו אינה מתרת דמחיצה מעליא בעי.

    ולההוא לישנא דאמר ביותר מי' פליגי אבל בי' לדברי הכל אית להו פי תקרה יורד וסותם. האי תקרה כפי תקרה דמי ולדברי הכל שרי.

    נימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל פליגי דאתמר סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כגון אבני בניין היוצאות מן הכותל אחת למעלה מחברתה וביניהן חלל לקבל אחרת כשרה שאלו הפצימין כמו מחיצה הן. אין לה פצימין אביי אמר פי תקרה יורד וסותם כרב רבא אמר פסולה כשמואל.

    ודחינן אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי דלא חד מינייהו אמר כוותיה דהא לית הלכתא כוותיה כי פליגי אליבא דרב אביי כרב. אביי אמר עד כאן לא אמר רב התם אלא משום דהני תלת מחיצתא וקירויה כולהו לאכסדרה עבידן. אבל הכא גבי סוכה דמחיצתא לבתים עבידי ולאו להאי סוכה עבידי אפילו רב מודה דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם:

    איבעיא להו ר' יוסי לאסור או להתיר קא בעי ואסיקנא רב ששת ור' יוחנן אמרי לאסור תניא נמי הכי ר' יוסי אמר הואיל ואסורין לעתיד אסורין נמי לאותה שבת רב אמר הלכה כר' יוסי ושמואל אמר הלכה כר' יהודה.

    ומי אמר שמואל הלכה כר' יהודה בהא.

    והאמר רב יהודה אמר שמואל כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו. ואוקימנא להא דתנן א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לאדם לדעתו ושלא לדעתו שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו [אלא בפניו] וא"ל רב חנא בגדתאה לרב אמר שמואל הלכה כר' יהודה אפילו במבוי שניטלה קורתו או לחייו.

    ואמר ליה בעירובין אמר ולא במחיצותופרקינן בשנפרץ לכרמלית הלכתא כוותיה. אבל בשנפרץ לרה"ר אפילו שמואל לא אמר הלכתא כוותיה. וקיי"ל כרב דאמר הלכתא כר' יוסי:

    הבונה עלייה ע"ג ב' בתים כו' דייקא מתני' דטעמא דר' יהודה משום דפי תקרה יורד וסותם ולא משום דב' מחיצות דאורייתא הן. ור' יהודה תרתי אית ליה אית ליה שפי תקרה יורד וסותם מיהא ואית ליה ב' מחיצות דאורייתא הן מהא דתניא יתר על כן אמר ר' יהודה מי שיש ב' בתים בב' כו'.

    אמר רב אשי מתני' נמי דייקא דקתני ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי המפולש אמרינן בשלמא רישא פי תקרה יורד וסותם וסיפא ב' מחיצות היינו דקתני ועוד [אלא] אי אמרת אידי ואידי ב' מחיצות ניערבינהו וניתנינהו או ניתי חדא ש"מ:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 95a

    Eruvin 95a. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 396 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קורה ארבעה מתיר בחורבה חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:

    שיש לה פצימין עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

    אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ"ה אסר בטלטול שבת כ"ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

    כי פליגי אליבא דרב כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע"כ לא קא שרי רב לענין שבת:

    אלא דהני מחיצות פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

    לאו לסוכה לשם סוכה אע"ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

    במה דברים אמורים דצריך להודיע בפרק חלון:

    ערובי חצירות לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 95a · Sefaria

    Tosafot

    מתני' המוצא תפילין הך פירקא במסכת שבת ה"ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

    מכניסן זוג זוג בספ"ק דביצה (דף טו.) מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע"ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

    אבל בחדשות פטור איסור נמי איכא דלקמן (עירובין צז.) תניא אוסר בחדשות:

    Tosafot on Eruvin 95a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    והוא הדין לבית אמות בפרצה י' כולי עלמא לא פליגי דפתחא הוא ושרי כי פליגי ביתר מי' (היכא דאמרי) [ואיכא דאמרי ביותר מי'] כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי בי' ורב לטעמיה ושמואל לטעמיה אלא הא דאמר רב יהודה קורה מתיר בחורבה פי' כשמניחה ע"ג פסין ומותר לטלטל בחורבה הסמוכה לו לביתו ורב נחמן אמר קורה ד' אם תלויה או עומדת מתיר במים כלומר באילין חלוקות המים כמחיצה בתוך המים לפיכך מותר לו למלאות מים ולהכניסו לביתו כמאן אמרה לשמעתייהו ופרשינן לההוא לישנא דאמרינן בי' פליגי הני כרב דאמר בעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם קורה חזינן לה כאלו פיה במקום פי תקרה זו אינה מתרת. אבל לשמואל דלית ליה פי תקרה יורד וסותם גם קורה זו אינה מתרת דמחיצה מעליא בעי.

    ולההוא לישנא דאמר ביותר מי' פליגי אבל בי' לדברי הכל אית להו פי תקרה יורד וסותם. האי תקרה כפי תקרה דמי ולדברי הכל שרי.

    נימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל פליגי דאתמר סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כגון אבני בניין היוצאות מן הכותל אחת למעלה מחברתה וביניהן חלל לקבל אחרת כשרה שאלו הפצימין כמו מחיצה הן. אין לה פצימין אביי אמר פי תקרה יורד וסותם כרב רבא אמר פסולה כשמואל.

    ודחינן אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי דלא חד מינייהו אמר כוותיה דהא לית הלכתא כוותיה כי פליגי אליבא דרב אביי כרב. אביי אמר עד כאן לא אמר רב התם אלא משום דהני תלת מחיצתא וקירויה כולהו לאכסדרה עבידן. אבל הכא גבי סוכה דמחיצתא לבתים עבידי ולאו להאי סוכה עבידי אפילו רב מודה דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם:

    איבעיא להו ר' יוסי לאסור או להתיר קא בעי ואסיקנא רב ששת ור' יוחנן אמרי לאסור תניא נמי הכי ר' יוסי אמר הואיל ואסורין לעתיד אסורין נמי לאותה שבת רב אמר הלכה כר' יוסי ושמואל אמר הלכה כר' יהודה.

    ומי אמר שמואל הלכה כר' יהודה בהא.

    והאמר רב יהודה אמר שמואל כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו. ואוקימנא להא דתנן א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לאדם לדעתו ושלא לדעתו שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו [אלא בפניו] וא"ל רב חנא בגדתאה לרב אמר שמואל הלכה כר' יהודה אפילו במבוי שניטלה קורתו או לחייו.

    ואמר ליה בעירובין אמר ולא במחיצות ופרקינן בשנפרץ לכרמלית הלכתא כוותיה. אבל בשנפרץ לרה"ר אפילו שמואל לא אמר הלכתא כוותיה. וקיי"ל כרב דאמר הלכתא כר' יוסי:

    2 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 95a · Sefaria

    Rashba

    לדידי מפרשא לי מיניה דמר ושמואל כאן שנפרצה לכרמלית כאן שנפרצה לרשות הרבים. ומיהו לענין פסק הלכה: קיימא לן כר' Hוסי דאמ' נפרצה לרשות הרבים, מדנפק ר' אסי משמיה דר' חייא בר אשי משמיה דרב הלכה כרב באיסורי, ולא אמרינן הואיל והותרה הותרה כדאמרינן (לעיל עירובין צג, ב) בכותל שנפל לארץ, דהכא לא קיימן מחיצות והתם קיימן מחיצות, אלא שנפרצה זו לתוך זו וכמו שכתבנו למעלה (שם ד"ה אמר ליה).

    איתביה יותר על כן אמר ר' יהודה מי שיש לו ב' בתים תמיהה לי אמאי לא אקשינן ליה ממתני' גופה דקתני ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי (דאורייתא) [המפולש]. ושמא משום דאפשר לדחות במבוי.

    [מתני':] המוצא תפילין מכניסן זוג זוג פירוש: בין למאן דאמר שבת זמן תפילין וחכמים גזרו עליהם, בין למאן דאמר שבת לאו זמן תפילין הוא, משום דליכא בהנחתן חיוב חטאת [שמוציאן] כדרך מלבוש שהוא כדאמרינן בשבת פרק [במה] אשה יוצאה (סא, א).

    Rashba on Eruvin 95a · Sefaria

    Ritva

    לימא אביי וכו׳ פירשתי׳ במקומ׳ בס״ד אליבא דשמואל כ״ע לא פליגי פי׳ דאפי׳ אביי מודה דאליבא דשמואל פסולה לא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם זו קשה לרש״י ז״ל דאמאי פסולה לשמואל דהא מודה שמואל דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם בשלש מחיצות והכא דאפילו תימא דע״ג אכסדרה ממש ואכסדרה פרוצה היא מ״מ בשתי דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח סגי ואין אנו צריכין לומר פי תקרה יורד וסותם אלא בג׳ וכ״ש דהכא מסתמא בשיש לה שתי דפנות שלמות איירי דומיא דיש לה פצימין דאיירו בה. ורש״י ז״ל פי׳ אליבא דשמואל כ״ע לא פליגי דפסולה דכיון דגבי אכסדרה דפנות תקרה לאכסדרה נעשו לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כ״ש דלא מהני לענין סוכה לומר פי תקרה יורד וסותם כלומ׳ ואפי׳ לרוח אחת ואין זה מספיק. אבל הכא דהני מחיצות לאו לסוכה עבידן לא. פי׳ דאע״ג דלא בעינן בסוכה דפנות דעבידן לסוכה מ״מ לענין דנימא פי תקרה יורד וסות׳ בעינן דעבדינן להכי כאן שנפרצ׳ כו׳ פי׳ דכשנפרצ׳ לר״ה הלכה כר׳ יוסי דאי אתי לאפוקי אתי לידי איסורא דאורייתא וכן הלכה:

    איתיביה אביי כו׳ והא לא אותביה מסיפא דמתני׳ דקתני מערבין במבואות המפולשין משום דאיכא לאוקומה במבואות המקורין דאיכא פי תקרה יורד וסותם אמר רב אפי׳ מתני׳ נמי דיקא יש שגורסין שתי מחיצות דאורייתא היינו דקתני ועוד אלא אי אמרת פי תקר׳ יורד וסותם מאי ועוד ומפרש״י הכא מתני׳ נמי דיקא טעמ׳ דרבי יהודה משום דשתי מחיצות דאורייתא דאי לא היכי שרי במבוי המפולש דהא ליכא פי תקרה יורד וסותם כלומ׳ דסתם מבוי אינו מקורה ומיהו אין זה מחוור דמשמע מלישנא בש״ס דכלה דיקותא מלישנא דקתני ועוד אלא או אמרת פי תקרה יורד וסותם מאי ועוד. והפירש דסיפא דמתני׳ דיקא כדאמ׳ רבה דקמייתא משום פי תקרה מדקתני בסיפא ועוד דאלמא בסיפא אמר רבי יהודה מילתה דרבותא טפי אא״כ סבי׳ ליה משום דקמייתא פי תקרה מדקתני בסיפא ועוד רבותא שהתיר רבי יהודה אפילו במבוי המפולש דמסתמא ליכא פי תקרה אלא אי אמרת דלר׳ יהודה שתי מחיצו׳ דאוריית׳ היינו טעמ׳ דידי׳ בקמייתא מאי ועוד הא לא שמעי׳ טפי ברישא והיא היא ולית הלכתא כוותיה דבערובין הלכה כר׳ יהודה ולא במחיצות:

    פרק עשירי המוציא תפילין המוציא תפילין מכניסין זוג זוג פי׳ המוציא תפילין במקום שאינם נשמרים מחמת כלבים או מחמת גנבים כדאיתא במסכ׳ י״ט חייב להכניסן זוג זוג כדי שלא יתבזו והראי׳ דחוב׳ קתני מדקתני סיפא אבל בחדשו׳ פטור ולא עוד אלא דהתם ה״ל למתני אסור וכדתניא בברייתא רבי יהודה אוסר בחדשות אלא דאיידי דקתני הכא מכניסן בחיוב תנא סיפא בחדשות דפטור והא דשריתא להכניסן אתיא למ״ד שבת זמן תפילין הוא ורבנן גזרו בהו. וכן למ״ד שבת לאו זמן תפילין הוא דאפילו לדידיה ליכא חיוב חטאת כיון שמוציאין דרך מלבוש כדרכו בחול כדאי׳ בש״ס ופלוגתא דר״ג ורבנן ושאר מתני׳ כלה מפורש בש״ס.

    Ritva on Eruvin 95a · Sefaria

    Meiri

    קורה ארבעה מתרת במים אבל לא בחורבא וכבר ביארנוה בפרק שתוף. ומה שהוזכרה אינו אלא שהוא בא בהיתרה מדין סתימת פי הקורה התחובה בתוך אגני הבור שתהא שפת התקרה יורדת וסותמת שהרי במחיצה אחת די שאלו הוצרכנו לשתי מחיצות הרי אין דין פי תקרה בשתי מחיצות אלא אם כן בעריבן אלא שבחורבא ובמים דיינו במחיצה אחת על הדרך שביארנו ענינה בפרק שתוף:

    סכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה וענין פצימין אלו פירושו לחיים. וכן אכסדרה זו פירושה אכסדרה שבחצר שסתם אכסדרא בשלש מחיצות כמו שביארנו בפרק פסים ודרך הכניסה אין בה שום מחיצה ולא פתח ולא שום גפוף או רשום של מחיצה ופתח ואם כניסת האכסדרא והחצר לצד מזרח הרי כותלי הבתים שבצפון ובדרום וכותלי הבתים שבמערב נמצאו שלש מחיצות לאכסדרא ולחצר וכבר ידעת שכמו שאתה מצריך למבוי הסתום משלש רוחותיו לחי או קורה מצד רביעי כך אתה מצריך לחצר זה שני לחיים אחד מכאן ואחד מכאן ברוחב משהו ובגובה עשרה או פס ארבעה מצד אחד. ואכסדרה זו האמורה בכאן הוא שתקרה יוצאת מכותלי הבתים לשלש רוחות קצרה בשני הצדדין שבארך החצר בפחות מארבע אמות ורחבה מצד השלישי שכנגד הנכנס ביתר מארבע שכך הוא סתם הדברים שמצד הרוחב אין אדם ממעט באויר כל כך והסכוך הוא באויר החצר ושפת הסכך דבקה עם שפת תקרת האכסדרה משלשה צדדים לצפון ולדרום ולמערב ושפת הסכך שבכניסת החצר אינו דבק בכלום ונמצא סכך זה שאין לו אלא שתי דפנות והם כותלי הבית שמצפון ודרום שתקרת האכסדרה קצרה בהם פחות מארבע ומכשירין את הסוכה מתורת דופן עקומה אבל הצד השלישי שכנגד הנכנס אין כותל הבית מכשירה שהרי תקרת האכסדרה רחבה לשם ויוצאה מתורת הכשר דופן עקומה והרי אין כאן אלא שתי דפנות ואמר על זה שאם הוכשרה חצר זה בלחיים משהו או בכניסתו או בצד הדופן השלישי אעפ״י שאתה צריך לדופן שלישית של סכה לדופן שלם שיהא גבוה עשרה ורחבה שבעה או לפס ארבעה ומשהו עומד בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיצטרפו הוא ואוירו לדופן שלם כמו שהתבאר במקומו. בזו מכל מקום הואיל ולחיים משהו נקראים דופן בחצר לענין שבת אף בכאן נעשים דופן ואעפ״י ששאר מחיצות הנתרות בענין זה אינן נתרות אלא לשבת שבתוך החג לבד כגון סכך על גבי מבוי שיש לו לחי ועל גבי פסי ביראות. טעם הדבר באלו שעיקר ההכשר מצד הלחי ופסי הביראות שאתה חושבם לדופן בלא צירוף פי תקרה שאין תקרה במבוי או בפסי הביראות ואין אומרי׳ פי תקרה במבוי (מצת) [מצד] שפת הסכוך שאין אומרי׳ דין פי תקרה בבנין עראי אבל כאן אינך מתיר את סוכתך מצד הלחיים לבד אלא שמכיון שהלחיים נקראים דופן לענין שבת ולהתיר בשבת מיהא אפי׳ לא היה שם תקרה בזו שיש בה תקרה ראויים הלחיים ליעשות דופן להכשיר אף בחול בצירוף פי תקרה עד שנראה ממש שלא הוצרכנו בה להכשר פי תקרה. אין הענין כן אלא מתוך שהלחיים עיקר עד שבמקום כזה הם נעשים דופן להכשיר אף בחול לא חשש להזכירה. או שמא הואיל ושני לחיים במקום פס ארבעה הם ופס ארבעה ומשהו מתיר אף בחול לפעמים כגון בהעמדה בפחות משלשה כמו שהתבאר במסכת סכה מתיר בזו ואעפ״י שאינו מתיר אלא בהעמדה בפחות משלשה כל פס ארבעה חשוב הוא ומתיר בחצר לשבת מתיר הוא לסכה אף בחול או שמא עדיפי שני לחיים מפס ארבעה. ונראה כדעת ראשון. אבל בשאין בה הכשר לחיים נחלקו בה אביי ורבא שלדעת אביי כשרה שאף בזו הואיל ומכל מקום לא נפחתה דופן האמצעי שאין החצר מבוי מפלש עד שתהא בו בקיעת רבים אומרי׳ בו פי תקרה שברוח מערב יורד וסותם ולרבא אין אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם הואיל ואין כאן אלא שתי דפנות דלא עריבן. וכן שאף כשאתה רואה אותה כסותמת אינה מחיצה אלא להגין תחתיה לא להיותה דופן לחוצה לה ר״ל לסוכה אבל אכסדרה בביקעה אומרי׳ בה פי תקרה יורד וסותם שהמחיצות עשויות להגין לה והלכה כרבא.

    ודין פי תקרה פירושו על שפת תקרת האכסדרה אבל לא על שפת הסכך שהסכך בנין עראי הוא ואין דנין על שפתו שיהא יורד וסותם ואם לא כן אף בסכך על גבי מבוי שיש לו לחי היית מכשירו אף בחול ששפת הסכך יורד וסותם. אלא שלא נאמר אלא בתקרה קבועה וכן דוקא בשקורת התקרה עבה יותר מן הסכך הסמוך לה עד שמקצת שפת התקרה יורד בתוך חלל שתחת הסכך ואותו עובי היתר על שפת הסכך דנין כאלו יורד עד הארץ אבל אם השוה את קירויו ר״ל שפת הסכך עם שפת התקרה ואינו יורד בחלל כלום אין כאן דין פי תקרה. ובמסכת סכה נאמרה בלשון אחרת שבאין לה פצימין כלם מודי׳ שפסולה ואין אומרין פי תקרה יורד וסותם אבל כשיש בה לחיים אביי אמ׳ כשרה אמרינן לבוד ר״ל שרואין את הלחיי׳ כלבודים זה בזה ונעשים דופן גמור כשם שהם דופן לענין שבת כך לענין סכה אף לחול ולרבא אין לחיים מכשירי׳ מיהא בחול והרי היא כסכך על גבי מבוי ואין סתימת פי תקרה מצטרפת להכשיר. וכבר התבאר בהדיא שם בגמרא שהלכה כלשון הראשון וכדעת רבא ומגדולי המפרשים נראה שסוברים כלשון אחרון שלאביי כשרה דוקא בשבת ולרבא פסולה אף בשבת. ונותנין טעם לדבריהם שאין זה דומה ללחי שהתרנוהו מיהא בשבת שבתוך החג כמו שכתו׳ בפירושיהם. ואין הדברים נראין. וענין זה שפרשנו בשמועת אכסדרא שיש לה פצימין הוא על פי גדולי הפוסקי׳ וצורתם שציירו בהלכותיהם. וכן נראה מלשון גדולי המחברים שפירשוה כסכה העשויה כמבוי וסמכוה עם אותה שאמרו סכך על גבי מבוי שיש לו לחי ולשונם בזה סכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בין נראין מבפנים ואין נראין מבחוץ כשרה לא היו לה פצימין פסולה מפני שהוא סכה העשויה כמבוי שהרי אין לה אלא שני צדי האכסדרה ואמצע האכסדרה אין בו כותל ושכנגדו אין בו פצימין. סכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר שיש לו פצימין כשרה לשבת [שבתוך] החג מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצה לענין שבת הרי הם מחיצה לענין סכה. ומכל מקום היה להם לפרש מפני מה באכסדרה הוכשרה אף בחול. וענין נראה מבפנים ושוה מבחוץ או נראה מבחוץ ושוה מבפנים הוא בלחי שיוצא מן הכותל בעצמו כגון שקצר בעובי הכותל עד שמתוך קצורה נראה אותו היוצא כבליטה ואותה הבליטה נקראת לחי ולפעמים הבליטה שוה מבפנים ומגרעת שלה מצד חוץ ונראה לעומדים בחוץ כגון זה ולפעמים הבליטה שוה מבחוץ ומגרעת שלה מצד פנים ונראית לעומדים מבפנים כגון זה והרבה מפרשי׳ מתבלבלים בסוגית שמועה זו ואף גדולי המחברים הראו עצמם כמכוונים בה על בירור אמיתי ואעפ״י כן לא נתישבו לי דבריהם. ומה שכתבתי נראה לי ברור וכבר הרחבנו הביאור. בה יותר בראשון של סכה:

    עירובי חצרות כבר ביארנו שמערבין אותם אפי׳ שלא לדעת שזכין לו לאדם אפי׳ שלא בפניו אבל עירובי תחומין אין מערבין אותם אלא לדעת כמו שהתבאר:

    כבר ביארנו במשנה שהלכה כר׳ יוסי שכל שנפרצה החצר למקום האסור לה בשבת אסורה אף לאותה שבת ואין אומרי׳ במחיצות הואיל והותרה הותרה בין שנפרצה לרשות הרבים בין שנפרצה לכרמלית הא נפרצה לחצר אחרת שאינה מעורבת עמה הואיל ואין כאן אלא איסור דיורין הואיל והותרה הותרה:

    ולענין ביאור זה שאמרו כאן שנפרצה לכרמלית כאן שנפרצה לרשות הרבים הכרמלית בא להחמיר כלומר שנפרצה לרשות הרבים הלכה כר׳ יהודה אבל לכרמלית מחמירין בה שמצא מין את מינו וניעור. ויש מפרשים בהפך. ולענין פסק הכל שוה כמו שביארנו:

    המשנה החמשית והיא מענין החלק הראשון והוא שאמר הבונה עליה על גבי שני בתי׳ כגון שהם בשני צדי רשות הרבים מטלטלי׳ תחת העליה שפי תקרה שמכאן ומכאן יורד וסותם. וכן גשרים המפולשים ויש להם מחיצות שלימות מלמטה בשני הצדדין מותר לטלטל תחתיהן וחכמים אוסרים שהרי אין דין פי תקרה בשתי רוחות הואיל ואין שם אלא שתי מחיצות וכן שאותן שתי המחיצות אינן קשורות זו בזו אלא מכוונות זו כנגד זו כמו שביארנו והלכה כחכמים ועוד אמר ר׳ יהודה מערבין במבוי המפלש ר״ל שתופי מבואות לטלטל בכלו אף בלא הכשר צורת פתח מכאן ולחי מכאן ששתי מחיצות רשות היחיד מן התורה הן לטלטל בתוכו וחכמים אוסרין שאין למבוי תועלת בשתוף עד שיוכשר בצורת פתח ולחי. והלכה כחכמי׳ כמו שהתבאר:

    ולענין ביאור מכל מקום יראה בגמרא שטעמו של ר׳ יהודה במשנתנו בבנין עליה אינו מדין פי תקרה אלא מדין שתי מחיצות. ומכל מקום יש מפרשי׳ אותה לדין פי תקרה וכבר כתבוה גדולי הרבנים בפירושיהם. ולענין פסק אין לנו [נ״מ] כמו שהתבאר. ומה שנתחדש בגמרא בדין מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים כבר התבאר:

    9 more comments on this page.

    Meiri on Eruvin 95a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' איתיביה אביי יתר על כן עיין לעיל דף פו ע"א תוס' ד"ה קורה ארבעה:

    שם א"ל מההיא אין כתובות דף נח ע"ב שבועות דף לא ע"ב:

    Gilyon HaShas on Eruvin 95a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא, איתבי' אביי' לרבה דאמר דב' מחיצות לאו דאורייתא אלא דטעמא דרבי יהודה דמטלטלין תחת עליה שעל גבי שני בתים הוא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם מדתניא יתר על כן אר"י מי שיש לו ב' בתים משני צידי רה"ר עושה כו' קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע והכא ליכא פי תקרה. וא"ת והא אביי עצמו סובר דקורה משום מחיצה, ואין לומר דלדבריו דרבא קאמר, דקסבר קורה משום היכר, דא"כ דמקשה מיניה לדידי' יקשה לו בקיצור הא את הוא דאמרת קורה משום היכר, ואי דאמרת דטעמא דר"י הוא דס"ל הכי אבל לרבנן דאסרי דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ע"כ קורה משום היכר א"כ מ"מ גם עדיין ליכא קושיא מההיא דר"י בב' בתים, דהא אליביה גם רבא ס"ל דפי תקרה יורד וסותם וקורה משום מחיצה, ובקוצר מ"ש האי דר"י דב' בתים, ומ"ש הך דר"י דלעיל על גבי בתים וכי היכי דא"ר בההיא דר"י משום פי תקרה יורד וסותם ה"נ י"ל בההיא דר"י בשני בתים, וצ"ל דבקורה פחות מארבעה לא אמרינן יורד וסותם וככתוב בתוס' לעיל (דף פו ע"א ד"ה וקורה) אלא שהם כתבו דיש לדחות [אב"ה שם בסוף הדיבור כתבו די"ל כהאי ואין לומר, והיינו דלדבריו דרבה קאמר. ודבריהם קשים ככתוב בזה]:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin 95a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 95, Amud Aleph, about 396 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 115 words

      Opens “קורה ד' מתיר בחורבה, ורב נחמן אמר…”

      Named: רב נחמן, רבה.

    2. Segment 215 words

      Opens “להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי: בעשר,…”

    3. Segment 325 words

      Opens “לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי,…”

      Named: רב ושמואל, אביי, רבא, שמואל.

    4. Segment 422 words

      Opens “אביי אמר כשירה, אמר פי תקרה יורד…”

      Named: אביי, רבא, שמואל.

    5. Segment 532 words

      Opens “אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי. כי…”

      Named: רב התם, שמואל, אביי, רבא.

    6. Segment 612 words

      Opens “רבי יוסי אומר: אם מותרין. איבעיא להו…”

      Named: רבי יוסי.

    7. Segment 723 words

      Opens “אמר רב ששת: לאסור. וכן אמר רבי…”

      Named: רב ששת, רבי יוחנן, רבי יוסי.

    8. Segment 814 words

      Opens “איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: הלכה…”

      Named: רב חייא בר יוסף, רבי יוסי, רבי יהודה, שמואל.

    9. Segment 928 words

      Opens “ומי אמר שמואל הכי?! והתנן, א"ר יהודה:…”

      Named: שמואל.

    10. Segment 1019 words

      Opens “ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי…”

      Named: רב יהודה, רבי יהודה, שמואל.

    11. Segment 1120 words

      Opens “וא"ל רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר…”

      Named: רב חנא, רב יהודה, שמואל.

    12. Segment 1215 words

      Opens “אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה…”

      Named: רב ענן, שמואל.

    13. Segment 1318 words

      Opens “מתני׳ הבונה עלייה על גבי שני בתים,…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 148 words

      Opens “ועוד א"ר יהודה: מערבין למבוי המפולש. וחכמים…”

    15. Segment 1522 words

      Opens “גמ׳ אמר רבה: לא תימא היינו טעמא…”

      Named: רבי יהודה, רבה.

    16. Segment 1634 words

      Opens “איתיביה אביי: יתר על כן א"ר יהודה:…”

      Named: אביי.

    17. Segment 177 words

      Opens “א"ל מההיא אין, מהא ליכא למשמע מינה.…”

    18. Segment 1815 words

      Opens “אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני:…”

      Named: רב אשי.

    19. Segment 1913 words

      Opens “אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי…”

    20. Segment 2013 words

      Opens “אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי…”

    21. Segment 214 words

      Opens “הדרן עלך כל גגות…”

    22. Segment 2215 words

      Opens “מתני׳ המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. ר"ג…”

    23. Segment 237 words

      Opens “מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן.…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Eruvin 95a · Segment 9 — “ומי אמר שמואל הכי?! והתנן, א"ר יהודה: בד"א בעירובי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Eruvin 95a · Segment 3 — “לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי, דאיתמר: סיכך…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 95a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026