Talmud Builders

    Eruvin 66a

    Chapter 6 - HaDar

    גם: עירובין דף ס״ו ע״א, פרק ו׳ הדר

    English translation - Eruvin 66a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1You acted well when you rented. The Sages of Neharde’a wondered at this teaching: Did Rabbi Yoḥanan actually say this? Didn’t Rabbi Yoḥanan say just the opposite: Renting from a gentile is like establishing an eiruv ? What, is he not to be understood as imposing a stringency: Just as one who establishes an eiruv may do so only while it is still day, so too, one who rents a gentile’s property must do so while it is still day?

    2The Gemara rejects this argument: No, his statement was intended as a leniency: Just as one who establishes an eiruv may do so even with less than the value of a peruta , so too, one who rents a gentile’s property may rent it for less than the value of a peruta . And just as the one who establishes an eiruv need not be the owner himself, but even his hired laborer or harvester may do so, so too, one who rents a gentile’s property need not rent from the landlord himself, but may rent even from his hired laborer or harvester who are acting on his behalf.

    3And similarly, just as with regard to one who establishes an eiruv , the halakha is that if five people live in the same courtyard, one of them may establish an eiruv with the residents of a different courtyard on behalf of them all, so too, with regard to one who rents a gentile’s property; if five people live in the same courtyard together with a gentile, one of them may rent the gentile’s property on behalf of them all.

    4Rabbi Elazar wondered at Rabbi Yoḥanan’s ruling that the Sages had acted well when they rented the gentile’s property on Shabbat and then they renounced their rights to that one, so that at least it would be permitted to use the courtyard. Rabbi Zeira said: What was the reason for Rabbi Elazar’s wonder? Rav Sheshet said: Can it be that such a great person as Rabbi Zeira did not know what was the source of Rabbi Elazar’s wonder? He had difficulty with a statement of his teacher, Shmuel.

    5As Shmuel said: With regard to any place where the residents render it prohibited for each other to carry but where they may establish a joint eiruv if they so desire, in order to permit carrying, each may renounce his property rights for the other if they failed to establish an eiruv before Shabbat. However, in a place where the residents may establish an eiruv together but they do not render it prohibited for each other for carrying, or where they render it prohibited for each other for carrying but they may not establish an eiruv together, in such situations they may not renounce their property rights for each other.

    6The Gemara clarifies the above teaching: With regard to any place where the residents render it prohibited for each other to carry but where they may establish an eiruv , they may renounce their rights for each other, such as in the case of two courtyards, one within the other. The residents of the two courtyards render each other prohibited to carry between the courtyards, but they may establish a joint eiruv in order to permit carrying. In such a case, the residents may renounce their property rights for each other if they failed to establish an eiruv before Shabbat.

    7In a place where the residents may establish an eiruv together but they do not render each other prohibited to carry, they may not renounce their property rights for each other, in a case where two courtyards both opening to an alleyway that have a single opening between them. Even though the two courtyards may establish a joint eiruv and be considered a single courtyard, they do not render it prohibited for each other to carry if they did not do so, because neither needs to make use of the other. Consequently, there is no option of renouncing rights in favor of the other courtyard.

    8In a place where they render each other prohibited from carrying but they may not establish an eiruv together, what does this come to include? In reference to which case did Shmuel make this statement? Wasn’t it meant to include a gentile who shares a courtyard with two Jews? The Jewish residents of the courtyard render each other prohibited from carrying in such a case, but they may not establish an eiruv due to the presence of the gentile.

    9The Gemara further analyzes the case: Now, if it is referring to a situation where the gentile arrived on the previous day, i.e., before Shabbat, let him rent the property from the gentile on the previous day. Before Shabbat, both options were available: They could have either established an eiruv or one Jew could have renounced his rights in favor of the other. Therefore, it would not have been considered a situation in which they render each other prohibited to carry but cannot establish an eiruv .

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא מה מערב אפי' בפחות כו' - דלקולא אקשינהו רבי יוחנן ולא לחומרא דכל בעירובין להקל:

    ומה מערב אפי' שכירו ולקיטו - דנכרי אם ישראל הוא כדאמר לעיל (עירובין דף סד.) נותן עירובו ודיו:

    אף שוכר אפי' שכירו ולקיטו - דנכרי אם נכרי הוא משכיר רשות אדוניו לדיורי החצר:

    אחד מערב ע"י כולן - כגון ב' חצירות ופתח ביניהן ובאו לערב זו עם זו אחד מוליך עירובה של זו לתוך של זו והוי שליח לחביריו כדתני' בהאי פירקא (דף עב:) חמשה שגבו את עירובן כשהן מוליכין אותו למקום אחר. אחד מוליך ע"י כולן:

    חמשה - ישראל ששרויין עם הנכרי בחצר אחת אחד מהן שוכר מן הנכרי בשביל כולן:

    תהי בה ר"א - בהא מילתא דאמרן לעיל ששכרו מן הנכרי ואח"כ ביטלו ותהי לשון מריח כמו בת תיהא דמסכת ע"ז (דף סו:) כלומר מעיין ומחשב לדעת טעמו של דבר:

    כל מקום שאוסרין - זה על זה בלא עירוב ואם היו רוצין לערב יכולין לערב:

    מבטלין - אם שכחו ולא עירבו מבטלין רשותן לאחד מהן והוי כוליה חצר דידיה ותהא מותרת לטלטל בכולה ובלבד שלא יוציאו מן הבתים לחצר אלא מביתו של אותו יחיד בלבד:

    כל מקום לאתויי שתי חצירות זו לפנים מזו - דהיכא דלא עירבה פנימית לעצמה אסרה אחיצונה אפילו לרבנן דפליגי עליה דר"ע מודו דרגל האוסרת במקומה אוסרת שלא במקומה כגון בחיצונה משום דריסת הרגל שיש לה עליה ואם רצתה לערב עמה מערבין ואם שכחו ולא עירבו מבטלין בני פנימית רשותן לבני חיצונה אותו דריסת הרגל שיש לה עליה:

    שתי חצירות - פתוחות למבוי או לרשות הרבים ופתח ביניהן מערבין אם רוצין ואם לא עירבו זו עם זו זו מותרת לעצמה וזו מותרת לעצמה:

    אין מבטלין - אם הוצרכו לטלטל מזו לזו אין מבטלין רשות של זו לזו דלא תקון רבנן ביטול רשות אלא היכא דאסרי עלייהו:

    לאו לאתויי נכרי - שדר עם שני ישראלים בחצר שאוסרין אותו שני ישראלים זה על זה ואין יכולין לערב בשביל הנכרי וקאמרינן דאין מבטלין:

    ואי אתא נכרי מאתמול - אמאי קרי להו אוסרין ואין מערבין הא מצו לעירובי ולמיגר:

    עירובין 66 עמוד א

    1יפה עשיתם ששכרתם. תהו בה נהרדעי: ומי א"ר יוחנן הכי? והא"ר יוחנן: שוכר כמערב דמי. מאי לאו: מה מערב מבעוד יום, אף שוכר מבעוד יום!

    2לא, מה מערב ואפילו בפחות משוה פרוטה, אף שוכר בפחות משוה פרוטה. ומה מערב אפילו שכירו ולקיטו, אף שוכר אפילו שכירו ולקיטו.

    3ומה מערב חמשה ששרוין בחצר אחת אחד מערב ע"י כולן, שוכר נמי, חמשה ששרוין בחצר אחת אחד שוכר ע"י כולן.

    4תהי בה רבי אלעזר. אמר רבי זירא: מאי תהייא דר"א אמר רב ששת: גברא רבה כרבי זירא לא ידע מאי תהייא דר"א קא קשיא ליה דשמואל רביה.

    5דאמר שמואל: כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין. מערבין ואין אוסרין, אוסרין ואין מערבין אין מבטלין.

    6כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין, כגון ב' חצירות זו לפנים מזו.

    7מערבין ואין אוסרין אין מבטלין, כגון ב' חצירות ופתח א' ביניהן.

    8אוסרין ואין מערבין אין מבטלין. לאתויי מאי, לאו לאתויי נכרי׃

    9ואי דאתא מאתמול לוגר מאתמול!

    Tosafot

    יפה עשיתם ששכרתם - רבינו חננאל פסק כר' יוחנן אע"ג דשמואל פליג עליה בסמוך דקסבר דכל מקום שאוסרין אין מערבין ואין מבטלין דבכל דוכתא קיימא לן כר' יוחנן לגבי שמואל וכדברי המיקל בעירוב ואומר ר"י דלקמן בפירקין (עירובין דף ע:) דייק ברייתא כשמואל דתניא כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצה בשבת זה הכלל לאתויי מת נכרי בשבת דאין מבטלין ולקמן בסוף שמעתא אמרינן דמת נכרי בשבת אליבא דמ"ד שוכרין לא תיבעי לך השתא תרתי עבדינן חדא מיבעיא ש"מ לא מיתוקמא ההיא ברייתא כר' יוחנן דאמר שוכרין ודוחק לומר דלאתויי מת נכרי בשבת איירי דלא ביטלו דלא משתרו כשמת הנכרי אע"פ שעירבו מע"ש אבל ביטול מהני שהרי הקיפום נכרים מחיצה איירי אפי' ע"י ביטול כדאמרינן בסוף שמעתא דאין מבטלין ודומיא דהכי קאמר לאתויי מת נכרי בשבת דאין מבטלין ואפי' את"ל שר' יוחנן היה מעמיד זה הכלל דברייתא לאתויי מילתא אחריתי מ"מ מדנקט סתמא דהש"ס הכי שמע מינה דהכי הלכתא:

    יפה עשיתם ששכרתם - לא דמי למקח וממכר ליאסר בשבת דלא הוי אלא כמתנה בעלמא שאין עושין אלא להתיר טלטול:

    מערב אפי' שכירו ולקיטו - פירוש כדאמר שמואל לעיל אפי' שכירו ולקיטו של נכרי נותן עירובו ודיו ואם תאמר דהכא אליבא דר' יוחנן קיימא ובירושלמי משמע דלית ליה לרבי יוחנן האי סברא דקאמר ר' יוחנן התם ישראל ונכרי שהיו דרים בבית אחד צריך ישראל לבטל והנכרי להשכיר ויש לומר דהתם ששניהם שותפים בבית ישראל ונכרי דלא הוי כשכירו ולקיטו דהכא ועוד יש לחלק דאם ייחד הנכרי לישראל שהוא שכירו ולקיטו חדר אחד שלא יוכל הנכרי להשתמש בו דהוי השתא הנכרי מסולק מישראל ואין יכול לסלק הישראל בכה"ג לא אמרינן נותן עירובו ודיו ובכי האי גוונא איכא לאוקמי ההיא דירושלמי:

    כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין - האי כללא לאו דוקא בכל מקום דהרי חורבה שאמר שמואל בסמוך אין ביטול רשות בחורבה ואפי' בחצר מסיק רבא לקמן אליבא דשמואל דאפי' ב' חצירות זו לפנים מזו פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין ומה שמפרש כאן כגון שתי חצירות זו לפנים מזו היינו לאביי ורבא לאותו ענין שמפרש לקמן והוה מצי למימר כגון אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב אבל הא מתניתין היא לקמן ולא אצטריך ליה לאשמעינן האי:

    ואי דאתא מאתמול לוגר מאתמול - דאם אין הנכרי רוצה להשכיר מה יכול ביטול להועיל אע"ג דשמואל אית ליה לעיל הלכה כראב"י דשרי יחיד במקום נכרי הא אמרינן לעיל דאין הביטול עושהו יחיד במקום נכרי משום דא"כ בטלת תורת עירוב מאותו מבוי ואפילו מתרצה היום להשכיר או שמת ועל זה קאמרינן דאין מבטלין משום דמאתמול לא היו יכולים לערב לפי שלא נתרצה להם מאתמול להשכיר אכתי מערבין קרינא ביה דכיון דאם היה אתמול מתרצה היו יכולין לערב וכששכרו היום ממנו או שמת יכולין לבטל שפיר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    איני והא"ר יוחנן שוכר כמערב דמי מאי לאו מערב מבעו"י אף שוכר מבעו"י ודחינן לא שוכר כמערב מה מערב אפי' בפחות משוה פרוטה אף שוכר אפילו בפחות משוה פרוטה. מה מערב אפילו שכירו ולקיטו אף שוכר כך. ומה מערב ה' שגבו את עירובן אחד מוליך ע"י כולן אף שוכר ה' ששרויין בחצר אחת [אחד] שוכר ע"י כולן. תהי בה ר' אלעזר בהא דר' יוחנן שעשה השוכר כמבטל רשות. וא' מה מבטל רשות אפי' בשבת כדתנן בה"א אפי' משתחשך אף שוכר מנכרי משתחשך אי הכי קשיא דשמואל דאמר כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין כגון ב' חצירות זו לפנים מזו אוסרין בני הפנימיות על החיצונה ויש לערב זה מזה ומותרין לפיכך כיון שהעירוב מתירן אם שכח אחד מהן ולא עירב יכול לבטל רשותו מזו לזו אבל במקום (שאין מערבין) [שמערבין] ואין אוסרין כגון ב' חצירות ופתח ביניהן כדתנן בכותל אחד שבין ב' חצירות נפרץ הכותל עד י' אמות מותר מפני שהוא כפתח (ואין) [ואם] סותמין אותו מערבין שנים כל חצר בפני עצמה ואינה אוסרת זו על זו ואם רצו ופתחוהו מערבין אחד כגון אלו אין מבטלין מזו לזו. וכן חצר שאוסרין הדרין בה ואין מערבין בה. פי' אין בה היתר בעירוב כגון דדאיר בה נכרי.

    ואמר שמואל כל מקום שאוסרין ואין מערבין כענין שאמרנו אין מבטלין - חצר שאוסרין (בה) ואין מערבין בה היכי דמי לאו דדאיר בה נכרי ואי הוה נכרי מאתמול הוה למיגר מיניה מבעו"י אלא לאו דאתא נכרי בשבת וקא' אוסרין ואין מבטלין והאי ביטול שכירות הוא דהא כבר אמר בתחילת פרקין אין עירוב מועיל במקום נכרי. ואין ביטול רשות מועלת במקום נכרי עד שישכיר ש"מ.

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 66a

    Eruvin 66a. The full printed text of this folio side - 9 numbered segments, about 146 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 66a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026