Talmud Builders

    Eruvin 53b

    Back to index

    English translation — Eruvin 53b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1he did them mischief” (i Samuel 14:47).

    2The Gemara concludes the mention of Saul on a positive note. And Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that the Holy One, Blessed be He, forgave him for that sin, the massacre of Nov, the city of priests? As it is stated that the spirit of Samuel said to him: “And the Lord will also deliver Israel with you into the hand of the Philistines, and tomorrow shall you and your sons be with me” (i Samuel 28:19); the phrase “with me” means within my partition together with me in heaven, i.e., on the same level as the righteous prophet Samuel.

    3The Gemara returns to the earlier question with regard to the correct reading of the word me’abberin . Rabbi Abba said: If there is anyone who can ask the people of Judea, who are precise in their language, whether the term in the mishna that we learned is me’abberin with an alef or me’abberin with an ayin , he should ask them. Similarly, with regard to the blemishes of a firstborn animal, was the term meaning its hindquarters that we learned in the mishna akkuzo with an alef , or did we learn akkuzo with an ayin ? They would know.

    4The Gemara answers: One asked the people of Judea, and they said to him: Some teach me’abberin with an alef , and some teach me’abberin with an ayin . Some teach akkuzo with an alef , and some teach akkuzo with an ayin . Both versions are well founded and neither one is erroneous.

    5Having mentioned that the people of Judea are precise in their speech, the Gemara asks: What is the meaning of this? The Gemara answers with an example: As in the case of a certain person from Judea who said to those within earshot: I have a cloak to sell. They said to him: What color is your cloak? He said to them: Like beets on the ground, providing an exceedingly precise description of the exact shade of the cloak, the green tint of beet greens when they first sprout.

    6The Gemara returns to the people of the Galilee, who are not precise in their speech. What is the meaning of this? The Gemara cites examples: As it was taught in a baraita that there was a certain person from the Galilee who would walk and say to people: Who has amar ? Who has amar ? They said to him: Foolish Galilean, what do you mean? Galileans did not pronounce the guttural letters properly, so it was unclear whether he sought a donkey [ ḥamor ] to ride, or wine [ ḥamar ] to drink, wool [ amar ] to wear, or a lamb [ imar ] to slaughter. This is an example of the lack of precision in the Galileans’ speech.

    7The Gemara cites another example of the lack of linguistic precision of the Galileans: There was a certain woman who wanted to say to her friend: My neighbor, come and I will feed you milk [ ta’i de’okhlikh ḥelba ]; however, due to the imprecise articulation of her words, she said to her: My neighbor, may a lioness eat you [ tokhlikh lavya ].

    8The Gemara cites another example of the ignorance and incivility of the Galileans: There was a certain woman who came before a judge intending to say: Master, sir [ Mari kiri , spelled with a kuf ], I had a board, and they stole it from me [ tavla havet li ugenavuha mimeni ]. But instead she said to him: Master, servant [ Mari kiri , spelled with a kaf ], I had a beam and they stole you from me [ tafla havet li ugenavukh min ]. And it was so large, that when they would hang you upon it, your feet would not reach the ground.

    9In contrast to the speech of the Galileans, which indicates ignorance and loutishness, the Gemara cites examples of the clever phraseology of the inhabitants of Judea and the Sages: The maidservant in the house of Rabbi Yehuda HaNasi, when she would speak enigmatically, employing euphemistic terminology or in riddles, she would say as follows: The ladle used for drawing wine from the jug is already knocking against the bottom of the jug, i.e., the wine jug is almost empty. Let the eagles fly to their nests, i.e., let the students return home, as there is nothing left for them to drink.

    10And when Rabbi Yehuda HaNasi wanted them to sit, she would say to them: Let us remove the stopper from another jug, and let the ladle float in the jug like a ship sailing in the sea.

    11The Gemara also relates that when Rabbi Yosei bar Asyan would speak enigmatically, he would say: Prepare for me an ox in judgment on a poor mountain. His method was to construct words by combining words from Aramaic translations of Hebrew words or Hebrew translations of Aramaic words. Ox is tor in Aramaic; judgment is din . Combined they form teradin , beets. Mountain in Hebrew is har , which they pronounced ḥar ; poor is dal . Together it spells ḥardal , mustard. Thus, Rabbi Yosei bar Asyan was requesting beets in mustard.

    12And when he would inquire about an inn, he would say as follows: This man here is raw; what is this good that there is? The phrase “this man here is raw” is used in a similar syllable-by-syllable translation: man in Hebrew is ish ; here is po ; this is zeh ; and raw is na . All together, they sound like ushpazikhna , i.e., an innkeeper (Rabbeinu Ḥananel). In other words, Rabbi Yosei bar Asyan was asking after the innkeeper.

    13When Rabbi Abbahu would speak enigmatically, he would say as follows: Make the coals the color of an etrog ; beat the golden ones, i.e., spread out the coals, which redden like gold when they glow; and make me two speakers-in-the-dark, i.e., roosters, which announce the dawn when it is still dark. Some say a slightly different version: And they shall make me in them, on the coals, i.e., roast for me on top of the coals, two speakers-in-the-dark.

    14In a similarly clever manner, the Sages said to Rabbi Abbahu: Show us [ hatzpinenu ] where Rabbi Elai is hiding [ tzafun ], as we do not know his whereabouts. He said to them: He rejoiced with the latter [ aḥaronit ] Aharonic [ Aharonit ] girl; she is lively [ eiranit ] and kept him awake [ vehiniratu ].

    15There are two ways to understand this cryptic statement: Some say it refers to a woman, i.e., he married a young girl from a priestly family [Aharonic], who is his second [latter] wife, from a village [ eiranit ], and he is sleeping now because she kept him awake during the night.

    16And some say it refers to a tractate. The term girl refers to the tractate; Aharonic indicates that it is a tractate from the order of Kodashim , which deals with the priestly service. The phrase the latter means that it is his latest course of study, and lively alludes to the challenging nature of the subject matter. Since he was awake all night studying, he is presently sleeping.

    17The Gemara continues: They said to Rabbi Elai: Show us where Rabbi Abbahu is hiding, as we do not know where he is. He said to them: He has taken counsel with the one who crowns, i.e., the Nasi , who appoints the Sages, and has gone south [ hingiv ] to Mephibosheth, i.e., he has headed to the Sages of the south, referred to here as Mephibosheth, who was King Saul’s grandson and a great Sage of his time.

    18Having discussed the clever speech of various Sages, the Gemara relates that Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said as follows: In all my days, no person defeated me in a verbal encounter except for a woman, a young boy, and a young girl. What is the encounter in which a woman got the better of me? One time I was staying at a certain inn and the hostess prepared me beans. On the first day I ate them and left nothing over, although proper etiquette dictates that one should leave over something on his plate. On the second day I again ate and left nothing over. On the third day she over-salted them so that they were inedible. As soon as I tasted them, I withdrew my hands from them.

    19She said to me: My Rabbi, why aren’t you eating beans as on the previous days? Not wishing to offend her, I said to her: I have already eaten during the daytime. She said to me: You should have withdrawn your hand from bread and left room for some beans.

    20She then said to me: My Rabbi, perhaps you did not leave a remainder of food on your plate on the first days, which is why you are leaving over food today. Isn’t this what the Sages said: One need not leave a remainder in the pot [ ilpas ], but one must leave a remainder on the plate as an expression of etiquette ( Tosafot ). This is the incident in which a woman got the better of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya.

    21What is the incident with a young girl? One time I was walking along the path, and the path passed through a field, and I was walking on it. A certain young girl said to me: My Rabbi, isn’t this a field? One should not walk through a field, so as not to damage the crops growing there. I said to her: Isn’t it a well-trodden path in the field, across which one is permitted to walk? She said to me: Robbers like you have trodden it. In other words, it previously had been prohibited to walk through this field, and it is only due to people such as you, who paid no attention to the prohibition, that a path has been cut across it. Thus, the young girl defeated Rabbi Yehoshua ben Ḥananya in a debate.

    22What is the incident with a young boy? One time I was walking along the path, and I saw a young boy sitting at the crossroads. And I said to him: On which path shall we walk in order to get to the city? He said to me: This path is short and long, and that path is long and short. I walked on the path that was short and long. When I approached the city I found that gardens and orchards surrounded it, and I did not know the trails leading through them to the city.

    23I went back and met the young boy again and said to him: My son, didn’t you tell me that this way is short? He said to me: And didn’t I tell you that it is also long? I kissed him on his head and said to him: Happy are you, O Israel, for you are all exceedingly wise, from your old to your young.

    24Having discussed wise speech and the wisdom of Jewish women, the Gemara cites the following story: Rabbi Yosei HaGelili was walking along the way, and met Berurya. He said to her: On which path shall we walk in order to get to Lod? She said to him: Foolish Galilean, didn’t the Sages say: Do not talk much with women? You should have said your question more succinctly: Which way to Lod?

    25The Gemara relates more of Berurya’s wisdom: Berurya came across a certain student who was whispering his studies rather than raising his voice.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ירשיעלא היה זוכה להורות כהלכה:

    על אותו עוןעון דנוב עיר הכהנים:

    אתה ובניך עמישמואל קאמר לשאול כשהעלהו על ידי בעלת אוב:

    אכוזו תנן או עכוזובבכורות (דף מ.) גבי מומין תנן שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת סופה לצאת אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:

    ידעיהיו יודעין:

    כתרדין על אדמהירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:

    אמר למאןמדבר בשפה רפה ולא פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם חמר אם אימר:

    עמר למילבשלעשות בגדים:

    אימר לאיתכסאהשה לשחוט:

    תא דאוכליך חלבאהיתה רוצה לומר בואי ואוכליך חלב ואינה מפרשת לחתוך תיבות זו מזו ולהשמיע כל תיבה ותיבה ומצטרפות שתי תיבות כאחת [ומגמגמת התיבות ואומרת תאכליך לביא] ואומרת נמי שלוכתי בכ"ף והיתה רוצה לומר שלובתי בב' כמו משולבות כלומר חברתי:

    תוכליך לביאקללה משמע שתאכלך לביא:

    מרי כיריורוצה לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי והוא עבד:

    תפלא הות לירוצה לומר טבלא הות לי ואמרה תפלא והיא קורה:

    וגנבוך מיןרוצה לומר גנבוה ממני ואמרה גנבוך מין דמשמע שגנבו את הדיין:

    וכדו הות דכי שדרו לך עילויה לא מטיין כרעיך אארעאגדולה היתה כ"כ שאם מותחין אותך עליה לא היו רגליך נוגעות בארץ והרי שטויות הרבה וכדו משמע עכשיו ובעיא לומר וכדן הות ועוד שהיתה מזכרת תלייה בדיין ואומרת אם תולין אותך עליה כו':

    עלתשם כלי שדולין בו יין מן החבית וממלאין הכוסות:

    נקפת בכדמנקפת בחבית כלומר כבר כלה היין נוגע בתחתית החבית:

    ידאון נישריא לקיניהוןילכו תלמידים לבתיהם כלומר יפסקו סעודתן [שאין עוד יין]:

    (או) יעדי בתר חברתה מינהנסיר מגופת חבית האחרת ונמזוג עוד:

    ותתקפי עלת בכדתהא צפה עלת בכד בריוח:

    כאילפא בימאכאניה הצפה בים תתקפי כמו אקפו ידייכו בחגיגה (דף טז:) וכמו קפא תהומא דסוכה (דף נג.) צף התהום ועלה:

    בלשון חכמהשלא יבינו האחרים:

    שור משפטתרדין תור דין שור תור משפט דין:

    בטור מסכןהר דל חרדל:

    משייל באושפיזאשואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני:

    גבר פום דין חיאוש פי זו חי אוש כמו איש פום כמו פי דין כמו זה:

    מה זו טובה ישכלומר כמה טוב לו:

    אתריגו לפחמין ארקיעו לזהביןהבעירו את הפחמין להיות אדומין כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדן:

    ארקיעושטחו כמו רקיע:

    לזהביןגחלים לוחשות אדומות כזהב:

    מגידי בעלטהתרנגולין המודיעין עונות הלילה:

    בהןעל הפחמין:

    הצפיננוהראנו לשון צופיה הליכות ביתה (משלי לא):

    צפוןהוה מתחבא דלא היו יודעים התלמידים להיכן היה והיו שואלים ממנו:

    עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתושמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן:

    עירניתבעלת חן וחריפה כאדם ער והנעירתו לא היה יכול לישון:

    אמרי לה אשהאהרונית בת כהן אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה:

    מסכתאאהרונית מסדר קדשים עבודת אהרן אחרונית סיים אחרת והתחיל בזו עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה:

    נתיעץ במכתירנטל רשות מנשיא מכתיר ע"ש שנותן רשות לסמוך ולקרותו רבי ומאז והלאה הוא כשר להיות מוכתר ליקרא רבי מומחה לרבים ואם טעה לא ישלם:

    והנגיבוהדרים הלך לו לדרום:

    למפיבושתלפני זקני דרום שהן חכמים מאד ע"ש שהיה מפיבשת אדם גדול קרי להו הכי:

    לא נצחני אדםבדברים:

    הקדיחתושרפתו כמו כי אש קדחה (דברים ל״ב:כ״ב) כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי:

    אין משיירין פאה באילפסכשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש:

    פרשת דרכיםדרך פורש לכאן ולכאן:

    ארוכהשמאריך הדרך:

    וקצרהשמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס:

    עירובין 53 עמוד ב

    1ירשיע.

    2ואמר ר' יוחנן: מניין שמחל לו הקב"ה על אותו עון שנאמר: ״(שמואל א כח״, יט) ״מחר אתה ובניך עמי״. עמי במחיצתי.

    3א"ר אבא: אי איכא דמשאיל להו לבני יהודה דדייקי לשני מאברין תנן או מעברין תנן, אכוזו תנן או עכוזו תנן, ידעי.

    4שאילינהו ואמרי ליה: איכא דתני מאברין, ואיכא דתני מעברין. איכא דתני אכוזו ואיכא דתני עכוזו.

    5בני יהודה דייקי לישנא מאי היא? דההוא בר יהודה דאמר להו: טלית יש לי למכור. אמרו ליה: מאי גוון טליתך? אמר להו: כתרדין עלי אדמה.

    6בני גליל דלא דייקי לישנא מאי היא? (דתניא) דההוא בר גלילא [דהוה קאזיל] ואמר להו: ״אמר למאן, אמר למאן״ אמרו ליה: גלילאה שוטה, חמר למירכב או חמר למישתי? עמר למילבש או אימר לאיתכסאה?

    7ההיא איתתא דבעיא למימר לחברתה: ״תאי דאוכליך חלבא״, אמרה לה: ״שלוכתי, תוכליך לביא״.

    8ההיא אתתא דאתיא לקמיה דדיינא, אמרה ליה: ״מרי כירי, תפלא הוית לי וגנבוך מין. וכדו הוות, דכד שדרו לך עילויה לא מטי כרעיך אארעא״.

    9אמהתא דבי רבי כי הוה משתעיא בלשון חכמה, אמרה הכי: עלת נקפת בכד, ידאון נישריא לקיניהון.

    10וכד הוה בעי דליתבון, הוה אמרה להו: יעדי בתר חברתה מינה, ותתקפי עלת בכד, כאילפא דאזלא בימא.

    11רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי בלשון חכמה, אמר: עשו לי שור במשפט בטור מסכן.

    12וכד הוה שאיל באושפיזא, אמר הכי: גבר פום דין חי, מה זו טובה יש?

    13רבי אבהו כי הוה משתעי בלשון חכמה, הוה אמר הכי: אתריגו לפחמין, ארקיעו לזהבין, ועשו לי שני מגידי בעלטה. איכא דאמרי: ויעשו לי בהן שני מגידי בעלטה.

    14אמרו ליה רבנן לרבי אבהו: הצפיננו היכן רבי אלעאי צפון. אמר להן: עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו.

    15אמרי לה אשה.

    16ואמרי לה מסכתא.

    17אמרי ליה לרבי אלעאי: הצפיננו הכין רבי אבהו [צפון]. אמר להן: נתייעץ במכתיר והנגיב למפיבשת.

    18אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת. אשה מאי היא? פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה לי פולין ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום. שנייה, ולא שיירתי מהן כלום. ביום שלישי הקדיחתן במלח, כיון שטעמתי משכתי ידי מהן.

    19אמרה לי: רבי, מפני מה אינך סועד? אמרתי לה: כבר סעדתי מבעוד יום. אמרה לי: היה לך למשוך ידיך מן הפת!

    20אמרה לי: רבי, שמא לא הנחת פאה בראשונים? ולא כך אמרו חכמים: אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה.

    21תינוקת מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה, והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו? אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא. אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה.

    22תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה, וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין.

    23חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי קצרה? אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה? נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם.

    24רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא, אשכחה לברוריה אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד? אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה?! היה לך לומר: ״באיזה ללוד״.

    25ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה.

    Tosafot

    עלת נקפת בכדכלי שדולין בו יין מן הכד והא דאמר בפרק כל כתבי (שבת דף קיט.) גבי רב יוסף מוקר שבי ובפרק יש נוחלין (ב"ב דף קלג:) גבי יוסף בן יועזר זבני בתליסר עיליתא דדינרי מפרש ר"ת דעיליתא הוא כלי כמו עלת דהכא ולא כמו שפי' בקונט' שם עליות וגוזמא קאמר:

    גבר פום דין חיפי' רבינו חננאל אושפיזכנא תרגום איש גבר ופי פום זה דין נא חי אל תאכלו ממנו נא מתרגמינן כד חי (שמות י״ב:ט׳):

    משיירין פיאה בקערה ואין משיירין פיאה באילפסבפרק בן עזאי קתני משיירין פיאה במעשה קדירה ואין משיירין פיאה במעשה אילפס פירוש במעשה קדירה נראה כרעבתן אם אינו משייר אבל במעשה אילפס אינו נראה כרעבתן אם אינו משייר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    כיצד מעבריןאכוזו תנן או עכוזו תנן מחוי כלפי מה ששנינו בבכורות בפר אלו מומין ר' עקיבה אומ' מושיבין אותו על עכוזו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 53b

    Eruvin 53b. The full printed text of this folio side — 25 numbered segments, about 513 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ירשיע לא היה זוכה להורות כהלכה:

    על אותו עון עון דנוב עיר הכהנים:

    אתה ובניך עמי שמואל קאמר לשאול כשהעלהו על ידי בעלת אוב:

    אכוזו תנן או עכוזו בבכורות (דף מ.) גבי מומין תנן שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת סופה לצאת אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:

    ידעי היו יודעין:

    כתרדין על אדמה ירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:

    אמר למאן מדבר בשפה רפה ולא פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם חמר אם אימר:

    עמר למילבש לעשות בגדים:

    39 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 53b · Sefaria

    Tosafot

    עלת נקפת בכד כלי שדולין בו יין מן הכד והא דאמר בפרק כל כתבי (שבת דף קיט.) גבי רב יוסף מוקר שבי ובפרק יש נוחלין (ב"ב דף קלג:) גבי יוסף בן יועזר זבני בתליסר עיליתא דדינרי מפרש ר"ת דעיליתא הוא כלי כמו עלת דהכא ולא כמו שפי' בקונט' שם עליות וגוזמא קאמר:

    גבר פום דין חי פי' רבינו חננאל אושפיזכנא תרגום איש גבר ופי פום זה דין נא חי אל תאכלו ממנו נא מתרגמינן כד חי (שמות י״ב:ט׳):

    משיירין פיאה בקערה ואין משיירין פיאה באילפס בפרק בן עזאי קתני משיירין פיאה במעשה קדירה ואין משיירין פיאה במעשה אילפס פירוש במעשה קדירה נראה כרעבתן אם אינו משייר אבל במעשה אילפס אינו נראה כרעבתן אם אינו משייר:

    Tosafot on Eruvin 53b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    כיצד מעברין אכוזו תנן או עכוזו תנן מחוי כלפי מה ששנינו בבכורות בפר אלו מומין ר' עקיבה אומ' מושיבין אותו על עכוזו:

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 53b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    פי' (עבו זו) [עכוזו] בית היריכים בית העגבות מקום החלחולת והוא משנה בבכורות פ"ג [החלחולת] גוואן כוליתן של מין צבע כולית זו כתרדין עלי אדמה פי' דמות כרתן.

    אמר למאן אמר למן כו' א"ל שוטה פרש דבריך לומר [חמר] למרכב או חמר יין או עמר למלבוש כלומר היתה לשונם ערלה: ההיא דהות בעיא למימר לחברתה שכינתיתא אי ספי לך חלבא וא' לה שלוכתיתא איספי לך לבא ואיתתא אחריתא אמרה לדיין מרי כירא תפלה הות לי וגנבוך. אני וברי הואי כד הוה שדרו לך עליה ולא מטו כרעיך אארעא. פי' אדוני קורה היתה לי וגנבוה ממני והיתה קומתה כמו קומתך. ואלו היו מרבצין אותך עליה לא היו מגיעין רגליך לארץ.

    פי' עלת נקפת בכד כלומר [כלי] שמוציאין בו היין נגע בתחתית החבית ולא נשאר יין בחבית יבעון נשרייא לקיניהון אתערו בתר חברתא מינה. פי' ילכו התלמידים לאהליהם או תוסר מגופת החבית אחרת וישארו במשתה היין. פעמים היה משיב להם יבעון נשרייא לקיניהון כלומר ילכו לבתיהן. ופעמים היה אומר להם תוסר מגופת חבית אחרת ותשוט (הובא) בחבית כספינה בלב ים.

    שור משפט תרגום שור תור ותרגום משפט דין נמצא שור משפט תרגומו תור דין. חרדל תרגומו (סוד) [טור] מסכן. נמצא הלשון תרדין בחרדל. גבר דין. חי פירושו אושפזיכנא [תרגום] איש גבר (תרגום) פי פום. תרגום זה דין. תרגום אל תאכלו ממנו נא (חי מה) [כד חי] טיבו יש כפשוטו. התריגו (לפני חמין) [לפחמין]. ארקיעו לרהבין פי' הטריגו. (הכי פחמין). [לפחמין] שיברו אותן מלשון טטרוגי מטטרגי להו הרקיע לזהבין. פי' אותן להיות לוחשות כמראה הזהב.

    ועשו לי בהן ב' עופות והם (שבו) נקראו כך שהן מגידין בעלטה העיתות איזה עת מן הלילה היא:

    הצפינני היכן ר' אילעאי צפון פי' הראני מלשון צופה היכן ר' אלעא טמון. עלץ בנערה אהרונית עירונית אחרונית. יש שאומר (שרוח) [שמח] שנשא אשה כהנת מזרע אהרן והיא מבנות הכפרים כדגרסינן בתלמוד [בפרק] המביא ביו"ט [דף לב] מאי הרניות. אמר רב יהודה עירניות. אמר אביי צעי חקלייתא. אחרונית והיא אשתו אחרונה שכבר נשא ראשונה וזו אחרונה ויש אומרים שמח ששנא מסכתא מתורת כהנים כגון שחיטת קדשים וכיוצא בה עירוניות כלומר משנה חיצונה. אחרוניות שגורה באחרית ימיו:

    נתייעץ במכתיר נשא עצה מראש ישיבה והנגיב והלך לארץ הנגב אצל חכמי דרום.

    משיירין פיאה באילפס ואין משיירין פאה בקערה פשוטה היא:

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 53b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אָמְרוּ לֵיהּ מַאי גַּוָּן טַלִּיתָךְ? אָמַר לְהוּ: כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה. כתב הרב פ"מ ז"ל להיות דעסקיהם הכל ביראת ה' היו רומזים עניני מוסר גם בדברים שמרבים לצרכם עיין שם. ונראה לי בס"ד דידוע כל פניות זרות וגשמיות לא מטוהרות נמשכים מיסוד העפר, והאדם צריך להתגבר לסלק עצמו מיסוד העפר כדי שלא יהיה במצות שלו תערובת פניה זרה אשר איננה טהורה, ולכן כששואלין על גַּוָּן טַלִּיתוֹ הרומז על חלוקא דרבנן הנעשה מתורה ומצות משיב כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה, רצונו לומר מסולק מיסוד העפר שהוא האדמה וגובר עליו שאז הוא נקי מן פניה זרה. ואמר כִּתְרָדִין, כי תְרָדִין הוא אותיות ' דָּת נֵרִי ' רמז לתורה שנקראת דת דכתיב (דברים לג, ב) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, ורמז למצוה שנקראת נר דכתיב (משלי ו, כג) כִּי נֵר מִצְוָה.

    מִנַּיִן שֶׁמָּחַל לוֹ (לְשָׁאוּל) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן? וְכוּ' פירש רש"י ז"ל 'עון דנוב עיר הכהנים' ולפי דבריו קשה מה שייכות יש להאי מימרא דרבי יוחנן הכא? ונראה לי בס"ד כיון דאמר 'שָׁאוּל לָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא' ולהכי כתיב ביה (שמואל א' יד, מז) 'וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ' אפשר שיחשוב אדם שטעה בהוראה למעשה שהתיר את האסור! לכך הביא מימרא זו דקאמר שֶׁמָּחַל לוֹ עַל אוֹתוֹ עָוֹן ממה שמצינו שאמר לו שמואל הנביא ע"ה עמי במחיצתי, וכיון דזכה לישב במחיצה של שמואל הנביא ע"ה, ודאי לא יצא תקלה מידו בהוראה של טעות לענין מעשה, כי שמואל הנביא ע"ה היה שופט אמיתי שלא טעה בהוראה. מיהו נראה לי יותר ד'אוֹתוֹ עָוֹן' קאי על ענין מלחמת עמלק, שלא הרג הכל מפני שדן קל וחומר וטעה בו. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כב:) על הפסוק (שמואל א' טו, ה) 'וַיָּרֶב בַּנָּחַל' והיינו דכתיב: וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, דלכך טעה בקל וחומר זה.

    אָמְרוּ לֵיהּ גְּלִילָאָה שׁוֹטֶה, 'חֲמַר' לְמִרְכַּב? אוֹ 'חֲמַר' לְמִשְׁתֵּי? וְכוּ'. נמצא במילה אחת שהוציא מפיו נסתפקו בה בארבעה דברים. ובזה יובן (קהלת י, יד) 'וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים' ולהכי קרי ליה גְּלִילָאָה שׁוֹטֶה שהוא סָּכָל.

    אַמְהָתָא דְּבֵי רַבִּי, כִּי הֲוָה מִשְׁתַּעיִין בִּלְשׁוֹן חָכְמָה כן הגרסא בעין יעקב. ונראה לי דהשפחות ההם מפני שהיו חכמניות ביותר היה מוסר רבי הנהגת הבית בידם, אך ודאי היתה אחת גדולה ביותר שהיא נשיאה על כולם, והאמה הקטנה בעת שתראה שהיין נשלם מן החבית שואלת מהאשה הגדולה הנשיאה מה לעשות, ואומרת אם יִדְאוּן נִשְׁרַיָּא לְקִינֵיהוֹן, או יַעְדִּי בָּתַר חֲבֶרְתָּהּ מִינָהּ, ואז אותה האמת הנשיאה אם רצונה דליתבון הות אמרה יַעְדִּי בָּתַר חֲבֶרְתָּהּ מִינָהּ, ואם רצונה דלזלון אמרה יִדְאוּן נִשְׁרַיָּא לְקִינֵיהוֹן ואז הם שומעים קולה ועושים כחפצה ורצונה. ודע כי רבינו הקדוש שהיה נשיא היו חכמים רבים אוכלים בביתו בכל יום, והוא לא היה יושב עמהם בעת אכילה דהוא היה מסגף עצמו ואוכל דבר מועט לבדו, ועל שלחנו לפני האורחים יביאו מינים רבים של מאכל כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו. ונודע דעל אמהותיו אמר רבינו האר"י ז"ל שהיו מאותם שאמרו רבותינו ז"ל (מכילתא דשירה ג, ד"ה זה אלי) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא ע"ה.

    עַלַת נָקַפְתְּ בְּכַד, יִדְאוּן נִשְׁרַיָּא לְקִינֵיהוֹן נראה לי בס"ד על דרך הרמז 'עַלַת' אותיות 'תלע' בסוד (במדבר כח, ו) עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי, שהוא רמז לתולע הקדוש המתגלה בכל בקר להכניע את התולע הטמא שבסטרא אחרא וכנזכר בשער הכונות, וז"ש עַלַת רמז לתלע שבקדושה נָקַפְתְּ לשון ניקוף בְּכַ " ד זיני דמסאבותא, ועל ידי זה יִדְאוּן נִשְׁרַיָּא אלו ישראל לְקִינֵיהוֹן עיר האלקים, ואומרם יַעְדִּי בָּתַר חֲבֶרְתָּהּ עיקר הגרסא היא באות כ"ף דהכסוי של החבית הוא כמו כתר להחבית.

    עֲשׂוּ לִי שׁוֹר מִשְׁפָּט, בְּטוּר מִסְכֵּן נראה לי בס"ד כשהיה מדבר בצורך הגשמיות הוה משתעי בלשון חכמה להלביש בדבריו דברים נסתרים, והיינו שׁוֹר רמז ליסוד הנקרא שׁוֹר בסוד יוסף שקרוי שׁוֹר, וּמִשְׁפָּט רמז לתפארת הנקרא מִשְׁפָּט, וחיבורם יהיה על ידי עסק התורה ומעשים טובים, וְטוּר מִסְכֵּן רמז לסוד המלכות כנודע. והכי קאמר שׁוֹר מִשְׁפָּט, רצונו לומר יסוד דתפארת תקנו אותו בְּטוּר מִסְכֵּן סוד המלכות שנקראת דלה שישפיע בה. וגם אם הדברים לפי פשוטן בלבד הוצרך לדבר בלשון חכמה כדי שלא יבינו השומעין איך היא אכילתו בביתו, ויעשה בזה רמאות וכהך עובדא דכידור, וכן בענין האושפיזא מדבר בלשון נסתר כדי שלא יבינו השומעין וקופצים עליו, וכמו שנאמר (משלי כז, יד) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ. ונראה לי בס"ד כַד הֲוָה שָׁאִיל בְּאוּשְׁפִּיזָא, רצונו לומר שואל דבר שהוא צרכי עולם הזה הנקרא 'אוּשְׁפִּיזָא' הוה אמר גְּבַר פּוּם דִּין חַי, רצונו לומר עסק ועמל ויגיעה של האדם בעולם הזה הוא בעבור פיו, וכמו שנאמר (קהלת ו, ז) 'כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ' ודא עקא שלא תעמוד בו ההנאה אלא לשעה קלה, ולזה אמר גְּבַר פּוּם דִּין חַי, כלומר שואל צרכי עולם הזה שהם צרכי הפה אם הם עומדים בטוב והוא מוסר דק ללבבות המשכילים.

    רַבִּי אַבָּהוּ, כִּי הֲוָה מִשְׁתָּעִי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה הא דהוצרך לדבר דבריו אלו בלשון חכמה ולא היה אומר בפירוש להביא? נראה לי בס"ד שהיו תלמידים לפניו ואם היה אומר שיבערו הפחמין כדי להתחמם בהם היו קופצים ועושים לו הם בעצמם, אך הוא לא היה רוצה שיהיה להם ביטול תורה, לכך מדבר בלשון רמז שלא יבינו התלמידים ורק אנשי ביתו שהם מלומדים בכך יבינו וישמשו אותו כרצונו.

    אַתְרִיגוּ לְפֶחָמִין, אַרְקִיעוּ לִזְהָבִין נראה לי בס"ד שהיה רומז לפי דרכו דברים יקרים ומוסר השכל, אַתְרִיגוּ לשון הידור, כי תרגום של הדר אתרוג, וּפֶחָמִין רמז לשחור שבעינים שבו חוש הריאות, רצונו לומר תהדרו את מקום השחור שבעינים אשר מתוכו תהיה הראיה, שלא תראו בו מראה רע אלא מראה טוב, וכמו שנאמר (שיר השירים ה, יב) 'שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם'. אַרְקִיעוּ לִזְהָבִין על דרך מה שאמר מונבז המלך כשחילק אוצרותיו לצדקה, אני גנזתי למעלה ואבותי גנזו למטה (בבא בתרא יא.) דהנותן צדקה יהיה אוצרו ברקיע. וזהו שאמר הזהובין שלכם תניחו אותם ברקיע על ידי שתחלקום לצדקה ודבר מצוה. גם אַרְקִיעוּ לשון תגבורת, כמו 'מאן ספין ומאן רקיע' (במועד קטן כח.) וגם הוא לשון התרוממות כמו תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים (באיוב לז, יח) ושני משמעות אלו ישנם בזהובין שנותן האדם לצדקה וד"מ. ואמר עוד וַעֲשׂוּ לִי שְׁנֵי מַגִּידֵי בַּעֲלָטָה רמז לשתי כליות היועצות שיש באדם שדרכם להיות א' לטובה וא' לרעה, והצדיק עושה את שניהם לטובה, והם עומדים במחשך הגוף לפנים. גם שְׁנֵי מַגִּידֵי הם קול ודיבור בעלמא בעולם הזה שדומה ללילה.

    6 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Eruvin 53b · Sefaria · CC0

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 53, Amud Bet, about 513 words in 25 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 25 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 11 words

      Opens “ירשיע״.…”

    2. Segment 221 words

      Opens “ואמר ר' יוחנן: מניין שמחל לו הקב"ה…”

      Named: שמואל.

    3. Segment 321 words

      Opens “א"ר אבא: אי איכא דמשאיל להו לבני…”

      Named: אבא.

    4. Segment 415 words

      Opens “שאילינהו ואמרי ליה: איכא דתני מאברין, ואיכא…”

    5. Segment 525 words

      Opens “בני יהודה דייקי לישנא מאי היא? דההוא…”

    6. Segment 633 words

      Opens “בני גליל דלא דייקי לישנא מאי היא?…”

    7. Segment 713 words

      Opens “ההיא איתתא דבעיא למימר לחברתה: ״תאי דאוכליך…”

    8. Segment 824 words

      Opens “ההיא אתתא דאתיא לקמיה דדיינא, אמרה ליה:…”

    9. Segment 916 words

      Opens “אמהתא דבי רבי כי הוה משתעיא בלשון…”

      Named: רבי כי.

    10. Segment 1017 words

      Opens “וכד הוה בעי דליתבון, הוה אמרה להו:…”

    11. Segment 1116 words

      Opens “רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי…”

      Named: רבי יוסי בר אסיין.

    12. Segment 1214 words

      Opens “וכד הוה שאיל באושפיזא, אמר הכי: גבר…”

    13. Segment 1327 words

      Opens “רבי אבהו כי הוה משתעי בלשון חכמה,…”

      Named: רבי אבהו.

    14. Segment 1418 words

      Opens “אמרו ליה רבנן לרבי אבהו: הצפיננו היכן…”

      Named: רבי אבהו, רבי אלעאי.

    15. Segment 153 words

      Opens “אמרי לה אשה.…”

    16. Segment 163 words

      Opens “ואמרי לה מסכתא.…”

    17. Segment 1715 words

      Opens “אמרי ליה לרבי אלעאי: הצפיננו הכין רבי…”

      Named: רבי אלעאי, רבי אבהו.

    18. Segment 1846 words

      Opens “אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא…”

      Named: רבי יהושע.

    19. Segment 1921 words

      Opens “אמרה לי: רבי, מפני מה אינך סועד?…”

    20. Segment 2020 words

      Opens “אמרה לי: רבי, שמא לא הנחת פאה…”

    21. Segment 2135 words

      Opens “תינוקת מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך…”

    22. Segment 2239 words

      Opens “תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך…”

    23. Segment 2329 words

      Opens “חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת…”

    24. Segment 2433 words

      Opens “רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא,…”

      Named: רבי יוסי, רבה.

    25. Segment 258 words

      Opens “ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Eruvin 53b · Segment 2 — “ואמר ר' יוחנן: מניין שמחל לו הקב"ה על אותו…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Eruvin 53b · Segment 3 — “א"ר אבא: אי איכא דמשאיל להו לבני יהודה דדייקי…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Eruvin 53b · Segment 2 — “…אותו עון שנאמר: (שמואל א כח, יט) ״מחר אתה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 53b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026