Talmud Builders

    Eruvin 18a

    Back to index

    English translation — Eruvin 18a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1to distance the boards from the well and expand the enclosed area by any amount, i.e., as much as one wishes, provided that he increases the number of upright boards between the double posts. Rabbi Yehuda says: The partitioned area may be expanded up to an area of two beit se’a , which is an area of five thousand square cubits.

    2The Rabbis said to him: They only spoke of an area of two beit se’a with regard to a garden or an enclosure used for storing wood, scrap, and the like [ karpef ]. But if it was a pen [ dir ], or a stable [ sahar ], or a backyard, or a courtyard in front of the house, even if it had an area of five beit kor or even ten beit kor , it is permitted. And it is permitted to distance the boards and expand the enclosed area by any amount, provided that one increases the upright boards between the double posts.

    3GEMARA: The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Ḥananya, as it was taught in a baraita : One may arrange upright boards around a water cistern and ropes around a caravan. Ḥananya disagrees and says: One may set up ropes for a cistern, but not upright boards.

    4The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that the mishna was taught in accordance with the opinion of Ḥananya, a cistern of collected rain water has a discrete law, as the water will eventually be consumed and the upright boards will become unnecessary; and a well of spring water has a discrete law, as the water is constantly renewed and the upright boards will remain useful.

    5Some say a different version of the previous passage: From the fact that the baraita does not teach: Ḥananya says: One may set up ropes around a water cistern and boards around a well, by inference, according to the opinion of Ḥananya, there is no difference between a cistern and a well. In both cases, ropes are indeed permitted, whereas upright boards are not. Let us say the mishna is not in accordance with the opinion of Ḥananya.

    6The Gemara rejects this argument: Even if you say that the mishna was taught in accordance with the opinion of Ḥananya, he was only replying to that which the first tanna had said; since the first tanna had spoken only of a cistern, there was no need for Ḥananya to fully clarify his own position and distinguish between a cistern and a well.

    7The Gemara further suggests: Let us say the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. As we learned in a mishna: In each of the cases of a public well, a public cistern, and a private well, one may arrange upright boards for them, but in the case of a private cistern, one must establish a proper partition for it ten handbreadths high; this is the statement of Rabbi Akiva.

    8Whereas here in the mishna it teaches: One may arrange upright boards for a well, from which one may infer that for a well, yes, it is permitted to use posts, but for a cistern, no, it is not permitted. This is opposed to Rabbi Akiva’s opinion, which maintains that posts may be arranged for a public cistern.

    9The Gemara rejects this argument as well: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, the tanna of the mishna teaches the case of a well of spring water, which he can teach in a distinct manner because there is no difference whether it belongs to the public and there is no difference whether it belongs to an individual, as it is always permitted. However, he did not teach the case of a cistern containing collected rain water, which he could not teach in a distinct manner because there is a difference between a public cistern and a private one. However, it cannot be proven from here that he disagrees with Rabbi Akiva.

    10The Gemara further suggests: Let us say the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Bava, as we learned in a mishna: Rabbi Yehuda ben Bava says: One may only arrange upright boards for a public well, whereas here the mishna states: For wells. The plural term implies that there is no difference if the well belongs to the public, and there is no difference if the well belongs to an individual.

    11The Gemara also rejects this line of reasoning: Even if you say that the mishna is in accordance with Rabbi Yehuda ben Bava, to what is the mishna referring when it says wells? It is referring to wells in general, but the tanna means to include only public wells.

    12The mishna had mentioned double posts [ deyomadin ]: The Gemara asks: What are deyomadin ? Rabbi Yirmeya ben Elazar said: Two [ deyo ] posts [ amudin ], which are put together to create a single corner piece.

    13Having cited Rabbi Yirmeya ben Elazar’s statement with reference to the prefix deyo , the Gemara cites other statements of his. Two, to one who was ostracized, praise, nourishment, ruin, attribute, three, are mnemonics for the following statements by Rabbi Yirmeya ben Elazar.

    14We learned there in a mishna: Rabbi Yehuda says: All inferior figs are exempt from being tithed, even if they are of doubtfully tithed produce [ demai ], as even if the seller is an am ha’aretz , he must certainly have already separated tithes from them, since the loss incurred by tithing is negligible, except for deyufra . The Gemara asks: What is deyufra ? Ulla said: A tree that yields two [ deyo ] harvests of fruit [ peirot ] each year.

    15Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: Adam was first created with two [ deyo ] faces, one male and the other female. As it is stated: “You have formed me behind and before, and laid Your hand upon me” (Psalms 139:5). Similarly, it is written: “And the tzela , which the Lord, God, had taken from the man, He made a woman, and brought her unto the man” (Genesis 2:22). Rav and Shmuel disagree over the meaning of the word tzela : One said: It means a female face, from which God created Eve; and one said: Adam was created with a tail [ zanav ], which God removed from him and from which He created Eve.

    16The Gemara asks: Granted, according to the one who says that tzela means face; it is understandable that it is written: “You have formed me [ tzartani ] behind and before.” However, according to the one who says that tzela means tail, what is meant by the verse: “You have formed me [ tzartani ] behind and before”?

    17The Gemara answers that this verse is to be understood as bearing a moral message, in accordance with the opinion of Rabbi Ami, as Rabbi Ami said: Behind means Adam was created at the end of the act of creation; and before means that he was first for punishment.

    18The Gemara asks: Granted, it is understandable that Adam was behind, or last, in the act of creation, meaning that he was not created until the sixth day, Shabbat eve. However, before, or first, for punishment, what does this mean? If you say that he was punished first because of the curse pronounced in the wake of the sin involving the Tree of Knowledge, there is a difficulty. Wasn’t the snake was cursed first, and afterward Eve was cursed, and only at the end was Adam cursed?

    19Rather, this refers to the punishment of the Flood, as it is written: “And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man and cattle, creeping things and fowl of the heaven” (Genesis 7:23). This indicates that the punishment began with man.

    20The Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was originally a face or side of Adam; it is understandable that it is written: “Then the Lord God formed [ vayyitzer ] man” (Genesis 2:7). Vayyitzer is written with a double yod , one for Adam and one for Eve. However, according to the one who said that Eve was created from a tail, what is conveyed by spelling vayyitzer with a double yod ?

    21The Gemara responds: This is interpreted homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Pazi, as Rabbi Shimon ben Pazi said: This comes to emphasize that which one says to himself in every circumstance: Woe unto me from my evil inclination [ yetzer ] if I perform the will of my Maker, and woe to me from my Maker [ Yotzri ] if I perform the will of my inclination.

    22The Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was a face, it is understandable that it is written: “Male and female, He created them, and blessed them, and called their name Man in the day when they were created” (Genesis 5:2), which indicates that from the very beginning of their creation, He fashioned two faces, one for the male and the other for the female. However, according to the one who said that Eve was created from a tail, what is the meaning of the verse: “Male and female, He created them”?

    23The Gemara answers: It can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu raised a contradiction between the verses: On the one hand it is written: “Male and female, He created them,” in the plural, and on the other hand it is written: “So God created man in His own image, for in the image of God He created him” (Genesis 1:27), in the singular. At first, the thought entered God’s mind to create two, and ultimately, only one was actually created.

    24The Gemara asks: Granted, according to the one who said that Eve was a face, it is understandable that it is written: “And He took one of his sides and closed up the flesh in its place” (Genesis 2:21). However, according to the one who said that Eve was created from a tail, what is meant by the verse: “And He closed up the flesh in its place”?

    25Rav Zevid said, and some say it was Rabbi Yirmeya, and some say it was Rav Naḥman bar Yitzḥak: It was necessary to say that the fleshed closed up only with regard to the place of the incision.

    26The Gemara challenges the other opinion: Granted, according to the one who said that Eve was created from a tail; it is understandable that it is written: “And the Lord God built the tzela ” (Genesis 2:22), as it was a completely new building. However, according to the one who said that Eve was a complete face or side, what is the meaning of: “And He built”? What needed to be built?

    27The Gemara responds: This must be interpreted homiletically, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Menasya, as Rabbi Shimon ben Menasya interpreted homiletically the verse: “And the Lord God built the tzela .” This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, braided for Eve her hair, and then brought her to Adam, as in the coastal towns, they call braiding hair building.

    28Alternatively, the verse: “And the Lord God built,” can be understood as a description of Eve’s basic shape, as Rav Ḥisda said, and some say it is taught in a baraita : This verse teaches that the Holy One, Blessed be He, built Eve like the structure

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    להרחיק כל שהואכל מה שבלבו לעשות היקף גדול:

    ובלבד שירבה בפסיןדכל כמה דמרחיק מבור מגדיל ריוח שבין דיומד לדיומד וצריך להרבות בפסין עד שלא יהא בין פשוט לפשוט ובין פשוט לדיומד יותר מי' אמות לר' מאיר או מי"ג אמה ושליש לרבי יהודה:

    לגינה ולקרפףשאין הקיפן לדירה קרפף היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:

    אבל אם היה דירשל בהמות שעושין בשדות היום כאן והיום כאן כדי לזבל' בגללי הבהמות:

    סהרלבהמות של עיר:

    מוקצהרחבה שאחורי הבתים:

    וחצרשלפני הבתים דכל הני הקיפן לדירה הוא והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הוא:

    גמ' חבלים לשייראכדתנן בפ"ק (דף טז:) מקיפין שלשה חבלים דכולה עומד הוא אבל פסין לשיירא לא דהוי פרוץ מרובה ולא הותר אלא לבור משום בהמת עולי רגלים כדמפרש לקמן:

    בורמים מכונסין ועבידי דפסקי ומשום הכי אסר חנניא דזמנין דפסקי מיא ובטלי מחיצות ולא הותרו פסי ביראות אלא מפני מימיהן של בהמת עולי רגלים:

    בארמים חיים וביראות דמתניתין מדלא קתני בורות במים חיים קאמר:

    בור הרביםאי פסקי מיא מדכרי אהדדי ולא מטלטלי התם:

    באר היחידדלא פסקי מיא:

    לבורות לאואפילו דרבים:

    מכונסין דלא פסיקא ליהדאיכא בור הרבים דמהני ואיכא בור דיחיד דלא מהני לא קתני:

    ואילו הכא ביראות קתנידמשמע תרי חד דרבים וחד דיחיד:

    ביראות דעלמאאכל ביראות קאי ולעולם דרבים:

    השיתיןמיני תאנים רעות כדאמר במס' ברכות (דף מ:):

    פטוריןמן הדמאי דכיון דרעות הן לא חס עלייהו עם הארץ ועישרן:

    חוץ מן הדיופראשהוא חשוב:

    דיו פירותטוענין ב' פעמים בשנה:

    אחור וקדם צרתנימלפנים ומאחור צרת לי צורת פנים:

    הצלעבין לרב בין לשמואל לשון צדדין כמו ולצלע המשכן השנית (שמות כו):

    פרצוףחילקו לשנים שהיה זכר מכאן ונקבה מכאן:

    זנבהיה לו לאדם הראשון ונטלו ממנו וברא את חוה:

    מאי אחור וקדם צרתנידמשמע ב' צורות:

    מאדם ועד בהמהאדם הוזכר בפורענות תחילה:

    ה"ג היינו דכתיב וייצר בתרין יודין דמשמע ב' צורות:

    אוי לי מיצרישמצערני אם אעשה רצון יוצרי:

    אוי לי מיוצריאם אעשה רצון יצרי:

    זכר ונקבה בראםמשמע מתחילת בריאתו היה זכר ונקבה זכר מצד זה ונקבה מצד זה:

    ברא אותומשמע חד:

    ויבןמשמע שהיתה מחוסרת בנין:

    מאי ויבןבנויה ועומדת היתה:

    שקילעהקליעת שיער:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    עירובין 18 עמוד א

    1להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין. ר' יהודה אומר: עד בית סאתים.

    2אמרו לו: לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף, אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין, אפילו בית עשרה כורין מותר. ומותר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין.

    Gemara

    3לימא מתני' דלא כחנניא, דתניא: עושין פסין לבור וחבלין לשיירא. וחנניא אומר: חבלין לבור, אבל לא פסין.

    4אפי' תימא חנניא בור לחוד באר לחוד.

    5איכא דאמרי: מדלא קתני ״חנניא אומר: עושין חבלין לבור ופסין לבאר״, מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין, פסין לא. לימא מתני' דלא כחנניא?

    6אפילו תימא חנניא, למאי דקאמר ת"ק קא מהדר ליה.

    7לימא מתני' דלא כר"ע דתנן: אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין. אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, דברי ר"ע׃

    8ואילו הכא קתני: לביראות. לביראות אין, לבורות לא.

    9אפי' תימא ר"ע באר מים חיים דפסיקא ליה, לא שנא דרבים ול"ש דיחיד קתני. בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני.

    10לימא מתני' דלא כר' יהודה בן בבא, דתנן: רבי יהודה בן בבא אומר: אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, ואילו הכא קתני לביראות ל"ש דרבים ול"ש דיחיד!

    11אפי' תימא ר' יהודה בן בבא, מאי ביראות ביראות דעלמא.

    12מאי דיומדין? א"ר ירמיה בן אלעזר: דיו עמודין.

    13ד"יו למ"נודה שב"ח זונ"ית נתק"לקל במי"דה שלש"ה סימן.

    14תנן התם, ר' יהודה אומר: כל השיתין פטורין, חוץ מן הדיופרא. מאי דיופרא? אמר עולא: אילן העושה דיו פירות בשנה.

    15א"ר ירמיה בן אלעזר: דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון, שנאמר: ״(תהלים קלט״, ה) ״אחור וקדם צרתני״. כתיב: ״(בראשית ב״, כב) ״ויבן״, ה' אלהים את הצלע וגו' רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב׃

    16בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב ״אחור וקדם צרתני אלא למ״ד זנב מאי אחור וקדם צרתני׃

    17כדר' אמי דא"ר אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות׃

    18בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם׃

    19אלא למבול דכתיב ״(בראשית ז״, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו'׃

    20בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב ״(בראשית ב״, ז) וייצר תרין יודין אלא למ"ד זנב מאי וייצר׃

    21כדר"ש בן פזי דא"ר שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי׃

    22בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״(בראשית ה״, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם׃

    23לכדר' אבהו דר' אבהו רמי כתיב ״זכר ונקבה בראם וכתיב (בראשית א״, כז) (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד׃

    24בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״(בראשית ב״, כא) ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה׃

    25אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך׃

    26בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ״ויבן אלא למ״ד פרצוף מאי ויבן׃

    27לכדר' שמעון בן מנסיא דדריש ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא׃

    28דבר אחר ויבן ה' אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבניין׃

    Tosafot

    אפילו י' כורין מותרפ"ה והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא היא ואין להקשות א"כ אמאי אמר בגמרא מתני' דלא כרבי עקיבא מדלא קתני בורות דילמא נקט ביראות דאפי' י' כורין שרי וי"ל דמתניתין ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר אלא בית סאתים וא"ת ומאי שנא גבי שיירא דבעו רבנן שלא יהא בית סאתים פנוי והכא גבי פסין דגריעי טפי מחבלים כדאמר בגמרא לא אצרכיה שלא יהא בית סאתים פנוי וי"ל דגבי שיירא הואיל ונעשה לצורך שעה לא הוי חשיב מוקף לדירה כמו פסין אי נמי גבי עולי רגלים הקילו והחשיבו פסין כמו מחיצה גמורה כמו שהקילו לענין פרוץ מרובה על העומד ומ"מ צריך לפרש כפירוש הקונטרס דחשיבי פסין מוקפין לדירה אע"פ שאין אדם דר שם דאלת"ה תקשה מתני' לרב הונא בר' חנינא דבעי למימר בפ' הדר (לקמן עירובין דף סז:) דמחיצה שאינה מוקפת לדירה לא שמה מחיצה דפריך לר' יוחנן דאמר מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין:

    בור לחוד ובאר לחודהמקשה נמי היה יודע שיש חילוק בין בור לבאר דמתני' היא אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פירש במילתיה ופסין לבאר מכלל דלא מפליג כמו שמדקדק בסמוך וה"ה דהוה מצי למימר מתניתין דלא כתנא קמא דבמתני' קתני דווקא באר ולא בור:

    בור לחודפירש רש"י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי ואע"ג דלקמן בפירקא קאמר טעמא דבעינן מים חיים משום דבעינן מידי דחזי לאדם האי טעמא לא שייך אלא לר' יהודה בן בבא דאמר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים לבד וטעמא משום דבעי מידי דחזי לאדם דאי משום דלא פסקי אפילו בור רבים נמי דאין לחוש דילמא פסקי אבל שאר תנאים טעמייהו משום דלא פסקי דאי בעי מידי דחזי לאדם אפילו בור הרבים נמי לא:

    בשלמא למ"ד פרצוף היינו כו'מכאן היה מקשה ריב"ם על פ"ה דפירש בריש כתובות (דף ח.) ב' יצירות הוו ולכך בריך שתים יוצר האדם ואשר יצר דהוי כמ"ד זנב ועוד דבתר הכי קאמר התם לכ"ע חדא יצירה הוי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן והיינו כמ"ד זנב דאליבא דידיה דרשינן הנהו קראי כרבי אבהו לכן נראה דשתי יצירות הואי היינו כמאן דאמר פרצוף:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    עושין פסיןכל השיתין פטורין תמצא פירושו בברכות בפר' כיצד מברכין על הפירות שיתין אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן תאיני ובגמ' דבני מערבא מהוצאת העלין ועד הפגין נ' יום:

    Edition: Wien, 1847 · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 18a

    Eruvin 18a. The full printed text of this folio side — 28 numbered segments, about 509 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    להרחיק כל שהוא כל מה שבלבו לעשות היקף גדול:

    ובלבד שירבה בפסין דכל כמה דמרחיק מבור מגדיל ריוח שבין דיומד לדיומד וצריך להרבות בפסין עד שלא יהא בין פשוט לפשוט ובין פשוט לדיומד יותר מי' אמות לר' מאיר או מי"ג אמה ושליש לרבי יהודה:

    לגינה ולקרפף שאין הקיפן לדירה קרפף היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:

    אבל אם היה דיר של בהמות שעושין בשדות היום כאן והיום כאן כדי לזבל' בגללי הבהמות:

    סהר לבהמות של עיר:

    מוקצה רחבה שאחורי הבתים:

    וחצר שלפני הבתים דכל הני הקיפן לדירה הוא והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הוא:

    גמ' חבלים לשיירא כדתנן בפ"ק (דף טז:) מקיפין שלשה חבלים דכולה עומד הוא אבל פסין לשיירא לא דהוי פרוץ מרובה ולא הותר אלא לבור משום בהמת עולי רגלים כדמפרש לקמן:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אפילו י' כורין מותר פ"ה והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא היא ואין להקשות א"כ אמאי אמר בגמרא מתני' דלא כרבי עקיבא מדלא קתני בורות דילמא נקט ביראות דאפי' י' כורין שרי וי"ל דמתניתין ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר אלא בית סאתים וא"ת ומאי שנא גבי שיירא דבעו רבנן שלא יהא בית סאתים פנוי והכא גבי פסין דגריעי טפי מחבלים כדאמר בגמרא לא אצרכיה שלא יהא בית סאתים פנוי וי"ל דגבי שיירא הואיל ונעשה לצורך שעה לא הוי חשיב מוקף לדירה כמו פסין אי נמי גבי עולי רגלים הקילו והחשיבו פסין כמו מחיצה גמורה כמו שהקילו לענין פרוץ מרובה על העומד ומ"מ צריך לפרש כפירוש הקונטרס דחשיבי פסין מוקפין לדירה אע"פ שאין אדם דר שם דאלת"ה תקשה מתני' לרב הונא בר' חנינא דבעי למימר בפ' הדר (לקמן עירובין דף סז:) דמחיצה שאינה מוקפת לדירה לא שמה מחיצה דפריך לר' יוחנן דאמר מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין:

    בור לחוד ובאר לחוד המקשה נמי היה יודע שיש חילוק בין בור לבאר דמתני' היא אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פירש במילתיה ופסין לבאר מכלל דלא מפליג כמו שמדקדק בסמוך וה"ה דהוה מצי למימר מתניתין דלא כתנא קמא דבמתני' קתני דווקא באר ולא בור:

    בור לחוד פירש רש"י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי ואע"ג דלקמן בפירקא קאמר טעמא דבעינן מים חיים משום דבעינן מידי דחזי לאדם האי טעמא לא שייך אלא לר' יהודה בן בבא דאמר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים לבד וטעמא משום דבעי מידי דחזי לאדם דאי משום דלא פסקי אפילו בור רבים נמי דאין לחוש דילמא פסקי אבל שאר תנאים טעמייהו משום דלא פסקי דאי בעי מידי דחזי לאדם אפילו בור הרבים נמי לא:

    בשלמא למ"ד פרצוף היינו כו' מכאן היה מקשה ריב"ם על פ"ה דפירש בריש כתובות (דף ח.) ב' יצירות הוו ולכך בריך שתים יוצר האדם ואשר יצר דהוי כמ"ד זנב ועוד דבתר הכי קאמר התם לכ"ע חדא יצירה הוי מר סבר בתר מחשבה אזלינן ומר סבר בתר מעשה אזלינן והיינו כמ"ד זנב דאליבא דידיה דרשינן הנהו קראי כרבי אבהו לכן נראה דשתי יצירות הואי היינו כמאן דאמר פרצוף:

    Tosafot on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rav Nissim Gaon

    עושין פסין כל השיתין פטורין תמצא פירושו בברכות בפר' כיצד מברכין על הפירות שיתין אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן תאיני ובגמ' דבני מערבא מהוצאת העלין ועד הפגין נ' יום:

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Wien, 1847 · unknown

    Rabbeinu Chananel

    ואמרינן לימא מתניתין דלא כחנניא דתניא חנניא אומר חבלין לבור ולא פסין ואוקימנא אפי' תימא חנניא אימור דאמר חנניא חבלין ולא פסין לבור לבאר מי אמר כו' לימא מתניתין דלא כר"ע דתניא אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להם פסים כו' אפי' תימא ר"ע באר דפסיקא ליה לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד [קתני] מכונסין דלא פסיקא ליה כו' לימא מתניתין דלא כר' יהודה בן בבא דתנן ר' יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד כו'.

    ומתניתין קתני לביראות לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד אפי' תימא מתני' ר"י בן בבא מאי ביראות דתנן במשנתנו ביראות דרבים אין ביראות דיחיד לא.

    ומאי ביראות [ביראות] דעלמא.

    מאי דיומדין אמר ר' ירמיה דיו עמודין פי' ב' עמודין כלומר נראין כשנים.

    תנן ר' יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא אמר עולא אילן שעושה ב' פירות בשנה כו'.

    דיו פרצופין היו לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני ויבן ה' אלהים את הצלע רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב.

    ר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלה במחשבה ליבראות שניהם כאחד ולבסוף בראו יחידי.

    ויבן מלמד שקילעה לחוה שכן בכרכי הים היו קורין לקלעיתא בנייתא.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מתני' לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף בלבד אבל דיר וכו'. פירש רש"י ז"ל: אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה שהוקפו לדירה דשרי יתר מבית סאתים, ופסין נמי מוקפין לדירה נינהו שהבהמה עומדת שם. ובתוס' פירשו: דפסין לא חשיבי מוקפין לדירה, שהרי פעמים שאין בין הבור לפסין רק שתי אמות והיכי הויא הך דירה. ועוד דלא שרינן לעיל (עירובין טז, ב) אפילו במחיצה דחבלים דעדיפא אלא כדי צרכן ואפילו לרבנן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי, ואף על פי שהחבלים עדיפי ולא חשבינן לה מוקפת לדירה כיון שאין דרים בה, אלא הכי פרכינן ליה: אי אתה מודה בדיר וסהר אף על פי שהוא אויר שתשמישו לדירה, הלכך אף בפסין יש לך להקל משום קולת הפסין, ואפילו בלא הוקף לדירה כמו שהתרת בה כך על ידי היקף. ואמר להם זו מחיצה ואלו פסין, ומשום דלא הוקפה לדירה לא הייתי מחמיר אם היתה מחיצה גמורה. ומעתה לפי פירושם לא תקשי לן היאך התירו כאן חכמים להרחיק כל שהוא ואפילו כור ואפילו כוריים ואילו במחיצה של חבלים דעדיפא בעינן שלא יהא בית סאתים פנוי, דהכא מקולי פסי ביראות שנו כאן להתיר כמו שהתירו בהיקף דירה בעלמא. ומכל מקום נראה לי דבלאו הכי לא קשיא מההיא ולא מידי, משום דבחבלים לא הוצרכו להתיר כלל, כלומר: לעשות מחיצה כדי שיחנו בה היחיד או השיירא לכשיבואו כאן, אלא כל אחד ואחד לכשיצטרך לחנות ולשבות בבקעה מקיף כפי צרכו. אבל בביראות אי אפשר לכל [אחד] שיבא לחפור לו בור ולעשות פסין רחבין או קצרין למספר אנשים, אלא היתר התירו לכתחילה לעשות פסין כדי שימצאו הבאים מקום למלאות מים ולשתות. ולפיכך התירו כאן להרחיק כל שהוא לדעת רבנן דר' יהודה, מפני שחשו שמא יחנו שם מאה או מאתים ויצטרכו להיקף גדול כור או כוריים. ור' יהודה סבר כיון דמחיצה כזו בעלמא אינה מחיצה די אם נתיר מן הסתם כמדת קרפף דעלמא כיון שלעתים לא יחנו אלא אחד או שנים, ואף על פי שלגבי מחיצת חבלים התירו לגבי שיירא אפילו כור ואפילו כוריים אם צריכין להן, כן נראה לי.

    גמרא לימא מתניתין דלא כר' עקיבא. הוא הדין דהוה מצי למימר דלא כת"ק דחנניה, אלא משום דלא אתפרש מאן ניהו נקט ר' עקיבא, ומינה דאף היא דלא כת"ק.

    Rashba on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    ובלבד שירב׳ בפסין בפי׳ בעי׳ שלא יהא שם לעול׳ בין פס לפס או יותר מעשר לר׳ מאי׳ ויות׳ מי״ג לר׳ יהודא. ויש שפירשו דדוקא כדי צרכן או אפי׳ יותר תוך בית סאתי׳ אבל צריך שלא יהא שם בית סאתים פנוי שהם מחיצות חכמים בפחות מג׳ טפחים עדיפא מפסין וכדאמרי׳ לקמן אומ׳ חבלים לשיירא כלומ׳ אבל לא פסין חנניה אומר חבלים לבור ולא פסים ואעפ״כ לא התירו בשיירא אלא כדי צרכן ולא התירו בית סאתים פנוי בי לא התירו בית סאתים פנוי בשום מחיצות שאינם גמורות אבל ר״י ז״ל סובר דברי׳ כפשוטן דלרבנן התירו אפי׳ ביותר מעש׳ מכדי צרכן כמו שירצו כדכת׳ מלת׳ פסיקת׳. ובמ׳ ירחיק כל שהו׳ והטעם דגבי פסי ביראות הקילו לצורך מינה כדי שהקילו להתיר בו פרוץ מרובה על העומד מה שלא התירו בחבלים דשיירא כיון שאינו לדבר מצוה ועוד נותנין טעם יפה בדבר לגבי שיירא כיון דכל מקום ראוי להם לעשות בו היקף לחנייתם אין לנו להתיר להם אלא כדי צרכם ואם באו לכאן רבים ועשו היקף גדול כדי צרכם וכשלת להם הניחו זה ההיקף ואח״כ באו אנשים מועט׳ שההוקף הזה גדול להם מאד שיהא בו פנוי בית סאתים הרי יכול לעשות להם הקף כדי צרכם במקום אחד אבל בביראות אי אפשר לומר שכל מי שיבא יחפור לו באר ויעשה לו פסין כפי מה שהם מעט או הרבה כדי צרכן הלכך התירו לעשות לכל אדם לעשות היקף כמו שירצו שאם באו יחידים לכאן ומצאו היקף גדול שעשו אחרים שהיו מרובים שיוכלו אלו לשבת אות׳ וכיון דהא מדאורייתא שרי משלך נתנו לך והעמידוהו על דין תורה. היינו סברא דרבנן דפליגי עליה דר׳ יהוד׳ אבל ר׳ יהודא היה מחמיר בכאן יותר משיירא משום דהוו מחיצות גרועות שהפרוץ מרובה ולפיכך לא התירו אלא בית סאתים לאחד או לשנים ומשם ואילך כפי חשבון זה כעין מה שאמר ר׳ יוסי בנו בחבלים דשיירא ואע״ג דהתם התיר ר׳ יהודא לשיירא כל צורכם שאני התם דמחיצות גמורות יותר שאין הפרוץ מרובה בהם והוא בפחות פחו׳ מג׳ טפחים שהוא כלבוד וכסתום גמור וכן עיקר מדלא אשתמיטו בשום משנה ושום ברייתא ושום אמורא לומר שלא התירו חכמי׳ בית סאתי׳ פנוי ושבקוה למתני׳ כפשטה:

    גמרא לימא מתני׳ דלא כחנני׳ דתניא עושין פסין לבור וכ״ש חבלים בפחו׳ פחות מג׳ דעדיפי וחבלים לשיירא. פירוש ולא פסין חנניה אמר חבלים לבור ולא פסין והשתא ללישנא קמא קושיין משום דליכא לשווייה חלוק בין בור לבאר ובור לאו דוקא ומסברא פרכינן אבל לאיידך לישנא פרכי׳ מדיוקא דלישנא מדלא קתני ופסין לבאר וכדאמרי׳ להדיא איכא דאמרי מדלא קתני חנניה או׳ כו׳. לימא מתני׳ דלא כר׳ עקיבא פי׳ וה״ה דהוה יכול לומ׳ דלא כת״ק דחנניה אלא משום דכיון דלא ידעי׳ מצי נקט ר׳ עקיבא דאפשר דהיינו ת״ק דחנניה ועוד אית לן למימ׳ הכי כיון דבעלמא כולהו סתמי אליבא דר׳ עקיבא. באר מים חיים דפסיקא ליה למנקטיה במילתא פסיקתא כיון דשרי בין לרבים בין ליחיד אבל מכונסין דלא פסיק להו למשרינהו ליחיד לא קתני.

    כל השיתין פטורין מן המעשר פירוש שיתין הם תאנים גרועים ופירש״י ז״ל דפטורין מן המעשר דמצד גריעותן אין עם הארץ מקפיד על עישורן חוץ מן הדיופרא פי׳ דחשיבא טפי או משום דמלתא דתיוהא חייס עלייהו ואינן מעשרין והראב״ד ז״ל פי׳ טעמא דפטורין מלעשר דאגב גריעותו מפקר להו במקומו והפקר פטור מן המעש׳ אבל דיופר׳ חשיבי ליה טפי ולא מפקר להו וכן נראה פירושו בירושלמי.

    דא״ר אמי אחור למעשה בראשית פי׳ דרוש לשון צרה כלומר שתי צורות עשית לי. בשלמא למ״ד פרצוף היינו דכתי׳ וייצר פי׳ בשני יודין דמשמ׳ שתי יצירות אלא למ״ד זנב מאי וייצר דהא ליכא אלא חדא יציר׳ כן פרש״י ז״ל ועל כרחין אית לן לפרושי הכי והקשו בתוספות מכאן על מה שפרש״י ז״ל בפ״ק דכתובות גבי ברכת יוצר האדם ואשר יצר דאיכא דבריך חדא ואיכא דבריך תרתי דמפרש תלמודא הא כמאן דסבר שתי יצירות הוי והא כמאן דסבר חדא יצירה הוי ופירש״י ז״ל דמר סבר שתי יצירות הוי היינו כמ״ד זנב ומר סבר חדא יצירה הוי כמ״ד פרצוף ואלו הכא אמרי׳ איפכא ויש לתרץ דהתם לעניין ברכות משמע לן דמאן דמצריך שתי ברכות היינו מפני שהיו יצירות בשתי פעמים כי בתחלה היה זנב ולבסוף עשה מן הזנב פרצוף אבל למאן דאמר פרצוף אע״ג דהיו בתחלתו שתי יצירות כיון שביחד נבראו ובציור א׳ אין כאן אלא ברכה אחת אבל הכא בעי׳ לומר דלמאן דאמר פרצוף היינו דכת׳ וייצר בשני יודי״ן כלומר שתחלת יצירתו היה בשתי יצירות זכר ונקבה אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר דהא לא מיירי קרא אלא על תחלת היצירה ומיהו עדיין קשה ממה שאומר שם התלמוד דכ״ע חדא יצירה הואי מר סבר בתר מחשבה אזלי׳ ומר סבר בתר מעשה אזלינן. וכיון דפרש״י ז״ל דמאן דאמר חדא יצירה הואי היינו מאן דאמר פרצוף היכי שייך לומר בה מחשבה ומעשה דהא לא איתמר הכי אלא למאן דאמר זנב כדאית׳ לקמן. ויש לדחות דהכי קאמר דכולי עלמא חדא יצירה הואי והיינו זנב דלהא קרינן חדא יצירה ואף לעניין ברכה ולא כדס״ד. ומר סבר בתר מעשה אזלינן:

    Ritva on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729 · Public Domain

    Meiri

    היקף חבלים האמור בפרק ראשון לעניין שיירא כל שכן שמכשיר את הבור שהרי היקף חבלים חשוב יותר מהיקף דיומדין ואם של דיומדין מכשיר כל שכן של חבלים ואף בבור מים מכונסין שביארנו שאין דיומדין מכשירין בו יש אומרי׳ שחבלים מכשירין בו וכן יראה להם מסוגיא זו אלא שמשנתנו מכרעת שמחיצה עשרה צריכה לו כמו שביארנו במשנה:

    יש בתאנה מינין שפירותיהן רעים וחזקתם שאין אדם משמרן ואין עם הארץ חס עליהן [לעשרן] ומתוך כך פטרום מן הדמאי כמו שביארנו במסכת ברכות. ויש בהן מין אחד שטוענין שתי פעמים בשנה ונקראת דיופרא כלומ׳ דו פירות ואעפ״י שאינן פחותות כל כך כאחרות שבאותו המין אף הן בכלל השיתין ופטורות מן הדמאי:

    Meiri on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Chidushei HaMeiri on Eruvin, Warsaw 1914 · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אפי' י' כורין כו' וי"ל דמתני' ר' יהודה היא דלא שרי אפי' בבאר כו' עכ"ל ר"ל דמתני' ר' יהודה היא דברישא דעושין פסין לביראות כו' קתני בה דברי ר' יהודה ולא ה"ל למתני בדבריו ביראות אי הוה סבר נמי דמהני פסין בבור כיון דבבאר נמי לא שרי אלא בית סאתים ואין להקשות דאכתי נימא דלרבותא קתני ר' יהודה באר דאפ"ה לא שרינן אלא בית סאתים דמ"מ ה"ל למתני נמי בור לאשמועינן רבותא בגופא דדינא דמהני בהו פסין וק"ל:

    בא"ד ומ"מ צריך לפרש כפ"ה דחשיבי פסין מוקפין לדירה כו' עכ"ל ר"ל אף לפי מה שפירשו השתא דבכמה איסורים דרבנן הקילו בפסין משום עולי רגלים מ"מ צריכין לפרש כפ"ה דחשיבי פסין מוקפין לדירה כו' וליכא למימר בהא נמי הקילו בעולי רגלים דלא בעינן מוקף לדירה דאם כן תקשי לר"ה ב"ח דבעי למימר דאינה מוקפת לדירה לא שמה מחיצה כלל והוי ר"ה גמורה וא"כ הוי הכא איסורא דאורייתא למלאות מבור לבין הפסין ומשום עולי רגלים ודאי דלא הקילו באיסורא דאורייתא אלא ע"כ דאית לן לפרושי כפ"ה דהוי מוקף לדירה ושמה מחיצה גם לר"ה ב"ח וק"ל:

    בד"ה בור לחוד כו' אלא שהיה מדקדק לפרש מדלא פי' במלתיה ופסין לבאר כו' עכ"ל ור"ל שלא היה חש לפרש להך לישנא כמו ללישנא בתרא והמתרץ נמי ללישנא קמא לא חש להכי ומשני בפשיטות בור לחוד כו' וק"ל:

    בא"ד וה"ה דהמ"ל מתני' דלא כת"ק כו' עכ"ל ומיהו למאי דמשני דאתיא שפיר כרבי עקיבא איכא לאוקמא מתני' נמי כת"ק דחנניא ובור דקתני היינו בור הרבים וק"ל:

    בד"ה בור לחוד פרש"י בור מים מכונסין דעבידי דפסקי כו' עכ"ל ולפי זה בור דנקט חנניה היינו בור היחיד דוקא דבור הרבים אין לחוש דלמא מפסקי דמדכרי אהדדי כמ"ש התוספות לקמן וא"כ ת"ק דשרי בבור היינו אפילו בור היחיד ואם כן מתניתין דהכא ע"כ לא אתיא כוותיה וק"ל:

    בא"ד וטעמא משום דבעינן מידי דחזי לאדם דאי משום דלא מפסקי כו' עכ"ל ובאר היחיד דלא משום דבעינן תרתי למעליותא דהיינו מידי דצורך רבים ומים חיים דהיינו דוקא באר הרבים וק"ל:

    גמרא מדלא קתני חנניה אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר כו' ולאידך גיסא בהיפך ליכא לדיוקי מדלא קתני רבותא דאין עושין פסין אף לבאר מכלל דלחנניה מהני פסין לבאר דכיון דכמה איסורי דרבנן מקילין בפסין מהיכא תיתי דמהני פסין אף לבאר משא"כ אי הוה מהני פסין לבאר ה"ל לאשמועינן לחנניה הכי וק"ל:

    Chidushei Halachot on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' בתחלה עלתה במחשבה עי' ר"ה דף כז ע"א תוס' ד"ה כמאן מצלי':

    שם לא נצרכה אלא למקום חתך כעין זה חולין דף סח ע"ב:

    רש"י ד"ה בור הרבים וכו' מדכרי אהדדי עי' לעיל דף ג ע"א:

    Gilyon HaShas on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    תוס' ד"ה אפילו יוד כורים, ומ"מ צריך לפרש, עי' מהרש"א דאף דבאיסורי דרבנן הקילו בפסי ביראות משום עולי רגלים, מ"מ תיקשי לר"ה בר חנינא דבעי לומר דהוי רה"ר. ובעניי לא ידענא היכן מצינו דר"ה ב"ח סבר דהוי רה"ר אלא דשם (דף סו) פליג על ר"י דלא הוי רה"י גמורה מדשרי לטלטל מים על אבן גבוה י' ורחב מסאתים אבל מ"מ לא הוי רה"ר ומה"ת הוא מקום פטור ומדרבנן הוי כרמלית כדאמרינן שם אלמא כרמלית הוי, וצע"ג:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin 18a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 18, Amud Aleph, about 509 words in 28 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 28 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין. ר'…”

      Named: רבה.

    2. Segment 235 words

      Opens “אמרו לו: לא אמרו בית סאתים אלא…”

      Named: רבה.

    3. Segment 318 words

      Opens “גמ׳ לימא מתני' דלא כחנניא, דתניא: עושין…”

    4. Segment 47 words

      Opens “אפי' תימא חנניא בור לחוד באר לחוד.…”

    5. Segment 527 words

      Opens “איכא דאמרי: מדלא קתני ״חנניא אומר: עושין…”

    6. Segment 69 words

      Opens “אפילו תימא חנניא, למאי דקאמר ת"ק קא…”

    7. Segment 726 words

      Opens “לימא מתני' דלא כר"ע דתנן: אחד באר…”

    8. Segment 88 words

      Opens “ואילו הכא קתני: לביראות. לביראות אין, לבורות…”

    9. Segment 921 words

      Opens “אפי' תימא ר"ע באר מים חיים דפסיקא…”

    10. Segment 1028 words

      Opens “לימא מתני' דלא כר' יהודה בן בבא,…”

      Named: רבי יהודה.

    11. Segment 1110 words

      Opens “אפי' תימא ר' יהודה בן בבא, מאי…”

    12. Segment 128 words

      Opens “מאי דיומדין? א"ר ירמיה בן אלעזר: דיו…”

    13. Segment 138 words

      Opens “ד"יו למ"נודה שב"ח זונ"ית נתק"לקל במי"דה שלש"ה…”

    14. Segment 1420 words

      Opens “תנן התם, ר' יהודה אומר: כל השיתין…”

      Named: עולא.

    15. Segment 1536 words

      Opens “א"ר ירמיה בן אלעזר: דיו פרצוף פנים…”

      Named: רב ושמואל, שמואל.

    16. Segment 1615 words

      Opens “בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם…”

    17. Segment 179 words

      Opens “כדר' אמי דא"ר אמי אחור למעשה בראשית…”

    18. Segment 1827 words

      Opens “בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד…”

    19. Segment 1918 words

      Opens “אלא למבול דכתיב (בראשית ז, כג) וימח…”

    20. Segment 2016 words

      Opens “בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב,…”

    21. Segment 2113 words

      Opens “כדר"ש בן פזי דא"ר שמעון בן פזי…”

    22. Segment 2220 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית…”

    23. Segment 2328 words

      Opens “לכדר' אבהו דר' אבהו רמי כתיב זכר…”

    24. Segment 2420 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית…”

    25. Segment 2516 words

      Opens “אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא…”

      Named: רב זביד, רב נחמן בר יצחק.

    26. Segment 2611 words

      Opens “בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ויבן אלא…”

    27. Segment 2726 words

      Opens “לכדר' שמעון בן מנסיא דדריש ר"ש בן…”

    28. Segment 2817 words

      Opens “דבר אחר ויבן ה' אלהים אמר רב…”

      Named: רב חסדא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Judah ben Baba · Tannaim · Tannaim — The Ten Martyrs

      Rabbi Judah ben Baba, one of the Ten Martyrs, defied a Roman decree forbidding rabbinic ordination.

      Source: Eruvin 18a · Segment 10 — “…בן בבא, דתנן: רבי יהודה בן בבא אומר: אין…

    • Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.

      Source: Eruvin 18a · Segment 25 — “אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא רב נחמן…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Eruvin 18a · Segment 14 — “…מאי דיופרא? אמר עולא: אילן העושה דיו פירות בשנה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 18a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026