Talmud Builders

    Eruvin 87b

    Back to index

    English translation — Eruvin 87b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1However, here, Rav Dimi is referring to domains by rabbinic law. As the transfer of objects from a private domain to a karmelit is prohibited only by rabbinic decree, the Sages did not prohibit this transfer when it is accomplished by way of an exempt domain.

    2The Gemara raises a difficulty: But Rabbi Yoḥanan said that transferring objects from one domain to another by way of an exempt domain is prohibited even in the case of domains that apply by rabbinic law. As we learned in a mishna: In the case of a wall that is between two courtyards, if it is ten handbreadths high and four handbreadths wide, the residents establish two eiruvin , a separate one for each courtyard, but they do not establish one joint eiruv .

    3If there was produce on top of the wall, these, the residents of one courtyard, may ascend from this side and eat them, and those, the residents of the other courtyard, may ascend from the other side and eat them, provided that they do not bring the produce down from the top of the wall to the courtyards.

    4If the wall is breached, a distinction applies: If the breach is up to ten cubits wide, they may establish two eiruvin , and if they wish, they may establish one eiruv , for it is like an entrance. This breach is similar to any opening of less than ten cubits. If the breach is more than this, they may establish one eiruv , but they may not establish two eiruvin . A breach of this size nullifies the partition, as the two courtyards merge into a single domain.

    5And we discussed this mishna and raised a question: If this wall is not four handbreadths thick, what is the halakha ? Rav said: In that case, the air of two domains controls it. As the wall is not broad enough to be considered a domain of its own, its top belongs to both courtyards, and it is therefore prohibited to both of them. Accordingly, one may not move anything on top of the wall even as much as a hairsbreadth.

    6And Rabbi Yoḥanan disagreed and said: These, the residents of one courtyard, may carry up their food from their courtyard to the top of the wall and eat it there, and those, the residents of the other courtyard, may likewise carry up their food from their courtyard and eat it there. The entire top of the wall has the status of an exempt domain that can be combined with either courtyard, provided that the residents of the different courtyards do not exchange food between them.

    7And Rabbi Yoḥanan follows his regular line of argument here, for when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: A place that contains less than four by four handbreadths is an exempt domain. Consequently, if this place is located between a public domain and a private domain, it is permitted for the people of the private domain and for the people of the public domain to load their burdens onto their shoulders in it, as long as they do not exchange objects with each other by way of the exempt domain. Apparently, Rabbi Yoḥanan prohibited exchanging articles between two domains, even if they are rabbinic domains.

    8The Gemara answers: That ruling concerning a wall between two courtyards, Ze’eiri stated it in the name of Rabbi Yoḥanan. Rav Dimi transmitted a different tradition of Rabbi Yoḥanan’s opinion. The Gemara raises a difficulty: Nonetheless, this halakha concerning a water channel between two windows is difficult according to Ze’eiri.

    9The Gemara answers: Ze’eiri explains that the measures mentioned in the baraita are referring to the water channel itself. That is to say, the dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Sages does not concern the width of the banks of the channel but the width of the channel itself, as they dispute the basic parameters of a karmelit . And Ze’eiri maintains that the teaching of Rav Dimi, that a karmelit can be no less than four handbreadths wide, is in fact the subject of a dispute between tanna’im .

    10The Gemara raises a difficulty: And let the water channel that passes through the courtyard be treated at least like the cavities of a karmelit , even if it is not wide enough to be considered a karmelit on its own. Just as the cavities in the wall of a private domain are considered a private domain even if they do not include the prescribed measure of a private domain, the water channel passing through the courtyard should likewise be considered as a cavity of the larger water channel in the street. It should therefore have the status of a karmelit .

    11The Gemara answers: Abaye bar Avin and Rav Ḥanina bar Avin both said: There is no category of cavities for a karmelit . As a karmelit is only a rabbinic in origin, the halakha is not so stringent with regard to this domain. Consequently, a karmelit does not annex nearby cavities.

    12Rav Ashi said: You can even say that in general there are holes for a karmelit , but this applies only to holes that are adjacent to the karmelit , and are therefore nullified by it. Here, however, we are dealing with a water channel that is far removed from the karmelit . Therefore, it does not assume the status of the karmelit .

    13Ravina said a different explanation of the dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis: The measures of three and four handbreadths refer neither to the width of the water trench nor to the width of its banks. Rather, we are dealing with a case where one fashioned outlets for the water channel at its ends, i.e., one formed gaps in the partitions to allow the water to flow.

    14And the Rabbis follow their regular line of argument, that the principle of lavud applies only to a gap less than three handbreadths wide. An opening less than three handbreadths is therefore considered completely closed, while one of four is not viewed as closed. And Rabban Shimon ben Gamliel follows his regular line of argument, that the principle of lavud applies even to a gap of four handbreadths.

    15MISHNA: With regard to a balcony that extends over a body of water, if a hole was opened in the floor, its residents may not draw water from it through the hole on Shabbat, unless they erected for it a partition ten handbreadths high around the hole. It is permitted to draw water by means of that partition, whether it is positioned above the balcony, in which case the partition is seen as descending downward, or whether it is placed below the balcony.

    16And likewise, with regard to two such balconies, one above the other, if they erected a partition for the upper balcony but they did not erect one for the lower one, the residents are both prohibited from drawing water through the upper one, unless they establish an eiruv between them.

    17GEMARA: The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Ḥananya ben Akavya, as it was taught in a baraita that Ḥananya ben Akavya says: If a balcony that contains four cubits by four cubits is suspended above water, one may carve out a hole of four handbreadths by four handbreadths in it and draw water through it. The section of the floor surrounding the hole is considered as though it bent downward and formed a partition ten handbreadths high on all sides. Consequently, no other partition is necessary.

    18Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei ben Zimra: Rabbi Ḥananya ben Akavya permitted a balcony that is not surrounded by partitions only in the case of the Sea of Tiberias, the Sea of Galilee, as it has clearly defined banks that are visible on all sides, and towns and enclosures surround it. It is therefore considered part of an inhabited area. But with regard to other waters, such as larger seas, no, he did not permit them.

    19Our Sages taught a baraita : Rabbi Ḥananya ben Akavya permitted three activities to the inhabitants of Tiberias: They may draw water from the sea through a hole cut out of a balcony on Shabbat, and they may insulate produce in the pods of legumes, and they may dry themselves on Shabbat with a towel [ aluntit ].

    20The Gemara clarifies this baraita : They may draw water through a hole cut out of a balcony on Shabbat is the halakha that we stated above. And they may insulate produce in the pods of legumes; what is this halakha ? As it was taught in a baraita : If one rose early in the morning to bring residue from the field, e.g., the straw of wheat or the stalks or pods of legumes, in order to store his produce in them, the following distinction applies: If he rose early because the residue still has dew on it, and he wants to use this moisture for his produce, this instance is considered to be in the following category: If any water be put. Food or produce can contract ritual impurity only if it has come into contact with a liquid, either directly through the action of its owner, or without his direct intervention but with his approval. This is derived from the verse: “But if any water be put on the seed, and any part of their carcass falls on it, it shall be unclean to you” (Leviticus 11:38). Returning to our issue, if this person rose early because the residue still has dew on it, the produce he stores in it is rendered susceptible to ritual impurity, as it has come into contact with the dew with its owner’s approval.

    21And if one rose early only in order not to neglect his usual work, this is not considered an instance of if it be put, as it was not his intention to place the dew on the produce. Unintended contact with a liquid does not render food susceptible to ritual impurity. And normally, unless they specify otherwise,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והא ר' יוחנן ברשויות דרבנןכגון ב' חצירות:

    נמי אמרדלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

    אויר ב' רשויות שולטת בודכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

    ולא יזיזבראשו אפילו כמלא נימא וכ"ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

    אלו מעלין כו'דבטיל לגבייהו לקולא:

    ואזדא ר' יוחנן לטעמיהמסקנא דאתקפתא היא:

    ההואדאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

    זעירי אמרהמשמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

    ולזעירי קשיא האדקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

    זעירי מוקיפלוגתייהו דרשב"ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

    ודרב דימידאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

    ותיהוי כי חורי כרמליתהאי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת (דף ז:) חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה"ר ה"נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

    אין תורת חורין לכרמליתדלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

    בסמוכהכגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

    במופלגתשאין בה כשיעור אלא למרחק:

    רבינא אמרהאי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב"ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

    אלא דעבד לה ניפקימוצאות:

    אפומהבכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

    ורבן שמעון לטעמיהדאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

    מתני' אא"כ עשו להכל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע"פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

    בין מלמטהמחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

    זו למעלה מזואפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

    שתיהן אסורותלמלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ"ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה"י קא ממלא:

    גמ' חוקק בה כו'ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

    ממלאין מים מגזוזטראשיש בה ד' אמות על ד' אמות:

    וטומניןפירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

    אלונטיתבגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

    השכיםקודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:

    עירובין 87 עמוד ב

    1הכא רשויות דרבנן.

    2והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא): כותל שבין ב' חצירות, גבוה י' טפחים ורוחב ארבעה מערבין שנים, ואין מערבין אחד.

    3היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין.

    4נפרץ הכותל, עד עשר אמות מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים.

    5והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? אמר רב: אויר ב' רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא.

    6ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין.

    7ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו!

    8ההיא זעירי אמרה. ולזעירי קשיא הא!

    9זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא.

    10ותיהוי כי חורי כרמלית!

    11אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית.

    12רב אשי אמר: אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה"מ בסמוכה. הכא, במופלגת.

    13רבינא אמר: כגון דעבד לה ניפקי אפומה.

    14ואזדו רבנן לטעמייהו, ור' שמעון בן גמליאל לטעמיה.

    Mishna

    15גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה, בין מלמטה.

    16וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו.

    Gemara

    17מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ד' על ד' אמות חוקק בה ד' על ד' וממלא.

    18אמר ר' יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה, אבל בשאר מימות לא.

    Baraita

    19ת"ר ג' דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית.

    20ממלאין מים מגזוזטרא בשבת: הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא, דתניא: השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל הרי הוא בכי יותן,׃

    21ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי יותן. וסתם׃

    Tosafot

    הכא רשויות דרבנןבריש חלון (לעיל עירובין דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא"ת דלקמן בפ' בתרא (עירובין דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ"א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע"ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי"ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:

    ולזעירי קשיאאע"ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ"מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור"י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (שבת דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:

    גזוזטרא שהיא למעלה מן היםפי' לעיל:

    אלא א"כ עשו לה מחיצה כו'וא"ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (שבת דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור"י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א"נ אור"י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

    עושה מחיצה גבוה י'והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק (שבת ד' ק:) עושה מקום ד' וממלא ע"י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

    בין מלמעלה בין מלמטהמתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

    מתני' דלא כחנניהאף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    ואזדו רבנן לטעמייהו ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה והיינו דאמרי רבנן פחות מג' כלבוד דמי ורבן שמעון בן גמליאל אמ' פחות מארבעה כלבוד דמי והברייתא שנזכר בה חלוקתם בפר' המבוי וכבר פירשנוה:

    וטומנין בעצה איתה במסכת שבת בפרק כלל גדול מאי עצה אמ' רב יהודה תבן של מיני קיטניות:

    שמעת מינה כוחו ברשויות גזרו פירושה ברשויות דרבנן כגון ב' רשויות של יחידין אחת לראובן ואחת לשמעון אי נמי רשות היחיד וכרמלית דאסורין מדרבנן לא גזרו חכמים בהם כחו ואיתיה פירושיה בפר' הזרק במסכת שבת כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן ומנא תימרה דתניא ספינה שבים כו' ושמ' מינה כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן שמע מינה:

    סליק פרק כיצד

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 87b

    Eruvin 87b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 314 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן כגון ב' חצירות:

    נמי אמר דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

    אויר ב' רשויות שולטת בו דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

    ולא יזיז בראשו אפילו כמלא נימא וכ"ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

    אלו מעלין כו' דבטיל לגבייהו לקולא:

    ואזדא ר' יוחנן לטעמיה מסקנא דאתקפתא היא:

    ההוא דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

    זעירי אמרה משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

    20 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 87b · Sefaria

    Tosafot

    הכא רשויות דרבנן בריש חלון (לעיל עירובין דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא"ת דלקמן בפ' בתרא (עירובין דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ"א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע"ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי"ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:

    ולזעירי קשיא אע"ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ"מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור"י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (שבת דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:

    גזוזטרא שהיא למעלה מן הים פי' לעיל:

    אלא א"כ עשו לה מחיצה כו' וא"ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (שבת דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור"י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א"נ אור"י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

    עושה מחיצה גבוה י' והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק (שבת ד' ק:) עושה מקום ד' וממלא ע"י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

    בין מלמעלה בין מלמטה מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

    מתני' דלא כחנניה אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:

    Tosafot on Eruvin 87b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    ואזדו רבנן לטעמייהו ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה והיינו דאמרי רבנן פחות מג' כלבוד דמי ורבן שמעון בן גמליאל אמ' פחות מארבעה כלבוד דמי והברייתא שנזכר בה חלוקתם בפר' המבוי וכבר פירשנוה:

    וטומנין בעצה איתה במסכת שבת בפרק כלל גדול מאי עצה אמ' רב יהודה תבן של מיני קיטניות:

    שמעת מינה כוחו ברשויות גזרו פירושה ברשויות דרבנן כגון ב' רשויות של יחידין אחת לראובן ואחת לשמעון אי נמי רשות היחיד וכרמלית דאסורין מדרבנן לא גזרו חכמים בהם כחו ואיתיה פירושיה בפר' הזרק במסכת שבת כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן ומנא תימרה דתניא ספינה שבים כו' ושמ' מינה כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן שמע מינה:

    סליק פרק כיצד

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 87b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ואמרינן והא כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. הנה ר' יוחנן אוסר להחליף וזה להחליף הוא. ופרקינן התם רה"י ורה"ר שהן של תורה. הכא (ולא מחיצות) ברשויות דרבנן.

    והא ר' יוחנן בדרבנן נמי אמר שלא יחליפו דתנן כותל שבין ב' חצרות גבוה י' ורחב ד' כו' והוינן בה אין בו ד' מאי ואמר רב אויר ב' רשויות שולטות בו ואין מזיזין בו ואפי' כמלא נימא ור' יוחנן אמר אילו מעלין מיכן ואוכלין ואלו מעלין מיכן ואוכלין.

    ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ופרקינן האי דתנינן אין בו ד' על ד' אלו מעלין מיכן ואוכלין ואלו מעלין מיכן ואוכלין דמשמע שאין מחליפין זעירי אמרה ולא ר' יוחנן. תוב אקשין ולזעירי קשיא מתני' דאוקימנא (באונייא) [באגפיה] ולהחליף ופרקינן זעירי מוקים לה באמת המים גופה. והא דכי אתא רב דימי אמר אין כרמלית פחותה מד' מוקי לה כתנאי ואקשינן הני חלונות לגבי אמת המים עצמה כי חורי כרמלית ולישתרי מים מן אמת המים עצמה דהא מכרמלית עצמה (מחורי) [לחורי] כרמלית מפיק ולא תחשביה כמפיק מכרמלית לרה"י דאינו מותר לכתחלה. (ותנינן) [ופרקינן] אין חורין לכרמלית כלומר אין דין חורין לכרמלית.

    ר' אבינא אמר אפי' תימא [יש חורין] לכרמלית התם כי אמרה חורין בסמוכה אבל הכא במופלגת. כלומר רחוקה היא זו אמת המים מן החלון. רב אשי אמר כגון דעבד לה ד' גפופי אפומה. פי' גפופי כגון אבנים בולטות מצדי החלון שחשובות כמחיצות ועל אלו גפופין א' ת"ק פחות מג' דהוא כלבוד ומוקפת מחיצות דפחות מג' לרבנן ולרשב"ג פחות מד' (מקום פטור הוא ומותר להניח עליו מן הכרמלית ולהחליף לרה"י כו'). וכן רשב"ג כו'. פירוש חשובות כמחיצות שלבוד בתוך אמת המים. לכך מותרין. ואזדא רשב"ג לטעמיה. דכל פחות מד' כלבוד דמי.

    ורבנן לטעמייהו דכל פחות מג' כלבוד ומבואר בפרק ראשון:

    מתני' גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים כו'. פי' כגון שהעמיד עמודים על שפת הים ותקרה עליהן.

    ואמרינן מתניתין דלא כחנניה בן עקביא דמתיר בלא עשיית מחיצות אלא חוקק בלבד וממלא דתניא ר' חנניה בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ד' על ד' [אמות] חוקק בה ד' טפחים וממלא בהן א"ר חנניה לא התיר ר' חנניה בן עקביא אלא בים של טבריא הואיל ויש בה אוגנים. פי' אוגנים כגון שפתים מקיפות אותה שלא יפול שם תינוק או בהמה בלילה וכיוצא בהן: ת"ר ג' דברים התיר ר' חנניה בן עקביא לאנשי טבריא שיהו ממלאין הגזוזטרא בשבת כדאמרן.

    וטומנין בעצה שמענו בה ב' פירושים הטמנת פירות ומשום הכשרה. והטמנה בה בשבת. הטמנת פירות פי' התיר לבני טבריא להטמין פירותיהן בעצה שיש בה לחלוחית והיא תבן של קטנית וברור הוא כדתנן בשבת עצה כמלא ואמר להו אעפ"י שיש בה לחלוחית אין לחלוחית זו מכשרת הפירות לקבל טומאה. לפי שאין כוונת אנשי טבריא בלחלוחית העצה. ומפני מה אין מניחין אותה ליבש לחלוחיתה מפני שהן ממהרין לתולשה ולהביאה משום שכל היום הם טרודין במלאכתן והביא להן ראיה דתנן השכם (להן) [להביא פסולת].

    2 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 87b · Sefaria

    Rashba

    ותיהוי כי חורי כרמלית כלומר: לזעירי דמוקי לה באמת המים גופה, פחות משלשה לרבנן ופחות מארבעה לרשב"ג אמאי משלשל דלי וממלא, ליתסר מה שעובר בחצר משום חורי כרמלית, דחוץ לחצר האמה רחבה יותר מארבעה או לפחות האגם שהאמה נמשכת משם רחב מארבעה, דקס"ד שיש חורין לכרמלית כמו שיש לרשות הרבים או לרשות היחיד. ופריקו אביי בר אבין ורב חנניה בר אבין שאין חורין לכרמלית לפי שהיא דרבנן, ודי שהחמירו בכרמלית גופה, אבל ברשויות דאורייתא חורין שלהן כיוצא בהן.

    ורב אשי אמר דאפילו תימא יש חורין לכרמלית התם כלומר בחורי רשות הרבים או רשות היחיד היינו שהחורין סמוכין לרשות אחר, אבל כאן במופלגת שהאגם לעתים מופלג ורחוק מכאן, אין האמה שבתוך החצר נדונת משום כרמלית, וגם האמה שבתוך החצר ג"כ לעתים ארוכה ורחוקה ממקום מרחב המים שחוץ לכניסה או היציאה, ואי אפשר לאסור כל האמה משום חורי כרמלית. וכיון שכן אף בשאינה רחוקה או כשאין האמה משוכה הרבה לא פליגי. ומסתברא כיון דאביי בר אבין ורב חנניה בר אבין פשיטא להו דאין חורין לכרמלית כוותייהו קיימא לן. ונפקא מינה בעלמא ואפילו בחורין הסמוכין לכרמלית. ואע"ג דרב אשי אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית, לאו לאפלוגי אאביי בר אבין ורב חנניה בר אבין הוא דאתא בעיקר דינא דחורין, אלא להגדיל תורה קאמר דאפילו תמצא לומר דיש חורין הא ל"ק דכאן בסמוכה כאן במופלגת. ותדע לך דהא לא קאמר יש חורין אלא אפילו תימא קאמר. ואפילו נסתפק בה רב אשי אנן לא שבקינן מאי דפשיטא להו לאביי ורב חנניה ונקטינן מאי דמספקא לרב אשי.

    רבינא אמר כגון דעבד לה [ד'] ניפקא אפומא פירש רבינא חזר לעיקר פירוש הברייתא ואמר דהאי שלשה וארבעה דקתני לאו אגופה של אמה ולאו אאגפים קאי, אלא ארוחב הכניסה והיציאה. שאילו עשה גיפופין בכניסה ויציאה בתוך האמה ואין בין הגיפופין אויר שלשה הרי זה כסתום, דכל פחות משלשה כלבוד וסתום לגמרי דמי. ורשב"ג אמר ארבעה ואזדו לטעמייהו. וכיון דרבינא אוקמה בהכין משמע דתו לא צריכא למידחק ולשווייה פלוגתא בין זעירי ורב דימי ואליבא דר' יוחנן, אלא כולהו סבירא להו דאין כרמלית פחותה מארבעה לכולהו תנאי, וכולהו סבירא להו נמי דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף. וכן דעת הראב"ד והר"ז ז"ל. ועוד הביא ראיה הר"ז ז"ל מהא דאמרינן לקמן בשלהי פרק המוציא תפילין (עירובין קא, ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח בערב שבת ומניחו באסקופה, למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח, ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות. כלומר: מאסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור. ואמרינן ש"מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף, דאלמא רב דימי אפילו ברשויות דרבנן קאמר. אבל הרב אלפאסי ז"ל (לעיל בפרק חלון (עירובין עז, א)) סבור דהא דפריקו בגמרא מעיקרא דהא דרב דימי ברשויות דאורייתא אבל דרבנן מותר להחליף בדוקא איתמר, וכיון דאפליגו בה רב דימי וזעירי קיימא לן כרב דימי דמיקל. ואף ע"ג דרב ושמואל אמרי איפכא דאדרבא ברשויות דרבנן החמירו כדאמרינן אליבא דרב בריש פרק חלון (שם) גבי כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, ואליבא דשמואל לעיל בפירקין (עירובין פה, א) בשלהי שמעתא דבור מופלגת מכותל זה בארבעה. אפילו הכי קיימא לן כר' יוחנן לגבי רב ושמואל וכדברי המיקל אליבא דר' יהושע בן לוי. וכן נראה שסבורין רבותינו בעלי התוס' ז"ל והם תירצו אותה שאמרו בפרק המוציא תפילין, דרב דימי ודאי ס"ל דההוא ברייתא דלקמן פליגא אהא דשמעתין, והא דקאמר עלה ש"מ איתא לדרב דימי, היינו איתא ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אסור וכזעירי דשמעתין. כן תי' הם ז"ל. וא"ת א"כ לימא ש"מ איתא לזעירי. י"ל משום דהא לא אשכחן ליה לזעירי דאמר הכין בהדיא לא תלי לה בזעירי. כן נראה לומר לפי דבריהם. ומ"מ הראשון נראה עיקר דהא מעיקרא לא היינו סבורין לחלק אלא משום דלא אשכחו פתרי לברייתא בלאו הכין אצטריכו לשוויי פלוגתייהו בין רב דימי לזעירי וכיון דפתרי לה ברייתא אמאי מפלגינן להו ומשוינן ליה לר' יוחנן כאמוראי.

    מתני' גזוזטרא שהוא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה. כבר כתבתי למעלה (פו, ב ד"ה גזוזטרא) דאין שייך פי תקרה יורד וסותם בגזוזטרא. ופי' מלמעלה מחוברת לגזוזטרא מתחתיה משוכה כנגד המים, דרואין אותה כאילו היא מגעת עד המים. בין מלמטה, משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא דאמרינן גוד אסיק וכאילו מגעת עד הגזוזטרא. ורש"י ז"ל פירש למעלה על הגזוזטרא, למטה מחוברת בגזוזטרא מתחתיה. ודבר תימה הוא כי המחיצה העשויה על הגזוזטרא אינה ניכרת שתהא עשויה לשם המים, ואנן מחיצה ניכרת שעשאה לשם מים בעינן לכולהו תנאי (לעיל עירובין פו, א) חוץ מר' יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. ובתוספות טרחו להעמיד דבריו דשמא גבי בור אם אינה בחלל הבור אין שם היכר כלל לשם המים אבל הגזוזטרא שהוא עושה המחיצה סביב נקב החקק שהוא ממלא משם הוי היכר אפילו על הגזוזטרא. והראשון נראה לי עיקר.

    מחיצה גבוה עשרה פירש רש"י ז"ל: סביב נקב ד' על ד' החקוק באמצעית ודוקא ד' על ד' קאמר לפי שאין מחיצה לפחות מחלל ד' על ד', וכמו שפירש הוא ז"ל למעלה (פז, א ד"ה חוקק בה) גבי גזוזטרא דר' חנניה בן עקביא.

    אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים איכא למידק דהכא בעי מחיצה גבוה עשרה טפחים, ואילו במסכת שבת בשלהי הזורק (שבת ק, ב) אמרינן ספינה שעל המים רב הונא אמר מוציא זיז כל שהוא וממלא, ורבה בר רב הונא אמר עושה מקום ד' על ד' וממלא, דאלמא לכולהו לא בעינן מחיצה עשרה. וי"ל דלרב הונא דסגי ליה התם בזיז לא קשיא, דטעמא דרב הונא התם משום דס"ל דכרמלית מארעא משחינן, וכי ממלא מן המים ממקום פטור קא ממלא, ומדינא אפילו זיז כל שהוא לא בעי אלא משום (חצר) [הכר] בעלמא וכדאיתא התם. והלכך גבי ספינה דלעולם יש עומק עשרה וכדאמרינן התם דגמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה שרינן בזיז כל שהוא. אבל הכא אפילו בגזוזטרא שיש במים שתחתיה עומק עשרה, יש לגזור אטו גזוזטרא שאין תחתיה עומק עשרה, וקא ממלא מכרמלית ממש לרשות היחיד, הלכך אין ממלאין אלא א"כ עשה לה מחיצה עשרה. ורבה בר רב הונא דאמר התם עושה מקום ארבעה על ארבעה וממלא בדינא קאמר, כלומר: מקום חקק ארבעה על ארבעה ועושה לו מחיצה גבוה עשרה. אלא שקצר בלשון ואמתניתין דהכא סמיך.

    Rashba on Eruvin 87b · Sefaria

    Ritva

    דתנן כתל וכו׳ ור׳ יוחנן אמר ואלו וכו׳ פירש מעלין מכאן ומכאן אין אבל לחלופי מחצר לחצר בדרך הכתל לא. וכדאמרינן עלה ואימא ר׳ יוחנן לטעמיה וכו׳ ופרקינן דההיא דפרק חלון דאמרינן לר׳ יוחנן דאסו׳ להחליף ברשויו׳ דרבנן זעירי תלמידו של ר׳ יוחנן אמרה ורב דימי פליג עלה דסבר דברשויות דרבנן מותר להחליף לר׳ יוחנן ואמוראי נינהו ואליבא דר״י ואמרינן מ״מ דזעירי גופה תקשה הא מתנייתא לר״י דהא הכא קתני דלכ״ע מותר להחליף ברשיוות דרבנן ופרקינן דהא מתנייתא לאו באנפי נפש׳ ולהחליף מוקי׳ לה זעירי דבהא דכ״ע אסור להחליף ומתנייתא ברחב אמת המים גופה פליגי רבנן ורשב״ג בכמה תהא חשובה כרמלית ורב דימי דאמר לעיל אין כרמלית פחותה מד׳ טפחי׳ תנאי היא ורשב״ג היא:

    ופרכי׳ ותהוי כחורי כרמלית כלו׳ לזעירי דמוקים לה באמת המים גופה פחות מג׳ לרבנן ופחות מד׳ לרשב״ג למה מותר למלאת נהי דלית באמה שיעור כרמלית במה שנכנס ממנה לחצר מ״מ הרי היא חוץ לחצר לרחבה הרבה ודינה ככרמלית דקס״ד דכי היכי דחורי רשות היחיד כרשות היחיד וחורי רשות הרבים כרשות הרבים הכי נמי חורי כרמלית ככרמלית גופה אמרינן אין חורין לכרמלית שלא גזרו חכמים אלא בכרמלית גופה ולא בחורין שלה. רב אשי אמר וכו׳ דכל דתקון רבנן כעין דאוריית׳ תקון התם בסמוכה הכא במופלגת פי׳ דלא אמרי׳ חורין רשות כרשות עצמה אלא בשסמוכין לה תוך ד׳ טפחי׳ מן הכתל ולישנא משמע שאלו היתה סמוכה הכי נמי דהוו ככרמלית ואע״פ שאין ברחבה ד׳ בחצר ומשום דרוב אמת המים הנכנסת לחצר היא מופלגת נקט׳ תנא סתם ויש שפירש דכיון דרובה מופלגת לא פליגי רבנן ואפילו בסמוכה מותר ומסתברא דרב אשי רבותא אתא למימר דאפי׳ תימ׳ דיש חורין בכרמלית דעלמא הכא במופלגת אין חורין אבל שור׳ הדין דאין חורין לכרמלית בשו׳ מקום ואפילו רב אשי הכין ס״ל ואי נמי מספק ליה הא פשיטא להו לאביי בר אבין ורב חיננא בר אבין והלכת׳ כוותי׳ וכן פסקו רבותי ויש שפסקו כרב אשי דיש חורין לכרמלי׳ בסמוכה דרב אשי מפלג פליג והלכתא כוותיה דבתרא הוא. והראשון הוא יותר נכון.

    רבינא אמר כגון דעבד לה נפקי אפומא כן גורס רש״י ז״ל ולג׳ דנפקי דהכל דרך א׳. ורבי חזר לפ׳ עיקר הברייתא דלא פליגי באמת המים ולא באגפיה אלא מילתא אחריתי היא שעשתה בכניסה ויציאה של האמה הזאת בתוך האמה שני גפופין מכאן ומכאן והניח ריוח ביניהם כדי שיכנסו המים ויצאו ביניהם. ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב״ג לטעמיה דאפליגו בפ״ק בדין לבוד דרבנן סברי דכל פחות מג׳ הוי כלבוד ורשב״ג סבר דכל פחות מד׳ הוי לבוד. וי״א דכיון דאיתיה להא דרבינא אידחיא לה סוגיא דלעיל דאוקימנא שיעור כרמלי׳ דרב דימי כתנאי ואוקימנ׳ פלוגת׳ בין דרב דימי לזעירי והדרינן לקושטא דמילתא דלכ״ע אין כרמלית פתוחה מד׳ ואפילו לרב כיון שאסור להחליף ברשויות דאורייתא כ״ש שאסור להחליף ברשויות דרבנן כדאמרי׳ לר׳ יוחנן בריש פ׳ חלון וכדאמרי׳ נמי אליבא דר׳ ושמואל דלית לן לטפויי פלוגתא בכדי וכל מאי דשקלינן וטרינן לעיל היינו משום דלא הוו משתכחי למתנייתא פתרי אחריני וכיון דאתא רב נחמן ואשכח להני פתרי לא משבשי׳ ומוקמי׳ פלוגתא בין אמוראי ולאוקומי דר׳ יוחנן בפלוגתא דהוה עבדי׳ לעיל הילכך אפילו לרב דמי אסור להחליף ברשויות דרבנן. והר״ז הלוי ז״ל הביא ראיה לזה מהא דאמרי׳ בפרק בתרא ש״מ איתי לרב דימי דאמר שלא יחליפו וההיא גבי רשויות דרבנן אמרינן לה דאלמא דרב דימי אוסר להחליף ברשויות דרבנן אבל הרי״ף ז״ל ומקצ׳ בעלי התוס׳ סברין דלא אידחיא סוגיא דלעיל משום הא דרבינ׳ דמאי דאמרי׳ לעי׳ בדוק׳ איתמר והכין קים להו וכדאמרינן להדיא ההיא זעירי אמרה דאלמא הכי קים להו וכיון דזעירי ורב דימי פליגי בה קי״ל כרב דימי שהוא מקל והילכך מותר להחליף ברשויות דרבנן ואע״ג דרב ושמואל סבי׳ להו דבשל דבריהם עשו חוזק הא ק״ל כדברי המקל בעירוב. ועוד דלית הלכתא כרב ושמואל לגבי דר׳ יוחנן והא דאמרי׳ בפרק בתרא איתא לדזעירי דאמ׳ ובלבד שלא. הכי קאמרי׳ ש״מ דהא ברייתא סוברת כרב דימי ודאי שאסור להחליף דהא עדיפא מדידיה דאפי׳ ברשויות דרבנן קתני לה והא דלא קאמרי׳ ש״מ איתיה לדרב זעירי משום דלא אשכחן לזעירי דאמר להדיא הכי בש״ס ויש להם על מה שיסמוכו קצת במסכת שבת בפרק הזורק גבי פלוגתא דר׳ יהוד׳ ורבנן דתניא אנן מטלטלין מן הספינה לים ועם כל זה האמת מור׳ דרכו כי השטה הראשונ׳ עיקר ונכונה וליכא למנדא מינא וכן דעת רבותי ותו לא מידי:

    מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פירש ושיהא בין חלל המחיצות ד׳ על ד׳ כדי שתהא כרשות היחיד וכדפרש״י ז״ל לעיל גבי גזוזטרא דר׳ חנינא בן עקיבא והא דבעי׳ מחיצות ולא סגי לן בתקרה רחבה ד׳ דנימא פי תקרה יורד וסותם. כבר פירשנו הטע׳ למעל׳. בין מלמעלן ובין מלמטן פרש״י ז״ל למעלה על הגזוזטר׳. ולמטה למטה מן הגזוזטרא מחוברת לה מתחתיה דאמרי׳ גוד אחית מחיצתא והקשו עליו בתוספות דהא כשהו׳ למעלה הן המים הגזוזטר׳ אינה נכרת שיהא עשויה לשם המים אלא להשתמש בחללה למעלה ולכלהו תנאי בעינן שתהא מחיצה נכרת לשם המים חוץ מר׳ יהודה שמכשיר גבי בור במחיצת הכתל ואין הלכה כמותו ותירצו דהכא כיון שהמחיצות הם סביבו׳ הנקב וכדפרש״י ז״ל ואין שם חלל אחר להשתמש בו הא איכא היכרא שלא נעשו אלא בשביל המים שנאמר גוד אחית מחיצתא ובתוס׳ פירשו למעלה שיהא מחוברת בגזוזטרא מתחתיה שרואין כאלו יורדת עד המים ועושה הכל רשות אחת ולמטה שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא ואמרי׳ גוד אסיק וכאלו מגעת עד הגזוזטרא וזה נראה יותר נכון. והקשו בתוס׳ מ״ש מהא דאמרינן בפרק הזורק ספינה שעל המים רב הונא אמר מוציא זיז כל שהוא וממלא ורבה בר רב הונא אמר עושה מקום ד׳ על ד׳ וממלא דכ״ע מיהת לא בעינן מחיצה ותרצו דהתם הא אמרינן לרב פפא טעמא דס״ל דכרמלית מארעא משחי׳ וכי שקיל ממקום פטור קא שקיל ואפי׳ זיז לא הוה צריך אלא להיכר׳ בעלמא עביד ליה וכיון שאין ספינ׳ מהלכת בפחות מי׳ איכא למימר דכי שקיל ממקו׳ פטו׳ קא שקיל אבל הכא פעמי׳ שהמי׳ שתחת הגזוזטרא אין בהם י׳ והוו להו כרמלי׳ ורובם כך הם על שפתו וכיון דכן הצריכו בכלם מחיצה עשרה ולרבה בר רב הונא דס״ל דלעולם המים רדונון ככרמלית הא דאמר התם עושס מקום ד׳ על ד׳ כדינא קאמר כלומר מקום חקק ד׳ על ד׳ במחיצותיה אלא שקצר לשונו דסמך אמתני׳ דהכא: עי״ל לדעת רש״י ז״ל דהתם משום דהוי תוך עשרים אמה ואיכא למימר פי תקרה יורד וכותם דכרב סבי׳ להו דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. ג״ה וכן שתי גזווטראות כו׳ ורש״י ז״ל לא גריס וכן דהא מילתא אחריתי קאמר. וי״ל דה״ק כשם שאמרתי לך דגזוזטרא יחידה שאם לא עשו לה מחיצה אסור למלאת ממנה כן שתי גזוזטרות שלא עשו לאחרונה גם כן אסור למלאת ממנה ושתיהן אסורות. ואוקימנא בשעשו בשותפות ולעיל פירשו בש״ס טעמא.

    גמרא מתני׳ דלא וכו׳ וטומנין בעצה פי׳ טומנין פירותיהן בספל של קטני׳ ואע״פ שהטל נופל בהם אינו מכשיר׳ לקבל טומאה ומסתפגין באלונטית ולא חיישינן דאתי לידי סחיטה שהוא תולדה של מלבן כדפרי׳ במסכת שבת ואיסורא דאורייתא הוא. וסתרי אינשי כו׳ פרש״י ז״ל כי בעלי מלאכה היו ולא היו משכימי׳ משום דניחא להוי כטל אלא כדי שלא יבטלו ממלאכתן ואינו מחוור בעיני רבותי דא״כ מאי כשבשביל אלא ה״ק שהיו אנשים מעונגין ולדרך תענוג היו משכימי׳ דקים לן כי פירותיהן היו רטובי׳ ולא היו צריכין טל. מסתפג כו׳ פי׳ בי״ט כדרכו ובשבת דרך חצרות וקרפפות אמר רבה בר רב הונא לא שנו כלומר דשאני בגזוזטרא ומחיצותיה אלא למלאת דכיון דאיכא מחיצה עשרה ואמרי׳ גודא נעשה הים והגזוזטרא ר״הי וכי ממלא מר״הי לרה״י קא ממלא אבל לשפוך כו׳ פי׳ מפני שהנהר מוליך שופכין חוץ לגזוזטר׳ שהיא כרמלי׳ ואע״ג דאיהי לתחת הגזוזטרא שפיך להו דה״ל רשות היחיד מ״מ הא אזיל מכחו לכרמלית.

    Ritva on Eruvin 87b · Sefaria

    Meiri

    המשנה השביעית והכונה בה כשלפניה [והוא שאמר] גזוזטרא שהיא למעלה מן הים או מן הנהר וחקק בה כדי לדלות דרך חקק אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחי׳ על הדרך שביארנו למעלה וכן צריך שיניח סביבות החקק טפח ומשהו כדי דריסת הרגל שבפחות משיעור זה אינו ראוי לדריסת הרגל במקום כזה שתשמישו נבעת כמו שכתבנו למעלה. וצורך מחיצות אלו הוא מפני שאין אומרין בשפת הגזוזטרא פי תקרה יורד וסותם. ולא סוף דבר כשאין שם שום מחיצה אלא כותל הבית שכל תקרה שאין לה אלא מחיצה אחת לדברי הכל אין אומרין בה פי תקרה יורד וסותם אלא אפי׳ בשתי מחיצות דעריבן שלדעת רב אומרי׳ על השאר פי תקרה יורד וסותם כמו שיתבאר. בגזוזטרא אינו כן מפני שהדבר צריך למחיצות הנכרות ומחיצות אלו בין מלמעלה בין מלמטה ופי׳ מלמעלה תחת הגזוזטרא דבקות עמה ומשתלשלות כנגד המים וטעם גוד אחית. ומלמטה פי׳ משוקעות במים ועולות למעלה ומטעם גוד אסיק כמו שביארנו למעלה ואפי׳ היתה התקרה רחבה ארבע אמות שאלו ראינו את שפתיה ככפופות היה בהם ארבעה מחיצות שהרי אמרו גוד אמרינן כוף וגוד לא אמרינן כמו שהתבאר. ולמדת שהמחיצה תלויה מתרת במים ואין צריך שיהו המחיצות משוקעות במים כמו שביארנו בבור שבין שתי חצרות שפסקנו כרב הונא ואף לדעת הפוסקי׳ בבור שבין שתי חצרות כרב יהודה שאמ׳ צריך שיהו ראשי הקנים משוקעים במים טפח. בגזוזטרא מיהא פוסקי׳ כן וכן ראינו לגדולי המחברים שפסקו בבור שבין שתי חצרות שצריך לשקע ראשי הקנים במים טפח כרב יהודא ובגזוזטרא פסקו בין למעלה וכו׳ וגדולי הדור פרשו הטעם שאף רב יהודה עצמו לא הצריך שקוע אלא בבור שמן המחיצה ולהקל לאחד ומן המחיצה ולכאן לאחר וכדי שלא ידלה משל חברו להדיא אבל גזוזטרא שעל הים או על הנהר שיש לבעל הגזוזטרא רשות אף במה שחוץ לגזוזטרא כל שיש בה היכר מחיצה מותר והרי כל המים כמים הנתונים תחת הקורה בבור שאעפ״י שהמים מעורבי׳ הואיל ואין מיוחדות לאחד מהם אלא שיד שניהם שוה בו הקלו בה. וכל שעשה מחיצות אלו פירשו בגמרא שלא סוף דבר למלאת שהוא מותר אלא אפי׳ לשפוך שופכין מביתו לים דרך בה אעפ״י שנמצאו עכשו שופכין. אלו הולכי׳ מכחו חוץ לגזוזטרא מותר שהרי בעוקה שבחצר יתבאר למטה שמותר לשפוך מים בתוכה אעפ״י שיוצאים לרשות הרבים ואעפ״י שבעוקה אפשר דתיימי מיא ר״ל שהמים כלים מובלעים בקרקע קודם שיגיעו לרשות הרבים. ומעתה אף בשלא יארע כן ראוי להתיר שהרי הוא שופכם על דעת שיבלעו ולא נתכוון להיותן יוצאות לרשות הרבים שהרי לא התירו אלא בעוקה מחזקת סאתים אבל בזו אין השופכין כלים לעולם עד שיצאו מתחום הגזוזטרא אעפ״י כן מותר מפני שאין הדבר ניכר כלל וכן שהוא כחו ככרמלית. וגדולי המפרשי׳ נוטים לומר שאף בלא עירבה ומחיצה מותר לשפוך לגזוזטרא ויפול ממנה לים שהגזוזטרא אינה פחותה מדפני הספינה שהתרנו במסכת שבת לשפוך שופכין שלה על דפני הספינה. ואעפ״י שבחצר הוצרכנו לעוקה והיה לנו לומר לדעת זה לזרוק בתוכה ואם יצאו לחוץ יצאו שהרי כחו הוא בזו כחו ברשות הרבים הוא ואסור אבל בגזוזטרא מותר אלא שמכל מקום אף הם חוככים בדבר זה מפני שהגזוזטרא מתקלקלת ויבא לשפוך ממנה אל הים כדרכו אבל דפני הספינה אין בהם חשש קלקול. ויש שואלים בעיקר משנתנו שהרי בפרק הזורק בספינה שעל הים אמ׳ רב הונא מוציא זיז כל שהוא וממלא ורבה ורב חסדא אמרו עושה מקום ארבעה על ארבעה וממלא. ואעפ״י שפסקנו שם כרבה ורב חסדא. הרי מכל מקום נראה שאף לרבה ורב חסדא אין צריכין למחיצות אלא שיש מתרצין שאין מדמין גזוזטרא שבבית לספינה ובספינה הקלו הואיל ואין לגזור בה אטו מים שאין בהם עשרה שאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה כמו שביארנו שם על דעת גדולי הדורות שלפנינו. ויש מתרצים שרבה ורב חסדא כך הם סוברים. ופי׳ דבריהם עושה מקום ארבעה על ארבעה במחיצות עשרה סביב החקק.

    וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא [עשו] לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו כמו שביארנו למעלה. ופרשו בגמרא דוקא שיש לתחתונה שתוף בעליונה שאם לא כן הרי אין תשמישם בעליונה אלא בגזל ואין תשמיש שבדרך גזל אוסר ואעפ״י שרגילה בו בחול רואין אותה בשבת כמו חזרת לבעלים. ואף בשתוף זה דוקא כשהתחתונה סמוכה ר״ל מכוונת כנגד העליונה או בתוך ארבעה אבל אם מופלגת ממנה ארבעה עליונה מותרת שהרי תשמיש החתונה בעליונה אינה אלא בזריקת גובה והפלגה ושלשול ולעליונה בשלשול וכל כיוצא בזו נותנין אותה לזה שבשלשול כמו שהתבאר אעפ״י שיש לתחתונה שתוף בעליונה כמו שאמרנו. ויש מפרשי׳ מפני שאין תשמיש לתחתונה אלא דרך אויר ואין אדם אוסר דרך אויר כמו שביארנו. וכן התבאר בגמרא שאם חזרו ועשו גם לתחתונה הותרה העליונה לעצמה אעפ״י שעדיין יש לתחתונה שתוף בה ושהיא מכוונת כנגדה שמכיון שנעשתה תחתונה מחיצה לעצמה הרי יש כאן גלוי הדעת שסלקה עצמה מן העליונה. וכל שעשו לתחתונה בשתוף קצת חכמי הדור כתבו שאינה אוסרת על העליונה. ואין הדברים נראין וכבר ביארנוה למעלה:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שפרשנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    בתוספתא אמרו ששלש דיוטות זו למעלה מזו והעליונה והתחתונה לאחד ואמצעית לאחר לא ישלשל מן העליונה לתחתונה דרך אמצעית שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אבל משלשל הוא מן העליונה לתחתונה שלא בדרך אמצעית. משלשל אדם קדרה של בשר ונותנה על גבי זיז רחב ארבעה טפחי׳. היתה חלון באמצע ארבעה על ארבעה אסור שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות:

    כבר ידעת שכל משקה הבא על הפירות משנתלשו ונוח לו בהן שהם מכשירי׳ ואם אין נוח לו בהם אין מכשירין וכן משקין שירדו מן השמים על הפירות במחובר כגון טל ומטר ותלשן ועדיין הלחות עליהן אם נוח לו בכך הוכשרו ואם לאו לא הוכשרו. מעתה השכים להביא פסל ר״ל פסולת התבואה להטמין פירותיו בה כגון עצה והוא תבן של מיני קטנית שהיו רגילין לטמון בה פירות על הדרך שאמרו מחפין את הקציעות בקש וכל שהשכים להביאם בעוד שהטל עליהם אם מתכוין בהשכמה זו כדי שיהא הטל עליהם לח ולא ייבש כל כך במהרה הרי הטל מכשיר את הזרעים שבעצה או את הפירות לטומאה ואין התרומה שבהם נאכלת בידים מסואבות ואם אין כונתו בהשכמה אלא כדי שלא ליבטל ממלאכתו ביום כגון שהוא שכיר הרי אין כונתו בטל זה ולא הוכשרו וכל שכיוצא בזה טומנין בעצה. ויש מפרשים זה שאמרו טומנין בעצה לענין הטמנת חמין בשבת והוא שאין טומנין בתבן שהוא לח מפני שמוליד הבל אבל טומנין ביבש והתירו להטמין בעצה אעפ״י שיש בה מעט לחות הואיל ואין מתכוין בכך שדבר שאין מתכוין מותר בכיוצא בזו שאפשר שאף בלחותה אינה מוספת הבל כשאר מיני התבן וזו של הכשר טומאה נתגלגלה עליה לדמיון שכל שלא כיון בה על הטל שבה לא הכשיר. ועיקר הדברים כדעת ראשון:

    Meiri on Eruvin 87b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ותהוי כי כו' ליתסר משום חורי כו' חורי רה"ר כרה"ר דמי כו' שתכנס לעיר השתא כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה הכא רשויות כו' וי"ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא כו' עכ"ל ואין להקשות לפי זה אמאי קאמר ההיא זעירי אמרה דאימא שפיר דרב דימי אמרה משמיה דר"י דמעלין ולא מורידין אליבא דהך ברייתא דהתם דאוסר להחליף אפילו בדרבנן וברייתא דהכא פליגא די"ל דאם כן אכתי תקשי בהך מלתא דמעלין ואין מורידין משום דאסור להחליף אתי דרב דימי כתנאי דברייתא דהכא ע"כ פליגא לרב דימי וק"ל:

    בד"ה גזוזטרא שהיא למעלה מן הים פי' כו' כצ"ל:

    בד"ה אא"כ עשה כו' וא"ת דהכא בעינן מחיצה כו' מוציא ממנה זיז כל כו' עכ"ל ולעיל גבי בור שבין שתי חצרות וגבי אמת המים שעוברת בחצר דבעינן מחיצה לא תקשי להו מההיא דמוציא זיז כל שהוא משום דגבי בור ואמת המים איירי שעומד בחצר וממלא מרשות אחרת או מכרמלית לרה"י להדיא משא"כ כשממלא דרך חלונות ע"י זיז דמסתמא גובהן י' טפחים וה"ל ממלא מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אבל אגזוזטרא שפיר קשיא להו דמסתמא נמי גבוה י' וק"ל:

    בא"ד וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי כשאין כו' עכ"ל לעיל בשמעתין אמרינן בהיפך א"ל משם ראיה מפני שלא היתה עמוקה עשרה כו' דמש"ה לא הוה כרמלית אבל היתה עמוקה י' הוי כרמלית ולא ק"מ דלעיל איירי באמת המים שבחצר במקום מחיצות וארעא רה"י היא ולכך לא נעשית כרמלית עד שנעשית רשות אחרת דהיינו גבוה י' ורחבה ד' משא"כ כאן דאיירי בים דליכא מחיצות וארעא כרמלית הוה ומארעא משחינן ולכך בגבוה י' נעשית רשות אחרת דהיינו מקום פטור וק"ל:

    בד"ה מתני' דלא כחנניא אע"ג דחנניא לא אמר אלא בימה וכו' עכ"ל הכי משמע להו דמתני' דלא כחנניא מסקנא דמלתא הוא ומלתא דאר"י כו' מלתא באנפי נפשיה הוא ולא נימא אמר ר' יוחנן כו' תירוצא הוא דא"כ הל"ל לימא מתניתין דלא כחנניא כו' ובתירוצא הל"ל אמר ר"י כו' אפילו תימא כחנניא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Eruvin 87b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 87, Amud Bet, about 314 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “הכא רשויות דרבנן.…”

    2. Segment 222 words

      Opens “והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר,…”

    3. Segment 311 words

      Opens “היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין,…”

    4. Segment 421 words

      Opens “נפרץ הכותל, עד עשר אמות מערבין שנים,…”

    5. Segment 518 words

      Opens “והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? אמר…”

    6. Segment 611 words

      Opens “ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין,…”

      Named: רבי יוחנן.

    7. Segment 727 words

      Opens “ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב…”

      Named: רבי יוחנן, רב דימי.

    8. Segment 86 words

      Opens “ההיא זעירי אמרה. ולזעירי קשיא הא!…”

    9. Segment 910 words

      Opens “זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב…”

      Named: רב דימי.

    10. Segment 104 words

      Opens “ותיהוי כי חורי כרמלית!…”

    11. Segment 1112 words

      Opens “אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין…”

      Named: רב חנינא בר אבין, אביי.

    12. Segment 1212 words

      Opens “רב אשי אמר: אפילו תימא יש חורין…”

      Named: רב אשי.

    13. Segment 137 words

      Opens “רבינא אמר: כגון דעבד לה ניפקי אפומה.…”

    14. Segment 148 words

      Opens “ואזדו רבנן לטעמייהו, ור' שמעון בן גמליאל…”

    15. Segment 1523 words

      Opens “מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין…”

    16. Segment 1615 words

      Opens “וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו…”

    17. Segment 1724 words

      Opens “גמ׳ מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא,…”

    18. Segment 1830 words

      Opens “אמר ר' יוחנן משום רבי יוסי בן…”

      Named: רבי יוסי, רבי חנניא.

    19. Segment 1918 words

      Opens “ת"ר ג' דברים התיר רבי חנניא בן…”

      Named: רבי חנניא.

    20. Segment 2023 words

      Opens “ממלאין מים מגזוזטרא בשבת: הא דאמרן. וטומנין…”

    21. Segment 219 words

      Opens “ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Eruvin 87b · Segment 2 — “והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא): כותל…

    • Ze'iri · Amoraim · First Generation Amoraim

      Ze'iri was a first-generation Amora and a prominent disciple of Rabbi Hiyya the Great, known for his erudition and piety.

      Source: Eruvin 87b · Segment 8 — “ההיא זעירי אמרה. ולזעירי קשיא הא!

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Eruvin 87b · Segment 13 — “רבינא אמר: כגון דעבד לה ניפקי אפומה.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Eruvin 87b · Segment 11 — “אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 87b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026