Talmud Builders

    Eruvin 54a

    Back to index

    English translation — Eruvin 54a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1She kicked him and said to him: Isn’t it written as follows: “Ordered in all things and secure” (ii Samuel 23:5), which indicates that if the Torah is ordered in your 248 limbs, i.e., if you exert your entire body in studying it, it will be secure, and if not, it will not be secure. The Gemara relates that it was similarly taught in a baraita : Rabbi Eliezer had a student who would study quietly, and after three years he forgot his studies.

    2Incidental to the story cited above involving a student of Rabbi Eliezer, the Gemara cites the following episode: It was taught in a baraita : Rabbi Eliezer had a student who was liable for the punishment of death by burning, for his sins against God, but the Rabbis said: Let him alone and do not punish him as he deserves, because he served a great person.

    3The Gemara cites instructions issued by Shmuel that are similar to those of Berurya. Shmuel said to Rav Yehuda: Keen scholar [ shinnana ], open your mouth and read from the Torah, open your mouth and study the Talmud, in order that your studies should endure in you and that you should live a long life, as it is stated: “For they are life to those who find them, and health to all their flesh” (Proverbs 4:22). Do not read: “To those who find them [ lemotzeihem ],” but rather “to those who express them [ lemotzi’eihem ],” with their mouth.

    4The Gemara cites additional instructions issued by Shmuel: Shmuel said to Rav Yehuda, his beloved student: Keen scholar, grab and eat, grab and drink, as the world from which we are departing is like a wedding feast, whose joy is only temporary, and one who does not take pleasure in it now will not be able to do so in the future.

    5Similarly, Rav said to Rav Hamnuna: My son, if you have money, do well for yourself. There is no point waiting, as there is no pleasure in the netherworld, and death does not tarry. And if you say: I will save up in order to leave for my children, who told you the law of the netherworld, i.e., how do you know which of you will die first ( Arukh )? People are similar to grass of the field, in that these blossom, i.e., grow, and their actions are blessed, and these wither and die.

    6Having expounded the verse “For they are life to those who find them” as referring to the Torah, the Gemara cites another teaching related to this verse that praises the Torah. Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who is walking along the way without a companion and is afraid should engage in Torah study, as it is stated with regard to the words of Torah: “For they shall be a graceful wreath [ livyat ḥen ] for your head, and chains about your neck” (Proverbs 1:9). The word livyat is understood here as a reference to levaya , accompaniment, so that the verse is interpreted to mean that Torah is a graceful accompaniment to one who is traveling.

    7One who feels pain in his head should engage in Torah study, as it is stated: “For they shall be a graceful wreath for your head.” One who feels pain in his throat should engage in Torah study, as it is stated: “And chains about your neck.” One who feels pain in his intestines should engage in Torah study, as it is stated: “It shall be health to your navel” (Proverbs 3:8). One who feels pain in his bones should engage in Torah study, as it is stated: “And marrow to your bones” (Proverbs 3:8). One who feels pain in his entire body should engage in Torah study, as it is stated: “And health to all their flesh” (Proverbs 4:22).

    8Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, said: Come and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that when a person gives a drug to his fellow, it is good for this part of his body and it is harmful to that other part of his body. But the attribute of the Holy One, Blessed be He, is not so; He gave the Torah to the Jewish people, and it is a drug of life for one’s entire body, as it is stated: “And health to all their flesh.”

    9The Gemara continues with praise for Torah study and knowledge. Rav Ami said: What is the meaning of that which is written: “For it is a pleasant thing if you keep them within you; let them be firmly attached together to your lips” (Proverbs 22:18)? When are words of Torah pleasant? When you keep them within you and know them. And when will you keep them within you? When they will be attached together to your lips, i.e., when you articulate them audibly and expound them.

    10Rabbi Zeira said that this idea is derived from here: “A man has joy in the answer of his mouth; and a word in due season, how good it is” (Proverbs 15:23). When does a man have joy? When an answer related to Torah study is in his mouth. Another version: When does a man have joy in the answer of his mouth? When he experiences the fulfillment of: A word in due season, how good it is, i.e., when he knows when and how to address each issue.

    11Rabbi Yitzḥak said that this idea is derived from here: “But the matter is very near to you, in your mouth and in your heart, that you may do it” (Deuteronomy 30:14). When is it very near to you? When it is in your mouth and in your heart, that you may do it, i.e., when you articulate your Torah study.

    12Rava said that this idea is actually derived from here: “You have given him his heart’s desire, and have not withheld the request of his lips, Selah” (Psalms 21:3). When have You given him his heart’s desire? When You have not withheld the request of his lips, Selah, i.e., when he converses in words of Torah.

    13Rava raised an internal contradiction in that very verse: In the beginning of the verse it is written: “You have given him his heart’s desire,” implying that it is enough for one to request in his heart, whereas in the end of the verse it is written: “And You have not withheld the request of his lips, Selah,” indicating that one must express his prayers verbally. Rava himself resolved the contradiction: If one is fortunate, “You have given him his heart’s desire,” even if he does not give verbal expression to his wants. But if he is not fortunate, at least “You have not withheld the request of his lips, Selah.”

    14With regard to the end of this verse, a Sage of the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught the following baraita : Wherever it states netzaḥ , Selah, or va’ed , the matter will never cease. Netzaḥ , as it is written: “For I will not contend forever; neither will I be eternally [ lanetzaḥ ] angry” (Isaiah 57:16), which demonstrates that netzaḥ bears a similar meaning to forever.

    15Selah, as it is written: “As we have heard, so have we seen in the city of the Lord of Hosts, in the city of our God; may God establish it forever, Selah” (Psalms 48:9), which demonstrates that Selah means forever. Va’ed , as it is written: “The Lord shall reign forever and ever [ va’ed ]” (Exodus 15:18).

    16In light of the previous discussion, the Gemara cites several expositions of verses proposed by Rabbi Eliezer, while first providing them with a mnemonic: Chains, cheeks, tablets, engraved. Rabbi Eliezer said: What is the meaning of that which is written: “And chains about your neck” (Proverbs 1:9)? If a person makes himself like a chain that hangs loosely on the neck, i.e., if a scholar is not pushy and disruptive to others, and he is also seen but not seen, i.e., just as a chain is covered by clothes and hair, so too, the scholar does not let himself be seen, his Torah study will endure. But if not, if he acts in a rude and arrogant manner, his Torah study will not endure.

    17And Rabbi Eliezer also said: What is the meaning of that which is written: “His cheeks are like a bed of spices” (Song of Songs 5:13)? If a person makes himself humble like this garden bed upon which everyone treads, and like this spice with which everyone perfumes himself, i.e., which benefits not only the one who wears it, his Torah study will endure. But if not, his Torah study will not endure.

    18And Rabbi Eliezer further said: What is the meaning of that which is written: “Tablets [ luḥot ] of stone” (Exodus 31:18)? If a person makes his cheeks [ leḥayav ] like this stone that does not wear away, his Torah study will endure. But if not, i.e., if he is not diligent in his studies, his Torah study will not endure.

    19And, lastly, Rabbi Eliezer said: What is the meaning of that which is written: “And the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, engraved upon the tablets” (Exodus 32:16)? This teaches that had the first tablets, the subject of this verse, not been broken, the Torah would never have been forgotten from the Jewish people, as the Torah would have been engraved upon their hearts.

    20Rav Aḥa bar Ya’akov said: Had the tablets not been broken, no nation or tongue would ever have ruled over them, as it is stated: “Engraved ”; do not read it engraved [ ḥarut] but rather freedom [ ḥeirut ].

    21Similarly, Rav Mattana said: What is the meaning of that which is written: “The well that the princes dug out, that the nobles of the people delved, with the scepter, with their staves. And from the wilderness they went to Mattanah” (Numbers 21:18)? If a person makes himself humble like this wilderness, which is open to all and upon which everyone treads, his Torah study will endure and be given to him as a gift [ mattana ]. And if not, his Torah study will not endure.

    22The Gemara relates that Rav Yosef had a grievance against Rava, son of Rav Yosef bar Ḥama, who is usually referred to in the Gemara simply as Rava, and as a result of the grievance the two would never meet. When the eve of Yom Kippur arrived, Rava said: I will go and appease him. He went and found Rav Yosef’s attendant mixing him a cup of wine. He said to the attendant: Give it to me, and I will mix it. He gave it to Rava, and Rava mixed it. Rav Yosef was blind and could not see his visitor, but when he tasted the wine he said: This mixture is similar to the mixture of Rava, son of Rav Yosef bar Ḥama, who would add extra water to the wine. Rava said to him: It is I.

    23Rav Yosef said to him: Do not sit on your knees until you have explained these verses to me: What is the meaning of that which is written: “And from the wilderness to Mattanah; and from Mattanah to Nahaliel; and from Nahaliel to Bamoth; and from Bamoth to the valley in the field of Moab, to the top of Pisgah, which looks out toward the desert” (Numbers 21:19–20)?

    24Rava said to him: If a person makes himself humble like this wilderness, which is open to all and upon which everyone treads, the Torah will be given to him as a gift [ mattana ]. And once it is given to him as a gift, he inherits it [ neḥalo ] and God [ El ] makes it His inheritance, as it is stated: “And from Mattanah to Nahaliel.” And once God has made it His inheritance, he rises to greatness, as it is stated: “And from Nahaliel to Bamoth,” which means heights.

    25And if he becomes haughty, the Holy One, Blessed be He, lowers him, as it is stated: “And from Bamoth to the valley.” And if he repents, the Holy One, Blessed be He, raises him back up, as it is stated: “Every valley shall be exalted” (Isaiah 40:4).

    26Rav Huna said: What is the meaning of that which is written: “Your flock found a dwelling in it; You, O God, prepare of Your goodness for the poor” (Psalms 68:11)? If a person makes himself like an animal that tramples its prey and eats it immediately, without being particular about its food, i.e., if a scholar immediately reviews what he has heard from his teacher; and some say, like an animal that soils and eats, i.e., if a scholar is not particular about maintaining his honor during his Torah study, just as an animal is not particular about the quality of its food, his Torah study will endure. And if not, his Torah study will not endure. And if he does so, the Holy One, Blessed be He, will Himself prepare him a feast, as it is stated: “You, O God, prepare of Your goodness for the poor,” indicating that God in His goodness will Himself prepare a feast for that pauper.

    27Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “He who guards the fig tree shall eat its fruit” (Proverbs 27:18)? Why were matters of Torah compared to a fig tree? Just as this fig tree,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בטשה ביהבעטה בו:

    תוריך חיישתאריך ימים:

    חטוף אכולאם יש לך ממון להנות עצמך אל תמתין עד למחר שמא תמות ושוב אין לך הנאה:

    דעלמא דאזלינן מיניהגרסינן:

    כהלולא דמיהיום ישנו ולמחר איננו דומה לחופה שהולכת מהר:

    אם יש לךממון:

    ואין למות התמהמהעיכוב כי פתאום האדם מת:

    חוקמזון:

    מי יגיד לךאם נשאר בידם שמא יאבדוהו:

    הללו נוצציןכלומר כשהן גדילין גדילה פרנסתן ועושרן עמהן ואינך צריך להדאג עליהן:

    והללו נובליןמתים לשון והעלה נבל:

    יפהלחולי זה וקשה לחולי זה יפה ללב ורע לעינים:

    שתשמרם בבטנךשהן שמורים בידך שאין משתכחין ממך:

    יכונו יחדשאתה סודרן ומוציאן בפה ולא בגימגום ובלחישה:

    אימתי שמחה וכו' בזמןשיודע לדרוש הלכות חג בחג דבר אחר אימתי שמחה לאיש אימתי אדם שמח בתלמודו בזמן שיש לו מענה כששואלין ממנו דבר הלכה:

    שארשתספירת שפתיו בל תמנע סלה כשנתת בו דעת להוציא בשפתיו:

    זכהאם יש לו מזל טוב תאות לבו נתת לו שבעוד שהוא מתאוה באה לו תאותו עד שלא ישאלנה:

    לא זכהצריך להתמקמק ולהצטער:

    כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוףאלמא לנצח לשון עולם הוא מדסמיך ליה וכן עד עולם סלה אלמא סלה לשון לעולם משמע:

    שרף לצוארשאינו מצומצם בדוחק סביב הצואר אלא שרפוי בריוח כך הוא נעים ומרוצה לבריות:

    ונראה ואינו נראהכשמגביה צוארו נראה מתחת זקנו ורוב פעמים שסנטרו וזקנו מכסין אותו כך אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו מתקיים בידו:

    שהכל דשין אותושאין לו גסות:

    שהכל מתבשמין ממנושמלמד תורה לתלמידים:

    כאבן זו שאינה נמחתמפני דריסת רגלי בני אדם כך לחייו אינן נלאין מלחזר על למודו וללמד לאחרים:

    לא נשתכחהחרות משמע חקוק ואינו נמחק לעולם על ידי הלוחות היתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית:

    על הלוחותבשביל הלוחות היו בני ישראל בני חורין:

    ממדבר מתנהאם כמדבר הוא תורה נתונה לו במתנה ולא ישכח:

    מילתאכעס:

    אמררבא איזיל אפייסיה לרב יוסף:

    מזוגבמים:

    רב יוסף סגי נהור הוה ולא היה רואהו והכירו בטעם היין שהוא מזגו לפי שהיה מכיר רב יוסף במזגו של רבא מתחילה שהיה בקי ליתן מים במדה:

    כל גיא ינשאאף על גב דלאו גבי הני קראי כתיב דרשי ליה דמי שבא לידי גיא שהושפל חוזר ומתנשא:

    שדורסת ואוכלתמיד לאחר הריגתה שאינו מקפיד על תענוגים אלא אוכל בשר בלא תבלין וכן שאר עינוגין:

    שמסרחתבטיט היינו מי שאינו הולך אחר גבהות לקוץ במאכלו אם לא נתבשל כל צרכו ל"א שדורסת ואוכלת לאחר הריגתה אוכלת מיד כך תלמיד חכם מחזר על תלמודו מיד כשמקבלו מרבו מסרחת מנבל עצמו על דברי תורה לשון זה נראה בעיני לפי שמצינו בכל הש"ס שדרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלן דרך גדולה וכבוד ועל מלבושיהן כדכתיב (משלי ח׳:ל״ו) ולמשנאי אהבו מות:

    לענילזה ששם עצמו כעני וללישנא בתרא ששם עצמו כעני לחזר עליה:

    תאנהאילן:

    עירובין 54 עמוד א

    1בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב (שמואל ב כג, ה) ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת תנא תלמיד אחד היה לרבי אליעזר: שהיה שונה בלחש לאחר ג' שנים שכח תלמודו׃

    2תנא תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שנתחייב בשריפה למקום אמרו הניחו לו אדם גדול שמש׃

    3א"ל שמואל לרב יהודה שיננא פתח פומיך קרי פתח פומיך תני כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי שנאמר: ״(משלי ד״, כב) כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה׃

    4א"ל שמואל לרב יהודה שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי׃

    5א"ל רב לרב המנונא בני אם יש לך היטב לך שאין בשאול תענוג ואין למות התמהמה ואם תאמר אניח לבני חוק בשאול מי יגיד לך בני האדם דומים לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין׃

    6א"ר יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין עמו לוייה יעסוק בתורה שנאמר ״(משלי א״, ט) כי לוית חן הם׃

    7חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר ״כי לוית חן הם לראשך חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר וענקים לגרגרותיך חש במעיו״ יעסוק בתורה שנאמר ״רפאות תהי לשרך חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא״׃

    8אמר רב יהודה בר' חייא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה אבל הקב"ה אינו כן נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו שנאמר ״ולכל בשרו מרפא״׃

    9א"ר אמי מ"ד (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך אימתי ד"ת נעי' בזמן שתשמרם בבטנך ואימתי תשמרם בבטנך בזמן שיכונו יחדיו על שפתיך׃

    10ר' זירא אמר מהכא (משלי טו, כג) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב אימתי שמחה לאיש בזמן שמענה בפיו ל"א אימתי שמחה לאיש במענה פיו בזמן שדבר בעתו מה טוב׃

    11ר' יצחק אמר מהכא (דברים ל, יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו אימתי קרוב אליך בזמן שבפיך ובלבבך לעשותו׃

    12רבא אמר מהכא (תהלים כא, ג) תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה אימתי תאות לבו נתתה לו בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה׃

    13רבא רמי כתיב ״תאות לבו נתתה לו וכתיב וארשת שפתיו בל מנעת סלה זכה תאות לבו נתתה לו לא זכה וארשת שפתיו בל מנעת סלה״׃

    14תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר ״נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית נצח דכתיב (ישעיהו נז״, טז) כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף׃

    15סלה דכתיב ״(תהלים מח״, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה ועד דכתיב ״(שמות טו״, יח) ה' ימלוך לעולם ועד:

    16(סימן ענקים לחייו לוחות חרות): א"ר (אליעזר) מאי דכתיב ״(משלי א״, ט) וענקים לגרגרותיך אם משים אדם עצמו כענק זה שרף על הצואר ונראה ואינו נראה תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו׃

    17ואמר ר"א מאי דכתיב ״(שיר השירים ה״, יג) לחיו כערוגת הבשם אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה וכבושם זה שהכל מתבשמין בה תלמודו מתקיים ואם לאו אין תלמודו מתקיים׃

    18וא"ר מ"ד (שמות לא, יח) לוחות אבן אם אדם משים עצמו את לחייו כאבן זו שאינה נמחית תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו׃

    19וא"ר (אליעזר) מאי דכתיב ״(שמות לב״, טז) חרות על הלוחות אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל׃

    20רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהן שנאמר ״חרות אל תיקרי חרות אלא חירות״׃

    21אמר רב מתנה מאי דכתיב ״(במדבר כא״, יח) וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו׃

    22רבא בריה דרב יוסף בר חמא הוה ליה מלתא לרב יוסף בהדיה כי מטא מעלי יומא דכיפורי אמר איזיל ואפייסיה אזל אשכחיה לשמעיה דקא מזיג ליה כסא אמר ליה הב לי ואימזגיה אנא יהב ליה מזגיה כדטעמיה אמר דמי האי מזיגא למזיגא דרבא בריה דרב יוסף בר חמא א"ל אנא הוא׃

    23א"ל לא תתיב אכרעיך עד דמפרשת לי הני קראי מאי דכתיב ״וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא״׃

    24א"ל אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תורה ניתנה לו במתנה וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל שנאמר ״וממתנה נחליאל וכיון שנחלו אל עולה לגדולה שנאמר ומנחליאל במות״׃

    25ואם מגיס לבו הקדוש ברוך הוא משפילו שנאמר ״ומבמות הגיא ואם חוזר בו הקב״ה מגביהו שנאמר ״(ישעיהו מ״, ד) כל גיא ינשא׃

    26אמר רב הונא מ"ד (תהלים סח, יא) חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים אם אדם משים עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ואיכא דאמרי שמסרחת ואוכלת תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו ואם עושה כן הקדוש ברוך הוא עושה לו סעודה בעצמו שנאמר ״תכין בטובתך לעני אלהים״׃

    27א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב ״(משלי כז״, יח) נוצר תאנה יאכל פריה למה נמשלו דברי תורה כתאנה מה תאנה זו׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    רבא הויא ליה מילתא לרב יוסף בהדיה תמצא פירוש הדברים שאירעו ביניהן בפר' הנודר מן הירק בנדרים מר שמואל מר פקיד דליתנון תליסר אלפי זוזי לרבא מן אללתא דנהר פניא שלחה רבא לקמיה דרב יוסף אללתא היכי מיקריא אמ' רב יוסף ושוין בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בה' המינים אמ' ליה אביי מי דמי הכו אקלא משמע אלא ה' המינין אללתא כל מילי דשמעא אהדרוה לקמיה דר' אבא אמ' להון הדא לא איבעיא לי דאללתא כל מילי משמע הדא היא דאיבעיא לי שכר בתים ושכר ספינות מאי מי אמרי' כיון דפחתן לאו אללתא היא או דילמ' כיון דלא ידיע פחתיהו כי אללתא היא אמרוה קמיה דרב יוסף וכי מאחר דלא צריך לן אמאי שלח לן איקפד רב יוסף שמע רבא ואתא לקמיה ביומא דכיפורי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 54a

    Eruvin 54a. The full printed text of this folio side — 27 numbered segments, about 778 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בטשה ביה בעטה בו:

    תוריך חיי שתאריך ימים:

    חטוף אכול אם יש לך ממון להנות עצמך אל תמתין עד למחר שמא תמות ושוב אין לך הנאה:

    דעלמא דאזלינן מיניה גרסינן:

    כהלולא דמי היום ישנו ולמחר איננו דומה לחופה שהולכת מהר:

    אם יש לך ממון:

    ואין למות התמהמה עיכוב כי פתאום האדם מת:

    חוק מזון:

    28 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 54a · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    רבא הויא ליה מילתא לרב יוסף בהדיה תמצא פירוש הדברים שאירעו ביניהן בפר' הנודר מן הירק בנדרים מר שמואל מר פקיד דליתנון תליסר אלפי זוזי לרבא מן אללתא דנהר פניא שלחה רבא לקמיה דרב יוסף אללתא היכי מיקריא אמ' רב יוסף ושוין בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בה' המינים אמ' ליה אביי מי דמי הכו אקלא משמע אלא ה' המינין אללתא כל מילי דשמעא אהדרוה לקמיה דר' אבא אמ' להון הדא לא איבעיא לי דאללתא כל מילי משמע הדא היא דאיבעיא לי שכר בתים ושכר ספינות מאי מי אמרי' כיון דפחתן לאו אללתא היא או דילמ' כיון דלא ידיע פחתיהו כי אללתא היא אמרוה קמיה דרב יוסף וכי מאחר דלא צריך לן אמאי שלח לן איקפד רב יוסף שמע רבא ואתא לקמיה ביומא דכיפורי:

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 54a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ברוריה (בנושא) [בטשא] בההוא תלמוד דהוה גריס בלחישה אמרה ליה כתיב ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה ברמ"ח אברים נשמרת בלב ואם לאו אינה נשמרת.

    א"ל רב שמואל לרב יהודה שיננא פתח פומך קרי ותני כי היכי דתוריך חיי שנאמר כי חיים הם למוצאיהם בפיו. תנא תלמיד היה לר' אליעזר שנתחייב שרפה למקום ואמרו (המקום) הניחו לו אדם גדול שימש.

    כתיב נעים כי תשמרם בבטנך אימתי דברי תורה נעימים בשעה שתשמרם בבטנך כיצד בעת שיכונו יחדו על שפתיו.

    כתיב שמחה לאיש במענה פיו אימתי בעת שדבר בעתו מה טוב.

    ר' יצחק אמר מהכא כי קרוב אליך הדבר מאד בשעה שבפיך ובלבבך לעשותו.

    תאות לבו נתתה לו אם זכה ואם לא זכה ארשת שפתיו בל מנעת סלה.

    תנא כל מקום שנאמר לנצח כגון ולא לנצח אקצוף סלה כגון אלהים יכוננה עד עולם סלה. ועד כגון ה' ימלוך לעולם ועד אין להם הפסק לעולם.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 54a · Sefaria

    Meiri

    לעולם יהא אדם מוציא גרסתו בפה ושלא יגרוס בלחש דרך הערה אמרו ערוכה בכל ושמורה (זה) [אם] ערוכה במאתים וארבעי׳ ושמנה איברים שמורה היא בלב ואם לאו אינה שמורה בלב:

    ואל יתרשל בלימודו שמא לא יפנה דרך הערה אמרו חטוף ואכול חטוף ושתי דהדין עלמא כהלולא דמי כלומר כחופת חתן שהולכת מהר וכן לא יניח דברי תורה אף לצורך סעודתו אלא אם כן לפי הצרך ההכרחי. דרך הערה דרשו חיתך ישבו בה. אם משים עצמו כחיה זו שמסרחת אכילתה תלמודו מתקיים:

    Meiri on Eruvin 54a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' א"ל רב לרב המנונא עיין לקמן דף סג ע"א תד"ה רב המנונא:

    שם חש בראשו יעסוק בתורה עי' תורת חיים שבועות דף טו ע"ב ד"ה אסור להתרפאות:

    Gilyon HaShas on Eruvin 54a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אִם עֲרוּכָה בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁל אָדָם, שְׁמוּרָה בַּלֵּב פירש מהרש"א ז"ל שהדיבור בקול רם מביא הרגשה ותנועה לכל האברים יעויין שם וצריך עיון בזה. אך נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב קהילת יעקב ז"ל בשם הגאון מהר"ז ז"ל שהקנה ממשיך את הקול מן הלב, וכן המשכת המוח אל הלב תהיה על ידי הקנה שיש בו גידים דקים מובלעים בקנה ודרך אותם גידים תהיה המשכת המוח אל הלב יעויין שם. וידוע כי חיות וקיום כל האברים תהיה על ידי המשכת המוח אל הלב, ואם תתבטל המשכה זו רגע לא יתקיים האדם. נמצא הקנה כל האברים תלויים בו, כי על ידו תהיה המשכת המוח אל הלב שבזה תלוי קיום כל האיברים. ולזה אמר עֲרוּכָה בכל זה, הקנה שכל האברים תלוים בו מפני שבו תהיה המשכת המוח אל הלב, ולכן אִם עֲרוּכָה בקנה ששם הקול תהיה שמורה בלב. ועוד נראה לי בס"ד דידוע רמ"ח איברים הם כנגד רמ"ח מצות כידוע. גם אמרו רבותינו ז"ל (זהר חדש קכג:) 'שְׁמִי עִם י"ה שְסָ"ה, זִכְרִי עִם ו"ה רמ"ח' נמצא הרמ"ח הם מצד ו"ה. וידוע ו"ה הם סוד 'קול דיבור' ולכן צריך האדם ללמוד תורה בקול ודבור יחד, ואם ילמוד בלחש הרי כאן דבור דוקא וחסר קול, ולכן אינו מתקיים תלמודו, כי הקול הוא סוד וא"ו שהוא המשפיע דבור שהוא סוד ה"א. ולכן אִם עֲרוּכָה בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שהם כוללים קול ודבור שְׁמוּרָה בַּלֵּב. ונראה לי ' הזכירה ' [247] עם הכולל גימטריא רמ"ח. גם נראה לי קול דיבור [358] גימטריא שנ"ח רמז שאם יש קול ודבור אז יתגבר על השכחה הבאה מסטרא ד' נחש ' ותהיה שְׁמוּרָה אצלו.

    תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. נראה לי בס"ד טעם לזה כי הגורס בלחש תנועת הדברים נרגשת ונעשית בשלשה איברים שהם הלשון והשינים והשפתים, דשלשתם מתנועעים ועוסקים, ולכן שכר עסק שלשה איברים אלו הגין עליו שישאר תלמודו בידו שלש שנים, אך מאחר דלא היה עוסק בחיך וגרון, כי עסקם של אלו נרגש הוא בקול, וכמו שנאמר (תהלים סט, ד) 'יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי' וכן (ישעיהו נח, א) 'קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ' וכיון דחסר עסק זה לא נתקיימה בידו ושכח אותו לסוף שלש שנים.

    תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם, אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ. נראה לי בס"ד הזכיר ענין זה כאן לומר לך אפילו שזה נִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה הגין עליו זכות רבו להצילו, ואותו תַּלְמִיד שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ לא הועיל לו זכות רבו להצילו מן השכחה, ומזה תבין כמה חמור ענין זה.

    פְּתַח פּוּמָךְ קָרִי, פְּתַח פּוּמָךְ תָּנִי כִּי הֵיכִי דְּתוֹרִיךְ חַיִּין וְתִתְקַיֵּם בְּיָדָךְ. קָרִי המקרא וְתָּנִי המשנה, ואף על גב דהמקרא כתוב, אין הנקודות והטעמים כתובים, וצריך לעשות לו בהם מציאות זו שיהיו משתמרים אצלו על ידי קריאתו בקול שיהיה זוכר אותם ללמוד אותם בלי טעות.

    חֲטוֹף אֱכוֹל, חֲטוֹף אִישְׁתִּי, דְּעָלְמָא דְּאַזְלִינָן מִינֵיהּ, לְבֵי הִלוּלָא דָּמִי. נראה לי בס"ד כונתו על ברור נצוצי הקדושה, ולכן שייך על זה לשון חטיפה, שיחטוף הניצוצות מהקליפה הן באכילה הן בשתיה, כי החכם שיודע בסוד ה' עושה בירור ותיקון באכילה ושתיה יותר מן התענית, ואל תאמר עתה שיש לי כח להתענות אעשה הבירור על ידי תענית ולעת זקנה שאין כח להתענות אעשה הבירור על ידי אכילה ושתיה, לזה אמר עָלְמָא דָּמִי לְבֵי הִלוּלָא ומי יודע כמה תחיה.

    אִם יֵשׁ לְךָ, הֵיטֵב לָךְ נראה לי בס"ד הכונה אִם יֵשׁ לְךָ עושר הֵיטֵב לָךְ רצונו לומר תעשה בו מצות ומעשים טובים שטובתו תהיה לך, וכמו שאמר (בבא בתרא יא.) מונבז המלך אבותיו גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי, כִּי אֵין בִּשְׁאוֹל תַּעֲנוּג, פירוש בשאול יש ימים ארוכים הרבה אך אין שם תענוג, ולכך לא יקברו עמו כסף וזהב ואם קברו לא יתענג בהם כלום ואם תאמר אקמץ בו עתה כדי לשומרו לעת זקנה שאין כח לעסוק במשא ומתן? לזה אמר וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ דאינך יודע אם תגיע לעת הזקנה, וְאִם תֹּאמַר אַנִּיחַ לְבָנַי וְלִבְנֹתַי חֹק, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדִיעַ [יַגִּיד] לָךְ כי בעודך בחיים הממון ברשותך והבנים ברשותך תוכל להתנהג בהם כרצונך, אך אחר שנפטר מי יודיע לך מה שבניך עושים בממון? דבני אדם דומין לעשבי השדה, זה מקבץ בשנים רבות, וזה מאבד בימים מועטים!

    חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה נראה לי בס"ד מדבר בחולי הנפש, וחש בראשו הוא עון הגאוה שהיא בראש, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שהיא מביאתו לידי ענוה וכמו שאמר התנא (משנה אבות ו, א) וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה. חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ רמז לעון הדיבור כמו לשון הרע וכיוצא והדיבור מתחיל בגרון, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה דכתיב (משלי טו, ד) מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים. חָשׁ בִּבְנֵי מֵעַיִם, רצונו לומר באיסור אכילה שיורדת לבני מעים, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שמכונית בשם אכילה דכתיב (משלי ט, ה) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו, רצונו לומר איסור השייך באשתו בענין תשמיש כאיסור נדה או שלא כדרכה, וכיוצא בזה שיש שם השחתת זרע, והאשה נקראת עצם של הזכר, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל ואסמכוה אקרא (בראשית ב, כג) זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שנקראת אשה ועושה בה פריה ורביה. חָשׁ בְּכָל גּוּפוֹ, רמז לאוצר הנשמות הנקרא גוף, שבזה מכוונים בכל יום בראשי תיבות ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב שהוא ראשי תיבות גו"ף וראשי תיבות בני"ו, והוא חש בחלק שיש לו באוצר הנקרא גוף, שלא תיקן שם את הראוי לו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שבה נתקן כל זה, ונקיט חמשה דברים כנגד חמשה חלקים של נרנח"י [נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה] שהוא יגע ועוסק בהם.

    אֵימָתַי דִּבְרֵי תּוֹרָה נְעִימִים? "כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ" (משלי כב, יח) נראה לי בס"ד כל נועם הוא מצד הבינה בסוד נועם דשבת, והתורה ניתנה לנו מצד הבינה שיש בה חמשים שערים, והתורה נקראת 'טוב' ולפי זה חמשים פעמים טוב הוא מספר תת"ן [17×50=850] ונרמזים במלוי 'בטן' כזה בי" ת טי" ת נו" ן, שסוף המלוי אותיות תת"ן, ולכך בתורה ניצולים מן גהינם שיש בה תת"ן חדרים, וזהו תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ דייקא. אי נמי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, בבטן אותיות א ד ם יש אות ד' הרומז לארבע חלקי פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] וְאֵימָתַי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ בזמן שֶׁ'יִּכֹּנוֹ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ'. נראה לי בס"ד קודם אותיות שפ"ה יש אותיות רעד, שצריך האדם ללמוד בִּרְעָדָה כמו שאמרו חכמינו ז"ל (ברכות ל:) על הפסוק (תהלים ב, יא) וְגִילוּ בִּרְעָדָה, במקום גילה שם תהיה רעדה. ופרשתי במקום אחר במקום גִּילָהּ זו תורה המשמחת הלב שם תהיה רְעָדָה, ולכן אמרו רבותינו ז"ל (שבת ל:) כל תלמיד היושב בפני רבו ואין שפתיו נוטפות מור תכוינה. ולזה אמר עַל שְׂפָתֶיךָ עַל דייקא ולא אמר יִּכֹּנוֹ יַחְדָּו 'בִּשְׂפָתֶיךָ'. גם נראה לי בס"ד לפי דרשה זו להכי אמר 'יַחְדָּו' ללמדינו תנאי אחר לצורך השמירה וקיום התורה בלב, והוא שיהיה נזהר שלא יהיה פוסק בתוך לימודו בשיחה בטלה ודברי חול, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה ג:) על הפסוק (איוב ל, ד) 'הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ' ולזה אמר יִּכֹּנוֹ יַחְדָּו בהתקשרות אחת מתחילה ועד סוף שלא יערב ויפסיק ביניהם בשיחה אחרת.

    15 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Eruvin 54a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 54, Amud Aleph, about 778 words in 27 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 27 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 138 words

      Opens “בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב…”

      Named: רבי אליעזר, שמואל.

    2. Segment 216 words

      Opens “תנא תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר…”

      Named: רבי אליעזר.

    3. Segment 334 words

      Opens “א"ל שמואל לרב יהודה שיננא פתח פומיך…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    4. Segment 414 words

      Opens “א"ל שמואל לרב יהודה שיננא חטוף ואכול…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    5. Segment 534 words

      Opens “א"ל רב לרב המנונא בני אם יש…”

      Named: רב לרב.

    6. Segment 619 words

      Opens “א"ר יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין…”

    7. Segment 741 words

      Opens “חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר כי לוית…”

    8. Segment 839 words

      Opens “אמר רב יהודה בר' חייא בא וראה…”

      Named: רב יהודה.

    9. Segment 929 words

      Opens “א"ר אמי מ"ד (משלי כב, יח) כי…”

    10. Segment 1032 words

      Opens “ר' זירא אמר מהכא (משלי טו, כג)…”

    11. Segment 1122 words

      Opens “ר' יצחק אמר מהכא (דברים ל, יד)…”

    12. Segment 1226 words

      Opens “רבא אמר מהכא (תהלים כא, ג) תאות…”

      Named: רבא.

    13. Segment 1325 words

      Opens “רבא רמי כתיב תאות לבו נתתה לו…”

      Named: רבא.

    14. Segment 1427 words

      Opens “תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום…”

    15. Segment 1528 words

      Opens “סלה דכתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו…”

    16. Segment 1635 words

      Opens “(סימן ענקים לחייו לוחות חרות): א"ר (אליעזר)…”

    17. Segment 1732 words

      Opens “ואמר ר"א מאי דכתיב (שיר השירים ה,…”

    18. Segment 1826 words

      Opens “וא"ר מ"ד (שמות לא, יח) לוחות אבן…”

    19. Segment 1919 words

      Opens “וא"ר (אליעזר) מאי דכתיב (שמות לב, טז)…”

    20. Segment 2018 words

      Opens “רב אחא בר יעקב אמר אין כל…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    21. Segment 2128 words

      Opens “אמר רב מתנה מאי דכתיב (במדבר כא,…”

      Named: רב מתנה.

    22. Segment 2251 words

      Opens “רבא בריה דרב יוסף בר חמא הוה…”

      Named: רב יוסף בר חמא, רב יוסף, רבא.

    23. Segment 2319 words

      Opens “א"ל לא תתיב אכרעיך עד דמפרשת לי…”

    24. Segment 2431 words

      Opens “א"ל אם אדם משים עצמו כמדבר זה…”

    25. Segment 2522 words

      Opens “ואם מגיס לבו הקדוש ברוך הוא משפילו…”

    26. Segment 2650 words

      Opens “אמר רב הונא מ"ד (תהלים סח, יא)…”

      Named: רב הונא.

    27. Segment 2723 words

      Opens “א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי…”

      Named: אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Eruvin 54a · Segment 27 — “א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Eruvin 54a · Segment 20 — “רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Eruvin 54a · Segment 1 — “…לא כך כתוב (שמואל ב כג, ה) ערוכה בכל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 54a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026