Talmud Builders

    Eruvin 90a

    Chapter 9 - Kol Gaggot

    גם: עירובין דף צ׳ ע״א, פרק ט׳ כל גגות

    English translation - Eruvin 90a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that he built the upper story to protect the garden [ tarbitza ], not to access the roofs.

    2Rami bar Ḥama raised a dilemma: According to Rav, who holds that one may carry only within four cubits on each roof, if he carries an object two cubits on a roof and another two cubits on a pillar ten handbreadths high and four handbreadths wide adjacent to the roof, what is the halakha ? Rabba said: With regard to what matter is he raising a dilemma? Is it with regard to a karmelit and a private domain that he is raising a dilemma? The roof is a karmelit and the pillar is a private domain; certainly carrying from one to the other is prohibited.

    3The Gemara explains that this was not in fact the dilemma, and Rami bar Ḥama, due to his keen mind, did not analyze the dilemma carefully and was imprecise in its formulation. Rather, this is the dilemma he is raising: If one carries an object two cubits on the roof of a house, and another two cubits on the slanted roof of a portico, a roofed structure without walls, before a house belonging to someone else, what is the halakha ?

    4The Gemara elaborates on Rami bar Ḥama’s dilemma: Do we say that since neither this roof is fit for residence, nor is this portico roof fit for residence, it is regarded as one domain, and therefore carrying between them is permitted? Or perhaps since carrying from a roof to another roof is prohibited, carrying from a roof to a portico is likewise prohibited, as the latter is also a domain in and of itself.

    5Rav Beivai bar Abaye raised a similar dilemma: If one carries two cubits on the roof of a house and another two cubits on the roof of a ruin belonging to someone else, one side of which was completely open to a public domain, what is the halakha ?

    6Rav Kahana said: Is that not precisely the same dilemma raised by Rami bar Ḥama with regard to a portico? Rav Beivai bar Abaye said: And did I come late [ me’aḥer ] merely to quarrel, and meddle in other people’s questions? That is not the case, as the two dilemmas are not identical. A portico is not fit for residence, while a ruin is fit for residence. Therefore, the halakha might differ in each case.

    7The Gemara is surprised by this explanation: And now that it is fit for residence, what dilemma is he raising? The situation is comparable to the case of two standard roofs. The Gemara answers: Rav Beivai was unaware of the resolution to the dilemma raised by Rami bar Ḥama, and therefore, he states the dilemma employing the style: If you say. If you say that a portico is not fit for residence, and therefore carrying is permitted, it can be argued that as a ruin is fit for residence, the legal status of its roof should be like that of a standard roof. Or perhaps that is not the case, as now in any event there are no residents in the ruin, and therefore its roof is not comparable to a standard roof. No resolution was found for these dilemmas, and they stand unresolved.

    8The Gemara discusses a different question. With regard to roofs that are level, i.e., with a height disparity of less than ten handbreadths, according to the opinion of Rabbi Meir, or an isolated roof that does not border other roofs, according to the opinion of the Rabbis, Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire roof; and Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits.

    9The Gemara seeks to clarify the conflicting opinions. Rav said that it is permitted to move objects throughout the entire roof. This is difficult, as there is an apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav. With regard to level roofs, Rav said that according to the Rabbis one may carry on each roof only within four cubits. The Gemara answers: There, in the case of a roof among roofs, the inner partitions between the houses are not conspicuous, and therefore, are not taken into consideration. Here, however, the outer partitions of a single house or group of houses are conspicuous, meaning that they are considered to extend upward and delineate the edge of the roof.

    10The Gemara returns to discuss Shmuel’s ruling. And Shmuel said: One may carry only within four cubits. Once again, it is difficult, as there is an apparent contradiction between one statement of Shmuel and another statement of Shmuel, who said that in the case of level roofs, according to the Rabbis one may carry throughout each separate roof. The Gemara answers: There, the area of the roof is no greater than two beit se’a ; whereas here, the area is greater than two beit se’a . And these partitions of the house were erected for use below as partitions for the residence itself; they were not erected to serve as partitions for use on the roof above. Consequently, even if the walls are viewed as extending upward so that they constitute surrounding partitions for the roof, the legal status of the roof is like that of an enclosure greater than two beit se’a that was not enclosed from the outset for the purpose of residence; and the principle is that with regard to any enclosure greater than two beit se’a that was not enclosed from the outset for the purpose of residence, one may move an object in it only within four cubits.

    11It was further stated that these same amora’im disagreed with regard to a large ship. Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire ship, as it is all one domain; and Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits. The Gemara proceeds to clarify their respective opinions. Rav said: It is permitted to move an object throughout the boat,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לנטורי תרביצא עבידא - וסילק עצמו מן הגגין:

    ב' אמות בגג זה - כרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי:

    מהו - לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך לו גבוה י' ורחב ד':

    כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה - בתמיה כלומר פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד רשות היחיד:

    ורמי בר חמא אגב חורפיה כו' - התלמוד קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה:

    והכי הוא דמיבעיא ליה ב' אמות בגג - שבין הגגין:

    וב' אמות באכסדרה - של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן בעושין פסין (לעיל עירובין כה:) דהשתא הויא לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה לזה:

    חדא רשותא הוא - ואף ע"פ שאינן של איש אחד אין בהם חלוק רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל אבל באכסדרה ליכא למימר הכי:

    או דילמא כיון דמגג לגג אסיר - טעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא ומגג לאכסדרה נמי:

    בחורבה - של אחרים ופרוצה לרה"ר דהויא נמי כרמלית כגג בין הגגין:

    לאו היינו דרמי - מה בין חורבה לאכסדרה:

    וכי מאחר אתאי ונצאי - מפי אחר באתי וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי לקנתר בתמיה:

    מאי קא מיבעיא ליה - הא לא דמי לגג ואסיר:

    אם תימצי לומר קאמר - כלומר לא פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא לדירה ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי אכסדרה דהא עדיפא מינה פורתא ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר חמא על ידי את"ל והכי קאמר אם פשיטא לרמי בר חמא דשרי הכא מאי התם הוא דאכסדרה לא חזיא מידי לדירה אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט או דילמא כו':

    גגין השוין - שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד:

    לר"מ - דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי:

    וגג יחידי לרבנן - שאינו סמוך לאחרים דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה:

    ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - והא דקאמר ר' מאיר רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא:

    קשיא דרב אדרב - דא"ר לעיל (עירובין פט.) בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת ה"נ בגגין השוין לר"מ נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה"ר העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רה"ר וחצירות שסביבותיו:

    ומשני התם בין גג לגג לא אמרינן גוד אסיק דלא מינכרן מחיצתא שהן מכוסות בגגין הלכך כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו לפיכך אסור לטלטל בו:

    אבל הכא מחיצות מינכרן - וקאמרינן בהו גוד אסיק הלכך לר' מאיר דמשוי להו חדא רשותא ליכא דליסר דהא מחיצות חיצונות אית להו והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות וכן גג יחידי לרבנן:

    הכי גרסינן התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא:

    התם ליכא יותר מבית סאתים - כיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק אף במחיצות שבינתים ואע"פ שאינן ניכרים ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה הוי כל גג וגג מוקף בפני עצמו ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים אבל הכא דפלגינן אליבא דר' מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות יש כאן יותר מבית סאתים והיקף זה דגוד אסיק אינו היקף לדירה דהנך מחיצות של מטה אף על פי שנעשו לדירה למטה עבידן לדור בחללו למטה ולא לדירת גג הלכך כי מסקינן להו הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר:

    מותר לטלטל בכולה - ואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    עירובין 90 עמוד א

    1לנטורי תרביצא הוא דעבידא.

    2בעי רמי בר חמא: שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד מהו? אמר רבה: מאי קא מיבעיא ליה, כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה?

    3ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה, אלא הכי קמיבעיא ליה: ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה, מהו?

    4מי אמרינן: כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה חדא רשותא היא. או דילמא: כיון דמגג לגג אסיר, מגג לאכסדרה נמי אסיר.

    5בעי רב ביבי בר אביי: ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה, מהו?

    6אמר רב כהנא: לאו היינו דרמי בר חמא?! אמר רב ביבי בר אביי: וכי מאחר אתאי ונצאי? אכסדרה לא חזיא לדירה, וחורבה חזיא לדירה.

    7וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא ליה! ״אם תימצי לומר״ קאמר: אם תימצי לומר אכסדרה לא חזיא לדירה חורבה חזיא לדירה? או דילמא: השתא מיהא לית בה דיורין. תיקו.

    8גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בד'׃

    9רב אמר: מותר לטלטל בכולו, קשיא דרב אדרב! התם לא מינכרא מחיצתא. הכא מינכרא מחיצתא.

    10ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, קשיא דשמואל אדשמואל! התם, לא הוי יותר מבית סאתים. הכא, הוי יותר מבית סאתים, והני מחיצות למטה עבידן, למעלה לא עבידן, והוה כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד'׃

    11איתמר, ספינה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בד' רב אמר: מותר לטלטל בכולה׃

    Tosafot

    כרמלית ורה"י קמבעיא ליה - וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:

    אלא ב' אמות בגג ושתי אמות באכסדרה מהו - פירש בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין פסין (לעיל עירובין דף כה.) דאמר קרפף יותר מבית סאתים וקירה בו בית סאה כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך בה כל כך. כשם שדיורין חלוקין למטה דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:

    או דילמא כיון דמגג לגג אסיר - פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן (עירובין צא:) אמרינן גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:

    ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - פי' בקונטרס והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל ביתר מב' סאתים אתי שפיר דאיכא לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס למאי דסלקא דעתיה השתא:

    קשיא דרב אדרב - דס"ד דבלא מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע:

    הכא דהוי יותר מבית סאתים - ולא אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (עירובין צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים:

    איתמר ספינה - ביתירה מבית סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת בתל ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    שתי אמות בגג שהוא רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית כו' - בעי רמי בר חמא ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור כו' ועלתה בתיקו בעי רב ביבי בן אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה מהו אמר רב כהנא לאו היינו בעי דרמי בר חמא ועלתה בתיקו.

    איקפד רב ביבי בר אביי רב כהנא מאחר אתי נצי כלומר הנה הוא בא ומיריב אכסדרא לא חזיא לדירה כו' ועלתה גם זו בתיקו.

    גגין השוין לר"מ דתני כל גגות העיר רשות אחת וגג יחידי לרבנן דתנן כל אחד רשות לעצמו. רב אמר מותר לטלטל בכולו דהכא מינכרא מילתא (מיחזקי) [ומתחזי] מחיצתא ואמרינן גוד אסיק מחיצתא ולא דמי לגג בין הגגין דהתם לא מינכרן ולא (מתחזק) [מתחזי] מחיצתא דכל גג וגג לפיכך אמר רב התם אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר הכא בגגין השוין לר' מאיר ולגג יחידי לרבנן אין מטלטלין בהן אלא בד' מאי [טעמא] משום דהני גגין הוויין להו יתר מבית סאתים והני מחיצות למטה עבדין למעלה לא עבדין. והוויין כקרפף שלא הוקף לדירה וכל קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מיטלטלין בו אלא בד' וכי קאמינא בגג בין הגגין מותר לטלטלו בכולו בגג שיש לו בית סאתים אבל ביתר מבית סאתים לא וכן חלק בספינה רב אמר מותר לטלטל בכל הספינה דהא איכא מחיצות ושמואל אמר הני מחיצתא להבריח מים עשויות ולא לדירה הלכך אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 90a

    Eruvin 90a. The full printed text of this folio side - 11 numbered segments, about 236 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 90a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026