Talmud Builders

    Eruvin 90a

    Back to index

    English translation — Eruvin 90a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that he built the upper story to protect the garden [ tarbitza ], not to access the roofs.

    2Rami bar Ḥama raised a dilemma: According to Rav, who holds that one may carry only within four cubits on each roof, if he carries an object two cubits on a roof and another two cubits on a pillar ten handbreadths high and four handbreadths wide adjacent to the roof, what is the halakha ? Rabba said: With regard to what matter is he raising a dilemma? Is it with regard to a karmelit and a private domain that he is raising a dilemma? The roof is a karmelit and the pillar is a private domain; certainly carrying from one to the other is prohibited.

    3The Gemara explains that this was not in fact the dilemma, and Rami bar Ḥama, due to his keen mind, did not analyze the dilemma carefully and was imprecise in its formulation. Rather, this is the dilemma he is raising: If one carries an object two cubits on the roof of a house, and another two cubits on the slanted roof of a portico, a roofed structure without walls, before a house belonging to someone else, what is the halakha ?

    4The Gemara elaborates on Rami bar Ḥama’s dilemma: Do we say that since neither this roof is fit for residence, nor is this portico roof fit for residence, it is regarded as one domain, and therefore carrying between them is permitted? Or perhaps since carrying from a roof to another roof is prohibited, carrying from a roof to a portico is likewise prohibited, as the latter is also a domain in and of itself.

    5Rav Beivai bar Abaye raised a similar dilemma: If one carries two cubits on the roof of a house and another two cubits on the roof of a ruin belonging to someone else, one side of which was completely open to a public domain, what is the halakha ?

    6Rav Kahana said: Is that not precisely the same dilemma raised by Rami bar Ḥama with regard to a portico? Rav Beivai bar Abaye said: And did I come late [ me’aḥer ] merely to quarrel, and meddle in other people’s questions? That is not the case, as the two dilemmas are not identical. A portico is not fit for residence, while a ruin is fit for residence. Therefore, the halakha might differ in each case.

    7The Gemara is surprised by this explanation: And now that it is fit for residence, what dilemma is he raising? The situation is comparable to the case of two standard roofs. The Gemara answers: Rav Beivai was unaware of the resolution to the dilemma raised by Rami bar Ḥama, and therefore, he states the dilemma employing the style: If you say. If you say that a portico is not fit for residence, and therefore carrying is permitted, it can be argued that as a ruin is fit for residence, the legal status of its roof should be like that of a standard roof. Or perhaps that is not the case, as now in any event there are no residents in the ruin, and therefore its roof is not comparable to a standard roof. No resolution was found for these dilemmas, and they stand unresolved.

    8The Gemara discusses a different question. With regard to roofs that are level, i.e., with a height disparity of less than ten handbreadths, according to the opinion of Rabbi Meir, or an isolated roof that does not border other roofs, according to the opinion of the Rabbis, Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire roof; and Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits.

    9The Gemara seeks to clarify the conflicting opinions. Rav said that it is permitted to move objects throughout the entire roof. This is difficult, as there is an apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav. With regard to level roofs, Rav said that according to the Rabbis one may carry on each roof only within four cubits. The Gemara answers: There, in the case of a roof among roofs, the inner partitions between the houses are not conspicuous, and therefore, are not taken into consideration. Here, however, the outer partitions of a single house or group of houses are conspicuous, meaning that they are considered to extend upward and delineate the edge of the roof.

    10The Gemara returns to discuss Shmuel’s ruling. And Shmuel said: One may carry only within four cubits. Once again, it is difficult, as there is an apparent contradiction between one statement of Shmuel and another statement of Shmuel, who said that in the case of level roofs, according to the Rabbis one may carry throughout each separate roof. The Gemara answers: There, the area of the roof is no greater than two beit se’a ; whereas here, the area is greater than two beit se’a . And these partitions of the house were erected for use below as partitions for the residence itself; they were not erected to serve as partitions for use on the roof above. Consequently, even if the walls are viewed as extending upward so that they constitute surrounding partitions for the roof, the legal status of the roof is like that of an enclosure greater than two beit se’a that was not enclosed from the outset for the purpose of residence; and the principle is that with regard to any enclosure greater than two beit se’a that was not enclosed from the outset for the purpose of residence, one may move an object in it only within four cubits.

    11It was further stated that these same amora’im disagreed with regard to a large ship. Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire ship, as it is all one domain; and Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits. The Gemara proceeds to clarify their respective opinions. Rav said: It is permitted to move an object throughout the boat,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לנטורי תרביצא עבידאוסילק עצמו מן הגגין:

    ב' אמות בגג זהכרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי:

    מהולטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך לו גבוה י' ורחב ד':

    כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליהבתמיה כלומר פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד רשות היחיד:

    ורמי בר חמא אגב חורפיה כו'התלמוד קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה:

    והכי הוא דמיבעיא ליה ב' אמות בגגשבין הגגין:

    וב' אמות באכסדרהשל בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן בעושין פסין (לעיל עירובין כה:) דהשתא הויא לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה לזה:

    חדא רשותא הואואף ע"פ שאינן של איש אחד אין בהם חלוק רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל אבל באכסדרה ליכא למימר הכי:

    או דילמא כיון דמגג לגג אסירטעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא ומגג לאכסדרה נמי:

    בחורבהשל אחרים ופרוצה לרה"ר דהויא נמי כרמלית כגג בין הגגין:

    לאו היינו דרמימה בין חורבה לאכסדרה:

    וכי מאחר אתאי ונצאימפי אחר באתי וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי לקנתר בתמיה:

    מאי קא מיבעיא ליההא לא דמי לגג ואסיר:

    אם תימצי לומר קאמרכלומר לא פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא לדירה ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי אכסדרה דהא עדיפא מינה פורתא ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר חמא על ידי את"ל והכי קאמר אם פשיטא לרמי בר חמא דשרי הכא מאי התם הוא דאכסדרה לא חזיא מידי לדירה אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט או דילמא כו':

    גגין השויןשאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד:

    לר"מדמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי:

    וגג יחידי לרבנןשאינו סמוך לאחרים דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה:

    ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד'והא דקאמר ר' מאיר רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא:

    קשיא דרב אדרבדא"ר לעיל (עירובין פט.) בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת ה"נ בגגין השוין לר"מ נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה"ר העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רה"ר וחצירות שסביבותיו:

    ומשני התם בין גג לגג לא אמרינן גוד אסיק דלא מינכרן מחיצתא שהן מכוסות בגגין הלכך כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו לפיכך אסור לטלטל בו:

    אבל הכא מחיצות מינכרןוקאמרינן בהו גוד אסיק הלכך לר' מאיר דמשוי להו חדא רשותא ליכא דליסר דהא מחיצות חיצונות אית להו והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות וכן גג יחידי לרבנן:

    הכי גרסינן התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא:

    התם ליכא יותר מבית סאתיםכיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק אף במחיצות שבינתים ואע"פ שאינן ניכרים ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה הוי כל גג וגג מוקף בפני עצמו ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים אבל הכא דפלגינן אליבא דר' מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות יש כאן יותר מבית סאתים והיקף זה דגוד אסיק אינו היקף לדירה דהנך מחיצות של מטה אף על פי שנעשו לדירה למטה עבידן לדור בחללו למטה ולא לדירת גג הלכך כי מסקינן להו הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר:

    מותר לטלטל בכולהואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    עירובין 90 עמוד א

    1לנטורי תרביצא הוא דעבידא.

    2בעי רמי בר חמא: שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד מהו? אמר רבה: מאי קא מיבעיא ליה, כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה?

    3ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה, אלא הכי קמיבעיא ליה: ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה, מהו?

    4מי אמרינן: כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה חדא רשותא היא. או דילמא: כיון דמגג לגג אסיר, מגג לאכסדרה נמי אסיר.

    5בעי רב ביבי בר אביי: ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה, מהו?

    6אמר רב כהנא: לאו היינו דרמי בר חמא?! אמר רב ביבי בר אביי: וכי מאחר אתאי ונצאי? אכסדרה לא חזיא לדירה, וחורבה חזיא לדירה.

    7וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא ליה! ״אם תימצי לומר״ קאמר: אם תימצי לומר אכסדרה לא חזיא לדירה חורבה חזיא לדירה? או דילמא: השתא מיהא לית בה דיורין. תיקו.

    8גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בד'׃

    9רב אמר: מותר לטלטל בכולו, קשיא דרב אדרב! התם לא מינכרא מחיצתא. הכא מינכרא מחיצתא.

    10ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, קשיא דשמואל אדשמואל! התם, לא הוי יותר מבית סאתים. הכא, הוי יותר מבית סאתים, והני מחיצות למטה עבידן, למעלה לא עבידן, והוה כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד'׃

    11איתמר, ספינה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בד' רב אמר: מותר לטלטל בכולה׃

    Tosafot

    כרמלית ורה"י קמבעיא ליהוכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:

    אלא ב' אמות בגג ושתי אמות באכסדרה מהופירש בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין פסין (לעיל עירובין דף כה.) דאמר קרפף יותר מבית סאתים וקירה בו בית סאה כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך בה כל כך. כשם שדיורין חלוקין למטה דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:

    או דילמא כיון דמגג לגג אסירפי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן (עירובין צא:) אמרינן גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:

    ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד'פי' בקונטרס והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל ביתר מב' סאתים אתי שפיר דאיכא לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס למאי דסלקא דעתיה השתא:

    קשיא דרב אדרבדס"ד דבלא מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע:

    הכא דהוי יותר מבית סאתיםולא אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (עירובין צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים:

    איתמר ספינהביתירה מבית סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת בתל ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    שתי אמות בגג שהוא רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית כו'בעי רמי בר חמא ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור כו' ועלתה בתיקו בעי רב ביבי בן אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה מהו אמר רב כהנא לאו היינו בעי דרמי בר חמא ועלתה בתיקו.

    איקפד רב ביבי בר אביי רב כהנא מאחר אתי נצי כלומר הנה הוא בא ומיריב אכסדרא לא חזיא לדירה כו' ועלתה גם זו בתיקו.

    גגין השוין לר"מ דתני כל גגות העיר רשות אחת וגג יחידי לרבנן דתנן כל אחד רשות לעצמו. רב אמר מותר לטלטל בכולו דהכא מינכרא מילתא (מיחזקי) [ומתחזי] מחיצתא ואמרינן גוד אסיק מחיצתא ולא דמי לגג בין הגגין דהתם לא מינכרן ולא (מתחזק) [מתחזי] מחיצתא דכל גג וגג לפיכך אמר רב התם אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר הכא בגגין השוין לר' מאיר ולגג יחידי לרבנן אין מטלטלין בהן אלא בד' מאי [טעמא] משום דהני גגין הוויין להו יתר מבית סאתים והני מחיצות למטה עבדין למעלה לא עבדין. והוויין כקרפף שלא הוקף לדירה וכל קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מיטלטלין בו אלא בד' וכי קאמינא בגג בין הגגין מותר לטלטלו בכולו בגג שיש לו בית סאתים אבל ביתר מבית סאתים לא וכן חלק בספינה רב אמר מותר לטלטל בכל הספינה דהא איכא מחיצות ושמואל אמר הני מחיצתא להבריח מים עשויות ולא לדירה הלכך אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 90a

    Eruvin 90a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 236 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לנטורי תרביצא עבידא וסילק עצמו מן הגגין:

    ב' אמות בגג זה כרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי:

    מהו לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך לו גבוה י' ורחב ד':

    כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה בתמיה כלומר פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד רשות היחיד:

    ורמי בר חמא אגב חורפיה כו' התלמוד קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה:

    והכי הוא דמיבעיא ליה ב' אמות בגג שבין הגגין:

    וב' אמות באכסדרה של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן בעושין פסין (לעיל עירובין כה:) דהשתא הויא לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה לזה:

    חדא רשותא הוא ואף ע"פ שאינן של איש אחד אין בהם חלוק רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל אבל באכסדרה ליכא למימר הכי:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    כרמלית ורה"י קמבעיא ליה וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:

    אלא ב' אמות בגג ושתי אמות באכסדרה מהו פירש בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין פסין (לעיל עירובין דף כה.) דאמר קרפף יותר מבית סאתים וקירה בו בית סאה כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך בה כל כך. כשם שדיורין חלוקין למטה דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:

    או דילמא כיון דמגג לגג אסיר פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן (עירובין צא:) אמרינן גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:

    ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' פי' בקונטרס והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל ביתר מב' סאתים אתי שפיר דאיכא לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס למאי דסלקא דעתיה השתא:

    קשיא דרב אדרב דס"ד דבלא מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע:

    הכא דהוי יותר מבית סאתים ולא אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (עירובין צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים:

    איתמר ספינה ביתירה מבית סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת בתל ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:

    Tosafot on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    שתי אמות בגג שהוא רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית כו' בעי רמי בר חמא ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור כו' ועלתה בתיקו בעי רב ביבי בן אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה מהו אמר רב כהנא לאו היינו בעי דרמי בר חמא ועלתה בתיקו.

    איקפד רב ביבי בר אביי רב כהנא מאחר אתי נצי כלומר הנה הוא בא ומיריב אכסדרא לא חזיא לדירה כו' ועלתה גם זו בתיקו.

    גגין השוין לר"מ דתני כל גגות העיר רשות אחת וגג יחידי לרבנן דתנן כל אחד רשות לעצמו. רב אמר מותר לטלטל בכולו דהכא מינכרא מילתא (מיחזקי) [ומתחזי] מחיצתא ואמרינן גוד אסיק מחיצתא ולא דמי לגג בין הגגין דהתם לא מינכרן ולא (מתחזק) [מתחזי] מחיצתא דכל גג וגג לפיכך אמר רב התם אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר הכא בגגין השוין לר' מאיר ולגג יחידי לרבנן אין מטלטלין בהן אלא בד' מאי [טעמא] משום דהני גגין הוויין להו יתר מבית סאתים והני מחיצות למטה עבדין למעלה לא עבדין. והוויין כקרפף שלא הוקף לדירה וכל קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מיטלטלין בו אלא בד' וכי קאמינא בגג בין הגגין מותר לטלטלו בכולו בגג שיש לו בית סאתים אבל ביתר מבית סאתים לא וכן חלק בספינה רב אמר מותר לטלטל בכל הספינה דהא איכא מחיצות ושמואל אמר הני מחיצתא להבריח מים עשויות ולא לדירה הלכך אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    בעי רמי בר חמא שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד מהו כלומר: לרבנן ואליבא דרב דאמר אסור לטלטל בגגין השוין לרבנן אלא בב' אמות משום דנפרצו במלואן למקום האסור להם וכרמלית נינהו. ומשום הכי אתמה עלה רבה כרמלית ורשות היחיד קא מבעיא ליה, כלומר: שאלו עמוד זה גבוה עשרה ורחב ארבעה רשות היחיד גמור הוה, וגג בין הגגין ככרמלית משוי ליה רבנן ומאי קא מבעיא ליה. גם זה פשיט' דעמוד זה כרמלית גמורה היא, ואלו הגג אעפ"י שאתה עושה אותו כרמלית כדי לאסור ובטלטול אלא בד' אמות, ומ"מ דבר תורה רשות היחיד גמורה הוא והזורק מרשות הרבים לתוכה או מתוכו לרשות הרבים חייב, וכדאמרינן בקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין, והלכך אסור לטלטל מזה לזה כמו שהוא אסור לטלטל מכרמלית לרשות היחיד דעלמא.

    ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה פירש הראב"ד ז"ל: דבאכסדרה הפתוחה לרשות הרבים או לכרמלית קא מבעיא ליה ובשיש לה ג' מחיצות ואינה מקורה וכיון שיש לה ג' מחיצות הויא רשות היחיד גמורה אלא שאין מטלטלין בה אלא בד' אמות מפני שנפרצה במלואה למקום האסור לה, ודמיא ממש לגג בין הגגין לרבנן דהוי רשות היחיד גמורה אלא דאסור לטלטל בו אלא בד' אמות מפני שנפרץ לשאר הגגין האסורים לו. ומשום הכי קא מבעיא ליה כיון דדמיין אהדדי תרוייהו נמי לא חזו לדירה מטלטלין מזה לזה, או דילמא ה"ל כ[מ]גג לגג דאסור. ואיכא למידק מאי קא מבעיא הא בהדיא תניא לקמן (עירובין צא, ב) גג חצר אכסדרה ומרפסת רשות אחת הן ואוקימנא כרבנן. וראב"ד ז"ל פירש: דלא שמעינן ליה בברייתא. ואינו מחוור דהיאך אפשר לומר כן דאע"ג דלרמי בר חמא לא שמיע ליה, היאך אפשר דסלקא בתיקו ולא דייקי ליה בגמרא מההיא ברייתא. ונראין דברי רבותינו הצרפתים ז"ל שפירשו דההיא ברייתא דלקמן באכסדרא של שותפין, דכיון דאית לה לבעל הגג שותפות בגויה, ועוד (דדרכן) [דקרובין] (להיות) תשמישתן להיות שוין הרי הן רשות א' לטלטל מזה לזה. והא דהכא באכסדרא של [בעלים] אחרים שאין לו בה שום שותפות. וכן פירש"י ז"ל לקמן [עירובין צא, א ד"ה לדברי] גבי ההיא דרב יהודה דאמר כשתמצא לומר לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת, בחצר שיש לו בה שותפות דוקא.

    קשיא דרב אדרב איכא למידק מאי קושיא התם משום דנפרץ במלואו או לשאר גגין האסורים לו, הכא אינו נפרץ למקום האסור לו. ורש"י ז"ל נשמר מזה ופירש קשיא דרב אדרב דלעיל (עירובין פט, א) אמר בגגין השוין דלרבנן אסרי אהדדי, אלמא לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא שבשניהם להיות כמבדילות, הכא נמי בגגין השוין לר' מאיר נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו, מיהו בני רשות הרבים העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין, ומחיצות התחתונות אמר רב דלא מהנו להו. וכן בגג יחידי לרבנן ליסרו עליה בני רשות הרבים וחצירות שבסביבותיהם ע"כ לשונו. פירוש לפירושו: (דלא) [דקא] סלקא דעתין השתא שתקרת הגג בולטת חוץ למחיצות הגגין כעין גגין של רעפים שלנו, ובכי הא לא חשיבי מחיצות נכרות וכמו שכתבנו למעלה.

    ופרקינן דהכא במחיצות הנכרות. ונראה מכאן דלרבה מחיצות שבסביבות בעינן שיהא ניכרות. הא לאו הכי הרי הוא ככרמלית ואע"ג דגבוה עשרה. ואע"ג דאמרינן בריש פרק קמא דשבת (ז, ב) שאין כרמלית למעלה מי' כדמוכח התם דאקילו ליה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים. וכן דעת רבותינו הצרפתים ז"ל. ויש מכאן ראיה מהא דאמרינן לעיל (עירובין פט, א) אמר ליה רב יוסף אנא לאו הכי אמרי לכו הכי אמר לכו אלא שיש מחיצה על זה ועל זה דגדול משתרי בגפופי וקטן נפרץ במלואו ואסור ומאי מחיצה על זה ועל זה דקאמר מחיצה הניכרת בלבד. אלמא דגדול נמי בעי הכר מחיצות אעפ"י שאינו צריך למחיצות. ועוד מדאמרינן לקמן (עירובין צב, א) גבי גג הגדול סמוך לגג קטן לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר מנכרא מחיצתא אף גג דמנכרא מחיצאתא, ומפרשי לה הכין מה חצר גדולה שההתר שלה משום דמנכר, אף גג גדול נמי דמנכרי מחיצאתא. אלמא אף לגדול נמי בעינן היכר מחיצות. אבל הראב"ד ז"ל כתב: דלא בעינן מחיצות ניכרות בכל סביבות הגג, אלא אפילו תקרת הגג בולטת לבד מן המחיצות אין בכך כלום, מאי זה טעם נאסור אותו כיון דמן הדין רשות היחיד גמורה היא. ואפילו תאמר דכקרפף שלא הוקף לדירה משוי ליה כיון דלא מנכרי מחיצאתא, והלא קרפף כל שאינו יותר מבית סאתים שרי ומאי שנא גג ומאי גריעא אפילו מקרפף שאינו יתר מבית סאתים. ועוד דתל ונקע שהן מד' אמות עד בית סאתים שאנו חושבין אותו כד' אמות (לעיל עירובין טו, א), מי לא עסקינן שהן מתלקטין ועולין עד עשרה מתוך ד' אמות, וכשעלה למעלה מעשרה היה המישור שלהם בית סאתים בגובה עשרה הרי (הן) [אינן] מחיצות נכרות, ואע"פ כן נדונין כד' אמות. וההיא דרב יוסף דאמר לא שנו אלא בשיש מחיצה על זה ועל זה, כבר פירש למעלה דמחיצות גמורות אמרינן. ואף על גב דבעלמא לא בעינן מחיצות כדאמרינן בתל (ועומד) [ועמוד], הכא להציל מידי רשות האסור לו שנפרץ לו בעינן מחיצות שבסביבות עד שתהא באמצען מחיצות כל שהוא בולטות להכיר. והא דאמרינן לקמן (עירובין צב, ב) מה חצר דמנכרא אף גג דמנכרא מחיצאתא הכי פירושו: מה חצר דמ[נ]כרין מחיצאתא (אף) [בין] חצר לחצר, דאי לא מנכרא במאי משתרייא, אף גג בעינן דמנכרא מחיצאתא בין גג לגג, דאי לא הוי ליה נפרץ במלואו למקום האסור לו לדעת רבנן דמחיצות דמנכרות בעינן בין דדרסי בה רבים בין לא דרסי בה רבים. ולדידי קשיא לי דהא הכא בגגין שווין לר' מאיר וגג יחידי לרבנן דאינן נפרצים למקום האסור להם, ואפילו הכי קא בעי רב מחיצות הנכרות וכדפרכינן אליבא דרב התם ליכא מחיצאתא הכא איכא מחיצאתא, דאלמא לא שרי רב בין לר' מאיר בין לרבנן עד דאיכא מחיצות נכרות בסביבות. וי"ל דהתם ה"ק התם ליכא מחיצאתא בין גג לגג הלכך אסיר משום דנפרץ במלואו למקום האסור לו, הכא איכא מחיצאתא, כלומר: הרי הוא גבוה עשרה ושרי כאילו איכא מחיצאתא דמנכרן דמאן קא אסר ליה. ומחיצאתא דקאמר לאו מחיצות הניכרות אלא משום דקאמר דהתם ליכא מחיצאתא קאמר הכי נמי איכא מחיצאתא. א"נ י"ל דהכא בין לרב (בין לרבנן) בין לשמואל [ב]גגים יתרים על בית סאתים קא מיירי וכדאמר לפרוקא דשמואל וטעמא [ד]שמואל לאפוקי מדין כרמלית, דאפילו לרב נמי אע"ג דלא עביד ליה לגג ככרמלית וכקרפף שלא הוקף לדירה, היינו משום דסבירא ליה דמחיצות בין (ד)למטה בין למעלה עבידן, והא לאו הכי מודה רב דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות כחצר וכקרפף שלא הוקף לדירה, וכדקאמר בסמוך (בע"ב) גבי ספינה ומודה רב שאם הפכה לזופתה שאין מטלטלין בה אלא בד' אמותיה. והלכך כי ליכא מחיצות לא מפקי ליה מדין כרמלית. הא כל שאינו יותר על ב' סאתים לא בעינן מחיצה הניכרת בין לרב בין לשמואל. כנ"ל.

    והני מחיצות למטה עבידן למעלה לא עבידן והוה ליה יתר על בית סאתים כקרפף שלא הוקף לדירה. כתבו בתוספות וא"ת כיון דשמואל חשיב ליה גג כקרפף לאסור יותר מב' סאתים, א"כ בבית סאתים נמי ואפילו פחות מבית סאתים יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה דאסור לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר, ואנן הא אמרינן לקמן בסמוך (עירובין צא, א) דאפילו לרבנן גג וחצר רשות א' הן כדאמר רב יהודה ותנא נמי הכין בברייתא. וי"ל דדירת גג חשיבא קצת דירה לענין זה שאינו יותר מבית סאתים, אע"ג דמחיצות התחתונות לאו למעלה עבידן, אפילו הכי לא חשבינן ליה כקרפף.

    איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמותיה. הכא בספינה יתירה על בית סאתים קאמר, אבל באינה יתירה על בית סאתים לכולי עלמא מטלטלין בה בכולן. וכן פרש"י ז"ל. ואפילו למאן דאמר מחיצות להבריח מים עשויות, לאו למימר שתהא כאילו אין שם מחיצות, אלא שאינן כמחיצות גמורות העשויות לדירה, אלא הרי היא כתל ונקע, עד בית סאתים מטלטלין בכולן, ויותר מבית סאתים אין מטלטלין בהם אלא מדאורייתא בד' אמות. ותדע לך מדאמרינן בשלהי הזורק בשבת (ק, ב) דשתי ספינות הקשורות זו בזו מערבין ומטלטלין מזו לזו. ובפרק מי שהוציאוהו (לעיל עירובין מב, ב) נמי אמרינן דרב ושמואל סבירא להו הלכתא כר"ג בספינה דכולה ספינה כד' אמות. ואפילו לר' זירא דאמר התם בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מג, א) גבי ספינות דמחיצות להבריח מים עשויות, היינו לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלוך את כולה. ואסיפא נמי לא תקשי לן ולא ארשויות דשמואל דאמר הכא דמחיצות להבריח מים עשויות, וקא פסיק התם כר"ג. דהא טעמא כדאמרינן, דהכא לא קאמר אלא שאינן מחיצות גמורות להתיר יתר מבית סאתים. וקיימא לן כרב, חדא דקיימא לן כרב [ב]אסורי. ועוד דאפילו שמואל הדר ביה ואמר לרב חייא בר יוסף הלכתא כוותיה דרב, והלכך מטלטלין בכולה ואפילו לדור תחתיה.

    Rashba on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    בעא רמי בר חמא כו׳ פרש״י ז״ל כרב ס״ל דאמר לעיל בגג בין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות דאסרי אהדדי מהו לטלטל מאחד מהם לעמוד גבוה עשרה העומד ברשות הרבים סמוך לו. והיינו דאמרי׳ וכי כרמלית ורשות הרבים קא מבעיא ליה כלומר פשיטא דאסור דהא גג כרמלית היא כדאמרינן שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמו׳ ועמוד רשות היחיד אע״ג דאמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אמת ואע״ג דגג כרמלית וחצר רשות היחיד שמותר בכלה כלים ששבתו בתוכה אע״פ שלא ערבו. י״ל דדילמא ההיא בגג יחידי שיש לו מחיצו׳ ניכרות דלא הוי רשות כרמלית ואפילו לרבין ואליבא דרב וא״ת ודילמא רמי בר חמא בעמוד שאינו גבוה עשרה קא מבעיא דהוי כרמלית י״ל דאפ״ה ניחא ליה דהא תלמוד הגג רה״י הוא מן התורה כיון דגבוה עשרה ורחב ד׳ והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב אלא שעשאוהו חכמי׳ ככרמלית שלא לטלטל בו אלא בד׳ אמות כמו שעשו בקרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדירה להחמיר עשאוהו ככרמלית ולא להקל וכיון שכן אף בעמוד ברשות הרבים רחב ד׳ שאינו גבוה עשרה הוו להו הגג והעמוד רשות היחיד וכרמלית.

    אגב חורפיה כלומר מיהר בשאלה זו ולא עיין בה והכי הוא דמבעיא ליה שתי אמו׳ בגג ושתי אמו׳ באכסדר׳ מהו פרש״י ז״ל באכסדרה של בעלים אחרים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם. דעבידא ביה אורזילא דהשתא הוי כרמלית וק״ל דאכתי רשו׳ היחיד וכרמלית קא מבעיא ליה לפום מאי דפרישנא שהגג רשות היחיד הוא מן התורה ולהחמיר הוא שעשאוהו ככרמלית ולא להקל להתירו עם כרמלית גמורה. והנכון שהאכסדרה הזאת יש לה ג׳ מחיצות שכן סתם אכסדרה כדבעינן למימר קמן לדעת ר״ת ז״ל שהוא הנכון אלא שהיא פרוצה לרוח רביעית לרשות הרבים או לכרמלית ואין שם פי תקרה שיהא יורד וסותם דהשתא הוי׳ לה רשות היחיד מן התורה וכרמלית מדרבנן שנפרצה במלואה למקום האסור לה וכעין הגג הזה דה״ל גג ואכסדרה כשני גגין לרבנן אליבא דרב אלא דקא מבעיא ליה מדאמרינן כיון דחד מינייהו לא חזי לדירה כלו׳ כיון שהן שווין בתשמישן ועניינ׳ חדא רשות׳ היא ואע״ג דאיכ׳ שינוי בעלים ולא דמי לגגין מטעמא דפרש״י ז״ל דסתם איכא דיורין חלוקין למטה משניהם ואמור רבנן כשם שהחלוקים למטה כך יהו חלוקין למעלה או דילמא כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור וא״ת ואמאי לא פשטיה בעיא מהא דתניא לקמן גג וחצר אכסדרה ומרפסת רשות אחת הם ואוקימנא לרבנן ואפילו תימא דרמי בר חמא לא שמיעא ליה היאך אפשר דלא שמיעא להו לבעלי הש״ס וסלקא בתיקו. וי״ל דלעולם לא שמיע להו כדאבעיא ליה לרמי בר חמא וטובא איכא בתלמודא דסלקא בתיקו בחד דוכתא ומפשטי בדוכתא אחרינא וכדכתיבנא בכמה דוכתי בס״ד. ובתוספו׳ פירשו דברייתא דלקמן באכסדרה של שותפין דכיון דאית ליה לבעל הגג שותפו׳ בגויה ועוד דקרובין תשמישתן להיות שוים הרי הם רשות אחת לטלטל מזה לזה והא דהכא באכסדרה של בעלים אחרים וכדפרש״י ז״ל ולקמן ג״כ פרש״י ז״ל בהא דאמר רב יהודה לדברי חכמים גגים וחצרות רשות אחת הם בחצר שיש לו בה שותפות דוקא ושתי אמות בחורבה מהו פי׳ והחורבה פרוצה לרשות הרבים ודינא כגג שהוא רשות היחיד מדאורייתא וככרמלית מדרבנן וכשת״ל דגג ואכסדרה מותרין קא מבעיא ליה מטעמא דמפרש ואזיל דלא ידע אי דיינינן לה לחורבה כגג שאין בה דיורין כיון דהשתא לא חזיא לדירה והויא לה בהדי גג חדא תשמישתא וליכא אלא שינוי בעלים בלחוד ושריא הכא כדשרי׳ בגג ואכסדרה משום דתשמישתן שוה או דילמא דכיון דחזיא לדירה אין תשמישתן שוה עס הגג דלא חזי לדירה וכיון דאיכא שינוי תשמישתן ושינוי בעלים שתי רשויות הם ולא אפשיטא. גגין השוין פי׳ שאין אחד מהם גבוה עשרה מחבירו. לר׳ מאיר פירש דחשיב ליה רשות אחת וגג יחידי פירש שאינו סמוך לאחרים לרבנן פירש דאפילו לרבנן ליכא גג דליתסר עליה.

    רב אמר כו׳ ושמואל אמר כו׳ בד׳ אמות כדין כרמלית ואמרינן קשיא דרב אדרב פרש״י ז״ל דאע״ג דטעמא דרב דלעיל הוה אליבא דרבנן דחשבי גגין כל אחד רשות לעצמו ונמצא שכל אחד מהם פרוץ במלואו הוא למקום האסור לו ואלו הכא אינו פרוץ למקו׳ האסור לו דהא גג יחידי הוא לרבנן וגגין השוין לר׳ מאיר כלן רשות אחת מ״מ לא סגיא שלא תהא רשות הרבים או כרמלית עוברת בגגין הללו לפניהם ולאחריהם ולצדי הגגין החיצוניים ואם כן אמאי לא אסרי עלייהו דהא ליכא מחיצות לגגין אלא לשם. פי׳ לפירושו דמסתמא כל שהוא גג יחידי וכן בגגין השוין נותנין בסוף הגג היוצא לרשות הרבים או לכרמלית שום כסוי הבולט כעין גגין של רעפים שלנו וכה״ג מחיצות שאינן נכרות הם חשיבי מחיצות למימר גוד אסיק ואליבא דרב כדאיתא לעיל ופרקינן דהתם ליכא מחיצתא אבל הכא מיירי בדאיכא מחיצתא שאין שום כסוי בולט על שפתם. והקשו בתו׳ וכי ליכא מחיצתא נמי היאך רשות הרבים או רשות כרמלית אוסרת שם שהרי אין כרמלית למעלה מי׳ ולא רשות הרבים. ויש שתרצו שהתם הוא שכרמלית אין אוירה עולה ותופסת אלא עד עשרה דלמעל׳ מעשר׳ רשות הרבים או דכרמלית הוי מקום פטור אבל זיז או נסר שבולטין שם ואין להם מחיצות המגיעות לארץ ודאי אסו׳. והשר מקוצי ז״ל הקש׳ שאין זה טעם שאין אויר רשות הרבים או כרמלית למעלה מי׳ והוא אויר המותר מאיזה טעם נאסר זיז הבולט שם או גג הסמוך שם והרי אינו יוצא למקום האסור. ועוד תל שהוא מד׳ אמות עד ב״ס שהוא ברשות הרבים קי״ל שמותר לטלטל בכלו אם הוא גבוה עשרה ורחב ד׳. ואע״פ שהוא פרוץ במלואו לרשות הרבים והתם אין מחיצו׳ נכרו׳ סביב ואפ״ה דינו כד׳ אמות ופירש הוא ז״ל דהא דהכא בגג יחידי שהוא יותר מב״ס משמע לתלמודא דהכין קים להו וכדאמר שמואל לקמן הא איכא יותר מב״ס ומעיקרא נמי הכי הוי סבירא לן אלא דאתיא לשמואל בין ב״ס ליותר מב״ס ולהכי פרכינן קשיא דרב אדרב דהיכי שרי לטלטל בכלו כיון שהוא יותר מב״ס ולית ליה גוד אסיק מחיצתא כדאיתא לעיל דהכא נמי שפתם מכוסה לחוץ ואין כאן מחיצות נכרות מן הסתם וכדפריש׳ לעיל ופרכי׳ דהכא בדאיכא מחיצתא הניכרת עסקינן וכיון דכן אע״פ שהוא יותר מב״ס אינו ככרמלית דאמרי גוד אסיק וכיון דמחיצות דלמטה לדידן עבידן הרי הוא מוקף לדירה הא אלו ליכא מחיצתא ס״ל כאקרפף יותר מב״ס של הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות אבל בגג ב״ס לא בעי׳ מחיצתא קשיא דשמואל אדשמואל פירש דאפילו בדליכא מחיצות הנכרת קאמר לעיל דאמרינן גוד אסיק וכ״ש הכא דאוקימנא דאיכא מחיצתא ופרקי׳ דהתם ליכא ב״ס וכי אמרינן גוד אסיק אפילו תימא דמחיצות כיון דלמטה עבידן למעלה לא חשיבא הוקף לדירה וס״ל קרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות ורב סובר דכיון דלמטה לדירה עבידן למעלה נמי לדירה עשאן וכתבו בתו׳ שלא דן שמואל להיו׳ גג כקרפף משום מחיצ׳ דלמטה עבידן אלא בגג יותר מב״ס אבל יות׳ מב״ס אינו דן אותו כקרפף אלא כחצר ותדע דהא אמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וחצר וקרפף שתי רשויות ואם איתא דגג דינו כקרפף אפילו בב״ס היה להם לאסור גג וחצר כמו קרפף וחצר אלא ודאי כדאמרן וטעמא דמילתא משום דגג לדירה חשוב קצת לענין דכשאינו יותר על ב״ס לאחשביה בקרפף ואע״ג דמחיצות התחתונה לאו למעלה עבידן והלכתא כרב באיסורי דאפילו ביותר מב״ס חשבי׳ ליה מוקף לדירה.

    ספינה רב וכו׳ ושמואל וכו׳ פירש לאו למימרא דלהבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל ולאסור אפילו בספינה דב״ס דהא ליתא דא״כ תקשי דשמואל אדשמואל דהא איהו דפסק בפרק מי שהוציאוהו הלכה כר״ג בספינה דכלה כד׳ אמות דמיא ומהלך את כלה ולאפוקי מדרבי זירא דאמר התם מחיצות להבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל והיוצא מחוץ לתחום אינו מהלך שם אלא ד׳ אמות אלא הכא בספינה יותר מב״ס היא כדפרש״י ז״ל דבעינן מחיצות לשם דירה וסבר שמואל דכיון דלהבריח מים עשויות אין תשמישו חשוב להיות היקפו היקף לשם דיר׳ והויא לה כקרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדיר׳ הא לאו הכי ודאי מחיצות שמם אליבא דב״ס להתיר לטלטל בכלה כשאינה יתירה יותר מב״ס ולהתיר ליוצא חוץ לתחו׳ להלך בכלה ואפילו היא יתירה על ב״ס ובלבד שלא יטלטל בה אלא בד׳ אמות ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בד׳ אמות.

    Ritva on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729 · Public Domain

    Meiri

    הספינה אפי׳ היתה יתרה מבית סאתים מותר לטלטל בכלה שהרי יש שם מחיצות והרי היא מוקפת לדירה ואין אומרי׳ שהמחיצות להבריח מים לבד הן עשויות ולא לדירה אלא אף לדירה הם עשויות ומטלטל בכלה בין בים בין ביבשה. ומכל מקום אם הפכה לזפתה אין מטלטלין על גבה אלא בארבע אמות שהרי בטלו מחיצות הא מכל מקום אם הפכה לדור תחתיה הרי גגה נחשב כגג יחידי ומשתמשין בכלו שהרי מחיצות הספינה מחיצות נכרות הן ואם אין בה יתר מבית סאתים אף בהפכה לזפתה משתמש בכלה. ובשם תוספתא ראיתי שהבתי׳ שבספינה צריכים לערב והילכך כל ספינות גדולות שיש בהם חדרים חדרים מיוחדים לשוכרים אם היו שם שני ישראלים צריכים לערב ולקנות רשות מן העכו״ם שבה אלא שיש מקילים לומר שבישכרו מרב החובל דים. ויש אומרי׳ דוקא כשרב החובל השאיר לעצמו תפישת יד במה שהשכיר. וכבר כתבנו ענין זה בכדי הצורך בפרק רביעי:

    Meiri on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Chidushei HaMeiri on Eruvin, Warsaw 1914 · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה כרמלית ורה"י כו' וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך כו' עכ"ל ק"ק ומאי פריך כרמלית ורה"י קמבעיא ליה אימא בסמוך לגג קמבעיא ליה דנפרץ במלואו לגג וכעין דקמבעיא לן באכסדרה אם נימא דלא דמי לב' גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם כו' א"ד דמגג לגג אסור הוה טעמייהו משום שינוי בעלים ומגג לעמוד שהוא של איש אחר נמי אסור כפרש"י גבי אכסדרה ויש ליישב ודו"ק:

    בד"ה אלא שתי כו' ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים כו' עכ"ל גם בכאן יש לדקדק כן מי הכריחם לומר שהאכסדרה יתר מבית סאתים אימא דתקרת האכסדרה סמוכה לגג ונאסר משום דנפרץ במלואו לגג ומבעיא ליה אי הוה דמי לב' גגין אי לאו וכפרש"י ומה שיש עוד לדקדק בזה עיין לקמן ודו"ק:

    בד"ה קשיא דרב אדרב כו' דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין כו' עכ"ל ר"ל אע"ג דשמואל אית ליה גוד אסיק אפילו בלא מינכר מחיצה והיינו דקשיא ליה מדשמואל אדשמואל מ"מ במינכר מחיצה בלאו קושיא מדשמואל אדשמואל אין סברא לומר דשמואל אמר אין מטלטלין אלא בד' דבהא כ"ע לא פליגי כדאמרינן לעיל ועוד יש לפרש כעין שכתבו התוס' לעיל לשיטת הירושלמי דהמקשה הכא ידע שפיר דאיירי ביתר מבית סאתים ולכך לשמואל ניחא דאסור כיון דלא מינכרא מחיצה אע"ג דאית ליה דגוד אסיק אמרי' לית לן למימר דמקרי בהכי מוקף לדירה אבל במינכר מחיצה לא הוה מסתברא ליה למימר לשמואל דלמעלה לא עבידן אלא דהוה שפיר מקרי מוקף לדירה ולכך כדאוקמא פלוגתייהו במינכר מחיצה קשיא ליה משמואל אדשמואל והמתרץ השיב לו דאעפ"כ ניחא דלמעלה לא עבידן וק"ל:

    Chidushei Halachot on Eruvin 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 90, Amud Aleph, about 236 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “לנטורי תרביצא הוא דעבידא.…”

    2. Segment 222 words

      Opens “בעי רמי בר חמא: שתי אמות בגג…”

      Named: רבה.

    3. Segment 319 words

      Opens “ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין…”

    4. Segment 424 words

      Opens “מי אמרינן: כיון דלא האי חזי לדירה…”

    5. Segment 512 words

      Opens “בעי רב ביבי בר אביי: ב' אמות…”

      Named: רב ביבי בר אביי, אביי, רבה.

    6. Segment 624 words

      Opens “אמר רב כהנא: לאו היינו דרמי בר…”

      Named: רב כהנא, רב ביבי בר אביי, אביי, רבה.

    7. Segment 729 words

      Opens “וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא ליה!…”

      Named: רבה.

    8. Segment 818 words

      Opens “גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן, רב…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    9. Segment 915 words

      Opens “רב אמר: מותר לטלטל בכולו, קשיא דרב…”

      Named: רב אמר, רב אדרב.

    10. Segment 1050 words

      Opens “ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בד'…”

      Named: שמואל.

    11. Segment 1119 words

      Opens “איתמר, ספינה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה,…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Eruvin 90a · Segment 6 — “אמר רב כהנא: לאו היינו דרמי בר חמא?! אמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 90a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026