Talmud Builders

    Eruvin 19a

    Back to index

    English translation — Eruvin 19a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1for planting vines” (Micah 1:6), which benefits all the surrounding inhabitants.

    2And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: Come and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. For the attribute of flesh and blood is to place an iron or wooden hook in the mouth of a person who was sentenced to death by the government, so that he should not be able to curse the king when he is taken away for execution.

    3But the attribute of the Holy One, Blessed be He is that one is willingly silent when he is sentenced to death by the Omnipresent, as it is stated: “For You silence is praise, O God in Zion, and to You shall the vow be performed” (Psalms 65:2). And what is more, he praises God for his sufferings, as it is stated: “Praise.” And what is more, it appears to him as though he were offering a sacrifice in atonement for his sin, as it is stated: “And to You shall the vow be performed.”

    4And this is what Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “Those who pass through the valley of weeping turn it into a water spring; moreover, the early rain covers it with blessings” (Psalms 84:7)?

    5“Those who pass through [ overei ],” these are people who transgress [ overin ] the will of the Holy One, Blessed be He. “Valley [ emek ]” indicates that their punishment is that Gehenna is deepened [ ma’amikin ] for them. “Of weeping [ bakha ]” and “turn it into a water spring [ ma’ayan yeshituhu ],” indicates that they weep [ bokhin ] and make tears flow like a spring [ ma’ayan ] of the foundations [ shitin ], meaning like a spring that descends to the foundations of the earth. “Moreover, the early rain covers it with blessings,” indicates that they accept the justice of God’s judgment, and say before Him: Master of the Universe, You have judged properly, You have acquitted properly, You have condemned properly, and it is befitting that You have prepared Gehenna for the wicked and the Garden of Eden for the righteous.

    6The Gemara raises a difficulty: Is that so? Didn’t Rabbi Shimon ben Lakish say: The wicked do not repent, even at the entrance to Gehenna, as it is stated: “And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men who rebel against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorrence to all flesh” (Isaiah 66:24)? The verse does not say: Who rebelled, but rather: “Who rebel,” in the present tense, meaning they continue rebelling forever.

    7The Gemara answers: This is not difficult; here, i.e., where it is said that they accept God’s judgment, it is referring to the sinners of the Jewish people; there, i.e., where it is said that they do not recant, it is referring to the rebels among the nations of the world.

    8So too, it is reasonable to say this, for if you do not say so, there would be a contradiction between one statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As Reish Lakish said: With regard to the sinners of the Jewish people, the fire of Gehenna has no power over them, as may be learned by a fortiori reasoning from the golden altar.

    9If the golden altar in the Temple, which was only covered by gold the thickness of a golden dinar, stood for many years and the fire did not burn it, for its gold did not melt, so too the sinners of the Jewish people, who are filled with good deeds like a pomegranate, as it is stated: “Your temples [ rakatekh ] are like a split pomegranate behind your veil” (Song of Songs 6:7), will not be affected by the fire of Gehenna. And Rabbi Shimon ben Lakish said about this: Do not read: Your temples [ rakatekh ], but rather: Your empty ones [ reikateikh ], meaning that even the sinners among you are full of mitzvot like a pomegranate; how much more so should the fire of Gehenna have no power over them.

    10However, that which is written: “Those who pass through the valley of weeping” (Psalms 84:7), which implies that the sinners nonetheless descend to Gehenna, should be explained as follows: There it speaks of those who are liable at that time for punishment in Gehenna, but our father Abraham comes and raises them up and receives them. He does not leave the circumcised behind and allow them to enter Gehenna, except for a Jew who had relations with a gentile woman, in punishment for which his foreskin is drawn, and our father Abraham does not recognize him as one of his descendants.

    11Rav Kahana strongly objected to this: Now that you have said that the words those who rebel are referring to those who go on rebelling, if so, in those verses in which it is written of Him: “He Who brings out” (see Exodus 6:7) and “He Who raises up” Israel from Egypt (see Leviticus 11:45), do these expressions mean: He Who is currently raising them up and bringing them out? Rather, you must understand these terms to mean: He Who already raised them up and brought them out; here too then, the phrase those who rebel means those who already rebelled.

    12And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: There are three entrances to Gehenna, one in the wilderness, one in the sea, and one in Jerusalem. There is one entrance in the wilderness, as it is written with regard to Korah and his company: “And they, and all that appertained to them, went down alive into the pit [ She’ol ], and the earth closed upon them, and they perished from among the congregation” (Numbers 16:33).

    13In the sea there is a second entrance to Gehenna, as it is written about Jonah in the fish’s belly: “Out of the belly of the netherworld [ She’ol ] I cried, and You did hear my voice” (Jonah 2:3).

    14And there is a third entrance to Gehenna in Jerusalem, as it is written: “Says the Lord, Whose fire is in Zion, and Whose furnace is in Jerusalem” (Isaiah 31:9). And it was taught in the school of Rabbi Yishmael: “Whose fire is in Zion,” this is Gehenna; and “Whose furnace is in Jerusalem,” this is an entrance to Gehenna.

    15The Gemara asks: Are there no more entrances? Didn’t Rabbi Maryon say in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi, and some say it was Rabba bar Maryon who taught in the name of the school of Rabbi Yoḥanan ben Zakkai: There are two date trees in the valley of ben Hinnom, and smoke rises from between them, and with regard to this statement about date trees that differ from other palms we learned: The palms of Har HaBarzel are fit for the mitzva of palm branches [ lulav ], and this is the entrance to Gehenna. The Gemara answers: This is not difficult, for perhaps this is the entrance in Jerusalem.

    16Rabbi Yehoshua ben Levi said: Gehenna has seven names, and they are as follows: She’ol, Avadon, Be’er Shaḥat, Bor Shaon, Tit HaYaven, Tzalmavet, and Eretz HaTaḥtit.

    17She’ol, as it is written: “Out of the belly of the netherworld [ she’ol ] I cried and You did hear my voice” (Jonah 2:3). Avadon, as it is written: “Shall Your steadfast love be reported in the grave or Your faithfulness in destruction [ avadon ]?” (Psalms 88:12). Be’er Shaḥat, as it is written: “For You will not abandon my soul to the netherworld; nor will You suffer Your pious one to see the pit [ shaḥat ]” (Psalms 16:10). And Bor Shaon and Tit HaYaven, as it is written: “He brought me up also out of the gruesome pit [ bor shaon ], out of the miry clay [ tit hayaven ]” (Psalms 40:3). And Tzalmavet, as it is written: “Such as sat in darkness and in the shadow of death [ tzalmavet ], bound in affliction and iron” (Psalms 107:10). And with regard to Eretz Taḥtit, i.e., the underworld, it is known by tradition that this is its name.

    18The Gemara poses a question: Are there no more names? Isn’t there the name Gehenna? The Gemara answers that this is not a name rather a description: A valley that is as deep as the valley [ gei ] of ben Hinnom. An alternative explanation is: Into which all descend for vain [ hinnam ] and wasteful acts, understanding the word hinnam as if it were written ḥinnam , meaning for naught.

    19The Gemara asks: Isn’t there also the name Tofte, as it is written: “For its hearth [ tofte ] is ordained of old” (Isaiah 30:33). The Gemara answers: That name too is a description, meaning that anyone who allows himself to be seduced [ mitpateh ] by his evil inclination will fall there.

    20Having discussed the entrances to Gehenna, the Gemara also mentions the entrance to the Garden of Eden. Reish Lakish said: If it is in Eretz Yisrael, its entrance is Beit She’an, and if it is in Arabia, its entrance is Beit Garem, and if it is between the rivers of Babylonia, its entrance is Dumsekanin, for all these places feature a great abundance of vegetation and fertile land. The Gemara relates that Abaye would praise the fruits of the right bank of the Euphrates River, and Rava would praise the fruits of Harpanya.

    21The Gemara goes back to the mishna in which we learned: And between them, i.e., between the upright boards and the double posts, there may be a gap the size of two teams of four oxen each, as measured when tied together and not when they are untied. The Gemara asks: This is obvious; since the tanna taught that they are tied, we know that they are not untied.

    22The Gemara answers: This is specified, lest you say that tied means similar to tied, i.e., close to each other, but not necessarily that they are actually tied. Therefore, the mishna teaches us that it is not enough that they be close; rather, they must be actually tied and not untied.

    23The mishna continued: There must be sufficient space left so that one can enter and another can leave. A Tosefta was taught that explains the mishna: Enough space so that one team can enter and another team can leave. Our Sages taught in a baraita : How much is the length of the head and most of the body of a cow? Two cubits. And how much is the thickness of a cow? A cubit and two-thirds of a cubit,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    למטעי כרםויהנו שכיניה ושבח הוא לה שנזכרת לטובה:

    חכהעץ שפותח פיו שלא יכול לדבר:

    לך דומיההכל שותקין כנגדך: שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    ולך ישולם נדראותה דומיה שהוא דומה ביסורין דומה לו כשילום נדר:

    מעין ישיתוהוכמעין של שיתין נקב שבבנין המזבח שניסוך היין של ספלים יורד לתוכו כל השנה כדאמרי' בלולב וערבה (סוכה מט.):

    הפושעי' ביעדיין ואפי' בשעת תולעתם ואשם:

    דא"כדהא דר"ל בפושעי ישראל מוקי לה להאי קרא דכתיב ואשם לא תכבה קשיא דידיה אדידיה:

    ולא מבשקראיננו מכירו שהוא יהודי דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול:

    המוציא והמעלההמוציא אתכם מארץ מצרים (ויקרא כ״ב:ל״ג) וכן המעלה אתכם מארץ מצרים (שם יא):

    דפשעיבחייהם:

    מבטן שאוליונה בן אמתי קאמר ליה:

    בדבי רבן יוחנן בן זכאיברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר' חייא ור' אושעיא:

    צינידקלים:

    כשריןללולב:

    טיט היוןהוא רפש לטבוע בו ובלע"ז פנ"ק וסתם טיט היינו שראוי לבנין:

    שחת ובאר שחתחדא מילתא היא:

    על עסקי הנםעריות:

    תפתהגיהנם דכתיב בההוא קרא מדורתה אש ועצים הרבה:

    בית שאן פיתחושפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל:

    משתבח בפירות דעבר ימינאמשתבח בפירות של עבר הנהר פרת בדרומו:

    רבקה נכנסת ורבקה יוצאתולא פרה נכנסת ופרה יוצאת דא"כ לא הוו להו קשורות:

    כמה ראשה ורובה של פרהשנתנו חכמים שיעור להרחקת פסין מן הבור שיהו רחוקין כדי ראשה ורובה כדתנן במתני':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    עירובין 19 עמוד א

    1למטעי כרם.

    2וא"ר ירמיה בן אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך.

    3מדת הקב"ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק, שנאמר: ״(תהלים סה״, ב) ״לך דומיה תהלה״, ולא עוד אלא שמשבח, שנאמר: ״תהלה״. ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן, שנאמר: ״(תהלים סה״, ב) ״ולך ישולם נדר״.

    4היינו דא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב ״(תהלים פד״, ז) ״עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה״.

    5״עוברי״ אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקב"ה ״עמק״ שמעמיקין להם גיהנם. ״הבכא״ שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין. ״גם ברכות יעטה מורה״ שמצדיקין עליהם את הדין, ואומרים לפניו: רבונו של עולם, יפה דנת, יפה זכית, יפה חייבת, ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים.

    6איני?! והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר: ״(ישעיהו סו״, כד) ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'״, ״שפשעו״ לא נאמר, אלא ״הפושעים״ שפושעים והולכין לעולם!

    7ל"ק הא בפושעי ישראל, הא בפושעי עובדי כוכבים׃

    8הכי נמי מסתברא, דא"כ קשיא דר"ל אדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן, ק"ו ממזבח הזהב.

    9מה מזבח הזהב, שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור. פושעי ישראל, שמליאין מצות כרמון, שנאמר: ״(שיר השירים ו״, ז) ״כפלח הרמון רקתך״, ואמר ר"ש בן לקיש: אל תיקרי ״רקתך״ אלא ״ריקתיך״, שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו׃

    10אלא הא דכתיב: ״עוברי בעמק הבכא״, ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם, ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו. בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה.

    11מתקיף לה רב כהנא: השתא דאמרת ״הפושעים״ דפשעי ואזלי, אלא מעתה דכתיב ״המוציא״ והמעלה דמסיק ודמפיק הוא?! אלא דאסיק ואפיק, הכי נמי דפשעי הוא.

    12ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. במדבר, דכתיב: ״(במדבר טז״, לג) ״וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה״.

    13בים, דכתיב: ״(יונה ב״, ג) ״מבטן שאול שועתי שמעת קולי״.

    14בירושלים, דכתיב: ״(ישעיהו לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו״גיהנם״! ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם׃

    15ותו ליכא והאמר ר' מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם דילמא היינו דירושלים׃

    16א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית׃

    17שאול דכתיב ״(יונה ב״, ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי אבדון דכתיב ״(תהלים פח״, יב) היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון באר שחת דכתיב ״(תהלים טז״, י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת ובור שאון וטיט היון דכתיב ״(תהלים מ״, ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון וצלמות דכתיב ״(תהלים קז״, י) יושבי חשך וצלמות וארץ התחתית גמרא הוא׃

    18ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם) שהכל יורד לה על עסקי (הנם)׃

    19והאיכא תפתה דכתיב ״(ישעיהו ל״, לג) כי ערוך מאתמול תפתה ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם׃

    20גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא משתבח בפירי דהרפניא:

    21וביניהן כמלוא שתי וכו': פשיטא כיון דתנא ליה דקשורות הוו אנן ידעינן דלא הוו מותרות׃

    22מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש לא קמ"ל ולא מותרות:

    23אחת נכנסת ואחת יוצאת: תנא רבקה נכנסת ורבקה יוצאת ת"ר כמה ראשה ורובה של פרה שתי אמות וכמה עוביה של פרה אמה ושני שלישי אמה.

    Tosafot

    [פושעי ישראל אין אור שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהבתימה דבמס' חגיגה (דף כז.) עביד ק"ו מסלמנדרא דתלמידי חכמים אין אור שולטת בהן מק"ו וי"ל דפושעי ישראל פניהם משחירי' ואלו תלמידי חכמי' כלל וכלל לא]:

    בר מבא וכו'לא שייך למחשביה בהזהב (ב"מ דף נח:) גבי שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין דזה עולה כשקיבל דינו והא דלא חשיב התם פושעי ישראל בגופן והצדוקין כו' דאין עולין לפי ששנויים בברייתא ואע"ג דמלבין פני חבירו חשיב ליה ותני ליה במס' אבות מ"מ אשמעינן דמכנה שם הוי מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה:

    דילמא היינו דירושליםכדכתיב (יהושע טו) גיא בן הנם וגו' ירושלים ולא גרסינן היינו דמדבר:

    באר שחת כדכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת - [והיינו באר שחת] ומהאי קרא הוה מצי לאתויי דשמו שאול והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת דהאי קרא בקבר כתיב כדמוכח סיפא דקרא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם:

    וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמותהאי קרא בתהלים כתיב גבי ארבעה צריכין להודות ונראה כספרים דגרסי בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י׳:כ״א): [חיתית גרס דתחתית כתיב ביחזקאל (ל"א) כשהראה הקב"ה שכל הגוים יורדים לגיהנם כתיב שם אל ארץ תחתית]:

    והאיכא תפתהתימה דלא חשיב עלוקה ור"ת מפרש דעלוקה שם חכם כמו לאיתיאל והא דמוקי ליה במסכת עבודה זרה (דף יז.) בגיהנם היינו משום דכתיב בתריה שאול ועוצר רחם ומיהו קשה דבפסיקתא לא חשיב להם בשמות שלמה וגם בג' דברי' וד' דברים הכתובים באותו ספר לא חשיב עלוקה ואע"ג דלא חשיב נמי יקא היינו משום דשמא הוי בכלל אגור והפייט נמי יסדו בשם גיהנם בזולת אין צור חלף יקדו בהבהבי עלק:

    אם בין הנהרות הואמשמע דבין הנהרו' לאו היינו בבל ודלא כפ"ה שפי' בי' יוחסין (קדושין דף עב.) גבי בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין ובפירקין (דף כב:) נמי אמרי' בבל נמי מקיף לה פרת מחד גיסא ודגלת מחד גיסא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    נתקללה שומרון נתברכו שכניה שנאמר ושמתיה לעי השדה למטעי כרם לשכניה:

    עוברי בעומק הבכא וגו' עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום.

    בעמק שמעמיקין להם גיהנם שעה אחתואתי אברהם ומציל להו לבר מהבא על הגוי' דמשכ' ערלתיה כר"ל דאמר אין אור שולטת בפושעי ישראל ק"ו ממזבח הזהב.

    ורשעים אפילו על פתח גיהנם אין חוזרין בתשובה ברשעי או"ה הוא.

    ג' פתחים יש לגיהנם וכו':

    מתני' וביניהן כמלא ב' רבקותפי' מלשון עגלי מרבק (מלאכי ג) של ג' בקר דברי ר"מ.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 19a

    Eruvin 19a. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 601 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    למטעי כרם ויהנו שכיניה ושבח הוא לה שנזכרת לטובה:

    חכה עץ שפותח פיו שלא יכול לדבר:

    לך דומיה הכל שותקין כנגדך: שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    ולך ישולם נדר אותה דומיה שהוא דומה ביסורין דומה לו כשילום נדר:

    מעין ישיתוהו כמעין של שיתין נקב שבבנין המזבח שניסוך היין של ספלים יורד לתוכו כל השנה כדאמרי' בלולב וערבה (סוכה מט.):

    הפושעי' בי עדיין ואפי' בשעת תולעתם ואשם:

    דא"כ דהא דר"ל בפושעי ישראל מוקי לה להאי קרא דכתיב ואשם לא תכבה קשיא דידיה אדידיה:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    [פושעי ישראל אין אור שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב תימה דבמס' חגיגה (דף כז.) עביד ק"ו מסלמנדרא דתלמידי חכמים אין אור שולטת בהן מק"ו וי"ל דפושעי ישראל פניהם משחירי' ואלו תלמידי חכמי' כלל וכלל לא]:

    בר מבא וכו' לא שייך למחשביה בהזהב (ב"מ דף נח:) גבי שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין דזה עולה כשקיבל דינו והא דלא חשיב התם פושעי ישראל בגופן והצדוקין כו' דאין עולין לפי ששנויים בברייתא ואע"ג דמלבין פני חבירו חשיב ליה ותני ליה במס' אבות מ"מ אשמעינן דמכנה שם הוי מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה:

    דילמא היינו דירושלים כדכתיב (יהושע טו) גיא בן הנם וגו' ירושלים ולא גרסינן היינו דמדבר:

    באר שחת כדכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת - [והיינו באר שחת] ומהאי קרא הוה מצי לאתויי דשמו שאול והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת דהאי קרא בקבר כתיב כדמוכח סיפא דקרא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם:

    וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמות האי קרא בתהלים כתיב גבי ארבעה צריכין להודות ונראה כספרים דגרסי בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י׳:כ״א): [חיתית גרס דתחתית כתיב ביחזקאל (ל"א) כשהראה הקב"ה שכל הגוים יורדים לגיהנם כתיב שם אל ארץ תחתית]:

    והאיכא תפתה תימה דלא חשיב עלוקה ור"ת מפרש דעלוקה שם חכם כמו לאיתיאל והא דמוקי ליה במסכת עבודה זרה (דף יז.) בגיהנם היינו משום דכתיב בתריה שאול ועוצר רחם ומיהו קשה דבפסיקתא לא חשיב להם בשמות שלמה וגם בג' דברי' וד' דברים הכתובים באותו ספר לא חשיב עלוקה ואע"ג דלא חשיב נמי יקא היינו משום דשמא הוי בכלל אגור והפייט נמי יסדו בשם גיהנם בזולת אין צור חלף יקדו בהבהבי עלק:

    אם בין הנהרות הוא משמע דבין הנהרו' לאו היינו בבל ודלא כפ"ה שפי' בי' יוחסין (קדושין דף עב.) גבי בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין ובפירקין (דף כב:) נמי אמרי' בבל נמי מקיף לה פרת מחד גיסא ודגלת מחד גיסא:

    Tosafot on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    נתקללה שומרון נתברכו שכניה שנאמר ושמתיה לעי השדה למטעי כרם לשכניה:

    עוברי בעומק הבכא וגו' עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום.

    בעמק שמעמיקין להם גיהנם שעה אחת ואתי אברהם ומציל להו לבר מהבא על הגוי' דמשכ' ערלתיה כר"ל דאמר אין אור שולטת בפושעי ישראל ק"ו ממזבח הזהב.

    ורשעים אפילו על פתח גיהנם אין חוזרין בתשובה ברשעי או"ה הוא.

    ג' פתחים יש לגיהנם וכו':

    מתני' וביניהן כמלא ב' רבקות פי' מלשון עגלי מרבק (מלאכי ג) של ג' בקר דברי ר"מ.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    לעולם לא יהא אדם בועט אחר עונשיו של הקב״ה אלא יהא מצדיק עליו את דינו ויהא משבח את השם על יושר משפטיו ולא עוד אלא שיהא דומה בעיניו כמי שמקריב קרבן וכל מי שעושה כן אף בשעת מיתה מתכפר לו ועליהם אמרו פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהם ואם בועט בייסוריו ומת לו בביעוטו אין לו כפרה עולמית ועליהם נאמר בפגרי האנשים הפושעים בי שפשעו נאמר אלא הפושעים והולכים שאפי׳ בפתחה של גיהנם אין חוזרים בתשובה וכבר הארכנו בדברים אלו בילדותנו בחבור התשובה:

    Meiri on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Chidushei HaMeiri on Eruvin, Warsaw 1914 · Public Domain

    Maharam

    בתוס' ד"ה והאיכא תפתה וכו' וגם בשלשה דברים כו' מדרש נקרא כך וע' במס' ע"ז דשם לשון התוספות בענין אחר:

    Maharam on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    רש"י סד"ה ולא מבשקר איננו מכירו וכן לא בשקרוה יבמות דף קכ ע"א:

    שם על עסקי חנם עריות כצ"ל וכדאיתא ביומא פרק יוה"כ נאכל במצרים חנם זה עריות מהרש"א:

    Gilyon HaShas on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא, מתקיף לה רב כהנא [עי' מ"ש לעיל ברכות דף לה ע"א]::

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    Ben Yehoyada

    רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה זִכִּיתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה תִּקַּנְתָּ גֵּיהִנֹּם לָרְשָׁעִים, וְגַן־עֵדֶן לַצַּדִּיקִים. יש להבין דנראין דברים כפולים ומכופלים? ונראה לי בס"ד יָפֶה דַּנְתָּ על עונש עונות שעשו הם בעצמם יָפֶה זָכִיתָ על אשר נטל חלק המצות שלהם ונתנו לאחרים כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה טו.) 'זכה, נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם'. ולכן אומרים גם כן יָפֶה חִיַּבְתָּ אותם בעונש עונות של אחרים יען כי יָפֶה תִּקַּנְתָּ מכבר קודם ביאת האדם לעולם הזה גֵּיהִנָּם לָרְשָׁעִים וְגַּן עֵדֶן לְצַדִּיקִים ולכן הצדיק זוכה בחלק הרשע שכבר מוכן ומזומן לו והוא דבר שבא לעולם, והרשע לוקח חלק שהיה מוכן לחבירו בגיהנם שכבר הוא מוכן ומזומן וישנו בעולם.

    וּמוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ וְלֹא מְבַשְׁקַר לֵיהּ פירש רש"י 'אינו מכירו' ונראה לי בס"ד דהכונה על דרך מה שכתב בגמרא דמועד קטן (דף טז.) דאמר רבי לבר קפרא כשכעס עליו: בר קפרא איני מכירך בעולם! וכן הוא זה מה שאמר 'לא מבשקר ליה' אין כונתו לומר שאינו מכירו ממש אלא הכונה שאינו רוצה לפנות אליו להזקק לו להצילו מדין גיהנם ובזה נחשב כאלו אינו מכירו. ונראה לי בס"ד דנמשכה ערלתו מדה כנגד מדה דהמילה ניתנה כדי להבדיל בין הטהור ובין הטמא וזה דבק בטמאים. ועוד נראה לי בס"ד כי האדם נקרא איש תואר חשוב וכיון דפגם בריתו הרמוז לאות וא"ו שמספרו ששה יחסר מן מספר 'איש' [311] ששה וישאר מספר 'ערלה' [305].

    שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לְגֵיהִנֹּם נראה לי בס"ד להורות שלא ניתנה נחלה לאומות העולם שאין להם אלא רק שבע מצות בני נח בלבד ולהם נתנה לנחלה אבל ישראל שיש להם תרי"ג מצות אם ירדו יעלו ואינה להם בסוג נחלה כי כל בני ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ובזה יובן הטעם דהתורה נחלקה לשבעה ספרים וכמו שאמרו חז"ל בפסוק (משלי ט, א) חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה לרמוז זכות התורה שהיא שבעה ספרים ניצולים ישראל מן גיהנם שיש לה ז' שמות. וידוע שיש צדיק יורד לגיהנם בעבור להוציא נשמות להקים אותם משם. ובזה יובן בס"ד 'כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם' (משלי כד, טז) פירוש שֶׁבַע זו גיהנם שיש לה שבע שמות יִפּוֹל צַדִּיק בה וָקָם רוצה לומר כדי להקים משם חלק גדול מנשמות ישראל הנדונים שם.

    'אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן' (ישעיהו לא, ט) זוֹ גֵּיהִנָּם כתב הגאון מהרש"א ז"ל גיהנם גופה בציון דבר שאי אפשר הוא דגיהנם גדול כמו ס' פעמים בגן עדן וגן עדן גדול כמו ס' פעמים בעולם וכו', יעוין שם. והנה נראה לי ודאי דאין זו קושיא דהא ודאי גיהנם הוא מקום רוחני ואינו כגשם עולם הזה וכל דבר רוחני אינו תופס מקום וכן גן עדן התחתון גם כן הוא רוחני ואינו מגשם עולם הזה לכן אפשר שיהיו גן עדן וגיהנם בעולם הזה ממש ואין תופסים מקום מעולם הזה וכמו שאמרו רבותינו ז"ל 'ארון וכרובים בנס היו עומדים'. אך באמת בלאו הכי אי אפשר להיות גיהנם בציון ועוד דבאמת גיהנם היא בצפון העולם וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל דגן עדן בדרום העולם וגיהנם בצפון. אך נראה הכונה דלא דריש הכא מלת בְּצִיּוֹן על עיר ציון תוב"ב כי אם דריש לה על דרך 'וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן' (יחזקאל לט, טו) כלומר אוּר לוֹ במקום המצויין וניכר וידוע דגיהנם מקומה ניכר ומצויין בצפון העולם.

    שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן נראה לי בס"ד טעם לדבר על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (משנה אבות ה, יח) 'כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו' ולכן אם עם הארץ עושה מצוה אחת בזריזות ושמחה יהיה סיבה לזכות את הרבים שאז הכל יקחו מוסר ממנו לומר זה עם הארץ כל כך זריז ושמח במצוה זו וכל שכן אנחנו! ונמצא מצוה אחת שלו זיכתה אותו בכמה מצות של אחרים ואז נעשה מלא מצות כרמון! ואמר 'כרמון' שהוא עשוי כמה חתיכות חלוקים בפני עצמו בקליפה הלבנה השורה עליהם ובכל חתיכה מחובר כמה גרעינים של פרי הרמון, וכן נמצא אצל ישראל סוכה היא מצוה אחת ומחובר במצותו כמה מיני מצות וכן פסח וכיוצא ולכן דימה אותם לרמון. גם נראה לי בס"ד מלוי אותיות 'יִשְׂרָאֵל' [כזה: יוד שין ריש אלף למד = 534] עולה תקל"ד ועם הכולל וכולל דכולל עולה תקל"ו כמנין 'מִצְוֹת' [536]. ולזה אמר מְלֵאִין מִצְוֹת כי מספר מִצְוֹת נרמז במלוי שמם.

    בֵּית שְׁאָן פִּתְחָהּ נראה הכונה על פתח הוורידין שלה כמו שכתב רבינו ז"ל בעץ חיים כמו שיש וורידין אל רחם האשה מכל האיברים כן יש לארץ וורידין ההולכים לזרוע ימין והם הדרכים הפתוחים מארץ ישראל לגן עדן שהוא דרך חברון במערת האבות דחברון היא בדרום ירושלם וכנגדם פתוח לגיהנם וכמו שנאמר (ישעיהו לא, ט) 'וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם' ע"כ, יעוין שם ודוק היטב.

    בְּאֵר שַׁחַת דִּכְתִיב (תְּהִלִּים טז, י) כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל נראה דמזה הכתוב הוה מצי להוכיח תרתי 'שאול ובאר שחת' אך בחר להביא ראיה לשאול מן פסוק דנביאים כי זה כלל גדול בתלמוד הוכחה מפסוק דנביאים עדיף מפסוק דכתובים אף על גב דזה הוא פסוק תהלים ודוד המלך ע"ה קדים ליונה הנביא ע"ה בזמן.

    וְהָא אִיכָּא 'גֵּיהִנֹּם'! וכו' הדבר יפלא מאי משני על האי קושיא ועל קושיא של תָּפְתֶּה וכי אי איכא טעמא לשמא גרע בזה ומאחר דשתים אלה הם שמות לה למה לא חשבם בכלל השמות? ואדרבה שם גֵּיהִנָּם יותר חזק דהוא שגור בפי הכל יותר משאר שמות! ונראה לי בס"ד דידוע אותיות השם של דבר ודבר בהם רמוז שרשו ובחינתו וחיותו של אותו דבר ולכן אמרו רבותינו ז"ל (ברכות ז:) שמא גרים וזו היתה חכמתו של אדם הראשון בקריאת השמות שכיון על האמת לקרא שם לכל בריה ולכל דבר שבעולם כפי מה שראוי לו לפי שרשו ובחינתו וחיותו והנה חז"ל קים להו בשבעה שמות שמנו לגיהנם שיש בכולם סוד נסתר לפי הבחינה ושורש של גיהנם ורק אותיות גֵּיהִנָּם וְתָּפְתֶּה אין בהם סוד ולא רמז על שורש ובחינה כמשפט שאר השמות אלא רק נקראו בכך בשביל טעם פשטי דנקיט התרצן ולכן לא מנאום עם שבעה שמות.

    1 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Eruvin 19a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · CC0

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 19, Amud Aleph, about 601 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 12 words

      Opens “למטעי כרם״.…”

    2. Segment 229 words

      Opens “וא"ר ירמיה בן אלעזר: בא וראה שלא…”

    3. Segment 335 words

      Opens “מדת הקב"ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק,…”

    4. Segment 419 words

      Opens “היינו דא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב…”

    5. Segment 546 words

      Opens “״עוברי״ אלו בני אדם שעוברין על רצונו…”

    6. Segment 634 words

      Opens “איני?! והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים…”

      Named: רבי שמעון.

    7. Segment 78 words

      Opens “ל"ק הא בפושעי ישראל, הא בפושעי עובדי…”

    8. Segment 821 words

      Opens “הכי נמי מסתברא, דא"כ קשיא דר"ל אדריש…”

    9. Segment 945 words

      Opens “מה מזבח הזהב, שאין עליו אלא כעובי…”

    10. Segment 1030 words

      Opens “אלא הא דכתיב: ״עוברי בעמק הבכא״, ההוא…”

    11. Segment 1124 words

      Opens “מתקיף לה רב כהנא: השתא דאמרת ״הפושעים״…”

      Named: רב כהנא.

    12. Segment 1227 words

      Opens “ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר: שלשה פתחים…”

      Named: רבי ירמיה.

    13. Segment 1310 words

      Opens “בים, דכתיב: (יונה ב, ג) ״מבטן שאול…”

    14. Segment 1431 words

      Opens “בירושלים, דכתיב: (ישעיהו לא ט) נאם ה'…”

      Named: רבי ישמעאל.

    15. Segment 1545 words

      Opens “ותו ליכא והאמר ר' מריון אמר ר'…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    16. Segment 1621 words

      Opens “א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש…”

    17. Segment 1761 words

      Opens “שאול דכתיב (יונה ב, ג) מבטן שאול…”

    18. Segment 1813 words

      Opens “ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם)…”

    19. Segment 1916 words

      Opens “והאיכא תפתה דכתיב (ישעיהו ל, לג) כי…”

    20. Segment 2033 words

      Opens “גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ…”

      Named: אביי, רבא.

    21. Segment 2115 words

      Opens “וביניהן כמלוא שתי וכו': פשיטא כיון דתנא…”

    22. Segment 2211 words

      Opens “מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש…”

    23. Segment 2325 words

      Opens “אחת נכנסת ואחת יוצאת: תנא רבקה נכנסת…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Eruvin 19a · Segment 14 — “…בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Eruvin 19a · Segment 11 — “מתקיף לה רב כהנא: השתא דאמרת ״הפושעים״ דפשעי ואזלי,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Eruvin 19a · Segment 20 — “…דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 19a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026