Talmud Builders

    Eruvin 56a

    Chapter 5 - Keitzad

    גם: עירובין דף נ״ו ע״א, פרק ה׳ כיצד מעברין

    English translation - Eruvin 56a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1coarse bread, made from coarse flour that has not been thoroughly sifted, new beer, and vegetables. This indicates that vegetables are harmful to one’s well-being. The Gemara answers: This is not difficult. This statement of Rav Huna is referring to garlic and leeks, which are beneficial; that baraita is referring to other vegetables, which are harmful. As it was taught in a baraita : Garlic is a healthy vegetable; leeks are a half-vegetable, meaning they are half as healthful. If radish has been seen, an elixir of life has been seen, as it is very beneficial to the body.

    2The Gemara asks: Wasn’t it taught in a different baraita : If radish has been seen, a lethal drug has been seen? The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the baraita that deprecates radish, it is referring to its leaves; there, in the baraita that praises radish, it is referring to the roots. Alternatively, here it is referring to the summer, when radish is beneficial; there, it is referring to the winter, when it is harmful.

    3On the topic of the attributes of different locations, Rav Yehuda also said that Rav said: In any city that has many ascents and descents, which can be taxing to the body, people and animals die at half their days, meaning half of their life expectancy. The Gemara expresses surprise: Can it enter your mind that Rav really meant to say that they die prematurely? Even in such cities they are known to have a regular life expectancy. Rather, say: They grow old at half their days, i.e., they age prematurely due to the strain of climbing up and down the inclines. Similarly, Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: The ascents and descents between Beit Biri and Beit Neresh, my place of residence, made me grow old prematurely.

    4With regard to the measurements of a city’s boundaries, the Sages taught the following baraita : If, in order to measure the Shabbat limit, one comes to square a city, i.e., to extend the city’s boundaries to include all of its protrusions within an imaginary square, he squares it so that the sides of the square align with the four directions of the world. He sets the northern side of the square to align with the north of the world, and its southern side to align with the south of the world. And your sign by which you can recognize the directions of the world is as follows: The constellation of Ursa Major is in the north and Scorpio is in the south. The directions of the city are determined by these constellations.

    5Rabbi Yosei says: If one does not know how to square the city in alignment with the four directions of the world based upon the constellations, he should square it based upon the seasons, although this is less precise. How so? Where the sun rises and sets on the longest day of the year, the summer solstice, this route of the sun is the face of the north. The sun rises in the northeast and sets in the northwest, and thus travels from east to west across the north side of the world. Conversely, where the sun rises and sets on the shortest day of the year, the winter solstice, this route of the sun is the face of the south. Whereas at the vernal equinox and the autumnal equinox, when day and night are equal in length, the sun rises in the middle of the east and sets in the middle of the west.

    6As it is stated: “One generation passes away and another generation comes; but the earth abides forever. The sun also rises and the sun goes down, and hastens to its place, where it rises again. It goes toward the south, and turns about to the north; round and round goes the wind, and on its circuits the wind returns” (Ecclesiastes 1:4–6). The verse is understood as describing the sun’s movements, as follows: “It goes toward the south” during the day; “and turns about to the north,” on the other side of the earth, at night. “Round and round goes the wind [ ruaḥ ];” the word ruaḥ can also mean direction or side. Rabbi Yosei explains that these are the face of the east and the face of the west; sometimes the sun traverses them visibly, and sometimes it turns about them without being seen.

    7Rav Mesharshiya said: There is no validity to these rules established by Rabbi Yosei, as it was taught in a baraita : The sun has never risen, even during the summer, at the northeastern corner of the sky and set in the northwestern corner, nor has the sun ever risen, even during the winter, at the southeastern corner and set in the southwestern corner. Therefore, one can establish the directions of the world according to the sun’s path only during the autumn and spring.

    8On the topic of the previous discussion with regard to calculating the directions of the world based upon the seasons, Shmuel said: The vernal equinox occurs only at the beginning of one of the four quarters of a day: Either precisely at the beginning of the day, or precisely at the beginning of the night, or at midday, or at midnight.

    9Similarly, the summer solstice occurs only at certain times of the day: Either at the conclusion of one and a half hours or seven and a half hours of the day or night. And the autumnal equinox occurs only at certain times: Either at the conclusion of three hours or nine hours of the day or night. And the winter solstice occurs only at certain times: Either at the conclusion of four and a half hours or ten and a half hours of the day or night.

    10And all this is based on the principle that there are only ninety-one days and seven and a half hours between the beginning of one season and the next, as he assumed that a year is exactly 365¼ days. And similarly, each season begins precisely one-half planetary hour past the beginning of the previous season. There are seven heavenly bodies that are each ascendant for an hour at a time in a constant rotation: Mercury, Moon, Saturn, Jupiter, Mars, the Sun, and Venus. Each season begins half an hour later in this rotation than the previous season.

    11And Shmuel said: There is no instance when the vernal equinox occurs in the planetary hour of Jupiter and it does not break the trees with its strong winds; and there is no instance when the winter solstice occurs in the planetary hour of Jupiter and it does not dry up the seeds. And this applies only where the new moon appeared either at the hour of the Moon or at the hour of Jupiter.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    פת קיבר - שנודר' בלע"ז:

    תומי וכרתי - לא מעלו כך שמעתי. ונראה בעיני תומי וכרתי מעלי והכי תניא (ב"ק דף עב.) חמשה דברים נאמרו בשום משביע משחין ומצהיל הפנים ומרבה את הזרע והורג כינה שבמעים וכרישין נמי תניא בברכות (דף מד:) דיפין לבני מעים:

    שום ירק - אני שמעתי לגנאי ואני אומר לשבח:

    עלין - קשין אמהות יפין אמהות שרשין:

    בימות החמה - יפין שמצננין את הגוף בימות הגשמים קשין:

    מזקינין - מפני הטורח:

    בי בירי ובי נרש - ב' עיירות ויש בין זו לזו מעלות ומורדות והן מולייתא:

    אזקנון - הזקינוני:

    בריבוע של עולם - כדמפרש ואזיל:

    נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם - ולא באלכסונו של עולם:

    וסימניך - אם אינך יודע לכוין צפון ודרום:

    עגלה בצפון ועקרב בדרום - מזלות הן:

    אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם - שאינו מכיר במזלות הללו:

    מרבעה כמין התקופה - לפי הילוך סיבוב החמה ניכר איזו רוח דרומית ואיזו רוח צפונית:

    חמה יוצאה ביום ארוך - אותו רוח שאתה רואה שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי תקופת תמוז יוצאה בצידו האחד ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו האחר:

    זהו פני צפון - לפי שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת כדאמר קרא (קהלת א׳:ו׳) הולך אל דרום והליכת החמה ביום היא אבל בלילה אינו הולך אלא סובב מחוץ לכיפה וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית ובלילה סובבת פני צפון ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב לפיכך היום והלילה שוין ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית והיינו דקאמר חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום:

    פני מזרח ומערב פעמים מהלכתן - ביום בימים הארוכין פעמים מסבבתן בלילה בימי תקופת טבת:

    ליתנהו להני כללי - דאמרן לעיל חמה יוצאה ביום ארוך כו':

    או בתחלת היום או בתחלת הלילה כו' - לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן וימות החמה שס"ה ימים ושש שעות חשוב אותן כולן בשביעית וישאר בידך יום ורביע נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי לשנה השלישית בתחלת יום ו' ובשנה הרביעית בחצי יום שבת וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה ולעולם הן כלות בא' מן הרביעיות הללו:

    ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה - שכשתקופת ניסן נופלת בתחילת היום אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום וכשתקופת ניסן בחצי היום של תמוז בא' ומחצה בלילה לפי שז' שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה שבאותו יום שזו נופלת זו נופלת אלא נמשכת להלן משעה שנפלה זו ז' שעות ומחצה שהן ל' שעות לד' התקופות דהיינו יום ורביע ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בג' או בט' אם נפלה תקופת תמוז בא' ומחצה של תשרי נופלת בט' ואם של תמוז בז' ומחצה של תשרי בג' וכן כולם וזהו סימן אזג"י ואט"ד כשתקופת ניסן בא' של תמוז בז' ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בי' ומחצה ושנה שניה של ניסן בחצי היום דהיינו בו' שעות ושל תמוז בא' ומחצה ושל תשרי בט' ושל טבת בד' ומחצה ביום:

    ואין בין תקופה לתקופה כו' - כדפרישית חשוב צ"א יום כולן שביעיות תמימות הן וז' שעות ומחצה היא נמשכת אחריהן שימי התקופות כך הם צ"א יום וז' שעות ומחצה הם שהן רביע של שס"ה ורביע:

    ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה - סימן לחציו אז"ח גי"ח וא"ח טד"ח שמוש השעות כל"ש צמח"ן הוא סידורן והילוכן תחלת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי צדק מאדים חמה נוגה הרי ז' שעות וחוזרים חלילה נמצא שעה ראשונה ליום א' בשבת חמה ואחריו נוגה ועוד כל"ש צמח"ן תמצא סימני שעות ראשונות של ימות השבוע חל"מ כצנ"ש ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ"ש חל"מ ור' שבתי דטל"ו הרופא זצ"ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה נמצא שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת כוכב תקופת תמוז יפול בחצי כוכב תשרי בראש לבנה טבת בחצי לבנה וכן כולם כשתוציא ז' שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה:

    והני מילי דאתיליד - מולד לבנה של ניסן או של טבת בשעת לבנה או בשעת צדק:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    עירובין 56 עמוד א

    1פת קיבר ושכר חדש וירק. לא קשיא: הא בתומי וכרתי, הא בשאר ירקי. כדתניא: שום ירק, כרישין חצי ירק, נראה צנון נראה סם חיים.

    2והא תניא: נראה צנון נראה סם המות! לא קשיא: כאן בעלין, כאן באמהות. כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים.

    3אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות, אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן. מתים ס"ד אלא אימא: מזקינים בחצי ימיהן. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון.

    Baraita

    4תנו רבנן: בא לרבעה מרבעה בריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם, וסימניך: עגלה בצפון, ועקרב בדרום.

    5רבי יוסי אומר: אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם, מרבעה כמין התקופה. כיצד? חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון. חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום. תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב,׃

    6שנאמר: ״(קהלת א״, ו) ״הולך אל דרום וסובב אל צפון״, הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה. ״סובב סובב הולך הרוח״ אלו פני מזרח ופני מערב, פעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן.

    7אמר רב משרשיא: ליתנהו להני כללי, דתניא: לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית, ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית.

    8אמר שמואל: אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום, או בתחלת היום או בתחלת הלילה, או בחצי היום או בחצי הלילה.

    9ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחת ומחצה, או בשבע ומחצה, בין ביום ובין בלילה. ואין תקופת תשרי נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות, בין ביום ובין בלילה. ואין תקופת טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה, בין ביום ובין בלילה.

    10ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה. ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה.

    11ואמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק, שאינה משברת את האילנות. ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק, שאינה מייבשת את הזרעים. והוא, דאיתליד לבנה או בלבנה או בצדק.

    Tosafot

    כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים - פ"ה דעלין קשין ואמהות יפין אמהות שרשין בימות החמה יפין שמצננין הגוף בימות הגשמים קשין משמע לפירושו דעלין לעולם קשין ואפי' אמהות אינן יפין אלא בימות החמה ותימה דבפרק קמא דע"ז (דף יא.) אמר גבי אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ונראה לפרש דכאן בימות החמה וכאן בימות הגשמים כלומר עלין ואמהות חד מעלי בימות החמה וחד מעלי בימות הגשמים ואית ספרים דגרסי ואיבעית אימא הא והא בעלין אבל באמהות לעולם מעלו:

    ואין בין תקופה לתקופה אלא צ"א יום ושבע שעות ומחצה - וקשה לר"י דאם יש לעולם בין ביום קצר ובין ביום ארוך י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה אם כן אין התקופות שוות ולעולם האחת ארוכה מהאחרת שאם תפול תקופת ניסן בתחלת ליל ד' תפול תקופת תמוז בז' שעות ומחצה בלילה ותקופת תשרי בג' שעות ביום הרי במקום ז' שעות ומחצה הקטנות שבליל תמוז שלא נפלה תקופת תמוז בתחלת לילה אנו משלימין לה צ"א יום וז' שעות ומחצה בלילי תשרי שהן בינוניות וגם בז' ומחצה שבסוף תקופת ניסן העודפות על צ"א היו קצרות ובתקופת תמוז היו בינוניות ואם נאמר שהשעות לעולם שוות וביום ארוך ובלילה ארוך י"ח שעות ובלילה קצר ו' או להפך לא משכחת הא דאמרת אין תקופת ניסן נופלת אלא כו' אין תקופת תמוז נופלת אלא כו' [וכן שארי התקופות כולן] וגם לא משכחת הא דאמרינן בפרק מפנין בסופו (שבת דף קכט:) דבתלתא בשבתא ובמעלי שבתא קאי מאדים בזוגי ובשאר יומי לא קאי ולפי זה משכחת לה נמי דבשאר יומי קאי ובהאי לא קאי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב הונא בריה דרב יהושע (אתא דנרש ודבי בארי) [הני מוליאתא דנרש ודבי בארי] פי' מיליאתה דביקים גבוהי' אזקנון:

    ת"ר הבא לרבעה מרבעה בריבוע העולם - נותן צפונה לצפון העולם והרוצה לכוון צפון העולם יראה מקום העגלה בשמים והוא צפון העולם וכנגדה עקרב בדרום והמכין (וארבע) [ומרבע] העיר המקום שהוא תחת העגלה הוא הצפון ושתחת עקרב הוא הדרום. וכשנותן ימינו לדרום ושמאלו לצפון לפניו מזרח ואחריו מערב. בא ר' יוסי ואמר הין כן הוא כי עגלה בצפון ועקרב בדרום מיהו לאו כל אדם יכול לכוון כיון זה בקביעות הכוכבים. אלא נוח לו לרבעה בסביבות התקופה כיצד מקום שהחמה זורחת בו בתקופת תמוז והוא חלון פעמון והולך וסובב לאחוריו ומהלך כל היום המזרח והדרום ועולה ושוקעת כנגדו במערב זהו פני צפון ומקום שהחמה זורחת בו בתקופת טבת מחלון בילגה והולך ויורד ושוקעת כנגדו במערב זה פני דרום.

    תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה באמצע מזרח ושוקעת באמצע בתקופת ניסן וזורחת מחלון תעלומה והולך וסובב בקרן צפונית חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון בילגה בתקופת טבת ותשרי סובב בקרן דרומית כמימי אקיאנוס בין קצות השמים לקצת הארץ כו' לפיכך היום והלילה שוין נמצאת שחמה עולה וזורחת מתקופת ניסן עד תקופת תמוז מאמצע הרקיע ולצפון מהלכת ביום ממקום שזורחת כנגד הנשאר מן המזרח כולו ובמערב עד שמגיע כנגד המקום שזרחה ממנו ושוקעת בו וכן בכל יום ויום עד תקופת תמוז. בתקופת תמוז זורחת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת ביום מזרחו ודרום ומערב שוקעת בקרן מערבית צפונית עד טבת. ומתקופת טבת חוזרת החמה ועולה כנגד הדרום בכל יום ויום עד שחוזרת בתקופת תשרי באמצע המזרח עולה והולכת בכל יום עד שחוזרת בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן דרומית מערבית נמצא החמה מהלכת מזרח ומערב פעמים ביום ופעמים בלילה אבל בדרום לעולם מהלכת ביום ובצפון לעולם בלילה ולא נראית לעולם ביום ברוח צפונית ולא בלילה ברוח דרומית וזהו שכתב (צפון בלילה) [הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון וכו'] סובב הולך הרוח כו' (ופני) [זהו פני מזרח וכו'] מזרח ומערב שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן זו דרך זו השמועה ובעלי כוכבים טוענין עליהם ובא רב משרשיא ודחה דברי רבי יוסי ואומר ליתנהו להני כללי מעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית צפונית ולא שקעה בקרן מערבית צפונית וכן לא זרחה מקרן מזרחית דרומית. ולא שקעה בקרן מערבית דרומית. תלמוד ארץ ישראל א"ר יוסי מי שאין יכול לכוון את הרוחות ילמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת בתקופת תמוז עד מקום שזורחת בתקופת טבת.

    אלו פני מזרח - וממקום ששוקעת בתקופת טבת עד מקום ששוקעת בתקופת תמוז אלו פני מערב והשאר פני צפון ודרום כדכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון. ניחה בשילה ובבית עולמים דכמה יגיעות יגעו הנביאים לעשות המזרחי להיות החמה מצומצמת בין בתקופת טבת ותקופת תמוז. ז' שמות נקרא שער סוד שער התווך. שער החרסית. שער איתון. שער חדש. שער העליון. שער היסוד כו' ומפורשים כולם.

    אמר שמואל אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה ריבעי היום או בתחלת היום או בתחלת הלילה או בחצי היום או בחצי הלילה ואין תקופת תמוז נופלת אלא (בא' ז') [בא' ומחצה או בז' ומחצה] ואין תקופת תשרי נופלת אלא בג"י ואין תקופת טבת נופלת (בד"י) [אלא בד' ומחצה או בי' ומחצה] כדי שתפול תקופת ניסן בתחלת היום ותקופת תמוז בז' שעות.

    ותקופת תשרי בג' שעות ותקופת טבת בי' שעות.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 56a

    Eruvin 56a. The full printed text of this folio side - 11 numbered segments, about 319 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 56a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026