Talmud Builders

    Eruvin 6a

    Chapter 1 - Mavoi

    גם: עירובין דף ו׳ ע״א, פרק א׳ מבוי

    English translation - Eruvin 6a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1if it was breached from its side, the side wall of the alleyway, carrying within the alleyway is prohibited if the breach is ten cubits wide. But if it was breached from its front, the wall that faces the public domain, carrying within the alleyway is prohibited even if the breach is only four handbreadths wide.

    2The Gemara poses a question: What is the difference such that carrying is prohibited due to a breach from the side only if the breach is ten cubits? This is because you say that up to ten cubits it is deemed an entrance. If the breach is in the front, let us also say it is an entrance, and carrying should be permitted if the breach is less than ten cubits.

    3Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: We are dealing with a case where the breach is in a corner. Since people do not make an entrance in a corner, a breach of this kind cannot be viewed as an entrance, and if the breach is larger than four handbreadths it must be sealed.

    4Rav Huna disagreed with Rav Ḥanin bar Rava and said: There is no distinction between the side and the front, for in both this case and that, a breach of up to four handbreadths is allowed. And so Rav Huna said to Rav Ḥanan bar Rava: Do not dispute me, as Rav himself arrived at a place called Damḥarya and performed an action, i.e., issued a practical ruling, in accordance with my opinion. Rav Ḥanan bar Rava said in response to him: No proof can be brought from that incident, for in that case Rav found an unguarded valley and fenced it in, i.e., Rav saw the need to add a safeguard and was therefore stringent in this case. His ruling, however, was not generally applied.

    5Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Rav Huna’s opinion stands to reason, as it was stated that the amora’im disagree about the following issue: With regard to a crooked, L-shaped alleyway that opens onto the public domain at both ends, Rav said: Its law is like that of an alleyway that is open on two opposite sides, and it must be treated in a manner suitable for such an alleyway, i.e., an opening in the form of a doorway must be constructed at both ends, or else such an opening must be constructed at the point where the two arms of the alleyway meet and a side post or a cross beam must be placed at each end. And Shmuel said: Its law is like that of an alleyway that is closed on one side, and all that is necessary is a side post or a cross beam at each end.

    6The Gemara clarifies the particular circumstances of the case: With what are we dealing? If you say that the width of the alleyway at the point of the turn is more than ten cubits wide, in this case, would Shmuel say that its law is like that of an alleyway that is closed on one side? With an opening of that size, it must be considered like an alleyway that is open on both ends.

    7Rather, are we not dealing with a case where the width of the alleyway at the point of the turn is ten cubits or less, and Rav nonetheless said that the law of such an alleyway is like that of an alleyway that is open on both ends. Apparently, a breach in the side wall of an alleyway renders it prohibited to carry even if it is only four handbreadths wide, in accordance with the opinion of Rav Huna.

    8And Rav Ḥanan bar Rava argues that the cases cannot be compared: It is different there, in the case of the L-shaped alleyway, for many people cross through the opening from one arm to the other. Since in practice the alleyway is open to regular traffic, the ruling is stringent even with regard to a small breach.

    9The Gemara asks: Can it be inferred from this that Rav Huna holds that even if many people do not cross through the opening, a breach of four handbreadths still prohibits carrying? What is the difference between this case and the case of the ruling of Rabbi Ami and Rabbi Asi cited earlier, that an upright board of four handbreadths suffices in order to allow a breach of up to ten cubits?

    10The Gemara answers: There, there are remnants of a wall that render it difficult to pass through the breach, and therefore that breach does not annul the partitions. However, here, there are no remnants of a wall.

    11The Sages taught in a baraita : How does one render a public thoroughfare fit for carrying by means of an eiruv ? He constructs an opening in the form of a doorway from here, on one side of the thoroughfare, and a side post or a cross beam from here, on the other side. Ḥananya disagrees and says: This is the subject of an early dispute between tanna’im , for Beit Shammai say: He constructs a door from here, on one side, and a door from here, on the other side, and when he exits and enters, he must lock the door. It is not sufficient to construct a symbolic door; rather, there must be a door that actually closes. And Beit Hillel say: He constructs a door from here, on one side, and a side post or a cross beam from here, on the other side.

    12The Gemara raises a fundamental question: Can a public domain be rendered fit for carrying by means of an eiruv ? Wasn’t it taught in a baraita : Furthermore, Rabbi Yehuda said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מצידו - בכותל ארכו ולא אצל ראשו אלא שיש ארבעה עומד מן הפתח עד הפרצה:

    מראשו - שהיה מבוי רחב כ' אמה וסתמו עשר אמות כדתנן והרחב מעשר ימעט ונפרצה פירצה באותה סתימה:

    לא תיפלוג עלאי - לומר דרב מכשר פירצת עשר בצידו דהא רב איקלע לדמחריא כו':

    בקעה מצא - עמי הארצים היו ומזלזלי במצות והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה:

    מבוי עקום - ושני פתחיו לרשות הרבים כזה:

    תורתו כמפולש - ומבוי המפולש לרה"ר צריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן כדלקמן אף זה צריך לשני פתחיו לצד רה"ר לחי לכל רוח ובעקמומיתו צריך צורת פתח דפילוש שהוא מפולש לחבירו הוי כמפולש לרה"ר:

    תורתו כסתום - ואין צריך בעקמומיתו כלום אלא אלו עושין לחי לפתחן ואלו עושין לחי לפתחן דלא מצרכינן צורת הפתח אלא לפתחים מפולשין זה כנגד זה לרה"ר ל"א תורתו כסתום תורת מבוי סתום וצריך לעשות לחי לעקמומיתו והיינו לחי שעושים במבוי סתום וזה קבלתי ממורי הזקן ז"ל:

    אילימא ביותר מעשר - שרוחב פתיחת עקמומיתו יותר מעשר:

    בהא לימא שמואל כסתום - וניסגי בלחי אטו לחי ביותר מעשר במבוי סתום מי מהני וללישנא קמא כיון דיותר מעשר הוי כחד מבוי וכי האי גוונא לא לימא שמואל דלאו מפולש הוא:

    אלא לאו בעשר - אלמא פירצת צדדין לרב בארבעה:

    מכלל דרב הונא - אפילו בפירצה דלא בקעי רבים כגון שפרוצה למקום מטונף או למקום מקולקל בפתחים וטיט ואין דרך רבים מצויים לעבור באותה פירצה אסר נמי בארבעה:

    מ"ש מדר' אמי ומדרב אסי - דאמרינן לעיל אם יש שם פס ארבעה מתיר פירצה עד עשר אלמא פירצת מבוי מצידו בעשר:

    התם דאיכא גידודי - שנשתייר מן הכותל ביסוד ג' או ד' טפחים גובה על כל פני הפירצה שאינה נוחה לעבור בה:

    הכא - דאסרנא אנא בדליכא גידודי גידוד לשון שפה:

    רה"ר - משמע רחב שש עשרה אמה ועיר שמצויין בה ששים ריבוא ואין בה חומה (או) שהיה רה"ר שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש דומה לדגלי מדבר:

    צורת הפתח מכאן - בראשו אחד:

    ולחי וקורה - בסוף העיר:

    יתר על כן - לעיל מיניה איירי בבונה עלייה מבית לבית שבשני צידי רה"ר וכן גשרים המפולשין לרה"ר דשרי ר' יהודה לטלטולי תותיה משום פי תקרה יורד וסותם בפרק כל גגות העיר וקאמר בברייתא יתר על כן אפילו היכא דליכא פי תקרה הואיל ואיכא שתי מחיצות מעלייתא מחיצת הבית מכאן ומחיצת בית השני מכאן סגי בתקנתא פורתא:

    עירובין ו עמוד א

    1מצידו בעשר, מראשו בד'׃

    2מאי שנא מצידו בעשר דאמר פתחא הוא, מראשו נמי נימא פתחא הוא!

    3א"ר הונא בריה דרב יהושע: כגון שנפרץ בקרן זוית, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי.

    4ורב הונא אמר: אחד זה וא' זה בארבעה. וכן א"ל רב הונא לרב חנן בר רבא: לא תפלוג עלאי דרב איקלע לדמחריא ועבד עובדא כוותי. א"ל רב בקעה מצא וגדר בה גדר.

    5אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום רב אמר: תורתו כמפולש. ושמואל אמר: תורתו כסתום.

    6במאי עסקינן? אילימא ביותר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום?

    7אלא לאו בעשר, וקאמר רב תורתו כמפולש, אלמא פירצת מבוי מצידו בד'׃

    8ורב חנן בר רבא, שאני התם דקא בקעי בה רבים.

    9מכלל דרב הונא סבר אע"ג דלא בקעי בה רבים, מ"ש מדר' אמי ורב אסי?

    10התם דאיכא גידודי, הכא דליכא גידודי.

    Baraita

    11ת"ר כיצד מערבין דרך רה"ר עושה צורת הפתח מכאן, ולחי וקורה מכאן. חנניה אומר: ב"ש אומרים: עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל. ב"ה אומרים: עושה דלת מכאן, ולחי וקורה מכאן.

    12ורה"ר מי מיערבא?! והתניא: יתר על כן א"ר יהודה,׃

    Tosafot

    מצידו בעשר מראשו בארבעה - עשר אין פירושו כארבע' דעשר כשל מטה וארבעה כשל מעלה:

    דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי - מיהו אם עשא' כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתח כדאמר לעיל (עירובין ד' ה.) דפתח ליה בקרן זוית:

    אחד זה ואחד זה בד' - אם נפרץ בקרן זוית אבל אם נפרץ מראשו בלא קרן זוית לא הוי בד' דלא פליג אדרב יהודה דאמר לקמן (עירובין ד' י:) מבוי שהוא רחב ט"ו אמות מרחיק ב' אמות ועושה פס ג' אמות והשתא הוי פירצה ב' אמות ומצידו דהוי בד' היינו משום דקא ממעט בהילוכא אבל כשהפירצה בראשו לא ממעט בהילוכא דלא שבקי פתחא רבה ועיילי בפתחא זוטא:

    רב אמר תורתו כמפולש - פי' בקונטרס דצריך לעשות צורת הפתח בעקמומיתו דפילוש מה שמפולש לחבירו הוי כמפולש לרה"ר ולשני פתחים לצד רה"ר יעשו לחי או קורה לכל אחד ובמילתא דשמואל נמי דאמר תורתו כסתום פי' בשם רבו הזקן תורת מבוי סתום צריך לעשות בעקמומיתו דהיינו לחי מיהו שם פי' פירוש אחר תורתו כסתום ואין צריך בעקמומיתו כלום והלשון דחקו דכיון דתורתו כסתום מה צריך לעשות בעקמומיתו וכפירושו משמע מדקאמר בסמוך אי ביתר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום משמע דלרב אתי שפיר ואי תורתו כמפולש קאי אפתחים דהיינו שצריך לעשות צורת הפתח באחד הפתחים ובשני לחי ולא בעקמומיתו א"כ לרב נמי קשה דאיך יועיל לחי מצד אחד או אפי' צורת הפתח ביותר מעשר הא אית ליה לרב אע"פ שיש לו צורת הפתח צריך למעט אבל אי אעקמומיתו קאי כדפירש רש"י אתי שפיר לרב דסגי בצורת הפתח אפי' ביותר מי' הואיל ופתחי מבוי הפתוחים לרה"ר לא הוו יותר מעשר. דהא צ"ה מהני מן התורה אפילו לרב ביותר מי' כדאמרינן לקמן (עירובין ד' יא.) גבי כלאים [ומיהו יש לדחות דהוי נמי מצי פריך לרב אלא דמקשה אליבא דשמואל טפי בפשיטות] ועוד יש ראיה מההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא כו' ואצרכוה דלתות ופירש"י עקום כמין ח' וצריך ב' דלתות לשני עקמומית דאי לאו הכי די בדלת אחת ומיהו ר"ח גריס ואצרכוה דלת וכן כתוב ברוב ספרים ואפילו גרסינן דלתות איכא למימר דמפולש גמור הוה ועקום באמצע כזה ופתוח בשלשה פתחים לרה"ר דממה נפשך צריך לעשות דלתות וגבי מבוי העשוי כנדל (לקמן עירובין ד' ח:) משמע נמי כפירוש הקונטרס דקאמר אלא עושה צ"ה לכולהו פי' לצד מבוי הגדול ואידך גיסא משתרי בלחי וקורה היינו לצד רה"ר וזה כפי' הקונט' אבל אי קאי הא דקאמר עושה צ"ה לכולהו היינו לצד רה"ר ואידך גיסא קאי אפתח מבוי גדול אז לשון אידך גיסא לא אתי שפיר ואין לתמוה למה יהיה מבוי עקום חמור ממפולש גמור דסגי בצ"ה ולחי אחד דבעינן שיראה צ"ה כל בני המבוי:

    כיצד מערבין דרך רה"ר - פ"ה רה"ר רחב י"ו אמות ומפולש משני צדדים משער לשער ומצויין בה ששים רבוא וכן יש בה"ג דבעינן דריסת ס' רבוא וקשה לר"ת דבשבת בפ' הזורק (שבת ד' צח.) אמר דעגלות הוו תחתיהן וביניהן רה"ר ותחתיהן לא היו ס' רבוא ואומר ר"י דמ"מ דרכן היה לצאת ולבא באותו דרך ועוד הקשה דבדגלי מדבר הוו טף ונשים לאין מספר וכן קשה מערב רב ויש לומר דלא גמרי' ממשכן אלא מילתא דכתיבא במספרם:

    ולחי וקורה מכאן - אף על גב דלחי לא מהני ביותר מעשרה יעשה לחי רחב עד שיתמעט האויר מעשרה:

    יתר על כן אמר ר' יהודה - פירש הקונטרס לעיל מיניה איירי בבונה עלייה כו' דשרי ר' יהודה לטלטל תחתיה משום פי תקרה יורד וסותם וקאמר בברייתא יתר על כן אמר ר' יהודה אע"ג דליכא פי תקרה שרי ר' יהודה הואיל ואיכא ב' מחיצות מעלייתא והכי משמע בהדיא בתוספתא [במכילתין פ"ז] דאהא קאי יתר על כן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    תאמר במבוי שפרצתו בד' ופרקינן סבר רב הונא בריה דרב יהושע פרצת מבוי נמי בעשר. רב אשי אמר אפילו תימא במבוי ח' לא צריך לחי מה נפשך אי עומד נפיש הרי הותר בעומד מרובה על הפרוץ אי פרוץ נפיש נידון משום לחי מאי אמרת כי הדדי נינהו הוי ספק דדבריהן וספק דדבריהן להקל. אמר רב נתן בר' אבא אמר רב פירצת מבוי מצדדין בעשר מאמצעיתו בקרן זוית בד' ורב הונא אמר בין מן הצדדין בין מן האמצע בד'.

    דרב איקלע לדמהדיא ועבד עובדא כוותיה א"ל גדר גדר כלומר לא שהלכה כך אלא ראה אותן שמקילין והחמיר עליהן.

    אמר רב נחמן בר יצחק כרב הונא מסתברא דהא אמר רב במבוי עקום כמין גומא ונפרץ בסופו שהוא כמו מצידו. ואמר תורתו כמו מפולש ואי אפשר לומר כשפרצתו יתר מעשר דהאמר שמואל תורתו כסתום. וביתר מעשר ליכא מאן דמכשר אלא ודאי בפחות מעשר ואמר רב כמפולש.

    אלמא פירצת מבוי מצדו בד' סבירא ליה לרב וכל שהוא יתר מארבעה הרי הוא כמפולש.

    ודחי רב חנן שאני מבוי עקום דקא בקעי ביה רבים.

    מכלל דרב הונא אע"ג דלא בקעי רבים אסור - מ"ש מדר' אמי ורבי אסי דאמר אם נשתייר בו פסל מתיר פירצה עד עשר. ופרקינן הא דר' אמי ור' אסי בדאית תמן גידורי:

    ת"ר כיצד מערבין רה"ר עושה צורת הפתח מיכן כו' עד בה"א עושה דלת מיכן ולחי או קורה מיכן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 6a

    Eruvin 6a. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 177 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 6a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026