Talmud Builders

    Eruvin 72a

    Chapter 6 - HaDar

    גם: עירובין דף ע״ב ע״א, פרק ו׳ הדר

    English translation - Eruvin 72a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And one said: In the case of wine, everyone agrees that two are required, both a merging of alleyways and a joining of courtyards. When they disagree is in a case where an eiruv was established with bread: Rabbi Meir maintains that both a merging of alleyways and a joining of courtyards are required, whereas the Rabbis say that one is sufficient.

    2The Gemara raises an objection from the baraita itself. And the Rabbis say: One may either establish an eiruv or a merging of alleyways. What, does it not mean that one either establishes an eiruv in the courtyard with bread or a merging in the alleyway with wine, which indicates that they also disagreed in a case where a merging of alleyways was established with wine?

    3Rav Giddel said that Rav said that the Rabbis were saying as follows: One may either establish an eiruv in the courtyard with bread, and it would be rendered permitted to carry both here, in the courtyard, and there, in the alleyway, or one may establish a merging of alleyways in the alleyway with bread, and it would be rendered permitted to carry both here, in the courtyard, and there, in the alleyway.

    4Rav Yehuda said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. And Rav Huna said: No clear halakhic ruling was issued in his favor, but the custom is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Therefore, if someone asks, he should be instructed to act accordingly. And Rabbi Yoḥanan said: It is not even a custom established by the Sages. Rather, the people were accustomed to act in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and we do not tell them they have acted inappropriately.

    5MISHNA: With regard to five groups of people who spent Shabbat in one hall [ teraklin ] that was subdivided by partitions into separate rooms, each of which had a separate entrance to a courtyard that was shared with other houses, Beit Shammai say: An eiruv is required for each and every group, i.e., each group must contribute separately to the eiruv of the courtyard, as each is considered a different house. And Beit Hillel say: One eiruv suffices for all of them, as the partitions do not render the different sections separate houses.

    6And Beit Hillel concede that when some of them occupy separate rooms or upper stories, they require a separate eiruv for each and every group, and the fact that they are in the same building does not render them one unified group.

    7GEMARA: Rav Naḥman said: The dispute applies only where they divided the hall with a partition of pegs [ mesifas ]. However, if they divided it with a sturdy partition ten handbreadths high, all agree that a separate contribution to the eiruv is required for each and every group, as this certainly divides the hall into separate living quarters. Some say a different version of the previous passage, according to which Rav Naḥman said as follows: Even where they merely divided the room with a partition of pegs, there is a dispute about whether this is considered a full-fledged partition.

    8The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, disagreed about this issue. One of them said: This dispute is with regard to partitions that reach the ceiling, but with regard to partitions that do not reach the ceiling, all agree that one eiruv suffices for all of them, as the partitions do not turn the compartments into separate houses. And one said: This dispute is with regard to partitions that do not reach the ceiling, but with regard to partitions that reach the ceiling, all agree that the compartments are considered separate living quarters, and they require a separate contribution to the eiruv for each and every group.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וחד אמר ביין - אפי' רבנן מודו דלא סמכינן עליה בחצר דלא אמרי' מגו:

    כי פליגי בפת - ופליגי בין בשיתוף בין בעירוב דלר' מאיר אין סומכין על זה במקום זה:

    מאי לאו כו' - וקשיא למאן דאמר ביין לא פליגי:

    או משתתפין במבוי בפת - דמשתתפין דומיא דמערבין קתני:

    הלכתא ומנהג ונהגו בפרק בתרא דתענית (דף כו:) מפורש הלכה דרשינן בפירקא הלכה כרבי מאיר מנהג מדרש לא דרשינן אורויי מורינן ליחיד הבא לימלך נהגו אורויי נמי לא מורינן ואי עבוד לא מחינן בהו:

    מתני' בטרקלין אחד - וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריך לערב עם שאר בני חצר:

    ב"ש אומרים - רשויותיהן חלוקין וצריך לכל חבורה ליתן פת בעירוב החצר דהוו להו כה' בתים וה"ה דאם באו להוציא מרשות זו לזו צריכין עירוב ביניהן:

    וב"ה אומרים - אין מחיצה זו חילוק רשות דמחיצה שפלה היא כדמפרש בגמ' הלכך עירוב אחד לכולן ובתוך הטרקלין נמי מוציאין מזו לזו בלא עירוב שהטרקלין מחברן וכיון דביניהן א"צ עירוב נעשה אחד מהן שליח לכולן דאמרי' לקמן חמשה שגבו את עירובן כלומר ששרויין בחמשה בתים בחצר ועירבו ביניהן והוו להו חדא ואם באין לערב עם אחרים עירוב אחד לכולן:

    ומודין כשמקצתן שרויין כו' - דהוו להו כה' בתים ולא דמו לה' שגבו את עירובן שהרי לא עירבו ביניהן:

    גמ' מחלוקת - בשרשויותיהן חלוקות במסיפס מחיצה נמוכה של חתיכות עצים דהתם לבית הלל בית אחד הוא ודמו לה' שגבו את עירובן דהני נמי כמי שעירבו דמי:

    אף במסיפס מחלוקת - דלא תימא בית שמאי במחיצה עשרה הוא דאסרי ובמסיפס מודו אלא אפילו במסיפס נמי אסרי:

    פליגי בה - אמתניתין קאי:

    מחלוקת - בית שמאי ובית הלל כו':

    אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה - אפילו הן עשרה דברי הכל עירוב אחד לכולן ופליגי אתרוייהו לישני דרב נחמן דהא לישנא קמא קאמר דבמחיצה עשרה מודו דחלוק הוי והכא אמרינן אפילו במגיעות לתקרה פליגי וללישנא בתרא קאמר דבמסיפס נמי פליגי ואסרי בית שמאי והכא אמרי דאפילו במחיצות עשרה לא אסרו אלא במחיצות המגיעות לתקרה:

    עירובין 72 עמוד א

    1וחד אמר: ביין דכו"ע לא פליגי דבעינן תרתי, כי פליגי בפת.

    2מיתיבי: וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין. מאי לאו: או מערבין בחצר בפת, או משתתפין במבוי ביין.

    3אמר רב גידל אמר רב, ה"ק או מערבין בחצר בפת ומותרין כאן וכאן, או משתתפין במבוי בפת ומותרין כאן וכאן.

    4אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורב הונא אמר: מנהג כר"מ ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.

    Mishna

    5חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד, ב"ש אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, וב"ה אומרים: עירוב אחד לכולן.

    6ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות, שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה.

    Gemara

    7אמר רב נחמן: מחלוקת במסיפס, אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה. איכא דאמרי, אמר ר"נ אף במסיפס מחלוקת.

    8פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי. חד אמר: מחלוקת במחיצות המגיעות לתקרה, אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן. וחד אמר: מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה, אבל מחיצות המגיעות לתקרה דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה.

    Tosafot

    נהגו העם כר' מאיר - בפרק בתרא דתענית (דף כו:) מפרש דאורויי לא מורינן כוותיה ואי עבדינן לא מחינן בידייהו וא"ת מה מחאה שייך כאן אם מחמירין כר"מ לעשות עירוב ושיתוף וי"ל דלא הוי ברכה לבטלה אי נמי אם נמנעים על כך להביא סכין וחמין לצורך מילה אי נמי לכי הא דאמר במי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) גבי חצר שבין שני מבואות והיא רגילה באחד אם עירב רגיל לעצמו וזה שאינו רגיל לא עירב והיא נמי לא עירבה דוחה אותה אצל מי שאינה רגילה דכופין על מדת סדום והשתא אם עירב מי שאינו רגיל ולא שיתף והם דוחין אותה אצל מי שאינו רגיל כר"מ דבעי שיתוף לא מחינן בהו אי נמי אם עירבה עם שניהם ולא שיתפה אלא עם האחד דלרבנן הוו להו עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם ולר"מ עם אותו ששיתפה עמו מותרת דעם האחר לא נשתתפה ואין עירוב מועיל במקום שיתוף:

    ומודין כשמקצתן שרויין בחדרים ועליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה - והני חדרים ועליות איירי כגון שכל אחד פתוח לחצר כדפירש בקונט' דהנך ה' חבורות ששבתו בטרקלין כולהו יש להן פתח מן הטרקלין לחצר דאם לא היה לכל אחד פתח לחצר הוה אמרינן פנימי נותן עירובו ודיו או שני הפנימיים לר' יוחנן דסוף פרקין גבי עשרה בתים זה לפנים מזה ומיהו אם יש לאדם סופר או מלמד בביתו או כעין אותן [הבחורים] הבאין ללמוד תורה ושרויין כל א' בחדר או בעלייה בפני עצמו אע"פ שחלוקין מבעל הבית בפתו אין אוסרין עליו ולא בעו עירוב בין יש להם פתח לרה"ר בין אין להם פתח לרה"ר דלא מיבעיא אם כולם אוכלין במקום אחד אף ע"פ שכל אחד ישן בחדרו קי"ל כמאן דאמר לקמן (עירובין דף עג.) מקום פיתא גורם אלא אפילו לשמואל דאמר מקום לינה גורם או אפילו אוכלין וישנים כל אחד בחדרו אין אוסרין זה על זה כיון שכולם משתמשין בתוך הבית בכל עיסקי תשמישתיה באפייה ובבישול ובכל דבר חשיבי כולהו כאילו אוכלים וישנים במקום אחד אע"פ שיש להם פתח לצד רה"ר הכל נקראים על שם בעל הבית ועוד דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו ולא זה על זה ומצי לסלוקינהו והוה ליה כה' שכירים וה' לקיטים דלא אמרי' להחמיר כדאמרינן לעיל (עירובין דף סו.) דאחד נותן עירובו ודיו ואפי' שרויין בחדרים ובעליות דאם בשרויין כולם בבית בזה לא הוה מסתפק אביי דקאמר מהו דאפילו היה הבית שלהם לא היו אוסרין זה על זה וכיון דגבי נכרי דדירתו לא שמה דירה לא אסרי אלא חשיבי כולהו כחד כל שכן גבי ישראל דדירתו שמה דירה דבטלה דירתם גבי דירתו של בע"ה ולא דמי למקצתן שרויין בחדרים ובעליות דהכא שיש כח לזה כמו לזה ואע"פ שהקילו בנכרי טפי מבישראל דכי מושיל דוכתא לישראל אחר דישראל נותן עירובו ודיו ואע"פ שאין הנכרי רוצה להשכיר ובע"כ של נכרי וכה"ג בביתו של ישראל לא שרי התם נמי טעמא משום דדירת נכרי לא חשיב כ"כ אבל מכל מקום יש ללמוד מדלא אסרי חמשה שכירים זה על זה גבי נכרי כל שכן גבי ישראל כדפרישית:

    במחיצות המגיעות לתקרה - והא דקתני מתני' דמודים היכא דמקצתן שרויין בחדרים ובעליות לא דמי דהכא איירי במחיצות עראי כגון יריעות שמפסיקין עד התקרה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    וחכ"א מערבין או משתתפין אוקמוה משמיה דרב הכי קתני או מערבין בחצרות בפת או שכח אחד מהן ולא נשתתף ובטיל רשותו לר' מאיר אית ליה ביטול ומותרין כאן וכאן או משתתפין במבוי ביין ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן ואסיקנא לכ"ע עירובי חצרות בפת דאין סומכין על עירוב במקום שיתוף דאמר רב יהודה אמר רב הלכה כר' מאיר ורב ברונא אמר רב הלכה כאלעזר בן תדאי:

    מתני' חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד - פי' בירה אחת כו'.

    אוקמיה רב נחמן מחלוקת ב"ש ובית הלל [בששבתו בבירה אחת] חלוקין וחלוקין במסיפס פי' פיסקא דארזי אבל אם הם חלוקים במחיצה י' טפחים ד"ה עירוב לכל חבורה איכא דאמרי אמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקת פליגי בה ר' חייא ור' שמעון ב"ר חד אמר מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה כו'.

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 72a

    Eruvin 72a. The full printed text of this folio side - 8 numbered segments, about 161 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 72a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026