Talmud Builders

    Eruvin 89a

    Chapter 8 - Keitzad Mishtattfin

    גם: עירובין דף פ״ט ע״א, פרק ח׳ כיצד משתתפין

    English translation - Eruvin 89a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1They taught this halakha only with regard to a case where the residents of the two upper stories did not establish an eiruv together, but if they established a joint eiruv , they are all permitted to pour water into the courtyard.

    2The Gemara asks: And where they did not establish an eiruv , what is the reason that the residents who did not dig a pit may not pour water into the courtyard? Rav Ashi said: It is a decree, lest people come to take out vessels filled with water from their houses into the courtyard, to pour into the pit. In the absence of an eiruv , this practice is prohibited.

    3MISHNA: All the roofs of the city are considered one domain. It is permitted to carry from one roof to another, even if the residents of the houses did not establish an eiruv between them. The Sages did not prohibit carrying between roofs, as it is rare to transfer an item from one roof to another. However, it is only permitted to transfer objects between roofs provided that one roof is neither ten handbreadths higher nor ten handbreadths lower than the adjacent roof. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Each and every one of the roofs is a domain in and of itself. It is permitted to carry from one to the other only if the residents of both houses established an eiruv .

    4Rabbi Shimon says: Roofs, courtyards, and enclosures are all one domain with regard to vessels that were inside them when Shabbat began, and one may therefore carry from one of these areas to another. However, they are not one domain with regard to vessels that were inside the house when Shabbat began and were later taken into one of the above domains. A vessel that was inside the house when Shabbat began and subsequently carried to one of these areas may be carried from one roof, courtyard, or enclosure to another only if an eiruv had been established between the domains.

    5GEMARA: Abaye bar Avin and Rabbi Ḥanina bar Avin were sitting, and Abaye was sitting beside them, and they sat and said: Granted, the Rabbis maintain: Just as residents are divided into separate domains below, and they may not carry from house to house without an eiruv , so are residents divided into separate domains above, on the rooftops, and it is prohibited to carry from one roof to another without an eiruv .

    6However, Rabbi Meir, what does he maintain; what is the rationale for his opinion? If he maintains that just as residents are divided into separate domains below, so are residents divided into separate domains above, why, in his opinion, are they considered one domain? And if he maintains that they are not divided into separate domains, as any place above ten handbreadths off the ground is considered one domain, even if a roof is ten handbreadths higher or ten handbreadths lower than the adjacent roof, it should likewise be permitted to carry from one roof to the other.

    7Abaye said to them: Have you not heard that which Rav Yitzḥak bar Avdimi said that Rabbi Meir would say: Any place that you find two domains, i.e., places set apart from each other by disparity in height or by boundaries, and yet they are halakhically one domain, for example, a pillar ten handbreadths high and four handbreadths wide situated in a private domain, it is prohibited to adjust a burden on one’s shoulders upon it, by rabbinic decree, due to the concern lest he come to do the same thing on a mound in the public domain. The legal status of a mound ten handbreadths high and four handbreadths wide located in a public domain is that of a private domain. In that case, it is prohibited by Torah law to transfer an object from the public domain to the mound. Here too, in the case of roofs, Rabbi Meir prohibited transferring objects between roofs with a height disparity of ten handbreadths, by rabbinic decree, due to the concern lest one come to transfer an object from the public domain to a mound in a public domain.

    8Abaye and Ḥanina bar Avin understood by inference from this ruling that in the opinion of Rabbi Meir, it would be prohibited to adjust one’s burden even on a mortar and even on a vat that were overturned in a private domain and that are large enough to constitute private domains in their own right.

    9Abaye said to them: The Master, Rabba, said as follows: Rabbi Meir spoke only in the case of a pillar or the raised base of a millstone. Since a person fixes a place for them they are comparable to a mound in a public domain in that they are rarely moved. However, the Sages did not issue a decree in the case of portable objects.

    10The Gemara raises a difficulty. There is the case of a wall that is between two courtyards, which is fixed, and nevertheless Rav Yehuda said: When you analyze the matter, you will find that according to Rabbi Meir all roofs form a single domain in and of themselves, and likewise all courtyards form a single domain in and of themselves, and all enclosures form a single domain in and of themselves. It is permitted to carry from one courtyard to another, although it is not permitted to carry from a courtyard to a roof.

    11What, is it not that it is permitted to move objects from one courtyard to another via a dividing wall, even though it is ten handbreadths high? This poses a difficulty to the opinion of Rabbi Meir, who prohibits the transfer of an object from one place to a place ten handbreadths higher or lower.

    12Rav Huna bar Yehuda said that Rav Sheshet said: No, that explanation is incorrect, as Rav Yehuda meant to say that according to Rabbi Meir it is permitted to carry in and carry out between one courtyard and another, or from one enclosure to another, via the openings between them. However, Rabbi Meir concedes that one may not transfer objects over the wall that separates the two domains, as the wall is considered a domain in and of itself.

    13We learned in the mishna: And the Rabbis say that each and every one of the roofs is a domain in and of itself. It was stated that amora’im disagreed about the following issue. Rav said: According to the Rabbis, one may move objects on each roof only within four cubits. As, according to the Rabbis, the legal status of roofs is like that of courtyards, in that it is prohibited to carry from one roof to another, and each roof is fully open to a domain into which carrying is prohibited. Therefore, it is also prohibited to carry objects farther than four cubits on each roof. And Shmuel said: It is permitted to move objects throughout each entire roof.

    14The Gemara comments: With regard to partitions that are conspicuous, i.e., detached houses whose walls are distinct, everyone agrees that it is permitted to carry throughout each roof. Where they disagree is with regard to partitions that are not conspicuous, i.e., attached houses, which appear as though they share a common roof although they are owned by different people.

    15Rav said: One may carry on each roof only within four cubits. Rav does not state the principle: Extend and raise the partitions between the houses below, which states that the walls of the houses are considered to extend upward and create partitions between the roofs. And Shmuel said: It is permitted to carry throughout each entire roof, as he states the principle: Extend and raise the partitions.

    16The Gemara asks a question based on that which we learned in the mishna: And the Rabbis say that each and every one of the roofs

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא - לשפת העוקה לשפוך לתוכה:

    מתני' כל גגות העיר רשות אחת - ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

    ובלבד שלא יהא גג גבוה - מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

    וחכ"א כל אחד ואחד רשות לעצמו - ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

    ר' שמעון - מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר"ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

    לכלים ששבתו בתוכן - כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

    אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית - והביאום לחצירן ע"י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

    גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות - שעומדת כל אחת לבדה:

    והן רשות אחת - שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

    כגון עמוד - גבוה עשרה בחצר:

    אסור לכתף עליו - מן החצר ואע"פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

    גזירה משום תל גבוה י' - ברה"ר דהוה רה"י דלא ליתי לכתופי עליה:

    אמת הריחים - כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

    הואיל ואדם קובע להן מקום - דדמו לתל:

    ואמר רב יהודה - לקמן בפירקין:

    כשתימצי לומר - כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

    חצירות רשות לעצמן - ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

    מאי לאו - הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה"י:

    רב אמר אין מטלטלין - לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

    אלא בד' אמות - דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה"ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

    מותר לטלטל בכולו - שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

    במחיצות הניכרות - שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

    כולי עלמא לא פליגי - דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

    כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות - שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

    לא אמרינן גוד אסיק - בכי האי גוונא:

    עירובין 89 עמוד א

    1לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו מותרין.

    2וכי לא עירבו, מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי ממאני דבתים להתם.

    3הדרן עלך כיצד משתתפין׃

    Mishna

    4כל גגות העיר רשות אחת, ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר"מ וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו.

    5רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.

    Gemara

    6יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין, ויתיב אביי גבייהו, ויתבי וקאמרי: בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה, כך דיורין חלוקין למעלה.

    7אלא רבי מאיר מאי קסבר? אי קסבר: כשם שדיורין חלוקין למטה, כך דיורין חלוקין למעלה, אמאי רשות אחת הן? ואי קסבר אין חלוקין, דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי!

    8אמר להו אביי: לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי, אומר היה רבי מאיר: כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת, כגון עמוד ברה"י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו, גזירה משום תל ברה"ר ה"נ גזירה משום תל ברה"ר׃

    9סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית.

    10אמר להו אביי, הכי אמר מר: לא אמר ר"מ אלא עמוד ואמת הריחים, הואיל ואדם קובע להן מקום.

    11והרי כותל שבין ב' חצירות, דקבוע, ואמר רב יהודה: כשתימצי לומר, לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן, חצירות רשות לעצמן, קרפיפות רשות לעצמן.

    12מאי לאו, דשרי לטלטולי דרך כותל!

    13אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת: לא, להכניס ולהוציא דרך פתחים.

    14וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו. איתמר, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו.

    15במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי. כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות.

    16רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר: ״גוד אסיק מחיצתא״. ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו דאמר: ״גוד אסיק מחיצתא״.

    17תנן, וחכמים אומרים: כל אחד ואחד׃

    Tosafot

    לא שנו אלא שלא עירבו - וא"ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי"ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע"ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ"מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע"פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר:

    מתני' כל גגות - גזרה משום תל ברה"ר - אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע"פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר"י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר"ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (עירובין דף עז.) ולקמן בפירקין [עירובין דף צב.]:

    מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל - המ"ל כשאין הכותל רחב ארבעה:

    רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר"ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א"נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר"ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ"מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש"י בריש מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו א"נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

    במחיצות שאינן ניכרות - כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור"י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה"ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש"י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר בפ' בכל מערבין (לעיל עירובין דף לג:) והואיל וכן כל הגג אסור כי כל הגג נפרץ במילואו לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לרה"ר ואע"ג דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה י' נעשה כרמלית דלא מצינו מקום פטור רוחב ד' דהא בית שאין תוכו י' וקרויו משלימין ליו"ד הוי תוכו כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אע"ג דלא שלטי ביה רבים שהרי סתום הוא מכל צד והא דאמר בפ"ק דשבת (דף ז.) דאין כרמלית למעלה מי' היינו שמכח קרקע הכרמלית אין נעשה האויר כרמלית למעלה מי' כדאמר התם דאקילו ביה רבנן קולי רה"ר שהאויר למעלה מי' מקום פטור וגזוזטרא דלא הויא כרמלית אלא רשות היחיד היינו משום דגוד אחית דבקיעת דגים לא הויא בקיעה כדפיר' לעיל או בפתוח לרה"ר דהוי כי חורי רשות היחיד וכן זיז היוצא לרשות הרבים רחב ד' דהוי רשות היחיד היינו סמוך לחלון תוך י' דהוי כי חורי רשות היחיד ומנעול דחשיב ליה בהמוצא תפילין (לקמן עירובין דף קא:) רה"י היינו משום דליכא בקיעת גדיים שהאיסקופה גבוה שלשה אי נמי שיש במנעול עצמו גבוה י' דהוי רשות היחיד אפילו איכא רה"ר גמורה תחתיו כמו עגלות דהוו רה"י ותחתיהן רה"ר בהזורק (שבת דף צט.) ורש"י פירש נמי לקמן אמתניתין דגג גדול הסמוך לקטן גבי מה חצר דמינכרא מחיצות שלא יהא גג בולט חוצה להן דאי לא מינכרא לא אמר גוד אסיק וגדול נמי אסור שאין לו שום מחיצה וכל שאין לו מחיצה אינו רשות היחיד וכן בשמעתין גבי גגין השוין לר"מ כו' דפריך קשיא דרב אדרב פי' בקונטרס דלית ליה גוד אסיק ה"נ בגגין השוין לרבי מאיר נהי דלא אסור כל חד אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה"ר העוברים לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונה אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצה לגגין כו' מיהו בירושלמי משמע דלא חשיב כרמלית והכי איתא אמר ר' יוחנן זיזין וכתלים שהיו גבוהים י' ורחבין ד' מותרין כאן וכאן ובלבד שלא יחליף משמע דחשיב להו מקום פטור מדשרי לבני רשות הרבים ורשות היחיד וכתלים דקאמר התם נראה דהיינו אבנים הבולטין מן הכותל דאילו כותל גבוה י' ורחב ד' הוי ודאי רה"י והא דנקט רחב ד' לרבותא דאפ"ה הוי מקום פטור וכל שכן אם אינם רחבים ד' ולא קשיא ההיא דבית שאין תוכו י' דהוי כרמלית אע"ג דלא מצי רבים לאישתמושי דהכא כיון שהוא למעלה מי' יש לו ליחשב מקום פטור אע"ג דרחב ד' כיון דלא הוי לא רה"ר ולא רה"י והא דפריך קשיא דרב אדרב לאו משום דרה"ר אוסרת כדפי' בקונטרס דלעולם אין רה"ר אוסרת למעלה מי' אלא משום דידע שפיר דאיירי ביתר מבית סאתים כדמסיק ומ"מ פריך לשמואל משום דאין נראה לו לומר דהני מחיצות למעלה לא עבידן ולא הוי מוקף לדירה והא דקאמרינן נמי לקמן גג דמינכרא מחיצה דאי לא מינכרא גדול נמי אסור משום דקטן אוסר עליו אבל כי מינכרא אין הקטן אוסר עליו משום גוד אסיק אפילו לשוייה פתחא דלא כרב יוסף דבסמוך דאמר אם אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהם אסורין דלא אמר גוד אסיק לשויה פתחא משום דפתחא כי האי גוונא לא עבדי אינשי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    והתניא אחת לי עוקה גזוזטרא בריכה ועריבה אע"פ שנתמלאו מים מע"ש שופכין לתוכו מים בשבת ואסיקנא אמר רבה לא שנו אלא שלא עירבו אבל עירבו הללו ב' דיוטאות שופכין בעוקה אחת.

    אבל שלא עירבו גזרינן דלא לשפוך מדוכתיה.

    דלמא אתי למשקל במנא ושדי בעוקה:

    הדרן עלך כיצד משתתפין.

    פ"ט כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גבוה י' טפחים או נמוך י' דברי ר' מאיר מ"ט דר' מאיר אי קסבר כשם שדיורין למטה חלוקין כך חלוקין למעלה. אמאי קתני כל גגות העיר רשות אחת (בלבד) ואי אין חלוקין (כ"ע) [דלמעלה מי'] רשות אחת היא [ובלבד שיהא גבוה] י' או נמוך עשרה למה לי ואוקמה רב יצחק אומר היה ר' מאיר כל מקום שאתה מוצא ב' רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורחב ד' אסור לכתף עליו [גזירה] משום תל ברשות הרבים סבור מינה [אפילו] מכתשת אפילו גיגית אסור לכתף עליו.

    אמר אביי הכי קאמר מר והוא רבה בר נחמני לא אסרו אלא בעמוד ואמת הרחיים הואיל ואדם קובע להם מקום דגזרינן בהו אטו תל ברשות הרבים. ואקשינן והא כותל שבין ב' חצרות דקביע ואמר רב יהודה כשתמצא לומר לדברי ר"מ גגין וחצרות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל ולא קא גזר משום תל ברה"ר ופרקינן לא להכניס ולהוציא מהן דרך פתחים אבל מזה לזה לא.

    וחכמים אומרים כל גגות רשות בפני עצמו הוא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 89a

    Eruvin 89a. The full printed text of this folio side - 17 numbered segments, about 302 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 89a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026