Talmud Builders

    Eruvin 55a

    Chapter 5 - Keitzad

    גם: עירובין דף נ״ה ע״א, פרק ה׳ כיצד מעברין

    English translation - Eruvin 55a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And this idea, that one must exert great effort to retain one’s Torah knowledge, is in accordance with what Avdimi bar Ḥama bar Dosa said: What is the meaning of that which is written: “It is not in heaven…nor is it beyond the sea” (Deuteronomy 30:12–13)? “It is not in heaven” indicates that if it were in heaven, you would have to ascend after it, and if it were beyond the sea, you would have to cross after it, as one must expend whatever effort is necessary in order to study Torah.

    2Expounding the verse differently, Rava said: “It is not in heaven” means that Torah is not to be found in someone who raises his mind over it, like the heavens, i.e., he thinks his mind is above the Torah and he does not need a teacher; nor is it to be found in someone who expands his mind over it, like the sea, i.e., he thinks he knows everything there is to know about the topic he has learned.

    3Rabbi Yoḥanan said: “It is not in heaven” means that Torah is not to be found in the haughty, those who raise their self-image as though they were in heaven. “Nor is it beyond the sea” means that it is not to be found among merchants or traders who are constantly traveling and do not have the time to study Torah properly.

    4After the lengthy aggadic digression, the Gemara returns to the topic of the mishna, extending the outskirts of a city. The Sages taught in the Tosefta : How does one extend the boundaries of cities? If the city is long, in the shape of a rectangle, the Shabbat limit is measured from the boundary as it is. If the city is round, one creates simulated corners for it, rendering it square, and the Shabbat limit is measured from there. If it is square, one does not create additional corners for it. If the city was wide on one side and narrow on the other side, one regards it as though the two sides were of equal length, adding to the narrow side to form a square.

    5If one house in a row of dwellings was protruding like a turret, or if two houses were protruding like two turrets, one regards them as though a cord is stretched over their outer edge along the length of the city, and one measures two thousand cubits beginning from there. If the city was shaped like a bow or like the Greek letter gamma , one regards it as though the interior space were full of houses and courtyards, and one measures two thousand cubits beginning from there.

    6The Gemara proceeds to analyze the Tosefta . The Master said: If the city is long, the Shabbat limit is measured from the boundary as it is. The Gemara expresses surprise: That is obvious. The Gemara explains: It was necessary to teach this halakha only with regard to a case where the city is long and narrow. Lest you say: Let us give its breadth the dimension of its length and regard the city as if it were square, it teaches us that we do not do so.

    7The Tosefta stated: If the city is square, one does not create additional corners for it. Once again the Gemara asks: That is obvious. The Gemara answers: It was necessary to teach this halakha only with regard to a case where the shape of the city is square but that square is not aligned with the four directions of the world, i.e., north, south, east, and west. Lest you say: Let us align the square with the four directions of the world, it teaches us that this is not done.

    8The Tosefta also stated: If one house in a row of dwellings was protruding like a turret, or if two houses were protruding like two turrets, one regards them as though a cord is stretched over their outer edge along the length of the city, and one measures two thousand cubits beginning from there. The Gemara asks: Now, if with regard to one house, you said to extend the city’s boundaries, with regard to two houses, is it necessary to say so?

    9The Gemara answers: It was necessary to teach this halakha only with regard to a case where the two houses were protruding on two different sides of the city. Lest you say: When a house protrudes from one side, we say that the city is extended even due to a single house, but if houses protrude from two sides we do not say so; therefore, it teaches us to regard the city as though it is extended on both sides.

    10The Tosefta stated: If the city was shaped like a bow or like the Greek letter gamma , one regards it as if the interior space were full of houses and courtyards, and one measures two thousand cubits beginning from there. Rav Huna said: With regard to a city that is shaped like a bow, the following distinction applies: If there are less than four thousand cubits between the two ends of the bow, so that the Shabbat limits measured from the two ends of the city overlap, the interior space of the bow is regarded as if it were filled with houses, and one measures the Shabbat limit of the city from the imaginary bowstring stretched between the two ends of the bow. But if that is not the case, and the distance between the two ends of the bow is four thousand cubits or more, one measures the Shabbat limit from the bow itself.

    11The Gemara asks: Did Rav Huna actually say that the distance between two sections of a single city that renders them separate entities is four thousand cubits? Didn’t Rav Huna say: With regard to the wall of a city that was breached, even if there is a gap between two sections of the city, the city is still considered a single entity if the breach is no more than 141⅓ cubits? However, if the breach is wider, the two sections are considered separate entities. Apparently, a distance of 141⅓ cubits suffices to separate between two sections of a city and to render them separate entities.

    12Rabba bar Ulla said: That is not difficult. Here, where Rav Huna speaks of four thousand cubits, he is referring to a case where the gap is on only one side, as the other side, the bow, is inhabited; but there, where he speaks of 141⅓ cubits, he is referring to a case where the breach is from two sides, which truly renders the city two separate entities.

    13The Gemara asks: If so, what is Rav Huna teaching us in the case of the breached city wall, that one allocates a karpef , an area measuring slightly more than seventy cubits, to this section of the city and a karpef to that section of the city? Didn’t Rav Huna already say this on one occasion? As we learned in a mishna:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והיינו דאמר רב אבדימי - הא דאמרן דצריך לטרוח ולהעמיד סימנין ולהערים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה היינו דר' אבדימי דמפרש דיוקא דקרא שאם בשמים היא צריך אתה לעלות אחריה:

    סחרנין - מחזרין בעיירות:

    תגרין - בעירן במקומן אלא נראה ואינו נראה כדאמר לעיל:

    ארוכה כמות שהיא - לקמן מפרש:

    עגולה עושין לה זויות - כשבא למדוד תחומין לקצותיה לא ימדוד לה מהחומה אלא יוסיף לה ריבוע כלומר ירחיק מן החומה כדי ריבוע דהא מרבינן פיאות לכל מילי דשבת ואח"כ ימדוד תחומי הקרנות שאם בא לצאת דרך קרן העיר ישתכר בהליכתו רביע דמרובע יותר על העגול רביע:

    מרובעת אין עושין לה זויות - לקמן מפרש:

    היתה רחבה מצד זה וקצרה מצד זה רואין אותה כאילו היא שוה - כשבא למדוד התחומין למערב אצל קרן מערבית דרומית אינו מודד מן החומה אלא מרחיק ומושך למערב עד כנגד חודה של קרן מערבית צפונית הנמשכת ויוצא' למערב ומודד וכן לקרן דרומית מזרחית:

    היה בית אחד בולט - מחומת העיר לאחת הצדדין כשבא למדוד תחום צפון אצל קרן מערבית צפונית כשבא למקום שאין הבית בולט שם מרחיק מן החומה עד כנגד מקום שכלה בליטת הבית לקרן מזרחית צפונית כאילו חוט מתוח מכוון והולך כנגדו ממקום שכלה הבית עד כנגד קרן צפונית מערבית ומודד מן החוט ולצפון אלפים:

    שני בתים כמין ב' פגומין - קס"ד לרוח אחת וקאמר רואין כאילו חוט מתוח מזה לזה ולקמן פריך השתא בית אחד אמרת רואין שני בתים מיבעיא:

    היתה עשויה כמין קשת - שאין הבתים במקום חבל הקשת:

    או כמין גאם - גימל יווני עשוי כמין כף כפופה שלנו:

    רואין אותה כאילו היא מלאה בתים - כשבא למדוד תחומין מן הצפון מודד מן היתר כאילו היתה מוקפת בתים והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו ולצפון אלפים אלא כל העיר עד היתר חשובה לו כד' אמות וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב אע"פ שאין בתים במערב רואין כאילו מלא כל החלל בתים וכן מן הדרום לצפון והיוצא מביתו אין חלל החלק של עיר עולה לו מן המדה:

    קמ"ל - כמות שהיא מניחין אותה שהרי יש לה פיאות:

    ארוכה כמות שהיא פשיטא - וכי תעלה על דעתך שיקצרנה:

    דאריכא וקטינא - קצרה ברחבה:

    מהו דתימא - ירחיבנה למזרח ולמערב עד שתהא מרובעת יפה:

    דמרבעא אבל לא מרבעא בריבועו של עולם - שיהא צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אלא עומדת באלכסון:

    לא צריכא לב' רוחות - אחד לצפון וא' לדרום:

    בין ב' ראשיה - היינו אורך מקום היתר:

    פחות מד' אלפים - שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין כאילו היא מליאה בתים ואם יותר אין מצרפין אותה להיות אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד מפתח ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המידה הוא:

    חומת העיר שנפרצה שיעורה בקמ"א ושליש - אם רוחב פירצה קמ"א אמות ושליש דהיינו שיעור ב' קרפיפות של שבעים אמה ושיריים ונעשו כב' עיירות להיות אחת והיוצא מזו לזו ללכת דרך זו חוצה לה אין עולה לו מדת העיר מן המנין אלמא ביותר מקמ"א ושליש הויא הבדלה:

    כאן מרוח אחת - עיר העשויה כקשת אינה מובדלת אלא מרוח אחת הלכך עד דהוי ד' אלפים:

    ומאי קמ"ל - אי בב' רוחות דודאי כב' עיירות הן אמאי אשמועי' רב הונא דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו דשתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין קרפף של שבעים אמה ושיריים לכל אחת להיות כעיר אחת כדי לחברם ע"י קרפיפות הללו לעשותן כעיר אחת ואע"פ שאין בנין בין הקרפיפות וגם הקרפיפות עצמן אינן מוקפות מחיצה אלא שיעור קרפף קאמר:

    והא - דחומת העיר שנפרצה בשתי רוחותיה זו כנגד זו קאמר הלכך כשתי עיירות נינהו וכגון שאין יישוב בחלל העיר כנגד בית הפרצות:

    עירובין 55 עמוד א

    1והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא, מאי דכתיב: ״(דברים ל״, יב) ״לא בשמים היא ולא מעבר לים היא״. ״לא בשמים היא״, שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה.

    2רבא אמר: ״לא בשמים היא״ לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים.

    3רבי יוחנן אמר: ״לא בשמים היא״ לא תמצא בגסי רוח, ״ולא מעבר לים היא״ לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים.

    Baraita

    4תנו רבנן: כיצד מעברין את הערים? ארוכה כמות שהיא. עגולה עושין לה זויות. מרובעת אין עושין לה זויות. היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר רואין אותה כאילו היא שוה.

    5היה בית אחד יוצא כמין פגום, או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן, ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה. היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה.

    6אמר מר: ארוכה כמות שהיא. פשיטא! לא צריכא, דאריכא וקטינא, מהו דתימא: ליתן לה פותיא אאורכה. קמ"ל׃

    7מרובעת אין עושין לה זויות. פשיטא! לא צריכא, דמרבעא, ולא מרבעא בריבוע עולם. מהו דתימא: לירבעא בריבוע עולם. קא משמע לן.

    8היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין. השתא בית אחד אמרת, שני בתים מיבעיא?!

    9לא צריכא, משתי רוחות. מהו דתימא: מרוח אחת אמרינן, משתי רוחות לא אמרינן. קא משמע לן.

    10היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם, רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה. אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר, ואם לאו מודדין לה מן הקשת.

    11ומי אמר רב הונא הכי, והאמר רב הונא: חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת ושליש?

    12אמר רבה בר עולא, לא קשיא: כאן ברוח אחת, כאן משתי רוחות.

    13ומאי קמ"ל דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו? הא אמרה רב הונא חדא זימנא, דתנן:

    Tosafot

    אם היה בית אחד יוצא כמין פגום - נראה דפגום אחד נמי רואין כאילו היה פגום אחר כנגדו ומותחין חוט עליהן ולא שמותחו בחוט באלכסון מן הפגום עד ראש הא' של העיר דהא רחבה מן הצד האחד רואין אותה כאילו שוה ועגולה כאילו היתה מרובעת השתא פריך שפיר השתא פגום אחד כו':

    עיר העשויה כקשת - הא דלא נקט רב הונא מלתיה אשני פגומין משום דסתם פגום הוי תוך שבעים אמה ושיריים מעיקר העיר וכיון דהוי תוך עיבור העיר אפי' יש בין פגומין יותר מד' אלפים רואין כאילו חוט מתוח עליהם ואפילו יש פגומין הרבה זה אחר זה כל אחד תוך ע' אמה ושיריים של חבירו בשני ראשי העיר שמא יש לחלק דגבי פגומין שאינם מעיקר העיר אפילו אין שם הבלעת תחומין מעברין אותן עם העיר לפי שבטל אגב העיר אבל ב' ראשי הקשת שהם מעיקר העיר אין מבטלין אגב העיר ולכך בעי שיהא שם הבלעת תחומין ומיהו נראה לר"י דאין לחלק בין שני פגומין לעיר העשויה כקשת וכן פר"ח והא דלא נקט רב הונא מילתיה על שני פגומין משום דברייתא לא איירי בשני פגומין מרוח אחת אלא בפגום אחד:

    פחות מד' אלפים מודדין מן היתר - רבה בר רב הונא בעי נמי בסמוך שגם בין יתר לקשת לא יהא יותר מאלפים משום דבעי שיהו תחומין מובלעין מכל צד אבל לרבא בריה דרבה בר רב הונא דאמר מודדין מן היתר ואפי' יותר מאלפים בין יתר לקשת משום דאי בעי הדר אתי ליה דרך בתים ולא חש שיהו מובלעין רק מצד אחד נראה דהוא הדין נמי לדידיה אם אין בין יתר לקשת אלא אלפים דמודדין לו מן היתר אפי' יש יותר מד' אלפים בין שני ראשי הקשת דהא מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש האחר כיון דהיתר מובלע תוך הקשת:

    ואם לאו מודדין לה מן הקשת - לא מן הקשת ממש אלא ממקום שמתקצר בפנים ואין שם ד' אלפים דלא גרע מאילו ניטל אותו של מעלה ור"ח פירש עיר העשויה כקשת שאין מתקצר והולך:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    כתיב לא בשמים היא לא תמצא תורה במי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא מעבר לים היא במי שמרחיב דעתו עליה כים ר' יוחנן אמר כו'.

    ת"ר כיצד (מערבין) [מעברין] את הערים ארוכה כמות שהיא מהו דתימא מעביד (תותיה) [פותיא] כאורכיה (כי) [כדי] שתתרבע קמ"ל דלא. עגולה עושין לה זוויות פי' מרבעה ונותן זויות. מרובעות אין עושין לה זויות. כלומר אם אינה נתונה בריבועה בריבועו של עולם צפון העיר לצפון העולם ודרומה לדרום העולם.

    מהו דתימא מרבעה בריבועו של עולם קמ"ל דלא צריכינן כולי האי היתה זו העיר רחבה מצד אחד אלף אמה ומצד אחד שכנגדו חמש מאות אמה כגון שהיה הצד המזרחי אלף אמה רחבו והמערבי ת"ק אמה רחבו נותנין גם לצד מערבי כרחבו מחוץ ת"ק אמה אחרים להשוות הצדדין כדי למדוד אלפים אמה מחוץ אלף אמה מכל צד היה בית אחד יוצא מן העיר כמין פגים או ב' בתים כמין ב' פגימין יוצאין אחד למזרח ואחד לצפון רואין כאילו חוט מתוח עליהן ומוציאין גבול העיר למזרח וגבול העיר לצפון כנגד החוט המתוח מזה ומזה ומודד מן החוט ולהלן אלפים אמה.

    היתה העיר עשויה כמין קשת או כמין (טס) [גאם] רואין אותה העיר כאילו היא מלאה בתים וחצרות וכאילו הן מרובעות הקשת כמין טבלא מרובעת וכן הגם ומודד מהן ולהלן אלפים אמה. אמר רב הונא עיר העשויה כקשת ואם יש בין ראשיה פחות מד' אלפים אמה מודדין לה בריבוע ורואין כאילו היא מלאה בתים וחצרות ונותנין לה אלפים אמה תחום מן היתר ולחוץ ואם לאו מודדין מן הקשת. פי' כגון מקום העיר שעשוי כקשת מזרחו והיתר הוא מערבי וב' ראשי הקשת חשובות כמין ב' פיגמין אחד בולט לצפון ואחד בולט לדרום וצריכין למתוח חוט משוה עולה עד נגד הקשת מקום החץ. (ואין) [אם] היתר פחות מארבעת אלפים אמה. נמצא המתוח מן הצפון לדרום ע"ג הקשת פחות מד' אלפים כמדת היתר והדרין במקום החץ מהלכין כלפי הדרום פחות מאלפים אמה וכן לצפון אבל אם הם ד' אלפים אמה יצאו מתורת פגימה שלם וכן בשני ראשיה כיון שיש בין ביניהם ב' תחומין נסתלקה מהן תורת פגום ואין מודדין אלא מן היתר (וכעשבי) [וכיושבי] שדות הן חשובין שמודדין להם מפתח בתיהן.

    ואקשינן ומי אמר רב הונא הכי כי אין נפרדין אלו מאלו עד שיהיה ביניהן מקום חרב בלי ישוב ד' אלפים אמה והא איהו הוא דאמר חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת אמה ושליש עדיין דינה כדין עיר אחת שאפי' ב' עיירות הן כשתתן קרפף לזו שהן כל קרפף ע' אמה ושיריים והקרפפיות מערבות אותן וכאחת הן חשובות יתר מיכן לא. ופרקינן זו חומת העיר שנפרצה פרצתה מב' רוחות זו כנגד זו שנחלקו לשתים. לפיכך אמר רב הונא אם פרצה כנגד קרפיף לזו וקרפיף לזו ועדיין בחזקתן עומדות אם יתר מיכן נחלקו אבל בעיר העשויה כקשת שאינה חריבה אלא מרוח אחת בלבד והקשת עומד בישובו אי הוו אלפים אמה אין ואם לא לא. ואקשינן ומאי אתא רב הונא לאשמועינן בחומת העיר שנפרצה כי אם יש בפרצותיה [מאה וארבעים ואחת] אמה ושליש שהן כדי [שני] (שהן) קרפיפיות עשאן הקרפיף להיותן אחת אלא משום דקודם לכן עיר [אחת] היתה ולכן מתירין אותה עכשיו בזה השיעור אבל ב' עיירות שלא היתה בהן היתר אין מתירין אותן בב' קרפיפיות ואי אשמעינן בב' עיירות שנותנין קרפיף לזו וקרפיף לזו משום דדחיקא תשמישתייהו אבל בחומת העיר דלא דחיקא תשמישתיה אימא אפי' יתר מיכן מותר קמ"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 55a

    Eruvin 55a. The full printed text of this folio side - 13 numbered segments, about 308 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 55a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026