מסכת סוטה דף מ״ח עמוד א׳

1ואנן קא יהבינן לכהנים.

2ולודי אשאר מעשרות? אמר ריש לקיש: כל בית שאין מתודה על מעשר ראשון שוב אין מתודה על שאר מעשרות. מאי טעמא? אמר אביי: הואיל ופתח בו הכתוב תחילה.

3מכלל דאפרושי הוו מפרשי? והא תניא: אף הוא ביטל את הוידוי, וגזר על הדמאי. לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד, ומעשר ראשון ומעשר שני מקצתן מעשרין ומקצתן אין מעשרין.

4אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: כשם שתרומה גדולה יש בה עון מיתה כך תרומת מעשר וטבל יש בהן עון מיתה.

5עמד והתקין להם: הלוקח פירות מע"ה מפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני. מעשר ראשון מפריש ממנה תרומת מעשר ונותנה לכהן, ומעשר שני עולה ואוכלו בירושלים. מעשר ראשון ומעשר עני המוציא מחבירו עליו הראיה!

6תרתי תקן: ביטל וידוי דחבירים, וגזר על דמאי של עמי הארץ.

7ואף הוא ביטל את המעוררים. מאי מעוררים? אמר רחבה: בכל יום ויום שהיו עומדים לוים על דוכן ואומרים (תהלים מד, כד) ״עורה למה תישן ה'״, אמר להן: וכי יש שינה לפני המקום? והלא כבר נאמר (תהלים קכא, ד) ״הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל״! אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה, לכך נאמר ״עורה למה תישן ה'״.

8ואת הנוקפים. מאי ״נוקפים״? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהיו מסרטין לעגל בין קרניו, כדי שיפול דם בעיניו. אתא איהו בטיל, משום דמיחזי כי מומא.

9במתניתא תנא: שהיו חובטין אותו במקלות כדרך שעושין אותו לפני עבודת כוכבים אמר להם: עד מתי אתם מאכילין נבילות למזבח! נבילות?! הא שחיט להו! אלא טריפות שמא ניקב קרום של מוח. עמד והתקין להם טבעות בקרקע.

10עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. בחולו של מועד.

11כל ימיו לא היה אדם צריך לשאול על הדמאי. כדאמרן.

מתני׳ · משנה

12משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר: ״(ישעיהו כד״, ט) ״בשיר לא ישתו יין וגו'״.

13משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים. משחרב בהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל, שנאמר: ״(תהלים יב״, ב) ״הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'״.

14רשב"ג אומר, העיד ר' יהושע: מיום שחרב בהימ"ק אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות. ר' יוסי אומר: אף ניטל שומן הפירות. ר' שמעון בן אלעזר אומר: הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח, המעשרות נטלו את שומן הדגן. וחכמים אומרים: הזנות והכשפים כילו את הכל.

גמ׳ · גמרא

15וממאי דמשבטלה סנהדרי כתיב״? אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דאמר קרא: (איכה ה יד) זקנים משער״ שבתו בחורים מנגינתם׃

16אמר רב אודנא דשמעא זמרא תעקר אמר רבא זמרא בביתא חורבא בסיפא שנאמר: ״(צפניה ב״, יד) קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃

17מאי כי ארזה ערה אמר ר' יצחק בית המסובך בארזים עיר הוא אלא אפי' בית המסובך בארזים מתרועע אמר רב אשי שמע מינה כי מתחיל חורבא בסיפא מתחיל שנאמר ״חרב בסף ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כד״, יב) ושאיה יוכת שער אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כי תורא׃

18אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסיר רב הונא בטיל זמרא קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזא ולא איבעי אתא רב חסדא זלזיל ביה איבעאי אווזא בזוזא ולא משתכח׃

19אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי פריצותא זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת למאי נפקא מינה לבטולי הא מקמי הא׃

20אמר ר' יוחנן כל השותה בארבעה מיני זמר מביא חמש פורעניות לעולם שנאמר ״(ישעיהו ה יא) הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו״׃

21מה כתיב ״אחריו (ישעיהו ה״, יג) לכן גלה עמי מבלי דעת שגורמין גלות לעולם וכבודו מתי רעב שמביאין רעב לעולם והמונו צחה צמא שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה (ישעיהו ה, טו) וישח אדם וישפל איש שגורמין שפלות לשונאו של הקב"ה ואין איש אלא הקדוש ב"ה שנאמר ״(שמות טו״, ג) ה' איש מלחמה ועיני גבוהים תשפלנה שגורמין שפלות של ישראל׃

22ומה כתיב ״אחריו לכן״׃