בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף ל״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וכיון שניטבלו כו'בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו חזרו המים לאחוריהם שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן אלא שם עומדים והמים הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה כדכתיב קמו נד אחד והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם:

    כמה גובהן של מים גרס:

    י"ב מילכנגד מחנה ישראל. שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והם עברו כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן גבהו המים:

    הוי אומר מים קליםלרוץ מן האדם וא"כ שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור ובאין מים ושוטפין אותן:

    כיפיןאולמות ארוקוולו"ד:

    ואף רחב אמרה לשלוחי יהושעקודם שעברו את הירדן שעל קריעת ים סוף היו מתפחדין עדיין:

    עודם בירדן אמר להן יהושע כו'כדכתיב והכהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תם כל הדברים אשר צוה ה' את יהושע לדבר אל העם וזהו הדבר דהכי כתיב במשה כי אתם עוברים את הירדן אלא ארץ כנען והורשתם וגו' כלומר כשיעברו את הירדן התנה עמהם על מנת להורישם:

    ושוטפין אותיכם גרסינן בברייתא:

    הרימו לכם וגו'הם האבנים שהקימו תחת מצב רגלי הכהנים לזכרון להיות סימן לבנים שעברו אבות את הירדן:

    שאו מזה מתוך הירדן ממצב וכו'הם שהקימו בהר עיבל ובנו המזבח וקפלום וקבעום בגלגל:

    דמדלי איניש אכתפיהשהאדם עצמו מגביהו על כתיפו ואין אחר מסייעו:

    תילתא דטעוניה הואאינו אלא שליש משאוי שנושא כשמטעינו אחר נמצא שהיה כל אחד מהן נושא משא ק"ך סאין:

    ומכאן אתה מחשבכמה היה באשכול שנשאוהו שמנה אנשים והיו מסייעין זה את זה כשמרימין אותו על כתיפן:

    ממשמע שנאמרוישאוהו איני יודע שבשנים:

    אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטנימשאוי ומשאוי תחת משאוי שהתחתונים מסייעין את העליונים ובכל אחד היו שני מוטות כיצד שני מוטות הולכין זה אצל זה וארבעה נושאין אותם ושני מוטות אחרים וארבעה בני אדם נושאין אותם והם באלכסון מתחת שנים העליונים מוט אחד לראש האחד ומוט אחד לראש השני והולכין באלכסון ורבי יצחק לאו מקרא שמיע ליה אלא דפשיטא ליה דרימון ותאינה סגי בשנים ויהושע וכלב לא נשאו כלום פשו להו תמניא לאשכול ואם לאו מדרש הראשון המלמדנו דלאו מוט אחד קאמר קרא לא היינו יודעים לכוין שמנה בני אדם למשאו אלא דשמעינן מיניה דשני מוטות היו ואתא רבי יצחק לאשמועינן דשני משאות היו שם וכל אחד שני מוטות:

    שלא היו באותה עצהלהביא אשכול משונה כזה שהמרגלים לרעה נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים:

    לדברי רבי יהודהשאמר לא גבהו המים אלא שנים עשר מילין כאורך מחניהם דרך חנייתם עברו בירדן כל רחב מחניהם עברו יחד הילכך לא היה אורך העברה אלא שנים עשר מילין:

    סוטה 34 עמוד א

    1וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים, חזרו המים לאחוריהם, שנאמר: ״(יהושע ג״, טו) וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו'. ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד וכמה גובהן של מים שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל דברי ר' יהודה׃

    2אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר מים קלים אם כן באין מים ושוטפין אותן׃

    3אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב שנאמר ״(יהושע ה״, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל׃

    4ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו' וכתיב ״(יהושע ב״, יא) ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד וגו'׃

    5עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם שנאמר ״(במדבר לג״, נב) והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו' אם אתם עושין כן מוטב ואם לאו באין מים ושוטפין אותיכם מאי אותיכם אותי ואתכם׃

    6עודם בירדן אמר להן יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו' וכתיב ״(יהושע ד״, ו) למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם וגו' סימן לבנים שעברו אבות את הירדן׃

    7עודם בירדן אמר להן יהושע (יהושע ד, ג) שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וגו' יכול בכל מלון ומלון ת"ל אשר תלינו בו הלילה׃

    8אמר רבי יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה תילתא דטעוניה הוי׃

    9מכאן אתה מחשב לאשכול שנאמר ״(במדבר יג״, כג) וישאוהו במוט בשנים ממשמע שנאמר ״במוט איני יודע שבשנים מה תלמוד לומר בשנים בשני מוטות״׃

    10אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד שמנה נשאו אשכל אחד נשא רימון ואחד נשא תאינה יהושע וכלב לא נשאו כלום אי בעית אימא משום דחשיבי ואי בעית אימא שלא היו באותה עצה׃

    11פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר לדברי רבי יהודה׃

    תוספות

    יותר משלש מאות מילתימה לר"י והא ליכא מעיבא לארעא אלא תלתא פרסי וי"ל שהיו נגדשין והולכין למעלה מן העננים ירושלמי רבי לוי אומר עד לבו של רקיע תמן אמרינן עד בבל נאמר כאן הרחק ונאמר להלן מארץ רחוקה מבבל:

    עודם בירדן אמר להם יהושע[ירושלמי] אמר ריש לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם אמר רבי סימון ב"ר זביד ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן חטא ורובם של סנהדרין נפלה בעי אמר ר' לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות:

    גמירי כל טונאירושלמי לא דמי ההוא דטעין מן ארעא אל ארכבותיה ומן ארכבותיה לכתיפיה לההוא דתלי ליה [מן ארעא על כתיפיה] ולא דמי ההוא דתלי ליה לההוא [דאוחרן טעין ליה]:

    טורטני וטורטני דטורטניפירש ר"ח דטורטני בלשון יון קנה של מאזנים וכיצד נשאוהו הביאו שני עמודים וסירגום בחבלים ונתנו האשכול על גבי חבלים ונתנו מוטות בחבלים בקצה העמודים המסורגים והאשכול נתן מוט א' מן הקצה מזה הראש וכיוצא בה בראש מקצה האחר נמצאו שתי מוטות בראש העמודים המסורגים בחבלים והאשכול נתון בחבלים ועל כל מוט מאלו המוטות שתי מוטות פחותין מהן מוט בראש זה ומוט בראש זה נמצאו ארבע מוטות בראשי שני מוטות הנתונים בראשי העמודים וכל מוט ומוט מאלו ד' מוטות היו טוענים אותן שני אנשים נמצאו שמנה סובלין את האשכול וזה פירוש טורטני וכו' כלומר מוטות ומוטות על מוטות ירושלמי כתיב איש אחד איש אחד למטה על דעתיה דרבי ישמעאל דו אומר לשונות ריבוי הן שנים עשר היו שמנה באשכול ארבעה בתאנים ורימונים ובנושאי כלים על דעתיה דרבי עקיבא דו אומר לשונות כפולים עשרים וארבעה היו ט"ז באשכול שמנה בתאנים ורימונים ונושאי כלים על דעתיה דרבי ישמעאל טורטרין על דעתיה דרבי עקיבא טורטרין וטורטרי טורטרין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה טורטני וכו' לשונות כפולים כ"ד היועי' במתני' ריש סנהדרין ומנין לעדה כו':

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף ל״ד עמוד א׳

    מסכת סוטה דף ל״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־383 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    וכיון שניטבלו כו' בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו חזרו המים לאחוריהם שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן אלא שם עומדים והמים הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה כדכתיב קמו נד אחד והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם:

    כמה גובהן של מים גרס:

    י"ב מיל כנגד מחנה ישראל. שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והם עברו כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן גבהו המים:

    הוי אומר מים קלים לרוץ מן האדם וא"כ שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור ובאין מים ושוטפין אותן:

    כיפין אולמות ארוקוולו"ד:

    ואף רחב אמרה לשלוחי יהושע קודם שעברו את הירדן שעל קריעת ים סוף היו מתפחדין עדיין:

    עודם בירדן אמר להן יהושע כו' כדכתיב והכהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תם כל הדברים אשר צוה ה' את יהושע לדבר אל העם וזהו הדבר דהכי כתיב במשה כי אתם עוברים את הירדן אלא ארץ כנען והורשתם וגו' כלומר כשיעברו את הירדן התנה עמהם על מנת להורישם:

    ושוטפין אותיכם גרסינן בברייתא:

    ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 34a · Sefaria

    תוספות

    יותר משלש מאות מיל תימה לר"י והא ליכא מעיבא לארעא אלא תלתא פרסי וי"ל שהיו נגדשין והולכין למעלה מן העננים ירושלמי רבי לוי אומר עד לבו של רקיע תמן אמרינן עד בבל נאמר כאן הרחק ונאמר להלן מארץ רחוקה מבבל:

    עודם בירדן אמר להם יהושע [ירושלמי] אמר ריש לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם אמר רבי סימון ב"ר זביד ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן חטא ורובם של סנהדרין נפלה בעי אמר ר' לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות:

    גמירי כל טונא ירושלמי לא דמי ההוא דטעין מן ארעא אל ארכבותיה ומן ארכבותיה לכתיפיה לההוא דתלי ליה [מן ארעא על כתיפיה] ולא דמי ההוא דתלי ליה לההוא [דאוחרן טעין ליה]:

    טורטני וטורטני דטורטני פירש ר"ח דטורטני בלשון יון קנה של מאזנים וכיצד נשאוהו הביאו שני עמודים וסירגום בחבלים ונתנו האשכול על גבי חבלים ונתנו מוטות בחבלים בקצה העמודים המסורגים והאשכול נתן מוט א' מן הקצה מזה הראש וכיוצא בה בראש מקצה האחר נמצאו שתי מוטות בראש העמודים המסורגים בחבלים והאשכול נתון בחבלים ועל כל מוט מאלו המוטות שתי מוטות פחותין מהן מוט בראש זה ומוט בראש זה נמצאו ארבע מוטות בראשי שני מוטות הנתונים בראשי העמודים וכל מוט ומוט מאלו ד' מוטות היו טוענים אותן שני אנשים נמצאו שמנה סובלין את האשכול וזה פירוש טורטני וכו' כלומר מוטות ומוטות על מוטות ירושלמי כתיב איש אחד איש אחד למטה על דעתיה דרבי ישמעאל דו אומר לשונות ריבוי הן שנים עשר היו שמנה באשכול ארבעה בתאנים ורימונים ובנושאי כלים על דעתיה דרבי עקיבא דו אומר לשונות כפולים עשרים וארבעה היו ט"ז באשכול שמנה בתאנים ורימונים ונושאי כלים על דעתיה דרבי ישמעאל טורטרין על דעתיה דרבי עקיבא טורטרין וטורטרי טורטרין:

    Tosafot on Sotah 34a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה טורטני וכו' לשונות כפולים כ"ד היו עי' במתני' ריש סנהדרין ומנין לעדה כו':

    Gilyon HaShas on Sotah 34a · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ "וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ" (יהושע, ד ה). נראה לי בס"ד הטעם שעשה הסימן בהרמת האבן על שכמם, והוא כי אבן רומזת לישראל במעלות שלהם שעל ידי התורה זכו לתואר אֶחָד הרמוז באות א' ד' אֶ בֶן' ולתואר בן הרמוז באותיות בֶּן ד'אֶ בֶן ' כמו שנאמר אֲסַפְּרָה אֶל חֹק הֳ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה (תהלים ב, ז). והרמתם על שכמם נראה לי בס"ד כי הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו ע"ה שיתן לבניו ארץ עשרה עממין שהם עמון ומואב ואדום ושבעה עממין של ארץ כנען אך לא זכו ישראל לרשת עמון ומואב ואדום מפני כי אלו הם כנגד שלשה ספירות חב"ד [חכמה בינה דעת] דקליפה והם קשים יותר מחמת גובהן ולא היו ישראל יכולים לשלוט בהם ולא שלטו אלא על שבעה עממין שהם כנגד שבעה ספירות תחתונות שהם חג"ת נהי"מ [חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות] אבל לעתיד בשלימות התיקון בביאת מלך המשיח שיבא בב"א [במהרה בימינו אמן] ישלטו גם על עמון ומואב ואדום כי יתגברו גם על הראש דקליפה. והנה שבעה תחתונות מתחילים מן הכתף ולמטה כי חב"ד [חכמה בינה דעת] הם סוד הראש ובזה פירשתי בס"ד מאמר הגמרא (חגיגה ה:) דאחוי ההוא מין לרבי יהושע בן חנינא עמא דאהדר מרייהו אפיה מנייהו, שהוא השפעת שלשה ראשונות, ואחוי ליה רבי יהושע בן חנינא עוד ידו נטויה עלינו. ובזה מובן בס"ד שפיר הטעם שאמר להם יהושע בביאתם זו לארץ ישראל שישימו האבן על שכמם כי אבן רמז לישראל ושכמם רמז מן שבעה תחתונות ולמטה שמתחילים מן הכתף לרמוז להם עתה אין לה שליטה אלא מן הכתף ולמטה ולכן לא תכבשו אלא שבעה עממין בלבד ולא הראש ששם עמון ומואב ואדום. ונראה לזה נתנבא יעקב אבינו ע"ה בדברו ברמז עם יוסף הצדיק ע"ה הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם (בראשית לז, יג) רוצה לומר לא זוכין עתה לשלוט על הראש אלא משכם ולמטה בלבד.

    וּגְמִירִי דְּכָל טְעוּנָא דְּמִדְלִי אִינִישׁ לְכִתְפֵיהּ, תִּילְתָא דְּטָעוּנֵיהּ הֲוָאִי. פירש רש"י נמצא כל אחד מהם היה נושא משא של ק"ך סאין. ונראה לי דבר זה לפי הטבע רחוק הוא אך השם יתברך אותה שעה עשה נס לתת להם כח זה של ק"ך סאין לרמוז להם עתה בכניסתם לארץ אשר נתן להם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ (תהלים קה, מה) יהיה להם כח במעשיהם הטובים למתק כל הגבורות הקשות של ק"ך צרופי אלקים. ונראה לרמוז הביאו שלשה מינין שהם ע נבים ת אנה ר מון דראשי תיבות שלהם ' עתר ' כי עתר דרכו להפך התבואה כמו שאמרו רבותנו ז"ל (יבמות סד.) למה נמשלה תפלת צדיקים לעתר אלא לומר לך מה עתר זה מהפך התבואה כך תפלת צדיקים מהפכת מדת הדין למדת רחמים ולכן הם שנתכוונו להפך הדברים מטובה לרעה לכך תתהפך עליהם ולכך נרמזו שלשה אלה בעתר.

    Ben Yehoyada on Sotah 34a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף ל״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־383 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 142 מילים

      נפתחת ב״וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים, חזרו המים…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון לדבריך…״

    3. קטע 362 מילים

      נפתחת ב״אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין…״

      חכמים: רב שנאמר.

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע…״

    5. קטע 545 מילים

      נפתחת ב״עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על…״

    6. קטע 641 מילים

      נפתחת ב״עודם בירדן אמר להן יהושע הרימו לכם…״

    7. קטע 740 מילים

      נפתחת ב״עודם בירדן אמר להן יהושע (יהושע ד,…״

    8. קטע 831 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי אליעזר, אבא.

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״מכאן אתה מחשב לאשכול שנאמר (במדבר יג,…״

    10. קטע 1034 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא…״

      חכמים: רבי יצחק.

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא…״

      חכמים: רבי אמי, רבי יצחק, רבי יהודה.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף ל״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026