בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף מ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    עד ימיו היה פטיש מכה בירושליםבבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק ואין הכל יודעין שהיא לדבר האבד והכי אמרינן לה במועד קטן (יא.):

    כל ימיו לא הוצרך אדם לשאל לחבירו על הדמאיאם מעושר אם לאו שהוא התקין שיהו כל הלוקחין מעם הארץ מעשרין:

    גמ' אפילו אחד בסוף העולםהכיר בו:

    והא אמר עולא כו'סוגיא זו כולה פירשתיה בפרק מי שקינא (לעיל סוטה לא:) ואינה חלוקה כאן כלום:

    אלא על הספקועכשיו יודעים את ההורגים מי הם:

    מנוקה מעוןניאוף באשה האסורה לו בין מזו שנסתרה בין מאחרת:

    עון דבניה ודבנתיהשהם נואפין:

    לאאינו מונע את אשתו מליבדק:

    תא שמע לא אפקודלבדוק את הנשים ומה טעם על בנותיכם כי תזנינה:

    נתעוותו הדיניןדמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין עצמן לעיין בדין ובאיסור והיתר להורות לציבור ומתוך כך נתקלקלו מעשיהם וכיון שכן אין להקב"ה נחת רוח בעולמו ואין עולמו נוח לו:

    לוחשי לחישותעורכי הדיינין ומתלחשים עם הדיינין לפתוח להם פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה:

    רבה חרון אףשעל הטיית המשפט חרון אף בא שנאמר (שמות כ״ב:כ״ב) אם ענה תענה אותו וגו' וחרה אפי:

    נצב בעדת אלבזמן שבקרב אלהים ישפוט:

    הולכי אחר בצעםלהנאתם:

    האומרים לרע טובשמשבחין את הרשעים:

    רבו הוי הוידכתיב הוי הוי בההיא פרשתא טובא:

    מושכי הרוקמאריכין הרוק ומדת גאוה הוא:

    ונתמעטו התלמידיםכדקי"ל (קידושין דף מט:) סימן לגסות הרוח עניות של תורה:

    חוזרת על לומדיהמחזרת אולי תמצא לומדיה:

    ולבסוף מתזיל עלייהונמאס בעיניהם:

    מטיל מלאיהדיינים מטילין מלאי פרקמטיא שלהם על בעלי בתים היודעים בטיב סחורה שישתכרו הדיינין על ידו:

    רבו איש הישר בעיניו יעשהשהרואה שהדיינין מסבירים לו פנים מפני טובה שעשה לו ואינו מתיירא מהם:

    שפלים הוגבהושאין אימת הגדולים על הקטנים ואין ניכר בין גבוה לשפל:

    ומלכותאמלכותם של ישראל אזלא ונולא הולכת ומתנוולת:

    צרי עיןמלהנות אחרים בממונם:

    טורפי טרףגזלנים ומאמצי הלב מן העניים לרחם:

    רבו מים המריםרבו המקנאים לנשותיהם והיה למים המרים להרבות:

    אלא שפסקו מלהשקותםכדאמרינן שאין המים בודקין משרבו המנאפים:

    זחוחי הלבשאין מטין את אזנם לשמוע יפה מפי רבם וסומכים על בינתם לדקדק שמועתם:

    ישראל לפניםכינוי הוא:

    שהכל בותורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת:

    סוטה 47 עמוד ב

    1עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. ובימיו א"צ לשאול על הדמאי.

    גמ׳ · גמרא

    2ת"ר מנין שאם נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג שאין פוטרת אותו ת"ל (במדבר לה, לג) ״ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו״.

    3עד אחד אומר ראיתי את ההורג כו'. טעמא דמכחיש ליה, הא לא מכחיש ליה עד אחד מהימן.

    4מנהני מילי? דת"ר (דברים כא, א) ״לא נודע מי הכהו״. הא נודע מי הכהו, אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין. רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש ואין מכירין אותו, שלא היו עורפין ת"ל (דברים כא, ז) ״ועינינו לא ראו״, והלא ראו.

    5השתא דאמרת עד אחד מהימן, אידך חד היכי מצי מכחיש ליה? והאמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים, ואין דבריו של אחד במקום שנים! אמר לך עולא, תני: ״לא היו עורפין״. וכן א"ר יצחק, תני: ״לא היו עורפין״.

    6ור' חייא אמר, תני: ״היו עורפין״. ולרבי חייא קשיא דעולא! לא קשיא: כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה.

    7תנן: עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״, ושנים אומרים ״לא ראית״ היו עורפין. הא חד וחד לא היו עורפין, תיובתא דרבי חייא!

    8וליטעמיך, אימא סיפא: שנים אומרים ״ראינו״, ועד אחד אומר ״לא ראיתם״ לא היו עורפין. הא חד וחד היו עורפין.

    9אלא: מתני' כולה בפסולי עדות, וכדרבי נחמיה, דאמר: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות, ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד.

    10ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא, אפילו מאה נשים כי אחד דמיין. והכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא. ותרצה לדרבי נחמיה הכי: רבי נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות, ועשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד, אבל שתי נשים באיש אחד כי פלגא ופלגא דמי.

    11ותרתי פסולי עדות, למה לי? מהו דתימא: כי אזלינן בתר רוב דעות לחומרא, אבל לקולא לא, קמ"ל׃

    12משרבו הרוצחין כו'. ת"ר משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה, לפי שאינה באה אלא על הספק. משרבו הרוצחנין בגלוי בטלה עגלה ערופה.

    13משרבו הנואפין כו'. ת"ר (במדבר ה, ״לא) ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו ואומר (הושע ד, יד) ״לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה כו'.

    14מאי ואומר וכי תימא עון דידיה אין דבניה ודבנתיה לא תא שמע לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה׃

    15וכי תימא עון אשת איש אין עון דפנויה לא ת"ש כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו וגו'׃

    16מאי ועם לא יבין ילבט אמר רבי אלעזר אמר להם נביא לישראל אם אתם מקפידין על עצמכם מים בודקין נשותיכם ואם לאו אין המים בודקין נשותיכם׃

    17משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם משרבו רואי פנים בדין בטל (דברים א, יז) לא תגורו ופסק לא תכירו ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם׃

    18משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל ונסתלקה השכינה משום שנאמר ״(תהלים פב״, א) בקרב אלהים ישפוט משרבו (יחזקאל לג, לא) אחרי בצעם לבם הולך רבו האומרים (ישעיהו ה, כ) לרע טוב ולטוב רע משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע רבו הוי הוי בעולם׃

    19משרבו מושכי הרוק רבו היהירים ונתמעטו התלמידים והתורה חוזרת על לומדיה משרבו היהירים התחילו בנות ישראל להנשא ליהירים שאין דורינו רואה אלא לפנים׃

    20איני והאמר מר האי מאן דמיהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל שנאמר ״(חבקוק ב״, ה) גבר יהיר ולא ינוה לא ינוה אפי' בנוה שלו מעיקרא קפצה עליה לסוף מיתזיל עלייהו׃

    21משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השוחד והטיית משפט ופסקה טובה משרבו מקבלני טובתך ומחזקני טובותיך רבו (שופטים יז, ו) איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו והגבוהים הושפלו ומלכותא אזלא ונולא משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים טו, ט) השמר לך פן וגו'׃

    22משרבו (ישעיהו ג, טז) נטויות גרון ומשקרות עינים רבו מים המרים אלא שפסקו משרבו מקבלי מתנות נתמעטו הימים ונתקצרו השנים דכתיב ״(משלי טו״, כז) ושונא מתנות יחיה משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקת בישראל משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות משרבו מקבלי צדקה מן העובדי כוכבים היו ישראל למעלה והם למטה ישראל לפנים והם לאחור׃

    23משמת יוסי בן יועזר כו' מאי אשכולות אמר רב יהודה אמר שמואל איש שהכל בו יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו' מ"ט אמר רבי יוסי בר' חנינא לפי שאין נותנין אותו כתיקונו דרחמנא אמר דיהבי ללוים,׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    משרבו בעלי הנאה נתעוותו הדינין ונתקלקלו הדינין שמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין לעיין בדין ומתוך כך נתעוותו הדינין וכן אין מעיינין בהוראת איסור והיתר ומתוך כך נתקלקלו המעשים עד שאין לשם ית' נחת רוח בעולמו:

    משרבו רואי פנים בדין ר"ל מכירין פנים במשפט להחניפם בטל לא תגורו מפני איש ופרקו מהם עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם לבא בערכאות של דיני האומות ולא תורתו של הב"ה:

    משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע הוי הוי בעולם:

    משרבו מושכי הרוק ר"ל מאריכים בכך דרך גאוה רבו היהורים ונתמעטו התלמידים והתורה חוזרת על לומדיה כלומר שהיא צריכה לחזר אם תמצא לומדים:

    משרבו לוחשי לחישות ר"ל שמתלחשים היאך נעשה דבר פלוני והיאך נסתיר עצה פלונית רבה חרון אף בעולם:

    משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים שאין דורנו רואים אלא לפנים ואע"פ שאמרו מאן דיהיר אפי' אאינשיה ביתיה לא מתקבל ר"ל שאפי' אשתו שונאתו מ"מ מתחלה הם קופצות עליהם ולאחר כן הם מכירי' האמת והם מזולזלין בעיניהן:

    כשרבו מטילי מלאי על בעלי בתים ר"ל שנותנין מקום וריוח לעשירים רבו איש הישר בעיניו יעשה שמתוך שמסייעים להם להרויח נעזרים בהם ואינם מתיראים מעשיית דברים ואין מהוגנים:

    משרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו ושררה מתנונה והולכת:

    משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצים את לבם וקופצים את ידם מליתן ואף מלהלוות:

    משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מים המרים אלא שפסקו:

    משרבו מקבלי מתנות נתקצרו השנים:

    משרבו זחוחי הלב להשען על בינתם רבו מחלוקת בישראל:

    משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם נעשית תורה כשתי תורות:

    משרבו מקבלי צדקות מן האומות נעשה ישראל לאחור והאומות לפנים:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף מ״ז עמוד ב׳

    מסכת סוטה דף מ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־714 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים בבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק ואין הכל יודעין שהיא לדבר האבד והכי אמרינן לה במועד קטן (יא.):

    כל ימיו לא הוצרך אדם לשאל לחבירו על הדמאי אם מעושר אם לאו שהוא התקין שיהו כל הלוקחין מעם הארץ מעשרין:

    גמ' אפילו אחד בסוף העולם הכיר בו:

    והא אמר עולא כו' סוגיא זו כולה פירשתיה בפרק מי שקינא (לעיל סוטה לא:) ואינה חלוקה כאן כלום:

    אלא על הספק ועכשיו יודעים את ההורגים מי הם:

    מנוקה מעון ניאוף באשה האסורה לו בין מזו שנסתרה בין מאחרת:

    עון דבניה ודבנתיה שהם נואפין:

    לא אינו מונע את אשתו מליבדק:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 47b · Sefaria

    מאירי

    משרבו בעלי הנאה נתעוותו הדינין ונתקלקלו הדינין שמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין לעיין בדין ומתוך כך נתעוותו הדינין וכן אין מעיינין בהוראת איסור והיתר ומתוך כך נתקלקלו המעשים עד שאין לשם ית' נחת רוח בעולמו:

    משרבו רואי פנים בדין ר"ל מכירין פנים במשפט להחניפם בטל לא תגורו מפני איש ופרקו מהם עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם לבא בערכאות של דיני האומות ולא תורתו של הב"ה:

    משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע הוי הוי בעולם:

    משרבו מושכי הרוק ר"ל מאריכים בכך דרך גאוה רבו היהורים ונתמעטו התלמידים והתורה חוזרת על לומדיה כלומר שהיא צריכה לחזר אם תמצא לומדים:

    משרבו לוחשי לחישות ר"ל שמתלחשים היאך נעשה דבר פלוני והיאך נסתיר עצה פלונית רבה חרון אף בעולם:

    משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים שאין דורנו רואים אלא לפנים ואע"פ שאמרו מאן דיהיר אפי' אאינשיה ביתיה לא מתקבל ר"ל שאפי' אשתו שונאתו מ"מ מתחלה הם קופצות עליהם ולאחר כן הם מכירי' האמת והם מזולזלין בעיניהן:

    כשרבו מטילי מלאי על בעלי בתים ר"ל שנותנין מקום וריוח לעשירים רבו איש הישר בעיניו יעשה שמתוך שמסייעים להם להרויח נעזרים בהם ואינם מתיראים מעשיית דברים ואין מהוגנים:

    משרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו ושררה מתנונה והולכת:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Sotah 47b · Sefaria

    בן יהוידע

    מִשֶּׁרַבּוּ בַּעֲלֵי הֲנָאָה, נִתְעַוְּתוּ הַדִּינִין וְנִתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂים וְאֵין נוֹחַ בָּעוֹלָם. נראה לי בס"ד אם עושין דין למטה אין דין למעלה שיתמתק הדין ויהיה מספר נוח כי מספר דין [64] ומספר נוח [64] שוין ולזה אמר נִתְעַוְּתוּ הַדִּינִין ואם כן אין דין למטה וממילא לא יתהפך מספר דין למספר נוח המורה על המיתוק ולזה אמר וְאֵין נוֹחַ בָּעוֹלָם.

    מִשֶּׁרַבּוּ רוֹאֵי פָנִים בַּדִּין בָּטֵל 'לֹא תָגוּרוּ' וּפָסַק 'לֹא תַכִּירוּ' וּפָרְקוּ עוֹל שָׁמַיִם (דברים א, יז). נראה לי בס"ד רואי פנים בדין היינו מחמת הבצע שלקחו להם ומספר 'בצע' [162] הוא קס"ב ואם תוסיף קס"ב 'על עול שמים' [496] יהיה בזה מספר 'עול בשר ודם' [658] בדקדוק. לכן אמר על ידי שרבו רואי פנים בדין מחמת הבצע לכך פרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם כי נוסף קס"ב מספר בצע על מספר עול שמים ונעשה אצלם עול בשר ודם.

    מִשֶּׁרַבּוּ לוֹחֲשֵׁי לְחִישׁוֹת בַּדִּין רַבָּה חֲרוֹן אַף בְּיִשְׂרָאֵל, וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה (תהילים פב, א). נראה לי בס"ד לוחשי לחישות אלו המלמדין בעל דין שהוא חייב טענות בשקר ומרמה כדי לזכותו ולכן הם פוגמים באות למ"ד המורה על לימוד האמת ואז מדה כנגד מדה יסתלק אות ל' מן מילוי האלף וישאר אַף ולזה אמר רבה חֲרוֹן אַף.

    מִשֶּׁרַבּוּ הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, רַבּוּ 'הוֹי הוֹי' בָּעוֹלָם (ישעיה ה, כ). נראה 'הוֹי הוֹי' חד על חולאים וחד על דוחק הפרנסה והם חד בעון האומרים לָרַע טוֹב וחד בעבור האומרים לַטּוֹב רָע והם חד הוי הוא אך הוי השני הוא המילוי כי הוי במילואם יש גם כן הוי.

    מִשֶּׁרַבּוּ מוֹשְׁכֵי הָרוֹק רַבּוּ הַיְּהִירִים וְנִתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים יש להבין למה קרא את גסי הרוח בשם 'מוֹשְׁכֵי הָרוֹק' דאף על גב שזה הוא מידתם, הא יש להם עוד כמה סימנים המורים על גסות רוחם הן שהולכים בקומה זקופה והן בהרמת ראש ועוד יש להם סימנים לגסות רוחם בדבורם ותנועתם? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו ז"ל בעץ חיים שהרוק היוצא מחיך וגרון הוא רומז על התחברות וזווג חכמה ובינה זה בזה וכתב הרב אמת ליעקב ז"ל (מערכת רי״ש אות ח) דלכן תמצא שהרוק אינו נפסק מן הפה לעולם מפני שרומז לזווג חכמה ובינה דזווגייהו תדיר ולא פסיק עיין שם. וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שהגאה פוגם בחכמה ובינה ומונע הזווג מהם חס ושלום, ולפי זה מובן שפיר מה שקרא לגסי הרוח בשם 'מוֹשְׁכֵי הָרוֹק' כלומר מושכים ומסלקים הזווג הזה הרמוז ברוק. ומה שאמר הַאי מַאן דִּמְיַהַר אֲפִילּוּ אַאִינְשֵׁי בֵיתֵיהּ לָא מִתְקַבֵּל נראה לכן אחר אותיות גאוה יש אותיות 'בז דו' והיינו רוצה לומר שתים כלומר מתבזה כפליים בחוץ ובפנים בביתו.

    Ben Yehoyada on Sotah 47b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף מ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־714 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. ובימיו…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר מנין שאם נערפה העגלה ואח"כ…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״עד אחד אומר ראיתי את ההורג כו'.…״

    4. קטע 446 מילים

      נפתחת ב״מנהני מילי? דת"ר (דברים כא, א) ״לא…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    5. קטע 542 מילים

      נפתחת ב״השתא דאמרת עד אחד מהימן, אידך חד…״

      חכמים: עולא.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״ור' חייא אמר, תני: ״היו עורפין״. ולרבי…״

      חכמים: רבי חייא, עולא.

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״תנן: עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״,…״

      חכמים: רבי חייא.

    8. קטע 819 מילים

      נפתחת ב״וליטעמיך, אימא סיפא: שנים אומרים ״ראינו״, ועד…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״אלא: מתני' כולה בפסולי עדות, וכדרבי נחמיה,…״

      חכמים: רבי נחמיה.

    10. קטע 1057 מילים

      נפתחת ב״ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד…״

      חכמים: רבי נחמיה.

    11. קטע 1117 מילים

      נפתחת ב״ותרתי פסולי עדות, למה לי? מהו דתימא:…״

    12. קטע 1221 מילים

      נפתחת ב״משרבו הרוצחין כו'. ת"ר משרבו הרוצחנין בטלה…״

    13. קטע 1338 מילים

      נפתחת ב״משרבו הנואפין כו'. ת"ר (במדבר ה, ״לא)…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״מאי ואומר וכי תימא עון דידיה אין…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא עון אשת איש אין עון…״

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״מאי ועם לא יבין ילבט אמר רבי…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    17. קטע 1731 מילים

      נפתחת ב״משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים…״

    18. קטע 1845 מילים

      נפתחת ב״משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף…״

      חכמים: רב אלהים, רבה.

    19. קטע 1923 מילים

      נפתחת ב״משרבו מושכי הרוק רבו היהירים ונתמעטו התלמידים…״

    20. קטע 2030 מילים

      נפתחת ב״איני והאמר מר האי מאן דמיהר אפילו…״

    21. קטע 2155 מילים

      נפתחת ב״משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה…״

      חכמים: רבה.

    22. קטע 2263 מילים

      נפתחת ב״משרבו (ישעיהו ג, טז) נטויות גרון ומשקרות…״

    23. קטע 2337 מילים

      נפתחת ב״משמת יוסי בן יועזר כו' מאי אשכולות…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יוסי, שמואל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף מ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026