בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף מ״ו עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והכהנים אומריםכדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מי הם נגשים:

    ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדםכלומר ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישר את ישראל ע"י משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:

    גמ' עגלהבת שנתה היא ואם עברה שנתה פסולה דכל מקום שנאמר בתורה עגל סתם בן שנה הוא דיליף מועגל וכבש בן שנה:

    פרה אדומהאין שיעור לשנותיה:

    מום פוסל בהדכתיב בפרה אדומה אין בה מום (במדבר יט):

    בהמיעוט:

    אלא מעתהדכל היכא דכתב בה מיעוטא הוא ולא גמרינן מיניה בקל וחומר:

    לא יהו שאר עבודות פוסלותבפרה דהא עול בלבד כתיב בה אלא דגמר לה בק"ו מעגלה דכתיב (דברים כא) אשר לא עובד בה כל עבודות במשמע ואי בה מיעוטא לא נגמר מיניה:

    אלמה אמר רב יהודה הניחעל פרה עודה של שקין אגודה של שקין פסולה ואע"ג דלאו עול הוא ובעלייה לחודיה מיפסלא כדכתיב בפרה במלאכת עול האמורה בה אשר לא עלה בעלייה לחודה ואפילו שלא משכה:

    ובעגלה עד שתמשךשתטלטל המשא מעט דבעגלה כתיב אשר לא משכה ולקמן פריך כיון דשאר עבודות בפרה לא כתיבי ומעגלה ילפינן אמאי מיפסל בעלייה לחודה דשאר משאוי שאינו עול ממש מ"מ שמע מינה דגמר פרה מעגלה בק"ו בשאר עבודות ואע"ג דכתיב בה מיעוטא:

    שאני פרה דילפינן עול עולוכיון דגזירה שוה מופנה היא הוה ליה כמאן דכתיב בגופה ומיעוטא דבה דריש ליה לדרשא אחרינא כדלקמן:

    עגלה נמי תיתי עול עול מפרהלמום:

    למעוטי קדשים דלא פסלה בהו עבודהמהקרבה אבל פרה לא ממעטא דאתיא מג"ש:

    מי ליכא דפסלי בהו שניםוהרי פסח וחטאת דכתיב בהו בני שנתן וכי איצטריך בה למעטינהו מפסול עבודה להכי איצטריך דאי לא מעטינהו הוו גמרי בקל וחומר מעגלה:

    שנעבדה בהן עבודה גרסי':

    עבודת איסורכגון בשבת או כלאים בשור וחמור:

    עבודת איסור נמי מהאי קרא נפקאדכיון דתרי קראי כתיבי על כרחיך חד מינייהו לעבודת איסור:

    עולגבי פרה תניא:

    שאר עבודות פוסלות בהדכתיב אשר לא עובד בה:

    ואם נפשך לומרואם יש לך להשיב על ק"ו זה צא ולמד בג"ש נאמר כאן עול כו':

    נאמר כאן כו'והאי עול יתירא הוא דהא בכלל שאר עבודות הוא:

    מאי אם נפשך לומרמאי הוה לך למיפרך דשבקה תנא לאורחיה ויליף בגזירה שוה:

    וממקום שבאתלאו תנא קתני לה אלא תיובתיה קא מפרש ואזיל גמרא דקא מותיב לרב יהודה דאמר לעיל שאר משאות פוסל בפרה בעלייה בעלמא והא כיון דשאר משאוי בפרה לא כתיב ומעגלה יליף לה בגזירה שוה וממקום שבאת משם יש לך ללמד נמי דמה עגלה עד שתמשוך אף פרה בשאר משאות דילפינן מעגלה עד שתמשוך:

    ת"ל אשר לא עלה עליה עול מ"מדריש ליה בלא עול מדלא כתיב אשר לא עלה עול עליה ותו הדר כתיב עול לדרשא כדדרשינא ואזיל:

    א"כ כו' שלא בשעת עבודהואפילו הניחו עליה להקל משא מידו ולא למשוך:

    אלא בשעת עבודהכלומר שעבודה זו לצורך היא אבל אקראי בעלמא שהניח שק עליה ולא להוליכו אלא אקרי ואותיב לא פסלה:

    משיכת עוללפסול בעגלה:

    שאינו עושה פירותעגלה בת שנתה לא ילדה:

    במקום שאין עושה פירותנחל איתן קשה:

    שלא הניחוהושהרגוהו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    סוטה 46 עמוד א

    1והכהנים אומרים: (דברים כא, ח) ״כפר לעמך ישראל אשר פדית [ה'] ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל״. לא היו צריכין לומר ״ונכפר להם הדם״, אלא רוח הקודש מבשרתן: אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להם.

    גמ׳ · גמרא

    2ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר: ומה פרה שאין השנים פוסלות בה, מום פוסל בה, עגלה ששנים פוסלות בה אינו דין שיהא מום פוסל בה! שאני התם דאמר קרא: ״אשר אין בה מום״ בה מום פוסל, ואין מום פוסל בעגלה.

    3אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות בה.

    4אלמה א"ר יהודה אמר רב: הניח עליה עודה של שקין פסולה, ובעגלה עד שתמשוך! שאני פרה, דילפינן (דברים כא, ג) עול, (במדבר יט, ב) עול. מעגלה׃

    5עגלה נמי תיתי עול עול מפרה הא מיעט רחמנא בה׃

    6בעגלה נמי כתיב ״בה ההוא מיבעי ליה למעוטי קדשים דלא פסלה בהו עבודה סלקא דעתך אמינא ליתי בק״ו מעגלה ומה עגלה שאין מום פוסל בה עבודה פוסלת בה קדשים שמום פוסלת בהן אינו דין שעבודה פוסלת בהן׃

    7איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אטו קדשים מי ליכא דפסלי בהו שנים כי איצטריך קרא להנך קדשים דפסלה בהו שנים׃

    8וקדשים דלא פסלה בהו עבודה מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה' אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה איצטריך סד"א ה"מ היכא דעבד בהן עבודת היתר אבל עבודת איסור אימא ליתסרו צריכא׃

    9והא נמי מהכא נפקא (ויקרא כב, כה) ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה׃

    10איצטריך ס"ד אמינא הני מילי היכא דעבד בהן כשהן חולין אבל עבד בהן כשהן קדשים אימא ליתסרו צריכא׃

    11גופא אמר רב יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין פסולה ובעגלה עד שתמשוך מיתיבי עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין אמרת ק"ו ומה עגלה שאין מום פוסל בה שאר עבודות פוסלות בה פרה שמום פוסל בה אינו דין ששאר עבודות פוסלין בה׃

    12ואם נפשך לומר נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה להלן שאר עבודות פוסלות בה אף כאן שאר עבודות פוסלות׃

    13מאי אם נפשך לומר וכי תימא איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אי נמי קדשים יוכיחו שמום פוסל בהן ואין עבודה פוסלת בהן׃

    14נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה להלן שאר עבודות אף כאן שאר עבודות וממקום שבאתה מה להלן עד שתמשוך אף כאן עד שתמשוך׃

    15תנאי היא דאיכא דמייתי לה מעגלה איכא דמייתי לה מגופה דפרה׃

    16דתניא עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין ת"ל (במדבר יט, ב) אשר לא עלה עליה עול מכל מקום אם כן מה ת"ל עול עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה׃

    17ואימא אשר לא עלה עליה כלל עול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא׃

    18ותניא נמי גבי עגלה כי האי גוונא עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין ת"ל (דברים כא, ג) אשר לא עובד בה מ"מ א"כ מה ת"ל עול עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה׃

    19ואימא אשר לא עובד בה כלל עול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא׃

    20א"ר אבהו בעי מיניה מר' יוחנן משיכת עול בכמה א"ל כמלא עול איבעיא להו לארכו או לרחבו אמר להו ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן משיכת עול לרחבו טפח׃

    21ולימא טפח הא קמ"ל שיעורא דעול טפח הוי למאי נפקא מינה למקח וממכר׃

    22א"ר יוחנן בן שאול מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל אמר הקב"ה יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות מאי פירות אילימא פריה ורביה אלא מעתה אזקן ואסריס ה"נ דלא ערפינן אלא מצות׃

    23ומורידין אותה אל נחל איתן איתן כמשמעו קשה תנו רבנן מנין לאיתן שהוא קשה שנאמר:

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    פרה אדומה אין רוב שנים פוסלין בה ומ"מ צריך שתהא בת שלש שנים כדי שתהא פרה ולא עגלה ואם היתה זקנה ביותר כשרה אלא שנוהגים היו בה משלש ועד ארבע ולא היו רוצים להמתין לה יותר כדי שלא תפסל וכל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה ויתירה פרה על שאר הקדשים שהעבודה פוסלת בה מה שאין כן בקדשים ולא סוף דבר שעבד בה ממש אלא אפי' עלה עליה עול או שום משאוי אפי' כריכת השקים פסולה ובעגלה ערופה אינה פסולה עד שתמשוך באותו משאוי טפח ממקום למקום שנאמר אשר לא משכה בעול ואע"פ שבפרה לא הוזכרו בה שאר עבודות נאמר בעגלה אשר לא עובד בה ופרה למדה הימנה בגזירה שוה של עול עול ליפסל בכל העבודות כעול ומ"מ נשתנה העול משאר עבודות שהעול פוסל בהן בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ר"ל שאם קשר עליהן עול אע"פ שלא חרש פסולה בפרה מיד ובעגלה במשיכת טפח ולשון תלמוד המערב בזו עול בין לדעת בין שלא לדעת ר"ל שלא כיון לחרוש בה אלא שבאקראי הניחה לשם כגון שהיה נושאה בידו ומניחה שם להקל משאו ושאר עבודות דוקא בשעת עבודה ר"ל שאם הכניסה לדוש אינן פוסלות עד שיתחילו במלאכה וכן בכל העבודות ולשון תלמוד המערב בזה ושאר העבודות לדעת אין שלא לדעת לא ומ"מ כל שפירס עליהן בגד לצרכה כגון מפני הזבובין אינו פוסלה כמו שביארנו במסכת ע"ז:

    הקדשים יש בהם שהשנים פוסלין בהן כגון אותם שכתוב בהן בני שנה ויש מהן שאין שנים פוסלין בהן וכלם אין עבודה פוסלת בהן כמו שביארנו ולא סוף דבר עבודת היתר אלא אפי' עבודת איסור כגון שחרש בה בשבת או בשור וחמור ולא סוף דבר בעוד שהיו חולין והוקדשו אלא אפי' עבד בהן משהוקדשו:

    זה שביארנו במשיכת עול ששיעור פיסולה בטפח כך למדוה מדכתיב אשר לא משכה בעול כמלא עול לרחבו ומלא עול לרחבו טפח ונפקא מינה למקח וממכר ר"ל שאם מכר לו עול סתם צריך שיהא רחבו טפח:

    חלל זה שעורפין עליו את העגלה כל חלל ישראל במשמע אפי' אשה או קטן עבד או שפחה זקן וסריס מנוול ומוכה שחין אפי' טרפה שהרי מ"מ נגזל הוא בקצת חיים שהיה ראוי לעשות בהן הרבה מצות:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף מ״ו עמוד א׳

    מסכת סוטה דף מ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־641 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והכהנים אומרים כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מי הם נגשים:

    ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם כלומר ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישר את ישראל ע"י משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:

    גמ' עגלה בת שנתה היא ואם עברה שנתה פסולה דכל מקום שנאמר בתורה עגל סתם בן שנה הוא דיליף מועגל וכבש בן שנה:

    פרה אדומה אין שיעור לשנותיה:

    מום פוסל בה דכתיב בפרה אדומה אין בה מום (במדבר יט):

    בה מיעוט:

    אלא מעתה דכל היכא דכתב בה מיעוטא הוא ולא גמרינן מיניה בקל וחומר:

    לא יהו שאר עבודות פוסלות בפרה דהא עול בלבד כתיב בה אלא דגמר לה בק"ו מעגלה דכתיב (דברים כא) אשר לא עובד בה כל עבודות במשמע ואי בה מיעוטא לא נגמר מיניה:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 46a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    פרה אדומה אין רוב שנים פוסלין בה ומ"מ צריך שתהא בת שלש שנים כדי שתהא פרה ולא עגלה ואם היתה זקנה ביותר כשרה אלא שנוהגים היו בה משלש ועד ארבע ולא היו רוצים להמתין לה יותר כדי שלא תפסל וכל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה ויתירה פרה על שאר הקדשים שהעבודה פוסלת בה מה שאין כן בקדשים ולא סוף דבר שעבד בה ממש אלא אפי' עלה עליה עול או שום משאוי אפי' כריכת השקים פסולה ובעגלה ערופה אינה פסולה עד שתמשוך באותו משאוי טפח ממקום למקום שנאמר אשר לא משכה בעול ואע"פ שבפרה לא הוזכרו בה שאר עבודות נאמר בעגלה אשר לא עובד בה ופרה למדה הימנה בגזירה שוה של עול עול ליפסל בכל העבודות כעול ומ"מ נשתנה העול משאר עבודות שהעול פוסל בהן בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ר"ל שאם קשר עליהן עול אע"פ שלא חרש פסולה בפרה מיד ובעגלה במשיכת טפח ולשון תלמוד המערב בזו עול בין לדעת בין שלא לדעת ר"ל שלא כיון לחרוש בה אלא שבאקראי הניחה לשם כגון שהיה נושאה בידו ומניחה שם להקל משאו ושאר עבודות דוקא בשעת עבודה ר"ל שאם הכניסה לדוש אינן פוסלות עד שיתחילו במלאכה וכן בכל העבודות ולשון תלמוד המערב בזה ושאר העבודות לדעת אין שלא לדעת לא ומ"מ כל שפירס עליהן בגד לצרכה כגון מפני הזבובין אינו פוסלה כמו שביארנו במסכת ע"ז:

    הקדשים יש בהם שהשנים פוסלין בהן כגון אותם שכתוב בהן בני שנה ויש מהן שאין שנים פוסלין בהן וכלם אין עבודה פוסלת בהן כמו שביארנו ולא סוף דבר עבודת היתר אלא אפי' עבודת איסור כגון שחרש בה בשבת או בשור וחמור ולא סוף דבר בעוד שהיו חולין והוקדשו אלא אפי' עבד בהן משהוקדשו:

    זה שביארנו במשיכת עול ששיעור פיסולה בטפח כך למדוה מדכתיב אשר לא משכה בעול כמלא עול לרחבו ומלא עול לרחבו טפח ונפקא מינה למקח וממכר ר"ל שאם מכר לו עול סתם צריך שיהא רחבו טפח:

    חלל זה שעורפין עליו את העגלה כל חלל ישראל במשמע אפי' אשה או קטן עבד או שפחה זקן וסריס מנוול ומוכה שחין אפי' טרפה שהרי מ"מ נגזל הוא בקצת חיים שהיה ראוי לעשות בהן הרבה מצות:

    Meiri on Sotah 46a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה והכהנים אומרים כו' ולא פירש על מה הם נגשים עכ"ל כצ"ל:

    גמ' אמר רב יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין כי' ליכא לאקשויי כיון דידע הא דרב יהודה דבפרה בעלייה לחוד מפסלה ובעגלה עד שתמשך א"כ היכי בעי למילף שיהא מום פוסל בעגלה מק"ו מפרה הא איכא למפרך מה לפרה שכן מפסלה בעליי' לחוד די"ל דהא כולה קשיא ליה מנלן דשאר עבודות מפסלו כלל בפרה דאימא דלא מפסלו שאר עבודות בפרה ונילף עגלה מק"ו דפרה שיהא פוסל במקום וק"ל:

    שם שאני פרה דילפינן עול עול מעגלה כו' הך סוגיא בעי לשנויי להאי תנא דיליף ליה לקמן שאר עבודות בפרה מגזירה שוה דעול עול אבל לרב יהודה דסבר בפרה עלייה לחוד איפסל בה ודאי דניחא טפי בפשיטות דסבר כהאי תנא דמייתי ליה לקמן מגופה דפרה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 46a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבִיא עֶגְלָה בְּנַחַל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא דָּבָר שֶׁלֹּא עָשָׂה פֵּירוֹת, וְיֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת וִיכַפֵּר עַל מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת פֵּירוֹת (דברים כא, ד). עיין מהרש"א שפירש הטעם כדי שעל ידי כך יתגלה הרוצח שירך לבב בני האדם ויגידו עליו עיין שם. ונראה לי לכך נקראת עֶגְלָה אותיות 'עין גלה' רוצה לומר עין הרואה או היודע גלה שיגלה הדבר לבית דין להודיע מי הרוצח ולכן מביאים העגלה בנחל כי מספר עֶגְלָה [108] ומספר נַחַל [88] עולה קוץ [196] כי דבר זה יהיה כמו קוץ עוקץ בבשר בני אדם שיבואו ויגידו. או יובן על פי מה שתירגם תרגום יונתן שהתולעים יוצאין מן עגלה והולכין עד הרוצח לעקצו עיין שם, ולכן מספר עגלה ונחל עולה קוץ שתהיה כמו קוץ עוקץ בבשר הרוצח. ונראה לי עֶגְלָה [108] גימטריא גיהנם [108] שאם יעשו העגלה ניצולין מדין גיהנם כמו שאמרו רוח הקודש מבשרת אימתי שתעשו כן נכפר לכם.

    Ben Yehoyada on Sotah 46a · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף מ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־641 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 135 מילים

      נפתחת ב״והכהנים אומרים: (דברים כא, ח) ״כפר לעמך…״

      חכמים: רב עמך.

    2. קטע 241 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר:…״

    3. קטע 38 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות…״

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״אלמה א"ר יהודה אמר רב: הניח עליה…״

    5. קטע 510 מילים

      נפתחת ב״עגלה נמי תיתי עול עול מפרה הא…״

    6. קטע 637 מילים

      נפתחת ב״בעגלה נמי כתיב בה ההוא מיבעי ליה…״

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות…״

    8. קטע 852 מילים

      נפתחת ב״וקדשים דלא פסלה בהו עבודה מהכא נפקא…״

      חכמים: רב או.

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״והא נמי מהכא נפקא (ויקרא כב, כה)…״

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״איצטריך ס"ד אמינא הני מילי היכא דעבד…״

    11. קטע 1146 מילים

      נפתחת ב״גופא אמר רב יהודה אמר רב הניח…״

      חכמים: רב יהודה, רב הניח.

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״ואם נפשך לומר נאמר כאן עול ונאמר…״

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״מאי אם נפשך לומר וכי תימא איכא…״

    14. קטע 1424 מילים

      נפתחת ב״נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״תנאי היא דאיכא דמייתי לה מעגלה איכא…״

    16. קטע 1641 מילים

      נפתחת ב״דתניא עול אין לי אלא עול שאר…״

    17. קטע 1723 מילים

      נפתחת ב״ואימא אשר לא עלה עליה כלל עול…״

    18. קטע 1844 מילים

      נפתחת ב״ותניא נמי גבי עגלה כי האי גוונא…״

    19. קטע 1923 מילים

      נפתחת ב״ואימא אשר לא עובד בה כלל עול…״

    20. קטע 2034 מילים

      נפתחת ב״א"ר אבהו בעי מיניה מר' יוחנן משיכת…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    21. קטע 2113 מילים

      נפתחת ב״ולימא טפח הא קמ"ל שיעורא דעול טפח…״

    22. קטע 2244 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן בן שאול מפני מה אמרה…״

    23. קטע 2315 מילים

      נפתחת ב״ומורידין אותה אל נחל איתן איתן כמשמעו…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף מ״ו ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026