בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף מ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שפיטפטזילזל וכבש אותו ולא חשבו:

    והלא שבטים מבזים אותוכדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן:

    תרי פוטימדלא כתיב פוטאל:

    מתני' בית האוצרותלאוצר יין שמן ותבואה:

    ואחד הלוקחבית בנוי שהרי אצלו הוא חדש ובגמרא מרבינן ליה מקרא:

    חמשה אילני מאכלדבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב:

    ואפילו מה' מיניןמצטרפין: כזה

    חיללובשנת הרביעית לנטיעתו שחלל את הפירות במעות כדרך מעשר שני ומעלה את המעות לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר:

    ה"ג כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזריןכמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר שהכהן אומר להן:

    סרקכגון ארזים ושקמים שאינן עץ פרי:

    והמחזיר גרושתוואירסה אינו חוזר שאינה חדשה לו וקרא אאשה חדשה קפיד כדכתיב כי יקח איש אשה חדשה (דברים כ״ד:ה׳):

    אלמנהואירסה כהן גדול אינו חוזר בשבילה דאימעוט מולא לקחה מדלא כתיב ולא לקח:

    על מכונוסתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף עליו ואפילו אצלו אינו חדש וגרע מהלוקח והיורש:

    אף הבונה בית לבינים בשרוןמקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע יפה ללבינים ולא הוי דבר קיימא שפעמיים צריך לחדשה בשבע שנים:

    ואלו שאין זזין ממקומןדהנך דלעיל הולכין עד לספר ושם שומעין דברי כהן וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינם חוזרין לבתיהם אלא עוסקין בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה ואלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת עד הספר ולשוב ע"פ כהן:

    הבונה בית וחנכוולא דר בו עדיין שנה:

    וכן הנוטע כרם וחיללוועדיין לא עברה שנת רביעית עליו שלימה:

    נקי יהיה לביתובשביל ביתו:

    יהיהרבויא הוא הוסיף לך הויה אחרת להיות כזו:

    גמ' יכול דברים של עצמןיכול שהדברים הללו שהם אומרים מי האיש אשר בנה וגו' של עצמן הן ולא היה כהן אומרן אלא השוטרים:

    ת"ל ויספו השוטריםלדבר אל העם ואמרו מי האיש וגו' ויספו משמע שדבר זה הם מוסיפים משלהם:

    הרי דברים של עצמן אמורשהדבר זה לבדו הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא גבי נטע וגבי אירס אשה לא כתיב ויספו והכא כתיב ויספו ש"מ עד הנה דברי כהן ואת זו הן מוסיפין:

    הא מה אני מקיים ודברו השוטריםבבנה ונטע ואירס:

    בדברי משוח מלחמה הכתוב מדברשהכהן אומר והשוטרים משמיעין אותן:

    מונגש עד ודברודהיינו שמע ישראל אתם קרבים וגו' עד להושיע אתכם:

    מי האישריבויא הוא דמצי למיכתב מי אשר בנה ומדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ"מ והאי דכתיב בית למעוטי בית שער אכסדרה ומרפסת שהם עשוים לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם:

    בית שערבית כניסת שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:

    ולא חנכומדלא כתיב חנך הוי מיעוטא חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל בית:

    כרבי יוסי הגלילידמתני':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    סוטה 43 עמוד א

    1מונחין בארון. וכן הוא אומר: (במדבר לא ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס אותם אלו סנהדרין פינחס זה משוח מלחמה וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות התרועה אלו השופרות׃

    2תנא לא לחנם הלך פינחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו שנאמר ״(בראשית לז״, לו) והמדנים מכרו אותו אל מצרים וגו' למימרא דפינחס מיוסף אתי והא כתיב ״(שמות ו״, כה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים לא מיוסף שפיטפט ביצרו׃

    3והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים יהרוג נשיא מישראל אלא אי אבוה דאימיה מיוסף אימיה דאימיה מיתרו ואי אימיה דאימיה מיוסף אבוה דאימיה מיתרו דיקא נמי דכתיב ״מבנות פוטיאל תרי משמע שמע מינה״׃

    מתני׳ · משנה

    4(דברים כ, ה) ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו וגו' אחד הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה׃

    5(דברים כ, ו) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינין אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה׃

    6(דברים כ, ז) ומי האיש אשר ארש אשה וגו' אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה אפי' שומרת יבם ואפי' שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו ואלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים׃

    7ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת הנוטע ארבע אילני מאכל וחמשה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר׃

    8אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו שנא' (דברים כד, ה) נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את יבמתו אין מספיקין (להם) מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים׃

    גמ׳ · גמרא

    9תנו רבנן ודברו השוטרים יכול דברים של עצמן כשהוא אומר (דברים כ, ח) ויספו השוטרים הרי דברים של עצמן אמור הא מה אני מקיים ודברו השוטרים בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר הא כיצד כהן מדבר ושוטר משמיע׃

    10תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ותניא אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי הא כיצד מונגש ועד ודברו כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע׃

    11מי האיש אשר בנה בית חדש כו' תנו רבנן אשר בנה אין לי אלא אשר בנה לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל מי האיש אשר בנה׃

    12בית אין לי אלא בית מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית הראוי לדירה אף כל הראוי לדירה׃

    13ר' אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו לא חנך ולא חנכו פרט לגזלן לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר ורך הלבב זה המתיירא׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה חיללו בשנת כו' מחלל את הפירות כו' ובד"ה ה"ג כל אלו כו' שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כו' עכ"ל כצ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף מ״ג עמוד א׳

    מסכת סוטה דף מ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־529 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שפיטפט זילזל וכבש אותו ולא חשבו:

    והלא שבטים מבזים אותו כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן:

    תרי פוטי מדלא כתיב פוטאל:

    מתני' בית האוצרות לאוצר יין שמן ותבואה:

    ואחד הלוקח בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש ובגמרא מרבינן ליה מקרא:

    חמשה אילני מאכל דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב:

    ואפילו מה' מינין מצטרפין: כזה

    חיללו בשנת הרביעית לנטיעתו שחלל את הפירות במעות כדרך מעשר שני ומעלה את המעות לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה חיללו בשנת כו' מחלל את הפירות כו' ובד"ה ה"ג כל אלו כו' שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    'אֹתָם' אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (במדבר לא, ו) נראה לי דתלמידי חכמים נרמז בתורה ברבוי האת דכתיב אֶת הֳ' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא (דברים ו, יג) לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב:) והטעם כי כל עסקו הוא בתורה שהיא בנויה בכ"ב אותיות מן א' עד ת' ולכן דריש אותם על הסנהדרין כי אותיות אֶת רומזים עליהם מצד לימודם ועסקם בתורה ואות מ"ם סתומה רומזת על מצות שהם שלמים במצות בארבעה חלקים שהם מחשבה וכונה ודבור ומעשה. גם עוד דריש אותם על סנהדרין שהם אוֹת של ישראל.

    תָּנָא לֹא לְחִנָּם הָלַךְ פִּינְחָס לַמִּלְחָמָה אֶלָּא לִיפָּרַע דִּין אֲבִי אִמּוֹ (שמות ו, כה). פירוש כי מלאכתו של משוח מלחמה לא היתה צריכה להם באותה הליכה שהם נבררו י"ב אלפים איש על פי ה' והובטחו לשלום ולמה הלך פנחס בסוג משוח מלחמה? אלא כדי ליפרע דין אבי אמו (בראשית לז, לו). ובזה ניחא מה שפירש וַחֲצֹצְרוֹת (במדבר לא, ו) אֵלּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת ונתרצה שפיר קושיית המהרש"א ז"ל בזה.

    לְמֵימְרָא פִּינְחָס מִיוֹסֵף אָתֵי. מַאי לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ שֶׁפִּיטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה? (שמות ו, כה). קשא לפי דרש זה למה הכתוב רומז על יתרו בדבר גנות שפיטם עגלים לעבודה זרה דעביד בגיותו והלא התורה צותה (שמות כב, כ) אל תונו את הגר לומר לו זכור מעשיך הראשונים (בבא מציעא נח:)? ונראה לי בס"ד דרמזה כאן שבחו לומר כל כך אדוק בעבודה זרה הוה ועם כל זה זכה להיות גר קדוש עד שאמר לו משה רבינו ע"ה וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם (במדבר י, לא) כלומר חביב עלינו כבבת עינינו וגם מזרעו עמדו צדיקים עצומים שהיו גדולי ישראל וחד מנהון פנחס איש האלקים.

    מִיּוֹסֵף שֶׁפִּיטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (שמות ו, כה) הא דרמז לשון פטפוט ולא אמר זלזל ביצרו, נראה לי בס"ד שרמז לפי דרכו על שם הקדוש הנקרא טפטפיה שבו יהיה לאדם טהרת המחשבה ויוסף הצדיק ע"ה מסתמא היה מתכוין בו ובזה היה ניצול מיצר הרע ומזלזל בו ולכן רמז עליו הכתוב בלשון פטפוט לרמוז נמי על שם הקדוש טפטפיה שהיה נעזר מכוחו לזלזל ביצרו.

    אֶלָּא אִי אֲבוּהּ דְּאִימֵּיהּ מִיּוֹסֵף, אִימֵּיהּ דְּאִימֵּיהּ מִיִּתְרוֹ (שמות ו, כה). הנה לפי חלוקה זו נמצא מה שאמרו שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, היינו רוצה לומר אבי אם אמו ולחלוקה השנית דאמר אִימֵּיהּ דְּאִימֵּיהּ מִיּוֹסֵף הנה מה שאמרו בברייתא לִיפָּרַע דִּין אֲבִי אִמּוֹ, היינו רוצה לומר אבי אם אמו. ולפי זה אמו של פנחס היתה מצד יוסף ומצד יתרו אם כן פנחס יקרא בן ליוסף ויקרא בן ליתרו והיינו מצד אמו שהיתה משניהם וכן נמי מצד אביו אלעזר בן אהרן יקרא בן ללוי ומצד זקינתו אם אביו שהיתה משבט יאודה דהיתה אחות נחשון יקרא בן ליאודה ונראה לי בס"ד לכן נקרא פינחס [208] שהוא מספר ד' פעמים בן [52×4=208] כנגד ארבעה בן שראוי לקרותו מצדדים הנזכר. ונראה לי בס"ד דהפועל הזה שפע פנחס בקנאה זו שהרג לזמרי שבעל נכרית נעשה מהרכבה הזאת אשר נעשית מצד האב ומצד אביו [האם] כי מצד אביו שהיה כהן שהוא בחסד, רחוק הדבר וקשה מאד שיהיה לו אבירות לב כל כך להרוג שתי נפשות חזקות בדקירה אחת, כי מצד החסד יהיה לו רכות לב והוא מצד אבותיו רחוק מאד מן הגבורה וכל שכן מן התוקף שלה ואם כן לא היה יוצא פועל זה מידו אך להיות נתערב עמו צד אמו שהיתה מיתרו דהוה תקיף בגבורה שהיה תחלתו גוי וכומר לעבודה זרה לכך נתעורר בלבו אבירות לב כזאת לדקור שתי נפשות חזקות בדקירה אחת. ועדיין צריך לזה דבר אחר כי היה מקדימו איש אחר בדבר כי היו בישראל אנשים בעלי תוקף וגבורה שהם היו מתעוררים לעשות פועל זה קודם, על כן נתקן דבר זה שהוא יהיה מוקדם בקנאה זו להתקנאות על ביאה אסורה של נכרית מצד אמו שהיה בה תערובת כח מיוסף שפטפט ביצרו ולא קרב לאשה נכרית ובצירוף כל הצדדין האלה יצא פועל טוב זה מיד פנחס וזכה אליו יותר מאחרים. והרי הרכבה זו הנעשית מכל הצדדין הנזכר דומה להרכבה שעושין במשקה המתוק של סוכ"ר שמערבין בו משקה של פרי חמוץ כדי שיהיה מתקבל לשתיה דהמתוק לבדו אינו מקובל לשתיה אצל האדם וגם עוד עושין לו עריבות יותר לבסמו בתתם לתוכו עוד משקה של מי ורדים שיהיה נאה ומתקבל אצל השותה מאד כן הדבר הזה מצד היותו בן כהנים שהם בחסד הרי זה דומה למשקה מתוק של סוכ"ר שאינו מתקבלת שתיה שלו אצל האדם כן הוא להיותו דבק בחסד מצד אבותיו לא היה מתקבל פועל זה של דקירת שתי נפשות חזקות ביחד לצאת מידו אך על ידי תערובת גבורה חזקה שהיה בו מצד אמו דאתיא מיתרו נתקבל פועל זה לצאת מידו דדומה הרכבה זו להרכבת משקה המתוק דמיון כח החסד עם משקה פרי חמוץ דמיון כח הגבורה. ועם כל זה לא היה הפועל הזה ממהר לצאת מתחת ידו קודם לאחרים שהיה להם כח וגבורה אך קדם הוא בפועל הזה לאחרים על ידי תערובת אחר שהיה בו מצד אמו דאתיא מיוסף גם כן אשר הוא פטפט ביצרו ונתרחק מאשה נכרית לכך נתלהבה ונתעוררה בו אש הקנאה להתקנאות על ביאה נכרית יותר מכל איש ישראל והרי זה דומה למשקה הנזכר שנעשה ערב יותר על ידי שעירבו בו מי ורדים ובסמו אותו בהם.

    דַּיְקָא נַמִי דִּכְתִיב 'מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל', תְּרֵי מַשְׁמַע (שמות ו, כה) רש"י ז"ל פירש מדלא כתיב פוטאל. ונראה לי בס"ד דמפיק לה מדלא כתיב לָקַח לוֹ 'בַּת' פּוּטִיאֵל וכיון דאמר בְּנוֹת תרי משמע כלומר לקח שתי בנות ובאמת הוא לקח אחת אלא דזו הבת האחת חשובה כשתים אחת מצד יתרו ואחת מצד יוסף הצדיק ע"ה וכאלו לקח בת מיתרו ובת מיוסף.

    Ben Yehoyada on Sotah 43a · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף מ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־529 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 134 מילים

      נפתחת ב״מונחין בארון. וכן הוא אומר: (במדבר לא…״

    2. קטע 251 מילים

      נפתחת ב״תנא לא לחנם הלך פינחס למלחמה אלא…״

    3. קטע 342 מילים

      נפתחת ב״והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי…״

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ (דברים כ, ה) ודברו השוטרים אל…״

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״(דברים כ, ו) ומי האיש אשר נטע…״

    6. קטע 643 מילים

      נפתחת ב״(דברים כ, ז) ומי האיש אשר ארש…״

    7. קטע 757 מילים

      נפתחת ב״ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    8. קטע 850 מילים

      נפתחת ב״אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו…״

    9. קטע 938 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן ודברו השוטרים יכול דברים…״

    10. קטע 1042 מילים

      נפתחת ב״תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע ותניא…״

      חכמים: אביי.

    11. קטע 1127 מילים

      נפתחת ב״מי האיש אשר בנה בית חדש כו'…״

    12. קטע 1240 מילים

      נפתחת ב״בית אין לי אלא בית מנין לרבות…״

      חכמים: רבה.

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״ר' אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו…״

      חכמים: רבי יוסי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף מ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026