שפיטפט — זילזל וכבש אותו ולא חשבו:
והלא שבטים מבזים אותו — כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן:
תרי פוטי — מדלא כתיב פוטאל:
מתני' בית האוצרות — לאוצר יין שמן ותבואה:
ואחד הלוקח — בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש ובגמרא מרבינן ליה מקרא:
חמשה אילני מאכל — דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב:
ואפילו מה' מינין — מצטרפין: כזה
חיללו — בשנת הרביעית לנטיעתו שחלל את הפירות במעות כדרך מעשר שני ומעלה את המעות לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר:
ה"ג כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין — כמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר שהכהן אומר להן:
סרק — כגון ארזים ושקמים שאינן עץ פרי:
והמחזיר גרושתו — ואירסה אינו חוזר שאינה חדשה לו וקרא אאשה חדשה קפיד כדכתיב כי יקח איש אשה חדשה (דברים כ״ד:ה׳):
אלמנה — ואירסה כהן גדול אינו חוזר בשבילה דאימעוט מולא לקחה מדלא כתיב ולא לקח:
על מכונו — סתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף עליו ואפילו אצלו אינו חדש וגרע מהלוקח והיורש:
אף הבונה בית לבינים בשרון — מקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע יפה ללבינים ולא הוי דבר קיימא שפעמיים צריך לחדשה בשבע שנים:
ואלו שאין זזין ממקומן — דהנך דלעיל הולכין עד לספר ושם שומעין דברי כהן וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינם חוזרין לבתיהם אלא עוסקין בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה ואלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת עד הספר ולשוב ע"פ כהן:
הבונה בית וחנכו — ולא דר בו עדיין שנה:
וכן הנוטע כרם וחיללו — ועדיין לא עברה שנת רביעית עליו שלימה:
נקי יהיה לביתו — בשביל ביתו:
יהיה — רבויא הוא הוסיף לך הויה אחרת להיות כזו:
גמ' יכול דברים של עצמן — יכול שהדברים הללו שהם אומרים מי האיש אשר בנה וגו' של עצמן הן ולא היה כהן אומרן אלא השוטרים:
ת"ל ויספו השוטרים — לדבר אל העם ואמרו מי האיש וגו' ויספו משמע שדבר זה הם מוסיפים משלהם:
הרי דברים של עצמן אמור — שהדבר זה לבדו הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא גבי נטע וגבי אירס אשה לא כתיב ויספו והכא כתיב ויספו ש"מ עד הנה דברי כהן ואת זו הן מוסיפין:
הא מה אני מקיים ודברו השוטרים — בבנה ונטע ואירס:
בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר — שהכהן אומר והשוטרים משמיעין אותן:
מונגש עד ודברו — דהיינו שמע ישראל אתם קרבים וגו' עד להושיע אתכם:
מי האיש — ריבויא הוא דמצי למיכתב מי אשר בנה ומדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ"מ והאי דכתיב בית למעוטי בית שער אכסדרה ומרפסת שהם עשוים לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם:
בית שער — בית כניסת שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:
ולא חנכו — מדלא כתיב חנך הוי מיעוטא חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל בית:
כרבי יוסי הגלילי — דמתני':
