בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף מ׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וכל כך למהשבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת:

    שאין עונין אמן במקדשואין כאן במה להפסיק:

    קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולםבספר עזרא כתיב שכל ברכה שהיו מברכין במקדש כך היו מברכין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם למגן אברהם וכן למחיה המתים:

    ויברכו שם כבודךושאר העם יענו בשכמל"ו שהעם עונין להלל ולהודות:

    מתני' ברכות כ"גביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה כדמפרש ואזיל ומברך שמנה ברכות כדבעינן למימר לקמן:

    חזן הכנסתשמש הכנסת שטורח עיסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:

    ראש הכנסתעל פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפטיר בנביא מי יפרוס על שמע מי ירד לפני התיבה:

    סגןהמוכן תחת כ"ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

    וקורא אחרי מותשהוא סדר יום הכפורים ופרשה ראשונה לחודה קאמר:

    ואך בעשורפרשת שור או כשב הסמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול ס"ת לשם בעוד שהתורגמן מתרגם מקרא אחרון של פרשת אחרי מות ואין כאן שהות כדי שיפסיק מתרגם ואין כאן גנאי לצבור וגולל את התורה ואע"פ שעדיין יקרא בעשור של חומש הפקודים על פה יקרא אותה ולא יגלל ס"ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק מתרגם וישתוק לפניהם ואין מתחיל בפסוק אחר ואיכא גנאי:

    ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאןאע"פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה שלישית אל תדמו לאמר שחסירה היא מן הספר הזה ולכך אני גוללו דיותר ממה שקריתי לפניכם בענין היום כתוב בו ובגמרא בעי כל כך למה ומשנינן שלא להוציא לעז על ספר תורה:

    על התורהברכה של אחריה ועל העבודה רצה ועל ההודאה מודים לפי שנגמרה העבודה ואין עבודה בלא הודאה כדאמרי במסכת מגילה (דף יח.) זובח תודה יכבדנני אחר זביחה הודאה:

    ועל מחילת העוןאתה בחרתנו שחותם מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו וגו':

    ועל המקדשמתפלל על המקדש וחותם בברוך אשר בחר במקדש:

    ועל ישראלמתפלל על ישראל וחותם ברוך הבוחר בעמו ישראל וכן על ירושלים ובמסכת סוטה ירושלמית מפרש לה:

    ועל שאר התפלהבגמרא מפרש לה:

    גמ' שמע מינהמדקתני חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת כו' ואין חזן הכנסת נותנה לכ"ג אלא מכבד את ראש הכנסת בפני הסגן ובפני כהן גדול וראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג ש"מ חולקין כבוד לתלמיד תלמיד קטן חולק כבוד לתלמיד גדול ממנו ואע"פ שהרב שם ואין גנאי לרב וסתמא כמ"ד חולקין דפלוגתא היא ביש נוחלין גבי בנות צלפחד (ב"ב קיט:):

    כולה משום כבודו דכ"גולעולם אין חולקין והכא כולה משום יקרא דכ"ג הוא שמראין את מעלותיו מעלה למעלה ממעלה:

    אין ישיבה בעזרהדאין כבוד שמים בכך ואפי' מלאכי השרת אין להם שם ישיבה דכתיב (ישעיהו ו׳:ב׳) עומדים ממעל לו [קרבת] על חד מן קאמיא (דניאל ז׳:ט״ז):

    אלא למלכי בית דודשחלק להם המקום כבוד להראות שמלכותו שלימה:

    כדאמר רב חסדאלקמן:

    בעזרת נשיםהיו קורין בו והיא היתה חול כשאר הר הבית שלא נתקדש אלא מן החומה ולפנים ואפילו חלל שער נקנור העולה מעזרת נשים לעזרת ישראל לא נתקדש:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    סוטה 40 עמוד ב

    1וכל כך למה לפי שאין עונין ״אמן״ במקדש.

    ברייתא

    2תנו רבנן: מנין שאין עונין ״אמן״ במקדש שנא' (נחמיה ט, ה) קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה שנאמר: ״(נחמיה ט״, ה) [ויברכו שם כבודך] ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה׃

    מתני׳ · משנה

    3ברכות כהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול׃

    4וכ"ג עומד ומקבל וקורא (ויקרא טז, א) אחרי מות (ויקרא כג, כז) ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כט, ז) ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה׃

    5ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל ירושלים והשאר תפלה׃

    גמ׳ · גמרא

    6שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב׃

    7אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג הוא׃

    8וכ"ג עומד ומקבל וקורא וכו' עומד מכלל דיושב הוא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ״(שמואל ב ז״, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי וגו׃

    9כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים׃

    10מיתיבי והיכן קורין בו בעזרה רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנא'׃

    תוספות

    וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדשתימה והלא היו עונין ברוך שכמל"ו כשהיו שומעין שם הקדוש כדתנן בפרק אמר להן הממונה (יומא דף לה:) ובפרק טרף בקלפי (יומא דף לט.) וזה היה הפסק גדול מעניית אמן ועוד שהיו נופלין על פניהם שהרי כשהיו שומעין את השם מפי כהן גדול בשעת הגרלה היו נופלין על פניהם כדאיתא בירושלמי הקרובים היו נופלין על פניהם והרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואלו ואלו לא היו זזין משם עד שהיה מתעלם מהן ונראה דהתם ה"פ הקרובים היו נופלים וכ"ש שהיו אומרים בשכמל"ו אבל הרחוקים לא היו נופלין אלא בלא נפילה היו אומרים והיה שם הקדוש מתעלם ומשכח מן השומעים קודם שהיו זזין משם מ"מ קא חזינן שהיו מפסיקין בענייתן בשכמל"ו ושמא היו עונין בשכמל"ו לאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק ולפי שלא היו מפסיקין בין פסוק לפסוק חשוב להו כמו ברכה אחת:

    ומנין שעל כל ברכה תהלה שנא' ומרומם על כל ברכה ותהלהואותה תהלה מפרש בפ"ב דמסכת תענית (דף טז:) שהיא בשכמל"ו:

    שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרבפי' הרב ר' יצחק בר מרדכי בפרק בא לו (יומא סט:) נראה דאסגן קאי שמקבל ס"ת מראש הכנסת ואינה מקבלה מחזן בית הכנסת נמצא שזה חלק לו לסגן כבוד שראש הכנסת צריך לקבל מיד חזן הכנסת וליתן לסגן ומשני אביי כולה משום כבודו דכ"ג דסופו לקבלה מיד הסגן אע"פ שסגן חשוב ומכובד עדיין כהן גדול מעולה ממנו:

    שמעת מינהוא"ת אמאי לא משני כגון דפליג ליה כ"ג יקרא לסגן וסגן לראש הכנסת כדפסיק התם ביש נוחלין (ב"ב דף קיט:) והילכתא חולקין והילכתא אין חולקין קשיא הילכתא אהילכתא ל"ק הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה י"ל הכא בסתמא קתני דלעולם היה המנהג כך בין פליג בין לא פליג ופלוגתייהו התם נמי בין פליג בין לא פליג דאי פלוגתייהו בדפליג לפסוק בהדיא כמ"ד חולקין ואי בדלא פליג לפסוק כמ"ד אין חולקין:

    והאמר מר אין ישיבה בעזרהלא ידעתי מקומו ומייתי לה בפ"ק דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב' דיומא (דף כה.) ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' דג' מלכים מקומו ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו בתוספתא דסנהדרין בפרק כהן גדול ונראה דבתוספתא דר' חייא מקומה דהא מקשה בירושלמי לא כן תני רבי חייא לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ואמר ר' אמי בשם ר"ל אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו והכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה' אמר ר' אייבו ב"ר נגרי שישב עצמו בתפלה תמן תנינן יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית השניה בחיל השלישית במקומה רבי נחמיה בשם ר' מנא מי תנינן ישבה לה (לא) במקומה עמדה לה במקומה והא דרבי אמי דמייתי בירושלמי דאף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה במקומה בתחילת מדרש שוחר טוב והתם משמע דלבית דוד היה מתוקן כסא ושם היתה ישיבה וי"ל שאותו כסא היה חוץ לעזרה והכי איתא התם אשרי האיש זש"ה ויבא המלך דוד וישב לפני ה' וכן תני רבי חייא אין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד רבי אמי בשם ריש לקיש אמר אין ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה מכלל דאף לעצמו אין ישיבה בעזרה ותו התם וכן הוא אומר וישב לפני ה' ולא כן א"ר הונא בשם רבי שמעון אין ישיבה למעלה שאין להם קפיצת רגל שנאמר ורגליהם רגל ישרה וכתיב שרפים עומדים ממעל לו וכתיב וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו למעלה אין ישיבה ודוד יושב אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה מהו וישב לפני ה' שסמך עצמו לכותל ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל הוי אומר לכ"ג שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא אם כן מהו וישב שישב עצמו בתפלה וקשה לר"י אם לכ"ג היתה ישיבה א"כ מאי מקשה הכא והא אנן בכ"ג קיימינן ותו קשיא מפ' שני דזבחים (דף יט:) דאמר התם כיצד קידש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ומקדש אמר לו הפלגת אי אפשר לעשות כן שפיר קאמר ליה אמר רב יוסף חבירו מסייעו מאי בינייהו עמידה מן הצד איכא בינייהו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה קומו וברכו כו' למחיה מתים עכ"ל הס"ד ואח"כ מה"ד ויברכו שם כבודך ושאר כו' עכ"ל וכ"ה בברייתא פרק ג' דתענית ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה שנאמר ויברכו שם כבודך ומרומם כו' וכצ"ל בשמעתין בברייתא וק"ל:

    תוס' בד"ה וכל כך למה כו' אלא בלא נפילה היו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והאמר מר אין כו' לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו כו' והכתיב כו' וישב לפני ה' כו' שישב עצמו בתפלה עכ"ל כצ"ל וזו היא דעת אחרת דמעיקרא מפרש וישב מלשון סמיכה ומדשינה הכתוב למכתב וישב במקום וסמך מפרש לה נמי מלשון יישוב תפלה וכן צ"ל לקמן במדרש שוחר טוב דמעיקרא אמר וישב מלשון סמיכה ולבסוף מלשון יישוב תפלה וק"ל:

    בא"ד מי תנינן ישבה לה במקומה עמדה לה במקומה עכ"ל כצ"ל ופירוש דהמקשה הוה ס"ד דהאי שלישית במקומה קאי אישבה לה דקתני ברישא והמתרץ השיב לו דמי קתני בסיפא ישבה במקומה וכיון דלא קתני הכי יש לפרשה עמדה במקומה וק"ל:

    בא"ד ותו קשיא מפ"ב דזבחים כו' עמידה מן הצד כו' עכ"ל לכאורה נראה פי' לדבריהם דתו קשיא להך מדרש דלכהן גדול יש ישיבה בעזרה ובפרק ב' דזבחים גבי קידוש קאמר לכ"ע דבעי עמידה ולא ידענא מאי קושיא דאימא דבשאר כהנים קמיירי התם דלא רשאין לישב ואף אם נאמר כיון דסתמא קאמר התם מיירי נמי בכהן גדול הא התם בשעת קידוש קאמרינן הכי כדפריך וליתב מיתב ומשני אמר קרא לשרת ושרות מעומד אבל בלא עבודה אפשר דיכול לישב ונראה שחסר כאן מן התוספות סוף הסוגיא דהתם וכצ"ל בתוס' ופריך וליתב מיתב ומשני כו' ור"ל דאשמעתין דאמרינן אין ישיבה בעזרה אפילו לכהן גדול תו קשיא מפ"ב דזבחים דפריך וליתב מיתב ומשני אמר קרא לשרת כו' דמשמע דבלאו קידוש מצי לישב מיהו התוס' דהתם כתבו דהאי וליתב מיתב לאו ישיבה ממש קאמר אלא סמיכה כו' ע"ש ותו לא מידי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף מ׳ עמוד ב׳

    מסכת סוטה דף מ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־204 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    וכל כך למה שבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת:

    שאין עונין אמן במקדש ואין כאן במה להפסיק:

    קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם בספר עזרא כתיב שכל ברכה שהיו מברכין במקדש כך היו מברכין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם למגן אברהם וכן למחיה המתים:

    ויברכו שם כבודך ושאר העם יענו בשכמל"ו שהעם עונין להלל ולהודות:

    מתני' ברכות כ"ג ביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה כדמפרש ואזיל ומברך שמנה ברכות כדבעינן למימר לקמן:

    חזן הכנסת שמש הכנסת שטורח עיסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:

    ראש הכנסת על פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפטיר בנביא מי יפרוס על שמע מי ירד לפני התיבה:

    סגן המוכן תחת כ"ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 40b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש תימה והלא היו עונין ברוך שכמל"ו כשהיו שומעין שם הקדוש כדתנן בפרק אמר להן הממונה (יומא דף לה:) ובפרק טרף בקלפי (יומא דף לט.) וזה היה הפסק גדול מעניית אמן ועוד שהיו נופלין על פניהם שהרי כשהיו שומעין את השם מפי כהן גדול בשעת הגרלה היו נופלין על פניהם כדאיתא בירושלמי הקרובים היו נופלין על פניהם והרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואלו ואלו לא היו זזין משם עד שהיה מתעלם מהן ונראה דהתם ה"פ הקרובים היו נופלים וכ"ש שהיו אומרים בשכמל"ו אבל הרחוקים לא היו נופלין אלא בלא נפילה היו אומרים והיה שם הקדוש מתעלם ומשכח מן השומעים קודם שהיו זזין משם מ"מ קא חזינן שהיו מפסיקין בענייתן בשכמל"ו ושמא היו עונין בשכמל"ו לאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק ולפי שלא היו מפסיקין בין פסוק לפסוק חשוב להו כמו ברכה אחת:

    ומנין שעל כל ברכה תהלה שנא' ומרומם על כל ברכה ותהלה ואותה תהלה מפרש בפ"ב דמסכת תענית (דף טז:) שהיא בשכמל"ו:

    שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב פי' הרב ר' יצחק בר מרדכי בפרק בא לו (יומא סט:) נראה דאסגן קאי שמקבל ס"ת מראש הכנסת ואינה מקבלה מחזן בית הכנסת נמצא שזה חלק לו לסגן כבוד שראש הכנסת צריך לקבל מיד חזן הכנסת וליתן לסגן ומשני אביי כולה משום כבודו דכ"ג דסופו לקבלה מיד הסגן אע"פ שסגן חשוב ומכובד עדיין כהן גדול מעולה ממנו:

    שמעת מינה וא"ת אמאי לא משני כגון דפליג ליה כ"ג יקרא לסגן וסגן לראש הכנסת כדפסיק התם ביש נוחלין (ב"ב דף קיט:) והילכתא חולקין והילכתא אין חולקין קשיא הילכתא אהילכתא ל"ק הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה י"ל הכא בסתמא קתני דלעולם היה המנהג כך בין פליג בין לא פליג ופלוגתייהו התם נמי בין פליג בין לא פליג דאי פלוגתייהו בדפליג לפסוק בהדיא כמ"ד חולקין ואי בדלא פליג לפסוק כמ"ד אין חולקין:

    והאמר מר אין ישיבה בעזרה לא ידעתי מקומו ומייתי לה בפ"ק דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב' דיומא (דף כה.) ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' דג' מלכים מקומו ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו בתוספתא דסנהדרין בפרק כהן גדול ונראה דבתוספתא דר' חייא מקומה דהא מקשה בירושלמי לא כן תני רבי חייא לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ואמר ר' אמי בשם ר"ל אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו והכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה' אמר ר' אייבו ב"ר נגרי שישב עצמו בתפלה תמן תנינן יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית השניה בחיל השלישית במקומה רבי נחמיה בשם ר' מנא מי תנינן ישבה לה (לא) במקומה עמדה לה במקומה והא דרבי אמי דמייתי בירושלמי דאף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה במקומה בתחילת מדרש שוחר טוב והתם משמע דלבית דוד היה מתוקן כסא ושם היתה ישיבה וי"ל שאותו כסא היה חוץ לעזרה והכי איתא התם אשרי האיש זש"ה ויבא המלך דוד וישב לפני ה' וכן תני רבי חייא אין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד רבי אמי בשם ריש לקיש אמר אין ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה מכלל דאף לעצמו אין ישיבה בעזרה ותו התם וכן הוא אומר וישב לפני ה' ולא כן א"ר הונא בשם רבי שמעון אין ישיבה למעלה שאין להם קפיצת רגל שנאמר ורגליהם רגל ישרה וכתיב שרפים עומדים ממעל לו וכתיב וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו למעלה אין ישיבה ודוד יושב אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה מהו וישב לפני ה' שסמך עצמו לכותל ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל הוי אומר לכ"ג שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא אם כן מהו וישב שישב עצמו בתפלה וקשה לר"י אם לכ"ג היתה ישיבה א"כ מאי מקשה הכא והא אנן בכ"ג קיימינן ותו קשיא מפ' שני דזבחים (דף יט:) דאמר התם כיצד קידש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ומקדש אמר לו הפלגת אי אפשר לעשות כן שפיר קאמר ליה אמר רב יוסף חבירו מסייעו מאי בינייהו עמידה מן הצד איכא בינייהו:

    Tosafot on Sotah 40b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה קומו וברכו כו' למחיה מתים עכ"ל הס"ד ואח"כ מה"ד ויברכו שם כבודך ושאר כו' עכ"ל וכ"ה בברייתא פרק ג' דתענית ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה שנאמר ויברכו שם כבודך ומרומם כו' וכצ"ל בשמעתין בברייתא וק"ל:

    תוס' בד"ה וכל כך למה כו' אלא בלא נפילה היו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והאמר מר אין כו' לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו כו' והכתיב כו' וישב לפני ה' כו' שישב עצמו בתפלה עכ"ל כצ"ל וזו היא דעת אחרת דמעיקרא מפרש וישב מלשון סמיכה ומדשינה הכתוב למכתב וישב במקום וסמך מפרש לה נמי מלשון יישוב תפלה וכן צ"ל לקמן במדרש שוחר טוב דמעיקרא אמר וישב מלשון סמיכה ולבסוף מלשון יישוב תפלה וק"ל:

    בא"ד מי תנינן ישבה לה במקומה עמדה לה במקומה עכ"ל כצ"ל ופירוש דהמקשה הוה ס"ד דהאי שלישית במקומה קאי אישבה לה דקתני ברישא והמתרץ השיב לו דמי קתני בסיפא ישבה במקומה וכיון דלא קתני הכי יש לפרשה עמדה במקומה וק"ל:

    בא"ד ותו קשיא מפ"ב דזבחים כו' עמידה מן הצד כו' עכ"ל לכאורה נראה פי' לדבריהם דתו קשיא להך מדרש דלכהן גדול יש ישיבה בעזרה ובפרק ב' דזבחים גבי קידוש קאמר לכ"ע דבעי עמידה ולא ידענא מאי קושיא דאימא דבשאר כהנים קמיירי התם דלא רשאין לישב ואף אם נאמר כיון דסתמא קאמר התם מיירי נמי בכהן גדול הא התם בשעת קידוש קאמרינן הכי כדפריך וליתב מיתב ומשני אמר קרא לשרת ושרות מעומד אבל בלא עבודה אפשר דיכול לישב ונראה שחסר כאן מן התוספות סוף הסוגיא דהתם וכצ"ל בתוס' ופריך וליתב מיתב ומשני כו' ור"ל דאשמעתין דאמרינן אין ישיבה בעזרה אפילו לכהן גדול תו קשיא מפ"ב דזבחים דפריך וליתב מיתב ומשני אמר קרא לשרת כו' דמשמע דבלאו קידוש מצי לישב מיהו התוס' דהתם כתבו דהאי וליתב מיתב לאו ישיבה ממש קאמר אלא סמיכה כו' ע"ש ותו לא מידי:

    Chidushei Halachot on Sotah 40b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף מ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־204 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״וכל כך למה לפי שאין עונין ״אמן״…״

    2. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: מנין שאין עונין ״אמן״ במקדש…״

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ברכות כהן גדול כיצד חזן הכנסת…״

    4. קטע 435 מילים

      נפתחת ב״וכ"ג עומד ומקבל וקורא (ויקרא טז, א)…״

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל…״

    6. קטע 68 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום…״

    7. קטע 77 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג הוא…״

      חכמים: אביי.

    8. קטע 834 מילים

      נפתחת ב״וכ"ג עומד ומקבל וקורא וכו' עומד מכלל…״

      חכמים: שמואל.

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי…״

      חכמים: רב חסדא.

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי והיכן קורין בו בעזרה רבי אליעזר…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף מ׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026