מסכת סוטה דף ח׳ עמוד ב׳

1דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא. הכא טעמא מאי? משום (יחזקאל כג, מח) ״ונוסרו כל הנשים״. התם אין לך ייסור גדול מזה.

2וכי תימא לעביד בה תרתי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אמר קרא: ״(ויקרא יט״, יח) ״ואהבת לרעך כמוך״ ברור לו מיתה יפה.

3לימא דרב נחמן תנאי היא? לא, דכולי עלמא אית להו דרב נחמן. והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: בזיוניה עדיף ליה טפי מצערא דגופיה, ומר סבר: צערא דגופיה עדיף ליה טפי מבזיוניה.

4היתה מכוסה לבנים וכו'. תנא, אם היו שחורים נאים לה מכסין אותה בגדים מכוערים.

5היו עליה כלי זהב וכו'. פשיטא, השתא נוולי מנוויל לה, הני מיבעיא? מהו דתימא: בהני אית לה בזיון טפי, כדאמרי אינשי: שליח ערטיל וסיים מסאני. קמ"ל׃

6ואחר כך מביא חבל וכו'. בעא מיניה רבי אבא מרב הונא: חבל המצרי מהו שיעכב בסוטה? משום שלא ישמטו בגדיה מעליה הוא, ובצלצול קטן נמי סגי, או דילמא משום דאמר מר ״היא חגרה לו בצלצול, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה״ מעכב?

7א"ל תניתוה: ואח"כ מביא חבל המצרי וקושרו לה למעלה מדדיה, כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה.

8וכל הרוצה לראות בה יראה וכו'. הא גופא קשיא. אמרת: כל הרוצה לראות בה רואה, אלמא לא שנא גברי ולא שנא נשי, והדר תני: כל הנשים מותרות לראותה: נשים אין, אנשים לא.

9אמר אביי: תרגמה אנשים. אמר ליה רבא: והא ״כל הרוצה לראות בה רואה״ קתני!

10אלא אמר רבא: כל הרוצה לראות בה רואה, לא שנא גברי ולא שנא נשי. ונשים חייבות לראותה, שנאמר: ״(יחזקאל כג״, מח) ״ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה״.

מתני׳ · משנה

11במדה שאדם מודד בה מודדין לו. היא קשטה את עצמה לעבירה המקום נוולה. היא גלתה את עצמה לעבירה המקום גלה עליה. בירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא פלט.

גמ׳ · גמרא

12אמר רב יוסף: אף על גב דמדה בטילה, במדה לא בטיל.

13דאמר רב יוסף, וכן תני ר' חייא: מיום שחרב בהמ"ק אע"פ שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו. והא בטלו?! אלא: דין ארבע מיתות לא בטלו.

14מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג, או חיה דורסתו. מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה, או נחש מכישו. מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות, או ליסטין באין עליו. מי שנתחייב חניקה או טובע בנהר, או מת בסרונכי.

ברייתא

15תניא, היה רבי אומר: מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר: ״(ישעיהו כז״, ח) ״בסאסאה בשלחה תריבנה״.

16אין לי אלא סאה, מנין לרבות תרקב וחצי תרקב, קב וחצי קב, רובע וחצי רובע, תומן ועוכלא, מנין תלמוד לומר: (ישעיהו ט, ד) ״כי כל סאון סואן ברעש״.

17ומנין שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול תלמוד לומר: (קהלת ז, כז) ״אחת לאחת למצוא חשבון״.

18וכן מצינו בסוטה, שבמדה שמדדה בה מדדו לה: היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו לפיכך כהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל. היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה. היא קשטה לו פניה לפיכך׃