בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף מ״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    תניתוהלחדא מינייהו דפלוגתא היא בטמון אבל צף לא פשט לה מינה דהא אוקימנא טעמא דעליון משום דאחזיק ביה הוא וצף לא ידעינן מאי הוי עלה:

    סברוהרבנן דבי מדרשא דבעו למיפשט מינה דפלוגתא בטמון דמין במינו הוא דהני תנאי אפילו תנא קמא דאמר תחתון שכחה כר' יהודה סבירא ליה דאמר בשדה פרט לטמון וטעמא משום דמין במינו לא הוי טמון:

    חלללא מקרי אלא בכלי ברזל כעין חרב:

    בכולןואפי' מפרפר צף וטמון ותלוי:

    ומוטל באשפהדלא הוי צף ולא טמון ולא תלוי ואפי' הכי אין עורפין דחלל קבעי אלמא קרא כדכתיב בעית:

    חלל יתירא כתיבהקרובים אל החלל ועוד חללים טובא למדרש חלל דוקא ולא חנוק:

    פרט למצויתדיר כגון ספר או עיר שרובה עובדי כוכבים:

    קמ"ל כדתניא כו'והכי קאמר נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד אין מודדין לה אלא לעיר שיש בה ב"ד מודדין איזו היא עיר שיש בה ב"ד קרובה לו ואי לא הדר תניא הוה אמינא אין מודדין כלל:

    ת"ל ולקחו זקני העיר מכל מקוםדהאי העיר קרא יתירא הוא דמצי למכתב והיתה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקניה עגלת בקר:

    מתני' מכווןמצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפי' כמלא חוט:

    ואין ירושלים כו'מפרש טעמא בגמ':

    מוליכין הראש אצל הגוףבגמ' מפרש למאי הלכתא מוליכין:

    גמ' אפשר לצמצםאפשר לכוין המדה ואמת מדדו שאין זו קרובה לו מזו כלל והוו להו שתיהן קרובות:

    וקסברנמי קרובה דכתיב בקרא אפילו קרובות במשמע כמו ובהמה רבה (יונה ד) דאס"ד אי אפשר לצמצם אין כאן קרובה אלא אחת ואנן הוא דלא ידעינן הי מינייהו והוה ליה למימר יביאו עגלה בשותפות ויתנו אם שלנו קרובה חלקכם יהא קנוי לנו ואם עירכם קרובה חלקנו יהא קנוי לכם:

    אילימא לענין מדידהקאמר יביאו הראש אצל הגוף דממקום שנמצא הגוף שם צריך למדוד ויביאו הראש לכאן והא מדקתני כו':

    קנה מקומולקוברו שם דזה אחד מי' תנאים שהתנה יהושע בפרק מרובה (ב"ק דף פא.):

    עיקר חיותא כו'הלכך עיקר חלל מיקרי ומודדין מיניה כדכתיב אל הערים אשר סביבות החלל:

    אתה גוזיאתה מראשי יצרת ראשי תחילה דגוזי לישנא דרישא כמו גזי נזרך שער ראשך תלשי וגלי ראשך:

    אפילו תימא אבא שאולכר' עקיבא סבירא ליה:

    מ"ט דרבי אליעזר בן יעקבדאמר מן הצואר הוא קרוי חלל:

    דכתיב אל צוארי חללי רשעיםוהלכך ממנו מודדין כדכתיב אל החלל:

    מתני' נפטרו זקני ירושלים כו'שאין עליהם אלא למדוד כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו:

    ואע"פ שאינו איתן כשרדלא כתיב ביה עיכובא ולא נאמר אלא למצוה:

    בקופיץכמין סכין גדול:

    מאחריהממול עורפה:

    מקומה אסורלעולם:

    ומותר לסרוק שם פשתןדוקא נקט עבודה שאינה בגופה של קרקע כדמפרש בגמרא:

    לא בא לידינו ופטרנוהובגמ' מפרש בלא מזונות והיינו ידינו לא שפכו לא נהרג על ידינו שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות ועל כך נהרג:

    לא ראינוהו והנחנוהויחידי בלא חבורה והיינו ועינינו לא ראו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    סוטה 45 עמוד ב

    1תניתוה: עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר, והניחו על גבי חבירו ושכחו התחתון שכחה והעליון אינו שכחה. ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: שניהן אינן שכחה, התחתון מפני שהוא טמון, והעליון מפני שהוא צף. סברוה דהני תנאי, כר' יהודה סבירא להו, דאמר: ״בשדה״ פרט לטמון.

    2מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר: מין במינו הוי טמון, ומר סבר: לא הוי טמון.

    3לא, אי כר' יהודה סבירא להו, דכ"ע מין במינו הוי טמון, והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי, דרבנן כרבנן. ור' שמעון בן יהודה כרבי יהודה.

    4אי הכי, מאי איריא על גבי חבירו? אפי' בעפר ובצרור נמי! אין הכי נמי, ולהודיעך כחו דר' יהודה, דאמר: אפי' מין במינו הוי טמון.

    ברייתא

    5תנו רבנן: ״חלל״ ולא חנוק, ״חלל״ ולא מפרפר, ״באדמה״ ולא טמון בגל, נופל ולא תלוי באילן, ״בשדה״ ולא צף על פני המים. ר' אלעזר אומר: בכולן, אם היה חלל עורפין.

    ברייתא

    6תניא, אמר רבי יוסי בר יהודה: אמרו לו לר"א אי אתה מודה שאם היה חנוק ומוטל באשפה שאין עורפין? אלמא: ״חלל״ ולא חנוק. הכא נמי: ״באדמה״ ולא טמון בגל, נופל ולא תלוי באילן, ״בשדה״ ולא צף על גבי מים. ור"א ״חלל״ יתירא כתיב.

    7נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עובדי כוכבים כו'. דכתיב: ״כי ימצא״ פרט למצוי.

    8או לעיר שאין בה ב"ד דבעינא ״זקני העיר״, וליכא. אין מודדין אלא לעיר כו'. פשיטא! כיון דתנא לעיר שאין בה ב"ד אנא ידענא דאין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין!

    9הא קא משמע לן כדתניא: מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד שמניחין אותה ומודדין לעיר שיש בה בית דין ת"ל (דברים כא, ג) ״ולקחו זקני העיר ההיא״ מכל מקום.

    מתני׳ · משנה

    10נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי רבי אליעזר. ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה. נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: הגוף אצל הראש. מאין היו מודדין? רבי אליעזר אומר: מטיבורו, רבי עקיבא אומר: מחוטמו, רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל, מצוארו.

    גמ׳ · גמרא

    11מאי טעמא דרבי אליעזר קסבר אפשר לצמצם, וקרובה, ואפילו קרובות.

    12ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה דאמר קרא ״(דברים כא״, א) ״לרשתה״, וקסבר: ירושלים לא נתחלקה לשבטים.

    13נמצא ראשו במקום כו'. במאי קמפלגי אילימא לענין מדידה קמיפלגי, הא מדקתני סיפא ״מאין היו מודדין״, מכלל דרישא לא במדידה עסקינן! אמר ר' יצחק: במת מצוה קנה מקומו קמיפלגי,׃

    14והכי קאמר: לקוברו קנה מקומו, והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר: הגוף אצל הראש. במאי קמיפלגי מר סבר: גופיה בדוכתיה נפיל, רישא דנאדי ונפיל, ומר סבר: רישא היכא דנפיל נפיל, גופא הוא דרהיט אזיל.

    15מאין היו מודדין. במאי קמיפלגי? מר סבר: עיקר חיותא באפיה, ומר סבר: עיקר חיותא בטיבוריה.

    16לימא כי הני תנאי: מהיכן הולד נוצר מראשו, וכן הוא אומר: (תהלים עא, ו) ״ממעי אמי אתה גוזי״, ואומר: (ירמיהו ז, כט) ״גזי נזרך והשליכי וגו'״. אבא שאול אומר: מטיבורו, ומשלח שרשו אילך. ואילך׃

    17אפילו תימא אבא שאול, ע"כ לא קאמר אבא שאול אלא לענין יצירה, דכי מיתצר ולד ממציעתיה מיתצר, אבל לענין חיותא דכולי עלמא באפיה הוא, דכתיב: ״(בראשית ז״, כב) ״כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו'״.

    18רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל מצוארו. מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב? כדכתיב: ״(יחזקאל כא״, לד) ״לתת אותך אל צוארי חללי רשעים״.

    מתני׳ · משנה

    19נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא משכה בעול, ואין המום פוסל בה, ומורידין אותה לנחל איתן. ״איתן״ כמשמעו: קשה. אע"פ שאינו איתן כשר. ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה. ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד, ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים.

    20זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה, ואומרים (דברים כא, ז) ״ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו״. וכי על דעתינו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הן? אלא שלא בא על ידינו ופטרנוהו (בלא מזון), ולא ראינוהו והנחנוהו (בלא לוייה).

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    אין דין עגלה ערופה נאמר אלא כשמוצאין אותו חלל ר"ל מדוקר בחרב שעל כל פנים על ידי אדם נעשה אבל אם נמצא חנוק אין נזקקין לו שמא מאליו מת וכן כל שנמצא עדין מפרפר אפי' היה חלל חרב אין נזקקין לו שמא יעשה לו נס ויחיה ומ"מ כשחוזרין ורואין אותו מת נזקקין לו והוא שאמרו בתלמוד המערב ראוהו מפרפר ולימים באו ולא מצאוהו אני אומר נס נעשה לו וחיה ראוהו מפרפר כאן ובאו ומצאוהו מת במקום אחר מודדין לו ממקום שנמצא לשם וכן ראיתי שם שאם נמצא עומד על מטתו וסכין תקועה בלבו אין עורפין:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף מ״ה עמוד ב׳

    מסכת סוטה דף מ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־621 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    תניתוה לחדא מינייהו דפלוגתא היא בטמון אבל צף לא פשט לה מינה דהא אוקימנא טעמא דעליון משום דאחזיק ביה הוא וצף לא ידעינן מאי הוי עלה:

    סברוה רבנן דבי מדרשא דבעו למיפשט מינה דפלוגתא בטמון דמין במינו הוא דהני תנאי אפילו תנא קמא דאמר תחתון שכחה כר' יהודה סבירא ליה דאמר בשדה פרט לטמון וטעמא משום דמין במינו לא הוי טמון:

    חלל לא מקרי אלא בכלי ברזל כעין חרב:

    בכולן ואפי' מפרפר צף וטמון ותלוי:

    ומוטל באשפה דלא הוי צף ולא טמון ולא תלוי ואפי' הכי אין עורפין דחלל קבעי אלמא קרא כדכתיב בעית:

    חלל יתירא כתיב הקרובים אל החלל ועוד חללים טובא למדרש חלל דוקא ולא חנוק:

    פרט למצוי תדיר כגון ספר או עיר שרובה עובדי כוכבים:

    קמ"ל כדתניא כו' והכי קאמר נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד אין מודדין לה אלא לעיר שיש בה ב"ד מודדין איזו היא עיר שיש בה ב"ד קרובה לו ואי לא הדר תניא הוה אמינא אין מודדין כלל:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 45b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    אין דין עגלה ערופה נאמר אלא כשמוצאין אותו חלל ר"ל מדוקר בחרב שעל כל פנים על ידי אדם נעשה אבל אם נמצא חנוק אין נזקקין לו שמא מאליו מת וכן כל שנמצא עדין מפרפר אפי' היה חלל חרב אין נזקקין לו שמא יעשה לו נס ויחיה ומ"מ כשחוזרין ורואין אותו מת נזקקין לו והוא שאמרו בתלמוד המערב ראוהו מפרפר ולימים באו ולא מצאוהו אני אומר נס נעשה לו וחיה ראוהו מפרפר כאן ובאו ומצאוהו מת במקום אחר מודדין לו ממקום שנמצא לשם וכן ראיתי שם שאם נמצא עומד על מטתו וסכין תקועה בלבו אין עורפין:

    Meiri on Sotah 45b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה סברוה רבנן דבי מדרשא דבעו כו' עכ"ל הוא מגומגם דהא אביי בעי למיפשט כדקא"ל תניתוה כו' וק"ל:

    בד"ה בכולן ואפילו מפרפר צף וטמון ותלוי עכ"ל הוא סוף דבור ואח"כ מתחיל הדבור מוטל באשפה דלא הוי צף ולא טמון כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 45b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' דכתיב כי ימצא פרט למצוי עיין סנהדרין דף פ"ו ע"א תד"ה מונמצא:

    שם ומודדין לעיר שיש בה ב"ד עיין ב"ב דף כג ע"ב תד"ה בדליכא:

    שם אבא שאול אומר מטבורו עיין נדה דף כה ע"א תד"ה תחלת:

    שם זקני אותה העיר עיין באר שבע הוריות דף ג ע"ב ד"ה ה"נ מסתברא:

    רש"י ד"ה וקסבר כו' כמו ובהמה רבה עיין קידושין דף יח ע"א ברש"י ד"ה טובא משמע ועיין תמורה דף ט ע"א:

    Gilyon HaShas on Sotah 45b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף מ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־621 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 146 מילים

      נפתחת ב״תניתוה: עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר, והניחו…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר:…״

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״לא, אי כר' יהודה סבירא להו, דכ"ע…״

      חכמים: רבי יהודה.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, מאי איריא על גבי חבירו?…״

    5. קטע 530 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: ״חלל״ ולא חנוק, ״חלל״ ולא…״

    6. קטע 643 מילים

      נפתחת ב״תניא, אמר רבי יוסי בר יהודה: אמרו…״

      חכמים: רבי יוסי בר יהודה.

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עובדי…״

    8. קטע 831 מילים

      נפתחת ב״או לעיר שאין בה ב"ד דבעינא ״זקני…״

    9. קטע 931 מילים

      נפתחת ב״הא קא משמע לן כדתניא: מנין שאם…״

    10. קטע 1058 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי עקיבא.

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא דרבי אליעזר קסבר אפשר…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    12. קטע 1216 מילים

      נפתחת ב״ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה דאמר קרא…״

    13. קטע 1329 מילים

      נפתחת ב״נמצא ראשו במקום כו'. במאי קמפלגי אילימא…״

    14. קטע 1446 מילים

      נפתחת ב״והכי קאמר: לקוברו קנה מקומו, והיכא דנמצא…״

    15. קטע 1515 מילים

      נפתחת ב״מאין היו מודדין. במאי קמיפלגי? מר סבר:…״

    16. קטע 1634 מילים

      נפתחת ב״לימא כי הני תנאי: מהיכן הולד נוצר…״

      חכמים: אבא.

    17. קטע 1735 מילים

      נפתחת ב״אפילו תימא אבא שאול, ע"כ לא קאמר…״

      חכמים: אבא.

    18. קטע 1825 מילים

      נפתחת ב״רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    19. קטע 1946 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני…״

    20. קטע 2046 מילים

      נפתחת ב״זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף מ״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026