מסכת סוטה דף י״ד עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Sotah 14b, Chapter 2 Hayah Mevi
רש"י
משקה - המים ואח"כ מקריב מנחתה ופלוגתא היא בפרק היה נוטל (לקמן סוטה דף יט.) ומיהו כל זמן שלא קרבה מנחתה אינה נבדקת דכתיב מזכרת עון ואע"פ ששתתה מניחין אותה בידה כדי ליגעה ותודה והשתא ודאי משום חסיון הוא דאי משום מגילה הא אימחיקא לה:
קלתות - כעין סלים אדם מביא מנחתו לעזרה מתוך ביתו בקלתות וכו':
ונותנה - בעזרה בכלי שרת קס"ד שצריך לתתה ע"מ כן שיהא דעתו שיקדשנה הכלי:
ומגישה - מגיע את הכלי לקרן מערבית דרומית ולקמן יליף לה מקראי:
ודיו - לקמן מפרש מאי היא ומאי תיסק אדעתין דנבעי טפי:
ומסלק הלבונה לצד אחד - בתוך הכלי עצמה ולקמן מפרש טעמא דכולה מתניתא:
שנתרבה שמנה - ממקום שהיא נבללת יפה בשמן:
ונותנו לכלי שרת - שני ולקמן מפרש טעמא:
על גבי האישים - על האש:
ליתן לתוכה - ליתן לתוך השירים:
בכלים הראויין לכלי שרת - אם היה מקדישן:
רבי פוסל - [במנחות] ובמסכת סוכה יליף טעמא בפרק החליל (סוכה דף נ:):
בחשובין - בכלי עץ חשובין:
הקריבהו נא לפחתך - סיפא דקרא הירצך או הישא פניך:
אין מקדשין אלא מדעת - שהנותנו בהן צריך שיתננו לשם כך וא"ת הרי מנחה קדושה ועומדת שהקדישה בפה קדושת פה אינה אלא קדושת דמים ואינה קדושת הגוף ואינה נפסלת בטבול יום ובלינה ואם נטמאת נפדית קדשה בכלי קידשה קדושת הגוף ונפסלת בטבול יום ובלינה ואין לה פדיון:
נותנה לקדשה - התורה הצריכתו ליתנו בכלי שרת כדי שיקדשנה הכלי ואפילו אינו מתכוין לכך:
ונותן עליה - הזר שמן ולבונה ואין צריך כהן לכך דכתיב ויצק עליה שמן וגו' והדר והביאה אל בני אהרן וגו':
וזאת תורת המנחה - כל המנחות במשמע:
הקרב אותה בני אהרן וגו' יכול במערב - יגיענה לדופן מערבי של מזבח דהיינו לפני ה' שההיכל במערב והמזבח בחצר ל"ב אמה רחבו ממוצע באמצע העזרה וכן ההיכל ממוצע באמצע העזרה זה מול זה ל"ב אמה היכל וכתליו חללו כ' וכתליו ו' אמה עובי כותל צפוני וששה לכותל דרומי נמצא מערבו של מזבח לפני ה' דאין מפסיק כלום בינו לבין ההיכל דאילו אולם שלפני ההיכל פתוח הוא ורחבו עשרים אמה ככל חללו של היכל:
כנגד חודה - כל מה שיכול לקרבו כלפי מערב ובלבד שיהא שם קצת דרום משום אל פני המזבח דאי לאו כנגד חודה ליכא לפני ה' כלל שהרי זויות ההיכל כולם כנגד זויות המזבח:
ר' אלעזר אומר כו' - דורשו למקרא בענין אחר וכך דורשו מתוך שנאמר לפני ה' אל פני המזבח יכול יגישנה לאחד מהן רצה למערב רצה לדרומה וה"ג לה בת"כ:
או לדרומה של קרן אמרת - כך תשיבני:
כל מקום שאתה מוצא כו' - דכיון דאפשר לקיים את שניהם תו לא תוקמה רצה זה עושה רצה זה עושה אלא תפוס המקיים את שניהם:
קיימתה לפני ה' במערב הא כיצד מגישה לדרומה של קרן - ה"ג לה בת"כ לדרומה של קרן ולא בעי כנגד חודה:
והיכן קיימתה - הלא חוץ לכנגד זויות ההיכל הוא:
קסבר האי תנא - ר' אלעזר:
כוליה מזבח בצפון קאי - בחלק צפוני של עזרה ולית ליה דמזבח מכוון כנגד ההיכל וכתליו נמצא דרומו של מזבח כנגד אמצע פתח ההיכל הלכך יגישנה אל פני המזבח בדרום ובלבד שיהא סמוך למערב נמצא מקיים את שניהם וה"ה נמי אם היה מזבח משוך מעט מכנגד זויות דרומית ההיכל ולצפון שיהא דרומו של מזבח כנגד ההיכל הוה מצי לקיים את שניהם דכנגד ההיכל קרינן ביה לפני ה' ובלבד שיגיש סמוך לקרן דהיינו אצל מערב והא דנקט למשמע מינה כוליה מזבח בצפון קאי משום דג' מחלוקות הן בדבר זה ר' יהודה אית ליה מזבח מכוון כנגד היכל וכתליו בפ"ק דיומא (דף טז.) ור"א בן יעקב אית ליה כוליה מזבח בדרום קאי דאמר צפוני שהוא צד פנוי מכלום ור' יוסי הגלילי אית ליה כוליה מזבח בצפון קאי בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט.) הלכך לר"א דהכא דשמעי' ליה ע"כ דקאמר זוית דרומית של מזבח לפנים מכנגד זוית של היכל הוא ופליג אדר"י ואדר"א בן יעקב מוקמינן ליה כר' יוסי הגלילי דס"ל דכוליה מזבח בצפון ולא מוקמינן ליה במחלוקת רביעית:
מאי ודיו - מאי תיסק אדעתיה דנבעי טפי:
מנחה גופה - ולא הכלי שהיא בה אלא יכוף הכלי שיהא נוגע סולת למזבח:
פסול - משום דהוה קומץ חסר:
סכין - הוי כלי שרת דתניא (יומא דף יב:) כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן:
הדר מקדש ליה בכלי - שמקבלו בכלי שרת כדכתיב וישם באגנות (שמות כד):
ואת כל הלבונה - גבי הקטרה כתיב דמקטר קומץ ולבונה כי הדדי:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1משקה, ואח"כ מקריב את מנחתה. דאי משום מגילה הא אימחיקא לה.
2כל המנחות כו' ורמינהו: סדר מנחות, כיצד? אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב, ונותנה לתוך כלי שרת, ומקדשה בכלי שרת, ונותן עליה שמנה ולבונתה, ומוליכה אצל כהן. וכהן מוליכה אצל מזבח, ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן, ודיו.
3ומסלק את הלבונה לצד אחד, וקומץ ממקום שנתרבה שמנה ונותנו לתוך כלי שרת, ומקדשו בכלי שרת. ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו, (ומעלה אותו לגבי מזבח), ומעלהו ומקטירו בכלי שרת, ומולחו, ונותנו על גבי האישים.
4קרב הקומץ שיריה נאכלין, ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש, ואין אסורין אלא מלחמץ.
5קתני מיהא בקלתות של כסף ובקלתות של זהב! אמר רב פפא: אימא בכלים הראויין לכלי שרת.
6מכלל דכפיפה מצרית לא חזיא, כמאן דלא כרבי יוסי ברבי יהודה, דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ, רבי פוסל ור' יוסי בר' יהודה מכשיר.
7אפי' תימא רבי יוסי ברבי יהודה, אימר דא"ר יוסי בר' יהודה בחשובין, בפחותין מי אמר? לית ליה לר' יוסי בר' יהודה (מלאכי א, ח) ״הקריבהו נא לפחתך״?!
8ונותנה לכלי שרת, ומקדשה בכלי שרת. שמעת מינה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת? אימא: נותנה בכלי שרת לקדשה בכלי שרת.
9ונותן עליה שמנה ולבונתה, שנאמר: ״(ויקרא ב״, א) ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה׃
10ומוליכה אצל כהן דכתיב ״(ויקרא ב״, ב) והביאה אל בני אהרן וגו'׃
11וכהן מוליכה אצל מזבח דכתיב: ״(ויקרא ב״, ח) והגישה אצל המזבח׃
12מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו מנלן׃
13דכתיב ״(ויקרא ו״, ז) וזאת תורת המנחה. הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח ותניא לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו׃
14רבי אלעזר אומר יכול יגישנה במערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים דברי חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל דברי חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופסין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו כשאתה אומר לפני ה' במערב ביטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה' במערב הא כיצד מגישה לדרומה של קרן׃
15והיכן קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי׃
16מאי ודיו א"ר אשי איצטריך ס"ד אמינא תיבעי הגשת מנחה גופה קמשמע לן׃
17ואימא הכי נמי אמר קרא ״והקריבה אל הכהן וגו' והגישה אל המזבח מה הקרבה אצל כהן בכלי אף הגשה אצל מזבח בכלי״׃
18ומסלק את לבונתה לצד אחד כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה כדתנן קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט לבונה פסול׃
19וקומץ ממקום שנתרבה שמנה מנלן דכתיב ״(ויקרא ב״, ב) מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה׃
20ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת למה לי הא קדשה חדא זימנא מידי דהוה אדם דם אע"ג דקדישתיה סכין בצואר בהמה הדר מקדיש ליה בכלי שרת הכא נמי לא שנא׃
21ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו דכתיב ״(ויקרא ז״, ג) ואת כל הלבונה אשר על המנחה׃
22ומעלהו׃
תוספות
אי משום מגילה הא אימחיקא - היה קשה לרבי והאמרי' לעיל (סוטה דף ז:) דלאחר [שנמחקה] מגילתה מאיימין עליה שתשתה ונראה דעל כרחך אית לן למימר דר"א לית ליה איום שתשתה אפי' אחר מחיקת מגילה ומדלא פריך נהי דמשקה ואחר מקריבה אימא דלאחר מחיקה לאלתר היה נוטל המנחה מעל ידיה ש"מ דפשיטא ליה דעד שעת הקרבה היה מניחה על ידיה אם כן למאן דאמר מאיימין עליה שתשתה אית לן למימר דסבירא ליה מקריב מנחתה ואח"כ שותה דכבר נקרבה:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
מאירי
הבאת המנחות כיצד הוא סדרן אדם מביא סלת מתוך ביתו בכלים הראויים לכלי שרת כגון קלתות של כסף וזהב או של שאר מיני מתכות שכל כלי השרת אין עושין אותן אלא מן המתכת לבד ואם עשו אותם של עץ או של עצם או של אבן או זכוכית וכל שאינו של מתכת פסולין ואחר שהביאה אם היא מנחה סתם שהיא מנחת הסלת נותנה לכלי שרת ומקדשה בכלי שרת ר"ל שנתינתו מקדשתו בתוכו אע"פ שלא היתה כונתו שתהא קדושה בכך ואם היתה מן המנחות הנאפות אופה במקדש ופותת ונותן הפתיתין בכלי שרת בכונת קדושה ואחר כך נותן עליה שמנה ולבונתה וכדכתיב ונתן עליה לבונה ושיעורן לוג שמן לכל עשרון וקומץ לבונה לכל מנחה הן מעשרון אחד שהיא קטנה שבמנחות שאין מנחה פחותה מעשרון הן מכמה עשרונים וכל אלו נעשות בזר:
ואח"כ מוליכה אצל כהן שהרי נאמר אחר כן והביאה אל בני אהרן הכהנים והכהן מוליכה אצל המזבח ומגישה עם הכלי בקרן דרומית מערבית של מזבח כנגד חודה של קרן ודיו ר"ל שאין צריך שיגיע המנחה עצמה בקרן ר"ל שיכוף הכלי עד שיהא נוגע במזבח אלא דיו שיגיענה שם עם הכלי וכן בא ללמד שאע"פ שכתוב בה לפני ה' שהוא צד המערב אינו צריך ליתנה למערב דוקא שהרי כתוב בה גם כן אל פני המזבח ופני המזבח הן צד הדרום שהכבש לשם ומתוך כך מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן כדי לקיים את שתיהן ר"ל פני ה' ופני המזבח ואתה צריך לפרש דבר זה שכל שהוא במערב אע"פ שאינו כנגד חלל ההיכל לפני ה' הוא קרוי שהרי המזבח שפה דרומית שלו לסוף מכ' אמה וחצי של כותל דרומי של עזרה כמו שביארנו בראשון של יומא ורחב העזרה קל"ה אמות והרי שרחבה ל"ה על האולם ובית ההיכל שלא היה רחבו אלא מאה אמה וכשנפרנס אותם הל"ה לשני הצדדים זה כנגד זה נמצא לסוף י"ז וחצי של כותל הדרומי לעזרה כבר הגעת לסוף ה' אמות של כבש ונשארו כ"ה אמות מן הכבש לארבעים אמה שמכותל האולם החיצון עד שפת חלל ההיכל הדרומית שהרי י"ב אמות וחצי היו מכותל צפוני של עזרה עד שפת הכבש ורחב הכבש שלשים ונמצאו ט"ו אמות מצד הדרומי של מזבח מובלעות כנגד ארבעים אמה שמכותל האולם עד שפת חללו של היכל ונמצא קרן דרומית מערבית אינו כנגד חלל ההיכל אלא שכל שהוא לצד המערב פני ה' הוא קרוי:
ומ"מ רבי אליעזר אינו קורא פני ה' אלא במקום שמגישה במקום שכנגד חלל ההיכל ומתוך כך דורשה בדרך אחרת והגירסא הנכונה מתוך שנאמר פני ה' ופני המזבח יכול יגישנה באיזה מהם שירצה או במערבה שהוא פני ה' או בדרומה שהוא פני המזבח אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים את עצמו ואת חברו ואחד מקיים את עצמו ואינו מקיים את חברו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חברו ותופסין את שמקיים עצמו ואת חברו כשאתה אומר לפני ה' במערב בטלת פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה' במערב והילכך מגישה לדרום קרן המזבח ושהוא פני המזבח ואף הוא פני ה' מפני שהוא סובר שהמזבח אינו נבלע ממנו כלל בחצי הצד הדרומי של רחב עזרה אלא כלו בצד הצפוני ושפה דרומית שלו כנגד אמצעית חלל ההיכל ואע"פ שאף לסברתו לא הוצרכנו להיות כלו בצפון ואף לכשנטה לדרום כל שלא נטה כל כך שתהא שפתו הדרומית נבלעת בחוץ לחלל ההיכל דיו מ"מ מצא לו חבר שסובר כן והוא ר' יוסי הגלילי כמו שמבואר בשחיטת קדשים פרק קדשי הקדשים ורבי אליעזר בן יעקב סובר שכלו בדרום וכדקאמר צפונה שהוא פנוי מכלום ורבי יהודה סובר שמכוון הוא כנגד היכל וכותליו כלומר חציו לצפון וחציו לדרום ולדעת שכתבנו כ"ה אמות ממנו לרוח דרומי וז' לרוח צפוני ששלשים ושתים אמה היה רחבו ולא רצה לייעד לו דעת חמישית לומר שיהא רובו בצפון ומיעוטו בדרום ומ"מ הלכה כתנא קמא:
ונשוב לדברינו בענין המנחה והוא שאחר שהגישה בקרן מערבית דרומית מסלק את לבונתה לצד אחר לתוך הכלי עצמו שאם לא יסלקנה לצד אחר שמא כשיקמוץ יתערב קורט לבונה בתוך הקומץ וכל שקמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט לבונה פסול שהרי חסר הקומץ ואחר כך קומץ ממקום שנתרבה שמנה ונותן הקומץ לכלי שרת ומקדשו לשם ואע"פ שכבר נקדש בכלל כל המנחה בכלי ראשון צריך לקדש את הקומץ בכלי אחר כדין האמור בדם שאע"פ שהסכין כלי שרת ונתקדש בו בשעת שחיטה שאע"פ שהשחיטה כשרה בזר צריך מ"מ שיהא הסכין מכלי שרת אעפ"כ צריך לקדשו בכלי אחר שיקבלנו בו כך הדין בקומץ ואח"כ מלקט את לבונתה ונותנה על הקומץ ומעלהו למזבח באותו כלי שרת ומולחו ונותנו על האש להקטירו:
קרב הקומץ משהוצת האור ברובו של קומץ הותרו השירים ליאכל לכהנים שכל שירי מנחה נאכלין לכהנים חוץ ממנחת זכרי כהונה שאינה נקמצת אלא כלה כליל הן מנחת חנוך וחבתין הן מנחת כהן חוטא הן כהן שהביא מנחת נדבה אבל כל מנחת ישראל שירים נאכלין לכהנים ורשאים ליתן לתוכה ר"ל לתוך השירים יין או שמן ודבש ולאכלם בכל מאכל שירצו אלא שמ"מ אסורין לחמצה שנאמר לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם לא תאפה חמץ ואם חימצן הן בלישה הן בעריכה הן באפיה ר"ל שלשה חמץ או קטפה חמץ או אפאה חמץ לוקה ואם עשה כן לוקה על כל אחת ואחת ואם עשה אחד אחר חברו כלם חייבין ואם נתחמצה מאיליה פטור ולא תאכל ואם הניח הוא שאור ונתחמצה מאיליה חייב שהנחת השאור הוא החמוץ:
מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown
מסכת סוטה דף י״ד עמוד ב׳
מסכת סוטה דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־485 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: סוטה דף י״ד ע״ב
פתיחה בקורא