רש"י
שאוסרתה איסור עולם כדאמר (לעיל סוטה דף כח.) בסוטה ספק מנטמאה ונטמאה וכ"ש ודאית:
עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אוקי חד בהדי חד והרי היא כספיקא ושותה:
ושנים אומרים לא נטמאת כלומר לא נטמאת בפניך שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת הרי נסתלק העד הזה ובטלו דבריו מפני השנים והרי היא בספיקא אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום והיתה שותה ובגמ' מפרש למאי איצטריכו כל הנך בבי:
גמ' בה ולא בקינוי כו' למאי איצטריך גזירה שוה הא כתיב גבי טומאה ועד אין בה ומיעוטא הוא בה עד אחד נאמן ולא בעדות אחרת והויא לה עדות סתירה כשאר כל עדיות שבתורה:
וטומאה בעלמא עד א' שהעיד על אשה שלא קינא לה בעלה ואמר נטמאת מניין דלא מהימן ולא אמרינן אטומאת אשה הימניה רחמנא לא שנא לאחר קינוי ולא שנא בלא קינוי תלמוד לומר כו' וכי הימניה רחמנא בטומאה שאחר קינוי ויש עידי סתירה שנים ועד מעיד שנטמאת שרגלים לדבר ובפרק קמא (לעיל סוטה דף ג.) פרכינן והא כי כתיב קינוי בתר הכי כתיב ומשנינן ועבר כתיב שכבר עבר:
הא לא מכחיש ליה כו' הוא הדין דהוה ליה למבעי ארישא דקתני בהדיא אחד אומר אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה אלמא מהימן אלא משום דבעי לאקשויי עלה כי מכחיש ליה מאי הוי הא הימניה רחמנא להאי דאמר נטמאת כבי תרי והוי ליה האי דמכחיש ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
הרי כאן שנים הרי הוא כשנים:
קשיא דעולא דכיון דהאמינה תורה הרי העמידתו במקום שנים:
ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Sotah 31b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain