שתי פעמים - ונסתרה והיא נטמאה לא ממניינא הוא דאוקימנא לטומאה ודאית בעד אחד בפ"ק (לעיל סוטה ב:) אלא וקנא את אשתו והיא נטמאה והיתה אם נטמאה ועוד כתיב אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה. ובגמרא דריש לה ר"ע לתרומה ורבי נמי מודי והאי דנקט הכא תרי מינייהו ותו לא משום דשמעינן לר"ע דדריש בעל ובועל מריבויא דוי"ו יתירא וקא"ל רבי בעל ובועל מנטמאה ונטמאה נפקי ולא דרשי וו"י:

בו ביום דרש - במס' ברכות (דף כח.) אמרינן דכל היכא דתני בו ביום הוא יום שהושיבו את ר"א בן עזריה לנשיאות שנתרבו תלמידים שנתנו רשות ליכנס לכל שהיה רבן גמליאל אומר כל ת"ח שאין תוכו כברו אל יכנס לבהמ"ד ורבתה תורה בו ביום ולא היתה הלכה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה והא דקתני לה הכא נראה בעיני דהך דרשה דנטמאה ונטמאה דלעיל נמי בו ביום הואי:

כלי חרש הוא ראשון שנטמא מן השרץ והאוכל שבתוכו שני שנטמא בכלי:

אינו אומר טמא - כל אשר בתוכו טמא אלא יטמא למדרש נמי יטמא שמטמא אחרים:

לימד על ככר שני - להכי נקט ככר לפי שהוא מצוי בתנור שהוא כלי חרש:

שמטמא את השלישי - בתרומה ואפי' בחולין דקרא סתמא כתיב:

עתיד דור אחר - מן העתידין לבא שיטהר את השלישי אף בתרומה שאין לו מקרא מן התורה ואנן הוא דמטמאינן ליה בתרומה מק"ו כדמפרש בגמרא ודור אחר פריך ליה לק"ו כדלקמן בגמרא:

ור"ע תלמידך מביא מקרא שהוא טמא - אף בחולין:

מגרש - רחבה פנויה מזריעה ומבתים ומאילנות לנוי העיר להיות לה לאויר ואלפים לא הוזכרו לתתן ללוים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:

שדות וכרמים - ואלפים סביב נתנו ללוים מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש והשאר שדות וכרמים:

שאין ת"ל לאמר - שאינו דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדבר הדבור למשה לחזור הוא ולאמרו לישראל אבל כאן אין לומר כן:

כקורא את ההלל - בגמ' מפרש:

כקורין את שמע - בגמרא מפרש:

מאהבה - שאוהב את המקום:

שקול - משקלו שוה מכריע לכאן ולכאן:

לו אני מייחל או איני מייחל - וה"ק הן יקטלני הלא הוא הורגני לא אייחל לו עוד דיש לא שהוא נדרש כמו לו בלמ"ד וי"ו כדמפרש בגמרא:

מיראה - מדאגת הפורענות שלא תבא עליו:

ירא אלהים - ולא אוהב אלהים:

תלמיד תלמידך - תלמידו של ר"ע היה:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

סוטה 27 עמוד ב

1(במדבר ה... יח) והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ונתן על כפיה כך הוא אם היה חיגר או גידם לא היה משקה מר בר רב אשי אמר כשם שאילמת לא היתה שותה דכתיב ״(במדבר ה״, כב) ואמרה האשה אמן אמן כך הוא אם היה אילם לא היה משקה׃

2הדרן עלך ארוסה׃

מתני׳ · משנה

3כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין ״אותו״ שנאמר ״(במדבר ה״, כב) ובאו ובאו׃

4כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר ״(במדבר ה״, יג) נטמאה ונטמאה דברי ר' עקיבא׃

5א"ר יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל׃

6בו ביום דרש ר' עקיבא (ויקרא יא, לג) וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי׃

7א"ר יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא ר' עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר ״כל אשר בתוכו יטמא״׃

8בו ביום דרש ר' עקיבא (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' ומקרא אחר אמר (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃

9אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת׃

10ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים׃

11בו ביום דרש רבי עקיבא (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר שאין ת"ל לאמר ומה ת"ל לאמר מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את הלל (אשירה לה' כי גאה גאה) לכך נאמר לאמר׃

12רבי נחמיה אומר כקורין את שמע ולא כקורין את הלל׃

13בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו אייחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה ת"ל (איוב כז, ה) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני מלמד שמאהבה עשה׃

14אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר ״(איוב א״, ח) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה׃

גמ׳ · גמרא

15אותו למאן אילימא לבעל בעל מאי עביד? וכי תימא׃

תוספות

מתני' כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו - ירושלמי המאררים אמר רבי תנחומא מנין המאררים נגד רמ"ח אברים שיש בה ונגד רמ"ח אברים שיש בו כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת מבעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו וכשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל היא על ידי שדרכה ליאסר בין לו בין לאחר היא נבדקת אבל הוא לכשתשתה הוא נבדק בדקו אותו ולא אותה אני אומר הזכות תולה ניחא כמאן דאמר הזכות תולה לה ואינו ניכרת ברם כמאן דאמר הזכות תולה וניכרת הרי לא הוכרה אלא אני אומר מים מגולים שתה ונצבה הכין לא הוון בעייא מבדקוניה אלא כדין אלא אני אומר עם אחרים נסתרה ולא כן סברינן מימר לכשתשתה הוא נבדק תיפתר שהיה הוא מזיד והיא שוגגת ובדקו אותו ולא בדקו אותה בדקו אותה ולא בדקו אותו אני אומר הזכות תלה ליה ניחא כמ"ד הזכות תולה ואינו ניכרת ברם כמ"ד הזכות תולה וניכרת הרי הוא לא הוכר אלא אני אומר מים מגולים שתת ונצבת הכין לא הוה בעי מבדקונה אלא כדין אלא אני אומר עם אחרים נסתרה מעתה גרש יהא מותר בה תיפתר שהיה הוא שוגג והיא מזידה ובדקו אותה ולא אותו הוא מזיד והיא שוגגת פשיטא שהיא מותרת לביתה גירש מהו שיהא מותר בה אפשר לומר מזיד בה ואת אמרת הכין הוא שוגג והיא מזידה פשיטא שהיא אסורה לביתה גירש מהו שיהא מותר בה אפשר לומר יצאה מתחת ידו ואת אמר הכין ומנין שהדבר תלוי בה שמעון ב"ר אבא בשם ר' יוחנן אמר ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה בה הדבר תלוי אם היתה מזידה אסורה שוגגת מותרת:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

כשם שהמים בודקין וכו' זה הפרק בא לבאר קצת החלק החמישי ובפרט לבאר שהבועל נענש בעונש המים המרים ג"כ ושהיא אסורה לו ועל ידי דבר זה ממה שהזכיר בה שכך דרש רבי זכריה בן הקצב נתגלגלו בענינים אחרים שנאמרו בדרשותיהם בעניני טומאה וטהרה ועניני איסורי תחומין וקצת עניני הגדות ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשני חלקים האחד בענין עונש הבעל והשני במה שנתגלגלו ממנה לענינים אחרים שלא מן הכונה זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת דברים מענינים אחרים גם כן כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:

והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר ענין החלק הראשון והוא שאמר כשם שהמים בודקין אותה כך הן בודקין אותו שנ' ובאו כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל שנאמר נטמאה נטמאה דברי ר' עקיבא אמר ר' יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב ר' אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל אמר הר"ם פי' בודקין אותו ירצה בזה הבועל שהוא ימות אשר גרם לה המיתה כאשר השקו אותה ואין בין ר' ור' עקיבא מחלקת בדין ואמנם חלקו בראיות זה הדין וסבת מחלקותם וראית כל אחד מהם דומה התלמוד ממנו בזה המקום כדי שלא יארך המאמר וימעט התועלת:

אמר המאירי כשם שהמים בודקין אותה ר"ל האשה אם זינתה כך הם בודקין אותו ר"ל הנואף ר"ל שבכל מקום שהוא יארעוהו אותם המאורעות ר"ל צביית בטן ונפילת ירך ואי אתה מפרשו בבעל וכשבא עליה אחר כן שאינו מנוקה מעון שהרי כל שהוא כן אין המים בודקין את אשתו ולא נאמר שיהו המים בודקין שום אדם אלא כשהם בודקין את האשה תחלה אלא ודאי בבועל נאמרה על הדרך שפירשנו:

כשם שאסורה לבעל וכו' ודבר זה אתה מפרשו בשלא שתת שאם שתת הכל תלוי בבדיקה וכל שלא מתה מיד מותרת לבעלה ואפי' היה כהן ואפי' היתה מתנונה בשאר איבריה כמו שביארנו למעלה עד שתתחיל בצביית בטן ובנפילת ירך וכל שנתגרשה בעוד שמותרת לבעלה ודאי מותרת לחשוד וכשתתחיל בלקות הבטן והירך הרי מתה היא אלא אין למשנתנו מקום אלא בשקנא לה ונסתרה ולא שתת הן שהודת הן שאמרה איני שותה הן שאמר הבעל איני רוצה להשקותה הן שבא עד טומאה הן שהיתה מהנשים שאין ראויות לשתות על הדרך שביארנו הן שקנא לה מי שאין קנוי שלו בא להשקאה אלא לאיסור ולהפסד כתובה כגון שקנאו לה בית דין וכל אלו הואיל ומ"מ נאסרה לבעל אף היא אסורה לבועל אם נתגרשה הימנו ואם עבר וכנס אפילו היה לו כמה בנים ממנה תצא שהרי איסור תורה היא בין לבעל בין לבועל ולאחיו של בועל מיהא מותרת אע"פ שבתלמוד המערב אמרו אסורה הא כל שלא היה שם קנוי אלא שנסתתרה הן שיש שם עידי דבר מכוער הן שאין שם יש בהן דינין אחרים ביררנום בשני של יבמות:

וכבר ביררנו בפרק ראשון שכל שנאסרה לבעלה מחמת הסתירה הן באותן שהן בנות בדיקה עד שתבדק הן באותן שאינן בנות בדיקה לעולם אסורה בתרומה אם היא אשת כהן:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סוטה דף כ״ז עמוד ב׳

מסכת סוטה דף כ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־398 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–49)עמוד

היעד שנמצא: סוטה דף כ״ז ע״ב

פתיחה בקורא