מסכת סוטה דף כ״ב עמוד א׳

שקרא - מקרא:

ושנה - משנה:

ולא שימש תלמידי חכמים - ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו שע"י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתי מ"ט אמר מר הכי ומר הכי ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך וערום הוא שהשומע את קולו שונה משניותיו כסבור הוא שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים:

אתמר גרס:

ה"ז ע"ה - שחשוד על המעשרות ועל הטהרות:

בור - גרוע מעם הארץ:

כותי - ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא שימש חכמים אינו מקפיד על דברי חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות עצמו כת"ח:

מגוש - מכשף האוחז את העינים וגונב את הלבבות ואף זה כן:

רטין - תרגום חובר חבר (דברים יח) הוא מגוש לוחש המכשף את לחשיו ואינו מבין מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שהמכשפות בא ע"י אותם הלחשים:

תני תנא - ואף זה תנא שלא שימש בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה היא:

איזהו עם הארץ - שנחשד על הטהרות ועל המעשרות ומוחזק מגעו טמא:

כל שאינו קורא ק"ש - דהא ודאי אינו יודע כלום אבל יודע לקרות וקורא לא ע"ה הוא:

ששונין הלכות - שלא שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו על טעמי המשניות:

הלכות - משניות:

פשיטא - דהכי הוא אלא במאי נדרשיה אי לאו בהכי:

הותרה לו - דומה בעיניו היתר:

מבלי עולם ס"ד - ומה הם גורמין לאחרים:

שמורין הלכה מתוך משנתן - קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה (במשניות) דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות:

הליכות עולם לו - השונה הלכות עולם שלו בזכותו:

ציילנית - בעלת תפלה:

ואלמנה שובבית - בעלת שכינות הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד:

הרי אלו מבלי עולם - שאינן אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן:

קטן שלא כלו לו חדשיו - לקמן מפרש:

וקיבול שכר מאלמנה - שהיתה טורחת עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל שכר כדמפרש ואזיל למדנו שיטריח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר:

בראת צדיקים - לנחול ג"ע:

בראת רשעים - לירש גיהנם:

שלא יכשלו בי בני אדם - להפסיד חלקם על ידי מגן עדן ולירש גיהנם:

כי קאמר - מבלי עולם:

כגון יוחני בת רטיבי - אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת כשפים היא:

המבעט ברבותיו - וקרי ליה קטן שלא כלו לו חדשיו על ידי שימיו מתקצרין כדאמרינן בפרק קמא דחגיגה (דף ה.):

כי רבים חללים הפילה - באשה זרה משתעי ותלמיד שאינו נוהג עצמו כשורה קרי ליה נמי הכי:

זה תלמיד שלא הגיע כו' - הפילה לשון נפל שלא כלו לו חדשיו:

ועצומים - לשון עוצם עיניו (ישעיהו ל״ג:ט״ו) שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה: