אשיא לבני מצרית שניה - בת מצרית גיורת וגר מצרי שתהא היא שניה לגירות כדי שיהא בן בני שלישי וראוי לישא בת ישראל דכתיב (דברים כ״ג:ט׳) בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה' שאם הייתי משיא לבני מצרית ראשונה היה בן בני שני מצד האם דאמר ביבמות (דף עח.) ובקידושין (דף סז.) [בנים אשר יולדו] להם הלך אחר פסולן אלמא עדיין מצרים הם דאילו שאר אומות מותרין לבא בקהל מיד מנימין לית ליה הא דאמר בברכות (דף כח.) שהעמונים והמצרים מותרין לבא בקהל שכבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות והכי נמי קתני בתר דהך מילתא בתוספתא דקדושין אמר לו ר"ע מנימין טעית שכבר עלה סנחריב ובלבל כו':

אהא - מן המקרא הזה:

חצי כלים - מכותי כלות:

במלאות ספקו - כל רצונו:

יצר לו - תבואנו צרה:

אלא נוה תהלה - על עסקי נוה בתים שבנו יהללוהו:

שלא שלטו שונאיהם במעשה ידיהם - להיות נהנים מהם:

דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה - לעיל מיניה כתיב חשב ה' להשחית חומת בת ציון ועלה כתיב טבעו בארץ ומצודת ציון היא עיר דוד וביתו כדכתיב בספר שמואל (בה) וכשבאו צרים בימי צדקיהו טבעו השערים דלתות השערים שהיו של נחושת או של זהב כדי שלא ישאום אויבים ועצים לא נשאו אתם:

מה שבקשה לא ניתן לה - שאסורה לבועל:

ומה שבידה נטלו הימנה - אם שותה מים מתה ואם הודתה נאסרה לבעלה והפסידה כתובתה:

סוטה ט עמוד א

1פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות. היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה. היא הראתה לו באצבע לפיכך ציפורניה נושרות. היא חגרה לו בצילצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה. היא פשטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת.

2היא קיבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה. היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה. היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש.

3היא עשתה בסתר (תהלים צא, א) ״יושב בסתר עליון״ שם בה פנים, שנאמר: ״(איוב כד״, טו) ״ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו'״.

4דבר אחר: היא עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי, שנאמר: ״(משלי כו״, כו) ״תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (וגו')״.

5ומאחר דנפקא ליה מאחת לאחת למצא חשבון״, (ישעיהו ט, ד) ״כי כל סאון סואן ברעש למה לי? לכמדה.

6ומאחר דנפקא ליה מכי כל סאון סואן ברעש״, (ישעיהו כז, ח) ״בסאסאה בשלחה תריבנה למה לי?

7לכדרב חיננא בר פפא. דא"ר חיננא בר פפא: אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה, שנאמר: ״בסאסאה בשלחה וגו'״.

8איני? והאמר רבא: שלשה כוסות האמורות במצרים, למה? אחת ששתת בימי משה, ואחת ששתת בימי פרעה נכה, ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה!

9וכי תימא הנך אזדו והני אחריני נינהו והתניא, אמר רבי יהודה: מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא. אמר מנימין גר המצרי: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל!

10אלא אי איתמר הכי איתמר: א"ר חיננא בר פפא: אין הקב"ה נפרע מן המלך עד שעת שילוחו, שנאמר: ״בסאסאה בשלחה תריבנה וגו'״.

11אמימר מתני להא דרב חיננא בר פפא אהא, מאי דכתיב: ״(מלאכי ג״, ו) ״כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם״? ״אני ה' לא שניתי״ לא הכיתי לאומה ושניתי לה. ״ואתם בני יעקב לא כליתם״ היינו דכתיב: ״(דברים לב״, כג) ״חצי אכלה בם״. חצי כלין, והן אינן כלין.

12אמר רב המנונא: אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו, שנאמר: ״(איוב כ״, כב) ״במלאות ספקו יצר לו וגו'״.

13דרש ר' חיננא בר פפא, מאי דכתיב: ״(תהלים לג״, א) ״רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה״? אל תקרי ״נאוה תהלה״, אלא ״נוה תהלה״, זה משה ודוד, שלא שלטו שונאיהם במעשיהם.

14דוד דכתיב: ״(איכה ב״, ט) ״טבעו בארץ שעריה״. משה דאמר מר: משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד, קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו. היכא? אמר רב חסדא אמר אבימי: תחת מחילות של היכל.

ברייתא

15תנו רבנן: סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה, מה שביקשה לא ניתן לה, ומה שבידה נטלוהו ממנה. שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו, ומה שבידו נוטלין הימנו.

תוספות

מנימין גר המצרי וכו' - מקשים מפרק תפלת השחר (ברכות דף כח.) דאמר בו ביום עמד יהודה גר עמוני לפניהם בבית המדרש ואמר להם מה אני לבא בקהל אמר לו ר"ג אסור אתה א"ל ר' יהושע מותר אתה א"ל ר"ג והלא כתיב לא יבא עמוני ומואבי אמר לו ר"י וכי עמון ומואב במקומם הן יושבין והלא כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל העולם כולו א"כ אפילו מנימין היה מותר לבא בקהל ועוד מקשינן אההיא דתפלת השחר דאמר פ"ק דמגילה (דף יב:) זיל לגבי עמון ומואב דיתבי אדוכתייהו כחמרא אדורדיא שנאמר שאנן מואב מנעוריו וגו' מיהו הכא בשמעתין לא קשיא מידי כמו שפרש"י דמנימין היה טועה וסבור שלא נתבלבלו כדקתני סיפא בתוספתא דפ' בתרא דקדושין אמר לו רבי עקיבא מנימין טעית הלכה כבר עלה סנחריב ובלבל את האומות לא מצרים במקומם ולא עמונים ומואבים במקומם אלא עמון נושא מצרית ומצרי נושא עמונית ואחד מן אלו מותר בכל משפחות האדמה ואחד מכל משפחות האדמה נושא את אלו והכא הכי פירושא עד כאן ל"פ אלא אם נתבלבלו אי לאו אבל כולי עלמא מודו דישנן בעולם אבל ההיא דמגילה תיקשה ופר"ת דסנחריב אע"פ שבלבל את כל העולם כולו ארץ מצרים לא בלבל כדכתיב (מלכים ב כד) בפרעה נכה ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת אלמא סנחריב לא בלבל והכי תנא בסדר עולם מיום שעלה מלך בבל על ארץ מצרים עוד לא זקפה ראש אבל עמון (ומואב) בלבל דכל הנהו לא אשכחן בהדיא שלא בלבלן כדכתיב (ישעיהו לו) מי בכל אלהי הארצות וגו' ובמצרים אשכחן בהדיא שלא בלבלן אלא שטפן כדאמרי' בסדר עולם כשהלך לתרהקה מלך כוש ועל אותה שעה אמר בתוספתא אמר לו רבי עקיבא מנימין טעית וכו' וגמרא שלנו לא חש להזכיר לפי שלא היה כיבוש גמור אלא כשטיפת שבנא וסיעתו וגם מואב שטף כדאמרינן בסדר עולם שלש שנים ונקלה כבוד מואב (ישעיהו טז) שסנחריב שטפן אבל כיבוש ובלבול לא הוה ובמואב אשכחן בהדיא דלא בלבל כדכתיב שאנן מואב מנעוריו וכי אמר ירמיה להאי קרא הוה שאנן מכלל דלא בלבל ובמגילה גרסינן זיל גבי מואב דיתיב אדוכתיה ול"ג עמון דעמון לא יתבי אדוכתייהו [ובברכות (דף כח.) אמרינן] וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין ל"ג ומואב וחורבן נבוכדנצר לא חשיב בלבול דכי היה מחריב נבוכדנצר היה מניח דלת הארץ במקומם אבל סנחריב היה מעביר לארץ ומבלבלן והכי אמרינן בפ' בתרא (לקמן סוטה מו:) גבי לוז היא לוז שלא בלבלה סנחריב ולא החריבה נבוכדנצר ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור שם ובכ"מ תולה בלבול בסנחריב וחורבן בנבוכדנצר ולפום רהיטא גרס עמון בהדי מואב וליתא כדפרישית ותו לא מידי ע"כ פירושו וקשה לפירושו מן התוספתא דקתני לא מצרים במקומם הם יושבין ויש לנו לשבש כמו כן לפירושו הא דקתני לא מואבים במקומם ואי ל"ג מואבים בתוספתא ועמון במגילה לא קשיא מידי:

לא הכיתי לאומה ושניתי - ה"ה דאהא הוה מצי למיפרך הא דרבא והא דמנימין ותימה מאי הוה מצי לתרץ דלא הוי מצי לתרץ למלך של אומה מדקאמר ואתם בני יעקב דמשמע אכל בני יעקב קאמר ובאומה שלימה מיירי:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

כבר ידעת מדברי רבותינו ע"ה ומקצת דברי הנבואות שהצדיק משתלם בעולם הזה מכל עבירות שבידו כדי שיהא שכרו שמור לו בהעדפה לעולם הבא וההפך לשכנגדו שאינו נפרע ממנו עד שתמלא סאתו ויענש עונש נצחי ואף בכלל האומה נאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם ופירשו במסכת ע"ז שפוקד להם מיד ואינו ממתין להם עד שתתמלא סאתם ושאר האומות הדבוקות בעבודות האלילים ממתין להם עד כלותם ר"ל שיהא זכרם חולף כמו שמצינו במדי ופרס ויון ומצרים וכמה מן האומות ודרך הערה אמרו חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים וכן אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם כלומר לא הכיתי לאומה אחרת ושניתי בה ואתם לא כליתם ופשוטו של מקרא הוא מענין שנוי כלומר לא קבלתי שום השתנות כך אתם לא תקבלו שינוי בדרך כליון:

כבר התבאר באחרון של קדושין שמצרי ואדומי שנתגיירו פסולים מלבא בקהל שני דורות והוכשרו בשלישי ופירשו שם שהולד הולך בהם אחר הפגום ר"ל שאם מצרי שני נשא מצרית ראשונה הולד שני והוא שאמר מנימן המצרי אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל ומ"מ בבריתא פירשו שלא הוצרך לכך שכבר עלה סנחריב ובלבל את האומות ואין שם מצרי ואדומי או עמוני ומואבי בעולם וכלם כשאר האומות שכל שנתגיירו מותרים לבא בקהל מיד:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סוטה דף ט׳ עמוד א׳

מסכת סוטה דף ט׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־424 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–49)עמוד

היעד שנמצא: סוטה דף ט׳ ע״א

פתיחה בקורא