שומרת יבם וכנוסה — ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א) לא תשמור על חטאתי (איוב י״ד:ט״ז):
אמן שלא נטמאתי — היינו קבלת שבועה ואם נטמאתי יבאו בי היינו קבלת אלה כדרך שהשביעה כדאמר לעיל בגמרא משביעני עליך שלא נטמאת ואם נטמאת יבאו ביך והיינו פירושו דאמן על השבועה אמן על האלה דתניא ברישא:
אמן שלא אטמא — שאם תטמא לאחר זמן מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא:
ולא על אחר שתתגרש כו' — ואפילו לר"מ דאמר מתנה על העתיד:
ונטמאת — בגירושיה דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין דכי כתיב (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחר קידושין ונישואין כתיב כדכתיב והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון:
גמ' שזינתה — כשהיא שומרת יבם:
אסורה ליבמה — כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה:
מדקתני שומרת יבם — שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם:
אי אמרת בשלמא — זנתה נאסרת עליו משום הכי מתנה ע"י גלגול אף על אותו זנות אלא אי אמרת כו':
אין קידושין תופסין — לאשה האסורה על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אבל בחייבי לאוין תפסי אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי לאסור על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו בלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה) אוסרה על יבמה:
ומשוי לה — לחייבי לאוין:
כי ערוה — דכרת:
נשואין הראשונים — כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה:
[על נשואי אחיו] מהו — לגלגל זנות שתחת אחיו דהא דתנן במתני' ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה לאו בחדא אתתא קאי שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו אלא מילי מילי קתני אם הבעל משקה מתנה עמה על ארוסה ונשואה ואם היבם שכנסה משקה מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה:
הא אסירה הכי נמי דמתנה — וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם וכן בזנות נישואי אחיו כדאמר בפ"ק (לעיל סוטה דף ב.) ואם מת חולצת ולא מתייבמת:
לא כשאמר ר"מ אמן שלא אטמא — עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד:
מערערין אותה — חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו):
על נשואין אחרונים — לר"מ דאמר מתנה על העתיד מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא:
ואחר כך יחזירנה — טעמא דתטמא בימי גירושיה דלא מיתסרא עליה הא תטמא לאחר חזרה הכי נמי דמתני עכשיו:
תורת הקנאות — תורה אחת לכל הקנאות שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
רבי יהודה אומר זאת — מיעוטא הוא זאת ולא אחרת:
חופר שיחין — להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:
בשני אנשים — אם מת בעלה זה שהשקה ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה וקבלנו עדותו של נחוניא שישקנה השני דרבי יהודה דריש זאת למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל א' אם חזר וקינא לה ודריש תורת לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני ומדקאמר ר' יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה מכלל דלתנא קמא אפילו בעל א' משקה שני פעמים והיינו דפרכינן ותנא קמא הא כתיב זאת ומאי קא ממעט מיניה:
