Talmud Builders

    Yoma 86a

    Back to index

    English translation — Yoma 86a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1except for: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” (Exodus 20:7), about which the Torah states: “For God will not absolve him who takes His name in vain” (Exodus 20:7). The Gemara answers: It is not that this is the only negative mitzva that is not a minor transgression; rather, it is: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” and any prohibition similar to it, meaning all severe prohibitions that carry punishment by a court.

    2The Gemara proposes: Come and hear from that which was taught: Rabbi Yehuda says: For any sin from “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” and below, i.e., prohibitions less severe than that, repentance atones. For any sin from “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” and above, repentance suspends punishment and Yom Kippur atones. The Gemara rejects this: This does not constitute proof either, since one could say that it is referring to: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” and anything similar to it.

    3Come and hear from a different source that was taught: Since it was stated at Horeb with regard to repentance: “Absolve,” one might have thought that even the transgression of: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain” is included among them; therefore, the verses states: “Will not absolve” (Exodus 20:6). One might have thought this is also true for those who are liable for violating all other prohibitions; therefore, the verse states: “His name.” God does not absolve the one who disrespects His name, but He absolves those who are liable for violating all other prohibitions and repent. This is proof that those who violate all other prohibitions are not comparable to one who violates: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain.”

    4The Gemara answers: This is a dispute between tanna’im , as it was taught in a baraita : For what does repentance atone? It atones for a positive mitzva and for a negative mitzva that can be rectified through a positive mitzva. And for what does repentance suspend punishment and Yom Kippur atone? It is for sins punishable by karet , and for sins punishable by the death penalty from the earthly court, and for full-fledged negative mitzvot. This indicates that there is a tanna who distinguishes between prohibitions that warrant lashes and those that do not. Therefore, there is a tannaitic dispute as to whether or not prohibitions that warrant punishment by the courts can be rectified by repentance alone.

    5§ Since the Gemara cited this baraita , it now clarifies part of it. The Master said: Since it was stated at Horeb with regard to repentance: “Absolve.” The Gemara asks: From where do we derive this concept that repentance was mentioned there? The Gemara answers: As it was taught in a baraita that Rabbi Elazar says: It is not possible to say “absolve” (Exodus 34:7) about all transgressions, since “will not absolve” is already stated (Exodus 34:7). And it is not possible to say “will not absolve,” since “absolve” is already stated. How so? The Holy One, Blessed be He, absolves those who repent and does not absolve those who do not repent. Therefore, both “repentance” and “absolve” were mentioned at Horeb.

    6Furthermore, with regard to the topic of repentance, Rabbi Matya ben Ḥarash asked Rabbi Elazar ben Azarya when Rabbi Elazar was in Rome: Have you heard the teaching that there are four distinctions in the process of atonement that Rabbi Yishmael would derive? He said to him: They are not four but three distinctions, and repentance is necessary with each one.

    7These are the categories: If one violates a positive mitzva and repents, he is forgiven even before he moves from his place, i.e. immediately, as it is stated: “Return, you backsliding children, I will heal your backsliding” (Jeremiah 3:22), implying that when one repents he is immediately forgiven. If one violates a prohibition and repents, repentance suspends his punishment and Yom Kippur atones for his sin, as it is stated: “For on this day shall atonement be made for you, to purify you from all your sins” (Leviticus 16:30). If one commits a transgression that warrants karet or a sin punishable by death from the earthly court and then repents, repentance and Yom Kippur suspend his punishment, and suffering absolves and completes the atonement, as it is stated: “Then will I visit their transgression with the rod, and their iniquity with strokes” (Psalms 89:33).

    8But in the case of one who has caused desecration of God’s name, his repentance has no power to suspend punishment, nor does Yom Kippur have power to atone for his sin, nor does suffering alone have power to absolve him. Rather, all these suspend punishment, and death absolves him, as it is stated: “And the Lord of Hosts revealed Himself to my ears: This iniquity shall not be atoned for until you die” (Isaiah 22:14).

    9§ The Gemara asks: What are the circumstances that cause desecration of God’s name? Rav said: For example, in the case of someone like me, since I am an important public figure, if I take meat from a butcher and do not give him money immediately, people are likely to think that I did not mean to pay at all. They would consider me a thief and learn from my behavior that one is permitted to steal. Abaye said: They taught this statement of Rav only in a place where they do not ask for the money, where it is not customary for the butcher himself to come and collect payment from the customer. When the customer does not pay immediately, people may suspect him of theft. But in a place where they ask for the money from the customer some time later, we have no problem with doing this. Since everyone understands he is buying on credit, he is not desecrating God’s name.

    10Ravina said: My native city of Meḥasya is a place where they ask for and collect the money. The Gemara relates that when Abaye bought meat from two partners, he would give the money to this one and the money to this one, so that each would know that he had paid. And afterward he would bring them together and perform the calculation to see whether he received his change.

    11Rabbi Yoḥanan said: What is an example of desecration of God’s name? For example, someone like me, if I would walk four cubits without Torah and without phylacteries, and the onlookers did not know that it is only on account of my body’s weakness, that would be a desecration of God’s name. Yitzḥak from the school of Rabbi Yannai said: Any case when one’s friends are embarrassed on account of his reputation, meaning his friends are embarrassed due to things they hear about him, this is a desecration of God’s name. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: One creates a profanation of God’s name, for example, when people say about him: May his Master forgive so-and-so for the sins he has done.

    12Abaye said: As it was taught in a baraita that it is stated: “And you shall love the Lord your God” (Deuteronomy 6:5), which means that you shall make the name of Heaven beloved. How should one do so? One should do so in that he should read Torah, and learn Mishna, and serve Torah scholars, and he should be pleasant with people in his business transactions. What do people say about such a person? Fortunate is his father who taught him Torah, fortunate is his teacher who taught him Torah, woe to the people who have not studied Torah. So-and-so, who taught him Torah, see how pleasant are his ways, how proper are his deeds. The verse states about him and others like him: “You are My servant, Israel, in whom I will be glorified” (Isaiah 49:3).

    13But one who reads Torah, and learns Mishna, and serves Torah scholars, but his business practices are not done faithfully, and he does not speak pleasantly with other people, what do people say about him? Woe to so-and-so who studied Torah, woe to his father who taught him Torah, woe to his teacher who taught him Torah. So-and-so who studied Torah, see how destructive are his deeds, and how ugly are his ways. About him and others like him the verse states that the gentiles will say: “Men said of them: These are the people of the Lord, yet they had to leave His land” (Ezekiel 36:20). Through their sins and subsequent exile, such people have desecrated the name of God.

    14§ Further on the topic of repentance, Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Great is repentance, as it brings healing to the world, as it is stated: “I will heal their backsliding, I will love them freely” (Hosea 14:5), which teaches that repentance from sin brings healing.

    15Rabbi Ḥama bar Ḥanina raised a contradiction between two verses. It is written in one verse: “Return, you backsliding children” (Jeremiah 3:14), implying that initially when you sinned, it was only because you were backsliding, i.e., rebelling. It was merely an act of immaturity and foolishness and could be ignored as if it had never happened. But it is written: “I will heal your backsliding” (Jeremiah 3:22), implying that He will heal the sin from this point onward, and that they are still sinners. He resolved this contradiction, explaining that this is not difficult: Here, where everything is forgiven as if the Jewish people never sinned, it is referring to repentance out of love; there, where the sin is still remembered despite the forgiveness and repentance, it is referring to repentance out of fear.

    16Similarly, Rabbi Yehuda raised a contradiction between two verses. It is written: “Return, you backsliding children I will heal your backsliding” (Jeremiah 3:22), implying that anyone can achieve healing, which is dependent only on repentance. But it also states: “Return, O backsliding children, says the Lord, for I am a lord to you, and I will take you one from a city, and two from a family” (Jeremiah 3:14), implying that repentance is available only to certain individuals. He resolved the contradiction and explained that this is not difficult: Here, it is referring to repentance out of love or fear, which few people achieve; there, it referring is repentance through suffering, as everyone has thoughts of repentance when they suffer. Rabbi Levi said: Great is repentance, as it reaches the heavenly throne, as it is stated: “Return, Israel, to the Lord your God” (Hosea 14:2). This implies that repentance literally reaches to God.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חוץ מלא תשאקא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה:

    וכל דדמי ליהלא תעשה גמור:

    לפי שנאמר בחורב תשובה ונקהלאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:

    יכול אף לא תשאינקה בתשובה:

    אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקהדכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי:

    חלוקי כפרהשחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:

    אמר לושלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:

    שובו בניםומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:

    כי ביום הזה יכפרלמדת שיש עבירה שצריכה יוה"כ:

    ופקדתי בשבט פשעםלמדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה:

    חילול השםחוטא ומחטיא אחרים:

    באזני ה' צבאותאמר הנביא באזני אמר הקב"ה אם יכופר העון עד תמותון למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה:

    ולא יהיבנא דמי לאלתרוכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן ולמד ממני להיות מזלזל בגזל:

    באתרא דלא תבעישאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו:

    ומתא מחסיאמקומו של רבינא:

    יהיב זוזא להאי וזוזא להאישמא לא ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם:

    ועביד חושבנאוחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו:

    כגון אנא דמסגינא וכו'ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה:

    מחמת שמועתומחמת שם רע היוצא עליו:

    שרא ליה מריהימחול יוצרו על מעשיו:

    מתאהב על ידךלחבירך:

    קוראמקרא:

    ושונהמשנה:

    ומשמש תלמידי חכמיםללמוד (תורה) היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו:

    באמור להם עם ה' אלהאת זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט:

    דמעיקרא שובבים אתםכשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות:

    וכתיב ארפאמשמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו:

    כאן מאהבההשב מאהבה נעקר עונו מתחלתו:

    כתיב שובו בניםאלמא בעלי תשובה קרויין בנים:

    וכתיב כי אנכי בעלתי בכםאלמא עבדים מיקרו:

    כאן מאהבה ומיראהקרויין בנים:

    כאן על ידי יסוריןשלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם:

    יומא 86 עמוד א

    1חוץ (שמות כ, ו) מלא תשא״! ״לא תשא וכל דדמי ליה.

    2ת"ש ר' יהודה אומר: כל שהוא מלא תשא״ ולמטה תשובה מכפרת, מלא תשא״ ולמעלה תשובה תולה ויוה"כ מכפר. ״לא תשא״ וכל דדמי ליה.

    3ת"ש לפי שנאמר ״בחורב תשובה״ונקה״, יכול אף ״לא תשא״ עמהן ת"ל (שמות לד, ז) ״לא ינקה״. יכול אף שאר חייבי לאוין כן ת"ל ״את שמו״, שמו הוא דאינו מנקה, אבל מנקה שאר חייבי לאוין.

    4תנאי היא, דתניא: על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה, ועל מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין, ועל לא תעשה גמור.

    5אמר מר: לפי שנאמר בחורב ״ונקה״. מנא לן? דתניא, ר' אלעזר אומר: אי אפשר לומר ״נקה״, שכבר נאמר ״לא ינקה״, ואי אפשר לומר ״לא ינקה״, שכבר נאמר ״נקה״. הא כיצד? מנקה הוא לשבין, ואינו מנקה לשאינן שבין.

    6שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבע' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר: שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד׃

    7עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר: ״(ירמיהו ג״, יד) שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר ״(ויקרא טז״, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ״(תהלים פט״, לג) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃

    8אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר ״(ישעיהו כב״, יד) ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון׃

    9היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה׃

    10אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא׃

    11רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא׃

    12אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך. שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃

    13אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו׃

    14א"ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנא' (הושע יד, ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה׃

    15ר' חמא (בר) חנינא רמי כתיב ״(ירמיהו ג״, יד) שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ״ארפא משובותיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה״׃

    16רב יהודה רמי כתיב ״שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב (ירמיהו ג״, יד) (הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה ל"ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע"י יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    כדתנן תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל ל"ת שניתק לעשהאבל על ל"ת גמור לא. דעל החמורות תולה התשובה עד שיבא יוה"כ ויכפר. ורמינהי אלו הן קלות שהתשובה מכפרת על עשה ועל ל"ת.

    חוץ מלא תשאופרקינן לא תשא וכל דדמי ליה. כלומר כל שהוא לאו גמור ת"ש אלו הן החמורות כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא עמהן כו'.

    ת"ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרתמלא תשא ולמעלה תולה ויוה"כ מכפר. ושנינן לא תשא וכל דדמי ליה דהוא לאו גמור.

    ת"ש לפי שנאמר בחורב נושא עון ופשע וחטאה ונקה עוד נאמר לא ינקה. ופשטניה לקרא מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. ותניא לפי שנאמר בחורב תשובה מדכתיב בה ונקה יכול על כל חייבי לאוין אע"פ שישוב לא ינקה לו. ת"ל קרא אחרינא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. הך דכתיב לא ינקה [אינו אלא] בלא תשא את שמו בלבד. הא כל שאר לאוין התשובה מכפרת. הנה בכל לאוין התשובה מכפרת בלא יוה"כ.

    ודחינן תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל ל"ת שניתק. לעשה. על מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ומיתות ב"ד ועל ל"ת גמור.

    שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל ג' הן ותשובה עם כל אחת.

    עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר ארפא משובתם וגו'. עבר על ל"ת ושב תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ושב תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.

    אבל מי שיש בידו חלול השם אין כח לא לתשובה לתלות ולא ליוה"כ לכפר ולא ליסורין למרק אבל כולן תולין ומיתה ממרקת. שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.

    היכי דמי חלול השם.

    רב אמר כגון אנא אי שקילנא מבי טבחא בישרא באתרא דלא תבעי דאתו למימר אנא חזיתיה לרב דשקיל בשרא בלא דמי. היינו חלול השם. ר' יוחנן אמר כגון אנא אי מסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפל' ויש אומרים כל שחביריו בושין משמועתו. דאמרי שרא ליה מריה לפלניא. נמצאו עונשין של דברים הללו גדול מעונש כריתות ומיתות ב"ד:

    תניא ואהבת את ה' אלהיך עשה שיהא ש"ש נאהב על ידך שיהיה אדם קורא ושונה ביראה ומשמש ת"ח ונושא ונותן בשוק בצדק עם הבריות. מה הכל אומרים אשרי פלוני שלמד תורה אשרי הוריו ורבו שלמדו כמה נאים מעשיו ודרכיו עליו הכתוב אומר ישראל אשר בך אתפאר. אבל הקורא ושונה ודרכיו מכוערים כו' עליו הכתוב אומר באמור להם עם ה' (הם) [אלה] ומארצו יצאו.

    גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנא' ארפא משובתם ואסיקנא שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם תשובה (מיראה) [מאהבה] ארפא משובתם אוהבם נדבה תשובה (מאהבה) [מיראה] שובו אלי ואשובה אליכם כי אנכי בעלתי בכם תשובה מיסורין.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 86a

    Yoma 86a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 568 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חוץ מלא תשא קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה:

    וכל דדמי ליה לא תעשה גמור:

    לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:

    יכול אף לא תשא ינקה בתשובה:

    אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי:

    חלוקי כפרה שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:

    אמר לו שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:

    שובו בנים ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:

    24 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 86a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    כדתנן תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל ל"ת שניתק לעשה אבל על ל"ת גמור לא. דעל החמורות תולה התשובה עד שיבא יוה"כ ויכפר. ורמינהי אלו הן קלות שהתשובה מכפרת על עשה ועל ל"ת.

    חוץ מלא תשא ופרקינן לא תשא וכל דדמי ליה. כלומר כל שהוא לאו גמור ת"ש אלו הן החמורות כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא עמהן כו'.

    ת"ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תולה ויוה"כ מכפר. ושנינן לא תשא וכל דדמי ליה דהוא לאו גמור.

    ת"ש לפי שנאמר בחורב נושא עון ופשע וחטאה ונקה עוד נאמר לא ינקה. ופשטניה לקרא מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. ותניא לפי שנאמר בחורב תשובה מדכתיב בה ונקה יכול על כל חייבי לאוין אע"פ שישוב לא ינקה לו. ת"ל קרא אחרינא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. הך דכתיב לא ינקה [אינו אלא] בלא תשא את שמו בלבד. הא כל שאר לאוין התשובה מכפרת. הנה בכל לאוין התשובה מכפרת בלא יוה"כ.

    ודחינן תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל ל"ת שניתק. לעשה. על מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ומיתות ב"ד ועל ל"ת גמור.

    שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל ג' הן ותשובה עם כל אחת.

    עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר ארפא משובתם וגו'. עבר על ל"ת ושב תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ושב תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.

    אבל מי שיש בידו חלול השם אין כח לא לתשובה לתלות ולא ליוה"כ לכפר ולא ליסורין למרק אבל כולן תולין ומיתה ממרקת. שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.

    4 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 86a · Sefaria

    Meiri

    בסוגיא זו נאמר שכל שעבר על מצות עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנ' שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר על לא תעשה תשובה תולה ויום הכפרים מכפר שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו' עבר על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכפרים תולין ויסורין ממרקין שנ' ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל כל שיש בידו חילול השם כלם תולין ומיתה ממרקת שנ' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון ודברים אלו הערה להזהר ולהפליג בתשובה לפי חומר העון ולעולם אין הפרגוד ננעל בפני התשובה הגמורה וכבר כתבנו שאין דעתינו להאריך בכאן בענייני התשובה שכבר ביארנו עניינה ביחוד בביאור מרווח בילדותינו בחיבור התשובה:

    כל תלמיד חכם המביא עצמו לידי חשד כגון שלוקח בהקפה במקום שאין רגילין בה ועושה עצמו כשוכח כדי שלא יפרע וכן שהוא פורש מדברי תורה להבלי הזמן הרי זה חילול השם וכל שכן כשהוא חשוד בעבירות עד שחבריו בושין משמועתו וזהו שאמרו ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידיך שבזמן שאדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ומשא ומתן שלו באמונה ודיבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי מי שלמד תורה ואוי לו למי שלא למד תורה ראיתם פלוני שלמד תורה כמה נאים מעשיו וכמה מתוקנים דרכיו אשרי אביו שגדלו אשרי רבו שלמדו תורה ועליו נאמר ויאמר כי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר וכל מי שקרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ואין משא ומתן שלו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו ראיתם פלוני שלמד תורה כמה מקולקלים מעשיו וכמה מכוערים דרכיו אוי לו לאביו שגדלו אוי לו לרבו שלמדו תורה ועליו נאמר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו:

    כל שאינו שב מאהבה אלא מיראה או על ידי יסורין תשובתו מ"מ כשהיא בתנאים הצריכים לה תשובה גמורה היא אלא שמ"מ כשהיא מאהבה ובלא סיבה היא מעולה ביותר ועליה נאמר שהיא מגעת עד כסא הכבוד וכבר הרחבנו בענין זה וביארנו הענין על מדריגות בחיבור התשובה:

    Meiri on Yoma 86a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ועביד חושבנא וחוזרין ונותנין לו בשר כו' עכ"ל מפירושו נראה שהוא מפרש שלא נטל מתחלה אלא בזוז בשר ומפני החשד שמא לא פרע לחבירו היה משלם לכ"א הכל דהיינו זוזא להאי וזוזא להאי הדר מקרב להו לעביד עמהם חושבנא על זוז היתר שנתן להם והיו חוזרין ליתן לו בשר בעד זוז היתר שנטלו ממנו ודו"ק:

    בד"ה כגון אנא כו' ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין כו' עכ"ל דר"ל דודאי ר"י לא היה הולך בלא תורה ד' אמות אי לאו משום שהיה נחלש וכן בלא תפילין אמרי' בעלמא (ירושל' פ"ב דברכות) שלא היה מניח מפני שהיה לו כאב ראש אבל גבי רב לא הוה אצטריך לפרושי היכי עביד הכי ודאי לא היה עושה כן אלא דקאמר ליה בלשון אי עבידנא כגון אנא דאדם חשוב אני ולמדין ממני אם הייתי עושה כן ליטול בשרא מטבחא כו' היה חלול השם בדבר וק"ל:

    גמרא עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלהיך ר"י אמר עד ולא עד בכלל ומי אמר ר"י הכי והאר"י גדולה תשובה שדוחה כו' ושוב אלי נאם ה' לא קשיא הא ביחיד הא בצבור אמר ר' יונתן כו' כ"ה בגירסת הילקוט ובע"י ע"ש:

    בפרש"י בד"ה דמעיקרא שובבים כו' החטא על נערות ושטות ושובבות עכ"ל הס"ד ואח"כ מה"ד וכתיב ארפא כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 86a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר " וְנַקֵּה ", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר (שמות לד, ז) " לֹא יְנַקֶּה ". הקשה הרי"ף ז"ל איך אומר שכבר נאמר 'לֹא יְנַקֶּה' והלא מה שאמר 'לֹא יְנַקֶּה' הוא אחר 'וְנַקֵּה'? עיין שם. ונראה לי בס"ד דקאי עלן דאמרינן י"ג מידות בבקשת רחמים דכן אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה יז:) ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרין ריקם ואמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה כל זמן שישראל אומרים לפני כסדר הזה אני עונה אותם ואם כן הכונה כך, אי אפשר לומר 'וְנַקֵּה' בלבד בבקשת רחמים דהיינו לסיים כאן שכבר נאמר בתורה אחר זה 'לֹא יְנַקֶּה' דנראה שהם המשך אחד על דרך מה שנאמר (שמות ה, כג) 'וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ' שאין מאמר 'לֹא יְנַקֶּה' דבר אחר בפני עצמו אלא דבוק עם 'וְנַקֵּה', ואי אפשר לנו לומר בבקשת רחמים גם תיבות לא ינקה שכבר בבקשת רחמים של משה רבינו ע"ה אמר 'וְנַקֵּה' בלבד שסיים כאן, ותיבות אלו אף על פי שכתבם בתורה אחר תיבת 'וְנַקֵּה' לא אמר אותם בבקשת רחמים הא כיצד, אלא מוכרחים אנחנו ליישב הכתוב מה שנאמר 'לֹא יְנַקֶּה' אין אלו התיבות דבוקים עם 'וְנַקֵּה' על דרך מה שנאמר 'וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ' אלא 'וְנַקֵּה' ענין לחוד שמדבר על השבים ואומרו 'לֹא יְנַקֶּה' ענין לחוד שמדבר על אותם שאינם שבים דאחר שאמר ונקה לשבים חזר ואמר מלתא אחריתי 'לֹא יְנַקֶּה' לאינם שבים ואינם דבוקים זה בזה כמו שנאמר 'וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ' שהם דבר אחד ולכן אנחנו בבקשת רחמים נוכל לסיים בתיבת 'וְנַקֵּה' ואין צורך לומר גם לא ינקה דזה מלתא באפי נפשה היא. ודע דאף על גב דאם אינם שבין פשיטא ד'לֹא יְנַקֶּה' ולמאי אצטריך לומר 'לֹא יְנַקֶּה' נראה דבא ללמד אם היה העולם חציו חייב וחציו זכאי וזה עשה עבירה והכריעו לכף חובה דודאי עונו חמור מאה פעמים על מה שהוא, ואחר כך הוסיף אדם מצות והכריע לכף זכות דבטלה הגרמא הרעה של זה עם כל זה אם לא שב על עונו לא ינקה לו עונש שראוי לו בשביל הגרמא אף על פי שעתה בטל ההיזק שלה.

    עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. בזה יובן (הושע יא, ז) 'וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי' רוצה לומר תשובה תולה אם לא 'עַל יִקְרָאֻהוּ' עַל ראשי תיבות ע ל ל אוין אבל על עשין תהיה הכפרה תכף ומיד ואין תשובה תולה. ונראה לי כל תּוֹלִין דנקיט הכא הכונה הוא שאין נמחקים העונות וגם אין מצטרפין עם שאר עונות של העולם שיצטרך להיות בכף הזכיות כנגדם ובזה נתרצה קושית העולם בחלוקה ד'תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין' דמה שאמר תּוֹלִין הוא באופן זה.

    הֵיכִי דָּמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב כְּגוֹן אֲנָא, דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא מִבֵּי טַבְּחָא, וּלְאַלְתַּר לָא יָהִיבְנָא דְּמֵי. נראה בודאי הוא היה נזהר בכך והא דלא אמר כְּגוֹן מַאן דְּשָׁקִיל וכו' משום דבזה משמע דאיירי דבר זה בכל אדם ובאמת בסתם בני אדם ליכא חלול השם בזה דלא יבא הטבח לחשדו בכך כי זה דבר הרגיל אצל העולם אך אמר כְּגוֹן אֲנָא כלומר כגון גברא רבא דדמי לי שיבא לידי חשד לומר עליו כיון שהוא אדם גדול רוצה ליקח בלא דמים. וכן מה שאמר רבי יוחנן כְּגוֹן אֲנָא דְּאַזְלִינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין ודאי היה נזהר אך רוצה לומר אי אזילנא ד׳ אמות בלא תפילין יהיה מזה חלול השם.

    אַשְׁרֵי אָבִיו, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה נראה לי נראה לי של אביו קאי על תורה שבכתב שלא ימצא מלמדין בחנם וכיון דאביו נותן השכר נקרא הלימוד על שמו ושל רבו קאי על תורה שבעל פה דימצא מלמדים בחנם ואומרים כַּמָּה יָפִים דְּרָכָיו בדברים שבין אדם למקום, וְכַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו בדברים שבין אדם לחבירו.

    גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם נראה לי בס"ד התשובה היא ודוי וחרטה ועזיבת החטא במחשבת הלב, וידוע דהמחשבה מכונית בשם אור וצירוף ' אוֹר וּ פֶה ' הוא רְפוּאָה שהיא 'אוֹר פֶה' ולכך מְּבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם. ולגרסת הש"ס דידן דגריס רְפוּאוֹת היינו רוצה לומר אות פ"ר דמספר דמנצפ"ך שיתמתקו. וענין הרפואה הוא בירור ניצוצי קדושה מן הדצח"ם [הדומם, צומח, חי, מדבר] שהעולם כלול מזה. או יובן בס"ד הצדיקים מכונים בשם רָוָה, כמו שכתב הראב"ע [הרבי אברהם בן עזרא] ז"ל בפסוק (דברים כט, יח) 'לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה' עיין שם. ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קיג:) 'רשעים מביאים אף לעולם' לכן על ידי תשובה יתבטל אף ויהיה צירוף רְפוּאָה שהוא ' אַף רָוָה '.

    Ben Yehoyada on Yoma 86a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 86, Amud Aleph, about 568 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “חוץ (שמות כ, ו) מלא תשא״! ״לא…”

    2. Segment 223 words

      Opens “ת"ש ר' יהודה אומר: כל שהוא מלא…”

    3. Segment 335 words

      Opens “ת"ש לפי שנאמר בחורב תשובה ״ונקה״, יכול…”

      Named: רב תשובה.

    4. Segment 430 words

      Opens “תנאי היא, דתניא: על מה תשובה מכפרת…”

    5. Segment 537 words

      Opens “אמר מר: לפי שנאמר בחורב ״ונקה״. מנא…”

    6. Segment 627 words

      Opens “שאל ר' מתיא בן חרש את ר'…”

      Named: רבי ישמעאל.

    7. Segment 760 words

      Opens “עבר על עשה ושב אינו זז משם…”

    8. Segment 837 words

      Opens “אבל מי שיש חילול השם בידו אין…”

    9. Segment 930 words

      Opens “היכי דמי חילול השם אמר רב כגון…”

      Named: רב כגון, אביי.

    10. Segment 1024 words

      Opens “אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא…”

      Named: רב להו, אביי.

    11. Segment 1138 words

      Opens “רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע…”

      Named: רבי יוחנן, רב נחמן בר יצחק.

    12. Segment 1269 words

      Opens “אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) ואהבת…”

      Named: אביי.

    13. Segment 1357 words

      Opens “אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין…”

    14. Segment 1417 words

      Opens “א"ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה שמביאה…”

    15. Segment 1524 words

      Opens “ר' חמא (בר) חנינא רמי כתיב (ירמיהו…”

    16. Segment 1649 words

      Opens “רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים…”

      Named: רב יהודה, רבי לוי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Elazar ben Azariah · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs of the Monarchy

      Rabbi Elazar ben Azariah was a prominent Tanna of the Yavneh period, listed among the second generation of Tannaim.

      Source: Yoma 86a · Segment 6 — “…בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Yoma 86a · Segment 6 — “…חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר: שלשה הן…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Yoma 86a · Segment 10 — “אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 86a · Segment 9 — “…דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 86a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026