מסכת קידושין דף ע״א עמוד ב׳

1כאן להשיאו אשה, כאן להוציא אשה מידו.

2אמר רב יוסף: כל שסיחתו בבבל, משיאין לו אשה. והאידנא דאיכא רמאי, חיישינן.

3זעירי הוה קא מישתמיט מיניה דר' יוחנן דהוה אמר ליה: נסיב ברתי. יומא חד הוו קאזלי באורחא, מטו לעורקמא דמיא, ארכביה לר' יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה. א"ל אורייתן כשרה, בנתין לא כשרן? מאי דעתיך,׃

4אילימא מדתנן: עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי אטו כהני לויי וישראלי כולהו סליקו? כי היכי דאישתיור מהני אישתיור נמי מהני! אישתמיטתיה הא דאמר ר"א לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקייה ועלה.

5עולא איקלע לפומבדיתא לבי רב יהודה, חזייה לרב יצחק בריה דרב יהודה דגדל ולא נסיב. א"ל מאי טעמא לא קא מנסיב ליה מר איתתא לבריה? א"ל מי ידענא מהיכא אנסיב אמר ליה: אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן? דילמא מהנך דכתיב: ״(איכה ה״, יא) ״נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה״.

6וכי תימא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, ודילמא מהנך דכתיב בהו: (עמוס ו, ד) השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערסותם ואמר רבי יוסי בר' חנינא אלו בני אדם המשתינים מים בפני מטותיהם ערומים׃

7ומגדף בה ר' אבהו א"ה היינו דכתיב ״(עמוס ו״, ז) לכן עתה יגלו בראש גולים משום דמשתינים מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים׃

8אלא: אמר ר' אבהו אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ומדביקין מטותיהם זו בזו ומחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחים ערסותם בשכבת זרע שאינה שלהם׃

9אמר: ליה היכי נעביד אמר: ליה זיל בתר שתיקותא כי האי דבדקי בני מערבא כי מינצו בי תרי בהדי הדדי חזו הי מנייהו דקדים ושתיק אמרי האי מיוחס טפי׃

10אמר: רב שתיקותיה דבבל היינו יחוסא איני והא איקלע רב (לבי בר שפי חלא) ובדק בהו מאי לאו ביחסותא לא בשתיקותא הכי קאמר להו בדוקו אי שתקי אי לא שתקי׃

11אמר רב יהודה אמר רב אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה שמץ פסול יש באחד מהן ואין מניחין אותו לידבק אחד בחבירו אמר ר' יהושע בן לוי אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן ואין מניחין אותה לידבק בחברתה׃

12א"ר פפא סבא משמיה דרב בבל בריאה מישון מיתה מדי חולה עילם גוססת ומה בין חולין לגוססין רוב חולין לחיים רוב גוססים למיתה׃

13עד היכן היא בבל רב אמר עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני לעיל בדיגלת עד היכא רב אמר עד בגדא ואוונא ושמואל אמר עד מושכני ולא מושכני בכלל והאמר רבי חייא בר אבא אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין אלא עד מושכני ומושכני בכלל׃

14לתחתית בדיגלת עד היכא אמר רב שמואל עד אפמייא תתאה תרתי אפמייא הויין חדא עיליתא וחדא תתייתא חדא כשירה וחדא פסולה ובין חדא לחדא פרסה וקא קפדי אהדדי ואפילו נורא לא מושלי אהדדי וסימניך דפסולתא הא דמישתעיא מישנית׃

15לעיל בפרת עד היכא רב אמר עד אקרא דתולבקני ושמואל אמר עד גישרא דבי פרת ור' יוחנן אמר עד מעברת דגיזמא לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב׃

16אדרב לייט אדשמואל לא לייט אלא לייט אדרב וכ"ש אדשמואל ואב"א לעולם אדרב לייט אדשמואל לא לייט וגישרא דבי פרת לתתאיה הוה קאי.