בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף ע״א עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    להשיאו אשהסתמא בעי בדיקה:

    להוציא ממנו אשהשנשא כבר מסתמא לא מפקינן:

    כל שסיחתו בבבלשמספר בלשון אנשי בבל משיאין לו אשה דמחזקינן ליה מבבל:

    דאיכא רמאישמלמדים שיחת בבל להחזיקו במיוחסים:

    דהוה אמר ליהרבי יוחנן:

    נסיב ברתאיולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל:

    אורייתין כשירה ברתין לא כשירהתלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ:

    מאי דעתךשאתה מחזיק בבבל במיוחסים דתנן (לעיל קידושין דף סט.) עשרה יוחסין כו' וסבור אתה שעלו כל הפסולין:

    מהיכא נסיבנאאיזו אשה מיוחסת:

    זיל בתר שתיקותאשאל לך משפחה שתקנית שסתם בני מריבה הם פסולין שמתוך פסולן שהיו פורשים מהם נטרו איבה והחזיקו במריבה ומיוחסת דבבל היינו שתיקותא מתוך שהם שתקנים הוחזקו במיוחסים א"כ הבא לבדוק בבבל אינו בודק אלא בשתיקה לבדוק בשתקנים:

    לבי בר שפי חלאשם האיש שופה חומץ כמו השופה יין לחבירו (ב"מ דף ס.):

    ואין מניחין אותומן השמים לידבק בחבירו לכך הטילו מן השמים מריבה ביניהן:

    בריאהמיוחסת ונקייה:

    מתהממזרים גמורים כולם:

    חולהרובם כשרים ומיעוטן פסולין כחולים הללו שרובן לחיים:

    גוססתרובן פסולין ומיעוטן כשרין:

    עד היכן היא בבלליחס:

    עד נהר עזק עד נהר יואנילפי הענין נראה שבבל בין שני נהרות גדולים חדקל ופרת מציעים אותה ביניהם זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל דכתיב (ירמיהו א׳:י״ד) מצפון תפתח הרעה כלומר בבל בצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבה פרת וקא בעי גמרא מה שבין ב' הנהרות פשיטא לן דבבל היא אלא משפת חדקל ולחוץ עד היכן מתפשט רחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני:

    לעיל בדיגלת עד היכןלמדנו רחבה שבין שני הנהרות ועוד להלן מחדקל עד נהר עזק וצריכין לידע ארכה כמה:

    לעיל בדיגלתלצד דרום עד היכן:

    עד בגדא ואוונאמקומות הם סמוכות זה לזה וחדקל מפסיק ביניהן:

    ושמואלמוסיף בארכה לדרום עד מושכני:

    כגולהפומבדיתא קרוי גולה בראש השנה (דף כג:):

    לתחתית בדיגלת עד היכןלצפון ועל שפת חדקל במזרחה של בבל עד היכן אורכה משוך לצפון:

    תתאההתחתונה לפי ששתים היו זו עליונה וזו תחתונה דרך משיכת הנהר ויחוס של בבל עד התחתונה ולא היא בכלל:

    חדא כשירההעליונה:

    וחדא פסולההתחתונה:

    ואפי' נורא לא מושלי אהדדיכדי שלא יהו רגילים אצלם שלא להתחתן בם:

    דפסולתא הא דמשתעיא מישניתוסימן זה יהא בידך שלא תטעה אי זו פסולה הך דמשתעי בלשון מישן שהיא קרובה למישן ואמר לעיל מישן מיתה:

    בפרתעל שפת פרת במערבה של בבל עד היכן ארכה משוך לדרום:

    עד גישרא דפרתשמואל היה מוסיף:

    לייטכל שיסמוך על זה שאין יחוסה של בבל משוך כל כך:

    אדשמואל לא לייטבתמיה והרי הוא מוסיף:

    אדשמואל לא לייטדכי אמרה שמואל למילתיה פוחת היה ולא מוסיף ובימי שמואל היה הגשר למטה מאקרא דתולבקני:

    קידושין 71 עמוד ב

    1כאן להשיאו אשה, כאן להוציא אשה מידו.

    2אמר רב יוסף: כל שסיחתו בבבל, משיאין לו אשה. והאידנא דאיכא רמאי, חיישינן.

    3זעירי הוה קא מישתמיט מיניה דר' יוחנן דהוה אמר ליה: נסיב ברתי. יומא חד הוו קאזלי באורחא, מטו לעורקמא דמיא, ארכביה לר' יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה. א"ל אורייתן כשרה, בנתין לא כשרן? מאי דעתיך,׃

    4אילימא מדתנן: עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי אטו כהני לויי וישראלי כולהו סליקו? כי היכי דאישתיור מהני אישתיור נמי מהני! אישתמיטתיה הא דאמר ר"א לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקייה ועלה.

    5עולא איקלע לפומבדיתא לבי רב יהודה, חזייה לרב יצחק בריה דרב יהודה דגדל ולא נסיב. א"ל מאי טעמא לא קא מנסיב ליה מר איתתא לבריה? א"ל מי ידענא מהיכא אנסיב אמר ליה: אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן? דילמא מהנך דכתיב: ״(איכה ה״, יא) ״נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה״.

    6וכי תימא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, ודילמא מהנך דכתיב בהו: (עמוס ו, ד) השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערסותם ואמר רבי יוסי בר' חנינא אלו בני אדם המשתינים מים בפני מטותיהם ערומים׃

    7ומגדף בה ר' אבהו א"ה היינו דכתיב ״(עמוס ו״, ז) לכן עתה יגלו בראש גולים משום דמשתינים מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים׃

    8אלא: אמר ר' אבהו אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ומדביקין מטותיהם זו בזו ומחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחים ערסותם בשכבת זרע שאינה שלהם׃

    9אמר: ליה היכי נעביד אמר: ליה זיל בתר שתיקותא כי האי דבדקי בני מערבא כי מינצו בי תרי בהדי הדדי חזו הי מנייהו דקדים ושתיק אמרי האי מיוחס טפי׃

    10אמר: רב שתיקותיה דבבל היינו יחוסא איני והא איקלע רב (לבי בר שפי חלא) ובדק בהו מאי לאו ביחסותא לא בשתיקותא הכי קאמר להו בדוקו אי שתקי אי לא שתקי׃

    11אמר רב יהודה אמר רב אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה שמץ פסול יש באחד מהן ואין מניחין אותו לידבק אחד בחבירו אמר ר' יהושע בן לוי אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן ואין מניחין אותה לידבק בחברתה׃

    12א"ר פפא סבא משמיה דרב בבל בריאה מישון מיתה מדי חולה עילם גוססת ומה בין חולין לגוססין רוב חולין לחיים רוב גוססים למיתה׃

    13עד היכן היא בבל רב אמר עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני לעיל בדיגלת עד היכא רב אמר עד בגדא ואוונא ושמואל אמר עד מושכני ולא מושכני בכלל והאמר רבי חייא בר אבא אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין אלא עד מושכני ומושכני בכלל׃

    14לתחתית בדיגלת עד היכא אמר רב שמואל עד אפמייא תתאה תרתי אפמייא הויין חדא עיליתא וחדא תתייתא חדא כשירה וחדא פסולה ובין חדא לחדא פרסה וקא קפדי אהדדי ואפילו נורא לא מושלי אהדדי וסימניך דפסולתא הא דמישתעיא מישנית׃

    15לעיל בפרת עד היכא רב אמר עד אקרא דתולבקני ושמואל אמר עד גישרא דבי פרת ור' יוחנן אמר עד מעברת דגיזמא לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב׃

    16אדרב לייט אדשמואל לא לייט אלא לייט אדרב וכ"ש אדשמואל ואב"א לעולם אדרב לייט אדשמואל לא לייט וגישרא דבי פרת לתתאיה הוה קאי.

    תוספות

    כאן להשיאו אשהפי' מיוחסת מד' אמהות דאי משום ישראלית לא צריך להיות בחזקת כשר דבלאו הכי מותר בישראלית כדאמר בעלמא (יבמות דף מה.) גבי עובד כוכבים הנולד מעובד כוכבים הבא על בת ישראל דאמרי' ליה זיל גלי או נסיב בת מינך אלמא משמע דבמקום שאין מכירין אותו נותנין לו ישראלית ומותר לישאנה:

    עד היכן היא בבלפי' בקונטרס דלפי הענין נראה שבבל היתה בין שני נהרות גדולים הללו חדקל ופרת זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל כדכתיב מצפון תפתח הרעה אלמא דבבל מצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבא פרת שמימיו היו רבין ומלאים על שפתיו וקא בעי גמרא מה שבין שתי הנהרות פשיטא לן דבבל הוא אבל משפת חדקל ומבחוץ עד היכן מתפשט רוחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ור"ת פי' שנהר פרת היה בא ומושך מן הצפון לדרום שהרי נהר פרת בא מקדמת עדן וגן עדן הוא מצפון של עולם וארץ ישראל לדרום ופרת בא מעדן והיה מושך מצפון לדרום והא דאמר מיטרא במערבא סהדא רבא פרת דמשמע דמושך מדרום לצפון י"ל דה"ק שהמים של פרת רבים כל כך שיחזרו המים למקום שבאו דהיינו מדרום לצפון:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    ת"ר גר נושא ממזרת כו'מ"ט דר' יוסי ה' קהלי כתיב. פירש"י ז"ל תרי בממזר ותרי בעמוני ומואבי וחד דמצרי ואדומי אבל דפצוע דכא לא חשיב דההוא פסול הגוף הוא ולא פסול היוחסין. והראב"ד ז"ל פי' תרי דלממזר ותרי דעמוט ומואבי כדאמרן וחד דפצוע דכא אבל דמצרי ואדומי לא חשיב דההוא בהיתרא כתיב יבא להם בקהל ה' וזה יותר נכון בעיני:

    לא הוזהרו כשרות לינשא לפסוליןפי' לפסולי כהונה אבל לפסולי קהל הוזהרו וא' נשים וא' אנשים בכלל לא יבא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אבל פסול כהונה לא נאמר אלא לבני אהרן וזה פשוט:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף ע״א עמוד ב׳

    מסכת קידושין דף ע״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־490 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    להשיאו אשה סתמא בעי בדיקה:

    להוציא ממנו אשה שנשא כבר מסתמא לא מפקינן:

    כל שסיחתו בבבל שמספר בלשון אנשי בבל משיאין לו אשה דמחזקינן ליה מבבל:

    דאיכא רמאי שמלמדים שיחת בבל להחזיקו במיוחסים:

    דהוה אמר ליה רבי יוחנן:

    נסיב ברתאי ולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל:

    אורייתין כשירה ברתין לא כשירה תלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ:

    מאי דעתך שאתה מחזיק בבבל במיוחסים דתנן (לעיל קידושין דף סט.) עשרה יוחסין כו' וסבור אתה שעלו כל הפסולין:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Kiddushin 71b · Sefaria

    תוספות

    כאן להשיאו אשה פי' מיוחסת מד' אמהות דאי משום ישראלית לא צריך להיות בחזקת כשר דבלאו הכי מותר בישראלית כדאמר בעלמא (יבמות דף מה.) גבי עובד כוכבים הנולד מעובד כוכבים הבא על בת ישראל דאמרי' ליה זיל גלי או נסיב בת מינך אלמא משמע דבמקום שאין מכירין אותו נותנין לו ישראלית ומותר לישאנה:

    עד היכן היא בבל פי' בקונטרס דלפי הענין נראה שבבל היתה בין שני נהרות גדולים הללו חדקל ופרת זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל כדכתיב מצפון תפתח הרעה אלמא דבבל מצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבא פרת שמימיו היו רבין ומלאים על שפתיו וקא בעי גמרא מה שבין שתי הנהרות פשיטא לן דבבל הוא אבל משפת חדקל ומבחוץ עד היכן מתפשט רוחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ור"ת פי' שנהר פרת היה בא ומושך מן הצפון לדרום שהרי נהר פרת בא מקדמת עדן וגן עדן הוא מצפון של עולם וארץ ישראל לדרום ופרת בא מעדן והיה מושך מצפון לדרום והא דאמר מיטרא במערבא סהדא רבא פרת דמשמע דמושך מדרום לצפון י"ל דה"ק שהמים של פרת רבים כל כך שיחזרו המים למקום שבאו דהיינו מדרום לצפון:

    Tosafot on Kiddushin 71b · Sefaria

    ריטב"א

    ת"ר גר נושא ממזרת כו' מ"ט דר' יוסי ה' קהלי כתיב. פירש"י ז"ל תרי בממזר ותרי בעמוני ומואבי וחד דמצרי ואדומי אבל דפצוע דכא לא חשיב דההוא פסול הגוף הוא ולא פסול היוחסין. והראב"ד ז"ל פי' תרי דלממזר ותרי דעמוט ומואבי כדאמרן וחד דפצוע דכא אבל דמצרי ואדומי לא חשיב דההוא בהיתרא כתיב יבא להם בקהל ה' וזה יותר נכון בעיני:

    לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין פי' לפסולי כהונה אבל לפסולי קהל הוזהרו וא' נשים וא' אנשים בכלל לא יבא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אבל פסול כהונה לא נאמר אלא לבני אהרן וזה פשוט:

    Ritva on Kiddushin 71b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה עד נהר יואני לפי הענין נראה שבבל כו' עכ"ל זהו ציורו הא לך ציורו X למאי דלייט אדרב וכ"ש אדשמואל אבל אדרבי יוחנן לא ה"ל למילט דאינו משוך כל כך לעיל אבל מהרש"ל כתב לצייר כפי שמצא בספר ישן דמעברתא דגזמא היא לעיל מאקרא דתולבקנא וכתב לתרץ הא דלא תקשי אמאי לא לייט נמי אדר"י משום דאביי היה מבבל כו' לאפוקי ר"י שהיה מא"י כו' ואין זה מספיק דמכל מקום אביי כמאן ס"ל כיון דלייט אדרב כ"ש אדשמואל ואדר"י ועוד דבכ"מ הלכתא כר"י לגבי רב ושמואל גם מה שבא לתרץ דאפשר דאביי לא הוה שמיע ליה הא דר"י זה אינו דהא אביי גופיה קאמר לקמן אהך דר"י רצועה יוצאה גם מהרש"ל היפך בציורו אפמיא עלאה ואפמיא תתאה וזה אינו ודו"ק:

    תוס' בד"ה כאן להשיאו כו' מיוחסת מד' אמהות דאי משום ישראלית כו' עכ"ל פי' מיוחסת מארבע אמהות שיהיה בתה ממנו כשירה לכהונה דאי משום להחזיקו בישראל ליתן לו ישראלית לא צריך כו' כדאמר בעלמא בפרק החולץ ועיין ברא"ש בזה וק"ל:

    בד"ה עד היכן כו' וגן עדן הוא מצפון של עולם וא"י כו' עכ"ל לא נמצא כן בשום מקום אבל בתוס' בפרק הספינה כתבו דגן עדן במזרח של עולם וכתבו ליישב הא דמשמע בדוכתא אחריתא דגן עדן במערב הוא ויש לישב דבריהם דהכא דר"ל צפונית מזרחית וכ"כ התוספות בפרק ב' דבכורות דבבל צפונית מזרחית דא"י הוא עיין שם וצפון עולם שכתבו הכא היינו צפונית מזרחית ודו"ק:

    בא"ד והא דאמר מטרא במערבא כו' דמשמע דמושך מדרום כו' שהמים של פרת רבים כ"כ כו' עכ"ל בפרק מומין אלו דחו סברא זו גם מתוך שמעתין יש להקשות לפי סברא זו אמאי לא בעי לתחום לפרת עד היכא דלא שייך למימר לפירושו שהפרת נופל בחדקל בסוף בבל כמו שפרש"י ותוספות לקמן דהא מתחילת יציאתה מג"ע מצפונית מזרחית לפי' ר"ת נפרדים ד' נהרות לארבעה ראשים ופרת הוא העיקר כדאמרי' פ"ב דבכורות הוא פרת דמעיקרא ודוחק לומר דמתחילת יציאתו הוא פרת דמעיקרא ואח"כ במזרח בבל הוא נופל לחדקל ואח"כ שוב הוא מתפרד מן החדקל ויוצא למערב בבל ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 71b · Sefaria

    פני יהושע

    עולא איקלע לפומבדיתא חזיא לרבי יצחק בר"י כו' א"ל מי ידענא מהיכא אינסיב. אף על גב דרב יהודה בפומבדיתא הוה בבבל אפ"ה נראה דהיה מחמיר ומהדר להשיא מיוחסת גמורה לפי שהוא היה מחזיק עצמו מיוחס ידוע אפ"ה מהדר ליה עולא אטו אנן ידעינן מהיכא אתינן וא"כ ה"ל דבר שא"א לעמוד בה ותדע דלחומרא בעלמא איירי דהא רב יהודה גופא קאמר לקמן משמיה דשמואל דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים כל הארצות בחזקת כשרות עומדות וקאמר בדף ע"ו משמיה דרב כל המשפחות בחזקת כשרות עומדות אע"כ דלחומרא בעלמא היה רוצה ליזהר ולחזור אחר מיוחסת ועיין מה שאפרש עוד לקמן במימרא דרב יהודה אמר רב:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 71b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' וכ"ת עובד כוכבים ועבד כו' לעיל סח ע"ב לקמן עה ע"ב יבמות מה ע"א סח ע"ב:

    שם ודילמא מהנך עיין מהרש"א בח"א יבמות דף כג ע"א:

    Gilyon HaShas on Kiddushin 71b · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר לֵיהּ אוֹרַיְתִין כָּשְׁרָן, בְּנַתִּין לָא כָּשְׁרָן. קשא מה שייכות הא בהא והלא אמרו רז"ל (יבמות סג.) 'נחית דרגא ונסיב איתתא' על כן דילמא לא היה רוצה לישא בת גדולים כי רבי יוחנן היה ראש ישיבה בארץ ישראל ושני לנשיא? ונראה לי בס"ד דאמרו רז"ל (סנהדרין יט:) כל 'המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו' ולזה אמר אוֹרַיְתִין כָּשְׁרָן דעל ידה אתה נחשב בן שלי ואמאי בְּנַתִּין לָא כָּשְׁרָן לך? הלא אתה בן שלי והיא בת שלי! והא דאמר לו דברים אלו בעת שהרכיבו על כתפו להעבירו בנהר ולא אמר לו כן בעת שהיה לומד ממנו תורה? נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב עיון יעקב ז"ל דשמוש גדול כזה של גנאי שהוא להרכיבו על כתפו להעבירו הנהר אם לא היה לרבי יוחנן דין רבו מובהק הוה אסור לזעירי לזלזל בכבוד תורתו כל כך עיין שם. וידוע דאמרו רז"ל תורה נקראת אשה לתלמיד חכם ונמצא כיון שנשאו על כתפו הורה שיש לרבי יוחנן עליו דין רבו מובהק וכיון דהוא רבו מובהק נמצא נחשב זעירי חתנו של רבי יוחנן באשה הרוחנית ולכן ראוי שיהיה חתנו גם באשה הגשמית ולכן בא עליו בטענה זו בעת שהיה משמשו תשמיש בזוי דבזה נמצא זעירי מודה דרבי יוחנן הוא רבו מובהק וכיון דהוא רבו מובהק נמצא חותנו באשה הרוחנית וראוי שכן יעשה באשה הגשמית להיות חתנו של רבי יוחנן.

    אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה, שֶׁמֶץ פִּסּוּל יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם. יש לדקדק הוה ליה למימר בקיצור 'אִם רָאִיתָ שְׁנַיִם מִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה' וידענא דעל בני אדם קאי ולא על בהמות? ונראה לי בס"ד דקא משמע לן בזה דלא איירי בשנים שהם רחוקים בטבעם ודעתם כגון שזה חכם וזה טפש זת גדול המעלה וזה פחות אלא איירי בשנים שהם שוים במעלה בטבעם ודעתם וחשיבותם דשניהם נקראים בני אדם שוים אשר לפי מנהגו של עולם ראוי שיהיו אוהבים זה בזה ונוחים זה לזה וכמו שאמרו (בבא קמא צב:) בשם בן סירא 'כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו' עיין שם. ומאחר דראוי להם שיהיו אוהבים זה בזה ומתערבים זה בזה ואתה רואה אותם שהם מתנגדים זה בזה לכן יש לחשוב ולתלות שיש פיסול באחד מהם ואין מניחים אותם לדבק אחד בחברו ולזה אמר שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם רצונו לומר שוין במעלה וחשיבות ובדעת ובטבע. מיהו גם בזה לא דברו רז"ל אלא על פי הרוב ואפשר שיזדמן גם בכהאי גונא דהם מתגרים זה בזה ואין פיסול באחד מהם אלא יש סיבה אחרת ובעונותינו הרבים דשכיחה שנאה מחמת קנאה בטלה הוכחה זו.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 71b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת קידושין, דף ע״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־490 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״כאן להשיאו אשה, כאן להוציא אשה מידו.…״

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף: כל שסיחתו בבבל, משיאין…״

      חכמים: רב יוסף.

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״זעירי הוה קא מישתמיט מיניה דר' יוחנן…״

    4. קטע 434 מילים

      נפתחת ב״אילימא מדתנן: עשרה יוחסין עלו מבבל כהני…״

    5. קטע 550 מילים

      נפתחת ב״עולא איקלע לפומבדיתא לבי רב יהודה, חזייה…״

      חכמים: רב יהודה, רב יצחק, עולא.

    6. קטע 638 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא עובד כוכבים ועבד הבא על…״

      חכמים: רבי יוסי.

    7. קטע 724 מילים

      נפתחת ב״ומגדף בה ר' אבהו א"ה היינו דכתיב…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״אלא: אמר ר' אבהו אלו בני אדם…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״אמר: ליה היכי נעביד אמר: ליה זיל…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1030 מילים

      נפתחת ב״אמר: רב שתיקותיה דבבל היינו יחוסא איני…״

      חכמים: רב שתיקותיה.

    11. קטע 1146 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר רב אם ראית…״

      חכמים: רב יהודה, רב אם.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״א"ר פפא סבא משמיה דרב בבל בריאה…״

      חכמים: רב בבל.

    13. קטע 1347 מילים

      נפתחת ב״עד היכן היא בבל רב אמר עד…״

      חכמים: רב אמר, רבי חייא בר אבא, שמואל, אבא.

    14. קטע 1438 מילים

      נפתחת ב״לתחתית בדיגלת עד היכא אמר רב שמואל…״

      חכמים: רב שמואל, שמואל.

    15. קטע 1527 מילים

      נפתחת ב״לעיל בפרת עד היכא רב אמר עד…״

      חכמים: רב אמר, רב יוסף, שמואל, אביי.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״אדרב לייט אדשמואל לא לייט אלא לייט…״

      חכמים: רב לייט, רב וכ, שמואל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף ע״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026