בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף פ״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הכל לשם שמיםואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה:

    מתני' לא ילמד רווק סופריםרווק פנוי בלא אשה:

    סופריםמלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים ובגמר' מפרש טעמא וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות:

    אף מי שאין לו אשהבגמרא מפרש מאי היא:

    לא ירעה רווק את הבהמותשלא יתאוה לה:

    ולא יישנו שני רווקים בטלית אחתשלא יבואו לידי משכב זכור:

    וחכמים מתיריןשלא נחשדו במשכב זכור ובהמה:

    גמ' מ"טלא ילמד רווק סופרים אי נימא משום דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות:

    אמרו לו לר' יהודהדמתניתין דאמר לא יישנו שני רווקין בטלית אחת:

    משום אמהתא דינוקיאמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר:

    מי שאין לו אשה כללומוסיף אדתנא קמא דקאמר רווק שלא נשא אשה מימיו ואתא ר' אלעזר למימר אפילו היתה לו ומתה אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר או דלמא כו':

    מתני' כל שעסקיו עם הנשיםשמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו:

    לא יתייחד עם הנשיםאפילו עם הרבה נשים לפי שלבו גס בהו וכולן מחפות עליו ואילו איש אחרינא בין שתי נשים תנן (לעיל קידושין דף פ:) אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי:

    נקיה וקלהמפרש בגמ' שפיר:

    ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

    חמר גמל ספן קדרבעלי קרנות כל אלו אומנות ליסטיות כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם:

    רועהבהמות שלו שמעבירן לרעות בשדה אחרים:

    חנונימלומד באונאה להטיל מים ביין צרורות בחטין:

    משמושל אבא גוריא:

    החמרים רובן רשעיםמפני ליסטיות:

    הגמלין רובן כשריםשפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום:

    הספנין רובן חסידיםשפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:

    טוב שברופאים לגיהנםאינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:

    טוב שבטבחיםספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן:

    אבל התורה אינה כןשאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה הוא אוכל ממתן שכרה דכתיב עוד ינובון בשיבה:

    גמ' סורו רעמנהגו רעה קרבותו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו:

    גמ' סורו רעמנהגו רעה קרבותו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו:

    הצורפיןצורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות:

    הסריקיםסורק בגדים לנשים פלוקיירד"א (פלוקיידרי"ש: סורקי צמר) :

    הנקורותמנקרי ריחים של יד שנשים טוחנות בהם כדתנן בכתובות (דף נט:) אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ואמרינן (שם) בריחיא דידא:

    והרוכליןמוכרין קישוטי בשמים לנשים:

    והספריןהנשים צריכות להן בשביל בניהם:

    והגרעאומן המקיז דם על שם שמגרע את הדם:

    הבורסקימעבד להם עורות ללבוש ולנעול:

    והבלןמחמם מרחצאות:

    מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושבשלשתן סימני גאוה אבל אין זו דומה לזו ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים נתלה ויושב אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו דרך גאוה ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה:

    ועינו צרהבממונו להוציא כלום מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין ואינו מלומד להוציא:

    ועינו רעהנותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו:

    אוכל הרבהשמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום:

    ומוציא קימעאמתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן שממעטים את הזבל שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה:

    וחשוד על העריותמתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן:

    ועל הגזלשהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו:

    ועל שפיכות דמיםזימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית:

    רישוי: CC0

    קידושין 82 עמוד א

    1הכל לשם שמים.

    מתני׳ · משנה

    2לא ילמד אדם רווק סופרים. ולא תלמד אשה סופרים. רבי אלעזר אומר: אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים. ר' יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה, ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת, וחכמים מתירים.

    גמ׳ · גמרא

    3מאי טעמא? אילימא משום ינוקי, והתניא: אמרו לו לר' יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה! אלא: רווק משום אמהתא דינוקי. אשה משום אבהתא דינוקי.

    4ר' אלעזר אומר אף מי שאין כו'. איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל, או דלמא בשאינה שרויה אצלו? תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים.

    5ר' יהודה אומר לא ירעה כו'. תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה.

    מתני׳ · משנה

    6כל שעסקיו עם הנשים לא יתיחד עם הנשים, ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים. רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו. שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות, ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.

    7רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי, וקפחתי את פרנסתי.

    8אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, קדר, ספן, רועה, וחנוני שאומנותן אומנות ליסטים. רבי יהודה אומר משמו: החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם, והכשר שבטבחים שותפו של עמלק.

    9רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו׃

    10בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח בזקנותו מהו אומר (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה וכן הוא אומר באברהם אבינו (בראשית כד, א) ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמ' (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי׃

    גמ׳ · גמרא

    11תנו רבנן כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים והסריקים והנקורות והרוכלין והגרדיים והספרים והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול מאי טעמא לא משום דפסילי אלא משום דזיל אומנותיהו׃

    ברייתא

    12תנו רבנן עשרה דברים נאמרו בגרע מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב ועינו צרה ועינו רעה אוכל הרבה ומוציא קימעא וחשוד על העריות ועל הגזל ועל שפיכות דמים׃

    13דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מאי היא? אמר רב יהודה:

    תוספות

    הכל לשם שמיםועל זו אנו סומכין השתא שאנו משתמשים בנשים:

    לא ילמד רווק סופריםפי' תלמידים רווק הוא אדם פנוי שלא נשא אשה מעולם ותרגום של ובחורים כשול יכשלו הוא רווקים (ישעיהו מ׳:ל׳):

    ולא ירעה בהמהמפני שיש לו תאוה יותר מאיש אחר שנשא אשה:

    ולא ירעה בהמהמפני שיש לו תאוה יותר מאיש אחר שנשא אשה:

    לא יתייחד עם הנשיםפי' בקונט' ואפילו עם נשים הרבה ודווקא רוכל אבל איש אחר מותר וקשה להר"ם דאמר לעיל (קידושין דף פא.) אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום יחוד משמע דאסור להתייחד עם נשים הרבה לכ"ע לכן נ"ל לא יתייחד עם הנשים אפילו אשתו עמו דשרינן לעיל (קידושין דף פ:) דכיון דהוי רוכל איכא חששא טפי:

    אלא הכל לפי זכותופירוש לפי מזלו דבני וחיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    הצורפים והסרוקות ר"ל סורק בגדים והנקורות ר"ל טחונות ונקראים כן על שם שהן מנקרי ריחים והגרדיים והספרים והכובסים והגרע ר"ל המקיז דם והבלן והבורסי אמנותם מגונה ואין מעמידין מהם ולא משום אדם שאמנותו מזולזלת לא מלך ולא כהן גדול לא מפני שהם פסולים אלא מפני שאמנותם מזולזלת ביותר:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף פ״ב עמוד א׳

    מסכת קידושין דף פ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־451 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הכל לשם שמים ואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה:

    מתני' לא ילמד רווק סופרים רווק פנוי בלא אשה:

    סופרים מלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים ובגמר' מפרש טעמא וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות:

    אף מי שאין לו אשה בגמרא מפרש מאי היא:

    לא ירעה רווק את הבהמות שלא יתאוה לה:

    ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת שלא יבואו לידי משכב זכור:

    וחכמים מתירין שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה:

    גמ' מ"ט לא ילמד רווק סופרים אי נימא משום דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות:

    ועוד 35 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Kiddushin 82a · Sefaria · CC0

    תוספות

    הכל לשם שמים ועל זו אנו סומכין השתא שאנו משתמשים בנשים:

    לא ילמד רווק סופרים פי' תלמידים רווק הוא אדם פנוי שלא נשא אשה מעולם ותרגום של ובחורים כשול יכשלו הוא רווקים (ישעיהו מ׳:ל׳):

    ולא ירעה בהמה מפני שיש לו תאוה יותר מאיש אחר שנשא אשה:

    ולא ירעה בהמה מפני שיש לו תאוה יותר מאיש אחר שנשא אשה:

    לא יתייחד עם הנשים פי' בקונט' ואפילו עם נשים הרבה ודווקא רוכל אבל איש אחר מותר וקשה להר"ם דאמר לעיל (קידושין דף פא.) אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום יחוד משמע דאסור להתייחד עם נשים הרבה לכ"ע לכן נ"ל לא יתייחד עם הנשים אפילו אשתו עמו דשרינן לעיל (קידושין דף פ:) דכיון דהוי רוכל איכא חששא טפי:

    אלא הכל לפי זכותו פירוש לפי מזלו דבני וחיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא:

    Tosafot on Kiddushin 82a · Sefaria

    מאירי

    הצורפים והסרוקות ר"ל סורק בגדים והנקורות ר"ל טחונות ונקראים כן על שם שהן מנקרי ריחים והגרדיים והספרים והכובסים והגרע ר"ל המקיז דם והבלן והבורסי אמנותם מגונה ואין מעמידין מהם ולא משום אדם שאמנותו מזולזלת לא מלך ולא כהן גדול לא מפני שהם פסולים אלא מפני שאמנותם מזולזלת ביותר:

    Meiri on Kiddushin 82a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה אלא הכל לפי זכותו פירוש לפי מזלו דבני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא כו' עכ"ל. ולשון זכותו לא משמע כן ולולי דבריהם נראה דזכותו ממש קאמר דע"י זכות גדול אפשר שישתנה המזל בסיוע דשמיא כמ"ש התוספות סוף מסכת שבת וכמ"ש בחידושינו במסכת נדה אהא דאמרינן התם כי הכא מה יעשה אדם ויתעשר כו' יבקש רחמים כו' ומה יעשה אדם ויהיה לו בנים יבקש רחמים כו' ומה יעשה אדם ויתחכם כו' יבקש רחמים למי שהחכמה שלו שנאמר כי ה' יתן חכמה וגו' ובכן יזכנו אלהינו ויגאלנו במהרה אמן כן יהי רצון:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 82a · Sefaria

    פני יהושע

    משנה כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים עיין בפירוש רש"י ותוספות ומה שיש לדקדק בדבריהם כתבתי לעיל דף פ' ע"ב במשנה דלא יתייחד בל' התוספות ע"ש מיהו הרמב"ם ז"ל מפרש למשנתינו דהכא בענין אחר דלדינא ודאי אין לחלק בין מי שעסקו עם הנשים לאינש אחרינא אלא דאדרבא מתניתין רבותא אשמעינן דקס"ד דבמי שעסקו עם הנשים יש להתיר טפי בשביל פרנסתו קמל"ן דאפ"ה אסור להתייחד וכ"כ הרא"ש ז"ל בשם רבינו חננאל בקצת שינוי דקס"ד כיון דבעבידתיה טריד שרי טפי קמל"ן דאפ"ה אסור אלא דלפירוש ר"ח והרמב"ם לא ידעתי לקשר היטב סיפא דמתניתין בעושין מיני אומנות נקיה וקלה ושאר אומניות ומאי ענין זה למשנתינו בשלמא לפרש"י ותוספות אתי שפיר דעכ"פ באלו האומנות שצריך להיות עסקו עם הנשים כיון דשייך בהו טפי חשש איסור מש"ה מסיק ואזיל נמי לכל עניני אומנות משא"כ לפירושם דאדרבא מי שעסקו עם הנשים לא אתי כ"כ לידי עשיית איסור א"כ קשה ויש ליישב דנהי דליכא חששא כ"כ לענין איסור ייחוד אפ"ה כיון שעסקו עמהם ורגיל בהם אתא טפי לידי איסורא:

    שם רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף כו' אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי. לכאורה נראה דרשב"א נגד כל בני אדם אמר דבר זה והרעותי את מעשי אחטא אדה"ר קאי דקודם החטא ודאי שהיו כל בני אדם מתפרנסין שלא בצער כלל והכל היה מוכן לפניו כמו שנאמר לו מכל עץ הגן אכל תאכל ואין לך פרנסה מתוקנת יותר מזה ומכ"ש לפי הדרש שמלאכי השרת היו צולין לו בשר היורד מן השמים אלא לפי שהריע מעשיו נתקפח פרנסתו ונאמר לו בעצבון תאכלנה דדרשינן בפ' ערבי פסחים דקשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כך נראה לכאורה אלא דבלא"ה נמי יש לפרש על כל יחיד ויחיד דמי שהריע מעשיו קצת אינו זוכה לשתי שולחנות וצריך לחזר על פרנסתו ולואי שישיג אבל מי שלא הריע מעשיו ועושה רצונו של מקום ודאי שאינו מקפח פרנסתו וזוכה לשתי שולחנות ואדרבא מלאכתו נעשית ע"י אחרים כדאיתא בר"פ כיצד מברכין בפלוגתא דר' ישמעאל ורשב"י בלא ימוש והגית יומם ולילה אי דברים ככתבן או לא ואלו ואלו דברי אלקים חיים ע"ש וכמו שאבאר עוד בסמוך:

    שם ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה כו'. לכאורה נראה דר' נהוראי לית ליה הא דאמרינן לעיל בפ"ק דחייב אדם ללמד בנו אומנות ואמרינן נמי בפרקי אבות כל תורה שאין עמה מלאכה ודרך ארץ סופה בטילה אלא דלמאי דפרישית בסמוך אתי שפיר דלא פליג דודאי מידת כל אדם ללמוד תורה ודרך ארץ דאין כל אדם זוכה לכך שיהא מלאכתו נעשית ע"י אחרים וא"כ ח"ו אפשר שיבא לידי לסטיות או לידי בזיון התורה אמנם ר' נהוראי כלפי עצמו אמר כן לפי שראה שבנו זריז וממולא ותלמודו מתקיים בידו בענין שיהא ת"ח גמור וצדיק גמור שמלאכתו יהא נעשית ע"י אחרים ומש"ה אמר דמניח כל אומניות שבעולם ואינו מלמדו אלא תורה ואין לו לחוש לפרנסתו בתורה עם דרך ארץ כיון שמלאכתו יהא נעשית ע"י אחרים דגם במעלליו יתנכר נער גם כי יזקין לא יסור ממנה ומסיק ואזיל שהתורה משמרתו מכל רע בענין שאין לו לחוש שע"י יסורין שיבואו עליו יצטרך לבטל מתורה שהרי התורה מצילתו מכל רע ואף מיסורין כדאיתא בברכות ועוד דאף אם אפשר שע"י זקנה ויסורין של אהבה יבטל מת"ת אעפ"כ יאכל מפירות התורה שלמד בילדותו כמו שפרש"י והשתא נמי אתי שפיר הא דמייתי מהא דכתיב באברהם בזקנותו וה' ברך את אברהם בכל וקשיא לי דלפרש"י לא מייתי מידי דודאי אברהם בזקנותו למד תורה ואדרבה מהאי קרא ילפינן דאברהם זקן ויושב בישיבה היה אבל למאי דפרישית אתי שפיר דשפיר מייתי מיהא ראייה דבת"ח וצדיק גמור מלאכתו נעשית ע"י אחרים כדמצינו באברהם דכתיב וה' ברך אותו בכל ודרשינן מיניה שהטעימו הקב"ה מעין עוה"ב ויתכן יותר למאי דפרישית לעיל דהרעותי מעשי וקפחתי פרנסתי נגד חטא אדה"ר קאי עד שבא אברהם ותיקן וצירף עד שכרת לו הקב"ה ברית והטעימו מעין עוה"ב כמו שהיה קודם חטא אדה"ר וכן יהיה לעתיד שעתידה א"י להוציא גלוסקאות וכלי מילת. יהי רצון שיהיה במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון:

    סליק פרק עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין בעזה"י

    Penei Yehoshua on Kiddushin 82a · Sefaria

    גליון הש"ס

    מתני' שעשה אברהם אבינו את כל התורה יומא כח ע"ב ועי' סוף קנים בפי' הקונטרס שם:

    בגמ' אין מעמידין מהם לא מלך עי' תי"ט פ"א משנה ד' דסנהדרין:

    Gilyon HaShas on Kiddushin 82a · Sefaria

    בן יהוידע

    שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת נראה הכונה לפעמים כל האומנים יהיו עניים מפני שאין הרווחה לבני אדם בעסק שלהם כראוי כדי שיביאו להם עסק מלאכה ולכן האומנים בטלים ומוזלין בשכר מלאכתם חצי הערך ועם כל זה אין נמצא להם עסק מלאכה ולעת כזאת האומנות יש בה עניות ולפעמים יהיו האומנים עשירים כי יש הרוחה בעולם לבני אדם בעסק משא ומתן שלהם וגם מצד שדות וכרמים שלהם וכיון דהרווחתם רבה מביאים לאומנים עסק של מלאכה לעסוק בשבילם ובשביל ביתם ומחמת רבוי הנצרכים אשר מבקשים מהם עסק מלאכה הרבה מוסיפים שכר מלאכתם על חד תרין ויתעשרו.

    טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם נראה לי בס"ד הרופא שאינו פקח ומומחה לא יסמוך על דעתו לתת סמים חריפים ותקיפים אלא יתן סמים קלים פשוטים אשר אם לא יועילו ודאי לא יזיקו ואם כן אין תקלה יוצאה מסיבתו ואם יכבד חליו של חולה מאיליו יכבד ולא יגיע לו נזק מן הסמים שנותן לו לשתות. אבל רופא שהוא בקי ומומחה סומך סומך על דעתו ונותן סמים חריפים ותקיפים לעשות בהם מלחמה עם החולי של החולה לגרשו בעל כרחו ולפעמים ישנה לתת סם שיעור יותר ממה שצריך לחולה לפי מזגו וכוחו ומחמת חריפות ותוקף הסם יזיק לו. ועוד לפעמים ישגה בעיקר החולי ויתן סמים דלא שייכי לאותו החולי של החולה ואז יזיק הסם אליו ויהיה סיבה למיתתו בר מינן ולזה אמר טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים קרוב הוא לירד לַגֵּיהִנֹּם בעבור שפיכות דמים של החולים אשר תסובב על ידו.

    כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים, שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק נראה לי בס"ד הכונה כי הטבחים מביאים משרתים ריקים ופוחזים רעים וחטאים למכור להם הבשר והם מוכרים לישראל עם בשר המותר בשר נבלות וטריפות כדי להרויח ונמצא אלו גורמים מיעוט השפע ומיעוט הפרנסה מישראל כי זה הוא מסיבת אכילת נבלות וטרפות כנודע וידוע מה שאיתא בקהילת יעקב ז"ל דקליפת עמלק מונעת הפרנסה לישראל ולכן בעבור גלגול המשקאות בא עמלק עיין שם. ונמצא זה הכשר שבטבחים שבני אדם רצים לקנות בשר מן בית המטבחים שלו ומחנותו ואך הוא משרתיו רשעים דמאכילין בשר נבלות וטריפות לישראל ועל ידי כך מונעין שפע הפרנסה נחשב שותפו של עמלק דגם קליפת עמלק מונעת הפרנסה מישראל. ועוד נראה לי בס"ד הטעם בזה דאמרו רז"ל המאכיל נבילות וטריפות לישראל ראוי להשליכו לכלבים וכמו שאמרו (ירושלמי תרומות ח, ג) עובדא הוה בחד טבח רשע שהיה מאכיל נבלות לישראל ונפל מן הגג ומת והיו הכלבים אוכלין אותו והניחם ר"ח דאמר מדילהון אכלין יען כי נבלה וטריפה חלק הכלבים וידוע מה שאיתא בקהילת יעקב ז"ל דעמלק קליפתו כלב ובזה פרשתי בס"ד הטעם דאמרו רז"ל דעמלק בא בעון לשון הרע ולזה אמר כאן כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים המסבב אכילת נבלות לישראל על דרך שביארנו לעיל זה שותפו של עמלק דקליפתו כלב. ועוד נראה לי דרך הלצה על אותם הטבחים שכתב עליהם הרב מהר"ח [מורינו הרב רבי חיים] פאלאג"י ז"ל שדרכם לעשות מראש חודש אב עד תשעה באב חגים ומועדים באומרם כי כל ימי השנה ובפרט במועדים הם מאוסים ומזיהמין במלאכתם ומתי תהיה שמחתם אם לא בימים אלו שהם ימי בטלתם ובאמת מנהג זה רע ומר להפוך להם ימי האיבול לימי מועד ושמחה ולכן הם נעשים בזה שותפים של עמלק יען כי עמלק ימי שמחתו הם ימים אלו וכמו שאמרו בזוהר הקדוש בזמן שיש לישראל מועדים וימים טובים יש לסטרא אחרא אבילות ויגון ואנחה ובזמן שיש לשונאיהם של ישראל ימי איבול וצער תעשה הסטרא אחרא ימי שמחה ויום טוב ולכן טבחים אלו וכיוצא בהם הם שותפיו של עמלק.

    רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה. נראה לי בס"ד כי אומנות אחת ודאי ראוי ללמדו אך על לימוד מיני אמניות הרבה מניח אותם ומלמדו תורה. אי נמי אף על פי שיש לא־ל ידי ללמדו אמניות אניח אותם לאחרים שילמדום ואת בני אני מלמדו תורה דאפשר לעולם שיתקיים מצד האמנות על ידי אחרים.

    מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה (בראשית כו, ה). קשא מה שייכות ומה קשר יש לדברים אלו עם דברים שקדמו במשנה? ונראה לי בס"ד דאתמר במשנה זו לימוד התורה נותן לאדם אחרית טוב ויליף לה מדכתיב (בראשית כד, א) וְאַבְרָהָם זָקֵן, כלומר זקן שקנה חכמה הוא עסק התורה וגם זקן כמשמעו שבאו לו ימי הזקנה ואז בֵּרַךְ הֳ' אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל שהיה לו אחרית טוב ותקוה טובה ועל זה קשא מנא ליה שאברהם אבינו עסק בתורה ומחמת עסק התורה זכה לכך והלא עדיין לא נתנה ואם כן מסתמא זכה לכך בעבור שקיים שבע מצות? ולזה אמר מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. וקשה איך אפשר שקיים כל התורה כולה חדא דלא ניתנו עדיין אלא רק שבע מצות? ועוד אפילו אם היתה נתונה התורה למטה איך אפשר לאדם אחד לקיים הכל? אלא ודאי מוכרח לומר דהתורה ניתנה לו בשלימות והיה עוסק בלימודה ולהכי נחשב לו כאלו קיים כל התורה כולה דכל הקורא פרשת עולה כאילו הקריב עולה וכיוצא בזה (מנחות קי.) ולכן אמרו מכח לימוד התורה היה לו אחרית הטוב הזה.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 82a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת קידושין, דף פ״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־451 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 13 מילים

      נפתחת ב״הכל לשם שמים.…״

    2. קטע 236 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ לא ילמד אדם רווק סופרים. ולא…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    3. קטע 329 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא? אילימא משום ינוקי, והתניא:…״

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״ר' אלעזר אומר אף מי שאין כו'.…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר לא ירעה כו'. תניא:…״

      חכמים: רבי יהודה.

    6. קטע 650 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ כל שעסקיו עם הנשים לא יתיחד…״

      חכמים: רבי מאיר.

    7. קטע 737 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך…״

      חכמים: רבי שמעון.

    8. קטע 843 מילים

      נפתחת ב״אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא…״

      חכמים: רבי יהודה, אבא.

    9. קטע 961 מילים

      נפתחת ב״רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות…״

      חכמים: רבי נהוראי.

    10. קטע 1059 מילים

      נפתחת ב״בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ, לא) וקוי…״

    11. קטע 1137 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן כל שעסקיו עם הנשים…״

    12. קטע 1229 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן עשרה דברים נאמרו בגרע מהלך…״

      חכמים: רבה.

    13. קטע 1316 מילים

      נפתחת ב״דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את…״

      חכמים: רב יהודה.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף פ״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026