בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף י״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לא ס"דשתהא נקנית בדבר שאין בו גירוע מאחר שנכתב גירוע כאן:

    דומיא דייעודכי היכי דאמר לענין ייעוד שנכתב עמו אשר לא יעדה ולמדנו שרשאי האדון ליעדה לו בתוך שני אמהות ותהיה מקודשת לו אם יאמר לה הרי את מיועדת לי במה שיש לי עליך ואין צריך כסף אחר ואמר לקמן (קידושין דף יח:) אין אביה רשאי למוכרה לקרובים שהיא אסורה להם משום ערוה לפי שאין אני מקיים בה אשר לא יעדה וגירוע נמי כייעוד מה ייעוד אע"ג כו':

    לא הוובשני סלעים כדפרישית בסמוך:

    וקידושי אשה כו'מסקנא דמילתא דר"ל היא דקא מסיק ואומר טעמא דב"ש כדחזקיה:

    אף אשה בפרוטה לא מיקדשהדגמרינן מקידושי ייעוד:

    פלגא דדינרואיכא גירוע עד פרוטה:

    כיון דאפיקתיה מפרוטהאלמא חשיבותא בעי' אוקמה אדינר דחשיב:

    כהפקרלקנות בדבר מועט ומדרבנן הוא דקאמרי לה ב"ש דאפקעיה רבנן לקידושין הפחותין מדינר:

    כל דהוכל מה שהדורות משנים את המטבע פעמים שפוחתין פעמים שמוסיפין ממשקלם:

    שיער ר' סימאימעשה בא לפניו באשה שנתקדשה בפרוטה והצריך להיות שוה אחד משמנה באיסר וביטל את הקידושין:

    אחד מששהלקמן מפרש פלוגתייהו:

    א"ל רב יוסףלאביי:

    אי הכידאין פרוטה פחותה מכאן:

    היינו דתנינאשאני שונה בתורת כהנים צא וחשוב כו':

    אלפיםפרוטות:

    השתאאם הוא אחד משמנה באיסר האיטלקי:

    אלפיםפרוטות:

    לא הוובשני סלעים כדפרישית בסמוך:

    יותר מאלפים קרי להומשנה זו שנויה אצל נהנה מן ההקדש שמביא על הניית פרוטה אשם בכסף שקלים צא וחשוב להתרחק מן העבירה שאף על השוגג צריך כפרה גדולה כגון זו:

    א"ל ההוא סבאטועה אתה במשנה זו דאנא תנינא לה וקרוב לאלפים תנינא בה:

    אלפא וחמש מאה ותלתין ושיתא הוייןשהסלע ד' דינרין והדינר כ"ד איסרים כדלקמן ואי איסר שמנה פרוטות לעולם נמצאו קצ"ב פרוטות בדינר והשמנה דינר שבשתי סלעים עולים כל אחד מאתים פרוטות חסר שמנה הרי אלף ותקל"ו:

    כיון דנפקאאלף השני מחציו שלשים וששה קרוב לאלפים קרי ליה:

    פונדיונין איסרין מסמסים קונטרונקיןמיני מטבעות הם קטנות זו מזו וכן הדריסין הנצין שמנין:

    נמצאת פרוטה אחד מששהשהאיסר אחד מכ"ד בדינר כדקאמרת אבל הפרוטות גדולות ממה שאמרת שהדינר שש מעה והמעה ג' הדריסים הרי י"ח הדריסים לדינר והם שלשים ושש הנצין והם שבעים ושנים שמינין והם קמ"ד פרוטות חלקם לכ"ד חלקים תמצא ששה בכל חלק הרי שש פרוטות לאיסר שהוא אחד מכ"ד בדינר:

    אליבא דת"קדהיינו כסתם מתני' והך דרבין לאו שהוסיפו על הפרוטות אלא האיסרין הוזלו ועמדו שלשים ושתים בדינר בימיהם ולעולם קצ"ב פרוטות בדינר חשוב ו' פעמים שלשים ושתים ותמצא קצ"ב ובימי ר' סימאי היו האיסרים יקרים כמשפטם כ"ד בדינר ונמצאת שהפרוטה שהיא קצ"ב לדינר היתה אחד משמנה באיסר:

    במדיכלומר במקום שאין תמרים מצויין:

    והא תנן כו'ואם באתה לומר כן אין שיעור קידושין:

    הא בקידושי ודאיאם ישנו שוה פרוטה במקומו הוו קידושין ודאי ואם בא אחר וקידשה אח"כ מותרת לראשון ואינה צריכה גט משני ואם אינו ש"פ במקומו קידושי ודאי לא הוו לבטל קידושי שני אבל קידושי ספק הוו ואינה מותרת לאחר בלא גט דחיישינן שמא ש"פ במדי ושיעור אהני לדעת אלו הן קידושין גמורים שמאחר שקידש בפרוטה במקומם אין גמגום בדבר:

    בזוודא דאורדיאגודה של מוכין:

    והאמר שמואלהא דלעיל חיישינן שמא ש"פ במקום אחר:

    אבנא דכוחלאשייש שחור דומה לכחול:

    יתיב רב חסדא וקא מעיין כו'לפי שבא אחר וקדשה בפרוטה אח"כ:

    ההוא יומאביום שקידשה הוה בה ש"פ ועכשיו הוזלה:

    לאו כל כמינךלהעיד שהראשון קידושין ואוסרתה אבתרא:

    קידושין 12 עמוד א

    1לא ס"ד דומיא דייעוד, מה ייעוד, אע"ג דאי בעי מייעד ואי בעי לא מייעד, כל היכא דלא מצי מייעד לא הוו זבינא זביני, ה"נ כל היכא דלא מצי מיגרעא לא הוו זבינא זביני.

    2וקידושי אשה לב"ש נפקא להו מאמה העבריה: מה אמה העבריה בפרוטה לא מקניא, אף אשה בפרוטה לא מיקדשא.

    3ואימא פלגא דדינר, ואימא שתי פרוטות! כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמה אדינר.

    4רבא אמר: היינו טעמא דב"ש שלא יהו בנות ישראל כהפקר.

    5וב"ה אומרים בפרוטה. סבר רב יוסף למימר: פרוטה כל דהו. א"ל אביי: והא עלה קתני: כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי.

    6וכ"ת ה"מ בדורו של משה, אבל הכא כדחשבה להו לאינשי והא כי אתא רב דימי אמר: שיער רבי סימאי בדורו כמה היא פרוטה: אחד משמנה באיסר האיטלקי, וכי אתא רבין אמר: רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי אושעיא שיערו כמה הוי פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי!

    7א"ל רב יוסף: אי הכי, היינו דתנינא: ״צא וחשוב כמה פרוטות בשני סלעים יותר מאלפים״ השתא אלפים לא הויין, יתר מאלפים קרי להו? אמר להו ההוא סבא: אנא תנינא לה: ״קרוב לאלפים״. סוף סוף אלפא וחמש מאה ותלתין ושיתא הוא דהויין! כיון דנפקא להו מפלגא קרוב לאלפים קרי ליה.

    8גופא, כי אתא רב דימי אמר: שיער ר' סימאי בדורו כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי, וכי אתא רבין אמר: שיערו ר' דוסתאי ורבי ינאי ור' אושעיא כמה היא פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי. אמר ליה אביי לרב דימי: נימא, את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קא מיפלגיתו,׃

    9דתניא: פרוטה שאמרו חכמים אחד משמנה באיסר האיטלקי, שש מעה כסף דינר, מעה שני פונדיונין, פונדיון שני איסרין, איסר שני מוסמיסים מסמס שני קונטרונקין, קונטרנק שתי פרוטות. נמצא, פרוטה אחת משמנה באיסר האיטלקי.

    10רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלשה הדרסין למעה, שני הנצין להדריס, שני שמנין להנץ, ב' פרוטות לשמין, נמצא, פרוטה אחת מששה באיסר האיטלקי. לימא דמר אמר כת"ק ורבין דאמר כרשב"ג׃

    11א"ל בין דידי ובין רבין אליבא דת"ק ולא קשיא: הא דאיקור איסורי, הא דזול איסורי. הא דאיקור איסורי קום עשרים וארבע בזוזא, הא דזול קום תלתין ותרין בזוזא.

    12אמר שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת; חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.

    13והא אנן תנן: ב"ה, אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה לא קשיא, הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק.

    14ההוא גברא דאקדיש בזוודא דאורדי יתיב רב שימי בר חייא קמיה דרב וקא מעיין בה אי אית בה שוה פרוטה אין אי לא? לא ואי לית בה שוה פרוטה! לא והאמר שמואל חיישינן לא קשיא הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק׃

    15ההוא גברא דאקדיש באבנא דכוחלא יתיב רב חסדא וקא משער ליה אי אית ביה שוה פרוטה אין ואי לא לא ואי לית ביה שוה פרוטה לא והא אמר שמואל חיישינן רב חסדא לא סבר ליה דשמואל׃

    16אמרה ליה אימיה והא ההוא יומא דקדשה הוה ביה שוה פרוטה אמר לה: לאו כל כמינך דאסרת לה אבתרא.

    תוספות

    רב חסדא לא סבר ליה דשמואלהכא לא מצי לשנויי הא בקידושי ספק כדלעיל משום דמיירי שקדשה אחיו אח"כ בפרוטה והיה בא רב חסדא להפקיע קידושי ראשון כדאמר לאו כל כמינך דאסרת לה אבתרא ואי הוה אמר דראשונים ספק הוו א"כ צ"ל דצריכה גט מראשון א"כ תהיה אסורה משום דהויא גרושת אחיו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    חיישינן שמא שוה פרוטה במדיכתב הרמב"ם (פ"ד מהל' אישות הי"ט) דדוקא בדבר המתקיים, אבל אוכלים המתפסדין שאי אפשר להגיעם למדי לא חיישינן להו כלל, דאין מקום לאלו שיהו שוין פרוטה. ולדבריו הא דאקשינן עלי דשמואל ממתניתין דקתני בפרוטה ובשוה פרוטה הוי מי לשנויי בשקדשה בדבר המתפסד, אלא דמלתא דקושטא נקט דאפילו בדבר המתקיים קדושי ספק הן ולא ודאי, ומדברי רבותינו בעלי התוס' נראה דאפילו בדבר שאינו מתקיים הוי ספק מקודשת, שהם ז"ל פירשו דהא דשמואל מדרבנן היא כדי שלא יבא הדבר להקל במדי. ומדבריהם גם כן נלמוד אפילו ידוע ששוה פרוטה במדי אינה מקודשת ודאית, דאין לך בכסף אלא מקומו ושעתו ולא אמרו כאן אלא משום הרואה גזירה שמא שיבא הדבר לידי טעות במדי, וגם כן ראיתי לרמב"ן נר"ו, ודברי הרמב"ם נראין לי עיקר, דאם כן לא הוה לן למימר כאן בקדושי ודאי ספק, שאין אלו קדושי ספק, דודאי אינם קדושין אלא דגזרה דרבנן היא והוה ליה למימר הכא מדרבנן, אי נמי כאן בקדושין מדאורייתא כאן בקדושין מדרבנן.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף י״ב עמוד א׳

    מסכת קידושין דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־454 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לא ס"ד שתהא נקנית בדבר שאין בו גירוע מאחר שנכתב גירוע כאן:

    דומיא דייעוד כי היכי דאמר לענין ייעוד שנכתב עמו אשר לא יעדה ולמדנו שרשאי האדון ליעדה לו בתוך שני אמהות ותהיה מקודשת לו אם יאמר לה הרי את מיועדת לי במה שיש לי עליך ואין צריך כסף אחר ואמר לקמן (קידושין דף יח:) אין אביה רשאי למוכרה לקרובים שהיא אסורה להם משום ערוה לפי שאין אני מקיים בה אשר לא יעדה וגירוע נמי כייעוד מה ייעוד אע"ג כו':

    לא הוו בשני סלעים כדפרישית בסמוך:

    וקידושי אשה כו' מסקנא דמילתא דר"ל היא דקא מסיק ואומר טעמא דב"ש כדחזקיה:

    אף אשה בפרוטה לא מיקדשה דגמרינן מקידושי ייעוד:

    פלגא דדינר ואיכא גירוע עד פרוטה:

    כיון דאפיקתיה מפרוטה אלמא חשיבותא בעי' אוקמה אדינר דחשיב:

    כהפקר לקנות בדבר מועט ומדרבנן הוא דקאמרי לה ב"ש דאפקעיה רבנן לקידושין הפחותין מדינר:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Kiddushin 12a · Sefaria

    תוספות

    רב חסדא לא סבר ליה דשמואל הכא לא מצי לשנויי הא בקידושי ספק כדלעיל משום דמיירי שקדשה אחיו אח"כ בפרוטה והיה בא רב חסדא להפקיע קידושי ראשון כדאמר לאו כל כמינך דאסרת לה אבתרא ואי הוה אמר דראשונים ספק הוו א"כ צ"ל דצריכה גט מראשון א"כ תהיה אסורה משום דהויא גרושת אחיו:

    Tosafot on Kiddushin 12a · Sefaria

    רשב"א

    חיישינן שמא שוה פרוטה במדי כתב הרמב"ם (פ"ד מהל' אישות הי"ט) דדוקא בדבר המתקיים, אבל אוכלים המתפסדין שאי אפשר להגיעם למדי לא חיישינן להו כלל, דאין מקום לאלו שיהו שוין פרוטה. ולדבריו הא דאקשינן עלי דשמואל ממתניתין דקתני בפרוטה ובשוה פרוטה הוי מי לשנויי בשקדשה בדבר המתפסד, אלא דמלתא דקושטא נקט דאפילו בדבר המתקיים קדושי ספק הן ולא ודאי, ומדברי רבותינו בעלי התוס' נראה דאפילו בדבר שאינו מתקיים הוי ספק מקודשת, שהם ז"ל פירשו דהא דשמואל מדרבנן היא כדי שלא יבא הדבר להקל במדי. ומדבריהם גם כן נלמוד אפילו ידוע ששוה פרוטה במדי אינה מקודשת ודאית, דאין לך בכסף אלא מקומו ושעתו ולא אמרו כאן אלא משום הרואה גזירה שמא שיבא הדבר לידי טעות במדי, וגם כן ראיתי לרמב"ן נר"ו, ודברי הרמב"ם נראין לי עיקר, דאם כן לא הוה לן למימר כאן בקדושי ודאי ספק, שאין אלו קדושי ספק, דודאי אינם קדושין אלא דגזרה דרבנן היא והוה ליה למימר הכא מדרבנן, אי נמי כאן בקדושין מדאורייתא כאן בקדושין מדרבנן.

    Rashba on Kiddushin 12a · Sefaria

    ריטב"א

    רבא אמר היינו טעמא דבית שמאי שלא יהו בנות ישראל כהפקר פי' ומדרבנן הוא אבל מדאורייתא בפרוט' סגי דכסף סתם ממון משמע וכי תימא היכי מפקעי רבנן קדושי דאורייתא כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה וזמנין דמפקעי להו בגיטא דכל דהו וזימנין בלא שום גט כלל כההיא דאותביה אכורסייה דמסכת יבמות וכן הא דהכא לב"ש וכבר פירשנוה יפה במקומות אחרים. אי נמי והוא הנכון דאפילו מדאורייתא אוקמי' רחמנא אדינר שהקפידה על בנות ישראל שלא יהו כהפקר:

    סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו פירוש כל שיוצאת באותו מקים שהיו הקדושין ואף על פי שאינה אחד משמנה באיסר דכיון דנפקא בההיא דוכתא חשיבא ממון:

    אמר ליה אביי והא עלה קתני כמה היא פרוטה וכי תימא הני מילי בדורו של משה פירוש וליכא למימר בדורו של משה מאי דהוה דהא נפקא מינה למקום שאין יוצאין שם פרוטות דבעינן פרוטה דמשה אי נמי היכא דקפדא דלא תיקדיש אלא בפרוט' דמשה:

    וכי אתא רב דימי אמר שיער רבי סימאי בדורו כו' וכי אתא רבא אמר דרבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי אושעיא שיערו כמה היא פרוט' פירוש ובמקומותם של חכמים אלו פרוטות היו מצויות דאי לא מאי קושיא דכיון שאין שם פרוט' בעיר צריכין היו לשער פרוטיו של ב"ה אלא ודאי פרוטות היו שם וזו היא עדותן של רב דימי ורבי שאע"פ שהיו פרוטות בעירן לא היו סומכין עליהן חכמים אלא לקדש בהם אשה עד ששיערו פרוטה של ב"ה ודלא כרב יוסף:

    אמר ליה רב יוסף היינו דתנינא במסכת תמורה גבי הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה שהו' חייב להביא קרבן בשתי סלעים ואמרינן בא וראה כמה החמירה תורה בנהנה מן הקדש דמשום שוה פרוטה מביא שתי סלעים שיש בהם כמה פרוטות וצא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים יותר מאלפים אא"ב דפרוטה של תורה בכ"מ פרוטה כל דהו זימנין שהוא בשתי סלעים של תורה מן הפרוטות היוצאות עכשיו יותר מאלפים אא"א דפרוטה האמורה בכ"מ לעול' היא א' מח' באיסר היכי הוי יותר מאלפי' דהא אפילו אלפים לא הוי אלא אלף קל"ו לפי חשבון קצ"ב פרוטות שיש בדינר וחשבונו פשיט וידוע:

    אמר ליה אביי לרב דימי כו' עד נמצאת פרוטה אחד מששה באיסר. פי' שהרי לדברי הכל שש מעה כסף דינר ומעה שני פודיונין ופונדיון שני איסרין וכיון שיש במעה כ"ד פרוטות חלקם על ד' איסרים שיש במעה ויעלו לכל איסר ואיסר שש פרוטות נמצאת פרוטה אחד מששה באיסר:

    אמר ליה בן לדידי בן לרבין אליבא דתנא קמא לא פלגינן דאנן כותיה סבירא ליה ופלגינן עליה דרשב"ג דלר"ש בן גמליאל אין בדינר אלא קמ"ד פרוטות לחשבון כ"ד למעה אבל לעולם לדידן יש בדינר קצ"ב פרוטות אלא דהיכא דאייקר איסרי ולא שוי דינר אלא כ"ד איסרי שוי האיסד שמנה פרוטות והיכא דזיל איסרי ושוי הדינר ל"ב אסרין כשתחלק הקצ"ב פרוטות בל"ב איסרין אין האיסר אלא שש פרוטות. וליכא למימר דתרווייהו כרבי שמעון בן גמליאל וכגון דאייקיר איסרי טובא דקמו בציר מכ"ד בזוזא דכי מפלגת קמ"ד עלייהו היה שמנה באיסר דהא ליתא דלעולם אין בדינר פחות מכ"ד איסורין בחשבון שש מעה כסף דינר ומאי דאמרי' דאייקור איסרי וקום כ"ד בזוזא. (חסר):

    אמר שמואל קדשה בתמר' אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת חיישינן שמא שוה פרוטה במדי. יש שפירשו דכיון דבמדי שויא פרוטה הרי היא חשובה ממון ודוקא כשהוא דבר המתקיים שאלו תוליכנו למדי הוה שוה לה פרוטה ואשתכח דממון יהב לה אבל ירקות וכיוצא בו מדבר שאינו מתקיים עד למדי כיון דהכא לא שויא פרוטה והתם אי אפשר להוליכו הרי אין כאן ממון כלל ואינו מקודשת אפילו קדושי ספק וכ"כ הרמב"ם ז"ל גם רבינו הגדול מודה לו. ואיכא למידק א"כ כי אקשינן עליה ממתניתין דקתני שוה פרוטה לוקמה מדבר שאינו מתקיים. ואיכא למימר דאה"נ אלא דנקט מילתא כויחא ושינוייא דהוי קושט' דמהני' לקדושי ודאי. אבל בתוספות כתבי דהא דשמואל אפילו בדבר שאינו מתקיים דאנן לאו משום דאיפשר דשויה לה לאשה פרוטה ה"א דאתינן עלה דהא מילתא דחיקא שתוליכנו למדי ותוציא מנה על פרוטה אלא טעמא דשמואל משום דחיישינן שמא יזדמן כאן אדם ממדי ויראה שהמקדש בתמרה וכיוצא בו שאין קדושיו קדושין וילך ויורה כן בעירו ולא ידע דהתם דשוי פרוטה מקודשת:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Ritva on Kiddushin 12a · Sefaria

    מאירי

    ממה שכתבנו למדת שכל שקדש בפרוטה אם אין בה שיעור שהוזכר והוא אחד משמנה באיסר האיטלקי אינו כלום אע"פ שהיא פרוטה היוצאת באותו מקום שאין אומרים פרוטה כל דהו כל אחד בפרוטה של מקומו אלא דוקא שיהא בה אחד משמנה באיסר האיטלקי:

    הנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה משיב פרוטה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים ר"ל אלף ותקל"ו אם כך ענש הכתוב את השוגג קל וחומר את המזיד אם כך ענש לעושה עבירה קל וחומר שישלם שכר לעושה מצוה שמדה טובה מרובה ממדת הפורענות וכיצד אתה אומר ששתי סלעים אלף ותקל"ו פרוטות הסלע ארבעה דינרין ושש מעה כסף דינר ומעה שני פנדיונים ופנדיון שני איסרין ואיסר שמנה פרוטות ונמצאו קצ"ב פרוטות בדינר שהרי כ"ד איסרין בדינר וכ"ד שמיניות הם קצ"ב נמצא בסלע תשס"ח פרוטות ובשתי סלעים אלף ותקל"ו אלא שלפעמים האיסרין בזול ונפחת ערכם מן הרביע עד שנותנין מהם שלשים ושנים בדינר וכל שהיא כן אתה צריך לחלק קצ"ב פרוטות שבדינר לשלשים ושנים איסרין ואין מגיע לכל איסר אלא שש פרוטות וכל שהוא כן צריך לקדשה בששית האיסר שמכל מקום לחלק אחד מקצ"ב בדינר אנו צריכין שהוא אחד משמנה באיסר כשהאיסרים על מתכונת הראוי להם ר"ל בדינר ולעולם קצ"ב פרוטות בדינר ולא כדברי האומר שלעולם אין באיסר אלא שש פרוטות וכמו שאמרו שש מעה כסף דינר שלשה הדריסין למעה והרי י"ח לדינר שני הנצין להדריס ונמצאו ל"ו לדינר שני שמנין להינץ ונמצאו ע"ב לדינר שני פרוטות לשמן ונמצאו קמ"ד לדינר וכבר ידעת שהאיסר אחד מכ"ד בדינר וקמ"ד פרוטות הם כ"ד ששיות אלא לעולם קצ"ב פרוטות בדינר אלא שלפעמים האיסרין בזול כמו שביארנו:

    קדשה בדבר שהוא ספק אם יש בו שוה פרוטה אם לאו הרי זו מקדשת מספק היה הדבר ברי שאינו שוה פרוטה במקום זה אבל הדבר ספק אם הוא שוה פרוטה במקום אחר חוששין לה אפילו לא היה לה דרך לאותו מקום שאנו מספקין עליו שיהא שוה בו פרוטה ומקדשת מספק ומכל מקום דוקא כשיהא דבר המתקיים שאפשר להוליכו עד המקום שהספק בו אבל אינו דבר המתקיים והדבר ברי שבכל המקומות שאיפשר לילך בהם בקיומו אינו שוה פרוטה אין חוששין לה כך כתבוה גדולי המחברים וראיה להם ממה שאמרו בסוף גיטין ההוא דקדיש בציפא דתחלי והוא מעט אוכל שנשאר על גרעין התמרה אחר שאכלה ואמר אביי אפילו למאן דאמר לא מבטלינן קלא הכא מבטלינן מאי טעמא מימר אמר עייני רבנן בקדושי ולא הוו בהו שוה פרוטה ואלמלא כן מה הועלנו והא מכל מקום חיישינן וכו' אלא שאינו דבר המתקיים ואע"פ שיש לומר שבקול מיהא אין חוששין לקדושי ספק מכל מקום קצת ראיה הוא וכל שכן בטעמא דמיסתבר ויש חולקים בזו מפני שהם מפרשין חיישינן שמא שוה פרוטה במדי כלומר וכשמקדשה שם בדבר זה יאמרו שאינה מקדשת ואין נראה כן ולמדת שכל שהדבר ברי שהוא שוה פרוטה באי זה מקום מקדשת ודאי ושמא תאמר הלא אף במקדש במעשר שני אמרו שאינה מקדשת אף מספק אע"פ שהלכה כר' מאיר שאמרה בין בשוגג בין במזיד ומשום דמעשר ממון גבוה הוא מכל מקום לר' יהודה מיהא דוקא בשוגג דאלו במזיד הואיל ומעשר לדעתו ממון הדיוט הוא מקדשת ובשוגג הוא שאינה מקדשת משום דלא ניחא לה אי משום טרחא דארחא אי משום אנסא דארחא והרי בזו יש בה טירחא דארחא וחשש אנסא דארחא ואע"פ שאין הלכה כר' יהודה מכל מקום מדבריו למדנו שכל שיש שם טרחא דארחא וחשש אנסא דארחא אינה מקדשת יש מתרצין שמאחר שדין זה לא נאמר אלא בשוגג אף הטעם דוקא בשוגג והיא סוברת בשעת קדושין שהוא ממון אחר ומעתה אינה מקדשת כלל אבל זו הרי יודעת שאינו שוה פרוטה כאן ועל דעת זה קבלתם ומתוך כך ראוי לומר שמקדשת מספק ואם נודע בודאי מקום ששוה פרוטה תהא מקדשת בודאי כמו שכתבנו וגדולי הדורות אומרים שאף בזו ספק שמא מתוך שאינו שוה כאן לא גמרה ומיקניא נפשה ולדבריהם ראוי לפרש חיישינן שמא לפעמים תהא שוה פרוטה במדי וסמכה דעתה על מה שהיא שוה פרוטה לשם ואף לגדולי קטלונייה ראיתי כן שאין למעות אלא מקומן ושעתן ויש שמכריעין שכל שהשיירות מצויות אף על ידי הדחק מקדשת ודאי שאף היא אומרת לכשילך אדם לשם אמכרנה לו בפרוטה או אמסרנה לו שימכרנה לי לשם אבל כל שאין השיירות מצויות אין כאן אלא קדושי ספק וכעין מה שאמרו בתשיעי של קמא בענין יכול לומר לו לך והוציאו בדאית ליה ארחא למישן:

    Meiri on Kiddushin 12a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ואימא ב' פרוטות כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמיה אדינר כו' דברי התוס' דלעיל בד"ה מעיקרא דדינא כו' שכתבו וי"ל דאי מהיקש לחוד ה"א דלא סגי בפרוטה עד שיהא ב' פרוטות כדבעינן באמה כו' (ב) הוא תמוה אמאי לא נקטו בדבריהם דינר כדמסיק הכא גם קשה לתירוצם דלעיל דאכתי לב"ש דקושטא הוא דבעי דינר כמו באמה עבריה תקשי ל"ל כי יקח למדרש מיניה כסף וי"ל בזה דודאי קדושי כסף איכא למילף שפיר מאמה עבריה לב"ש אלא דאצטריך כי יקח לב"ש דבעינן נתן הוא ואמר הוא כדעבדינן לעיל צריכותא אכי יקח וגו' ואויצאה חנם וגו' ע"ש ודו"ק:

    תוס' בד"ה רב חסדא כו' משום דמיירי שקדשה אחיו כו' ואי הוה אמר דראשונים כו' עכ"ל אבל בת"י מפרש לה גם בקדשה אחר וז"ל הכא לא משני בקידושי ספק דאיירי כשקדשה אחר אח"כ ובא רב חסדא לאפקועי קדושי ראשון כדקאמר לאו כל כמינך כו' עכ"ל וצ"ע לתוספות שלפנינו מי הכריחם לפרש דאיירי שקדשה אחיו כו' ודוחק הוא לומר דמשמע להו הא דקא"ל לאו כל כמינך דאסרת לה אבתראה היינו אפילו בגט מראשון ונראה דמשמע להו דאי קדשה אחר כיון דאפשר בתקנה לישא את השני על ידי גט מראשון ודאי דהוה רב חסדא חש לדשמואל להצריכה גט מראשון אבל בקדשה אח"כ אחיו דא"א בתקנה לישא את השני ע"י גט מראשון דא"כ הויא גרושת אחיו לא היה חושש לדשמואל לאוסרה על אחיו השני וק"ל:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 12a · Sefaria

    פני יהושע

    גמרא וקידושי אשה לב"ש נפקא להו מאמה העבריה כו' ונראה מפירוש רש"י בד"ה אף אשה בפרוטה כו' דב"ש יליף קידושין דעלמא מקידושי ייעוד אלא דלפ"ז יש לדקדק הא קידושי ייעוד גופייהו לא הוי דינר כיון שתחלת קנינה לא הוי אלא בדינר ואפשר דסובר דמעות הראשונים לקידושין ניתנו ולית ליה נמי הא דקאמר רב נחמן ב"י לקמן דף י"ט דלכ"ע דרשינן מוהפדה אם נשאר בה ש"פ מקודשת. מיהו בירושלמי ריש פ' שבועת הדיינים אמרינן להדיא דב"ש יליף מתחלת קנינה של אמה העבריה ע"ש ואפשר דיליף לה מהקישא דאחרת כקושי' התוספות לעיל דף ד' ע"ב בד"ה מעיקרא דדינא וכתירוצם שם. ועי"ל דב"ש יליף קידושי אשה בק"ו מאמה העבריה כדאמרינן לעיל דף ד' והלא דין הוא אלא דמסקינן יבמה תוכיח ובהא ב"ש לשיטתן דס"ל מאמר קונה קנין גמור וכמ"ד ביבמות דהיינו קנין גמור ממש וא"כ לא הוי יבמה תוכיח דביבמה נמי כסף קונה וילפינן שפיר בק"ו כן נ"ל והיינו נמי דלא מסיק הש"ס טעמא דב"ה משום דב"ה לשיטתם והוי שפיר תוכיח ודו"ק:

    שם ואימא שתי פרוטות כיון דאפיקת' מפרוטה אוקמה אדינר ופרש"י אלמא דבר חשוב בעינן כו' אבל בירושלמי דפרק שבועת הדיינים מסיק בטעמא דב"ש דתחלת הקנין דינר כדי שיהא הגירעון לשש שנים מעה לכל שנה וסוף כסף מעה ע"ש:

    שם רבא אמר היינו טעמא דב"ש שלא יהיו בנות ישראל כהפקר לכאורה נראה דהיינו מדרבנן כמו שפירש רש"י ז"ל אבל בחידושי הריטב"א ז"ל כתב דאפשר דהאי טעמא שייך נמי מדאורייתא ע"ש:

    שם בגמרא סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו א"ל אביי כו' וכ"ת ה"מ בדורו של משה כו'. וקשיא לי א"כ הדרא קושיא לדוכתא למאי נ"מ קתני במתניתין וכמה פרוטה אחד משמונה באיסר האיטלקי כיון דלא תלי בהכי מידי ונ"ל דאפשר דהא דאמרינן אבל הכא פרוטה דחשיבי לאינשי היינו דוקא פרוטה דחריף טפי כדאיתא ר"פ הזהב והא נמי ילפינן מפרוטה של משה שהיתה המטבע היותר קטנה בימיו ומיקרי ממון ואף ע"ג דאפשר דבשאר מקומות היו פרוטות יותר קטנות אפ"ה יהיב משה שיעורא בדורו בשמינית שבאיסר האיטלקי דכיון דהני לא חריפי בכל מקום לא מיקרי ממון וא"כ כה"ג בכל דור ודור מה שהוא חריף במקומו נקרא ממון ולא מה שאינו חריף משא"כ בפרוטה של משה שהוא א' משמנה באיסר האיטלקי הוי ממון גמור בכל מקום אף במקום שיש פרוטה גדולה ממנה כיון דחזינן דהאי שיעורא הוי בכלל כסף דאורייתא כן נ"ל:

    שם אמר שמואל קידשה בתמרה כו' מקודשת חיישינן שמא שוה פרוטה במדי משמע לכאורה דהיכא דידעינן בודאי שש"פ במדי הוי קדושי ודאי ואפשר דאפילו מדאורייתא כמ"ש הרא"ש ז"ל שכן משמע מל' הרמב"ם ז"ל. אלא דבשם ר"י בעל התוס' כתב דמדאורייתא ודאי אינה מקודשת אפילז בודאי ש"פ במדי דקי"ל אין להקדש אלא מקומו ושעתו ואף שאיני כדאי מ"מ להתלמד אני צריך דלכאורה אין ראיה זו מוכרחת דודאי כל היכא דשייך חשבון ושומא כל אנפי שוין דאזלינן אחר מקום ושעה דהאידנא וע"ז לא נחלק אדם מעולם אלא דבשוה פרוטה דקידושין ושדה דלאו בחשבון ושיווי תליא מילתא דהא אפילו נתרצית להתקדש בפחות משוה פרוטה אינה מקודשת וכן להיפך כגון בפקדון אמרינן אם נשאר ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלמא דגזירת הכתוב הוא א"כ י"ל דמכיון שהוא ש"פ בשום מקום או בשום זמן מיקרי מדאורייתא כסף ולכאורה לפמ"ש בסמוך בפרוטה דא' משמינית באיסר האיטלקי מקודשת אפילו במקום שהפרוטות יותר גדולות אפ"ה כיון דהיתה פרוטה בימי משה הוי שפיר קידושין א"כ ה"ה לשוה כסף אלא דלפ"ז תיקשי נמי לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דבדבר שאינו מתקיים עד מקום רחוק לא חיישינן כלל ואכתי ניחוש שמא היה ש"פ בימי משה אע"כ דגם הרמב"ם ז"ל מודה דאזלינן בתר השתא ונ"ל הטעם דנהי דבכסף של מטבע אזלינן בתר מטבע של משה היינו משום שדבר מבורר הוא משא"כ בשוה כסף כיון שאינו מבורר אם היה שוה פרוטה בימי משה אם כן ע"כ הדבר מסור לחכמים והיינו היכא דש"פ באותו מקום ואותו זמן אלא דבדבר המתקיים סובר הרמב"ם ז"ל דמקודשת כיון דאי אית ליה לה אורחא להתם שויא לדידה כסף דהיינו פרוטה ועיין בחידושי הרשב"א והריטב"א ז"ל והוצרכתי להאריך קצת ליישב לשון הסוגי' דשילהי שמעתין בסמוך ומה שהקשה הבית שמואל סי' ל"א ס"ק ו' מסוגיא דלקמן ד' כ"ד גבי מעשר שני יבואר שם בעזה"י ודו"ק:

    (קונטרס אחרון) דף יב שם אמר שמואל קדשה בתמרה מקודשת חיישינן שמא שוה פרוטה במדי. וכ' הרא"ש בשם הר"י שאפילו אם ידוע בודאי ששוה פרוטה במקום אחר אפ"ה לא הוי אלא קידושי דרבנן דמדאורייתא אין להקדש אלא מקומו ושעתו וכ"כ הה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכתבתי בפנים דלכאורה אין ראיה זו מוכרחת דנהי דקיי"ל דאין להקדש אלא מקומו ושעתו היינו דוקא במידי דתליא בחשבון ושומא כגון בהקדש וערכין ופריעת ב"ח משא"כ הכא לענין קידושין דהא דבעינן שוה פרוטה אינו אלא מגזירת הכתוב א"כ שפיר י"ל דכך היכא דידוע ששוה פרוטה בשום זמן או בשום מקום שפיר מקרי כסף דאורייתא ובאמת בלא"ה צ"ע שלא נזכר דין זה בש"ע אלא הב"ש סי' ל"א ס"ק ו' הביאו ולענ"ד לדינא צ"ע:

    רש"י בד"ה יתיב רב חסדא וקא מעיין בה לפי שבא אחר וקידשה כו' עכ"ל. מה שלא פירש"י כן בעובדא דלעיל בסמוך בהא דיתיב רבי שימי בר' חייא וקא מעיין נראה משום דהתם ודאי אפילו לא בא אחר וקידשה מצינן למימר שהיה צריך לעיין אם ש"פ כדי לידע אם צריכה גט דאפשר דהדרי בהו השתא ואינן חפצין בקידושין משא"כ האי עובדא דהכא משמע מלשון הסוגיא שהאשה חפצה עכשיו ג"כ להתקדש לראשון דהכי משמע מדאמר רב חסדא בסמוך לאו כל כמינה דאמך דאסרה לך אבתרא ואי ס"ד שהאשה אינה חפיצה בקידושי ראשון א"כ אפי' בלאו קידושי בתרא נמי לאו כל כמינה דאם להוציאה מחזקת פנוייה ולהחזיקה במקודשת לראשון דקי"ל אין דבר שבערוה פחות משנים כשירים ואפילו למ"ד המקדש בעד א' חוששין לקידושין היינו דוקא בשניהם מודין ובעד כשר כמו שנבאר לקמן דף ס"ה בעזה"י אע"כ דהכא נמי הבת חפיצה יותר בקידושי ראשון וא"כ לא היה צריך רב חסדא לעיין כלל אי לאו משום שבא אחר וקידשה וזה ברור בכוונת רש"י ז"ל:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 12a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת קידושין, דף י״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־454 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 133 מילים

      נפתחת ב״לא ס"ד דומיא דייעוד, מה ייעוד, אע"ג…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״וקידושי אשה לב"ש נפקא להו מאמה העבריה:…״

    3. קטע 311 מילים

      נפתחת ב״ואימא פלגא דדינר, ואימא שתי פרוטות! כיון…״

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר: היינו טעמא דב"ש שלא יהו…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״וב"ה אומרים בפרוטה. סבר רב יוסף למימר:…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    6. קטע 645 מילים

      נפתחת ב״וכ"ת ה"מ בדורו של משה, אבל הכא…״

      חכמים: רב דימי, רבי סימאי, רבי דוסתאי, רבי ינאי, רבי אושעיא.

    7. קטע 749 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב יוסף: אי הכי, היינו דתנינא:…״

      חכמים: רב יוסף.

    8. קטע 848 מילים

      נפתחת ב״גופא, כי אתא רב דימי אמר: שיער…״

      חכמים: רב דימי, רבי ינאי, אביי.

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״דתניא: פרוטה שאמרו חכמים אחד משמנה באיסר…״

    10. קטע 1030 מילים

      נפתחת ב״רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלשה הדרסין…״

      חכמים: רבן שמעון.

    11. קטע 1128 מילים

      נפתחת ב״א"ל בין דידי ובין רבין אליבא דת"ק…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״אמר שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור…״

      חכמים: שמואל.

    13. קטע 1316 מילים

      נפתחת ב״והא אנן תנן: ב"ה, אומרים בפרוטה ובשוה…״

    14. קטע 1441 מילים

      נפתחת ב״ההוא גברא דאקדיש בזוודא דאורדי יתיב רב…״

      חכמים: רב שימי בר חייא, רב וקא, שמואל.

    15. קטע 1536 מילים

      נפתחת ב״ההוא גברא דאקדיש באבנא דכוחלא יתיב רב…״

      חכמים: רב חסדא, שמואל.

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״אמרה ליה אימיה והא ההוא יומא דקדשה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף י״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026