בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף ע״ה עמוד א׳

    פרק ד׳ - עשרה יוחסין

    Also cited as: Kiddushin 75a, Chapter 4 Asarah Yochasin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כל שאתה נושא בתו - לכהן קאמר ולקמן מפרש:

    מצרי שני איכא בינייהו - לתנא קמא כל מצרי סתם האסור בקהל קאמר ואפילו שני ומיהו שלישי לאו מצרי קרי ליה דישראל מעליא הוא:

    מכהן גדול באלמנה - שמצינו שמחללה בביאתו כדילפינן לה לקמן (קידושין דף עז.) מלא יחלל שני חילולין במשמע מדלא כתיב לא יחל אחד לה ואחד לזרעו ופוסל את אשה בביאתו:

    אף כל כו' - ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי:

    גר עמוני ומואבי איכא בינייהו - לרבי יוסי פוסל דהא יש מזרעו שהוא פסול שהזכרים אסורים איסור עולם ולרבי שמעון הואיל ובתו כשרה דעמוני ולא עמונית אלמנתו נמי כשרה:

    מה כהן גדול באלמנה שזרעו ממנה פסול - חלל:

    אלמנת עיסה - בכתובות (דף יד.) מפרש אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות בעלה היה ספק והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא:

    למעוטי אלמנת עיסה - דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה ותנן (לקמן קידושין עז.) בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם אי אתה נושא אלמנתו:

    ספק ספיקא - בעלה היה ספק והיא באה מכחו להיפסל:

    הלל שונה - משנה אחת בברייתא עשרה יוחסין כו' וכל האסורין שבהם מותרין לבא זה בזה:

    ארוסה שעיברה - ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר:

    הולד שתוקי - שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול:

    ורב אמר הולד ממזר - ודאי דאמרינן מרובא דעלמא הוא והכל פסולין אצלה אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה כתנא קמא דאמר ספיקן בודאן מותר:

    דאי איתמר בהא - גבי שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה:

    בההוא קאמר רב - הלכה כרבי אליעזר דאסור בממזרת משום דרובא הוי כשרים אצלה והא דאסור בבת ישראל משום דשתוקי הוא:

    מדין כהונה - אם היה הארוס כהן:

    מי ידעינן אבוה מנו - דניפוק נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי:

    דתפיס - נכסי הארוס משמת ואמר אבי היה ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה:

    הכי גרסינן תניא וכן רבי אלעזר אומר כו':

    עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות - לפי שנתיישנו בישראל ונראין כישראל ואסור בפסולות לקהל שמא יאמרו ישראל נשא פסולה:

    התם - גבי גר וממזרת:

    גר ישן - והרואה אינו מכירו לפנים דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית:

    והממזרת חדשה - כלומר ידועה וניכרת לממזרת:

    אמרי ישראל נסיב ממזרת - הרואה אומר ישראל נושא ממזרת:

    אידי ואידי כהדדי הוא - ואי גרים ישנים הם המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין גם את זו בכשרות:

    קידושין 75 עמוד א

    1כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו. וכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו.

    2מאי איכא בין תנא קמא ובין ר' יוסי? א"ר יוחנן: מצרי שני איכא בינייהו. ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה,׃

    3דתנא קמא סבר: כי כהן גדול באלמנה. מה כהן גדול באלמנה שביאתו בעבירה ופוסל בה, אף כל שביאתו בעבירה פוסל.

    4ורבי יוסי סבר: כי כ"ג באלמנה. מה כ"ג באלמנה שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל. לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסול, דאמר קרא: ״(דברים כג״, ט) ״בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'״.

    5רשב"ג אומר: כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא את בתו אי אתה נושא אלמנתו. מאי איכא בין ר' יוסי לרשב"ג אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו. ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה.

    6דר' יוסי סבר: כי כ"ג באלמנה. מה כהן גדול באלמנה שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל.

    7ורשב"ג ככהן גדול באלמנה. מה כ"ג באלמנה שכל זרעו פסול, אף כל שכל זרעו פסול, אפילו נקבות, לאפוקי גר עמוני ומואבי דנקבות הוו כשרות לבא בקהל. דאמר מר: עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית.

    8אמר רב חסדא: הכל מודים באלמנת עיסה שפסולה לכהונה. מאן מיקל בהני תנאי רבן שמעון בן גמליאל, וקאמר: כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו. למעוטי מאי? למעוטי אלמנת עיסה שפסולה לכהונה.

    9לאפוקי מדהני תנאי דתנן: העיד רבי יהושע ור' יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שכשירה לכהונה. מאי טעמא הוי ספק ספיקא, וספק ספיקא לקולא.

    10ודאן בודאן מותר. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אליעזר. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי: הלל שונה: עשרה יוחסים עלו מבבל וכולם מותרים לבא זה בזה, ואת אמרת הלכה כרבי אליעזר?!

    11ורמי דרב אדרב ורמי דשמואל אדשמואל, דאיתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי.

    12רב אמר: הולד ממזר ומותר בממזרת, ושמואל אמר: הולד שתוקי ואסור בממזרת. איפוך, רב אמר: הולד שתוקי, ושמואל אמר: הולד ממזר.

    13תרתי למה לי? צריכא, דאי איתמר בהא, בהא קאמר רב משום דרוב כשרים אצלה. אבל התם, דרוב פסולים אצלה, אימא מודי לשמואל.

    14ואי איתמר בהך, בהא קאמר רב משום דאיכא למיתלה בארוס, אבל בהא אימא מודי לשמואל, צריכא.

    15ואי בעית אימא: לעולם לא תיפוך, ומאי ממזר דקאמר רב לאו מותר בממזרת, אלא דאסור בבת ישראל. ושמואל אמר: הולד שתוקי, דאסור בבת ישראל. אי הכי היינו דרב! אלא: מאי שתוקי שמשתקין אותו מדין כהונה.

    16פשיטא, השתא מדין ישראל משתקינן ליה, מדין כהונה מיבעי?! אלא: מאי שתוקי שמשתקין אותו מנכסי אביו. פשיטא, מי ידעינן אבוה מנו? לא צריכא, דתפס.

    17ואי בעית אימא: מאי שתוקי בדוקי, שבודקים את אמו ואומרת: ״לכשר נבעלתי״ נאמנת. כמאן כר"ג האמר שמואל חדא זימנא, דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא ר"ג ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. רבי יהושע אומר: אינה נאמנת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!

    18צריכא, דאי מהתם הוה אמינא: התם רוב כשירים אצלה, אבל הכא דרוב פסולים אצלה, אימא לא, צריכא.

    ברייתא

    19תניא: וכן רבי אלעזר אומר: כותי לא ישא כותית. מאי טעמא? אמר רב יוסף: עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות, דתניא: גר, עד עשרה דורות מותר בממזרת, מכאן ואילך אסור בממזרת.

    20ויש אומרים עד שישתקע שם עבודת כוכבים ממנו.

    21א"ל אביי: מי דמי? התם גר ישן וממזרת חדשה, אמרי: בר ישראל הוא דקא נסיב ממזרת. הכא אידי ואידי כי הדדי נינהו. אלא: כי אתא רב דימי, אמר: רבי אלעזר סבר לה כרבי ישמעאל,׃

    תוספות

    ושניהם לא למדוה אלא מכ"ג באלמנה - וא"ת מאי קאמר דלמדוה מכ"ג והא עיקר דרשה נפקא לן בפ' אלמנה לכה"ג (יבמות דף סח.) מכי תהיה לאיש זר דכיון שנבעלה לפסול לה פסלה וי"ל דה"ק דלא תיקשי להו מכה"ג באלמנה דמצינו למילף מיניה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדמפרש גמרא בסמוך וכן צריך לומר בריש מסכת נדה (דף ג.) גבי שניהם לא למדוה אלא מסוטה:

    וכולן מותרין לבא זה בזה - וא"ת מאי וכולן ופי' בקונטרס כל האסורין מותרין לבא זה בזה קשה לר"י דמידי כל האסורין קתני ונראה לר"י לפרש דכל אחד ואחד מותר במינו והיינו דלא כרבי אלעזר דמתניתין דלדידיה ספיקן בספיקן אסור עוד יש לומר ומותרין לבא זה בזה כסדר דמתני' ונראה דהלכה כרבי אלעזר דהא רב פסיק כוותיה והלכה כרב באיסורי לגבי שמואל ועוד דרבא נמי סבר דהלכה כרבי אלעזר בפרק החולץ (יבמות דף לז.) גבי ספק בן ט' לראשון ובן ז' לאחרון והלכה כרבא:

    ושניהם לא למדוה אלא מכ"ג באלמנה - וא"ת מאי קאמר דלמדוה מכ"ג והא עיקר דרשה נפקא לן בפ' אלמנה לכה"ג (יבמות דף סח.) מכי תהיה לאיש זר דכיון שנבעלה לפסול לה פסלה וי"ל דה"ק דלא תיקשי להו מכה"ג באלמנה דמצינו למילף מיניה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדמפרש גמרא בסמוך וכן צריך לומר בריש מסכת נדה (דף ג.) גבי שניהם לא למדוה אלא מסוטה:

    כותי לא ישא כותית - וא"ת היאך מסופק מ"ט והא רבי אליעזר גופיה קאמר במתניתין (לעיל קידושין דף עד.) דספיקן בספיקן אסור וכותי הוא מן הספיקות כדתנן במתניתין ונראה להר"מ דהכי פירושו שהרי אם שניהם ממזרים היתר גמור הוא ואפילו אם אחד ממזר והאחד אינו ממזר מכל מקום גר הוא ומותר בממזרת ולא דמי לשאר ספיקות דמתניתין דשתוקי ואסופי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אלמנת עיסה - פירשו כגון אדם שזרק גט לאשתו ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ולסוף ב' חדשים נשאת לאחר וילדה בן לאחר ז' חדשים, אותו הבן הוא עיסה ויש בו ספק ממזרות, שמא קרוב לו הואי ואינה מגורשת ושמא הוא בן ז' לאחרון והוי ממזר מאשת איש, או שמא קרוב לה הוי ואינו ממזר. ואם אותו עיסה נשא אשה ומת אותה אלמנה פסולה לכהן, דשמא ממזר הוא ופוסל בביאתו, הוה ליה ספק ספקא דשמא קרוב לה היה והרי היא מגורשת ואינו ממזר, ואם תמצא לומר קרוב לו שמא בן תשעה לראשון הוא.

    ארוסה שעברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי - ואמרינן ביבמות פרק הבא על יבמתו (מט, ב) בהא עליה כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה. כלומר כל שבא על ארוסתו בבית חמיו בתריה דידיה שדינן ליה ולא פליגי אלא בעברה. ואסיקנא, רב אמר הולד ממזר, לאו דמותר בממזרת, אלא דאסור בבת ישראל. כלומר, דספק ממזר הוי, ושתוקי דאמר שמואל בדוקי הוא, שבודקין את אמו ואם אומרת לכשר נבעלתי, כלומר לארוס, נאמנת, ואף על גב דרוב פסולין אצלה וכיון דרבא (לעיל קידושין עד, א) פסיק הלכה כאבא שאול, הילכך [קיימא לן] כשמואל דקאי כוותיה. אבל ודאי אי בדקינן לה ואמרה לא ידעה, הולד ספק ממזר הוי, ובהא לא פליג שמואל, וגרסינן בכתובות (יג, ב) ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף, הוא אמר אין מינאי והיא אמרה מיניה, אמר רב יוסף למאי ניחוש לה, חדא דהא קא מודה, ועוד הא אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל דאמר נאמנת והולד כשר.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף ע״ה עמוד א׳

    מסכת קידושין דף ע״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־559 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף ע״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026