כל שאתה נושא בתו — לכהן קאמר ולקמן מפרש:
מצרי שני איכא בינייהו — לתנא קמא כל מצרי סתם האסור בקהל קאמר ואפילו שני ומיהו שלישי לאו מצרי קרי ליה דישראל מעליא הוא:
מכהן גדול באלמנה — שמצינו שמחללה בביאתו כדילפינן לה לקמן (קידושין דף עז.) מלא יחלל שני חילולין במשמע מדלא כתיב לא יחל אחד לה ואחד לזרעו ופוסל את אשה בביאתו:
אף כל כו' — ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי:
גר עמוני ומואבי איכא בינייהו — לרבי יוסי פוסל דהא יש מזרעו שהוא פסול שהזכרים אסורים איסור עולם ולרבי שמעון הואיל ובתו כשרה דעמוני ולא עמונית אלמנתו נמי כשרה:
מה כהן גדול באלמנה שזרעו ממנה פסול — חלל:
אלמנת עיסה — בכתובות (דף יד.) מפרש אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות בעלה היה ספק והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא:
למעוטי אלמנת עיסה — דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה ותנן (לקמן קידושין עז.) בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם אי אתה נושא אלמנתו:
ספק ספיקא — בעלה היה ספק והיא באה מכחו להיפסל:
הלל שונה — משנה אחת בברייתא עשרה יוחסין כו' וכל האסורין שבהם מותרין לבא זה בזה:
ארוסה שעיברה — ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר:
הולד שתוקי — שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול:
ורב אמר הולד ממזר — ודאי דאמרינן מרובא דעלמא הוא והכל פסולין אצלה אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה כתנא קמא דאמר ספיקן בודאן מותר:
דאי איתמר בהא — גבי שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה:
בההוא קאמר רב — הלכה כרבי אליעזר דאסור בממזרת משום דרובא הוי כשרים אצלה והא דאסור בבת ישראל משום דשתוקי הוא:
מדין כהונה — אם היה הארוס כהן:
מי ידעינן אבוה מנו — דניפוק נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי:
דתפיס — נכסי הארוס משמת ואמר אבי היה ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה:
הכי גרסינן תניא וכן רבי אלעזר אומר כו':
עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות — לפי שנתיישנו בישראל ונראין כישראל ואסור בפסולות לקהל שמא יאמרו ישראל נשא פסולה:
התם — גבי גר וממזרת:
גר ישן — והרואה אינו מכירו לפנים דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית:
והממזרת חדשה — כלומר ידועה וניכרת לממזרת:
אמרי ישראל נסיב ממזרת — הרואה אומר ישראל נושא ממזרת:
אידי ואידי כהדדי הוא — ואי גרים ישנים הם המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין גם את זו בכשרות:
