מסכת קידושין דף כ״ב עמוד ב׳

1אילו נאמר ״אזנו בדלת״, הייתי אומר: ידקור כנגד אזנו בדלת. דלת אין, אזנו לא. ואזן לא? והכתיב: ״(שמות כא״, ו) ״ורצע אדוניו את אזנו במרצע״!

2אלא: הייתי אומר ירצענה לאזן מאבראי ויניחנה על הדלת, וידקור כנגד אזנו בדלת, תלמוד לומר: ״באזנו ובדלת״ הא כיצד? דוקר והולך עד שמגיע אצל דלת.

3״דלת״ שומע אני: בין עקורה בין שאינה עקורה, ת"ל ״מזוזה״ מה מזוזה מעומד אף דלת נמי מעומד.

4רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה אזן מכל אברים שבגוף? אמר הקב"ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי: (ויקרא כה, נה) ״כי לי בני ישראל עבדים״ ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע.

5ור"ש ב"ר היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות, ואמרתי: ״כי לי בני ישראל עבדים״ ולא עבדים לעבדים, והוצאתים מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם.

מתני׳ · משנה

6עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה, וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים, ובשטר על ידי עצמו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בכסף ע"י עצמו ובשטר ע"י אחרים, ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.

גמ׳ · גמרא

7מנלן? דכתיב: ״(ויקרא כה״, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקישן הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנה בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה׃

8אי מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אף עבד כנעני חוזר לבעלים ביובל תלמוד לומר (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו׃

9תנא אף בחליפין ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלין קתני מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני׃

10אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצד תקפו ובא אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו׃

11בשלמא לתנא דידן מילתא דאיתא במטלטלי לא קתני דליתא במטלטלי קתני אלא לתנא ברא ניתני משיכה כי קתני מילתא דאיתא בין במקרקעי בין במטלטלי משיכה דבמטלטלי איתא במקרקעי ליתא לא קתני׃

12כיצד תקפו ובא אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו וקראו לא והתניא כיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה באוכף שעליה בשליף שעליה בפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה קנאה׃

13כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה רבי אסי ואמרי לה ר' אחא אומר עד שתהלך לפניו מלא קומתה׃

14אמרי בהמה אדעתא דמרה אזלה עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל אמר רב אשי עבד קטן כבהמה דמי׃

ברייתא

15תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גרדו הלבישו הנעילו הגביהו קנאו אמר ר' שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום מאי קאמר׃

16אמר רב אשי הגביהו הוא לרבו קנאו הגביהו רבו לו לא קנאו אמר רבי שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום׃

17השתא דאמרת הגביהו הוא לרבו קנאו אלא מעתה שפחה כנענית תקנה בביאה כי קאמרינן זה נהנה וזה מצטער הכא זה נהנה וזה נהנה הוא׃

18שלא כדרכה מאי איכא למימר אמר רב אחיי [בר אדא] דמן אחא מאן לימא לן דלאו הנאה אית להו לתרוייהו ועוד משכבי אשה כתיב ״הקישה הכתוב כדרכה לשלא כדרכה״׃

19ר' יהודה הנדואה גר שאין לו יורשין הוה. חלש על מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דתקיף ליה עלמא טובא אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסנאי ואמטינהו לביתא איכא דאמרי גדול הוה׃