בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הא רבנןדלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא:

    תני חדאהמוכר בית בעיר חומה לוה וגואל כו':

    איכא למיפרךבהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

    מה למוכר בית בעיר חומה שכן הורע כחו לגאול לעולםמשנה ראשונה ואילך:

    תאמר במקדיש שיפה כחו לגאול לעולםלעולמו של יובל אם לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת לכהנים עד היובל:

    מוכר שדה אחוזה יוכיח כו' לעולםעד היובל וביובל חוזר' בלא פדיון:

    אף אני אביא מקדישלפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר שלוה וגואל:

    איכא למיפרךבהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

    בשנה שניהדמוכר שדה אחוזה אין המוכר יכול לגאול עד שתבוא שנה שלישית ומוכר בית בעיר חומה אינו גואל אלא בראשונה נמצא שאין זה וזה גואלין בשניה:

    עבד עברי וכו'כדאמר לעיל (קידושין דף כ:) ונגאל כולו ולא לחציו ואין לוה וגואל דהא או השיגה כתיב (ויקרא כה):

    נגאל בקרוביםעל כרחו של לוקח כדאשכחן בשדה אחוזה (שם) ובא גואלו הקרוב אליו וגו':

    אף האי נמי אין נגאל לחצאיןלרבנן קבעי ליה דאמרי לעיל אין נגאל לחצאין ונימא נמי דלהכי גמר דנגאל בקרובים:

    או דילמא כי כתיבגאולתו בשדה אחוזתו למעט חצאין הוא דכתיב שנאמר (שם) ומצא כדי גאולתו כדי כולו ולא כדי חציו הילכך כי חזר כתב ג"ש למגמר אחדא מילתא הוא דכתיב ולא למיגמר גאולת קרובים דלאו לגבי גאולתו כתיבי:

    בכל גאולה תתנוובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ קרא יתירא הוא ולא פירש למאי אתא:

    לרבות בתים ועבד עברישיהו נגאלין לקרובים:

    בתי החצריםעיירות שאין מוקפות חומה מימות יהושע:

    על שדה הארץ יחשבהרי הן כשדה אחוזה:

    לקובעו חובהעל הקרובים:

    וכי יש לך אדם בישראלמנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלין מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו:

    אלא יש לוגואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:

    אלא יש לוגואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:

    חובהוהאי כי לא יהיה לו גואל דריש בשאי אפשר ביד הראוי ליורשו ליגאל ואין הגאולה מוטלת אלא על הקרוב מן הכל:

    מאי בכלנכתוב גאולה תתנו לארץ:

    מה ת"לבעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים:

    לרבות כל הגאולותהעומדות ליגאל שיהא נגאל כסדר הזה קס"ד שיהו נגאלין לקרובים בא ללמדנו:

    ועבד עבריהנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:

    לקרוב קרוב קודםדגבי שדה אחוזה כתי' ובא גואלו הקרוב אליו ולא פי' הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו:

    ועבד עבריהנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:

    מי שאינו נגאל באלה נגאל בששאלמא ס"ל דאין נגאל בקרובים:

    יגאלנוכתיב בנמכר לעובד כוכבים גבי קרובים ומשמע מיעוטא:

    לרבות בתים ועבד עברישיהו נגאלין לקרובים:

    קידושין 21 עמוד א

    1הא רבנן, הא ר"ש׃

    2תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא אידך: אין לוה וגואל וגואל לחצאין. ל"ק הא רבנן, הא ר"ש׃

    3(סימן: חרש חבש זמן)׃

    4א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: איכא למיפרך: מה למוכר בית בבתי ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם, תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם!

    5א"ל רב אחא סבא לרב אשי: משום דאיכא למימר ניהדר דינא, תיתי במה הצד: מוכר שדה אחוזה יוכיח, שיפה כחו ליגאל לעולם ואין לוה וגואל וגואל לחצאין. מה למוכר שדה אחוזה, שכן הורע כחו ליגאל מיד. מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח.

    6וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שנגאלין, ואין לוה וגואל וגואל לחצאין, אף אני אביא מקדיש שנגאל, ואין לוה וגואל וגואל לחצאין.

    7א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: איכא למיפרך: מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחם ליגאל בשנה שניה, תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל בשנה שניה!

    8א"ל רבינא: משום דאיכא למימר: עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח, שיפה כחו ליגאל בשנה שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין.

    9בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת: המוכר בית בבתי ערי חומה, נגאל לקרובים או אין נגאל לקרובים? גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר: מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין נגאל לחצאין ונגאל לקרובים.

    10או דילמא: כי כתיבא ״גאולה״ בחצאין הוא דכתיב ״בקרובים לא״, כתיב: א"ל אינו נגאל׃

    11איתיביה (ויקרא כה, כד) ״בכל... גאולה תתנו״ לרבות בתים ועבד עברי. מאי לאו בתי ערי חומה לא, בתי חצרים׃

    12בתי חצרים בהדיא כתיב ״בהו (ויקרא כה״, לא) על שדה הארץ יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי אליעזר׃

    13דתניא (ויקרא כה, כה) וגאל את ממכר אחיו רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל (ויקרא כה, כו) ואיש כי לא יהיה לו גואל וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי רבי יהושע׃

    14ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל בכל גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה׃

    15אמרי ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב אשי בשלמא למ"ד לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב ״בכל אלא למ״ד לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא׃

    16איתיביה אביי מה ת"ל יגאלנו! יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי לא בתי חצרים ושדה אחוזה׃

    17בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב ״על שדה הארץ יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה״נ לקרוב קרוב קודם׃

    18היכא איתמר דר"נ בר יצחק אהא דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים אליבא דרבי לא תבעי לך דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש אלמא לא מיפרק׃

    19כי תיבעי לך אליבא דרבנן מאי ילפינן שכיר שכיר ולא דרשי יגאלנו או דילמא יגאלנו לזה ולא לאחר׃

    20תא שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים׃

    21עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב ״ביה (ויקרא כה״, מט) או דודו או בן דודו יגאלנו׃

    תוספות

    משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיחוא"ת ולמה לי ומצא כדי גאולתו דכתיב בשדה אחוזה למימר שאינו גואל לחצאין תיפוק ליה בק"ו מע"ע ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה כחו ליגאל מיד ואפ"ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך מוכר שדה אחוזה שהורע כחו ליגאל מיד כדכתיב במספר שני תבואות (ויקרא כ״ה:ט״ו) אין דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין וי"ל דאדרבה אית לן למימר איפכא ומה מקדיש שהורע כחו ליחלק לכהנים ביובל ואפ"ה לוה וגואל וגואל לחצאין מוכר שיפה כחו שחוזרת לבעלים ביובל אינו דין שלוה וגואל וגואל לחצאין וכ"ת מה למקדיש שיפה כחו ליגאל מיד תאמר במוכר שהורע כחו ליגאל מיד מ"מ בתי החצרים שיפה כחן ליגאל מיד מצינו למיגמר מהאי ק"ו ולהיות לוה וגואל וגואל לחצאין ומאחר דחזינן בבתי החצרים שדה אחוזה נמי מפקי' ליה להאי דינא דתרוייהו בחד פרש' כתיבי על שדה הארץ יחשב ולהכי איצטריך ומצא כדי גאולתו דכתיב במוכר שדה אחוזה לומר שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין דס"ד למילף ממקדיש כדפרישית ומהשתא ילפינן נמי בתי החצרים מיניה שאין לוה וגואל וגואל לחצאין:

    מאי בכללכתוב גאולה תתנו לארץ ושמעינן שדה אחוזה לקובעו חובה ובתי החצרים בכלל וא"ת לימא דאתי לרבות עבד עברי ויש לומר דמשמע ליה דאתי לרבויי מידי דגאולת קרקע כדכתיב ובכל ארץ משמע דוקא ארץ מרבינן:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לגוי יוכיח שיפה כחו לגאול מיד כו'. ואם תאמר אם כן אמאי לא גמיר מעיקרא דדינא מעבד עברי דלית ליה פירכא. יש לומר דמעיקרא בעי למילף קרקע מקרקע, וכי לא קם ליה דינא יליף ליה מעבד עברי.

    ההוא לקובעו חובה ואליבא דר' אליעזרתמיהא לי ולילף מינה אליבא דר' יהושע דהלכתא כותיה, דר' יהושע נמי אית ליה ההוא ברייתא כדמשמע בסמוך דאמרינן ההוא לקובעו חובה, וזו אפילו לר' יהושע, ועל כרחין לדידיה לרבות בתי ערי חומה קאמר דבתי חצרים בהדיא כתיבי. ויש לומר דלר' יהושע לא דרשינן מיניה לרבות בתים כלל, אלא לרבות עבד עברי הנמכר לגוי. ואינו מחוור כלל דהיכי אפשר דקרא דכתיב (ויקרא כח, כד) בכל ארץ אחוזתכם ואנן אמרינן דלא מרבי קרקע אלא עבד עברי ויותר קשה דמי הזקיקו לרב ששת לדחוקי כולי האי.

    כדאמר רב נחמן בר יצחק הקרוב קרוב קודםפירש רש"י דגבי שדה אחוזה כיון שלא פירש הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא והדר בן דודו ואם לאו משאר בשרו, כתב כאן יגאלנו יגאלנו לרבות כל הגאולות שיהיו כסדר הזה. וקשיא לי דהא גבי נחלות דכתיב (במדבר כז, יא) לשארו הקרוב אליו ודרשינן (ב"ב קי, ב) הקרוב קרוב קודם. ומסתברא דהכי פירושו דאי משום ובא גואלו הקרוב אליו הוה אמינא הקרוב שיש בידו ספק לגאול קודם, ואפילו היה בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד בן דודו קודם, דהכי כתיב (ויקרא כה, כה) ובא גואלו הקרוב אליו וגאל מי שיש בידו ספק לגאול, אבל השתא דכתיב יגאלנו רבה כל הגאולות לעכב שיהיו דוקא כסדר הזה, ואם בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד אינונגאל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳

    מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־492 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הא רבנן דלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא:

    תני חדא המוכר בית בעיר חומה לוה וגואל כו':

    איכא למיפרך בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

    מה למוכר בית בעיר חומה שכן הורע כחו לגאול לעולם משנה ראשונה ואילך:

    תאמר במקדיש שיפה כחו לגאול לעולם לעולמו של יובל אם לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת לכהנים עד היובל:

    מוכר שדה אחוזה יוכיח כו' לעולם עד היובל וביובל חוזר' בלא פדיון:

    אף אני אביא מקדיש לפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר שלוה וגואל:

    איכא למיפרך בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Kiddushin 21a · Sefaria

    תוספות

    משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיח וא"ת ולמה לי ומצא כדי גאולתו דכתיב בשדה אחוזה למימר שאינו גואל לחצאין תיפוק ליה בק"ו מע"ע ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה כחו ליגאל מיד ואפ"ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך מוכר שדה אחוזה שהורע כחו ליגאל מיד כדכתיב במספר שני תבואות (ויקרא כ״ה:ט״ו) אין דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין וי"ל דאדרבה אית לן למימר איפכא ומה מקדיש שהורע כחו ליחלק לכהנים ביובל ואפ"ה לוה וגואל וגואל לחצאין מוכר שיפה כחו שחוזרת לבעלים ביובל אינו דין שלוה וגואל וגואל לחצאין וכ"ת מה למקדיש שיפה כחו ליגאל מיד תאמר במוכר שהורע כחו ליגאל מיד מ"מ בתי החצרים שיפה כחן ליגאל מיד מצינו למיגמר מהאי ק"ו ולהיות לוה וגואל וגואל לחצאין ומאחר דחזינן בבתי החצרים שדה אחוזה נמי מפקי' ליה להאי דינא דתרוייהו בחד פרש' כתיבי על שדה הארץ יחשב ולהכי איצטריך ומצא כדי גאולתו דכתיב במוכר שדה אחוזה לומר שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין דס"ד למילף ממקדיש כדפרישית ומהשתא ילפינן נמי בתי החצרים מיניה שאין לוה וגואל וגואל לחצאין:

    מאי בכל לכתוב גאולה תתנו לארץ ושמעינן שדה אחוזה לקובעו חובה ובתי החצרים בכלל וא"ת לימא דאתי לרבות עבד עברי ויש לומר דמשמע ליה דאתי לרבויי מידי דגאולת קרקע כדכתיב ובכל ארץ משמע דוקא ארץ מרבינן:

    Tosafot on Kiddushin 21a · Sefaria

    רשב"א

    משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לגוי יוכיח שיפה כחו לגאול מיד כו'. ואם תאמר אם כן אמאי לא גמיר מעיקרא דדינא מעבד עברי דלית ליה פירכא. יש לומר דמעיקרא בעי למילף קרקע מקרקע, וכי לא קם ליה דינא יליף ליה מעבד עברי.

    ההוא לקובעו חובה ואליבא דר' אליעזר תמיהא לי ולילף מינה אליבא דר' יהושע דהלכתא כותיה, דר' יהושע נמי אית ליה ההוא ברייתא כדמשמע בסמוך דאמרינן ההוא לקובעו חובה, וזו אפילו לר' יהושע, ועל כרחין לדידיה לרבות בתי ערי חומה קאמר דבתי חצרים בהדיא כתיבי. ויש לומר דלר' יהושע לא דרשינן מיניה לרבות בתים כלל, אלא לרבות עבד עברי הנמכר לגוי. ואינו מחוור כלל דהיכי אפשר דקרא דכתיב (ויקרא כח, כד) בכל ארץ אחוזתכם ואנן אמרינן דלא מרבי קרקע אלא עבד עברי ויותר קשה דמי הזקיקו לרב ששת לדחוקי כולי האי.

    כדאמר רב נחמן בר יצחק הקרוב קרוב קודם פירש רש"י דגבי שדה אחוזה כיון שלא פירש הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא והדר בן דודו ואם לאו משאר בשרו, כתב כאן יגאלנו יגאלנו לרבות כל הגאולות שיהיו כסדר הזה. וקשיא לי דהא גבי נחלות דכתיב (במדבר כז, יא) לשארו הקרוב אליו ודרשינן (ב"ב קי, ב) הקרוב קרוב קודם. ומסתברא דהכי פירושו דאי משום ובא גואלו הקרוב אליו הוה אמינא הקרוב שיש בידו ספק לגאול קודם, ואפילו היה בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד בן דודו קודם, דהכי כתיב (ויקרא כה, כה) ובא גואלו הקרוב אליו וגאל מי שיש בידו ספק לגאול, אבל השתא דכתיב יגאלנו רבה כל הגאולות לעכב שיהיו דוקא כסדר הזה, ואם בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד אינונגאל.

    Rashba on Kiddushin 21a · Sefaria

    ריטב"א

    רבי אליעזר אומר וגאל את ממכר אחיו חובה פי' והא דכתיב כי לא יהיה לו גואל מיירי כשהקרוב יותר עני היה וקי"ל הקרוב קודם וכיון דכן הקרוב פטור מפני עניותו והשאר פטורים מפני שהם רחוקים:

    בשלמא למ"ד לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל פי' דאיצטריך רבויא דהא אינו דומה לו בגאלתו לגאל בשנה שנייה אלא למאן דאמר לרבות בתי החצרים מאי בכל כלומר למה לן קרא לרבותם דבלאו הכי נמי הוי במשמע דלהוי דיני' כשדה אחוזה כיון דדמי ליה בצדדין אחרים וכדכתיב על שדה הארץ יחשב:

    Ritva on Kiddushin 21a · Sefaria

    מאירי

    הקדיש בית בבתי ערי חומה אם גאלו אחר מיד ההקדש כיון שעלתה לו שנה משעה שגאלה נחלט מיד ביד הפודה ואם לא גאלו אחר הרי זה נפדה לעולם ואם הקדיש בבתי ערי הכהנים נפדה לעולם ואם גאלה אחר מיד גזבר והגיע יובל והוא ביד הפודה הרי זה חוזר לבעלים ביובל:

    המוכר בית במקום שאינו מוקף חומה והוא הנקרא בתי החצרים הרי זה גואל מיד ואם לא גאל מיד רשאי לגאול עד היובל וגורע לו לפי השנים שעברו ואם לא גאלו הרי הוא חוזר ביובל בלא דמים כשדות שנאמר על שדה הארץ יחשב ונגאל בקרובים אבל אינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין:

    כל שביארנו בשדות ובתים שהוא נגאל בקרובים אין זה חובה עליהם אלא שאם רצו לגאול גואלים על כרחו של מחזיק והוא שאמרו וגאל את ממכר אחיו רשות ואם באו שנים לגאול הקרוב קרוב קודם שנאמר או דודו או בן דודו או אחד מאחיו יגאלנו:

    נמצא שומת הדברים שמוכר שדה אחזה יש בו ששה דינין שלשה לחומרת המוכר ושלשה לקולא אותם שהם לחומרא שאינו נגאל בפחות משתי שנים ושאינו לוה וגואל ושאינו גואל לחצאין ואותם שהם לקולא שמשעברו שתי שנים פודה עד היובל בגירעון כסף לפי שנים שעמדה ביד הלוקח וכן שנגאל בקרובים וכן שאם לא נגאלה חוזרת לבעלים ביובל מוכר בית בבתי ערי חומה יש בו שבעה דינין אחד לקולא והוא שיכול לפדותה מיד וששה לחומרא והם שאם בא לגאול אינו מגרע כלום ושאינו נגאל בקרובים ושאינו לווה וגואל ושאינו גואל לחצאין ושאם לא נגאל בתוך שנה נחלט ושאינו יוצא ביובל ר"ל שאם פגע יובל בתוך שנתו אינו חוזר עד שיגאלנה למוכר בתוך שנתו מוכר בית בבתי ערי החצרים כל דינו כשדה אחזה כדכתיב על שדה הארץ יחשב חוץ מאחת והוא שבזו גואל מיד עד היובל ומכל מקום כשהוא גואל וגורע נחשוב לפי השנים שעברו ואם לא נגאלה חוזרת ביובל ואינו לוה וגואל ולא גואל לחצאין זהו דין מכירה בשלשתם מקדיש שדה אחזה יש בו ששה דינין אחד לחומרת המקדיש וחמש לקולא אותם שהם לקולא שאם בא לגאול גואל בגירעון כסף שקל ופנדיון בכל שנה לבית זרע חומר שעורים ושאם בא לגאול מיד רשאי ושלווה וגואל ושגואל לחצאין ושאם מכרה לבנו של מקדיש הרי הוא כמי שגאלה הוא להיותה חוזרת לו ביובל ואותה שהיא לחומרא שאם לא גאלה הוא או בנו מתחלקת לכהנים ביובל הן בדמים אם לא מכרה הגזבר לאחר הן שלא בדמים אם מכרה לאחר מקדיש בית בבתי ערי חומה גואל מיד ולעולם ר"ל אפילו אחר היובל ובלא שום גירעון ואם גאלה אחר מיד הגזבר כל שעברה שנה משעה שגאלה נחלטה ביד הפודה מקדיש בית בבתי החצרים נפדה לעולם אף לאחר היובל ואם גאלה אחר מיד הגזבר חוזרת לבעלים ביובל ופרטי דברים אלו יתבארו בכל דיניהם במסכת ערכין בע"ה ומכל מקום כל שתדע הקדמות אלו סוגית הגמרא פשוטה היא:

    ומה שאמרו בה בשלמא למאן דאמר לרבות בתי ערי חומה היינו דכתוב בכל פירושו דמדלא כתיבה בהו גאלת קרובים כלל איצטריך רבוייא דבכל דכל לרבוייא אתיא לרבויי מאי דלא איכתיב כלל אלא למאן דאמר לרבות בתי חצרים הא מדכתיב בה גאלת קרובים מדכתיב על שדה הארץ יחשב מסתייה לאשמועינן קדימת קרוב דלימא גאלה תתנו ומאי בכל ובחדושין ותוספות נתחבטו בה ללא צורך:

    זה שביארנו במקדיש שדה אחזה שהוא נגאל לחצאין יש אומרים לא שיהא יכול לומר לו הי לך חצי המעות והחזר לי חצי שדי שאף הוא אומר שדה שלם לקחתי ולא חצי שדה אין זה אלא כממשכן שדה לחברו שאינו יכול לפדות חציו בחצי דמיו ואף בשתי שדות בהלואה אחת כן כמו שיתבאר בבתרא פרק כור בשמועת בטלה מחלקת ואף במטלטלין כן כמו שאמרו כור בשלשים יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה אלא זה שאמרו גואל לחצאין פירושו שיתן חצי הדמים הראויים לו לפי הזמן שעד היובל והלה אוכלו חצי השנים שעד היובל ומחזיר את כלו זהו דעת קצת רבנים והוא שבפירושי בבא בתרא פירשו בשמועת בית כור שהיו בה נקעים במה שהקשו בה נהי דבהדי ארעא לא קדישי ליקדשו באפיה נפשיהו כלומר נהי שאינן בכלל השדה לענין פדיון יפדו בפני עצמן לחשבון בית זרע חמר שעורים דכיון דעל כרחך קדושים הם בכלל השדה דלא עדיפי מבור וגת שהקדיש את כלם ליקדשו באפי נפשיהו ליפדות בחשבון חומר שעורים בחמשים שקל כסף ויגאלו בפני עצמן אלמא אין נגאלין בפני עצמן ומפני שדין גאלה לחצאין אינה אלא לפי שנים ומכל מקום בשמועת בתי ערי חומה במה ששאלו בה בסוגיא זו אם נגאל לחצאין אם לאו פירשו גדולי הרבנים נגאל לחצאין דאי יהיב פלגא דמיה בתוך שנה מיפריק פלגיה ופירשו בענין נקעים נמי נהי שאין נפדין לחשבון בית זרע חמר שעורים מחמת השדה מפני שאין מצטרפין עמו מכל מקום יפדו לחשבון זה מחמת עצמן ומאי נפקא מינה אם נמכרין עמה אם לאו ומכל מקום אנו פירשנוה שאע"פ שגואל לחצאין מכל מקום אין לו לפדות את היפה ולהניח את הנקעים:

    Meiri on Kiddushin 21a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תד"ה משום דאיכא כו' וא"ת ול"ל ומצא כדי גאולתו וגו' תיפוק ליה בק"ו מע"ע כו' וי"ל דאדרבה כו' עכ"ל יש לדקדק דמשמע לעיל לרבנן בבתי ערי חומה דאינו נגאל לחצאין אתיא מגזירה שוה דגאולתו הא איכא למילף מהאי ק"ו ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה כחו ליגאל בשנה שניה אינו לוה וגואל לחצאין בתי ערי חומה שהורע כחו ליגאל בשנה שניה אינו דין שאינו לוה וגואל לחצאין דבתירוצם שכתבו גבי שדה אחוזה איכא למימר ק"ו איפכא ממקדיש שנגאל לחצאין לא מיתרצא הך שהרי לא יפה כחו בבתי ערי חומה לחזור לבעלים ביובל וי"ל דקושטא הוא למאי דמסיק דע"ע יוכיח בתי ערי חומה נמי מהאי ק"ו דע"ע נפקא ולא מגזירה שוה דגאולתו גאולתו והוא דחוק ודו"ק:

    בא"ד מ"מ בתי החצרים שיפה כחו ליגאל מיד כו' עכ"ל הקשה מהר"י אב"ן לב הא איכא למיפרך ע"ע יוכיח דנגאל מיד ואינו נגאל לחצאין ובהך פירכא נתבטל הק"ו האחרון ונתחזק הראשון והדרא קושיין לדוכתה עכ"ל ונראה לי לתרץ דלק"מ דמאי דקאמרינן לעיל גבי ע"ע נגאל כולו ולא לחצאין לאו מיתורא קדריש אלא ממשמעו מיהו אי איכא גזירה שוה או ק"ו דנגאל לחצאין ואפקיה ממשמעות אזלינן בתר ההוא ק"ו או גזירה שוה אלא דלעיל בתר משמעו אזלינן דאינו נגאל לחצאין משום דגזירה שוה גאולתו גאולתו משדה אחוזה מסייע ליה ותדע דהא רב הונא בר חיננא דמבעיא ליה מעיקרא בע"ע והשיב לו רב ששת מדכתיב ונגאל כולו ולא חציו מאי קמבעיא ליה איהו גופיה בתר הכי בבתי ערי חומה אי יליף גזירה שוה משדה אחוזה דאינו גואל לחצאין תפשוט ליה דע"כ לא יליף גאולתו גאולתו משדה אחוזה מדאיצטריך למכתב ונגאל בע"ע אלא ע"כ ונגאל לאו יתורא הוא אלא משמעות דקרא הוא כך כולו ולא חציו וגלי לן על גזירה שוה דגאולתו משדה אחוזה והשתא קמיבעיא ליה שפיר גם בבתי ערי חומה כיון דגלי קרא בע"ע דיליף גזירה שוה משדה אחוזה ה"נ נילף גזירה שוה בבתי ערי חומה א"ד היכא דגלי גלי והשתא התוספות דהכא דלא אסקי אדעתייהו אכתי דנילף ק"ו איפכא ממקדיש הקשו שפיר דאי נמי לא הוה כתיב בשדה אחוזה דאינו נגאל לחצאין מכל מקום בעבד עברי הוה ידעינן ליה ממשמעותיה מדכתיב ונגאל כולו ולא חציו ואם כן נילף מיניה בק"ו שדה אחוזה כמ"ש התוס' ואהא תירצו שפיר דאי לאו קרא בשדה אחוזה דאינו נגאל לחצאין הוה ילפינן ממקדיש בק"ו בשדה אחוזה ובתי החצרים דנגאל לחצאין וליכא למימר דע"ע יוכיח דע"ע גופיה נילף בהאי ק"ו ממקדיש דנגאל לחצאין ולאפוקי ממשמעותיה דנגאל ואדרבה השתא גזירה שוה דגאולתו גאולתו בע"ע משדה אחוזה הוה מסייע לק"ו ממקדיש דנגאל לחצאין ותו לא מידי ודו"ק:

    בא"ד ומהשתא ילפינן נמי בתי החצרים מיניה שאינו לוה וגואל לחצאין עכ"ל ק"ק לפ"ז אמאי לא נקט לעיל בברייתא האי ק"ו מקדיש מבתי ערי חצרים שאינו לוה וגואל לחצאין דהשתא ליכא למיפרך תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל מיד דהא בתי ערי החצרים נמי יפה כחן ליגאל מיד והוה האי ק"ו חדא מחדא וקרקע מקרקע דליכא למימר דניחא למילף שדה משדה דהיינו מקדיש שדהו משדה אחוזה דהא ע"כ צריך למימר בתי ערי חומה יוכיח דלא הוה שדה משדה אלא קרקע מקרקע ודו"ק:

    בד"ה מאי בכל כו' ושמעינן שדה כו' ואם תאמר לימא דאתי לרבות ע"ע וי"ל דמשמע כו' עכ"ל ביאור דבריהם דמקשינן דבכל ריבויא הוא ומשמע דלא אתי אלא למילתא חדתא ולקובעו חובה גבי שדה אחוזה לא מלתא חדתא היא דמיתורא דקרא גופיה גאולה תתנו וגו' נמי הוי שמעינן ליה בלאו רבויא דבכל ואהא קשיא להו דאכתי נימא דשדה אחוזה ובתי חצרים קאמר בברייתא לרבות לקובעו חובה מיתורא דקרא גופיה ומרבויא דבכל מרבינן ע"ע ואהא תירצו דמשמע ליה דלא אתי לרבויא אלא מלתא חדתא ועכ"פ מרבה נמי גאולת קרקע דהיינו בתי ערי חומה מיהו מרבינן נמי מיניה אף ע"ע הנמכר לישראל דהוי נמי מילתא חדתא אע"ג דלא הוי גאולת קרקע ולקמן שכתבו התוס' בד"ה לקובעו חובה כו' והכא לא שייך לאקשויי מאי בכל דהא לא כו' יש לדקדק ומאי קושיא דהא לקמן קיימינן דבתים דקתני היינו בתי ערי חומה וא"כ נימא דמשום בתי ערי חומה נקט רבויא דבכל דהוי קרקע ואגב מרבינן נמי ע"ע כמ"ש הכא דאיכא למימר דה"א דלא קאמרינן הכא הכי אלא למאי דבעי למימר דע"ע היינו נמכר לישראל דמלתא דחדתא היא אבל בנמכר לעובד כוכבים לקובעו חובה כיון דלאו מלתא חדתא היא לא ה"ל לרבויי ברבוי דבכל כדמקשינן גבי שדה אחוזה ואהא תירצו דלא דמיא דבשדה אחוזה לקובעו חובה כיון דביה איירי קרא לא שייך לרבויי לקובעו חובה ממלת בכל משא"כ הכא בנמכר לישראל כיון דלא נכתב בהאי ענינא איכא למימר שפיר לרבויי מבכל אף לקובעו חובה ותו לא מידי ומהר"י אב"ן לב נתקשה בזה לאין צורך ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 21a · Sefaria

    פני יהושע

    בא"ד אבל הך ברייתא דקאמר דאינו לוה כו' דה"נ קאמר לעיל שיכול עכ"ל. ולענ"ד לפמ"ש בלשון הגמרא יש ליישב קושיית התוס' דמה"ט גופא לא מצי לאוקמי להך ברייתא כר"ש דא"כ לא הוי צריך להאריך ולומר שיכול דהא בלא"ה שפיר איצטריך האי קרא דאם גאל לר"ש לאשמעינן דבהכי תליא מילתא דבכל מקום שהורע כחו יפה כחו אבל למאי דמוקי לה כרבנן אתי שפיר דאילו לא נאמר קאמר כדפרישית:

    גמרא א"ל רבינא משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיח מכאן קשה טובא על שיטת הרמב"ם ז"ל שפסק דע"ע הנמכר לעובד כוכבים לוה וגואל וגואל לחצאין ונהי שכתבו מפרשי דבריו הטעם משום דפסק כאביי דאמר לעיל את"ל דנגאל לחצאין משמע דהכי ס"ל ולית ליה האי דרשא דונגאל כולו ולא חציו ופסק כאביי דבתראה הוא לגביה דרב ששת מ"מ הא רבינא בתראה טפי וקאמר הכא להדיא דע"ע אינו נגאל לחצאין ועוד דברייתא לא מתרצא אלא בהכי. אמנם למאי דפרישית לעיל יש ליישב דהרמב"ם ז"ל סובר דהא דמפרש רבינא דאיכא למימר ע"ע יוכיח היינו נמי אילו לא נאמר במקדיש אם גאל יגאל דא"כ הוי פשיטא לן בע"ע דאינו נגאל מג"ש דגאולתו משדה אחוזה דג"ש גמורה היא וה"א דאין ג"ש למחצה משא"כ השתא דכתיב במקדיש דנגאל לחצאין ילפינן ע"ע ק"ו ממקדיש הדיוט מהקדש וכ"ש דע"ע נמי יפה כחו ואתי ק"ו אפקה מג"ש דגאולתו דלא דרשינן לה אלא לקולא ולא לחומרא כדבעי רב הונא ב"ח והוי סבר נמי אביי כן כנ"ל נכון ביישוב שיטת הרמב"ם ז"ל ודו"ק:

    (קונטרס אחרון) דף כא גמרא א"ל רבינא משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעכו"ם יוכיח. וכתבתי דמכאן קשה טובא על הרמב"ם ז"ל שפסק דע"ע הנמכר לעכו"ם לוה וגואל לחצאין וכתבו מפרשי דבריו דפסק כאביי דאמר לעיל את"ל דנגאל לחצאין אכתי קשה מדרבינא דבתראה הוא לגבי אביי וכתבתי ליישב ועדיין צ"ע:

    תוספות בד"ה משום דאיכא למימר כו' מ"מ בתי החצרים שיפה כחן כו' עכ"ל. והקשה מהרי"ן לב הא איכא למיפרך ע"ע יוכיח והדרא קושייא לדוכתא ועיין מה שתירץ מהרש"א ז"ל ולע"ד דבריו דחוקין במה שכתב דנגאל כולו ולא חציו לאו משמעות גמור הוא והיכא דאיכא ק"ו מפקינן לה מהאי משמעות דסוגיא דשמעתין לא משמע הכי וכ"ש כי הא לא הוי שתקי התוס' לפרושי לכך נלע"ד דס"ס כיון דלענין ב"ח איכא למילף ממקדיש ואיכא למילף מע"ע אית לן למימר דכל חד תיקו אדוכתיה והדרינן לסברא דבתי ע"ח נגאל לחצאין כדאשכחן בכל מקום דהיכא דלא גלי נגאל לחצאין כמ"ש הרשב"א ז"ל דבכל מקום במשכון מיקרי פרעון לחצאין וכ"ש למאי דפרישית דלא יהא כח הדיוט חמור מהקדש סברא אלימתא היא כדאיתא להדיא במשנה דערכין זה חומר בהדיוט מהקדש לענין גאולת חצאין כן נ"ל ומה שהקשה מהרש"א ז"ל בשיטת התוספות מאי איצטריך בבתי ע"ח למילף מגאולתו נילף מע"ע בק"ו וע"ש ולענ"ד לק"מ דסוף סוף כיון דגלי רחמנא במקדיש דנגאל אית לן למימר בכ"מ דנגאל משום האי סברא דלא יהא כח הדיוט חמור מהקדש כדפרישית:

    שם בעא מיניה רב הונא ב"ח מרב ששת כו' מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין כו' ופרש"י דאליבא דרבנן קבעי ליה. ואף למאי דפרישית לעיל דרב ששת פשיט דממדרשו של ר"ש נשמע לרבנן מ"מ איכא למימר דלבתר דשמיעא ליה הנך ברייתא דמייתי סתמא דתלמודא דתני חדא דאינו נגאל הדר ביה ועי"ל דהאי איבעיא דהכא ודלעיל כחדא בעי להו רב הונא ב"ח מרב ששת אלא דהש"ס קבע לכ"א בפני עצמו כדי לאתויי השקלא וטריא אכל חדא וחדא וכה"ג מצינו טובא וכן צריך לפרש ג"כ לפי שיטת מהרש"א ז"ל שכתב לעיל דלקושטא דמילתא הא דאין נגאל לחצאין בבתי ע"ח לא ילפינן מג"ש דגאולתו אלא בק"ו מע"ע וה"ק רב הונא גופא דמגאולתו ילפינן אף לבתר דמייתי האי ברייתא דלעיל דאותיב לרב ששת אע"כ כדפרישית ודו"ק:

    שם אלא למ"ד בתי חצירים מאי בכל הא ודאי דאקרא לא קשיא ליה מאי בכל דאיצטריך לרבות ע"ע והיינו דלא מקשינן מיניה לר' יהושע מאי בכל אלא עיקר הקושיא אלישנא דברייתא דמשמע דמריבויא דבכל מרבה בתים וע"ע דאי מפשטא דקרא דבכל גאולה תתנו הו"ל לאתויי שדה אחוזה גופא דמרבינן לקבעו חובה מהאי קרא אע"כ לתנא דברייתא לא תני אלא מאי דמרבינן מבכל והיינו דלא תני שדה אחוזה דהאי לאו מבכל ילפינן אלא מגאולה תתנו וא"כ מקשה שפיר דהא בתי חצירות נמי לאו מבכל ילפינן לקבעו חובה אלא מגאולה תתנו דבתי חצירות ושדה אחוזה חדא מילתא היא דכתיב על שדה הארץ יחשב כן נ"ל ברור ונתישב' קושיי' התוס' והרשב"א ז"ל בחידושיו שהקשה אליבא דר' יהושע ועיין במהרש"א ועוד אבאר בסמוך:

    שם איתיביה אביי ת"ל יגאלנו כו' מאי לאו בתי ע"ח וע"ע לא בתי חצירות ושדה אחוזה. נראה דסברת המקשה דקאמר מאי לאו בתי ע"ח וע"ע היינו דלמאי דלא סליק אדעתיה הא מילתא דלקרוב קרוב קודם אתא א"כ ע"כ דריבויא דקרא לענין עיקר גאולת קרובים אתא וע"כ היינו בתי ע"ח וע"ע הנמכר לישראל דכולקו אינך בהדיא כתיבי עיקר דין וממילא דלית ליה מיעוטא דיגאלנו לוה ולא לאחר דהא כולהו איצטריכו חד לגופא ותרי לרבויי משא"כ לסברת התרצן דאיצטריך לקרוב קרוב קודם א"כ חד לגופי' וחד לב"ח ושדה אחוזה וחד למעט ע"ע הנמכר לישראל דיגאלנו לזה ולא לאחר דלריבויא ליכא למימר בע"כ הנמכר לישראל כיון דלא אשכחן עדיין עיקר הדין וא"כ לא הוי הריבוי דומיא דאינך כמ"ש התוס' לקמן אלא דאכתי לפ"ז לשון הברייתא אינו מדוקדק דהא קתני מה ת"ל יגאלנו ג' פעמים לרבות משמע מיהא דתרתי לריבוי וחד לגופא ולולי דברי התוס' היה נ"ל דמיעוטא דיגאלנו לזה ולא לאחר לאו מעיקר קרא יתירא ילפינן אלא מדכתיב יגאלנו ולא כתיב יגאל ממילא משמע לזה ולא לאחר ולפ"ז א"ש לישנא דברייתא דלענין קרוב קודם איצטריכו תרי ריבויי חד לשדה אחוזה וחד לבתי חצירות דאע"ג דכתיב על שדה הארץ יחשב סד"א דדוקא לענין עיקר גאולה איתקשו בתי חצירות לשדה אחוזה ולא לגאולת קרובים דכיון דכתיב יגאלנו לזה ולא לאחר משמע דממעט כולהו אלא היכא דגלי לרבויי מש"ה איצטריך תרי ריבויי לרבויי בתי חצירות כן נ"ל נכון לולי שהתוספות לא כתבו כן:

    שם כי תיבעי אליבא דרבנן כו' ויש לדקדק למאי דמסקינן לעיל דף ט"ו ע"ב דמאן תנא דפליג אדרבי ר"י הגלילי ור"ע דמפקי באלה לדרשא אחריתא א"כ ע"כ ס"ל דנמכר לישראל נגאל באלה ומש"ה מייתר להו באלה דאי ס"ד דאין נגאל באלה הא איצטריך באלה לאשמעי' דנמכר לעובד כוכבים אינו נגאל בשש כדרבי אע"כ דבהכי פליגי רבי ורבנן ואפשר דמשמעות דורשין איכא איכא בינייהו:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Penei Yehoshua on Kiddushin 21a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת קידושין, דף כ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־492 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״הא רבנן, הא ר"ש…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא…״

    3. קטע 34 מילים

      נפתחת ב״(סימן: חרש חבש זמן)…״

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי:…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי, רבא.

    5. קטע 542 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אחא סבא לרב אשי: משום…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי.

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה,…״

    7. קטע 726 מילים

      נפתחת ב״א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא:…״

      חכמים: רב מרי.

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבינא: משום דאיכא למימר: עבד עברי…״

    9. קטע 940 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב…״

      חכמים: רב הונא בר חיננא, רב ששת.

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״או דילמא: כי כתיבא ״גאולה״ בחצאין הוא…״

    11. קטע 1119 מילים

      נפתחת ב״איתיביה (ויקרא כה, כד) ״בכל... גאולה תתנו״…״

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״בתי חצרים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כה,…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    13. קטע 1345 מילים

      נפתחת ב״דתניא (ויקרא כה, כה) וגאל את ממכר…״

      חכמים: רבי יהושע.

    14. קטע 1421 מילים

      נפתחת ב״ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה…״

    15. קטע 1527 מילים

      נפתחת ב״אמרי ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה…״

      חכמים: רב אשי.

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״איתיביה אביי מה ת"ל יגאלנו״! יגאלנו יגאלנו…״

      חכמים: אביי.

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב על…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    18. קטע 1833 מילים

      נפתחת ב״היכא איתמר דר"נ בר יצחק אהא דאיבעיא…״

      חכמים: רבי לא.

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״כי תיבעי לך אליבא דרבנן מאי ילפינן…״

    20. קטע 2024 מילים

      נפתחת ב״תא שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים…״

    21. קטע 2117 מילים

      נפתחת ב״עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף כ״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026