מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Kiddushin 21a, Chapter 1 HaIshah Nikneit
רש"י
הא רבנן - דלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא:
תני חדא - המוכר בית בעיר חומה לוה וגואל כו':
איכא למיפרך - בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:
מה למוכר בית בעיר חומה שכן הורע כחו לגאול לעולם - משנה ראשונה ואילך:
תאמר במקדיש שיפה כחו לגאול לעולם - לעולמו של יובל אם לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת לכהנים עד היובל:
מוכר שדה אחוזה יוכיח כו' לעולם - עד היובל וביובל חוזר' בלא פדיון:
אף אני אביא מקדיש - לפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר שלוה וגואל:
איכא למיפרך - בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:
בשנה שניה - דמוכר שדה אחוזה אין המוכר יכול לגאול עד שתבוא שנה שלישית ומוכר בית בעיר חומה אינו גואל אלא בראשונה נמצא שאין זה וזה גואלין בשניה:
עבד עברי וכו' - כדאמר לעיל (קידושין דף כ:) ונגאל כולו ולא לחציו ואין לוה וגואל דהא או השיגה כתיב (ויקרא כה):
נגאל בקרובים - על כרחו של לוקח כדאשכחן בשדה אחוזה (שם) ובא גואלו הקרוב אליו וגו':
אף האי נמי אין נגאל לחצאין - לרבנן קבעי ליה דאמרי לעיל אין נגאל לחצאין ונימא נמי דלהכי גמר דנגאל בקרובים:
או דילמא כי כתיב - גאולתו בשדה אחוזתו למעט חצאין הוא דכתיב שנאמר (שם) ומצא כדי גאולתו כדי כולו ולא כדי חציו הילכך כי חזר כתב ג"ש למגמר אחדא מילתא הוא דכתיב ולא למיגמר גאולת קרובים דלאו לגבי גאולתו כתיבי:
בכל גאולה תתנו - ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ קרא יתירא הוא ולא פירש למאי אתא:
לרבות בתים ועבד עברי - שיהו נגאלין לקרובים:
בתי החצרים - עיירות שאין מוקפות חומה מימות יהושע:
על שדה הארץ יחשב - הרי הן כשדה אחוזה:
לקובעו חובה - על הקרובים:
וכי יש לך אדם בישראל - מנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלין מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו:
אלא יש לו - גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:
אלא יש לו - גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:
חובה - והאי כי לא יהיה לו גואל דריש בשאי אפשר ביד הראוי ליורשו ליגאל ואין הגאולה מוטלת אלא על הקרוב מן הכל:
מאי בכל - נכתוב גאולה תתנו לארץ:
מה ת"ל - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים:
לרבות כל הגאולות - העומדות ליגאל שיהא נגאל כסדר הזה קס"ד שיהו נגאלין לקרובים בא ללמדנו:
ועבד עברי - הנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:
לקרוב קרוב קודם - דגבי שדה אחוזה כתי' ובא גואלו הקרוב אליו ולא פי' הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו:
ועבד עברי - הנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:
מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש - אלמא ס"ל דאין נגאל בקרובים:
יגאלנו - כתיב בנמכר לעובד כוכבים גבי קרובים ומשמע מיעוטא:
לרבות בתים ועבד עברי - שיהו נגאלין לקרובים:
1הא רבנן, הא ר"ש׃
2תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא אידך: אין לוה וגואל וגואל לחצאין. ל"ק הא רבנן, הא ר"ש׃
3(סימן: חרש חבש זמן)׃
4א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: איכא למיפרך: מה למוכר בית בבתי ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם, תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם!
5א"ל רב אחא סבא לרב אשי: משום דאיכא למימר ניהדר דינא, תיתי במה הצד: מוכר שדה אחוזה יוכיח, שיפה כחו ליגאל לעולם ואין לוה וגואל וגואל לחצאין. מה למוכר שדה אחוזה, שכן הורע כחו ליגאל מיד. מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח.
6וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שנגאלין, ואין לוה וגואל וגואל לחצאין, אף אני אביא מקדיש שנגאל, ואין לוה וגואל וגואל לחצאין.
7א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: איכא למיפרך: מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחם ליגאל בשנה שניה, תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל בשנה שניה!
8א"ל רבינא: משום דאיכא למימר: עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח, שיפה כחו ליגאל בשנה שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין.
9בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת: המוכר בית בבתי ערי חומה, נגאל לקרובים או אין נגאל לקרובים? גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר: מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין נגאל לחצאין ונגאל לקרובים.
10או דילמא: כי כתיבא ״גאולה״ בחצאין הוא דכתיב ״בקרובים לא״, כתיב: א"ל אינו נגאל׃
11איתיביה (ויקרא כה, כד) ״בכל... גאולה תתנו״ לרבות בתים ועבד עברי. מאי לאו בתי ערי חומה לא, בתי חצרים׃
12בתי חצרים בהדיא כתיב ״בהו (ויקרא כה״, לא) על שדה הארץ יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי אליעזר׃
13דתניא (ויקרא כה, כה) וגאל את ממכר אחיו רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל (ויקרא כה, כו) ואיש כי לא יהיה לו גואל וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי רבי יהושע׃
14ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל בכל גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה׃
15אמרי ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב אשי בשלמא למ"ד לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב ״בכל אלא למ״ד לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא׃
16איתיביה אביי מה ת"ל יגאלנו! יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי לא בתי חצרים ושדה אחוזה׃
17בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב ״על שדה הארץ יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה״נ לקרוב קרוב קודם׃
18היכא איתמר דר"נ בר יצחק אהא דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים אליבא דרבי לא תבעי לך דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש אלמא לא מיפרק׃
19כי תיבעי לך אליבא דרבנן מאי ילפינן שכיר שכיר ולא דרשי יגאלנו או דילמא יגאלנו לזה ולא לאחר׃
20תא שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים׃
21עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב ״ביה (ויקרא כה״, מט) או דודו או בן דודו יגאלנו׃
תוספות
משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיח - וא"ת ולמה לי ומצא כדי גאולתו דכתיב בשדה אחוזה למימר שאינו גואל לחצאין תיפוק ליה בק"ו מע"ע ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה כחו ליגאל מיד ואפ"ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך מוכר שדה אחוזה שהורע כחו ליגאל מיד כדכתיב במספר שני תבואות (ויקרא כ״ה:ט״ו) אין דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין וי"ל דאדרבה אית לן למימר איפכא ומה מקדיש שהורע כחו ליחלק לכהנים ביובל ואפ"ה לוה וגואל וגואל לחצאין מוכר שיפה כחו שחוזרת לבעלים ביובל אינו דין שלוה וגואל וגואל לחצאין וכ"ת מה למקדיש שיפה כחו ליגאל מיד תאמר במוכר שהורע כחו ליגאל מיד מ"מ בתי החצרים שיפה כחן ליגאל מיד מצינו למיגמר מהאי ק"ו ולהיות לוה וגואל וגואל לחצאין ומאחר דחזינן בבתי החצרים שדה אחוזה נמי מפקי' ליה להאי דינא דתרוייהו בחד פרש' כתיבי על שדה הארץ יחשב ולהכי איצטריך ומצא כדי גאולתו דכתיב במוכר שדה אחוזה לומר שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין דס"ד למילף ממקדיש כדפרישית ומהשתא ילפינן נמי בתי החצרים מיניה שאין לוה וגואל וגואל לחצאין:
מאי בכל - לכתוב גאולה תתנו לארץ ושמעינן שדה אחוזה לקובעו חובה ובתי החצרים בכלל וא"ת לימא דאתי לרבות עבד עברי ויש לומר דמשמע ליה דאתי לרבויי מידי דגאולת קרקע כדכתיב ובכל ארץ משמע דוקא ארץ מרבינן:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לגוי יוכיח שיפה כחו לגאול מיד כו'. ואם תאמר אם כן אמאי לא גמיר מעיקרא דדינא מעבד עברי דלית ליה פירכא. יש לומר דמעיקרא בעי למילף קרקע מקרקע, וכי לא קם ליה דינא יליף ליה מעבד עברי.
ההוא לקובעו חובה ואליבא דר' אליעזר - תמיהא לי ולילף מינה אליבא דר' יהושע דהלכתא כותיה, דר' יהושע נמי אית ליה ההוא ברייתא כדמשמע בסמוך דאמרינן ההוא לקובעו חובה, וזו אפילו לר' יהושע, ועל כרחין לדידיה לרבות בתי ערי חומה קאמר דבתי חצרים בהדיא כתיבי. ויש לומר דלר' יהושע לא דרשינן מיניה לרבות בתים כלל, אלא לרבות עבד עברי הנמכר לגוי. ואינו מחוור כלל דהיכי אפשר דקרא דכתיב (ויקרא כח, כד) בכל ארץ אחוזתכם ואנן אמרינן דלא מרבי קרקע אלא עבד עברי ויותר קשה דמי הזקיקו לרב ששת לדחוקי כולי האי.
כדאמר רב נחמן בר יצחק הקרוב קרוב קודם - פירש רש"י דגבי שדה אחוזה כיון שלא פירש הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא והדר בן דודו ואם לאו משאר בשרו, כתב כאן יגאלנו יגאלנו לרבות כל הגאולות שיהיו כסדר הזה. וקשיא לי דהא גבי נחלות דכתיב (במדבר כז, יא) לשארו הקרוב אליו ודרשינן (ב"ב קי, ב) הקרוב קרוב קודם. ומסתברא דהכי פירושו דאי משום ובא גואלו הקרוב אליו הוה אמינא הקרוב שיש בידו ספק לגאול קודם, ואפילו היה בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד בן דודו קודם, דהכי כתיב (ויקרא כה, כה) ובא גואלו הקרוב אליו וגאל מי שיש בידו ספק לגאול, אבל השתא דכתיב יגאלנו רבה כל הגאולות לעכב שיהיו דוקא כסדר הזה, ואם בן דודו אמיד ודודו אינו אמיד אינונגאל.
מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳
מסכת קידושין דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־492 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: קידושין דף כ״א ע״א
פתיחה בקורא