וטוב לא יהיה לרשע - אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב אלמא תלמודו משתכח ולא יאריך ימים אלא כצל מה טעם לפי שאינו ירא מלפני ה' ומורא זו קימה היא כדמפרש ואזיל:

מוראת רבית - דגבי רבית נמי כתיב (ויקרא כ״ה:ל״ו) אל תקח מאתו וגו' ויראת וכן גבי משקלות (דברים כ״ה:ט״ו) אבן שלמה וצדק וכו':

פני פני גמר - כתיב הכא מלפני וכתיב התם (ויקרא יט) מפני שיבה:

והוא רבו - הבן רבו של אביו:

מקמי אבוך - ואע"ג דרב יהודה רביה דרב יחזקאל אבוה הוה כדאמרי' לעיל (קידושין דף לב.) אבא לא תתנייא הכי:

אלא מאי קאמר ליה - אמאי צריך לאזהוריה אי לאו למילף מינה הוראה בעלמא דאף על פי שהוא רבו חייב לעמוד מפניו:

אני איני כדאי לעמוד מפני בני - קס"ד דה"ק אני רבו של בני ולא הייתי כדי לעמוד מפניו אלא מפני שנתחתן בנשיא ומדקאמר אני איני כדי ש"מ דאילו היה כדי שהיה תלמידו הוה ליה למיקם:

ה"ק - כלומר איני כדי דקאמר לאו משום גדולת תורה הוא אלא מפני שהוא אביו קאמר דאין אב כדי לעמוד מפני הבן:

רכוב כמהלך דמי - רבו רכוב כמהלך דמי וצריך לעמוד מפניו:

או לאו - כמהלך דמי אלא כיושב דבתריה דידיה אזלינן והא קא יתיב:

ה"ג להך ברייתא בת"כ טמא יושב תחת האילן וטהור עומד טמא טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור ואם ישב הטמא הטהור טמא וכן באבן המנוגעת. ויליף לה מקרא דאין מצורע מטמא טהור הנכנס עמו לאהל אלא א"כ יושב המצורע ורישא דברייתא הכי איתא מחוץ למחנה מושבו מושבו טמא מכאן אמרו הטמא יושב תחת האילן כו':

טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור - דישיבת טהור לא מהני מידי אלא ישיבת טמא:

וכן באבן המנוגעת - ואדם נושאה תחת האילן וטהור יושב תחת האילן לא נטמא הטהור עד שישב נושא האבן ואם ישב נושא האבן נטמא הטהור ואפי' הוא עומד:

זאת אומרת - מדקתני וכן באבן המנוגעת:

רכוב כמהלך דמי - דלאו בתריה דידיה אזלינן אלא בתר בהמה הנושאתו דהא הכא לא בתר אבן אזלינן אלא בתר אדם הנושאה אזלינן דאי בתרה דידה אזלינן אפילו לא ישב נושאה נטמא הטהור דהא איהי מיתב יתבא בחיקו או בכתיפו של זה הנושאה:

מהו לעמוד - מי מיחייב למיקם או לא:

תורה עומדת מפני לומדיה - בתמיה לפי שעסוקים בדבר הלכה היו קרי להו לדידהו תורה עצמה ולדידיה קרי לומדיה:

לייט עלה אביי - אהך דרבי אלעזר כל מאן דציית ליה:

כדאיתא - משום דדבר מגונה הוא לא רצה לפרסמה והרי הוא מפורש במדרש רבי תנחומא ראו כמה עבים שוקיו כמה צוארו שמן הכל משלנו:

עומד מלפניו - משמתחיל ליכנס לתוך ארבע אמות ואינו יושב עד שיעבור הימנו ארבע אמות השניות:

שנאמר והביטו אחרי משה - ומשה נשיא היה:

קידושין 33 עמוד ב

1אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים. מיתיבי, ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח ת"ל ״זקן ויראת״.

2ואי אמרת שחרית וערבית בלבד, אמאי לא ניטרח? חיובא הוא! אלא לאו כולי יומא! לא, לעולם שחרית וערבית בלבד, ואפ"ה כמה דאפשר ליה לא ניטרח.

3אמר ר' אלעזר: כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח, שנאמר: ״(קהלת ח״, יג) ״וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים״, מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר (ויקרא יט, יד) ״ויראת מאלהיך״ הרי מורא זו קימה.

4ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות! ר' אלעזר: ״פני״ ״פני״ גמר.

5איבעיא להו: בנו והוא רבו, מהו לעמוד מפני אביו? ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, קום מקמי אבוך. שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה, דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה.

6אלא מאי קאמר ליה? הכי קאמר ליה: זימנין דאתי מאחורי, קום את מקמיה ולא תיחוש ליקרא דידי.

7איבעיא להו: בנו והוא רבו, מהו שיעמוד אביו מפניו? ת"ש דאמר ר' יהושע בן לוי: אני איני כדי לעמוד מפני בני, אלא משום כבוד בית נשיא.

8טעמא דאנא רביה, הא איהו רבאי קאימנא מקמיה! ה"ק אני איני כדי לעמוד מפני בני ואפילו הוא רבאי, דהא אנא אבוה, אלא משום כבוד בית נשיא.

9איבעיא להו: רכוב כמהלך דמי, או לא? אמר אביי: ת"ש טמא יושב תחת האילן, וטהור עומד טמא.

10טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור, ואם ישב הטמא הטהור טמא.

11וכן באבן המנוגעת. ואמר רב נחמן בר כהן: זאת אומרת רכוב כמהלך דמי, ש"מ׃

12איבעיא להו: מהו לעמוד מפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי: קל וחומר, מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן?!

13ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי הוו יתבי. חליף ואזיל ר' שמעון בר אבא, וקמו מקמיה. אמר להו: חדא דאתון חכימי ואנא חבר. ועוד, כלום תורה עומדת מפני לומדיה.

14סבר לה כר' אלעזר. דאמר ר' אלעזר: אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה. לייט עלה אביי.

15(שמות לג, ח) ״והביטו אחרי משה עד בואו האהלה״, ר' אמי ור' יצחק נפחא. חד אמר לגנאי, וחד אמר לשבח. מאן דאמר לגנאי כדאיתא. מ"ד לשבח, אמר חזקיה:

16אמר לי ר' חנינא בריה דר' אבהו, א"ר אבהו, א"ר אבדימי דמן חיפא: חכם עובר עומד מלפניו ד' אמות, וכיון שעבר ד' אמות יושב. אב ב"ד עובר עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ד' אמות יושב. נשיא עובר עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: ״והביטו אחרי משה עד בואו האהלה״.

17כל מצות עשה שהזמן גרמא וכו'. ת"ר איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא סוכה, ולולב, שופר, וציצית,׃

תוספות

אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית - תימה למה איקפיד רבא לעיל שמא קמו מפניו שחרית וערבית ולאו אדעתיה ונראה לפרש דדין זה אינו נוהג אלא באותם הדרין בבית הרב דמסתמא עמדו שחרית וערבית אבל תלמידים אחרים חייבין לעמוד אפי' מאה פעמים ביום שמא יראה אחר ויחשדם ואפילו אותם שדרין בבית הרב נמי אם באו פנים חדשות צריכין לעמוד:

[אין ת"ח כו' - תימה וכי כל הני דלעיל מיירי בלא קמו שחרית וערבית וצ"ל אינו רשאי אינו חייב כדפי' לעיל] ת"י:

ואימא מורא משקלות - פירש בקונטרס גבי משקלות כתיב (דברים כ״ה:ט״ו) אבן שלמה וצדק יהיה לך וקשה דלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו מורא בהדיא ויש גורסים מכשולות דכתיב (ויקרא י״ט:י״ד) ולפני עור לא תתן מכשול ויראת וא"ת א"כ מאי משני פני פני גמר גבי מכשול נמי כתיב לפני עור לא תתן מכשול וי"ל דלא דמי דעמידה מפני זקן שייך לירא מפני השם כדאמר (ב"ק דף מא:) את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ור' יצחק מפרש דמצינו מורא במשקלות. כדאמרי' במדרש זכור את אשר עשה לך עמלק ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים היינו בשביל המשקלות ועל עון זה בא עמלק דבתר פרשת משקלות כתיב זכור את אשר עשה לך עמלק בפרשת כי תצא והיינו דכתיב במשלי מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלמה רצונו וסמוך ליה בא זדון ויבא קלון כלומר שעל עון זה בא זדון וקלון של עמלק:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

ריטב"א

הא דאמרינן חכם עובר עומד מלפניו ד"א - פי' ר"י ז"ל שלא נאמרו דברים אלא שלא בבהמ"ד אבל בבהמ"ד סדר אחר יש בדבר כדאיתא בהוריות וכמו שהבי' רבינו אלפסי ז"ל בהלכיותיו ותו לא מידי:

תנו רבנן איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה ולולב ושופר ואי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא מזוזה מעקה אבדה ושלוח הקן. פי' לאו דוקא הני דהא איכא נמי אחריני דבמצות עשה שהזמן גרמא איכא תפילין וראיה ובמצוות עשה שלא הזמן גרמא איכא מורא וכיבוד ביכורים חלה כסוי הדם ואחריני טובא אלא דתנא ברא תנא ושייר והיינו דלא קתני אלא דמשמע דוקא אלא כגון קתני דמשמע דאיכא נמי אחריני והא דלא קתני ציצית לא ברישא ולא בסיפא משום דהוי בפלוגתא דר"ש ורבנן דלרבנן דסבירא להו דלילה נמי הוי זמן ציצית הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא דנשים חייבות אליבא דרבנן ופליג עלה רבי שמעון דאזדא לטעמיה דסבר לילה לאו זמן ציצית הוא והוי מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות ובפלוגתא לא קא מיירי. מיהו בתוספתא חשיב לה בהדי מצות שלא הזמן גרמא דנשים חייבות אליבא דרבנן ופליג עליה רבי שמעון דאזדא לטעמיה דאמרינן דסבר לילה לאו זמן ציצית והוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות:

ואיכא נוסחי בגמרא דילן דחשביה לה ברישא ואתיא כרבי שמעון דהלכתא כוותיה בסוגיין בכולן תלמודא כוותיה כדאמרינן התם גבי הא דתניא סדין בציצית בית שמאי פוטרים ובית הלל מחייבים מאי טעמא דבית שמאי גזיר' משום כסות לילה והכי נמי מוכח בכמה דוכתי:

וקשה לן אמאי נשים פטורות מציצית אפילו לרבי שמעון דהא דרשינן סמוכים דציצית וכלאים למיפטר כלאים בציצית וא"כ טמא נמי כל שישנו בבל תלבש שעטנז ישנו בגדילים תעשה לך וכל שאינו בבל תלבש שעטנז אינו גדילים תעשה לך והני נשי הואיל ואיתנהו בבל תלבש שעטנז דהא מצות לא תעשה היא איתנהו נמי בגדילים תעשה לך דהא דכותה דרשינן גבי מצה דאע"ג דהוי מצות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות בה דאמרינן כל שישנו בבל תאכל עליו חמץ ישנו בקום אכול מצה כדאיתא בפסחים. ואיכא למימר דבשלמא גבי מצה כיון דליכא למידרש מילתא אחריתי גבי ההיא סמיכותא דרשינן הכי אבל בסמוכין דציצית וכלאים כיון דאיכא למידרש ביה למיפטר כלאים בציצית תו לא דרשינן ביה אידך דאתי לסתור הכלל שבידינו דכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ובהא רהטא שמעתין כדבעינן למימר קמן. והא דמחייב נשים באבדה ומעקה ושליח הקן משום דהוה מצות עשה שלא הזמן גרמא:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת קידושין דף ל״ג עמוד ב׳

מסכת קידושין דף ל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־426 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–82)עמוד

היעד שנמצא: קידושין דף ל״ג ע״ב

פתיחה בקורא