מסכת קידושין דף כ׳ עמוד א׳

1לקרובים.

2והלא דין הוא: אם מוכרה לפסולין, לא ימכרנה לקרובים? מה למוכרה לפסולין, שאם רצה לייעד מייעד, ימכרנה לקרובים, שאם רצה לייעד אינו מייעד? אמר קרא ״לאמה״ מלמד שמוכרה לקרובים.

3ור"מ לפסולין, נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר"א בקרובים, סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים.

4תני חדא: מוכרה לאביו, ואין מוכרה לבנו. ותניא אידך: אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו. בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו כרבנן. אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו, כמאן?

5לא כרבנן ולא כרבי אליעזר! לעולם כרבנן, מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד.

ברייתא

6ת"ר (שמות כא, ג) ״אם בגפו יבא בגפו יצא״ בגופו נכנס בגופו יצא. רבי אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא. מאי (בגפו) בגופו נכנס בגופו יצא? אמר רבא: לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. א"ל אביי ההוא (שמות כא, ז) מלא תצא כצאת העבדים נפקא׃

7אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה: דמי עיניה וניפוק קמ"ל׃

8ר' אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית׃

ברייתא

9ת"ר נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר ״(ויקרא כה״, נא) מכסף מקנתו׃

10נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר (ויקרא כה, נב) כפי שניו׃

11אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה׃

12נמכר לישראל מנלן ת"ל שכיר שכיר לגזירה שוה׃

13אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו לחומרא׃

14לא סלקא דעתך מדאקיל רחמנא לגביה דתניא (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה׃

15שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו׃

16ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער ליה הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי בר' חנינא דתניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית׃

17אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר ״(ויקרא כה״, יג) בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד׃

18לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר ״(ויקרא כה״, כה) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו לא באת לידו עד שמוכר את ביתו שנאמר ״(ויקרא כה״, כט) כי ימכור בית מושב עיר חומה׃

19מאי שנא התם דאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר׃

20לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר ״(שמות כא״, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה ואע"ג דבתו לא כתיב״א בהאי ענינא הא קמ״ל ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא מאי טעמא ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא׃

21לא באת לידו עד שלוה ברבית שנא' (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וסמיך ליה אל תקח מאתו וגו' לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר ״(ויקרא כה״, כה) וכי ימוך אחיך ונמכר לך׃

22לא לך אלא לגר שנאמר ״(ויקרא כה״, מז) לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר ״גר תושב משפחת גר זה עובד כוכבים כשהוא אומר״לעקר״׃