לקרובים — אע"ג שאין כאן יעוד שאין קדושין תופסין בה:
ורבי מאיר — דדריש להאי לאמה בפוסק ע"מ שלא לייעד:
כרבנן — לעיל בשמעתין דקתני אין מוכרה לקרובים:
אין מוכרה לאביו — שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו — דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
אין מוכרה לאביו — שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו — דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
היכא דאיכא צד יעוד — כשמוכרה לאביו ויש לו בן לייעדה לבנו דהויא ליה בת אחיו אבל כשמוכרה לבנו אין כאן צד יעוד לא לו ולא לבנו דהויא ליה אחות אביו:
בגופו יצא — לקמיה מפרש:
יחידי יצא — לקמיה מפרש:
הוה אמינא — לא תצא בראשי אברים כעבד שיוצא ואין נוטל כלום אבל זו תצא ותטול דמי עינה קמ"ל קרא יתירא דאין דין יציאה בחסרון אברים כלל:
יחידי נכנס — לרבי אליעזר נמי משמע ליה בגפו לשון בגופו ומפרש ליה לומר שאם בא בגופו יחידי יצא יחידי:
מוסר לו — על כרחו:
שאין מחשבין לו — כשבא לגרע ולפדות את עצמו:
אלא מנה — כמה מגיע ממנה לכל שנה של שש שנים שתות מנה וכמה מגרע לכל שנה ואם נותרה שנה נותן לו שתות מנה ולא אמרינן הרי השביח שנתייקרה הפעולה או החליף כח ועומד על מאתים תמנה מאתים לפעולת שש שנים ויתן לו שליש מנה:
מכסף מקנתו — משעת מקנתו ישיב גאולתו:
הכסיף — נתקלקל:
שאין מחשבין לו — את השנים שעליו לעבוד אלא במנה כאילו נמכר במנה ולקמיה יליף מאי חזית דדריש להו לקולא וידו של עובד כוכבים על התחתונה כדאמרן:
אמר אביי הריני כבן עזאי — כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה:
נדרשינהו לחומרא — להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
נדרשינהו לחומרא — להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
מ"ש דקתני לא הרגיש — דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
מדרבי יוסי ברבי חנינא — שלא בא לידי עבדות אלא שהיה חשוד על השביעית:
אבקה של שביעית — איסור הקל שבה העושה סחורה בפירותיה דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה לאכלה (ויקרא כה) ולא לסחורה:
בשנת היובל הזאת — וכי תמכרו אם תמכרו ותקנו מה שאסרתי לכם בו סופך למכור ממכריך וכל כלי ביתך:
לא הרגיש — לא שם לבו לפורענות הבא עליו לחזור בו מעבירה שבידו גבי לא הרגיש גרסינן לסוף שמוכר את שדותיו וגבי לא באת לידו בכולהו גרסי' בתוספתא עד שמוכר והכי משמע לא תבא בידו הרהור תשובה עד שבא לכל אלו:
מ"ש דקתני לא הרגיש — דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
אע"ג דבתו בהאי ענינא לא כתיבא — לדרוש בה סמיכת פרשה מכל מקום הואיל ופרשת רבית סמוכה לפרשת ממכר בית אנן סהדי שכבר מכר את בתו אם יש לו בת קטנה קודם שלוה ברבית דניחא ליה וכו':
וכי ימוך אחיך — הכל בסדר סמיכת פרשיות הוא דורשו וכולן זו קשה משלפניה:
שנאמר לגר — פרשה אחרת היא הסמוכה לנמכר לך וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו':
