מסכת קידושין דף כ׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Kiddushin 20a, Chapter 1 HaIshah Nikneit
רש"י
לקרובים - אע"ג שאין כאן יעוד שאין קדושין תופסין בה:
ורבי מאיר - דדריש להאי לאמה בפוסק ע"מ שלא לייעד:
כרבנן - לעיל בשמעתין דקתני אין מוכרה לקרובים:
אין מוכרה לאביו - שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו - דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
אין מוכרה לאביו - שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו - דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
היכא דאיכא צד יעוד - כשמוכרה לאביו ויש לו בן לייעדה לבנו דהויא ליה בת אחיו אבל כשמוכרה לבנו אין כאן צד יעוד לא לו ולא לבנו דהויא ליה אחות אביו:
בגופו יצא - לקמיה מפרש:
יחידי יצא - לקמיה מפרש:
הוה אמינא - לא תצא בראשי אברים כעבד שיוצא ואין נוטל כלום אבל זו תצא ותטול דמי עינה קמ"ל קרא יתירא דאין דין יציאה בחסרון אברים כלל:
יחידי נכנס - לרבי אליעזר נמי משמע ליה בגפו לשון בגופו ומפרש ליה לומר שאם בא בגופו יחידי יצא יחידי:
מוסר לו - על כרחו:
שאין מחשבין לו - כשבא לגרע ולפדות את עצמו:
אלא מנה - כמה מגיע ממנה לכל שנה של שש שנים שתות מנה וכמה מגרע לכל שנה ואם נותרה שנה נותן לו שתות מנה ולא אמרינן הרי השביח שנתייקרה הפעולה או החליף כח ועומד על מאתים תמנה מאתים לפעולת שש שנים ויתן לו שליש מנה:
מכסף מקנתו - משעת מקנתו ישיב גאולתו:
הכסיף - נתקלקל:
שאין מחשבין לו - את השנים שעליו לעבוד אלא במנה כאילו נמכר במנה ולקמיה יליף מאי חזית דדריש להו לקולא וידו של עובד כוכבים על התחתונה כדאמרן:
אמר אביי הריני כבן עזאי - כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה:
נדרשינהו לחומרא - להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
נדרשינהו לחומרא - להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
מ"ש דקתני לא הרגיש - דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
מדרבי יוסי ברבי חנינא - שלא בא לידי עבדות אלא שהיה חשוד על השביעית:
אבקה של שביעית - איסור הקל שבה העושה סחורה בפירותיה דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה לאכלה (ויקרא כה) ולא לסחורה:
בשנת היובל הזאת - וכי תמכרו אם תמכרו ותקנו מה שאסרתי לכם בו סופך למכור ממכריך וכל כלי ביתך:
לא הרגיש - לא שם לבו לפורענות הבא עליו לחזור בו מעבירה שבידו גבי לא הרגיש גרסינן לסוף שמוכר את שדותיו וגבי לא באת לידו בכולהו גרסי' בתוספתא עד שמוכר והכי משמע לא תבא בידו הרהור תשובה עד שבא לכל אלו:
מ"ש דקתני לא הרגיש - דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
אע"ג דבתו בהאי ענינא לא כתיבא - לדרוש בה סמיכת פרשה מכל מקום הואיל ופרשת רבית סמוכה לפרשת ממכר בית אנן סהדי שכבר מכר את בתו אם יש לו בת קטנה קודם שלוה ברבית דניחא ליה וכו':
וכי ימוך אחיך - הכל בסדר סמיכת פרשיות הוא דורשו וכולן זו קשה משלפניה:
שנאמר לגר - פרשה אחרת היא הסמוכה לנמכר לך וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו':
1לקרובים.
2והלא דין הוא: אם מוכרה לפסולין, לא ימכרנה לקרובים? מה למוכרה לפסולין, שאם רצה לייעד מייעד, ימכרנה לקרובים, שאם רצה לייעד אינו מייעד? אמר קרא ״לאמה״ מלמד שמוכרה לקרובים.
3ור"מ לפסולין, נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר"א בקרובים, סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים.
4תני חדא: מוכרה לאביו, ואין מוכרה לבנו. ותניא אידך: אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו. בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו כרבנן. אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו, כמאן?
5לא כרבנן ולא כרבי אליעזר! לעולם כרבנן, מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד.
ברייתא
6ת"ר (שמות כא, ג) ״אם בגפו יבא בגפו יצא״ בגופו נכנס בגופו יצא. רבי אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא. מאי (בגפו) בגופו נכנס בגופו יצא? אמר רבא: לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. א"ל אביי ההוא (שמות כא, ז) מלא תצא כצאת העבדים נפקא׃
7אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה: דמי עיניה וניפוק קמ"ל׃
8ר' אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית׃
ברייתא
9ת"ר נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר ״(ויקרא כה״, נא) מכסף מקנתו׃
10נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר (ויקרא כה, נב) כפי שניו׃
11אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה׃
12נמכר לישראל מנלן ת"ל שכיר שכיר לגזירה שוה׃
13אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו לחומרא׃
14לא סלקא דעתך מדאקיל רחמנא לגביה דתניא (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה׃
15שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו׃
16ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער ליה הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי בר' חנינא דתניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית׃
17אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר ״(ויקרא כה״, יג) בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד׃
18לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר ״(ויקרא כה״, כה) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו לא באת לידו עד שמוכר את ביתו שנאמר ״(ויקרא כה״, כט) כי ימכור בית מושב עיר חומה׃
19מאי שנא התם דאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר׃
20לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר ״(שמות כא״, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה ואע"ג דבתו לא כתיב״א בהאי ענינא הא קמ״ל ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא מאי טעמא ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא׃
21לא באת לידו עד שלוה ברבית שנא' (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וסמיך ליה אל תקח מאתו וגו' לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר ״(ויקרא כה״, כה) וכי ימוך אחיך ונמכר לך׃
22לא לך אלא לגר שנאמר ״(ויקרא כה״, מז) לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר ״גר תושב משפחת גר זה עובד כוכבים כשהוא אומר״לעקר״׃
תוספות
שאינו יוצא בראשי אברים כעבד - דס"ד דלא גרע מעבד כנעני שאינו יוצא בשש ויובל ובגרעון כסף ועובד את הבת ואפילו הכי יוצא בראשי אברים:
כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו - וקשה מאי אדון די לו להיות כאדונו ויש לומר כדאיתא בירושלמי דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו זו מדת סדום נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו והיינו אדון לעצמו:
אבקה של שביעית - פירוש איסור קל שבה דעיקר איסור שביעית אינו אלא בעבודת קרקע כגון חרישה וזריעה אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא לאכלה ולא לסחורה ומסברא שבא לו עונש זה על משא ומתן מדה כנגד מדה:
הא קמ"ל ליזבון איניש ברתיה - אף על גב שמפדין אותה בעל כרחו. מכל מקום רבית קשה יותר:
לעקר זה עבודת כוכבים - שסופה ליעקר: ד"ז שייך לע"ב עבד ד' ופשו ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו. פירש בקונטרס לא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף וקשה דא"כ אמאי שני קרא בלישניה נכתוב אידי ואידי מכסף מקנתו או כפי שניו ואומר ה"ר ברוך דה"פ אם עוד רבות בשנים דעבד תרתי ופשו ליה ארבע ליתיב ליה ארבע מכסף מקנתו בין הכסיף ובין השביח משום שהוא סמוך לזמן כניסה טפי מזמן יציאה ואם מעט נשאר בשנים דעבד ארבע ופש תרתי ניתיב ליה כפי שניו שהוא שוה עתה והוא סמוך לזמן יציאה בין הכסיף ובין השביח:
לעקר זה עבודת כוכבים - שסופה ליעקר:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
אשכחן עבד עברי הנמכר לגוי הואיל ונגאל ידו על התחתונה - כך היא גירסת הספרים, ופירוש הואיל ויפה כחו שנגאל לקרובים ידו של עכו"ם על התחתונה, והקשה הראב"ד אם כן היאך סתם את דברים, ולדידי קשיא לי דהיכי קאמר נמכר לישראל דאינו (גואל) [נגאל] לקרובים מנין, והא מיבעיא בעינן לה לקמן (קידושין כא, א) נמכר לישראל אם נגאל לקרובים אם לאו. ואפשר לומר דהכי קאמר אשכחן עבד עברי הנמכר לגוי הואיל וכתיב ביה בהדיא דנגאל לקרובים, נמכר לישראל דלא איכתיבא ביה גאולת קרובים כשתמצא לומר שאינו נגאל מנין. וגירסת הראב"ד יותר נכונה דגריס אשכחן עבד עברי הנמכר לגוי שנגאל וידו על התחתונה, וכן הגירסא בערכין (ל, א).
מסכת קידושין דף כ׳ עמוד א׳
מסכת קידושין דף כ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־559 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: קידושין דף כ׳ ע״א
פתיחה בקורא